הקדמה:


{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.

בחירת מקום קבורה לנפטר יכולה להיעשות ע"י הנפטר עוד בחייו או אחרי מותו ע"י בני משפחתו.

  • חשוב להכיר את חדש:צורות הקבורה היהודית הקיימות היום בבתי הקברות
  • בהרבה מקרים רצונו של הנפטר או של בני משפחות להיקבר בבית קברות מסויים או בחלקה מסויימת יכולים להיתקל במציאות של מצוקת מקומות קבורה.
  • בהרבה מקרים קיים פער בין רצון הנפטר או משפחתו בקבורה בצמוד לבן משפחה או בקבורה בקרקע, לבין קבורה במימון המוסד לביטוח לאומי שבמקרים רבים מתבצעת כקבורת סנהדרין (קבורה בכוך בתוך קיר)
  • האפשרויות שעומדות בפני הנפטר או בני משפחתו כוללות:
    • תשלום מיוחד (לא תחת פיקוח) לחברה קדישא המקומית בהתאם לסוג ולמקום הקבורה הרצוי.
    • חדש:רכישת חלקת קבר בחיים ליחיד או לזוג במחיר שמפוקח ע"י המשרד לשירותי דת.
    • החלטה על רצון להיקבר בקבר קיים של קרוב משפחה בקבורת מכפלה / קבורת על.
    • למשפחות שלא מחוייבות למסורת היהודית אפשרית חדש:קבורה אזרחית או חדש:שריפת גופה.

קביעת בית הקברות

בחירת בית קברות קשורה למקום מגוריו של הנפטר או מקום פטירתו.

מי שנפטר בבית חולים

  • מי שנפטר בבית חולים זכאי להיקבר במקום מגוריו, כפי שרשום במרשם האוכלוסין.
  • אם אין במקום מגוריו בית עלמין לפי השקפתו (קבורה אזרחית, מוסלמית, נוצרית וכו'), הוא יהיה זכאי להיקבר ביישוב שבו נמצא בית החולים.
  • במקרים שנפטר מי ששהה בבית חולים פסיכיאטרי או בית חולים גריאטרי או בית חולים לחולים כרוניים או בית חולים למפגרים, וכתובת מגוריו שונתה לכתובת המוסד שבו הוא מאושפז - תהיה משפחתו זכאית לבחור בין:
    • הבאת הנפטר לקבורה במקום מגוריו הקודם בתנאי שלא חלפו 7 שנים מיום שינוי כתובת הנפטר לכתובת המוסד שבו היה מאושפז.
    • הבאת הנפטר לקבורה ביישוב שבו נמצא בית החולים
  • על המשפחה להמציא לחברת הקבורה אישור מבית החולים על תקופת האשפוז.
  • האפשרות להבאה לקבורה ביישוב המגורים הקודם אינה קיימת למי ששהו בבית אבות או במחלקות סיעודיות בבתי אבות.

=מי שנפטר שלא בבית חולים

  • מי שנפטר שלא בבית חולים, זכאית משפחתו לבחור בין הבאת הנפטר לקבורה במקום מגוריו כפי שרשום במרשם האוכלוסין, לבין הבאתו לקבורה במקום פטירתו.
  • מחשבון של ביטוח לאומי

חלקות קבורה חריגות שעליהן יש לשלם

  • בני משפחה המעוניינים לקבור את הנפטר בחלקת קבר המוגדרת על-ידי הביטוח הלאומי כ"חלקה חריגה" יצטרכו לשלם בעצמם עבור חלקת הקבורה.
  • כ"חלקות חריגות" מוגדרים חלקות קבר שהוקצו במיוחד לחברות הקבורה, על פי הסכם בין הביטוח הלאומי ובין חברת הקבורה, ושעבורן הן רשאיות לגבות תשלום מהאזרחים. להסכם זה מצורפת מפה שבה מסומנות החלקות החריגות.
  • מספר מקומות הקבורה שמוגדרים כחלקות חריגות לא יעלה על 10% ממספר מקומות הקבורה הפנויים ביום שנחתם ההסכם.
  • על פי חוק שירותי הדת היהודיים חברה קדישא מחויבת להציג לציבור מפה מפורטת של בית העלמין בחתימת נציג הביטוח הלאומי, עם סימון חלקות הקבר המוגדרות כחלקות חריגות, שעליהן חברה קדישא רשאית לגבות תשלום.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

למי ואיך פונים

שלבי ההליך

ערעור

חשוב לדעת

פסקי דין

הרחבות ופרסומים

מקורות