בוט התיקונים (שיחה | תרומות) מ (תיקון קישורים מכוערים ולא קריאים) |
שרון הורנשטיין (שיחה | תרומות) (←אופן חישוב דמי הביטוח ושיעורם) |
||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
==אופן חישוב דמי הביטוח ושיעורם== | ==אופן חישוב דמי הביטוח ושיעורם== | ||
===עובד שכיר שהוא גם עובד עצמאי=== | ===עובד שכיר שהוא גם עובד עצמאי=== | ||
| − | * כעובד שכיר יחויב המבוטח עד לגובה [[ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח לאומי|ההכנסה המירבית]] ( | + | * כעובד שכיר יחויב המבוטח עד לגובה [[ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח לאומי|ההכנסה המירבית]] (43,240 ש"ח נכון לשנת 2017). |
* אם הכנסתו כשכיר עולה על ההכנסה המירבית, הכנסתו כעצמאי לא תחויב בתשלום דמי ביטוח לאומי. | * אם הכנסתו כשכיר עולה על ההכנסה המירבית, הכנסתו כעצמאי לא תחויב בתשלום דמי ביטוח לאומי. | ||
* אם הכנסתו כשכיר נמוכה מההכנסה המירבית, הכנסתו כעצמאי תהיה חייבת בתשלום דמי ביטוח לאומי לפי השיעורים והכללים לחישוב [[דמי ביטוח לאומי לעצמאי]], לאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כשכיר. | * אם הכנסתו כשכיר נמוכה מההכנסה המירבית, הכנסתו כעצמאי תהיה חייבת בתשלום דמי ביטוח לאומי לפי השיעורים והכללים לחישוב [[דמי ביטוח לאומי לעצמאי]], לאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כשכיר. | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
===עובד שכיר שהוא גם עצמאי וגם מקבל פנסיה=== | ===עובד שכיר שהוא גם עצמאי וגם מקבל פנסיה=== | ||
| − | * כעובד שכיר יחויב המבוטח על שכרו עד לגובה מקסימום ההכנסה (ההכנסה המרבית) לתשלום דמי ביטוח. | + | * כעובד שכיר יחויב המבוטח על שכרו עד לגובה מקסימום ההכנסה (ההכנסה המרבית) לתשלום דמי ביטוח (43,240 ש"ח נכון לשנת 2017). |
| − | * כעובד עצמאי יחויב על הכנסתו עד לגובה ההכנסה | + | * כעובד עצמאי יחויב על הכנסתו עד לגובה [[ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח לאומי|ההכנסה המירבית]] לאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כעובד שכיר. |
| − | * כמקבל פנסיה יחויב על הפנסיה עד לגובה ההכנסה | + | * כמקבל פנסיה יחויב על הפנסיה עד לגובה [[ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח לאומי|ההכנסה המירבית]] לאחר שנלקחו בחשבון הכנסותיו כעובד שכיר ועובד עצמאי, וזאת רק אם הכנסותיו כשכיר וכעצמאי אינן עולות על ההכנסה המרבית. אם הכנסותיו כשכיר וכעצמאי עולות על ההכנסה המירבית, הכנסותיו מפנסיה לא יחויבו שתשלום דמי ביטוח. |
* '''[[דמי ביטוח לאומי לעצמאי עם מקורות הכנסה נוספים#עובד שכיר שהוא גם עצמאי וגם מקבל פנסיה|למידע נוסף ולדוגמאות מספריות]].''' | * '''[[דמי ביטוח לאומי לעצמאי עם מקורות הכנסה נוספים#עובד שכיר שהוא גם עצמאי וגם מקבל פנסיה|למידע נוסף ולדוגמאות מספריות]].''' | ||
===עובד שכיר שיש לו הכנסה שלא מעבודה=== | ===עובד שכיר שיש לו הכנסה שלא מעבודה=== | ||
| − | * כעובד שכיר יחויב המבוטח בדמי ביטוח על שכרו עד לגובה ההכנסה המירבית. | + | * כעובד שכיר יחויב המבוטח בדמי ביטוח על שכרו עד לגובה [[ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח לאומי|ההכנסה המירבית]] (43,240 ש"ח נכון לשנת 2017). |
* אם הכנסתו כשכיר עולה על ההכנסה המירבית, הכנסתו האחרת לא תחויב בתשלום דמי ביטוח. | * אם הכנסתו כשכיר עולה על ההכנסה המירבית, הכנסתו האחרת לא תחויב בתשלום דמי ביטוח. | ||
* אם הכנסתו כשכיר נמוכה מההכנסה המירבית, הכנסתו שלא מעבודה תחויב עד לגובה ההכנסה המרבית, לאחר הפחתה של 25% מהשכר הממוצע ולאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כעובד שכיר. | * אם הכנסתו כשכיר נמוכה מההכנסה המירבית, הכנסתו שלא מעבודה תחויב עד לגובה ההכנסה המרבית, לאחר הפחתה של 25% מהשכר הממוצע ולאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כעובד שכיר. | ||
| − | {{דוגמה|* עובד שכיר משתכר 10,000 ש"ח בחודש ובנוסף יש לו הכנסה שלא מעבודה בסך 5,000 ש"ח. סה"כ הכנסותיו 15,000 ש"ח. | + | {{דוגמה|1= |
| + | * עובד שכיר משתכר 10,000 ש"ח בחודש ובנוסף יש לו הכנסה שלא מעבודה בסך 5,000 ש"ח. סה"כ הכנסותיו 15,000 ש"ח. | ||
* '''הכנסתו כשכיר''' תחויב על פי שיעורי [[דמי ביטוח לאומי לעובד שכיר#שיעור דמי הביטוח שעל המעסיק לנכות משכר העובד|דמי ביטוח לאומי לשכיר]] כאילו זו הכנסתו היחידה. | * '''הכנסתו כשכיר''' תחויב על פי שיעורי [[דמי ביטוח לאומי לעובד שכיר#שיעור דמי הביטוח שעל המעסיק לנכות משכר העובד|דמי ביטוח לאומי לשכיר]] כאילו זו הכנסתו היחידה. | ||
| − | + | ** על חלק השכר שעד 60% מ[[השכר הממוצע]] (5,804 ש"ח נכון לשנת 2017) - ינכה המעסיק משכרו של העובד 3.5% - סה"כ 203.14 ש"ח. | |
| − | + | ** על יתרת השכר (4,196 ש"ח) ינכה המעסיק 12% - סה"כ 503.52 ש"ח. | |
* '''הכנסתו שלא מעבודה''' תחויב כהכנסה שמתווספת על ההכנסה כשכיר לאחר שיופחתו ממנה 25% מהשכר הממוצע: | * '''הכנסתו שלא מעבודה''' תחויב כהכנסה שמתווספת על ההכנסה כשכיר לאחר שיופחתו ממנה 25% מהשכר הממוצע: | ||
| − | + | ** יש להפחית מההכנסה שלא מעבודה 25% מהשכר הממוצע (2,418 ש"ח) ולהתיחס אליה כאל הכנסה בסך 2,582 ש"ח (5,000-2,418). | |
| − | + | ** ההכנסה (לאחר ההפחתה) תחויב כשם שמחייבים הכנסה שלא מעבודה החל מ-10,001 ש"ח עד 12,582 ש"ח. | |
| − | + | ** מכיוון שמדובר בחלק מההכנסה שמעל 60% מהשכר הממוצע, היא תחויב בשיעורים המירביים של [[דמי ביטוח לאומי לבעל הכנסה שאינה מעבודה]] - 12% - סה"כ 309.84 ש"ח.}} | |
| − | {{דוגמה|* עובד שכיר משתכר 4,000 ש"ח בחודש ובנוסף יש לו הכנסה שלא מעבודה בסך 10,000 ש"ח. סה"כ הכנסותיו הן 14,000 ש"ח. | + | {{דוגמה|1= |
| + | * עובד שכיר משתכר 4,000 ש"ח בחודש, ובנוסף יש לו הכנסה שלא מעבודה בסך 10,000 ש"ח. סה"כ הכנסותיו הן 14,000 ש"ח. | ||
* '''הכנסתו כשכיר''' תחויב על פי שיעורי [[דמי ביטוח לאומי לעובד שכיר#שיעור דמי הביטוח שעל המעסיק לנכות משכר העובד|דמי ביטוח לאומי לשכיר]] כאילו זו הכנסתו היחידה. | * '''הכנסתו כשכיר''' תחויב על פי שיעורי [[דמי ביטוח לאומי לעובד שכיר#שיעור דמי הביטוח שעל המעסיק לנכות משכר העובד|דמי ביטוח לאומי לשכיר]] כאילו זו הכנסתו היחידה. | ||
| − | :* מכיוון שכל הכנסתו כשכיר נמוכה מ-60% מ[[השכר הממוצע]] (5, | + | :* מכיוון שכל הכנסתו כשכיר נמוכה מ-60% מ[[השכר הממוצע]] (5,804 ש"ח נכון לשנת 2017) - ינכה המעסיק משכרו של העובד 3.5% - סה"כ 140 ש"ח (4,000 ש"ח X{{כ}} 3.5%). |
* '''הכנסתו שלא מעבודה''' תחויב כהכנסה שמתווספת על ההכנסה כשכיר לאחר הפחתה של 25% מהשכר הממוצע. | * '''הכנסתו שלא מעבודה''' תחויב כהכנסה שמתווספת על ההכנסה כשכיר לאחר הפחתה של 25% מהשכר הממוצע. | ||
| − | :* יש להפחית מההכנסה שלא מעבודה 25% מהשכר הממוצע (2, | + | :* יש להפחית מההכנסה שלא מעבודה 25% מהשכר הממוצע (2,418 ש"ח) ולהתייחס אליה כאל הכנסה בסך 7,582 ש"ח (10,000-2,418). |
| − | :* ההכנסה (לאחר ההפחתה) | + | :* ההכנסה (לאחר ההפחתה) תחויב כשם שמחייבים הכנסה שלא מעבודה החל מ-4,001 ש"ח עד 11,582 ש"ח. |
| − | :* על חלק השכר שעד 60% מ[[השכר הממוצע]] (מ-4,001 ש"ח עד 5, | + | :* על חלק השכר שעד 60% מ[[השכר הממוצע]] (מ-4,001 ש"ח עד 5,804 ש"ח) המסתכם ב-1,804 ש"ח, יש לשלם דמי ביטוח על פי השיעור המופחת של [[דמי ביטוח לאומי לבעל הכנסה שאינה מעבודה#שיעורי דמי הביטוח|דמי ביטוח לאומי לבעל הכנסה שאינה מעבודה]] - 9.61% - סה"כ 173.36 ש"ח (1,804 ש"ח X{{כ}} 9.61%). |
| − | :* יתרת ההכנסה בסך | + | :* יתרת ההכנסה בסך 5,778 ש"ח (7,582-1,804) תחויב על פי השיעור המירבי של [[דמי ביטוח לאומי לבעל הכנסה שאינה מעבודה#שיעורי דמי הביטוח|דמי ביטוח לאומי לבעל הכנסה שאינה מעבודה]] - 12% - סה"כ 693.36 ש"ח (5,778 ש"ח X{{כ}} 12%).}} |
===עובד שכיר שיש לו הכנסה שלא מעבודה והכנסה מפנסיה=== | ===עובד שכיר שיש לו הכנסה שלא מעבודה והכנסה מפנסיה=== | ||
| שורה 72: | שורה 74: | ||
* אם הכנסתו כשכיר נמוכה מההכנסה המירבית, הכנסתו שלא מעבודה תחויב עד לגובה ההכנסה המרבית, לאחר הפחתה של 25% מהשכר הממוצע ולאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כעובד שכיר. | * אם הכנסתו כשכיר נמוכה מההכנסה המירבית, הכנסתו שלא מעבודה תחויב עד לגובה ההכנסה המרבית, לאחר הפחתה של 25% מהשכר הממוצע ולאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כעובד שכיר. | ||
* מהכנסתו מפנסיה יחויב עד גובה ההכנסה המקסימלית לאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כשכיר והכנסתו שלא מעבודה. | * מהכנסתו מפנסיה יחויב עד גובה ההכנסה המקסימלית לאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כשכיר והכנסתו שלא מעבודה. | ||
| − | {{דוגמה|* בשתי הדוגמאות הקודמות יש למבוטח הכנסה מעבודה כשכיר והכנסה שלא מעבודה בסכום העולה על 60% מ[[השכר הממוצע]]. | + | {{דוגמה|1= |
| + | * בשתי הדוגמאות הקודמות יש למבוטח הכנסה מעבודה כשכיר והכנסה שלא מעבודה בסכום העולה על 60% מ[[השכר הממוצע]]. | ||
* אם בנוסף יש לו גם הכנסה מפנסיה מוקדמת בסך 6,000 ש"ח, היא תתווסף על ההכנסות הללו. | * אם בנוסף יש לו גם הכנסה מפנסיה מוקדמת בסך 6,000 ש"ח, היא תתווסף על ההכנסות הללו. | ||
:* בדוגמה הראשונה (שבה סך הכנסותיו 15,000 ש"ח) תחויב ההכנסה מפנסיה כפי שמחייבים פנסיה החל מ-15,001 ש"ח עד 21,000 ש"ח. | :* בדוגמה הראשונה (שבה סך הכנסותיו 15,000 ש"ח) תחויב ההכנסה מפנסיה כפי שמחייבים פנסיה החל מ-15,001 ש"ח עד 21,000 ש"ח. | ||
:* בדוגמה השנייה (שבה סך הכנסותיו 14,000 ש"ח) תחויב ההכנסה מפנסיה כפי שמחייבים פנסיה החל מ-14,001 ש"ח עד 20,000 ש"ח. | :* בדוגמה השנייה (שבה סך הכנסותיו 14,000 ש"ח) תחויב ההכנסה מפנסיה כפי שמחייבים פנסיה החל מ-14,001 ש"ח עד 20,000 ש"ח. | ||
| − | :* בשתי הדוגמאות מדובר בחלק מהכנסה שעולה על 60% מ[[השכר הממוצע]] (5, | + | :* בשתי הדוגמאות מדובר בחלק מהכנסה שעולה על 60% מ[[השכר הממוצע]] (5,804 ש"ח), ולכן בשני המקרים תחויב ההכנסה מפנסיה ב[[דמי ביטוח לאומי למקבל פנסיה (בפרישה מוקדמת)|דמי ביטוח לאומי למקבל פנסיה]] על פי השיעורים המירביים - 11.79%. |
:* דמי הביטוח שינוכו בגין ההכנסה מפנסיה יסתכמו ב-707.40 ש"ח (6,000 ש"ח X{{כ}} 11.79%).}} | :* דמי הביטוח שינוכו בגין ההכנסה מפנסיה יסתכמו ב-707.40 ש"ח (6,000 ש"ח X{{כ}} 11.79%).}} | ||
* '''[[דמי ביטוח לאומי למקבל פנסיה מוקדמת עם מקורות הכנסה נוספים #עובד שכיר שיש לו הכנסה שלא מעבודה והכנסה מפנסיה|לדוגמאות נוספות]].''' | * '''[[דמי ביטוח לאומי למקבל פנסיה מוקדמת עם מקורות הכנסה נוספים #עובד שכיר שיש לו הכנסה שלא מעבודה והכנסה מפנסיה|לדוגמאות נוספות]].''' | ||
===עובד שכיר שהוא גם עצמאי ויש לו הכנסות שלא מעבודה=== | ===עובד שכיר שהוא גם עצמאי ויש לו הכנסות שלא מעבודה=== | ||
| − | * כעובד שכיר יחויב המבוטח עד לגובה [[ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח לאומי|ההכנסה המירבית]]. | + | * כעובד שכיר יחויב המבוטח עד לגובה [[ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח לאומי|ההכנסה המירבית]] (43,240 ש"ח נכון לשנת 2017). |
* אם הכנסתו כשכיר עולה על ההכנסה המירבית, הכנסתו כעצמאי לא תחויב בתשלום דמי ביטוח לאומי. | * אם הכנסתו כשכיר עולה על ההכנסה המירבית, הכנסתו כעצמאי לא תחויב בתשלום דמי ביטוח לאומי. | ||
* אם הכנסתו כשכיר נמוכה מההכנסה המירבית, הכנסתו כעצמאי תהיה חייבת בתשלום דמי ביטוח לאומי לפי השיעורים והכללים לחישוב [[דמי ביטוח לאומי לעצמאי]], לאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כשכיר. | * אם הכנסתו כשכיר נמוכה מההכנסה המירבית, הכנסתו כעצמאי תהיה חייבת בתשלום דמי ביטוח לאומי לפי השיעורים והכללים לחישוב [[דמי ביטוח לאומי לעצמאי]], לאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כשכיר. | ||
*הכנסתו שלא-מעבודה חייבת בתשלום דמי ביטוח עד לגובה ההכנסה המרבית, לאחר הפחתת 25% מהשכר הממוצע ולאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כשכיר והכנסתו כעצמאי. | *הכנסתו שלא-מעבודה חייבת בתשלום דמי ביטוח עד לגובה ההכנסה המרבית, לאחר הפחתת 25% מהשכר הממוצע ולאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כשכיר והכנסתו כעצמאי. | ||
| − | * בכל מקרה לא | + | * בכל מקרה לא יחויב המבוטח בתשלום עבור ההכנסה שעולה על ההכנסה המירבית. |
* ''' [[דמי ביטוח לאומי לעצמאי עם מקורות הכנסה נוספים|למידע נוסף ולדוגמאות מספריות]].''' | * ''' [[דמי ביטוח לאומי לעצמאי עם מקורות הכנסה נוספים|למידע נוסף ולדוגמאות מספריות]].''' | ||
| שורה 93: | שורה 96: | ||
{{הערת עריכה | הערה = נראה שהפנסיה ממוסה בלי קשר לגובה ההכנסה שלו כשכיר גם אם הוא עובר את ההכנסה המירבית, האמנם? לדעתי לא וככה גם הכנסתי לדוגמה. | חתימה = [[משתמש:שרון הורנשטיין|שרון הורנשטיין]] ([[שיחת משתמש:שרון הורנשטיין|שיחה]]) 29.06.2013, 19:41 (IDT) }} | {{הערת עריכה | הערה = נראה שהפנסיה ממוסה בלי קשר לגובה ההכנסה שלו כשכיר גם אם הוא עובר את ההכנסה המירבית, האמנם? לדעתי לא וככה גם הכנסתי לדוגמה. | חתימה = [[משתמש:שרון הורנשטיין|שרון הורנשטיין]] ([[שיחת משתמש:שרון הורנשטיין|שיחה]]) 29.06.2013, 19:41 (IDT) }} | ||
| − | {{דוגמה| * עובד שכיר משתכר 20,000 ש"ח (מתחת ל[[ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח לאומי|הכנסה המירבית]] החייבת בדמי ביטוח. | + | {{דוגמה| 1= |
| + | * עובד שכיר משתכר 20,000 ש"ח (מתחת ל[[ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח לאומי|הכנסה המירבית]] החייבת בדמי ביטוח. | ||
:* '''אם בנוסף להכנסתו כשכיר מקבל העובד גם פנסיה מוקדמת בגובה 10,000 ש"ח:''' | :* '''אם בנוסף להכנסתו כשכיר מקבל העובד גם פנסיה מוקדמת בגובה 10,000 ש"ח:''' | ||
:** תחויב הכנסתו מפנסיה על פי השיעורים של [[דמי ביטוח לאומי למקבל פנסיה (בפרישה מוקדמת)]] לאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כשכיר (בסך 20,000 ש"ח), כלומר, הפנסיה תחויב בתשלום כשם שמחייבים פנסיה מוקדמת החל מ-20,001 ש"ח ועד 30,000 ש"ח. | :** תחויב הכנסתו מפנסיה על פי השיעורים של [[דמי ביטוח לאומי למקבל פנסיה (בפרישה מוקדמת)]] לאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כשכיר (בסך 20,000 ש"ח), כלומר, הפנסיה תחויב בתשלום כשם שמחייבים פנסיה מוקדמת החל מ-20,001 ש"ח ועד 30,000 ש"ח. | ||
| − | :** מאחר שהכנסתו מפנסיה (לאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כשכיר) מהווה חלק מהכנסה שעולה על 60% | + | :** מאחר שהכנסתו מפנסיה (לאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כשכיר) מהווה חלק מהכנסה שעולה על 60% מ[[השכר הממוצע]] (5,804 ש"ח), היא תחויב ב[[דמי ביטוח לאומי למקבל פנסיה (בפרישה מוקדמת)|דמי ביטוח לאומי לפנסיה]] על פי השיעור המירבי: 11.79% - מתוכם 6.79% דמי ביטוח לאומי ו-5% דמי ביטוח בריאות. |
:*''' אם גובה הפנסיה המוקדמת שלו היא 25,000 ש"ח (בנוסף להכנסתו כשכיר):''' | :*''' אם גובה הפנסיה המוקדמת שלו היא 25,000 ש"ח (בנוסף להכנסתו כשכיר):''' | ||
| − | :** תחויב הכנסתו מפנסיה על פי השיעורים של [[דמי ביטוח לאומי למקבל פנסיה (בפרישה מוקדמת)]] לאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כשכיר (בסך 20,000 ש"ח), כלומר, הפנסיה | + | :** תחויב הכנסתו מפנסיה על פי השיעורים של [[דמי ביטוח לאומי למקבל פנסיה (בפרישה מוקדמת)]] לאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כשכיר (בסך 20,000 ש"ח), כלומר, הפנסיה תחויב בתשלום כשם שמחייבים פנסיה מוקדמת החל מ-20,001 ש"ח ועד 45,000 ש"ח. |
| − | :** גם במקרה זה תחויב ההכנסה מפנסיה בשיעור המירבי (מכיוון שהיא עולה על 60% מהשכר הממוצע), אולם החיוב יחול עד לגובה ההכנסה המירבית. ההכנסה שמעבר לסכום זה ועד 45,000 ש"ח לא תחויב בתשלום דמי ביטוח לאומי. }} | + | :** גם במקרה זה תחויב ההכנסה מפנסיה בשיעור המירבי (מכיוון שהיא עולה על 60% מהשכר הממוצע), אולם החיוב יחול עד לגובה [[ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח לאומי|ההכנסה המירבית]] (33,240 ש"ח נכון לשנת 2017). ההכנסה שמעבר לסכום זה ועד 45,000 ש"ח לא תחויב בתשלום דמי ביטוח לאומי. }} |
==למי ואיך פונים== | ==למי ואיך פונים== | ||
גרסה מ־12:08, 21 בינואר 2017
הקדמה:
למבוטחים בעלי כמה עיסוקים או מקורות הכנסה בו זמנית מלבד עבודתם כשכירים (כגון: שכיר ועצמאי או שכיר ומקבל פנסיה מוקדמת), קיימים כללים מיוחדים לקביעת שיעור דמי הביטוח הלאומי
דמי הביטוח לשכירים בעלי כמה עיסוקים או מקורות הכנסה נקבעים בהתאם לסוגי העיסוקים וגובה ההכנסה מהעיסוקים השונים
למידע נוסף ראו באתר המוסד לביטוח לאומי
{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.
תשלומי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות מחושבים על-פי גובה ההכנסות שיש למבוטח מעבודה ושלא מעבודה, וכן על פי מעמדו הביטוחי.
- סוגי מעמד עיקריים: עובד שכיר, עובד עצמאי, מי שאינו עובד ויש לו הכנסות שלא מעבודה, או שהוא ללא הכנסות. לכל מעמד יש הגדרה ותנאים על מנת להיכלל במעמד.
- קיימים מבוטחים שנופלים ליותר מהגדרה אחת של מעמד ביטוחי. מבוטחים אילו מכונים "בעלי עיסוקים מעורבים".
- דמי הביטוח לבעלי עיסוקים מעורבים נקבעים לפי כללים בהתאם לסוגי העיסוקים וגובה ההכנסה מהעיסוקים השונים.
אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים
- עובד שכיר, אשר יש לו מקורות הכנסה נוספים.
אופן חישוב דמי הביטוח ושיעורם
עובד שכיר שהוא גם עובד עצמאי
- כעובד שכיר יחויב המבוטח עד לגובה ההכנסה המירבית (43,240 ש"ח נכון לשנת 2017).
- אם הכנסתו כשכיר עולה על ההכנסה המירבית, הכנסתו כעצמאי לא תחויב בתשלום דמי ביטוח לאומי.
- אם הכנסתו כשכיר נמוכה מההכנסה המירבית, הכנסתו כעצמאי תהיה חייבת בתשלום דמי ביטוח לאומי לפי השיעורים והכללים לחישוב דמי ביטוח לאומי לעצמאי, לאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כשכיר.
- בכל מקרה לא יחוייב המבוטח בתשלום עבור ההכנסה שעולה על ההכנסה המירבית.
- למידע נוסף ולדוגמאות מספריות.
עובד שכיר שהוא גם עצמאי וגם מקבל פנסיה
- כעובד שכיר יחויב המבוטח על שכרו עד לגובה מקסימום ההכנסה (ההכנסה המרבית) לתשלום דמי ביטוח (43,240 ש"ח נכון לשנת 2017).
- כעובד עצמאי יחויב על הכנסתו עד לגובה ההכנסה המירבית לאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כעובד שכיר.
- כמקבל פנסיה יחויב על הפנסיה עד לגובה ההכנסה המירבית לאחר שנלקחו בחשבון הכנסותיו כעובד שכיר ועובד עצמאי, וזאת רק אם הכנסותיו כשכיר וכעצמאי אינן עולות על ההכנסה המרבית. אם הכנסותיו כשכיר וכעצמאי עולות על ההכנסה המירבית, הכנסותיו מפנסיה לא יחויבו שתשלום דמי ביטוח.
- למידע נוסף ולדוגמאות מספריות.
עובד שכיר שיש לו הכנסה שלא מעבודה
- כעובד שכיר יחויב המבוטח בדמי ביטוח על שכרו עד לגובה ההכנסה המירבית (43,240 ש"ח נכון לשנת 2017).
- אם הכנסתו כשכיר עולה על ההכנסה המירבית, הכנסתו האחרת לא תחויב בתשלום דמי ביטוח.
- אם הכנסתו כשכיר נמוכה מההכנסה המירבית, הכנסתו שלא מעבודה תחויב עד לגובה ההכנסה המרבית, לאחר הפחתה של 25% מהשכר הממוצע ולאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כעובד שכיר.
- עובד שכיר משתכר 10,000 ש"ח בחודש ובנוסף יש לו הכנסה שלא מעבודה בסך 5,000 ש"ח. סה"כ הכנסותיו 15,000 ש"ח.
- הכנסתו כשכיר תחויב על פי שיעורי דמי ביטוח לאומי לשכיר כאילו זו הכנסתו היחידה.
- על חלק השכר שעד 60% מהשכר הממוצע (5,804 ש"ח נכון לשנת 2017) - ינכה המעסיק משכרו של העובד 3.5% - סה"כ 203.14 ש"ח.
- על יתרת השכר (4,196 ש"ח) ינכה המעסיק 12% - סה"כ 503.52 ש"ח.
- הכנסתו שלא מעבודה תחויב כהכנסה שמתווספת על ההכנסה כשכיר לאחר שיופחתו ממנה 25% מהשכר הממוצע:
- יש להפחית מההכנסה שלא מעבודה 25% מהשכר הממוצע (2,418 ש"ח) ולהתיחס אליה כאל הכנסה בסך 2,582 ש"ח (5,000-2,418).
- ההכנסה (לאחר ההפחתה) תחויב כשם שמחייבים הכנסה שלא מעבודה החל מ-10,001 ש"ח עד 12,582 ש"ח.
- מכיוון שמדובר בחלק מההכנסה שמעל 60% מהשכר הממוצע, היא תחויב בשיעורים המירביים של דמי ביטוח לאומי לבעל הכנסה שאינה מעבודה - 12% - סה"כ 309.84 ש"ח.
- עובד שכיר משתכר 4,000 ש"ח בחודש, ובנוסף יש לו הכנסה שלא מעבודה בסך 10,000 ש"ח. סה"כ הכנסותיו הן 14,000 ש"ח.
- הכנסתו כשכיר תחויב על פי שיעורי דמי ביטוח לאומי לשכיר כאילו זו הכנסתו היחידה.
- מכיוון שכל הכנסתו כשכיר נמוכה מ-60% מהשכר הממוצע (5,804 ש"ח נכון לשנת 2017) - ינכה המעסיק משכרו של העובד 3.5% - סה"כ 140 ש"ח (4,000 ש"ח X 3.5%).
- הכנסתו שלא מעבודה תחויב כהכנסה שמתווספת על ההכנסה כשכיר לאחר הפחתה של 25% מהשכר הממוצע.
- יש להפחית מההכנסה שלא מעבודה 25% מהשכר הממוצע (2,418 ש"ח) ולהתייחס אליה כאל הכנסה בסך 7,582 ש"ח (10,000-2,418).
- ההכנסה (לאחר ההפחתה) תחויב כשם שמחייבים הכנסה שלא מעבודה החל מ-4,001 ש"ח עד 11,582 ש"ח.
- על חלק השכר שעד 60% מהשכר הממוצע (מ-4,001 ש"ח עד 5,804 ש"ח) המסתכם ב-1,804 ש"ח, יש לשלם דמי ביטוח על פי השיעור המופחת של דמי ביטוח לאומי לבעל הכנסה שאינה מעבודה - 9.61% - סה"כ 173.36 ש"ח (1,804 ש"ח X 9.61%).
- יתרת ההכנסה בסך 5,778 ש"ח (7,582-1,804) תחויב על פי השיעור המירבי של דמי ביטוח לאומי לבעל הכנסה שאינה מעבודה - 12% - סה"כ 693.36 ש"ח (5,778 ש"ח X 12%).
עובד שכיר שיש לו הכנסה שלא מעבודה והכנסה מפנסיה
- כעובד שכיר יחויב המבוטח בדמי ביטוח על שכרו עד לגובה ההכנסה המירבית.
- אם הכנסתו כשכיר עולה על ההכנסה המירבית, הכנסתו האחרת לא תחויב בתשלום דמי ביטוח.
- אם הכנסתו כשכיר נמוכה מההכנסה המירבית, הכנסתו שלא מעבודה תחויב עד לגובה ההכנסה המרבית, לאחר הפחתה של 25% מהשכר הממוצע ולאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כעובד שכיר.
- מהכנסתו מפנסיה יחויב עד גובה ההכנסה המקסימלית לאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כשכיר והכנסתו שלא מעבודה.
- בשתי הדוגמאות הקודמות יש למבוטח הכנסה מעבודה כשכיר והכנסה שלא מעבודה בסכום העולה על 60% מהשכר הממוצע.
- אם בנוסף יש לו גם הכנסה מפנסיה מוקדמת בסך 6,000 ש"ח, היא תתווסף על ההכנסות הללו.
- בדוגמה הראשונה (שבה סך הכנסותיו 15,000 ש"ח) תחויב ההכנסה מפנסיה כפי שמחייבים פנסיה החל מ-15,001 ש"ח עד 21,000 ש"ח.
- בדוגמה השנייה (שבה סך הכנסותיו 14,000 ש"ח) תחויב ההכנסה מפנסיה כפי שמחייבים פנסיה החל מ-14,001 ש"ח עד 20,000 ש"ח.
- בשתי הדוגמאות מדובר בחלק מהכנסה שעולה על 60% מהשכר הממוצע (5,804 ש"ח), ולכן בשני המקרים תחויב ההכנסה מפנסיה בדמי ביטוח לאומי למקבל פנסיה על פי השיעורים המירביים - 11.79%.
- דמי הביטוח שינוכו בגין ההכנסה מפנסיה יסתכמו ב-707.40 ש"ח (6,000 ש"ח X 11.79%).
עובד שכיר שהוא גם עצמאי ויש לו הכנסות שלא מעבודה
- כעובד שכיר יחויב המבוטח עד לגובה ההכנסה המירבית (43,240 ש"ח נכון לשנת 2017).
- אם הכנסתו כשכיר עולה על ההכנסה המירבית, הכנסתו כעצמאי לא תחויב בתשלום דמי ביטוח לאומי.
- אם הכנסתו כשכיר נמוכה מההכנסה המירבית, הכנסתו כעצמאי תהיה חייבת בתשלום דמי ביטוח לאומי לפי השיעורים והכללים לחישוב דמי ביטוח לאומי לעצמאי, לאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כשכיר.
- הכנסתו שלא-מעבודה חייבת בתשלום דמי ביטוח עד לגובה ההכנסה המרבית, לאחר הפחתת 25% מהשכר הממוצע ולאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כשכיר והכנסתו כעצמאי.
- בכל מקרה לא יחויב המבוטח בתשלום עבור ההכנסה שעולה על ההכנסה המירבית.
- למידע נוסף ולדוגמאות מספריות.
שכיר המקבל גם פנסיה מוקדמת
- כעובד שכיר יחויב המבוטח עד לגובה ההכנסה המירבית.
- כמקבל פנסיה עד 31.01.2004 יחויב לשלם דמי ביטוח על בסיס מחצית הפנסיה. החל ב-01.02.2004 יחויב על מלוא הכנסת הפנסיה. למידע על שיעור דמי ביטוח לאומי למקבלי פנסיה מוקדמת ראו דמי ביטוח לאומי למקבל פנסיה (בפרישה מוקדמת).
- עובד שכיר משתכר 20,000 ש"ח (מתחת להכנסה המירבית החייבת בדמי ביטוח.
- אם בנוסף להכנסתו כשכיר מקבל העובד גם פנסיה מוקדמת בגובה 10,000 ש"ח:
- תחויב הכנסתו מפנסיה על פי השיעורים של דמי ביטוח לאומי למקבל פנסיה (בפרישה מוקדמת) לאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כשכיר (בסך 20,000 ש"ח), כלומר, הפנסיה תחויב בתשלום כשם שמחייבים פנסיה מוקדמת החל מ-20,001 ש"ח ועד 30,000 ש"ח.
- מאחר שהכנסתו מפנסיה (לאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כשכיר) מהווה חלק מהכנסה שעולה על 60% מהשכר הממוצע (5,804 ש"ח), היא תחויב בדמי ביטוח לאומי לפנסיה על פי השיעור המירבי: 11.79% - מתוכם 6.79% דמי ביטוח לאומי ו-5% דמי ביטוח בריאות.
- אם גובה הפנסיה המוקדמת שלו היא 25,000 ש"ח (בנוסף להכנסתו כשכיר):
- תחויב הכנסתו מפנסיה על פי השיעורים של דמי ביטוח לאומי למקבל פנסיה (בפרישה מוקדמת) לאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כשכיר (בסך 20,000 ש"ח), כלומר, הפנסיה תחויב בתשלום כשם שמחייבים פנסיה מוקדמת החל מ-20,001 ש"ח ועד 45,000 ש"ח.
- גם במקרה זה תחויב ההכנסה מפנסיה בשיעור המירבי (מכיוון שהיא עולה על 60% מהשכר הממוצע), אולם החיוב יחול עד לגובה ההכנסה המירבית (33,240 ש"ח נכון לשנת 2017). ההכנסה שמעבר לסכום זה ועד 45,000 ש"ח לא תחויב בתשלום דמי ביטוח לאומי.
- אם בנוסף להכנסתו כשכיר מקבל העובד גם פנסיה מוקדמת בגובה 10,000 ש"ח:
למי ואיך פונים
- תשלום דמי ביטוח לאומי עבור עיסוק המבוטח כשכיר נעשה על ידי המעסיק, מתוך השכר.
- במקרה של מקבל פנסיה, משלם הפנסיה מנכה את דמי הביטוח הלאומי מהפנסיה.
- אם העיסוקים המעורבים כוללים עבודה כעצמאי או כבעל הכנסה שלא מעבודה יש לפנות ישירות אל המוסד לביטוח לאומי להסדרת התשלום.
שלבי ההליך
- מי שיש לו הכנסה שאינה מעבודה כשכיר או אינה פנסיה מוקדמת, צריך לפנות אל המוסד לביטוח לאומי ולדווח על הכנסותיו.
- לשם כך, יש למלא טופס דין וחשבון רב שנתי ולהגישו לסניף הקרוב באמצעות הדואר, הפקס או בהגעה לסניף.
- כמו כן, ישנה אפשרות למלא ולשלוח טופס דין וחשבון רב שנתי מקוון.
- בתוך 3 שבועות מקבלת הדיווח, ישלח המוסד לביטוח לאומי פנקס מקדמות לתשלום דמי הביטוח. את דמי הביטוח יש לשלם מדי רבעון.
- לפירוט הדרכים לתשלום דמי הביטוח ראו דרכים לתשלום דמי הביטוח הלאומי.
חשוב לדעת
- על מנת למנוע ניכוי יתר של דמי ביטוח במקרה של שכיר ומקבל פנסיה יש לבצע תיאום ניכויי ביטוח לאומי.
הרחבות ופרסומים
- עובד שכיר וגם עובד עצמאי באתר המוסד לביטוח לאומי
- עובד שכיר וגם עובד עצמאי ומקבל פנסיה באתר המוסד לביטוח לאומי
- עובד שכיר ובעל הכנסה שלא מעבודה והכנסה מפנסיה באתר המוסד לביטוח לאומי
- עובד שכיר ובעל הכנסה שלא מעבודה באתר המוסד לביטוח לאומי
- מקבל פנסיה מוקדמת ושכיר באתר המוסד לביטוח לאומי
- עובד שכיר וגם עובד עצמאי וגם בעל הכנסות שאינן מעבודה באתר המוסד לביטוח לאומי