מירי ברנשטיין (שיחה | תרומות)
(פגישות מהו"ת (מידע היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית)
מירי ברנשטיין (שיחה | תרומות)
(סיום ההליך ביחידת הסיוע)
שורה 78: שורה 78:
 
=== סיום ההליך ביחידת הסיוע===
 
=== סיום ההליך ביחידת הסיוע===
 
* בתום עשרה ימים מיום הפגישה האחרונה, יודיעו הצדדים ליחידת הסיוע באמצעות [http://elyon1.court.gov.il/heb/forms/tofes3.pdf  טופס הודעת הצדדים על החלטתם בעניין הליך יישוב סכסוך בהסכמה] אם הם מעוניינים להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך: אם הצדדים מגישים את הטופס בנפרד, ישלחו העתק לצד שכנגד.
 
* בתום עשרה ימים מיום הפגישה האחרונה, יודיעו הצדדים ליחידת הסיוע באמצעות [http://elyon1.court.gov.il/heb/forms/tofes3.pdf  טופס הודעת הצדדים על החלטתם בעניין הליך יישוב סכסוך בהסכמה] אם הם מעוניינים להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך: אם הצדדים מגישים את הטופס בנפרד, ישלחו העתק לצד שכנגד.
* אם הגיעו הצדדים להסכמה במהלך ההליך ליישוב הסכסוך,  הם רשאים לפנות לבית המשפט למשפחה או בית הדין המוסמך על מנת לתת תוקף של פסק דין להסדר,
+
* אם הגיעו הצדדים להסכמה במהלך ההליך ליישוב הסכסוך,  הם רשאים לפנות לבית המשפט למשפחה או בית הדין המוסמך על מנת לתת תוקף של פסק דין להסכם.
 
* במידה והצדדים מעוניינים להמשיך  בהליך חלופי ליישוב הסכסוך הם יופנו על ידי היחידה למגשר או למטפל אחר בהתאם להסכמתם.  המשך הטיפול אצל מגשר או מטפל אחר חיצוני הנו בתשלום אך מי שזכאי ל[[סיוע משפטי בתחום משפחה ומעמד אישי מטעם האגף לסיוע משפטי] עשוי להיות  זכאי להשתתפות בשכר הטרחה של המגשר .
 
* במידה והצדדים מעוניינים להמשיך  בהליך חלופי ליישוב הסכסוך הם יופנו על ידי היחידה למגשר או למטפל אחר בהתאם להסכמתם.  המשך הטיפול אצל מגשר או מטפל אחר חיצוני הנו בתשלום אך מי שזכאי ל[[סיוע משפטי בתחום משפחה ומעמד אישי מטעם האגף לסיוע משפטי] עשוי להיות  זכאי להשתתפות בשכר הטרחה של המגשר .
 
* במידה וההליך הסתיים ללא הסכמה  והצדדים אינם מעוניינים בהמשך הליכים חלופיים, רשאי הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך, להגיש לאחר  תוך 15 יום מתום[[#עיכוב הליכים בערכאות השיפוטיות|  תקופת עיכוב ההליכים]], תובענה לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין  ולבחור האם התובענה תדון ב[[בית המשפט לענייני משפחה]] או ב[[בתי הדין הרבניים בישראל|בית  הדין הרבני]].
 
* במידה וההליך הסתיים ללא הסכמה  והצדדים אינם מעוניינים בהמשך הליכים חלופיים, רשאי הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך, להגיש לאחר  תוך 15 יום מתום[[#עיכוב הליכים בערכאות השיפוטיות|  תקופת עיכוב ההליכים]], תובענה לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין  ולבחור האם התובענה תדון ב[[בית המשפט לענייני משפחה]] או ב[[בתי הדין הרבניים בישראל|בית  הדין הרבני]].

גרסה מ־11:57, 13 ביולי 2017

הקדמה:

החל מחודש יולי 2016, בני זוג העומדים בפני הליך גירושין או סכסוך אחר במשפחה, חייבים להגיש בקשה ליישוב סכסוך ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים, לפני הגשת תביעה לבית המשפט למשפחה או לבית הדין הדתי.
לאחר הגשת הבקשה חלה תקופה של עיכוב הליכים אשר במהלכה הצדדים אינם יכולים להגיש בקשות או תביעות לבית המשפט למשפחה או לבית הדין הדתי, למעט במקרים דחופים
לאחר הגשת הבקשה מוזמנים בני הזוג למפגש מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום), אשר נערך ללא תשלום ביחידת הסיוע, ובמסגרתו מוצעות לצדדים דרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום.
במקרה שההליך ביחידת הסיוע לא צלח, הצד שהגיש את הבקשה לישוב הסכסוך רשאי להגיש תביעה לערכאה שיפוטית, ולבחור האם הסכסוך יתברר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני
{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.

על-פי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, החל מחודש יולי 2016, בני זוג העומדים בפני הליך גירושין או סכסוך אחר במשפחה, חייבים להגיש בקשה לישוב סכסוך ליחידות הסיוע בטרם יגישו תביעה בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני .

  • המטרה של הליך זה היא לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד.
  • עם הגשת הבקשה חלה תקופה של עיכוב הליכים והצדדים מנועים במשך תקופה מסוימת להגיש בקשות או תביעות לערכאה משפטית, למעט בעניינים דחופים אשר מפורטים בהמשך.
הערת עריכה
לינק פנימי לעניינים האלו?
הערה מאת שרון הורנשטיין (שיחה) 17:00, 9 ביולי 2017 (IDT)


אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • כל אדם שיש לו סכסוך עם בן זוג, בן זוג לשעבר, ההורה של ילדו, או ילדו בכל בכל אחד מהעניינים שיפורטו להלן, חייב לפנות בבקשה ליישוב סכסוך בטרם הגשת תביעה:
    • ענייני נישואין וגירושין.
    • יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג, ולמעט תובענות בענייני ירושה (סעיף זה לא חל על תובענות בעייני ירושה).
    • מזונות או מדור של בן זוג או של ילדה או ילד.
    • כל עניין הנוגע לילדה או לילד חוץ מתובענה לגבי החזרת ילד חטוף.
    • מחלוקת לגבי אבהות או אמהות לגבי ילדה או ילד.

בקשות ותובענות שאין חובה להגיש בעניינם בקשה ליישוב סכסוכים טרם פנייה לערכאות השיפוטיות

  • ברשימת הנושאים שיפורטו להלן ניתן להגיש תביעה בבית המשפט למשפחה או בבית הדין, על פי הסמכות המוקנית בחוק, ללא צורך בהגשת בקשה לישוב סכסוך:
    • בבקשה ל אישור הסכם.
    • תביעה בענייני ירושה
    • תביעה בעניין החזרת ילדים חטופים.
    • תביעות בין הורים לבין ילדיהם הבגירים.
    • תביעות בין סבים לנכדים.
    • במקרים של אלימות במשפחה.
    • במקרים של הטרדה מאיימת.
    • במקרים של בקשות או תובענות דחופות כמפורט בהמשך.
    • במידה ו התקיימו בין הצדדים הליכים ביחידות הסיוע במהלך השנה האחרונה.

למי ואיך פונים

טיפ
מאחר ויש חשיבות רבה לשאלה מי הגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעניין זה.

שלבי ההליך

פגישות מהו"ת (מידע היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית

  • לאחר הגשת הבקשה לישוב סכסוך מוזמנים הצדדים לארבע פגישת מהו"ת (מידע היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית
    • ההליך ביחידות הסיוע אינו כרוך בתשלום .
    • ההזמנה לפגישת מהות שקולה להזמנה לבית משפט, והצדדים חייבים להתייצב לפגישה. ניתן להטיל הוצאות על צד שלא התייצב לפגישה, ולמחוק בקשה שהגיש.
    • הפגישה הראשונה נועדה על מנת להכיר את הצדדים צורכיהם ולהבין את אופי הסכסוך על מנת לבחון דרכים לישוב הסכסוך בהסכמה. לפגישה זו מתייצבים הצדדים לבדם ללא ליווי עורך דין.
    • בסיום הפגישה הראשונה מזמנת יחידת הסיוע את הצדדים לעד שלוש פגישות נוספות, לפי הצורך.
    • כל הפגישות ביחידת הסיוע יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה (יש אפשרות להאריך התקופה, פעם אחת, ב-15 ימים).
    • בפגישות יינתן לצדדים מידע על ההליכים המשפטיים ועל ההשלכות המשפטיות הרגשיות החברתיות והכלכליות של גירושין, מידע על הדרכים בהן ניתן ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום (ייעוץ, גישור, טיפול משפחתי או זוגי, גירושים בשיתוף פעולה), ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע, בקהילה ובמגזר הפרטי.
    • בפגישות יעשה ניסיון לקבוע הסדרים זמניים בהסכמה בעניין מזונות או החזקות ילדים והסדרי קשר לתקופה בה הצדדים אינם יכולים להגיש תביעה בשל ההליכים ביחידת הסיוע.
    • עובדי יחידת הסיוע רשאים להיפגש עם הצדדים ביחד או לחוד.
    • עובדי יחידת הסיוע רשאים להזמין לפגישה כל אדם שנוכחותו יכולה לסייע לפתרון הסכסוך ובלבד שהצדדים הסכימו לנוכחותו.
    • יחידות הסיוע חייבות לתת לצדדים הזדמנות להתייעץ עם עורכי דינם לפני שיקבלו על עצמם התחייבות משפטית כלשהיא.
    • בתום הפגישה האחרונה תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין התאמת הליך יישוב הסכסוך בהסכמה בעניינם.

סיום ההליך ביחידת הסיוע

  • בתום עשרה ימים מיום הפגישה האחרונה, יודיעו הצדדים ליחידת הסיוע באמצעות טופס הודעת הצדדים על החלטתם בעניין הליך יישוב סכסוך בהסכמה אם הם מעוניינים להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך: אם הצדדים מגישים את הטופס בנפרד, ישלחו העתק לצד שכנגד.
  • אם הגיעו הצדדים להסכמה במהלך ההליך ליישוב הסכסוך, הם רשאים לפנות לבית המשפט למשפחה או בית הדין המוסמך על מנת לתת תוקף של פסק דין להסכם.
  • במידה והצדדים מעוניינים להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך הם יופנו על ידי היחידה למגשר או למטפל אחר בהתאם להסכמתם. המשך הטיפול אצל מגשר או מטפל אחר חיצוני הנו בתשלום אך מי שזכאי ל[[סיוע משפטי בתחום משפחה ומעמד אישי מטעם האגף לסיוע משפטי] עשוי להיות זכאי להשתתפות בשכר הטרחה של המגשר .
  • במידה וההליך הסתיים ללא הסכמה והצדדים אינם מעוניינים בהמשך הליכים חלופיים, רשאי הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך, להגיש לאחר תוך 15 יום מתום תקופת עיכוב ההליכים, תובענה לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין ולבחור האם התובענה תדון בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
    • אם אותו צד אינו מגיש תביעה או שמגיש תביעה רק לגבי חלק מהעניינים, רשאי הצד השני להגיש תביעה בעניינים שלא נתבעו, לכל לבית המשפט או לבית הדין שלו סמכות לדון בעניינים אלה.

עיכוב הליכים בערכאות השיפוטיות

  • עם הגשת הבקשה לישוב סכסוך מנועים הצדדים במשך כל התקופות המפורטות להלן להגיש בקשות או תביעות הנוגעות לסכסוך לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני ( עיכוב הליכים):
  • • בתקופה של 45 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, אלא אם כן ערכאה משפטית מוסמכת קיצרה את המועד הזה או האריכה אותו עד למקסימום של 60 יום .
    • ב 10 הימים העומדים לרשות הצדדים למתן הודעה בדבר רצונם להמשיך בהליך החלופי ליישוב הסכסוך.
    • ב-15 הימים שלאחר תום התקופה למתן הודעה כאמור .
  • לאחר חלוף תקופת עיכוב ההליכים, רשאי הצד שהגיש ראשון את הבקשה לישוב הסכסוך להגיש תוך 15 יום תובענה לרשות שיפוטית מוסמכת ולבחור ההאם התובענה תתברר בית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
דוגמה
ב 01.05.2017 הגיש משה בקשה ליישוב סכסוך ביחידת הסיוע שליד בית הדין הרבני בתל אביב.
  • פגישת המהו"ת האחרונה התקיימה ביום 15.06.2017 והצדדים התבקשו להודיע תוך 10 ימים אם הם מעוניינים להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך.
  • בתאריך 25.06.17 הודיעו הצדדים שהם אינן מעוניינים להמשיך בהליך חלופי.
  • לאחר תום מועד מתן ההודעה יש עדיין 15 ימים של עיכוב הליכים, כלומר עד ליום 09.07.2017.
  • משה רשאי להגיש תובענה החל מיום 10.07.2017 , תוך 15 ימים, עד ליום 25.07.2017, ולבחור האם התובענה תתקיים בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין.
  • אם משה לא הגיש תביעה עד ליום 25.07.2017 או שהגיש תביעה רק לגבי חלק מהעניינים, רשאי הצד השני להגיש תביעה בעניינים שלא נתבעו, לבית המשפט או לבית הדין שלו סמכות לדון בעניינים אלה.

בקשות ותובענות במקרים דחופים, בהם אין עיכוב הליכים

  • במקרים בהם יש בקשות או תובענות דחופות כמפורט להלן , ניתן לפנות לערכאה המשפטיות המוסמכת ואין עיכוב הליכים:
    • אם הוגשה בקשה לישוב סכסוך והצדדים לא קבעו הסדרים זמניים בהסכמה בעניין מזונות או החזקת ילדים, הם רשאים להגיש בקשה בעניין לערכאה המוסמכת.
    • צד לבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש לערכאה השיפוטית המוסמכת בקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים לעיקול או לעיכוב יציאה מן הארץ.
    • בקשה לאישור פעולה דחופה רפואית בקטין (כגון: בדיקה, טיפול ואשפוז פסיכיאטרי דחופים כשאין הסכמה בין ההורים)
    • בקשה להנפקת דרכון ולאישור ליציאת קטין לחוץ לארץ לפעילות חינוכית קבוצתית
    • בקשה דחופה בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, במקרים בהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק לצדדים או לילדיהם.
    • תביעה דחופה לגירושין כשהנתבע המתגורר מחוץ לישראל נמצא בישראל, אם המתנה לתום הליך יישוב הסכסוך עלולה למנוע את התרת הנישואין.

חשוב לדעת

  • הטיפול ביחידות הסיוע אינו כרוך בתשלום.
  • הזמנה לפגישת מהו"ת היא כמו הזמנה לבית משפט וחובה על הצדדים להתייצב לפגישה.
  • מי שמגיש את הבקשה לישוב סכסוך יהיה זה שיוכל לבחור בהמשך את הערכאה בה יתברר הסכסוך (במקרה בו הצדדים לא יצליחו ליישב את הסכסוך בדרכי שלום בהסכמה).
  • מי שזכאי לסיוע משפטי בתחום משפחה ומעמד אישי מטעם האגף לסיוע משפטי, זכאי לליווי וייעוץ של עורך דין במהלך הפגישות ביחידות הסיוע וכן להשתתפות בשכר הטרחה של המגשר במידה והצדדים בוחרים לפתור את הסכסוך באמצעות הליך גישור.

חקיקה ונהלים

גורמי ממשל

הרחבות ופרסומים

מקורות