מ (טיפול בהטמעת כותרת שכוללת שתופסת בטעות גם את תבנית "הצגת מוקדי שירות")
מ (החלפת טקסט – "( " ב־"(")
שורה 79: שורה 79:
  
 
== הרחבות ופרסומים ==
 
== הרחבות ופרסומים ==
* [http://www.health.gov.il/hozer/mr34_2010.pdf נוהל מנהל הרפואה מס' 34/2010 מיום 7.11.2010] - רישום וטיפול ביולדת שהיא אם נושאת ( פונדקאית) ביילוד ובהורים המיועדים
+
* [http://www.health.gov.il/hozer/mr34_2010.pdf נוהל מנהל הרפואה מס' 34/2010 מיום 7.11.2010] - רישום וטיפול ביולדת שהיא אם נושאת (פונדקאית) ביילוד ובהורים המיועדים
  
 
== תודות ==
 
== תודות ==

גרסה מ־09:22, 19 באוגוסט 2019

הקדמה:

הורים מיועדים שיצאו לחופשת לידה ("תקופת לידה והורות") זכאים לתשלום דמי לידה
דמי הלידה ישולמו עבור פרק הזמן החל מהיום שבו ההורים קיבלו את הילד למשמורת, או מהיום שבו ניתן להם צו הורות
למידע נוסף, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי


הורים מיועדים שיצאו לחופשת לידה להורה מיועד ("תקופת לידה והורות") זכאים לקבל דמי לידה במהלך חופשת הלידה, בהתאם לתנאי הזכאות.

  • דמי הלידה ישולמו עבור פרק הזמן החל מהיום שבו ההורים קיבלו את הילד למשמורת, או מהיום שבו ניתן להם צו הורות.

מי זכאי?

  • הורה מיועד שהוא עובד/ת שכיר/ה או עובד/ת עצמאי/ת, הנמצא/ת בחופשת לידה (תקופת לידה והורות).
  • בני זוג יכולים לבחור מי מהם יממש את הזכאות לתשלום עבור כל תקופת החופשה, או שהם יתחלפו ביניהם, בתנאי שהתקופה של בן הזוג שמחליף את קודמו לא תפחת מ-7 ימים רצופים, ובן הזוג שהוחלף חזר לעבוד.

תקופת הזכאות

  • תקופת הזכאות לתשלום דמי הלידה נקבעת בהתאם לתקופה ששולמו דמי ביטוח לאומי מהכנסותיהם של העובדים, כשכירים או כעצמאים.
  • זכאות בת הזוג:
    • עובדת תהיה זכאית לתשלום דמי לידה במשך 15 שבועות, אם שילמה דמי ביטוח עבור 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום שבו יצאה לחופשה, או שילמה דמי ביטוח עבור 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום שבו יצאה לחופשה.
    • עובדת תהיה זכאית לתשלום דמי לידה במשך 8 שבועות, אם שילמה דמי ביטוח עבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום שבו יצאה לחופשה.
  • זכאות בן הזוג: עובד יהיה זכאי לתשלום דמי לידה במשך 15 שבועות, אם שילם דמי ביטוח עבור 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום שבו יצא לחופשה, או שילם דמי ביטוח עבור 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום שבו יצא לחופשה.

חודשים הנחשבים כחודשים ששולמו בהם דמי ביטוח

  • חודשים שההורה עבד בהם כשכיר ומעסיקו שילם עבורו דמי ביטוח, או חודשים שבהם היה עצמאי ושילם דמי ביטוח בעצמו.
  • חודשים שהעובד/ת קיבל/ה בהם דמי לידה/דמי חופשה בגין תקופת לידה והורות קודמת, או דמי פגיעה בעבודה, דמי אבטלה, דמי תאונה, גמלה לשמירת הריון או נכות מעבודה בשיעור 100%.
  • שני החודשים הראשונים של חופשה ללא תשלום (שהמעסיק חייב בתשלום דמי ביטוח עבורם).
  • חודשים שהעובד/ת שירת/ה בהם בצבא בתנאים מסוימים ועבד/ה אחריהם, אך לא צבר/ה תקופת ביטוח מספיקה מעבודה.
  • חודשים שבהם עובדת היתה בהכשרה מקצועית ובלבד שעבדה כשכירה או כעצמאית 30 ימים רצופים סמוך לפני היום שיצאה בו לחופשה.
  • לעובד עצמאי יובאו בחשבון רק תקופות העבודה ששילם עבורן דמי ביטוח.

קבלת יותר מילד אחד למשמורת

  • הורים שקיבלו למשמורתם יותר מילד אחד באותו יום זכאים להאריך את תקופת הזכאות לחופשה בתשלום:
    • ב-3 שבועות נוספים, למי שזכאים לתקופת תשלום של 15 שבועות.
    • בשבועיים נוספים, למי שזכאים לתקופת תשלום של 8 שבועות.

הארכה/פיצול תקופת הזכאות במקרה שהילד אושפז

  • במקרה שהילד אושפז במהלך תקופת הזכאות למשך 15 ימים לפחות (גם אם לא רצופים), ההורה יהיה זכאי להאריך את תקופת החופשה בתשלום:
    • מי שזכאים לתקופת תשלום של 15 שבועות רשאים להאריך את התקופה במספר ימי האשפוז, אך לא יותר מ-20 שבועות.
    • מי שזכאים לתקופת תשלום של 8 שבועות רשאים להאריך את התקופה במספר ימי האשפוז, אך לא יותר מ-12 שבועות.
  • כמו כן, במקרה שהילד אושפז במהלך תקופת הזכאות, ניתן לפצל את התקופה כך ש-3 שבועות או יותר יהיו לאחר קבלת הילד, ויתרת התקופה תחל בסיום תקופת האשפוז.

תהליך מימוש הזכות

  • בתוך 12 חודשים מיום קבלת הילד למשמורת, על ההורה המיועד להגיש תביעה לקבלת דמי תקופת לידה והורות להורה מיועד.
  • את טופס התביעה והמסמכים הנלווים יש להגיש לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום המגורים (באמצעות הדואר, הפקס או תיבת השירות שמחוץ לסניף).

שיעור דמי הלידה

  • שיעור דמי הלידה נקבע בהתאם לגובה השכר ברוטו של העובד/ת שלפיו שולמו דמי ביטוח לאומי, ועד לסכום המקסימלי של 1,485.83 ש"ח ליום, נכון לשנת 2020. לשיעורי הסכום המקסימלי בשנים קודמות, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.

עובד/ת שכיר/ה

  • לעובד/ת שכיר/ה דמי הלידה ליום מחושבים על-פי מלוא השכר (ברוטו) של העובד/ת ב-3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק/ה לעבוד לחלק ב-90, או על-פי מלוא השכר ב-6 החודשים שקדמו לאותו יום לחלק ב-180 (לפי הגבוה מביניהם ועד לתקרה שנקבעה).
  • תשלומים המשולמים לעובד/ת פעם בשנה, כגון: דמי הבראה, תוספת ביגוד, בונוסים וכו' יחולקו ל–12 חודשים (או למספר חודשי העסקה של העובד/ת) ויצורפו באופן יחסי לשכר החודשי שישמש בסיס לחישוב דמי הלידה.
  • אם במהלך התקופה שעל-פיה מחושבים דמי הלידה חלה הפחתה זמנית בשכר העובד/ת מסיבות שאינו תלויות בעובדת (למשל בגין שביתה, מחלה, תאונה, אבל משפחתי או חופשה ללא תשלום), יחושבו דמי הלידה על בסיס השכר שהיה משולם לולא ההפחתה. על-פי חוזר המוסד לביטוח לאומי דמי הלידה יחושבו בתוספת השלמת ימי היעדרות גם בשל חופשה ללא תשלום של עד חודש ימים, כאשר החופשה היא מבחירתה של העובדת.
  • אם במהלך התקופה שעל-פיה מחושבים דמי הלידה העובד/ת קיבל/ה תשלום נוסף (תשלום שכר בנוסף לשכר הרגיל, כולל בונוס או מענק השתתפות ברווחי המעסיק ולא כולל הפרשים):
    • תשלום נוסף בשיעור הנמוך מ-1,325 ש"ח (25% משכר המינימום) יחושב במלואו כחלק מהשכר החודשי בחודש שבו שולם.
    • תשלום נוסף בשיעור של 1,325 ש"ח או יותר יתפרס לצורך החישוב על פני 12 החודשים שהעובד/ת עבד/ה בהם (חודש התשלום ו-11 החודשים שקדמו לו), או פחות מכך, אם היו חודשים מלאים שהעובד/ת לא עבד/ה בהם.
דוגמה
  • עובדת שהתחילה לעבוד במקום עבודה חדש ב-15.01.2019 תמורת שכר של 10,000 ש"ח (ברוטו) בחודש, יצאה לחופשת לידה ב-29.11.2019.
  • במהלך כל חודש מרץ 2019 העובדת שהתה בחופשה ללא תשלום.
  • במשכורת של אוגוסט 2019 שולם לה בונוס בסך 3,500 ש"ח.
  • הבונוס עלה על 25% משכר המינימום, ולכן לצורך החישוב הוא נפרס על פני 7 החודשים שבהם העובדת עבדה לפני תשלום הבונוס (ינואר, פברואר, אפריל, מאי, יוני, יולי ואוגוסט).
  • התוספת לשכר שחושבה לגבי כל אחד מהחודשים הייתה 500 ש"ח (3,500 חלקי 7).
  • במקרה זה סכום דמי הלידה ליום נקבע על-פי השכר הממוצע שחושב ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו העובדת הפסיקה לעבוד (מאי, יוני, יולי, אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר, כאשר בחודשים מאי עד אוגוסט חושב לעובדת שכר בסך 10,500 ש"ח). שכר זה היה גבוה משכרה הממוצע ב-3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיקה לעבוד (אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר).

עובד/ת עצמאי/ת

  • לעובד/ת עצמאי/ת דמי הלידה מחושבים על-פי ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח עבור 3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק/ה לעבוד, או ב-3 החודשים שבתקופה המקבילה בשנה הקודמת, לפי הגבוהה מביניהן.
  • תחילה ישולמו דמי הלידה לפי המקדמות שהעובד/ת שילמ/ה למוסד לביטוח לאומי.
  • עם קבלת השומה ממס הכנסה יחושבו דמי הלידה שוב לפי השומה הנוכחית או השומה של השנה הקודמת (הגבוהה מביניהן).

עובדים שהם גם שכירים וגם עצמאים

  • למי שהם גם שכירים וגם עצמאים ישולמו דמי הלידה על-פי שתי הכנסותיהם כפי שפורט לפני כן (עד לסכום המקסימלי ליום), בתנאי שצברו בנפרד תקופות זכאות מעבודתם כשכירים ומעבודתם כעצמאים.
דוגמה
  • עובד/ת שעבד/ה כשכיר/ה בשנים שקדמו לחופשת הלידה וצבר/ה את תקופת הזכאות הנדרשת לדמי לידה ובנוסף החל/ה לעבוד כעצמאי/ת 3 חודשים לפני היציאה לחופשת לידה.
  • דמי הלידה יחושבו לפי משכורת העובד/ת כשכיר/ה בלבד - הכנסות העובד/ת כעצמאי/ת לא ייחשבו, שכן לא שילמ/ה דמי ביטוח כעצמאי/ת למשך תקופת המינימום הנדרשת לזכאות.


ניכויים מדמי הלידה

תשלום הפרשים

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים


הרחבות ופרסומים

תודות

  • המידע המקורי בערך זה נכתב ע"י הר"י.