שורה 3: שורה 3:
 
{{דגשים  
 
{{דגשים  
 
| איסור = אסור למעסיק לפטר עובד בשל השתתפותו בשביתה
 
| איסור = אסור למעסיק לפטר עובד בשל השתתפותו בשביתה
|מידע= במידה ומעסיק פיטר עובד בשל השתתפותו בשביתה, עשוי בית הדין לתת סעד של אכיפה ולהורות למעסיק להחזיר את העובד לעבודתו  
+
|מידע= אם מעסיק פיטר עובד בשל השתתפותו בשביתה, עשוי בית הדין לעבודה להורות על החזרת העובד לעבודתו  
| מידע 2= <!-- דוגמה: אסור לעשות -->זכות התאגדות של עובדים היא זכות חוקתית וכוללת גם את זכותו של ארגון העובדים לנהל משא ומתן קיבוצי עם המעסיק
+
| איסור2 = אסור לפטר עובד בגין [[איסור פגיעה בעובד בגין פעילותו או חברותו בארגון עובדים או בוועד עובדים|חברותו או פעילותו]] בארגון עובדים.
| חשוב = בנוסך, אסור לפטר עובד בגין חברותו או פעילותו בארגון עובדים. לפרטים נוספים ראו:[[איסור פגיעה בעובד בגין פעילותו או חברותו בארגון עובדים או בוועד עובדים]]
 
 
| פיצוי = <!-- דוגמה: מגיעים לכם X שקלים -->
 
| פיצוי = <!-- דוגמה: מגיעים לכם X שקלים -->
 
| שאלה  = <!-- דוגמה: שאלה -->
 
| שאלה  = <!-- דוגמה: שאלה -->
שורה 27: שורה 26:
 
|תיק=עס"ק  1008/00
 
|תיק=עס"ק  1008/00
 
|תאריך= 23.07.2000
 
|תאריך= 23.07.2000
|קישור=[https://www.nevo.co.il/psika_html/avoda/a1008-00.htm  לקריאת פסק הדין] באתר נבו.
+
|קישור=[https://www.nevo.co.il/psika_html/avoda/a1008-00.htm  לקריאת פסק הדין]
 
}}
 
}}
  
 
==רקע עובדתי==
 
==רקע עובדתי==
* המערערת (להלן – "המעסיקה") הנה חברת הסעות המעסיקה נהגים, אשר ביקשו להתאגד באמצעות הסתדרות העובדים ,על מנת לנהל משא ומתן עם המעסיקה לקראת כריתתו של הסכם עבודה קיבוצי בין הצדדים.   
+
* נהגים העובדים בחברת הסעות ביקשו להתאגד באמצעות הסתדרות העובדים על מנת לנהל משא ומתן עם חברת ההסעות (המעסיקה) לקראת כריתתו של [[הסכם קיבוצי|הסכם עבודה קיבוצי]] בין הצדדים.   
* המעסיקה התנגדה לנהל משא ומתן עם ההסתדרות ובין הצדדים פרץ סכסוך והוכרזה [[שביתה]].
+
* החברה התנגדה לנהל משא ומתן עם ההסתדרות, ובין הצדדים פרץ סכסוך, והוכרזה [[שביתה]].
 
*  בתגובה לשביתה פיטרה המעסיקה 33 נהגים, כולם עובדים שנטלו חלק בשביתה.
 
*  בתגובה לשביתה פיטרה המעסיקה 33 נהגים, כולם עובדים שנטלו חלק בשביתה.
 
* ההסתדרות פנתה לבית-הדין האזורי בתל-אביב בבקשה לבטל את פיטורי העובדים בטענה שנעשו בשל הצטרפותם לארגון עובדים ותוך הפרת זכותם להתאגד.
 
* ההסתדרות פנתה לבית-הדין האזורי בתל-אביב בבקשה לבטל את פיטורי העובדים בטענה שנעשו בשל הצטרפותם לארגון עובדים ותוך הפרת זכותם להתאגד.
 
*בית הדין האזורי קבע, כי פיטוריהם של 33 הנהגים בטלים, וכי המעסיקה אינה רשאית לפגוע בעובדיה על רקע רצונם להתארגן.  
 
*בית הדין האזורי קבע, כי פיטוריהם של 33 הנהגים בטלים, וכי המעסיקה אינה רשאית לפגוע בעובדיה על רקע רצונם להתארגן.  
* על כך וכן על החלטת הביניים שעניינה שאלת היציגות, הוגש ערעור זה בפני בית הדין הארצי לעבודה.
+
* החברה המעסיקה הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.
  
 
== פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה==
 
== פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה==
 
+
*זכות ההתאגדות של עובדים היא זכות חוקתית השואבת את כוחה גם מעקרון השוויון וכוללת בחובה גם את זכותו של ארגון העובדים לנהל משא ומתן קיבוצי עם המעסיק.
*זכות ההתאגדות של עובדים להיא זכות חוקתית השואבת את כוחה גם מעקרון השוויון וכוללת בחובה גם את זכותו של ארגון העובדים לנהל משא ומתן קיבוצי עם המעסיק.
 
 
* זכות השביתה נגזרת מערך כבוד האדם ופגיעה  בזכות זו מונעת מארגון העובדים את הכלי העיקרי המאפשר לו להפעיל לחץ על המעסיק .
 
* זכות השביתה נגזרת מערך כבוד האדם ופגיעה  בזכות זו מונעת מארגון העובדים את הכלי העיקרי המאפשר לו להפעיל לחץ על המעסיק .
* [https://www.nevo.co.il/law_html/law01/114_001.htm#Seif17 בסעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז 1957] העניק המחוקק הישראלי לעובד הגנה מפני פיטורים עקב השתתפותו בשביתה. הסעיף קובע כי השתתפותו של עובד בשביתה לא תחשב כהפרת חובה אישית ומכאן גישתו של בית-הדין לעבודה, לפיה חוזה העבודה מושעה בזמן שביתה.
+
* [https://www.nevo.co.il/law_html/law01/114_001.htm#Seif17 בסעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז 1957] העניקה הכנסת לעובד הגנה מפני פיטורים עקב השתתפותו בשביתה. הסעיף קובע כי השתתפותו של עובד בשביתה לא תיחשב כהפרת חובה אישית ומכאן שחוזה העבודה מושעה בזמן שביתה.
* בנוסף, התנכלות לעובדים, לרבות פיטורים, מחמת הפעלת זכות ההתארגנות או השתתפות בשביתה נאסרה באמנות ארגון העבודה הבינלאומי  וכן באמנות האו"ם . מדינת ישראל, כחברה בארגון העבודה הבינלאומי, באו"ם וכן מכוח אשרור חלק מהאמנות הנ"ל, קיבלה על עצמה את העקרונות שהותוו בהן
+
* בנוסף, התנכלות לעובדים, כולל פיטורים בשל שימוש בזכות ההתארגנות או השתתפות בשביתה, נאסרה באמנות ארגון העבודה הבינלאומי  וכן באמנות האו"ם . מדינת ישראל, כחברה בארגון העבודה הבינלאומי באו"ם וכן מכוח אשרור חלק מהאמנות הנ"ל, קיבלה על עצמה את העקרונות שהותוו בהן.
 
*  מן האמור לעיל עולה כי '''פיטורי עובדים בשל רצונם להתארגן ולהשתתף בשביתה מהווים הפרה של זכותם החוקתית'''
 
*  מן האמור לעיל עולה כי '''פיטורי עובדים בשל רצונם להתארגן ולהשתתף בשביתה מהווים הפרה של זכותם החוקתית'''
* על מנת  להכריע  מהו הסעד הראוי להפרת זכויות עובדי המעסיקה להתארגן ולשבות, יש לשקול שיקולים חוקתיים רבי ערך: מצד אחד חופש הביטוי של העובדים להביע את מחאתם ועמדתם בעת השביתה, זכות הקניין של העובדים במקום העבודה ומצבם האישי של העובדים ומנגד, השפעת חזרתם של העובדים לעבודה סדירה על מרקם יחסי העבודה במפעל, הפררוגטיבה הניהולית וסוגיית תום-לבם של הצדדים.
+
* על מנת  להכריע  מהו הסעד הראוי להפרת זכויות העובדים להתארגן ולשבות, יש לשקול שיקולים חוקתיים רבי ערך: מצד אחד - חופש הביטוי של העובדים להביע את מחאתם ועמדתם בעת השביתה, זכות הקניין של העובדים במקום העבודה ומצבם האישי של העובדים; ומנגד - השפעת חזרתם של העובדים לעבודה סדירה על מרקם יחסי העבודה במפעל, הפררוגטיבה הניהולית וסוגיית תום-לבם של הצדדים.
*  בית הדין דן בשיקולים אילה והגיע למסקנה כי במקרה זה  צדק בית-הדין האזורי  כאשר אכף את יחסי העבודה בין הצדדים והורה למעסיקה להחזיר את הנהגים המפוטרים לעבודתם הרגילה טרם פרוץ הסכסוך, וזאת למרות שבדרך כלל הסעד המקובל הוא פיצויים.
+
*  בית הדין דן בשיקולים אלה והגיע למסקנה כי במקרה זה  צדק בית-הדין האזורי  כאשר אכף את יחסי העבודה בין הצדדים, והורה למעסיקה להחזיר את הנהגים המפוטרים לעבודתם הרגילה טרם פרוץ הסכסוך, וזאת למרות שבדרך כלל הסעד המקובל הוא פיצויים.
  
 
== משמעות ==
 
== משמעות ==
 
* אסור למעסיק לפטר עובד בשל השתתפותו בשביתה.
 
* אסור למעסיק לפטר עובד בשל השתתפותו בשביתה.
 
*זכות התאגדות של עובדים היא זכות חוקתית וכוללת גם את זכותו של ארגון העובדים לנהל משא ומתן קיבוצי עם המעסיק
 
*זכות התאגדות של עובדים היא זכות חוקתית וכוללת גם את זכותו של ארגון העובדים לנהל משא ומתן קיבוצי עם המעסיק
* בנוסך, אסור לפטר עובד בגין חברותו או פעילותו בארגון עובדים. לפרטים נוספים ראו:[[איסור פגיעה בעובד בגין פעילותו או חברותו בארגון עובדים או בוועד עובדים]]
+
 
 +
==חשוב לדעת==
 +
* בנוסף לאיסור פיטורי עובד בשלך השתתפות בשביתה, אסור למעסיק לפטר עובד גם בגין חברותו או פעילותו בארגון עובדים. למידע נוסף ראו:[[איסור פגיעה בעובד בגין פעילותו או חברותו בארגון עובדים או בוועד עובדים]].
  
  
שורה 57: שורה 57:
 
* [[חוק יישוב סכסוכי עבודה]]
 
* [[חוק יישוב סכסוכי עבודה]]
 
* [[חוק הסכמים קיבוציים]]
 
* [[חוק הסכמים קיבוציים]]
 
+
<!--
 
== הרחבות ופרסומים ==
 
== הרחבות ופרסומים ==
* [[איסור פגיעה בעובד בגין פעילותו או חברותו בארגון עובדים או בוועד עובדים]]
+
-->
 
 
 
== מקורות ==
 
== מקורות ==
* פסק הדין באדיבות אתר נבו.  
+
* נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.  
  
 
<!--כותרת דמה עבור הטמעת כותרת. לא לגעת!
 
<!--כותרת דמה עבור הטמעת כותרת. לא לגעת!
שורה 72: שורה 71:
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
 
[[קטגוריה: פסקי דין]]
 
[[קטגוריה: פסקי דין]]
 +
[[קטגוריה: תעסוקה וזכויות עובדים]]
 
[[קטגוריה: שביתה]]
 
[[קטגוריה: שביתה]]
[[קטגוריה: תעסוקה וזכויות עובדים]]
 
 
[[קטגוריה: התאגדות עובדים]]
 
[[קטגוריה: התאגדות עובדים]]
 
[[ קטגוריה: סכסוך עבודה]]
 
[[ קטגוריה: סכסוך עבודה]]

גרסה מ־09:34, 21 בנובמבר 2016

הקדמה:

אסור למעסיק לפטר עובד בשל השתתפותו בשביתה
אם מעסיק פיטר עובד בשל השתתפותו בשביתה, עשוי בית הדין לעבודה להורות על החזרת העובד לעבודתו
אסור לפטר עובד בגין חברותו או פעילותו בארגון עובדים.
{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין הארצי לעבודה
מס' תיק:
עס"ק 1008/00
תאריך:
23.07.2000

רקע עובדתי

  • נהגים העובדים בחברת הסעות ביקשו להתאגד באמצעות הסתדרות העובדים על מנת לנהל משא ומתן עם חברת ההסעות (המעסיקה) לקראת כריתתו של הסכם עבודה קיבוצי בין הצדדים.
  • החברה התנגדה לנהל משא ומתן עם ההסתדרות, ובין הצדדים פרץ סכסוך, והוכרזה שביתה.
  • בתגובה לשביתה פיטרה המעסיקה 33 נהגים, כולם עובדים שנטלו חלק בשביתה.
  • ההסתדרות פנתה לבית-הדין האזורי בתל-אביב בבקשה לבטל את פיטורי העובדים בטענה שנעשו בשל הצטרפותם לארגון עובדים ותוך הפרת זכותם להתאגד.
  • בית הדין האזורי קבע, כי פיטוריהם של 33 הנהגים בטלים, וכי המעסיקה אינה רשאית לפגוע בעובדיה על רקע רצונם להתארגן.
  • החברה המעסיקה הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה

  • זכות ההתאגדות של עובדים היא זכות חוקתית השואבת את כוחה גם מעקרון השוויון וכוללת בחובה גם את זכותו של ארגון העובדים לנהל משא ומתן קיבוצי עם המעסיק.
  • זכות השביתה נגזרת מערך כבוד האדם ופגיעה בזכות זו מונעת מארגון העובדים את הכלי העיקרי המאפשר לו להפעיל לחץ על המעסיק .
  • בסעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז 1957 העניקה הכנסת לעובד הגנה מפני פיטורים עקב השתתפותו בשביתה. הסעיף קובע כי השתתפותו של עובד בשביתה לא תיחשב כהפרת חובה אישית ומכאן שחוזה העבודה מושעה בזמן שביתה.
  • בנוסף, התנכלות לעובדים, כולל פיטורים בשל שימוש בזכות ההתארגנות או השתתפות בשביתה, נאסרה באמנות ארגון העבודה הבינלאומי וכן באמנות האו"ם . מדינת ישראל, כחברה בארגון העבודה הבינלאומי באו"ם וכן מכוח אשרור חלק מהאמנות הנ"ל, קיבלה על עצמה את העקרונות שהותוו בהן.
  • מן האמור לעיל עולה כי פיטורי עובדים בשל רצונם להתארגן ולהשתתף בשביתה מהווים הפרה של זכותם החוקתית
  • על מנת להכריע מהו הסעד הראוי להפרת זכויות העובדים להתארגן ולשבות, יש לשקול שיקולים חוקתיים רבי ערך: מצד אחד - חופש הביטוי של העובדים להביע את מחאתם ועמדתם בעת השביתה, זכות הקניין של העובדים במקום העבודה ומצבם האישי של העובדים; ומנגד - השפעת חזרתם של העובדים לעבודה סדירה על מרקם יחסי העבודה במפעל, הפררוגטיבה הניהולית וסוגיית תום-לבם של הצדדים.
  • בית הדין דן בשיקולים אלה והגיע למסקנה כי במקרה זה צדק בית-הדין האזורי כאשר אכף את יחסי העבודה בין הצדדים, והורה למעסיקה להחזיר את הנהגים המפוטרים לעבודתם הרגילה טרם פרוץ הסכסוך, וזאת למרות שבדרך כלל הסעד המקובל הוא פיצויים.

משמעות

  • אסור למעסיק לפטר עובד בשל השתתפותו בשביתה.
  • זכות התאגדות של עובדים היא זכות חוקתית וכוללת גם את זכותו של ארגון העובדים לנהל משא ומתן קיבוצי עם המעסיק

חשוב לדעת


חקיקה ונהלים

מקורות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.