(פסקי דין)
(תשלום בתקופת היעדרות עקב תאונת דרכים, תאונת עבודה או תאונה אישית)
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 59: שורה 59:
 
== תשלום בתקופת היעדרות עקב תאונת דרכים, תאונת עבודה או תאונה אישית ==
 
== תשלום בתקופת היעדרות עקב תאונת דרכים, תאונת עבודה או תאונה אישית ==
 
* מעסיק אינו מחויב בתשלום דמי מחלה לעובד שנפגע בתאונת דרכים. פיצוי בגין הפסד ימי עבודה משולם מביטוח החובה של הרכב. להרחבה ראו [[תביעה לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף בתאונת דרכים]].
 
* מעסיק אינו מחויב בתשלום דמי מחלה לעובד שנפגע בתאונת דרכים. פיצוי בגין הפסד ימי עבודה משולם מביטוח החובה של הרכב. להרחבה ראו [[תביעה לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף בתאונת דרכים]].
* עובד שנעדר מעבודתו עקב תאונת עבודה אינו זכאי לדמי מחלה, אלא ל[[דמי פגיעה לנפגע עבודה|תשלום דמי פגיעה]] מהמוסד לביטוח לאומי.
+
* עובד שנעדר מעבודתו עקב תאונת עבודה וזכאי ל[[דמי פגיעה לנפגע עבודה|דמי פגיעה]] מהמוסד לביטוח לאומי אינו זכאי לתשלום דמי מחלה עבור הימים שהוא זכאי בהם לדמי פגיעה.
 +
** בתום תקופת זכאותו לדמי פגיעה הוא עשוי להיות זכאי לדמי מחלה, בכפוף לתנאי הזכאות.
 +
** כמו כן, מי שנותר עם נכות בעקבות פגיעה בעבודה והחל לקבל [[קצבת נכות ומענק נכות לנפגעי עבודה|גמלת נכות מעבודה]] עשוי להיות זכאי (בכפוף לתנאי הזכאות) לתשלום דמי מחלה במקביל.  
 
* מי שנפגע בתאונה אישית (שאינה תאונת עבודה או תאונת דרכים), עשוי להיות זכאי לדמי תאונה מהמוסד לביטוח לאומי עבור התקופה שאינו זכאי בה לדמי מחלה. למידע נוסף ראו [[דמי תאונה לנפגעי תאונות אישיות]].
 
* מי שנפגע בתאונה אישית (שאינה תאונת עבודה או תאונת דרכים), עשוי להיות זכאי לדמי תאונה מהמוסד לביטוח לאומי עבור התקופה שאינו זכאי בה לדמי מחלה. למידע נוסף ראו [[דמי תאונה לנפגעי תאונות אישיות]].
  

גרסה אחרונה מ־18:10, 21 במאי 2020

הקדמה:

עובדים שנעדרו מעבודתם עקב מחלה למעלה מיום אחד זכאים לתשלום מהמעסיק עבור ימי המחלה
עבור היום השני והשלישי של תקופת ההיעדרות זכאים ל- 50% משכר העבודה הרגיל והחל מהיום הרביעי והלאה זכאים ל- 100% משכר העבודה
תקופת הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה, בניכוי התקופה שהעובד קיבל עבורה דמי מחלה
אם בהסכם עבודה קיבוצי או בחוזה העבודה האישי נקבעו הוראות מיטיבות יותר מאלה הקבועות בחוק, זכאי העובד לדמי מחלה בתנאים המיטיבים
לפרטים נוספים ראו היעדרות מעבודה עקב מחלה באתר משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים


אזהרה
ימי מחלה לעובד שהוא, או ילדו, שוהה בבידוד עקב חשש להידבקות בנגיף קורונה.
אם עובד נדרש להימצא בבידוד עקב חשש שנדבק בנגיף קורונה, היעדרותו מהעבודה תיחשב להיעדרות עקב מחלה (המזכה בדמי מחלה, בהתאם לתנאים) ואסור לפטר אותו בשל ההיעדרות. הזכאות תקפה גם לעובד שנדרש להישאר עם ילדו בשל חובת בידוד של הילד. למידע נוסף ראו ימי מחלה לעובד שהוא או ילדו שוהים בבידוד עקב חשש להידבקות בנגיף קורונה.

עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה יהיה זכאי לקבל מהמעסיק עבור היום השני והיום השלישי של תקופת ההיעדרות 50% משכר העבודה הרגיל שהיה זכאי לו אילו המשיך לעבוד. עבור היום הרביעי ואילך, העובד זכאי ל-100% משכר העבודה שהיה מקבל אילו עבד.

  • עובד שמועסק אצל מספר מעסיקים, כל יום אצל מעסיק אחר, ונעדר מעבודתו עקב מחלה, יהיה זכאי ביום הרביעי למחלתו לדמי מחלה מלאים (100% מהשכר) גם אם מדובר ביום ההיעדרות הראשון אצל אותו מעסיק. לקריאת פסק דין בסוגיה זו.
  • עבור היום הראשון להיעדרות אין זכאות לתשלום (קיימות פרשנויות שונות לגבי השאלה אם לנכות יום זה ממכסת ימי המחלה של העובד). למידע על אופן חישוב ימי המחלה המנוכים ראו בהמשך.
  • שיעור התשלום עבור ימי המחלה הראשונים הוא המינימום הקבוע בחוק.
    • לעתים יש הוראה מיטיבה בהסכם קיבוצי, או בחוזה העבודה האישי של העובד, לפיה התשלום יהיה גבוה יותר ואף תשלום מלא, החל מיום המחלה הראשון.
    • כמו כן, הורה לאדם עם מוגבלות שנעדר מעבודתו לצורך מתן סיוע אישי לילדו זכאי לדמי מחלה מלאים החל מהיום הראשון.
  • בכל מקרה, אין לקבוע בהסכם או בחוזה עבודה תשלום בתנאים פחות טובים מהתשלום הקבוע בחוק.

מי זכאי?

  • כלל ציבור העובדים השכירים.

מי לא זכאי

  • עובד לפי שעות העובד במשמרות אינו זכאי לתשלום עבור יום שבו לא נקבעה לו משמרת אם חלה באותו יום, שכן הוא לא נעדר מהעבודה בשל מחלתו (תשלום דמי מחלה בא להחליף שכר עבודה ובמקרה זה העובד לא היה זכאי באותו יום לשכר עבודה).
  • עובד לא זכאי לדמי מחלה אם בזמן מחלתו עבד במקום כלשהו.

תקופת הזכאות לדמי מחלה

  • תקופת הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של 1.5 ימי מחלה לכל חודש עבודה מלא שהעובד עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ולא יותר מ-90 ימים בניכוי התקופה שבעדה קיבל העובד דמי מחלה.
    • המשמעות היא שעובד שמיצה את מכסת ימי המחלה הצבורים שלו, לא יהיה זכאי על פי חוק לקבל שכר עבור ימי היעדרות נוספים.
    • למרות זאת אם נקבע בהסכם עבודה אישי או קיבוצי או בצו הרחבה כי עובדים מסוימים זכאים למספר ימי מחלה גבוה יותר, יהיו העובדים זכאים למספר ימי המחלה הגבוה יותר. למידע על עובדים הזכאים למספר ימי מחלה גבוה יותר ראו ימי מחלה (בפסקת "הרחבות").

תהליך מימוש הזכות

חישוב ימי המחלה המנוכים ממכסת ימי המחלה הצבורים של העובד ותשלום דמי המחלה

  • קיים שוני באופן חישוב מספר ימי המחלה שמנכים מהעובד בשל היעדרותו ובאופן חישוב התשלום עבור ימי מחלה, בין עובדים במשכורת חודשית לבין עובדים יומיים או שעתיים:

עובדים במשכורת חודשית

עובדים יומיים או שעתיים

תשלום בתקופת היעדרות עקב תאונת דרכים, תאונת עבודה או תאונה אישית

  • מעסיק אינו מחויב בתשלום דמי מחלה לעובד שנפגע בתאונת דרכים. פיצוי בגין הפסד ימי עבודה משולם מביטוח החובה של הרכב. להרחבה ראו תביעה לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף בתאונת דרכים.
  • עובד שנעדר מעבודתו עקב תאונת עבודה וזכאי לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי אינו זכאי לתשלום דמי מחלה עבור הימים שהוא זכאי בהם לדמי פגיעה.
    • בתום תקופת זכאותו לדמי פגיעה הוא עשוי להיות זכאי לדמי מחלה, בכפוף לתנאי הזכאות.
    • כמו כן, מי שנותר עם נכות בעקבות פגיעה בעבודה והחל לקבל גמלת נכות מעבודה עשוי להיות זכאי (בכפוף לתנאי הזכאות) לתשלום דמי מחלה במקביל.
  • מי שנפגע בתאונה אישית (שאינה תאונת עבודה או תאונת דרכים), עשוי להיות זכאי לדמי תאונה מהמוסד לביטוח לאומי עבור התקופה שאינו זכאי בה לדמי מחלה. למידע נוסף ראו דמי תאונה לנפגעי תאונות אישיות.

חשוב לדעת

פסקי דין

ארגוני סיוע


גורמי ממשל

חקיקה ונהלים