(יצירת דף עם התוכן "{{עצם העניין}}{{סוג ערך|פסק דין}} {{תקציר}} {{דגשים | מידע = | איסור = <!-- דוגמה: אסור לעשות --> | חש...")
 
(רקע עובדתי)
שורה 30: שורה 30:
  
 
==רקע עובדתי==
 
==רקע עובדתי==
* התובע ("העובד") הוא מתכנת מחשבים במקצועו והנתבעת הינה חברה אשר העסיקה את העובד במתן שירות אצל לקוחותיה. (להלן:"המעסיקה")
+
* המערערת (להלן – המעסיקה ) הנה חברת הסעות המעסיקה נהגים, אשר ביקשו להתאגד באמצעות ההסתדרות ,על מנת לנהל משא ומתן עם המעסיקה לקראת כרתתו של הסכם עבודה קיבוצי בין הצדיים.
*  המעסיקה שלחה את העובד, לעבוד מטעמה, בחצרי חברת החשמל. (מיקור חוץ)
+
* המעסיקה התנגדה לנהל משא ומתן, ובין הצדדים פרץ סכסןך והוכרזה [[שביתה]].
* בחברת החשמל פרצה שביתה והעובד הושבת מעבודתו בעל כורחו, במשך 41 יום.
+
בתגובה לשביתה פיטרה המעסיקה 38 נהגים, כולם עובדים שנטלו חלק בשביתה.
* בשל היעדרותו של העובד מהעבודה בחברת החשמל, ניכתה המעסיקה 6.5 ימים מימי החופשה המגיעים לעובד.
+
* ההסתדרות פנתה לבית-הדין האזורי בתל-אביב בבקשה לבטל את  פיטורי העובדים בטענה שנעשו בשל הצטרפותם לארגון עובדים ותוך הפרת זכותם להתאגד,
* הצדדים חלוקים בשאלה האם היתה המעסיקה רשאית לנכות את ימי החופשה של העובד.
+
*בית הדין האזורי קבע, כי פיטוריהם של 33 הנהגים בטלים, וכי המעסיקה אינה רשאית לפגוע בעובדיה על רקע רצונם להתארגן.  
 +
* על כך וכן על החלטת הביניים שעניינה שאלת היציגות, הוגש הערעור בפני בית הדין הארצי לעבודה..
  
 
== פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה==
 
== פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה==

גרסה מ־12:35, 20 בנובמבר 2016

הקדמה:


{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין הארצי לעבודה
מס' תיק:
עס"ק 1008/00
תאריך:
23.07.2000
קישור:

רקע עובדתי

  • המערערת (להלן – המעסיקה ) הנה חברת הסעות המעסיקה נהגים, אשר ביקשו להתאגד באמצעות ההסתדרות ,על מנת לנהל משא ומתן עם המעסיקה לקראת כרתתו של הסכם עבודה קיבוצי בין הצדיים.
  • המעסיקה התנגדה לנהל משא ומתן, ובין הצדדים פרץ סכסןך והוכרזה שביתה.
  • בתגובה לשביתה פיטרה המעסיקה 38 נהגים, כולם עובדים שנטלו חלק בשביתה.
  • ההסתדרות פנתה לבית-הדין האזורי בתל-אביב בבקשה לבטל את פיטורי העובדים בטענה שנעשו בשל הצטרפותם לארגון עובדים ותוך הפרת זכותם להתאגד,
  • בית הדין האזורי קבע, כי פיטוריהם של 33 הנהגים בטלים, וכי המעסיקה אינה רשאית לפגוע בעובדיה על רקע רצונם להתארגן.
  • על כך וכן על החלטת הביניים שעניינה שאלת היציגות, הוגש הערעור בפני בית הדין הארצי לעבודה..

פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה

  • הנתבעת היא מעסקתו של העובד ולא חברת החשמל , למרות שהעובד עבד בחצרי חברת החשמל .
  • אין קשר בין העובד לבין השביתה שפרצה בחברת החשמל , והחופשה עקב השביתה נכפתה על העובד.
  • במצב כזה על המעסיק/ה חלה חובה לשלם שכר לעובד.
  • אומנם את מועד החופשה קובע המעסיק/ה אולם, כאן לא היתה קביעה של חופשה מראש, אלא יצירת מצב מלאכותי לפיו ימי השביתה ייחשבו לימי חופשה:
    • העובד במקרה זה לא ידע מראש כי מוקצבים לו כך וכך ימים שבהם הוא רשאי לצאת לחופשה. הוא התעורר מידי בוקר בבוקרו, מבלי לדעת האם יוכל ללכת היום לעבודה או שהשביתה נמשכת.
    • מצב כזה אינו חופשה, והוא אינו עומד ברעיון של "הענקת חופשה", שמטרתה מנוחה אמיתית וראויה לעובד
    • הודעה כללית על אפשרות יציאה לחופשה אינה יכולה להיחשב הודעה על חופשה שנתית שתנוכה מחשבון מאזן החופשות המגיעות לעובד.
  • לאור האמור לעיל פסק בית הדין כי המעסיקה לא היתה רשאית לנכות לעובד ימי חופשה בגין היעדרותו ומשעשתה כן עליה לפצות את העובד במלוא נזקו.

משמעות

  • .עובד אשר עבד מטעם המעסיק בחצרי הלקוח, ונעדר מעבודתו בשל שביתה אצל הלקוח, זכאי לשכר ממעסיקו עבור ימי היעדרותו עקב השביתה


חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

מקורות

  • פסק הדין באדיבות אתר נבו.