הקדמה:

בג"ץ קבע כי ארגון עובדים רשאי להכריז על סכסוך עבודה ועל שביתה למען זכויותיהם של גימלאי הארגון
{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית המשפט העליון
מס' תיק:
בג"ץ 1181/03
תאריך:
28/4/11

בשנת 1999 קיבלו חברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת בר אילן תוספת של 14% למשכורתם.

ארגון הסגל האקדמי דרש, כי גימלאי הארגון יקבלו תוספת זהה לפנסיה החודשית, זאת על אף שבשנת 1988 נחתם הסכם המצמיד את הפנסיה למדד המחירים לצרכן, ולא למשכורת חברי הסגל הפעילים. הארגון מסר לאוניברסיטה הודעה על סכסוך עבודה ושביתה.

הנהלת האוניברסיטה פנתה לבית הדין האזורי לעבודה על מנת שיקבע אם ארגון עובדים רשאי להכריז על סכסוך עבודה ועל שביתה בעניינים הקשורים בגימלאי מקום העבודה.

למרות שבינתיים נחתם הסכם קיבוצי שהסדיר את נושא הסכסוך, ביקשה הנהלת האוניברסיטה להמשיך בהליך המשפטי, כדי שתתקבלנה הכרעות עקרוניות בנושא.

בית הדין האזורי לא שלל את כוחו של הארגון לייצג גימלאים, אולם בחן את השאלה אם ייצוג זה כולל גם את הזכות להכריז על שביתה לצורך קידום ענייניהם.

נקבע, כי ארגון עובדים רשאי להכריז על שביתה במטרה להשיג יעדים בתחומים של יחסי העבודה ותנאי העבודה של העובדים הפעילים החברים בארגון, אך לא ביחס לגימלאים, אשר לא קיימים יותר יחסי עובד - מעביד בינם לבין המעסיק.

על פסק דין זה עירער ארגון העובדים בפני בית הדין הארצי לעבודה, אשר קבע, כי יש לפרש את חוק ההסכמים הקיבוציים על פי תכליתו, ובהתאם למציאות החיים הנוכחית.

נקבע, כי המושג "תנאי עבודה" המופיע בהגדרת הסכם קיבוצי, כולל גם זכויות פרישה ותנאי פנסיה של העובדים במקום העבודה, המונח "יחסי עבודה" באותה הוראה כולל גם את עניינם של העובדים שפרשו, כאשר נושא זכויות הגמלאים בקרן הפנסיה נחשב לחלק מיחסי העבודה, והמונח "כל העובדים מהסוגים הכלולים בהסכם" בהגדרת היקף ההסכם הקיבוצי המיוחד, כולל גם גימלאים.

בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור וקבע כי ארגון הסגל האקדמי באוניברסיטה היה רשאי להכריז על סכסוך ואף לשבות כחלק מדרישתו להיטיב עם הגימלאים.

הנהלת האוניברסיטה עתרה לבג"ץ נגד קביעתו של בית הדין הארצי לעבודה.

בהרכב מורחב של שופטים, קיבל בג"ץ את קביעותיו של בית הדין הארצי לעבודה ודחה את העתירה.

בדברי הסיכום אמרה השופטת (בדימוס) א' פרוקצ'יה: "על אף שזכויותיו הבסיסיות של הגימלאי מתקבעות מבחינה משפטית עם פרישתו, הצורך להגן על זכויות אלה מפני שחיקה, ולהתאימן לכלכלה המשתנה למשך השנים שלאחר הפרישה, מחייב מתן כוח מאורגן לציבור הגימלאים להגן על זכויותיו. תיתכנה דרכים שונות להגן על זכויות אלה, לאו דווקא במסגרת ארגון העובדים היציג, אולם, נראה כי דרך הגנה זו היא טבעית וראויה ביותר ביחס לגימלאים הנימנים על חברי הארגון."

חקיקה ונהלים

  • חוק ההסכמים הקיבוציים

הרחבות ופרסומים