מ (עדכון והוספת קישורי שפה; בוט מוסיף: ar)
מ (העברת תחום התוכן הראשי מקטגוריה לתבנית)
 
(25 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תקדים משפטי/תחילת טור ימני}}
+
{{עצם העניין}}
 +
{{תקציר |תוכן=
 
{{דגשים
 
{{דגשים
| מידע  = בג"ץ קבע כי ארגון עובדים רשאי להכריז על סכסוך עבודה ועל שביתה למען זכויותיהם של גימלאי הארגון
+
| מידע  = בג"ץ קבע כי ארגון עובדים רשאי להכריז על סכסוך עבודה ועל שביתה למען זכויותיהם של גמלאי הארגון
}} <!-- פרמטרים סטנדרטיים: מידע/איסור/חשוב/פיצוי/שאלה/ממשל.  ראו [[תבנית:דגשים]] למידע על אפשרויות הפרמטרים בתבנית -->
+
}}
 
+
}}
בשנת 1999 קיבלו חברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת בר אילן תוספת של 14% למשכורתם.
+
{{ראו גם
 
+
| [[התאגדות עובדים]]
ארגון הסגל האקדמי דרש, כי גימלאי הארגון יקבלו תוספת זהה לפנסיה החודשית, זאת על אף שבשנת 1988 נחתם הסכם המצמיד את הפנסיה למדד המחירים לצרכן, ולא למשכורת חברי הסגל הפעילים.
 
הארגון מסר לאוניברסיטה הודעה על סכסוך עבודה ושביתה.
 
 
 
הנהלת האוניברסיטה פנתה לבית הדין האזורי לעבודה על מנת שיקבע אם ארגון עובדים רשאי להכריז על סכסוך עבודה ועל שביתה בעניינים הקשורים בגימלאי מקום העבודה.
 
 
 
למרות שבינתיים נחתם הסכם קיבוצי שהסדיר את נושא הסכסוך, ביקשה הנהלת האוניברסיטה להמשיך בהליך המשפטי, כדי שתתקבלנה הכרעות עקרוניות בנושא.
 
 
 
בית הדין האזורי לא שלל את כוחו של הארגון לייצג גימלאים, אולם בחן את השאלה אם ייצוג זה כולל גם את הזכות להכריז על שביתה לצורך קידום ענייניהם.
 
 
 
נקבע, כי ארגון עובדים רשאי להכריז על שביתה במטרה להשיג יעדים בתחומים של יחסי העבודה ותנאי העבודה של העובדים הפעילים החברים בארגון, אך לא ביחס לגימלאים, אשר לא קיימים יותר יחסי עובד - מעביד בינם לבין המעסיק.
 
 
 
על פסק דין זה עירער ארגון העובדים בפני בית הדין הארצי לעבודה, אשר קבע, כי יש לפרש את [[חוק ההסכמים הקיבוציים]] על פי תכליתו, ובהתאם למציאות החיים הנוכחית.
 
 
 
נקבע, כי המושג "תנאי עבודה" המופיע בהגדרת הסכם קיבוצי, כולל גם זכויות פרישה ותנאי פנסיה של העובדים במקום העבודה, המונח "יחסי עבודה" באותה הוראה כולל גם את עניינם של העובדים שפרשו, כאשר נושא זכויות הגמלאים בקרן הפנסיה נחשב לחלק מיחסי העבודה, והמונח "כל העובדים מהסוגים הכלולים בהסכם" בהגדרת היקף ההסכם הקיבוצי המיוחד, כולל גם גימלאים.
 
 
 
בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור וקבע כי ארגון הסגל האקדמי באוניברסיטה היה רשאי להכריז על סכסוך ואף לשבות כחלק מדרישתו להיטיב עם הגימלאים.
 
 
 
הנהלת האוניברסיטה עתרה לבג"ץ נגד קביעתו של בית הדין הארצי לעבודה.
 
 
 
בהרכב מורחב של שופטים, קיבל בג"ץ את קביעותיו של בית הדין הארצי לעבודה ודחה את העתירה.
 
 
בדברי הסיכום אמרה השופטת (בדימוס) א' פרוקצ'יה: "על אף שזכויותיו הבסיסיות של הגימלאי מתקבעות מבחינה משפטית עם פרישתו, הצורך להגן על זכויות אלה מפני שחיקה, ולהתאימן לכלכלה המשתנה למשך השנים שלאחר הפרישה, מחייב מתן כוח מאורגן לציבור הגימלאים להגן על זכויותיו. תיתכנה דרכים שונות להגן על זכויות אלה, לאו דווקא במסגרת ארגון העובדים היציג, אולם, נראה כי דרך הגנה זו היא טבעית וראויה ביותר ביחס לגימלאים הנימנים על חברי הארגון."
 
 
 
{{תקדים משפטי/סיום הקדמה}} <!-- תבנית זו דואגת לכך שהכותרת הבאה בתור תתחיל רק מתחת לתוכן העניינים-->
 
 
 
<!--== משמעות ==
 
המשמעות לאזרח כפי שמשתמעת מפסק הדין. בסעיף זה אנא הכניסו סיכום תמציתי של עיקרי השלכות התקדים המשפטי. -->
 
 
==חוקים ותקנות==
 
*[[חוק ההסכמים הקיבוציים]]
 
 
== הרחבות ופרסומים ==
 
*[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000641304 אתר עיתון "גלובס"]  
 
<!--
 
== מקורות ==
 
בסעיף זה יש להכניס רשימת מקורות לטקסט לצורך סימוכין ומתן קרדיט
 
-->
 
 
 
{{תקדים משפטי/סיום טור ימני}}
 
 
 
{{תקדים משפטי/תחילת טור שמאלי}}
 
{{זכות/ראו גם
 
 
| [[תעסוקה וזכויות עובדים]]
 
| [[תעסוקה וזכויות עובדים]]
 
| [[זיקנה והזדקנות]]
 
| [[זיקנה והזדקנות]]
}}  
+
| [[זכותון עובדים בעת שביתה]]
 
+
| [[אזרחים ותיקים ופנסיונרים (גיל הזהב)]]
{{תקדים משפטי/תיבת מידע
+
}}
 +
{{עצם העניין/סיום}}
 +
{{פסק דין/תיבת מידע
 
|שם=
 
|שם=
 
|ערכאה= בית המשפט העליון
 
|ערכאה= בית המשפט העליון
שורה 61: שורה 22:
 
|קישור= [http://elyon1.court.gov.il/files/03/810/011/r23/03011810.r23.htm נוסח פסק הדין]
 
|קישור= [http://elyon1.court.gov.il/files/03/810/011/r23/03011810.r23.htm נוסח פסק הדין]
 
}}
 
}}
 +
<!-- פרמטרים סטנדרטיים: מידע/איסור/חשוב/פיצוי/שאלה/ממשל.  ראו [[תבנית:דגשים]] למידע על אפשרויות הפרמטרים בתבנית -->
  
{{תקדים משפטי/סיום טור שמאלי}}
+
==רקע עובדתי==
 +
* בשנת 1999 קיבלו חברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת בר אילן תוספת של 14% למשכורתם.
 +
* ארגון הסגל האקדמי דרש, כי גמלאי הארגון יקבלו תוספת זהה לפנסיה החודשית, זאת על אף שבשנת 1988 נחתם הסכם המצמיד את הפנסיה למדד המחירים לצרכן, ולא למשכורת חברי הסגל הפעילים.
 +
*הארגון מסר לאוניברסיטה הודעה על סכסוך עבודה ושביתה.
 +
* הנהלת האוניברסיטה פנתה לבית הדין האזורי לעבודה על מנת שיקבע אם ארגון עובדים רשאי להכריז על סכסוך עבודה ועל שביתה בעניינים הקשורים בגמלאי מקום העבודה.
 +
* למרות שבינתיים נחתם הסכם קיבוצי שהסדיר את נושא הסכסוך, ביקשה הנהלת האוניברסיטה להמשיך בהליך המשפטי, כדי שתתקבלנה הכרעות עקרוניות בנושא.
 +
==פסיקת בית הדין האזורי לעבודה==
 +
* בית הדין האזורי לא שלל את כוחו של הארגון לייצג גמלאים, אולם בחן את השאלה אם ייצוג זה כולל גם את הזכות להכריז על שביתה לצורך קידום ענייניהם.
 +
* בית הדין קבע כי ארגון עובדים רשאי להכריז על שביתה במטרה להשיג יעדים בתחומים של יחסי העבודה ותנאי העבודה של העובדים הפעילים החברים בארגון, אך לא ביחס לגמלאים, אשר לא קיימים יותר יחסי עובד - מעביד בינם לבין המעסיק.
 +
על פסק דין זה ערער ארגון העובדים בפני בית הדין הארצי לעבודה
  
 +
==פסיקת בית הדין הארצי לעבודה==
 +
* בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי יש לפרש את [[חוק הסכמים קיבוציים]] על פי תכליתו, ובהתאם למציאות החיים הנוכחית.
 +
* בית הדין קבע כי המושג "תנאי עבודה" המופיע בהגדרת הסכם קיבוצי, כולל גם זכויות פרישה ותנאי פנסיה של העובדים במקום העבודה, המונח "יחסי עבודה" באותה הוראה כולל גם את עניינם של העובדים שפרשו, כאשר נושא זכויות הגמלאים בקרן הפנסיה נחשב לחלק מיחסי העבודה, והמונח "כל העובדים מהסוגים הכלולים בהסכם" בהגדרת היקף ההסכם הקיבוצי המיוחד, כולל גם גמלאים.
 +
* בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור וקבע כי ארגון הסגל האקדמי באוניברסיטה היה רשאי להכריז על סכסוך ואף לשבות כחלק מדרישתו להיטיב עם הגמלאים.
 +
* הנהלת האוניברסיטה עתרה לבג"ץ נגד קביעתו של בית הדין הארצי לעבודה.
  
 +
==פסיקת בית המשפט העליון==
 +
* בהרכב מורחב של שופטים, קיבל בג"ץ את קביעותיו של בית הדין הארצי לעבודה ודחה את העתירה.
 +
* בדברי הסיכום אמרה השופטת (בדימוס) א' פרוקצ'יה: "על אף שזכויותיו הבסיסיות של הגמלאי מתקבעות מבחינה משפטית עם פרישתו, הצורך להגן על זכויות אלה מפני שחיקה, ולהתאימן לכלכלה המשתנה למשך השנים שלאחר הפרישה, מחייב מתן כוח מאורגן לציבור הגמלאים להגן על זכויותיו. תיתכנה דרכים שונות להגן על זכויות אלה, לאו דווקא במסגרת ארגון העובדים היציג, אולם, נראה כי דרך הגנה זו היא טבעית וראויה ביותר ביחס לגמלאים הנמנים על חברי הארגון."
 +
== משמעות ==
 +
* ארגון עובדים רשאי להכריז על סכסוך עבודה ועל שביתה למען זכויותיהם של גמלאי הארגון.
 +
== חקיקה ונהלים ==
 +
*[[חוק הסכמים קיבוציים]]
 +
 
 +
<!--
 +
== הרחבות ופרסומים ==
 +
== תודות ==
 +
בסעיף זה יש להכניס רשימת מקורות לטקסט לצורך סימוכין ומתן קרדיט
 +
-->
 +
 +
==Metadata==
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
[[קטגוריה:תקדימים משפטיים]]
+
{{מטא
[[קטגוריה:תעסוקה וזכויות עובדים]]
+
|סוג ערך =  פסקי דין
 +
|תחום תוכן = תעסוקה וזכויות עובדים
 +
}}
 
[[קטגוריה:זיקנה והזדקנות]]
 
[[קטגוריה:זיקנה והזדקנות]]
[[קטגוריה:פנסיה]]
+
[[קטגוריה:פנסיה וחיסכון ארוך טווח]]
 
[[קטגוריה:פרישה]]
 
[[קטגוריה:פרישה]]
  
 
[[ar:يحق لمنظمة عمالية الإعلان عن إضراب لصالح متقاعدي المنظمة]]
 
[[ar:يحق لمنظمة عمالية الإعلان عن إضراب لصالح متقاعدي المنظمة]]

גרסה אחרונה מ־16:53, 23 ביוני 2021

הקדמה:

בג"ץ קבע כי ארגון עובדים רשאי להכריז על סכסוך עבודה ועל שביתה למען זכויותיהם של גמלאי הארגון

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית המשפט העליון
מס' תיק:
בג"ץ 1181/03
תאריך:
28/4/11

רקע עובדתי

  • בשנת 1999 קיבלו חברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת בר אילן תוספת של 14% למשכורתם.
  • ארגון הסגל האקדמי דרש, כי גמלאי הארגון יקבלו תוספת זהה לפנסיה החודשית, זאת על אף שבשנת 1988 נחתם הסכם המצמיד את הפנסיה למדד המחירים לצרכן, ולא למשכורת חברי הסגל הפעילים.
  • הארגון מסר לאוניברסיטה הודעה על סכסוך עבודה ושביתה.
  • הנהלת האוניברסיטה פנתה לבית הדין האזורי לעבודה על מנת שיקבע אם ארגון עובדים רשאי להכריז על סכסוך עבודה ועל שביתה בעניינים הקשורים בגמלאי מקום העבודה.
  • למרות שבינתיים נחתם הסכם קיבוצי שהסדיר את נושא הסכסוך, ביקשה הנהלת האוניברסיטה להמשיך בהליך המשפטי, כדי שתתקבלנה הכרעות עקרוניות בנושא.

פסיקת בית הדין האזורי לעבודה

  • בית הדין האזורי לא שלל את כוחו של הארגון לייצג גמלאים, אולם בחן את השאלה אם ייצוג זה כולל גם את הזכות להכריז על שביתה לצורך קידום ענייניהם.
  • בית הדין קבע כי ארגון עובדים רשאי להכריז על שביתה במטרה להשיג יעדים בתחומים של יחסי העבודה ותנאי העבודה של העובדים הפעילים החברים בארגון, אך לא ביחס לגמלאים, אשר לא קיימים יותר יחסי עובד - מעביד בינם לבין המעסיק.

על פסק דין זה ערער ארגון העובדים בפני בית הדין הארצי לעבודה

פסיקת בית הדין הארצי לעבודה

  • בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי יש לפרש את חוק הסכמים קיבוציים על פי תכליתו, ובהתאם למציאות החיים הנוכחית.
  • בית הדין קבע כי המושג "תנאי עבודה" המופיע בהגדרת הסכם קיבוצי, כולל גם זכויות פרישה ותנאי פנסיה של העובדים במקום העבודה, המונח "יחסי עבודה" באותה הוראה כולל גם את עניינם של העובדים שפרשו, כאשר נושא זכויות הגמלאים בקרן הפנסיה נחשב לחלק מיחסי העבודה, והמונח "כל העובדים מהסוגים הכלולים בהסכם" בהגדרת היקף ההסכם הקיבוצי המיוחד, כולל גם גמלאים.
  • בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור וקבע כי ארגון הסגל האקדמי באוניברסיטה היה רשאי להכריז על סכסוך ואף לשבות כחלק מדרישתו להיטיב עם הגמלאים.
  • הנהלת האוניברסיטה עתרה לבג"ץ נגד קביעתו של בית הדין הארצי לעבודה.

פסיקת בית המשפט העליון

  • בהרכב מורחב של שופטים, קיבל בג"ץ את קביעותיו של בית הדין הארצי לעבודה ודחה את העתירה.
  • בדברי הסיכום אמרה השופטת (בדימוס) א' פרוקצ'יה: "על אף שזכויותיו הבסיסיות של הגמלאי מתקבעות מבחינה משפטית עם פרישתו, הצורך להגן על זכויות אלה מפני שחיקה, ולהתאימן לכלכלה המשתנה למשך השנים שלאחר הפרישה, מחייב מתן כוח מאורגן לציבור הגמלאים להגן על זכויותיו. תיתכנה דרכים שונות להגן על זכויות אלה, לאו דווקא במסגרת ארגון העובדים היציג, אולם, נראה כי דרך הגנה זו היא טבעית וראויה ביותר ביחס לגמלאים הנמנים על חברי הארגון."

משמעות

  • ארגון עובדים רשאי להכריז על סכסוך עבודה ועל שביתה למען זכויותיהם של גמלאי הארגון.

חקיקה ונהלים