(חשוב לדעת)
 
(28 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
+
{{עצם העניין}}{{סוג ערך|פסק דין}}
{{פסק דין/תחילת טור ימני}}
+
{{תקציר |תוכן=
 
{{דגשים
 
{{דגשים
| מידע  = <!-- תבנית זו מיועדת להכנסת דגשים עיקריים -->
+
| מידע  = [[להט"ב|בני זוג מאותו מין]] שערכו הליך פונדקאות בחו"ל, התייצבו במשרד הפנים עם תעודת לידה שבה שניהם רשומים כהורים ועם צו שיפוטי המורה על כך, זכאים להירשם כאבות של הילד בתנאי שהאב הביולוגי הוכר ככזה על ידי בית משפט
}} <!-- פרמטרים סטנדרטיים: מידע/איסור/חשוב/פיצוי/שאלה/ממשל.  ראו [[תבנית:דגשים]] למידע על אפשרויות הפרמטרים בתבנית -->
+
| איסור = לפקיד המרשם אסור לסרב לרשום את ההורה הלא ביולגי כהורה במרשם האוכלוסין, ואין לדרוש ממנו [[אימוץ ילדיו של בן הזוג מאותו מין|לאמץ]] את הילד
 +
| חשוב= ההכרה בהורה הלא ביולוגי היא רק לצורך הרישום במרשם האוכלוסין והיא אינה תקפה לעניינים אחרים
 +
|חשוב2 = פסק הדין חל גם על זוגות הטרוסקסואלים שעברו הליך פונדקאות בחו"ל
 +
}}
 +
}}
 +
{{ראו גם
 +
| [[להט"ב]]
 +
| [[פונדקאות]]
 +
| [[נישואים חד-מיניים]]
 +
| [[הורים]]
 +
}}
 +
{{עצם העניין/סיום}}
 +
{{פסק דין/תיבת מידע
 +
|שם=טבק אבירם נגד שר הפנים
 +
|ערכאה=בית המשפט העליון
 +
|שופטים= מ' נאור, ע' ארבל, א' רובינשטיין, השופט ס' ג'ובראן, א' חיות, ח' מלצר, י' דנציגר
 +
|תיק=בג"ץ 6569/11
 +
|תאריך=28.01.2014
 +
|קישור= [https://www.nevo.co.il/psika_html/elyon/11005660-c32.htm לקריאת פסק הדין]
 +
}}
 +
<!-- פרמטרים סטנדרטיים: מידע/איסור/חשוב/פיצוי/שאלה/ממשל.  ראו [[תבנית:דגשים]] למידע על אפשרויות הפרמטרים בתבנית -->
  
 
<!-- הסבר קצר על פסק הדין. -->
 
<!-- הסבר קצר על פסק הדין. -->
{{פסק דין/סיום הקדמה}} <!-- תבנית זו דואגת לכך שהכותרת הבאה בתור תתחיל רק מתחת לתוכן העניינים-->
 
 
 
 
==רקע==
 
==רקע==
* זוג גברים, אשר נישאו בעבר בקנדה ונרשמו כנשואים במרשם האוכלוסין בישראל,  הביאו לעולם ילדה באמצעות הליך פונדקאות שנעשה בארה"ב.  לצורך ההליך נתנו שני העותרים דגימות זרע, אשר בהן הופרו ביציות של תורמת ביצית, שאיננה הפונדקאית. הביציות המופרות הושתלו ברחמה של הפונדקאית, כאשר בשלב זה עוד לא היה ברור, מטבע הדברים, מי מן הביציות המופרות תתפתח ותביא להיריון.  
+
* זוג גברים, אשר נישאו בעבר בקנדה ונרשמו כנשואים במרשם האוכלוסין בישראל,  הביאו לעולם ילדה באמצעות הליך פונדקאות שנעשה בארה"ב.  לצורך ההליך נתנו שני בני הזוג דגימות זרע, אשר בהן הופרו ביציות של תורמת ביצית, שאיננה הפונדקאית. הביציות המופרות הושתלו ברחמה של הפונדקאית, כאשר בשלב זה עוד לא היה ברור, מטבע הדברים, מי מן הביציות המופרות תתפתח ותביא להיריון.  
* בני הזוג פנו טרם הלידה לאגף ליתומים של בית המשפט לטיעונים כלליים בפנסילבניה, ולפנייתם לבית המשפט צירפו תצהירים של הרופאים שביצעו את ההפריה ואת השתלת העוברים ברחמה של הפונדקאית, תצהירים של הפונדקאית ובן זוגה, וכן תצהירים של העותרים עצמם.  
+
* בני הזוג פנו טרם הלידה לאגף ליתומים של בית המשפט לטיעונים כלליים בפנסילבניה, ולפנייתם לבית המשפט צירפו תצהירים של הרופאים שביצעו את ההפריה ואת השתלת העוברים ברחמה של הפונדקאית, תצהירים של הפונדקאית ובן זוגה, וכן תצהירים של בני הזוג עצמם.  
* עוד לפני לידת בתם של העותרים, נתן בית המשפט בפנסילבניה צו המורה כי שני בני הזוג הם הוריה החוקיים של הילדה שתיוולד בתום ההיריון, וכי כך יירשם בתעודת הלידה. לאחר הלידה הונפקה לילדה תעודת לידה אמריקאית בה נרשמו שני העותרים כהוריה.
+
* עוד לפני לידת בתם של בני הזוג, נתן בית המשפט בפנסילבניה צו המורה כי שני בני הזוג הם הוריה החוקיים של הילדה שתיוולד בתום ההיריון, וכי כך יירשם בתעודת הלידה. לאחר הלידה הונפקה לילדה תעודת לידה אמריקאית בה נרשמו שני בני הזוג כהוריה.
 
* לאחר ששבו ארצה עם בתם, פנו בני הזוג למשרד הפנים בבקשה לרשום את בתם במרשם האוכלוסין. הם הופנו ל[[בית המשפט לענייני משפחה]], על מנת שיורה על עריכת בדיקה גנטית שתוכיח את הקשר הגנטי למי מהם, וכך עשו. בעקבות הבדיקה שנערכה התברר כי אחד ממבני הזוג הוא אביה הביולוגי של הילדה, ובית המשפט לענייני משפחה הוציא צו המצהיר על כך.  
 
* לאחר ששבו ארצה עם בתם, פנו בני הזוג למשרד הפנים בבקשה לרשום את בתם במרשם האוכלוסין. הם הופנו ל[[בית המשפט לענייני משפחה]], על מנת שיורה על עריכת בדיקה גנטית שתוכיח את הקשר הגנטי למי מהם, וכך עשו. בעקבות הבדיקה שנערכה התברר כי אחד ממבני הזוג הוא אביה הביולוגי של הילדה, ובית המשפט לענייני משפחה הוציא צו המצהיר על כך.  
* בני הזוג פנו בשנית למשרד הפנים, על יסוד הצו שהוצא בבית המשפט בארצות הברית, תעודת הלידה, הצו האמור של בית המשפט לענייני משפחה בישראל, והעובדה כי השניים רשומים כנשואים במרשם האוכלוסין, וביקשו להירשם כהוריה של הילדה. *משרד הפנים מסר להם כי ניתן לרשום רק את ההורה הביולוגי במרשם, וסירב לרשום את בן הזוג השני כאביה של הילדה, מבלי שזה יאמץ אותה.  
+
* בני הזוג פנו בשנית למשרד הפנים, על יסוד הצו שהוצא בבית המשפט בארצות הברית, תעודת הלידה, הצו האמור של בית המשפט לענייני משפחה בישראל, והעובדה כי השניים רשומים כנשואים במרשם האוכלוסין, וביקשו להירשם כהוריה של הילדה.  
 +
*משרד הפנים מסר להם כי ניתן לרשום רק את ההורה הביולוגי במרשם, וסירב לרשום את בן הזוג השני כאביה של הילדה, מבלי שזה [[אימוץ ילדיו של בן הזוג מאותו מין|יאמץ]] אותה.  
 
* בני הזוג עתרו לבית המשפט העליון בתביעה להירשם במרשם האוכלוסין כהוריה של הילדה על יסוד המסמכים האמורים, ללא צורך בהליך אימוץ בכל הנוגע להורה הלא-ביולוגי.
 
* בני הזוג עתרו לבית המשפט העליון בתביעה להירשם במרשם האוכלוסין כהוריה של הילדה על יסוד המסמכים האמורים, ללא צורך בהליך אימוץ בכל הנוגע להורה הלא-ביולוגי.
  
שורה 22: שורה 40:
  
 
==פסיקת בית המשפט==
 
==פסיקת בית המשפט==
  בית המשפט העליון קיבל את העתירה והחליט (ברוב דעות) כי יש לרשום את ההורה הלא ביולוגי של הילדה במרשם האוכלוסין כאביה.
+
בית המשפט העליון קיבל את העתירה והחליט (ברוב דעות) כי יש לרשום את ההורה הלא ביולוגי של הילדה במרשם האוכלוסין כאביה.
 +
 
 
==נימוקי בית המשפט==
 
==נימוקי בית המשפט==
* פקיד הרישום רשאי לסרב לרישום פריט אם יש  לו יסוד סביר להניח שהפריט אינו נכון.
+
* פקיד המרשם רשאי לסרב לרישום פריט אם יש  לו יסוד סביר להניח שהפריט אינו נכון '''מבחינה עובדתית'''.
* החלטתו של פקיד המרשם לרשום פרט רישום מבוקש או לסרב לרשום אינה מיועדת להכריע בשאלות משפטיות וחברתיות קשות. פקיד הרישום רשאי לסרב לרישום אם יש לו יסוד להניח שפריט הרישום אינו נכון '''מבחינה עובדתית'''.
+
* החלטתו של פקיד המרשם לרשום פרט רישום מבוקש או לסרב לרשום אינה מיועדת להכריע בשאלות משפטיות וחברתיות קשות.  
*  השאלה אם ההורה הלא-ביולוגי הוא אכן הורה, היא שאלה משפטית ולא עובדתית . זאת בניגוד לשאלה אם אביה הביולוגי הוא אכן אביה, שזו עובדה ביולוגית הניתנת לבדיקה ולהוכחה פשוטה יחסית.  
+
*  השאלה אם ההורה הלא-ביולוגי הוא אכן הורה, היא שאלה משפטית ולא עובדתית. זאת בניגוד לשאלה אם אביה הביולוגי הוא אכן אביה, שזו עובדה ביולוגית הניתנת לבדיקה ולהוכחה פשוטה יחסית.  
 
* לגופו של עניין רישום ההורה הלא ביולוגי במרשם האוכלוסין דווקא משקף את המצב העובדתי והמשפטי ואינו פוגע באמינות המרשם. זאת לאור הראיות המשמעותיות שהוצגו לפקיד המרשם, לפיהן ההורה הלא-ביולוגי הוא אביה של הילדה, הן מבחינה משפטית הן בפועל.
 
* לגופו של עניין רישום ההורה הלא ביולוגי במרשם האוכלוסין דווקא משקף את המצב העובדתי והמשפטי ואינו פוגע באמינות המרשם. זאת לאור הראיות המשמעותיות שהוצגו לפקיד המרשם, לפיהן ההורה הלא-ביולוגי הוא אביה של הילדה, הן מבחינה משפטית הן בפועל.
 
+
* כאשר מדובר ברישום של '''ההורה השני''' (ההורה הלא ביולוגי) במרשם האוכלוסין '''לאחר שהוכח קשר ביולוגי בין הילד לבין ההורה הביולוגי''' ולאחר שההורה הביולוגי כבר נרשם כהורהו של התינוק, אין לרישום השפעה על מעמדו של הילד (קבלת מעמד של אזרח). לפיכך אין צורך להביא בחשבון שיקולים בדבר ההשפעה שיש לרישום על מעמדו של הילד כאזרח ישראל. זאת בניגוד למקרה שבו מבקשים ההורים לרשום את הילד בפעם הראשונה במרשם, שאז רישומו כמי שנולד בחו"ל לאזרח ישראלי מקנה לו אזרחות ישראלית מכוח חוק האזרחות (כפי שקרה ב[[הורים לילד שנולד בפונדקאות בחו"ל חייבים להוכיח קשר ביולוגי של הילד לאחד ההורים לצורך רישומו במרשם האוכלוסין|פרשת ממעט]]). לפיכך אין רלוונטיות לחוק האזרחות, ויש לבדוק את המקרה על פי [[חוק מרשם האוכלוסין]].
* כאשר מדובר ברישום של '''ההורה השני''' (ההורה הלא ביולוגי) במרשם האוכלוסין '''לאחר שהוכח קשר ביולוגי בין הילד לבין ההורה הביולוגי''' ולאחר ההורה הביולוגי כבר נרשם כהורהו של התינוק, אין לרישום השפעה על מעמדו של הילד (קבלת מעמד של אזרח). לפיכך אין צורך להביא בחשבון שיקולים בדבר ההשפעה שיש לרישום על מעמדו של הילד כאזרח ישראל. זאת בניגוד למקרה שבו מבקשים ההורים לרשום את הילד בפעם הראשונה במרשם, שאז רישומו כמי שנולד בחו"ל לאזרח ישראלי מקנה לו אזרחות ישראלית מכוח חוק האזרחות (כפי שקרה ב[[חדש:הורים לילד שנולד בפונדקאות בחו"ל חייבים להוכיח קשר ביולוגי של הילד לאחד ההורים לצורך רישומו במרשם האוכלוסין|פרשת ממעט]). לפיכך אין רלוונטיות לחוק האזרחות, ויש לבדוק את המקרה על פי [[חוק מרשם האוכלוסין]].
+
* על-פי [[חוק מרשם האוכלוסין]], רישום הורה '''נוסף''' במרשם האוכלוסין יכול להיעשות על סמך הצגת "תעודה ציבורית". משהוצגה תעודה ציבורית תקפה (תעודת הלידה והצו השיפוטי הזר המעידים על כך ששני בני הזוג הם הוריה של הילדה), ועילות הסירוב של משרד הפנים נדחו לגופן, חובה על פקיד המרשם לבצע את הרישום.
* רישום הורה '''נוסף''' במרשם האוכלוסין מבוסס על הוראות [[חוק מרשם האוכלוסין]] ועל דרישתו להצגת "תעודה ציבורית". משהוצגה תעודה ציבורית תקפה (תעודת הלידה ופסק הדין הזר המעידים על כך ששני בני הזוג הם הוריה של הילדה) , ועילות הסירוב של משרד הפנים נדחו לגופן, יש לבצע את הרישום.
 
 
 
  
 
== משמעות ==
 
== משמעות ==
 
* מרגע שבני זוג מאותו מין שערכו הליך פונדקאות בחו"ל, התייצבו במשרד הפנים עם תעודת לידה שבה שניהם רשומים כהורים ועם צו שיפוטי המורה על כך - ואחרי שהאב הביולוגי הוכר ככזה על ידי בית משפט - הרי שעל משרד הפנים לרשום את שניהם כאבות.
 
* מרגע שבני זוג מאותו מין שערכו הליך פונדקאות בחו"ל, התייצבו במשרד הפנים עם תעודת לידה שבה שניהם רשומים כהורים ועם צו שיפוטי המורה על כך - ואחרי שהאב הביולוגי הוכר ככזה על ידי בית משפט - הרי שעל משרד הפנים לרשום את שניהם כאבות.
 
* ההכרה בהיותו הורה היא רק לצורך הרישום במרשם האוכלוסין והיא אינה תקפה לעניינים אחרים (למשל לסכסוכים עתידיים בין בני הזוג, שבהם תעלה השאלה מה מעמדו של ההורה הלא ביולוגי כלפי הילד).
 
* ההכרה בהיותו הורה היא רק לצורך הרישום במרשם האוכלוסין והיא אינה תקפה לעניינים אחרים (למשל לסכסוכים עתידיים בין בני הזוג, שבהם תעלה השאלה מה מעמדו של ההורה הלא ביולוגי כלפי הילד).
 +
* לפקיד המרשם אסור לסרב לרשום את ההורה הלא-ביולוגי כהורה במרשם האוכלוסין, ואין לדרוש מההורה [[אימוץ ילדיו של בן הזוג מאותו מין|לאמץ]] את הילד כתנאי לרישמו כהורה במרשם האוכלוסין.
 +
* גם בני זוג הטרוסקסואלים שהביאו לעולם ילד בפונדקאות בחו"ל זכאים להירשם כהורים במרשם האוכלוסין, בתנאי שהתייצבו במשרד הפנים עם תעודת לידה ופסק דין שבהם שניהם רשומים כהורים - ואחרי שההורה הביולוגי הוכר ככזה על ידי בית משפט בישראל.
 
==חשוב לדעת==
 
==חשוב לדעת==
* גם המדינה וגם שופטי המיעוט בעתירה (שסברו כי לא ניתן להסתפק בתעודת הלידה ובפסק הדין הזר), הסכימו כי אין לדרוש מההורה הלא ביולוגי לאמץ את הילד על מנת לרשמו במרשם האוכלוסין. לדעתם, ניתן להסתפק ב"צו הורות פסיקתי" שיינתן ע"י בית המשפט לענייני משפחה (בדומה ל[[בקשה למתן צו הורות לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים|צו הורות]] שניתן בהליכי פונדקאות שנעשים בארץ).  
+
* גם המדינה וגם שופטי המיעוט בעתירה (שסברו כי לא ניתן להסתפק בתעודת הלידה ובפסק הדין הזר), הסכימו כי אין לדרוש מההורה הלא ביולוגי [[אימוץ ילדיו של בן הזוג מאותו מין |לאמץ]] את הילד על מנת לרשמו במרשם האוכלוסין. לדעתם, ניתן להסתפק ב"צו הורות פסיקתי" שיינתן ע"י בית המשפט לענייני משפחה (בדומה ל[[בקשה למתן צו הורות לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים|צו הורות]] שניתן בהליכי פונדקאות שנעשים בארץ).  
* שופט המיעוט מלצר סבר שניתן גם להסתפק בפניה ל[[בית המשפט לענייני משפחה]] בהליך של הכרה בפסק הדין הזר.  
+
* שופט המיעוט מלצר סבר שניתן גם להסתפק בפניה ל[[בית המשפט לענייני משפחה]] בהליך של הכרה בפסק הדין הזר (במקום בקשה לצו הורות פסיקתי).
* במסגרת פסק הדין נידונה עתירה נוספת של בני זוג שסירבו לערוך בדיקה גנטית שתוכיח קשר ביולוגי בין אחד מהם לבין הילד. בית המשפט דחה את עתירתם. על ההחלטה בענין זה ראו [[חדש:הורים לילד שנולד בפונדקאות בחו"ל חייבים להוכיח קשר ביולוגי של הילד לאחד ההורים לצורך רישומו במרשם האוכלוסין]].
+
* במסגרת פסק הדין נידונה עתירה נוספת של בני זוג שסירבו לערוך בדיקה גנטית שתוכיח קשר ביולוגי בין אחד מהם לבין הילד. בית המשפט דחה את עתירתם. למידע נוסף על החלטה זו [[הורים לילד שנולד בפונדקאות בחו"ל חייבים להוכיח קשר ביולוגי של הילד לאחד ההורים לצורך רישומו במרשם האוכלוסין|ראו כאן]].
==חוקים ותקנות==
+
 
* [[חוק מרשם האולכלוסין]] - סעיף 19ב.
+
== חקיקה ונהלים ==
 +
* [[חוק מרשם האוכלוסין]] - סעיף 19ב.
 
<!--  
 
<!--  
 
== הרחבות ופרסומים ==
 
== הרחבות ופרסומים ==
שורה 48: שורה 68:
 
  -->
 
  -->
  
== מקורות ==
+
== תודות ==
* פסק הדין באדיבות [http://www.nevo.co.il/ אתר נבו].
+
* פסק הדין באדיבות [https://www.nevo.co.il/ אתר נבו].
<!--כותרת דמה עבור הטמעת כותרת. לא לגעת!
+
==Metadata==
==endarticle==
 
כותרת דמה עבור הטמעת כותרת. לא לגעת!-->
 
{{פסק דין/סיום טור ימני}}
 
 
 
{{פסק דין/תחילת טור שמאלי}}
 
 
 
{{פסק דין/ראו גם
 
| [[פונדקאות]]
 
| [[להט"ב]]
 
| [[נישואים חד-מיניים]]
 
}}
 
 
 
{{פסק דין/תיבת מידע
 
|שם=טבק אבירם נגד שר הפנים
 
|ערכאה=בית המשפט העליון
 
|שופטים= מ' נאור, ע' ארבל, א' רובינשטיין, השופט ס' ג'ובראן, א' חיות, ח' מלצר, י' דנציגר
 
|תיק=בג"ץ 6569/11
 
|תאריך=28.01.2014
 
|קישור= [http://www.nevo.co.il/psika_html/elyon/11005660-c32.htm לקראית פסק הדין]
 
}}
 
 
 
{{פסק דין/סיום טור שמאלי}}
 
 
 
 
 
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
 
[[קטגוריה: פסקי דין]]
 
[[קטגוריה: פסקי דין]]
 
[[קטגוריה:משפחה]]
 
[[קטגוריה:משפחה]]
 
[[קטגוריה:להט"ב]]
 
[[קטגוריה:להט"ב]]
 +
[[קטגוריה:פונדקאות]]
 +
[[קטגוריה:הורים]]

גרסה אחרונה מ־09:12, 7 באוגוסט 2019

הקדמה:

בני זוג מאותו מין שערכו הליך פונדקאות בחו"ל, התייצבו במשרד הפנים עם תעודת לידה שבה שניהם רשומים כהורים ועם צו שיפוטי המורה על כך, זכאים להירשם כאבות של הילד בתנאי שהאב הביולוגי הוכר ככזה על ידי בית משפט
לפקיד המרשם אסור לסרב לרשום את ההורה הלא ביולגי כהורה במרשם האוכלוסין, ואין לדרוש ממנו לאמץ את הילד
ההכרה בהורה הלא ביולוגי היא רק לצורך הרישום במרשם האוכלוסין והיא אינה תקפה לעניינים אחרים
פסק הדין חל גם על זוגות הטרוסקסואלים שעברו הליך פונדקאות בחו"ל

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית המשפט העליון
מס' תיק:
בג"ץ 6569/11
תאריך:
28.01.2014

רקע

  • זוג גברים, אשר נישאו בעבר בקנדה ונרשמו כנשואים במרשם האוכלוסין בישראל, הביאו לעולם ילדה באמצעות הליך פונדקאות שנעשה בארה"ב. לצורך ההליך נתנו שני בני הזוג דגימות זרע, אשר בהן הופרו ביציות של תורמת ביצית, שאיננה הפונדקאית. הביציות המופרות הושתלו ברחמה של הפונדקאית, כאשר בשלב זה עוד לא היה ברור, מטבע הדברים, מי מן הביציות המופרות תתפתח ותביא להיריון.
  • בני הזוג פנו טרם הלידה לאגף ליתומים של בית המשפט לטיעונים כלליים בפנסילבניה, ולפנייתם לבית המשפט צירפו תצהירים של הרופאים שביצעו את ההפריה ואת השתלת העוברים ברחמה של הפונדקאית, תצהירים של הפונדקאית ובן זוגה, וכן תצהירים של בני הזוג עצמם.
  • עוד לפני לידת בתם של בני הזוג, נתן בית המשפט בפנסילבניה צו המורה כי שני בני הזוג הם הוריה החוקיים של הילדה שתיוולד בתום ההיריון, וכי כך יירשם בתעודת הלידה. לאחר הלידה הונפקה לילדה תעודת לידה אמריקאית בה נרשמו שני בני הזוג כהוריה.
  • לאחר ששבו ארצה עם בתם, פנו בני הזוג למשרד הפנים בבקשה לרשום את בתם במרשם האוכלוסין. הם הופנו לבית המשפט לענייני משפחה, על מנת שיורה על עריכת בדיקה גנטית שתוכיח את הקשר הגנטי למי מהם, וכך עשו. בעקבות הבדיקה שנערכה התברר כי אחד ממבני הזוג הוא אביה הביולוגי של הילדה, ובית המשפט לענייני משפחה הוציא צו המצהיר על כך.
  • בני הזוג פנו בשנית למשרד הפנים, על יסוד הצו שהוצא בבית המשפט בארצות הברית, תעודת הלידה, הצו האמור של בית המשפט לענייני משפחה בישראל, והעובדה כי השניים רשומים כנשואים במרשם האוכלוסין, וביקשו להירשם כהוריה של הילדה.
  • משרד הפנים מסר להם כי ניתן לרשום רק את ההורה הביולוגי במרשם, וסירב לרשום את בן הזוג השני כאביה של הילדה, מבלי שזה יאמץ אותה.
  • בני הזוג עתרו לבית המשפט העליון בתביעה להירשם במרשם האוכלוסין כהוריה של הילדה על יסוד המסמכים האמורים, ללא צורך בהליך אימוץ בכל הנוגע להורה הלא-ביולוגי.

טענות משרד הפנים

  • פקיד המרשם רשאי לסרב לרשום במרשם האוכלוסין פריט שלגביו יש לו יסוד להניח כי הוא אינו נכון.
  • אין לרשום את ההורות על מנת לשמור על אמינות המרשם ודיוקו, וכדי למנוע מצב בו פרט ההורות במרשם אינו משקף את המצב המשפטי והעובדתי לאשורו. זאת, משום שפרט זה הוא כאמור ראיה לכאורה לנכונותו, וגורמים שונים מסתמכים על הכתוב במרשם בפעילותם השוטפת.

פסיקת בית המשפט

  • בית המשפט העליון קיבל את העתירה והחליט (ברוב דעות) כי יש לרשום את ההורה הלא ביולוגי של הילדה במרשם האוכלוסין כאביה.

נימוקי בית המשפט

  • פקיד המרשם רשאי לסרב לרישום פריט אם יש לו יסוד סביר להניח שהפריט אינו נכון מבחינה עובדתית.
  • החלטתו של פקיד המרשם לרשום פרט רישום מבוקש או לסרב לרשום אינה מיועדת להכריע בשאלות משפטיות וחברתיות קשות.
  • השאלה אם ההורה הלא-ביולוגי הוא אכן הורה, היא שאלה משפטית ולא עובדתית. זאת בניגוד לשאלה אם אביה הביולוגי הוא אכן אביה, שזו עובדה ביולוגית הניתנת לבדיקה ולהוכחה פשוטה יחסית.
  • לגופו של עניין רישום ההורה הלא ביולוגי במרשם האוכלוסין דווקא משקף את המצב העובדתי והמשפטי ואינו פוגע באמינות המרשם. זאת לאור הראיות המשמעותיות שהוצגו לפקיד המרשם, לפיהן ההורה הלא-ביולוגי הוא אביה של הילדה, הן מבחינה משפטית הן בפועל.
  • כאשר מדובר ברישום של ההורה השני (ההורה הלא ביולוגי) במרשם האוכלוסין לאחר שהוכח קשר ביולוגי בין הילד לבין ההורה הביולוגי ולאחר שההורה הביולוגי כבר נרשם כהורהו של התינוק, אין לרישום השפעה על מעמדו של הילד (קבלת מעמד של אזרח). לפיכך אין צורך להביא בחשבון שיקולים בדבר ההשפעה שיש לרישום על מעמדו של הילד כאזרח ישראל. זאת בניגוד למקרה שבו מבקשים ההורים לרשום את הילד בפעם הראשונה במרשם, שאז רישומו כמי שנולד בחו"ל לאזרח ישראלי מקנה לו אזרחות ישראלית מכוח חוק האזרחות (כפי שקרה בפרשת ממעט). לפיכך אין רלוונטיות לחוק האזרחות, ויש לבדוק את המקרה על פי חוק מרשם האוכלוסין.
  • על-פי חוק מרשם האוכלוסין, רישום הורה נוסף במרשם האוכלוסין יכול להיעשות על סמך הצגת "תעודה ציבורית". משהוצגה תעודה ציבורית תקפה (תעודת הלידה והצו השיפוטי הזר המעידים על כך ששני בני הזוג הם הוריה של הילדה), ועילות הסירוב של משרד הפנים נדחו לגופן, חובה על פקיד המרשם לבצע את הרישום.

משמעות

  • מרגע שבני זוג מאותו מין שערכו הליך פונדקאות בחו"ל, התייצבו במשרד הפנים עם תעודת לידה שבה שניהם רשומים כהורים ועם צו שיפוטי המורה על כך - ואחרי שהאב הביולוגי הוכר ככזה על ידי בית משפט - הרי שעל משרד הפנים לרשום את שניהם כאבות.
  • ההכרה בהיותו הורה היא רק לצורך הרישום במרשם האוכלוסין והיא אינה תקפה לעניינים אחרים (למשל לסכסוכים עתידיים בין בני הזוג, שבהם תעלה השאלה מה מעמדו של ההורה הלא ביולוגי כלפי הילד).
  • לפקיד המרשם אסור לסרב לרשום את ההורה הלא-ביולוגי כהורה במרשם האוכלוסין, ואין לדרוש מההורה לאמץ את הילד כתנאי לרישמו כהורה במרשם האוכלוסין.
  • גם בני זוג הטרוסקסואלים שהביאו לעולם ילד בפונדקאות בחו"ל זכאים להירשם כהורים במרשם האוכלוסין, בתנאי שהתייצבו במשרד הפנים עם תעודת לידה ופסק דין שבהם שניהם רשומים כהורים - ואחרי שההורה הביולוגי הוכר ככזה על ידי בית משפט בישראל.

חשוב לדעת

  • גם המדינה וגם שופטי המיעוט בעתירה (שסברו כי לא ניתן להסתפק בתעודת הלידה ובפסק הדין הזר), הסכימו כי אין לדרוש מההורה הלא ביולוגי לאמץ את הילד על מנת לרשמו במרשם האוכלוסין. לדעתם, ניתן להסתפק ב"צו הורות פסיקתי" שיינתן ע"י בית המשפט לענייני משפחה (בדומה לצו הורות שניתן בהליכי פונדקאות שנעשים בארץ).
  • שופט המיעוט מלצר סבר שניתן גם להסתפק בפניה לבית המשפט לענייני משפחה בהליך של הכרה בפסק הדין הזר (במקום בקשה לצו הורות פסיקתי).
  • במסגרת פסק הדין נידונה עתירה נוספת של בני זוג שסירבו לערוך בדיקה גנטית שתוכיח קשר ביולוגי בין אחד מהם לבין הילד. בית המשפט דחה את עתירתם. למידע נוסף על החלטה זו ראו כאן.

חקיקה ונהלים

תודות