(8 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
 
{{תקציר |תוכן=
 
{{תקציר |תוכן=
 
{{דגשים  
 
{{דגשים  
| מידע = ככלל, אסור לתת טיפול רפואי לקטין בלא הסכמת ההורה או ה[[אפוטרופוס]]
+
| מידע = ככלל, אסור לבצע בדיקה או טיפול רפואי לקטין ללא הסכמת ההורה או ה[[אפוטרופוס]] שלו
| מידע2  = עם זאת, במקרים שיפורטו בהמשך, החוק מרשה לקטין להחליט בעצמו אם לעבור טיפול רפואי
+
| מידע2  = עם זאת, בבדיקות ובטיפולים שיפורטו בהמשך, החוק מרשה לקטין להחליט בעצמו אם לעבור אותם
 
| חשוב = אם במקרים אלה נדרש [[ויתור על סודיות רפואית|ויתור על סודיות רפואית]] כחלק מקבלת הטיפול, הקטין רשאי לחתום בעצמו על טופס הוויתור  
 
| חשוב = אם במקרים אלה נדרש [[ויתור על סודיות רפואית|ויתור על סודיות רפואית]] כחלק מקבלת הטיפול, הקטין רשאי לחתום בעצמו על טופס הוויתור  
 
| פיצוי = <!-- דוגמה: מגיעים לכם X שקלים -->
 
| פיצוי = <!-- דוגמה: מגיעים לכם X שקלים -->
שורה 23: שורה 23:
 
}}
 
}}
 
{{עצם העניין/סיום}}
 
{{עצם העניין/סיום}}
ככלל, אין לתת טיפול רפואי לקטין עד גיל 18 ללא הסכמת ההורה או ה[[אפוטרופוס]].
+
ככלל, אין לבצע בדיקה או טיפול רפואי לקטין (ילד או נער עד גיל 18) ללא הסכמת ההורה או ה[[אפוטרופוס]] של הקטין.
* עם זאת, במקרים שיפורטו בהמשך החוק מרשה לקטין בגילים מסוימים להחליט בעצמו (ללא הסכמת הוריו או בנוסף לה), אם הוא רוצה לעבור טיפול רפואי.  
+
* עם זאת, בבדיקות ובטיפולים שיפורטו בהמשך, החוק מרשה לקטין בגילים מסוימים להחליט בעצמו (ללא הסכמת הוריו או בנוסף לה), אם הוא מעוניין או אינו מעוניין לעבור אותם.  
  
 
== מי זכאי? ==  
 
== מי זכאי? ==  
 
* כל קטין, בהתאם לדרישות הספציפיות שיפורטו לגבי כל אחד מהטיפולים או הבדיקות:  
 
* כל קטין, בהתאם לדרישות הספציפיות שיפורטו לגבי כל אחד מהטיפולים או הבדיקות:  
===טיפול רפואי בקטין שהורהו הורשע או מואשם בביצוע עבירת מין או אלימות כלפיו===
 
{{הטמעת כותרת|הסכמה מדעת לטיפול רפואי#טיפול רפואי בקטין שהורהו הורשע או מואשם בביצוע עבירת מין או אלימות כלפיו}}
 
 
===בדיקה וטיפול רפואי שגרתי בקטין שמלאו לו 14===
 
===בדיקה וטיפול רפואי שגרתי בקטין שמלאו לו 14===
 
{{הטמעת כותרת|הסכמה מדעת לטיפול רפואי#בדיקה וטיפול רפואי שגרתי בקטין שמלאו לו 14}}
 
{{הטמעת כותרת|הסכמה מדעת לטיפול רפואי#בדיקה וטיפול רפואי שגרתי בקטין שמלאו לו 14}}
שורה 52: שורה 50:
 
* למידע נוסף ראו [[אשפוז מרצון של קטין מתמודד נפש]].
 
* למידע נוסף ראו [[אשפוז מרצון של קטין מתמודד נפש]].
  
===בדיקה גנטית===
+
===הוראות ביחס לחולה הנוטה למות===
* קטין מגיל 16 זכאי וחייב לקבל הסברים על הבדיקה, בנוכחות הורהו, לפני ביצוע בדיקה גנטית.
+
*קטין מגיל 17 רשאי לתת הנחיות מקדימות ולמנות מיופה כוח לעניין הטיפול בו במקרה שיהיה [[חולה הנוטה למות]] (חולה במחלה חשוכת מרפא שנותרו לו עד 6 חודשים לחיות).
* לצורך הבדיקה נדרשת הסכמת הקטין והסכמת ההורה.
+
* קטין מגיל 17 שהוא חולה הנוטה למות ומצבו מאפשר לשתף אותו בהחלטות על הטיפול הרפואי בו, זכאי להשתתף בקבלת ההחלטות.
* אם הקטין מסרב לבדיקה, אין לבצע אותה '''על אף''' הסכמת הוריו.
+
* אם קטין מגיל 17  הביע את רצונו שחייו יוארכו והוריו מתנגדים לכך, הרופא האחראי יפעל בהתאם לרצונו של הקטין.
 +
* אם קטין שמלאו לו 15 שנים הביע את רצונו להימנע מהארכת חייו  והוריו מתנגדים לכך, הנושא יועבר להחלטה של [[ועדה מוסדית להחלטות בעניין חולה הנוטה למות]].
 +
* למידע נוסף ראו [[הזכות למות בכבוד של קטין הנוטה למות]].
 +
===בדיקות וטיפולים שבהם נדרשת הסכמת הקטין בנוסף להסכמת הוריו===
 +
{{הטמעת כותרת|הסכמה מדעת לטיפול רפואי#בדיקות וטיפולים שבהם נדרשת הסכמת הקטין בנוסף להסכמת הוריו}}
 +
== ויתור על סודיות רפואית ==
 +
*בבדיקות וטיפולים שקטין זכאי להסכים לגביהם ללא הסכמת ההורים/האפוטרופוס, ונדרש [[ויתור על סודיות רפואית|ויתור על סודיות רפואית]] כחלק מההליך, הקטין רשאי לחתום בעצמו על טופס הוויתור. לפרטים ראו [[הליך ויתור על סודיות רפואית אצל קטין]].
  
===הוראות ביחס לחולה נוטה למות===
+
== הסכמת ההורים ==
*קטין מגיל 17 רשאי לתת הנחיות מקדימות ולמנות מיופה כוח לעניין הטיפול בו במקרה שיהיה חולה נוטה למות לפי הגדרתו ב[[חוק החולה הנוטה למות]].
+
* קבלת כל שאר הבדיקות והטיפולים תותנית בהסכמת ההורים (מלבד מקרים דחופים, שטובת הקטין מחייבת מתן טיפול, אף אם טרם הושגה הסכמת ההורים וגם אם ידוע שההורים מתנגדים לטיפול).
*קטין מגיל 17 שהוא חולה הנוטה למות, רשאי לקבל החלטות בעניין הטיפול בו, כמו כל מבוגר וללא צורך בהסכמת הוריו.
 
*לעמדתו של קטין מגיל 15 שהוא חולה הנוטה למות בנושא הטיפול בו יש משקל רב: אם הוא מבקש שיטפלו בו בקשתו תתקבל, גם אם הוריו מסרבים.
 
== תהליך מימוש הזכות ==
 
<!-- איך ניתן לממש את הזכות? נא להכניס כאן הסבר מפורט, כולל שלבים ופרטי קשר במידת הצורך. -->
 
*הקטין יכול לבקש את הטיפול ולא צריך את הסכמת הוריו או הסכמת ה[[אפוטרופוס]].
 
*במקרים, שבהם נדרש [[ויתור על סודיות רפואית|ויתור על סודיות רפואית]] כחלק מקבלת הטיפול, יכול הקטין לחתום בעצמו על טופס ויתור על סודיות רפואית (וזאת רק באותם מקרים שפורטו למעלה, שבהם הקטין רשאי להסכים או לסרב לטיפול ללא הסכמת הוריו או האפוטרופוס). לפרטים ראו [[הליך ויתור על סודיות רפואית אצל קטין]].
 
 
 
== חשוב לדעת ==
 
* בכל שאר המקרים יש לקבל את הסכמת ההורים (מלבד מקרים דחופים, שטובת הקטין מחייבת מתן טיפול, אף אם טרם הושגה הסכמת ההורים וגם אם ידוע כי ההורים מתנגדים לטיפול).
 
 
* ככלל יש להשיג את הסכמת '''שני ההורים''', אולם בדרך כלל קיימת הנחה שאם הורה אחד נתן את הסכמתו לטיפול, גם ההורה האחר מסכים לו.   
 
* ככלל יש להשיג את הסכמת '''שני ההורים''', אולם בדרך כלל קיימת הנחה שאם הורה אחד נתן את הסכמתו לטיפול, גם ההורה האחר מסכים לו.   
 
* לפיכך מקובל שב'''טיפול רפואי שגרתי''' (כמו ביקור במרפאה, חיסון שגרתי, בדיקות מעבדה שגרתיות ומתן תרופות שאינן נרקוטיות) מותר להסתפק בהסכמת '''אחד ההורים''', אלא אם כן ידוע לצוות המטפל (למשל על סמך העבר הטיפולי) על התנגדותו של ההורה השני לטיפול או לסוג הטיפול.  
 
* לפיכך מקובל שב'''טיפול רפואי שגרתי''' (כמו ביקור במרפאה, חיסון שגרתי, בדיקות מעבדה שגרתיות ומתן תרופות שאינן נרקוטיות) מותר להסתפק בהסכמת '''אחד ההורים''', אלא אם כן ידוע לצוות המטפל (למשל על סמך העבר הטיפולי) על התנגדותו של ההורה השני לטיפול או לסוג הטיפול.  
* במקרים שבהם ההורה שאינו נוכח בטיפול פנה ישירות ומפורשות אל מוסד הרפואי וביקש לקבל את הסכמתו לכל טיפול, על הצוות הרפואי להמתין לקבלת הסכמתו לפני מתן הטיפול לקטין, בתנאי שלפי שיקול דעתו של איש המקצוע, ההמתנה לקבלת ההסכמה של שני ההורים לא תפגע במטופל.  
+
* במקרים שבהם הורה פנה מראש למוסד הרפואי וביקש לקבל את הסכמתו לכל טיפול שהוא אינו נוכח בו, על הצוות הרפואי להמתין לקבלת הסכמתו לפני מתן הטיפול לקטין, בתנאי שלפי שיקול דעתו של איש המקצוע, ההמתנה לקבלת ההסכמה של שני ההורים לא תפגע במטופל.  
 
* ב'''טיפול לא שיגרתי''' (כגון ניתוח, טיפול נפשי, אשפוז ומתן תרופות נרקוטיות), כדי להיטיב את הטיפול בקטין יש לעשות מאמץ לקבל את הסכמת שני ההורים, ובתנאי שעל-פי שיקול דעתו של איש המקצוע, המתנה לקבלת ההסכמה של שני הורים לא תפגע במטופל.     
 
* ב'''טיפול לא שיגרתי''' (כגון ניתוח, טיפול נפשי, אשפוז ומתן תרופות נרקוטיות), כדי להיטיב את הטיפול בקטין יש לעשות מאמץ לקבל את הסכמת שני ההורים, ובתנאי שעל-פי שיקול דעתו של איש המקצוע, המתנה לקבלת ההסכמה של שני הורים לא תפגע במטופל.     
 
* ב'''מקרים דחופים''' אפשר להסתפק בהסכמתו של הורה אחד. יש ליידע בדיעבד את ההורה השני.
 
* ב'''מקרים דחופים''' אפשר להסתפק בהסכמתו של הורה אחד. יש ליידע בדיעבד את ההורה השני.
* קיימים מקרים, שבהם הקטין אמנם אינו יכול לקבל טיפול ללא הסכמת הוריו, אולם לצורך מתן הטיפול נדרשת הסכמת הקטין בנוסף להסכמת הוריו. למידע נוסף ראו [[הסכמה מדעת לטיפול רפואי#הסכמה מדעת לטיפול רפואי בקטין|הסכמה מדעת לטיפול רפואי]] (בפסקת "הסכמה מדעת לטיפול רפואי בקטין").
+
===טיפול רפואי בקטין שהורהו הורשע או מואשם בביצוע עבירת מין או אלימות כלפיו===
<!--
+
{{הטמעת כותרת|הסכמה מדעת לטיפול רפואי#טיפול רפואי בקטין שהורהו הורשע או מואשם בביצוע עבירת מין או אלימות כלפיו}}
 +
<!--== חשוב לדעת ==
 
== פסקי דין ==
 
== פסקי דין ==
 
* רשימת פסקי דין המשפיעים על הזכות
 
* רשימת פסקי דין המשפיעים על הזכות

גרסה אחרונה מ־14:52, 8 בספטמבר 2019

הקדמה:

ככלל, אסור לבצע בדיקה או טיפול רפואי לקטין ללא הסכמת ההורה או האפוטרופוס שלו
עם זאת, בבדיקות ובטיפולים שיפורטו בהמשך, החוק מרשה לקטין להחליט בעצמו אם לעבור אותם
אם במקרים אלה נדרש ויתור על סודיות רפואית כחלק מקבלת הטיפול, הקטין רשאי לחתום בעצמו על טופס הוויתור


ככלל, אין לבצע בדיקה או טיפול רפואי לקטין (ילד או נער עד גיל 18) ללא הסכמת ההורה או האפוטרופוס של הקטין.

  • עם זאת, בבדיקות ובטיפולים שיפורטו בהמשך, החוק מרשה לקטין בגילים מסוימים להחליט בעצמו (ללא הסכמת הוריו או בנוסף לה), אם הוא מעוניין או אינו מעוניין לעבור אותם.

מי זכאי?

  • כל קטין, בהתאם לדרישות הספציפיות שיפורטו לגבי כל אחד מהטיפולים או הבדיקות:

בדיקה וטיפול רפואי שגרתי בקטין שמלאו לו 14

  • מטפל רשאי לבצע בדיקה או טיפול שגרתי (למשל בדיקות בשל תלונות על כאב גרון, כאבי בטן או טיפול בשפעת) בקטין שמלאו לו 14 שנה, גם ללא הסכמה מפורשת של הורה וגם ללא נוכחות מלווה מטעמו, בתנאי שהקטין עצמו נתן הסכמה מדעת לבדיקה או לטיפול הרפואי.
  • יש לוודא כי האבחנה וההמלצה לטיפול יימסרו ויוסברו לקטין בשפה המובנת לו ויימסרו לו במכתב המיועד להוריו.
  • לפני בדיקות וטיפולים נוספים שאינם שגרתיים (למשל ניתוח או טיפול נפשי) וכן במקרה שיש חשד לבעיה רפואית חמורה או כזו המצריכה מעקב וטיפול נוסף, על המטפל לזמן את ההורים או לשוחח עמם טלפונית למסור להם את המידע ולקבל את הסכמתם. אם הקטין מתנגד לכך או כאשר יש חשש שפנייה להורים תפגע בקטין או בהיענותו לטיפול או תסכן את שלומו יש לערב עובד סוציאלי לפי חוק הנוער.

הפסקת הריון

  • קטינה בכל גיל הזקוקה להפסקת הריון רשאית להסכים בעצמה לפעולה, ללא צורך בידיעת הוריה או בהסכמתם.
  • במקרים המתאימים, יערב המוסד הרפואי בטיפול גם עובד סוציאלי או פקיד סעד לשם הבטחת שלומה של הקטינה.

בדיקה לגילוי נגיפי איידס (HIV)

  • במקרים מסוימים קטין רשאי לבצע בדיקת דם לגילוי HIV גם ללא ידיעת הוריו וללא הסכמתם.
    • קטין שמלאו לו 14 שנה רשאי לבצע בדיקה לגילוי איידס באחד מהמרכזים שהוכרו לעניין זה על ידי שר הבריאות. הבדיקה מצריכה אישור מרופא באותו מוסד רפואי.
    • אם עדיין לו מלאו לקטין 14 שנה, נדרש אישור של רופא ושל עובד סוציאלי.
  • בית המשפט לנוער יכול, לפי בקשה של פקיד סעד, להורות למסור תוצאות חיוביות של בדיקת איידס גם להוריו של הקטין, על אף התנגדותו.
  • למידע נוסף ראו בדיקה לגילוי HIV (איידס) אצל קטין ללא הסכמת הוריו.

אשפוז פסיכיאטרי

  • קטין מגיל 15 ומעלה:
    • הקטין רשאי לסרב לאשפוז פסיכיאטרי שדורשים הוריו (או האפוטרופוס שלו), ובמקרה זה ניתן יהיה לאשפז אותו רק לפי צו של בית משפט לנוער.
    • הקטין רשאי לבקש להתאשפז באשפוז פסיכיאטרי, ואם הוריו או האפוטרופוס שלו אינם מתנגדים, הוא יאושפז. במקרה של התנגדות, על הקטין לפנות לבית משפט לנוער לצורך האשפוז. למידע נוסף ראו אשפוז פסיכיאטרי בהסכמת הקטין בלבד.
  • קטין מתחת לגיל 15:
    • הקטין אינו יכול לבקש להתאשפז מרצונו.
    • הקטין רשאי לסרב לבקשה של הוריו או האפוטרופוס שלו לאשפז אותו במחלקה פסיכיאטרית או בבית חולים פסיכיאטרי, ובמקרה כזה יועבר הענין לוועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער, שתחליט אם לאשר את האשפוז.
  • למידע נוסף ראו אשפוז מרצון של קטין מתמודד נפש.

הוראות ביחס לחולה הנוטה למות

  • קטין מגיל 17 רשאי לתת הנחיות מקדימות ולמנות מיופה כוח לעניין הטיפול בו במקרה שיהיה חולה הנוטה למות (חולה במחלה חשוכת מרפא שנותרו לו עד 6 חודשים לחיות).
  • קטין מגיל 17 שהוא חולה הנוטה למות ומצבו מאפשר לשתף אותו בהחלטות על הטיפול הרפואי בו, זכאי להשתתף בקבלת ההחלטות.
  • אם קטין מגיל 17 הביע את רצונו שחייו יוארכו והוריו מתנגדים לכך, הרופא האחראי יפעל בהתאם לרצונו של הקטין.
  • אם קטין שמלאו לו 15 שנים הביע את רצונו להימנע מהארכת חייו והוריו מתנגדים לכך, הנושא יועבר להחלטה של ועדה מוסדית להחלטות בעניין חולה הנוטה למות.
  • למידע נוסף ראו הזכות למות בכבוד של קטין הנוטה למות.

בדיקות וטיפולים שבהם נדרשת הסכמת הקטין בנוסף להסכמת הוריו

  • קיימים טיפולים מסוימים בקטין שבהם אמנם נדרשת הסכמת ההורים, אולם בנוסף נדרשת הסכמת הקטין או שניתנת לו זכות וטו למרות הסכמת הוריו.

בדיקה גנטית

  • כדי לבצע בדיקה גנטית לקטין מגיל 16 נדרשת הסכמת הקטין והסכמת ההורה.
  • אם הקטין מסרב לבדיקה, אין לבצע אותה על אף הסכמת הורהו.
  • לפני ביצוע הבדיקה חובה לתת עליה הסברים לקטין, בנוכחות ההורה.

קטין שאובחן כאינטרסקס

  • אם קטין שגילו לפחות 14 שנה אובחן כאינטרסקס, לצורך טיפול רפואי נדרשת הסכמתו בנוסף להסכמת הוריו (אלא אם כן רק הוריו מסכימים לטיפול וסירובו לטיפול מהווה סכנה לשלומו).
  • אם גילו של הקטין מתחת ל- 14, יש לקבל את הסכמת ההורים בלבד, אך יש לו זכות וטו בתנאי שאין בכך חשש לבריאותו.
  • למידע נוסף ראו זכותון אנשים עם התמיינות מינית אחרת (אינטרסקס).

ויתור על סודיות רפואית

הסכמת ההורים

  • קבלת כל שאר הבדיקות והטיפולים תותנית בהסכמת ההורים (מלבד מקרים דחופים, שטובת הקטין מחייבת מתן טיפול, אף אם טרם הושגה הסכמת ההורים וגם אם ידוע שההורים מתנגדים לטיפול).
  • ככלל יש להשיג את הסכמת שני ההורים, אולם בדרך כלל קיימת הנחה שאם הורה אחד נתן את הסכמתו לטיפול, גם ההורה האחר מסכים לו.
  • לפיכך מקובל שבטיפול רפואי שגרתי (כמו ביקור במרפאה, חיסון שגרתי, בדיקות מעבדה שגרתיות ומתן תרופות שאינן נרקוטיות) מותר להסתפק בהסכמת אחד ההורים, אלא אם כן ידוע לצוות המטפל (למשל על סמך העבר הטיפולי) על התנגדותו של ההורה השני לטיפול או לסוג הטיפול.
  • במקרים שבהם הורה פנה מראש למוסד הרפואי וביקש לקבל את הסכמתו לכל טיפול שהוא אינו נוכח בו, על הצוות הרפואי להמתין לקבלת הסכמתו לפני מתן הטיפול לקטין, בתנאי שלפי שיקול דעתו של איש המקצוע, ההמתנה לקבלת ההסכמה של שני ההורים לא תפגע במטופל.
  • בטיפול לא שיגרתי (כגון ניתוח, טיפול נפשי, אשפוז ומתן תרופות נרקוטיות), כדי להיטיב את הטיפול בקטין יש לעשות מאמץ לקבל את הסכמת שני ההורים, ובתנאי שעל-פי שיקול דעתו של איש המקצוע, המתנה לקבלת ההסכמה של שני הורים לא תפגע במטופל.
  • במקרים דחופים אפשר להסתפק בהסכמתו של הורה אחד. יש ליידע בדיעבד את ההורה השני.

טיפול רפואי בקטין שהורהו הורשע או מואשם בביצוע עבירת מין או אלימות כלפיו


ארגוני סיוע

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות

  • המקור לערך זה נכתב על ידי סטודנטים במסגרת הקליניקה לסיוע לילדים ונוער בסיכון של המרכז הבינתחומי הרצליה, בשיתוף עם עמותת עלם