מ (הוצאת {{תב|הצגת מוקדי שירות}} מתוך הערות)
מ (עובד שכיר שיש לו גם הכנסה שלא מעבודה: שימוש בסימני "**" לשורה שניה של תבליטים, במקום ":*" שאינו נכון)
שורה 60: שורה 60:
 
* עובד שכיר משתכר 4,000 ש"ח בחודש, ובנוסף יש לו הכנסה שלא מעבודה בסך 10,000 ש"ח. סה"כ הכנסותיו הן 14,000 ש"ח.
 
* עובד שכיר משתכר 4,000 ש"ח בחודש, ובנוסף יש לו הכנסה שלא מעבודה בסך 10,000 ש"ח. סה"כ הכנסותיו הן 14,000 ש"ח.
 
* '''הכנסתו כשכיר''' תחויב על פי שיעורי [[דמי ביטוח לאומי לעובד שכיר#שיעור דמי הביטוח שעל המעסיק לנכות משכר העובד|דמי ביטוח לאומי לשכיר]] כאילו זו הכנסתו היחידה.
 
* '''הכנסתו כשכיר''' תחויב על פי שיעורי [[דמי ביטוח לאומי לעובד שכיר#שיעור דמי הביטוח שעל המעסיק לנכות משכר העובד|דמי ביטוח לאומי לשכיר]] כאילו זו הכנסתו היחידה.
:* מכיוון שכל הכנסתו כשכיר נמוכה מ-60% מ[[השכר הממוצע]] ({{ חשב ועצב| {{נתון:השכר הממוצע לפי סעיף 2}}*0.6 | עיגול=0}} ש"ח, נכון ל-{{נתון:השנה הנוכחית}}) - ינכה המעסיק משכרו של העובד 3.5% - סה"כ 140 ש"ח (4,000 ש"ח X{{כ}} 3.5%).
+
** מכיוון שכל הכנסתו כשכיר נמוכה מ-60% מ[[השכר הממוצע]] ({{ חשב ועצב| {{נתון:השכר הממוצע לפי סעיף 2}}*0.6 | עיגול=0}} ש"ח, נכון ל-{{נתון:השנה הנוכחית}}) - ינכה המעסיק משכרו של העובד 3.5% - סה"כ 140 ש"ח (4,000 ש"ח X{{כ}} 3.5%).
 
* '''הכנסתו שלא מעבודה''' תחויב כהכנסה שמתווספת על ההכנסה כשכיר לאחר הפחתה של 25% מהשכר הממוצע.
 
* '''הכנסתו שלא מעבודה''' תחויב כהכנסה שמתווספת על ההכנסה כשכיר לאחר הפחתה של 25% מהשכר הממוצע.
:* יש להפחית מההכנסה שלא מעבודה 25% מהשכר הממוצע ({{ חשב ועצב| {{נתון:השכר הממוצע לפי סעיף 2}}*0.25 | עיגול=0}}  ש"ח) ולהתיחס אליה כאל הכנסה בסך {{ חשב ועצב| 10000-{{נתון:השכר הממוצע לפי סעיף 2}}*0.25 | עיגול=0}} ש"ח ({{ חשב ועצב| {{נתון:השכר הממוצע לפי סעיף 2}}*0.25 | עיגול=0}} - 10,000).
+
** יש להפחית מההכנסה שלא מעבודה 25% מהשכר הממוצע ({{ חשב ועצב| {{נתון:השכר הממוצע לפי סעיף 2}}*0.25 | עיגול=0}}  ש"ח) ולהתיחס אליה כאל הכנסה בסך {{ חשב ועצב| 10000-{{נתון:השכר הממוצע לפי סעיף 2}}*0.25 | עיגול=0}} ש"ח ({{ חשב ועצב| {{נתון:השכר הממוצע לפי סעיף 2}}*0.25 | עיגול=0}} - 10,000).
:* ההכנסה (לאחר ההפחתה) תחויב כפי שמחייבים הכנסה שלא מעבודה החל מ-4,001 ש"ח עד {{ חשב ועצב| 14000-{{נתון:השכר הממוצע לפי סעיף 2}}*0.25 | עיגול=0}} ש"ח.
+
** ההכנסה (לאחר ההפחתה) תחויב כפי שמחייבים הכנסה שלא מעבודה החל מ-4,001 ש"ח עד {{ חשב ועצב| 14000-{{נתון:השכר הממוצע לפי סעיף 2}}*0.25 | עיגול=0}} ש"ח.
:* על חלק השכר שעד 60% מ[[השכר הממוצע]] (מ-4,001 ש"ח עד {{ חשב ועצב| {{נתון:השכר הממוצע לפי סעיף 2}}*0.6 | עיגול=0}} ש"ח) המסתכם ב- {{ חשב ועצב| {{נתון:השכר הממוצע לפי סעיף 2}}*0.6- 4000 |עיגול=0}} ש"ח, יש לשלם דמי ביטוח על פי השיעור המופחת של [[דמי ביטוח לאומי לבעל הכנסה שאינה מעבודה#שיעורי דמי הביטוח|דמי ביטוח לאומי לבעל הכנסה שאינה מעבודה]] - 9.61% - סה"כ {{ חשב ועצב| ({{נתון:השכר הממוצע לפי סעיף 2}}*0.6- 4000)* 0.0961|עיגול=0}} ש"ח ({{ חשב ועצב| {{נתון:השכר הממוצע לפי סעיף 2}}*0.6- 4000 |עיגול=0}} ש"ח X{{כ}} 9.61%).
+
** על חלק השכר שעד 60% מ[[השכר הממוצע]] (מ-4,001 ש"ח עד {{ חשב ועצב| {{נתון:השכר הממוצע לפי סעיף 2}}*0.6 | עיגול=0}} ש"ח) המסתכם ב- {{ חשב ועצב| {{נתון:השכר הממוצע לפי סעיף 2}}*0.6- 4000 |עיגול=0}} ש"ח, יש לשלם דמי ביטוח על פי השיעור המופחת של [[דמי ביטוח לאומי לבעל הכנסה שאינה מעבודה#שיעורי דמי הביטוח|דמי ביטוח לאומי לבעל הכנסה שאינה מעבודה]] - 9.61% - סה"כ {{ חשב ועצב| ({{נתון:השכר הממוצע לפי סעיף 2}}*0.6- 4000)* 0.0961|עיגול=0}} ש"ח ({{ חשב ועצב| {{נתון:השכר הממוצע לפי סעיף 2}}*0.6- 4000 |עיגול=0}} ש"ח X{{כ}} 9.61%).
:* יתרת ההכנסה בסך {{ חשב ועצב| 10000-{{נתון:השכר הממוצע לפי סעיף 2}}*0.25 - ({{נתון:השכר הממוצע לפי סעיף 2}}*0.6- 4000)| עיגול=0}} ש"ח ({{ חשב ועצב| {{נתון:השכר הממוצע לפי סעיף 2}}*0.6- 4000 |עיגול=0}} - {{ חשב ועצב| 10000-{{נתון:השכר הממוצע לפי סעיף 2}}*0.25 | עיגול=0}}) תחויב על פי השיעור המירבי של [[דמי ביטוח לאומי לבעל הכנסה שאינה מעבודה#שיעורי דמי הביטוח|דמי ביטוח לאומי לבעל הכנסה שאינה מעבודה]] - 12% - סה"כ  {{ חשב ועצב| 0.12*(10000-{{נתון:השכר הממוצע לפי סעיף 2}}*0.25 - ({{נתון:השכר הממוצע לפי סעיף 2}}*0.6- 4000))| עיגול=0}} ש"ח ({{ חשב ועצב| 10000-{{נתון:השכר הממוצע לפי סעיף 2}}*0.25 - ({{נתון:השכר הממוצע לפי סעיף 2}}*0.6- 4000)| עיגול=0}} ש"ח X{{כ}} 12%).}}
+
** יתרת ההכנסה בסך {{ חשב ועצב| 10000-{{נתון:השכר הממוצע לפי סעיף 2}}*0.25 - ({{נתון:השכר הממוצע לפי סעיף 2}}*0.6- 4000)| עיגול=0}} ש"ח ({{ חשב ועצב| {{נתון:השכר הממוצע לפי סעיף 2}}*0.6- 4000 |עיגול=0}} - {{ חשב ועצב| 10000-{{נתון:השכר הממוצע לפי סעיף 2}}*0.25 | עיגול=0}}) תחויב על פי השיעור המירבי של [[דמי ביטוח לאומי לבעל הכנסה שאינה מעבודה#שיעורי דמי הביטוח|דמי ביטוח לאומי לבעל הכנסה שאינה מעבודה]] - 12% - סה"כ  {{ חשב ועצב| 0.12*(10000-{{נתון:השכר הממוצע לפי סעיף 2}}*0.25 - ({{נתון:השכר הממוצע לפי סעיף 2}}*0.6- 4000))| עיגול=0}} ש"ח ({{ חשב ועצב| 10000-{{נתון:השכר הממוצע לפי סעיף 2}}*0.25 - ({{נתון:השכר הממוצע לפי סעיף 2}}*0.6- 4000)| עיגול=0}} ש"ח X{{כ}} 12%).}}
  
 
===עובד שכיר שיש לו הכנסה שלא מעבודה והכנסה מפנסיה===
 
===עובד שכיר שיש לו הכנסה שלא מעבודה והכנסה מפנסיה===

גרסה מ־19:38, 19 בפברואר 2019

הקדמה:

לשכירים בעלי עיסוקים או מקורות הכנסה נוספים (כגון: שכיר ועצמאי או שכיר ומקבל פנסיה מוקדמת), דמי הביטוח הלאומי נקבעים בהתאם לסוגי העיסוקים וגובה ההכנסה מהעיסוקים השונים
שכירים ומקבלי פנסיה מוקדמת יכולים להיעזר במחשבון המוסד לביטוח לאומי לחישוב דמי הביטוח
למידע נוסף ראו באתר המוסד לביטוח לאומי

תשלומי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות מחושבים על-פי גובה ההכנסות שיש למבוטח מעבודה ושלא מעבודה, וכן על פי מעמדו הביטוחי.

  • סוגי מעמד עיקריים: עובד שכיר, עובד עצמאי, מי שאינו עובד ויש לו הכנסות שלא מעבודה, או שהוא ללא הכנסות. לכל מעמד יש הגדרה ותנאים על מנת להיכלל במעמד.
  • קיימים מבוטחים שנופלים ליותר מהגדרה אחת של מעמד ביטוחי. מבוטחים אילו מכונים "בעלי עיסוקים מעורבים".
  • דמי הביטוח לבעלי עיסוקים מעורבים נקבעים לפי כללים בהתאם לסוגי העיסוקים וגובה ההכנסה מהעיסוקים השונים.
  • שכירים ומקבלי פנסיה מוקדמת יכולים להיעזר במחשבון המוסד לביטוח לאומי לחישוב דמי הביטוח.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • עובד שכיר, אשר יש לו מקורות הכנסה נוספים.

אופן חישוב דמי הביטוח ושיעורם

עובד שכיר שהוא גם עובד עצמאי

  • כעובד שכיר יחויב המבוטח עד לגובה ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח לאומי (43,890 ש"ח, נכון ל-2019).
  • אם הכנסתו כשכיר עולה על ההכנסה המירבית, הכנסתו כעצמאי לא תחויב בתשלום דמי ביטוח לאומי.
  • אם הכנסתו כשכיר נמוכה מההכנסה המירבית, הכנסתו כעצמאי תהיה חייבת בתשלום דמי ביטוח לאומי לפי השיעורים והכללים לחישוב דמי ביטוח לאומי לעצמאי, לאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כשכיר.
  • בכל מקרה לא יחוייב המבוטח בתשלום עבור ההכנסה שעולה על ההכנסה המירבית.
  • למידע נוסף ולדוגמאות מספריות.

עובד שכיר שהוא גם עצמאי וגם מקבל פנסיה

עובד שכיר שיש לו גם הכנסה שלא מעבודה

  • כעובד שכיר יחויב המבוטח בדמי ביטוח על שכרו עד לגובה ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח לאומי (43,890 ש"ח, נכון ל-2019).
  • אם הכנסתו כשכיר עולה על ההכנסה המירבית, הכנסתו האחרת לא תחויב בתשלום דמי ביטוח.
  • אם הכנסתו כשכיר נמוכה מההכנסה המירבית, הכנסתו שלא מעבודה תחויב עד לגובה ההכנסה המירבית, לאחר הפחתה של 25% מהשכר הממוצע ולאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כעובד שכיר.
דוגמה
  • עובד שכיר משתכר 10,000 ש"ח בחודש ובנוסף יש לו הכנסה שלא מעבודה בסך 5,000 ש"ח. סה"כ הכנסותיו 15,000 ש"ח.
  • הכנסתו כשכיר תחויב על פי שיעורי דמי ביטוח לאומי לשכיר כאילו זו הכנסתו היחידה.
    • על חלק השכר שעד 60% מהשכר הממוצע (6,164 ש"ח, נכון ל-2019) - ינכה המעסיק משכרו של העובד 3.5% - סה"כ 216 ש"ח.
    • על יתרת השכר (3,836 ש"ח) ינכה המעסיק 12% - סה"כ 460 ש"ח.
  • הכנסתו שלא מעבודה תחויב כהכנסה שמתווספת על ההכנסה כשכיר לאחר שיופחתו ממנה 25% מהשכר הממוצע:
    • יש להפחית מההכנסה שלא מעבודה 25% מהשכר הממוצע (2,568 ש"ח) ולהתיחס אליה כאל הכנסה בסך 2,432 ש"ח (2,568 - 5,000).
    • ההכנסה (לאחר ההפחתה) תחויב כשם שמחייבים הכנסה שלא מעבודה החל מ-10,001 ש"ח עד 12,432 ש"ח.
    • מכיוון שמדובר בחלק מההכנסה שמעל 60% מהשכר הממוצע, היא תחויב בשיעורים המירביים של דמי ביטוח לאומי לבעל הכנסה שאינה מעבודה - 12% - סה"כ 292 ש"ח .
דוגמה
  • עובד שכיר משתכר 4,000 ש"ח בחודש, ובנוסף יש לו הכנסה שלא מעבודה בסך 10,000 ש"ח. סה"כ הכנסותיו הן 14,000 ש"ח.
  • הכנסתו כשכיר תחויב על פי שיעורי דמי ביטוח לאומי לשכיר כאילו זו הכנסתו היחידה.
    • מכיוון שכל הכנסתו כשכיר נמוכה מ-60% מהשכר הממוצע (6,164 ש"ח, נכון ל-2019) - ינכה המעסיק משכרו של העובד 3.5% - סה"כ 140 ש"ח (4,000 ש"ח X‏ 3.5%).
  • הכנסתו שלא מעבודה תחויב כהכנסה שמתווספת על ההכנסה כשכיר לאחר הפחתה של 25% מהשכר הממוצע.
    • יש להפחית מההכנסה שלא מעבודה 25% מהשכר הממוצע (2,568 ש"ח) ולהתיחס אליה כאל הכנסה בסך 7,432 ש"ח (2,568 - 10,000).
    • ההכנסה (לאחר ההפחתה) תחויב כפי שמחייבים הכנסה שלא מעבודה החל מ-4,001 ש"ח עד 11,432 ש"ח.
    • על חלק השכר שעד 60% מהשכר הממוצע (מ-4,001 ש"ח עד 6,164 ש"ח) המסתכם ב- 2,164 ש"ח, יש לשלם דמי ביטוח על פי השיעור המופחת של דמי ביטוח לאומי לבעל הכנסה שאינה מעבודה - 9.61% - סה"כ 208 ש"ח (2,164 ש"ח X‏ 9.61%).
    • יתרת ההכנסה בסך 5,268 ש"ח (2,164 - 7,432) תחויב על פי השיעור המירבי של דמי ביטוח לאומי לבעל הכנסה שאינה מעבודה - 12% - סה"כ 632 ש"ח (5,268 ש"ח X‏ 12%).

עובד שכיר שיש לו הכנסה שלא מעבודה והכנסה מפנסיה

  • כעובד שכיר יחויב המבוטח בדמי ביטוח על שכרו עד לגובה ההכנסה המירבית.
  • אם הכנסתו כשכיר עולה על ההכנסה המירבית, הכנסתו האחרת לא תחויב בתשלום דמי ביטוח.
  • אם הכנסתו כשכיר נמוכה מההכנסה המירבית, הכנסתו שלא מעבודה תחויב עד לגובה ההכנסה המרבית, לאחר הפחתה של 25% מהשכר הממוצע ולאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כעובד שכיר.
  • מהכנסתו מפנסיה יחויב עד גובה ההכנסה המקסימלית לאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כשכיר והכנסתו שלא מעבודה.
דוגמה
  • בשתי הדוגמאות הקודמות יש למבוטח הכנסה מעבודה כשכיר והכנסה שלא מעבודה בסכום העולה על 60% מהשכר הממוצע.
  • אם בנוסף יש לו גם הכנסה מפנסיה מוקדמת בסך 6,000 ש"ח, היא תתווסף על ההכנסות הללו.
  • בדוגמה הראשונה (שבה סך הכנסותיו 15,000 ש"ח) תחויב ההכנסה מפנסיה כפי שמחייבים פנסיה החל מ-15,001 ש"ח עד 21,000 ש"ח.
  • בדוגמה השנייה (שבה סך הכנסותיו 14,000 ש"ח) תחויב ההכנסה מפנסיה כפי שמחייבים פנסיה החל מ-14,001 ש"ח עד 20,000 ש"ח.
  • בשתי הדוגמאות מדובר בחלק מהכנסה שעולה על 60% מהשכר הממוצע (6,164 ש"ח, נכון ל-2019), ולכן בשני המקרים תחויב ההכנסה מפנסיה בדמי ביטוח לאומי למקבל פנסיה על פי השיעורים המירביים - 11.79%.
  • דמי הביטוח שינוכו בגין ההכנסה מפנסיה יסתכמו ב-707.40 ש"ח (6,000 ש"ח X‏ 11.79%).

עובד שכיר שהוא גם עצמאי ויש לו הכנסות שלא מעבודה

  • כעובד שכיר יחויב המבוטח עד לגובה ההכנסה המירבית (43,890 ש"ח, נכון ל-2019).
  • אם הכנסתו כשכיר עולה על ההכנסה המירבית, הכנסתו כעצמאי לא תחויב בתשלום דמי ביטוח לאומי.
  • אם הכנסתו כשכיר נמוכה מההכנסה המירבית, הכנסתו כעצמאי תהיה חייבת בתשלום דמי ביטוח לאומי לפי השיעורים והכללים לחישוב דמי ביטוח לאומי לעצמאי, לאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כשכיר.
  • הכנסתו שלא-מעבודה חייבת בתשלום דמי ביטוח עד לגובה ההכנסה המרבית, לאחר הפחתת 25% מהשכר הממוצע ולאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כשכיר והכנסתו כעצמאי.
  • בכל מקרה לא יחויב המבוטח בתשלום עבור ההכנסה שעולה על ההכנסה המירבית.
  • למידע נוסף ולדוגמאות מספריות.

שכיר המקבל גם פנסיה מוקדמת

הערת עריכה
נראה שהפנסיה ממוסה בלי קשר לגובה ההכנסה שלו כשכיר גם אם הוא עובר את ההכנסה המירבית, האמנם? לדעתי לא וככה גם הכנסתי לדוגמה.
הערה מאת שרון הורנשטיין (שיחה) 29.06.2013, 19:41 (IDT)
דוגמה
  • אם בנוסף להכנסתו כשכיר מקבל העובד גם פנסיה מוקדמת בגובה 10,000 ש"ח:
    • הכנסתו מפנסיה תחויב על-פי השיעורים של דמי ביטוח לאומי למקבל פנסיה (בפרישה מוקדמת) לאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כשכיר (בסך 20,000 ש"ח). כלומר, הפנסיה תחויב בתשלום כפי שמחייבים פנסיה מוקדמת החל מ-20,001 ש"ח ועד 30,000 ש"ח.
    • היות שהכנסתו מפנסיה (לאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כשכיר) מהווה חלק מהכנסה שעולה על 60% מהשכר הממוצע (6,164 ש"ח, נכון ל-2019), היא תחויב בדמי ביטוח לאומי לפנסיה על פי השיעור המירבי: 11.79% - מתוכם 6.79% דמי ביטוח לאומי ו-5% דמי ביטוח בריאות.
  • אם גובה הפנסיה המוקדמת שלו היא 25,000 ש"ח (בנוסף להכנסתו כשכיר):
    • הכנסתו מפנסיה תחויב על-פי השיעורים של דמי ביטוח לאומי למקבל פנסיה (בפרישה מוקדמת) לאחר שנלקחה בחשבון הכנסתו כשכיר (בסך 20,000 ש"ח). כלומר, הפנסיה תחויב בתשלום כפי שמחייבים פנסיה מוקדמת החל מ-20,001 ש"ח ועד 45,000 ש"ח.
    • גם במקרה זה תחויב ההכנסה מפנסיה בשיעור המירבי (מכיוון שהיא עולה על 60% מהשכר הממוצע), אולם החיוב יחול עד לגובה ההכנסה המירבית (43,890 ש"ח, נכון ל-2019). ההכנסה שמעבר לסכום זה ועד 45,000 ש"ח לא תחויב בתשלום דמי ביטוח לאומי.

למי ואיך פונים

  • תשלום דמי ביטוח לאומי עבור עיסוק המבוטח כשכיר נעשה על ידי המעסיק, מתוך השכר.
  • במקרה של מקבל פנסיה, משלם הפנסיה מנכה את דמי הביטוח הלאומי מהפנסיה.
  • אם העיסוקים המעורבים כוללים עבודה כעצמאי או כבעל הכנסה שלא מעבודה יש לפנות ישירות אל המוסד לביטוח לאומי להסדרת התשלום.

שלבי ההליך

חשוב לדעת

הרחבות ופרסומים