(40 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
 
{{תקציר |תוכן=
 
{{תקציר |תוכן=
 
{{דגשים
 
{{דגשים
| מידע  = אדם הטוען כי אדם אחר חייב לו חוב כלשהו ([[חדש:נושה בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל)|נושה]]) רשאי לבקש כי יינתן [[חדש:צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל) לחובות מעל 150,000 ש"ח|צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון]] (פשיטת רגל) נגד [[חדש: חייב בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל)| מי שחייב לו]]
+
| מידע  = אדם הטוען כי אדם אחר חייב לו חוב כלשהו ([[נושה בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל)|נושה]]) רשאי לבקש כי יינתן [[צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל)|צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון]] (פשיטת רגל) נגד [[ חייב בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל)|מי שחייב לו]]
 
|מידע2=מטרת הנושה בפתיחת ההליכים נגד החייב, היא לקבל את חובו חזרה (כספים או רכוש), ככל הניתן   
 
|מידע2=מטרת הנושה בפתיחת ההליכים נגד החייב, היא לקבל את חובו חזרה (כספים או רכוש), ככל הניתן   
| מידע3= ככלל, הצו יינתן בתנאי שהחייב נמצא במצב של [[חדש: הגדרת חדלות פירעון|חדלות פירעון]] והחובות לא שולמו במועד
+
| מידע3= ככלל, הצו יינתן בתנאי שהחייב נמצא במצב של [[ הגדרת חדלות פירעון|חדלות פירעון]] והחובות לא שולמו במועד
<!--|חשוב=למידע על השלבים בהליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל) מומלץ לעיין ב[[חדש:מדריך בנושא הליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל) לחובות מעל 150,000 ש"ח|מדריך בנושא חדלות פירעון לחובות מעל 150,000 ש"ח]] או ב[[חדש:חדלות פירעון (פשיטת רגל) לחובות מתחת ל-150,000 ש"ח|פורטל חדלות פירעון לחובות מתחת ל-150,000 ש"ח]]-->
+
| חשוב = הנושה יכול לפתוח גם בהליכי גבייה אחרים כגון [[הוצאה לפועל - מידע כללי|פתיחת תיקים בהוצאה לפועל]]  
{{הערת עריכה|יש כאן דגש מוסתר שישוחרר לאחר כתיבת מדריך ע חובות מתחת ל-150 אלף|חתימה=[[משתמש:שרון הורנשטיין|שרון הורנשטיין]] ([[שיחת משתמש:שרון הורנשטיין|שיחה]]) 16:05, 16 בדצמבר 2019 (IST)}}
 
| חשוב2 = הנושה יכול לפתוח גם בהליכי גבייה אחרים כגון [[הוצאה לפועל - מידע כללי|פתיחת תיקים בהוצאה לפועל]]  
 
 
| פיצוי = <!-- דוגמה: מגיעים לכם X שקלים -->
 
| פיצוי = <!-- דוגמה: מגיעים לכם X שקלים -->
 
| שאלה  = <!-- דוגמה: שאלה -->
 
| שאלה  = <!-- דוגמה: שאלה -->
שורה 14: שורה 12:
 
}}
 
}}
 
{{טפסים
 
{{טפסים
| 1 =  
+
| 1 = [https://www.gov.il/BlobFolder/service/creditor-request-for-order-open-proceedings/he/creditor-request-for-order-open-proceedings.pdf בקשת נושה למתן צו לפתיחת הליכים]
 
| 2 =  
 
| 2 =  
 
| 3 =  
 
| 3 =  
 
}}
 
}}
 
{{ראו גם  
 
{{ראו גם  
| [[חדש:חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל)|חדלות פירעון ושיקום כלכלי]]
+
| [[חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל)|חדלות פירעון ושיקום כלכלי]]
|[[חדש:חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל) לחובות מעל 150,000 ש"ח|חדלות פירעון לחובות '''מעל''' 150,000 ש"ח]]
+
| [[אנשים עם חובות]]
|[[חדש: חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל) לחובות מתחת ל-150,000 ש"ח|חדלות פירעון לחובות '''מתחת''' ל-150,000 ש"ח]]
+
| [[סיוע משפטי חינם או בתשלום סמלי]]
|[[חדש:מדריך בנושא הליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל) לחובות מעל 150,000 ש"ח|'''מדריך''' חדלות פירעון לחובות '''מעל''' 150,000 ש"ח]]
+
| [[מדריך מיצוי זכויות למשפחות ויחידים עם קשיים כלכליים]]
|[[חדש:אנשים עם חובות]]
+
| [[הוצאה לפועל וגבייה]]
 
}}
 
}}
 
{{עצם העניין/סיום}}
 
{{עצם העניין/סיום}}
 
{{אזהרה/חדלות פירעון}}
 
{{אזהרה/חדלות פירעון}}
{{הערת עריכה|הערה='''לגבי הדגש השלישי "בתוך 3 חודשים לבית המשפט" בשיחה עם הילה, אמרה שצריך להוריד את זה כי זה לא מדויק. לבדוק את זה'''|חתימה=[[משתמש:נואל גולדנברג|נואֶל גולדנברג]] ([[שיחת משתמש:נואל גולדנברג|שיחה]]) 10:01, 26 באוגוסט 2019 (IDT)}}
 
  
מי שחייבים לו כסף או רכוש ([[חדש:נושה בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל)|"נושה"]]), יכול, בתנאים מסוימים, להגיש לבית המשפט בקשה כדי שיינתן למי שחייב לו [[חדש:צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל) לחובות מעל 150,000 ש"ח|צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון]] (פשיטת רגל).  
+
מי שחייבים לו כסף או רכוש ([[נושה בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל)|"נושה"]]), יכול, בתנאים מסוימים, להגיש לבית-המשפט בקשה כדי שיינתן נגד מי שחייב לו [[צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל)|צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון]] (השלב הראשון בהליכי פשיטת רגל).  
 
*הצו, אשר ניתן לחייב, עשוי לאפשר לנושה לקבל את כספו או רכושו (כולו או חלקו) בחזרה.  
 
*הצו, אשר ניתן לחייב, עשוי לאפשר לנושה לקבל את כספו או רכושו (כולו או חלקו) בחזרה.  
 
{{שימו לב|1=דף זה מתייחס למקרה שבו הנושה הוא שמגיש את הבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון מול החייב.  
 
{{שימו לב|1=דף זה מתייחס למקרה שבו הנושה הוא שמגיש את הבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון מול החייב.  
 
* למידע  על הגשת הבקשה (כאשר החייב הוא זה שמגיש אותה) ראו:
 
* למידע  על הגשת הבקשה (כאשר החייב הוא זה שמגיש אותה) ראו:
**[[חדש:בקשה מקוונת (ממוחשבת) לקבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון לחייב שסכום חובותיו נמוך מ- 150,000 ש"ח]]
+
**[[בקשה מקוונת (ממוחשבת) לקבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון לחייב שסכום חובותיו נמוך מ- 150,000 ש"ח]]
** [[חדש:הגשת בקשה ידנית לקבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון לחייב שאינו מיוצג שסכום חובותיו נמוך מ-150,000 ש"ח]]
+
** [[הגשת בקשה ידנית לקבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון לחייב שאינו מיוצג שסכום חובותיו נמוך מ-150,000 ש"ח]]
** [[חדש:הגשת בקשה מקוונת של חייב לקבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל) לחובות מעל 150,000 ש"ח]]
+
** [[הגשת בקשה מקוונת של חייב לקבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל) לחובות מעל 150,000 ש"ח]]
**[[חדש:הגשת בקשה ידנית של חייב שאינו מיוצג לקבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל) לחובות מעל 150,000 ש"ח]]}}
+
**[[הגשת בקשה ידנית של חייב שאינו מיוצג לקבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל) לחובות מעל 150,000 ש"ח]]}}
  
 
==אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים== <!--יש הפניה לכאן מתו הפסק של "החלטת בית המשפט בבקשה " תחת "שלבי ההליך"-->  
 
==אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים== <!--יש הפניה לכאן מתו הפסק של "החלטת בית המשפט בבקשה " תחת "שלבי ההליך"-->  
נושה יכול לפתוח תיק חדלות פירעון נגד אדם החייב סכומי כסף בכל אחד מהמקרים הבאים:
+
*נושה יכול לפתוח תיק חדלות פירעון נגד אדם החייב סכומי כסף '''בכל אחד מהמקרים הבאים''':
  
 
===גובה החוב הוא לפחות 75,000 ש"ח ===
 
===גובה החוב הוא לפחות 75,000 ש"ח ===
* אם אין מחלוקת על החוב ואין לחייב זכות קיזוז או סיבה אחרת שמצדיקה את אי-תשלום החוב, ניתן להגיש בקשה נגד החייב, אם התקיימו כל התנאי הבאים:
+
* אם אין מחלוקת על החוב ואין לחייב זכות קיזוז או סיבה אחרת שמצדיקה את אי-תשלום החוב, ניתן להגיש בקשה נגד החייב, אם התקיימו '''כל''' התנאי הבאים:
 
*#הנושה מסר לחייב דרישה לתשלום החוב.
 
*#הנושה מסר לחייב דרישה לתשלום החוב.
 
*#בדרישה צוין כי אם החוב לא ישולם במועד הנקוב בה, בכוונת הנושה להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון.  
 
*#בדרישה צוין כי אם החוב לא ישולם במועד הנקוב בה, בכוונת הנושה להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון.  
*#החוב לא שולם בתוך 45 ימים ממועד מסירת הדרישה
+
*#החוב לא שולם בתוך 45 ימים ממועד מסירת הדרישה.
 
*# הנושה הגיש את הבקשה בתוך 3 חודשים מהמועד שמסר לחייב את דרישת התשלום.
 
*# הנושה הגיש את הבקשה בתוך 3 חודשים מהמועד שמסר לחייב את דרישת התשלום.
* בכל מקרה אחר ניתן להגיש בקשה אם התקיים אחד התנאים הבאים:
+
* בכל מקרה אחר ניתן להגיש בקשה אם התקיים '''אחד''' מהתנאים הבאים:
**החוב נקבע במסגרת פסק דין של בית משפט והחייב לא שילם את החוב בתוך 30 ימים מהיום שקיבל את פסק הדין (או ממועד מאוחר יותר אם נקבע בפסק הדין) '''או''' ששילם חלק מהחוב ויתרת החוב שלא שולמה היא לפחות 75,000 ש"ח.  
+
**החוב נקבע במסגרת פסק-דין של בית-משפט והחייב לא שילם את החוב בתוך 30 ימים מהיום שקיבל את פסק-הדין (או ממועד מאוחר יותר אם נקבע בפסק-הדין) '''או''' ששילם חלק מהחוב ויתרת החוב שלא שולמה היא לפחות 75,000 ש"ח.  
 
** נגד החייב נפתח תיק הוצאה לפועל בגין החוב, הנושה מסר לו [[אזהרה לחייב בהוצאה לפועל|אזהרה בהוצאה לפועל]] בגין החוב והוא לא שולם בתקופה שנקבעה באזהרה.  
 
** נגד החייב נפתח תיק הוצאה לפועל בגין החוב, הנושה מסר לו [[אזהרה לחייב בהוצאה לפועל|אזהרה בהוצאה לפועל]] בגין החוב והוא לא שולם בתקופה שנקבעה באזהרה.  
 
**החוב הוא בגין אי-תשלום מיסים (כגון, ארנונה) והנושה מסר לחייב דרישה לתשלום החוב והוא לא שולם בתקופה שנקבעה בדרישה.
 
**החוב הוא בגין אי-תשלום מיסים (כגון, ארנונה) והנושה מסר לחייב דרישה לתשלום החוב והוא לא שולם בתקופה שנקבעה בדרישה.
 
{{הערת עריכה|הערה=האם זה אומר שאפשר להפוך הליכי הוצאה לפועל להליך חדלות פירעון בחוב מעל 75 אלף?|חתימה=[[משתמש:שרון הורנשטיין|שרון הורנשטיין]] ([[שיחת משתמש:שרון הורנשטיין|שיחה]]) 04:46, 15 בספטמבר 2019 (IDT)}}
 
{{הערת עריכה|הערה=האם זה אומר שאפשר להפוך הליכי הוצאה לפועל להליך חדלות פירעון בחוב מעל 75 אלף?|חתימה=[[משתמש:שרון הורנשטיין|שרון הורנשטיין]] ([[שיחת משתמש:שרון הורנשטיין|שיחה]]) 04:46, 15 בספטמבר 2019 (IDT)}}
  
===גובה החוב הוא לפחות 10,000 ש"ח ונקבע בפסק דין של בית הדין לעבודה===
+
===גובה החוב הוא לפחות 10,000 ש"ח ונקבע בפסק-דין של בית-הדין לעבודה===
*ניתן לפתוח תיק חדלות פירעון נגד החייב, אם הנושה קיבל פסק דין של '''בית הדין לעבודה''' שקבע כי על החייב לשלם לו סכום העולה על 10,000 ש"ח, והחייב לא שילם את החוב בתוך 30 ימים מהיום שקיבל את פסק הדין או ממועד מאוחר יותר (אם נקבע בפסק הדין), לפי המועד המאוחר יותר.  
+
*ניתן לפתוח תיק חדלות פירעון נגד החייב, אם הנושה קיבל פסק דין של '''בית-הדין לעבודה''' שקבע כי על החייב לשלם לו סכום העולה על 10,000 ש"ח, והחייב לא שילם את החוב בתוך 30 ימים מהיום שקיבל את פסק-הדין או ממועד מאוחר יותר (אם נקבע בפסק-הדין), לפי המועד המאוחר יותר.  
*אם החייב שילם רק חלק מהחוב שבפסק הדין, על הסכום שנותר לתשלום להיות גבוה מ-10,000 ש"ח.
+
*אם החייב שילם רק חלק מהחוב שבפסק-הדין, על הסכום שנותר לתשלום להיות גבוה מ-10,000 ש"ח.
  
 
===חוב (בכל סכום) שטרם הגיע מועד התשלום שלו===
 
===חוב (בכל סכום) שטרם הגיע מועד התשלום שלו===
*נושה של חוב (בכל סכום) ש'''טרם הגיע מועד התשלום שלו''', רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, אם מתקיים לפחות '''אחד''' מהתנאים הבאים:  
+
*נושה של חוב (בכל סכום) ש'''טרם הגיע מועד התשלום שלו''', רשאי להגיש בקשה כי יינתן נגד החייב צו לפתיחת הליכים, אם מתקיים לפחות '''אחד''' מהתנאים הבאים:  
 
**החייב פועל במטרה להונות (לרמות, להטעות) את הנושים.  
 
**החייב פועל במטרה להונות (לרמות, להטעות) את הנושים.  
 
**החייב לא יוכל להחזיר את החוב לנושה, בתנאי שהמועד לתשלום החוב הוא בתקופה של 6 חודשים מרגע הגשת הבקשה.  
 
**החייב לא יוכל להחזיר את החוב לנושה, בתנאי שהמועד לתשלום החוב הוא בתקופה של 6 חודשים מרגע הגשת הבקשה.  
 
**החייב פועל להעלמה, העברה, מסירה או מכירה של נכס מנכסיו (כספים, רכוש, נדל"ן, זכויות כלכליות וכו') כדי להבריח או להסתיר אותו מהנושים.  
 
**החייב פועל להעלמה, העברה, מסירה או מכירה של נכס מנכסיו (כספים, רכוש, נדל"ן, זכויות כלכליות וכו') כדי להבריח או להסתיר אותו מהנושים.  
{{דוגמה|1='''דוגמאות למקרים שבהם ניתן לפתוח בהליכים בלי קשר לגוב החוב'''
+
{{דוגמה|1='''דוגמאות למקרים שבהם ניתן לפתוח בהליכים בלי קשר לסכום החוב''':
 
* אדם שיש לו חובות רבים, העביר את הדירה שבבעלותו לבת שלו במתנה וללא תשלום. הוא עשה זאת, כי הוא ידע שלא תהיה באפשרותו לעמוד בחובותיו ורישום הדירה על שם בתו, ימנע את האפשרות לעקל או למכור את הדירה כדי להחזיר את החוב.
 
* אדם שיש לו חובות רבים, העביר את הדירה שבבעלותו לבת שלו במתנה וללא תשלום. הוא עשה זאת, כי הוא ידע שלא תהיה באפשרותו לעמוד בחובותיו ורישום הדירה על שם בתו, ימנע את האפשרות לעקל או למכור את הדירה כדי להחזיר את החוב.
 
* אדם שקיבל הלוואה מהנושה לצורך הקמת עסק, כשמועד החזרת ההלוואה הוא בעוד 5 חודשים, והעסק נכשל ונראה כי החייב לא יוכל להחזיר את ההלוואה במועד.}}
 
* אדם שקיבל הלוואה מהנושה לצורך הקמת עסק, כשמועד החזרת ההלוואה הוא בעוד 5 חודשים, והעסק נכשל ונראה כי החייב לא יוכל להחזיר את ההלוואה במועד.}}
  
 
==למי ואיך פונים==
 
==למי ואיך פונים==
*על הנושה להגיש את הבקשה ל'''מזכירות בית משפט השלום''' ולצרף לה:   
+
*יש להדפיס את [https://www.gov.il/BlobFolder/service/creditor-request-for-order-open-proceedings/he/creditor-request-for-order-open-proceedings.pdf טופס הבקשה למתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון], למלא אותו ולהגישו לבית-משפט השלום לפי מחוז מגוריו או עסקיו של החייב:  [https://www.gov.il/he/departments/bureaus/magistrates_courts_reception_of_the_public_beer_sheva באר שבע], [https://www.gov.il/he/departments/bureaus/magistrates_courts_reception_of_the_public_jerusalem ירושלים], [https://www.gov.il/he/departments/bureaus/magistrates_courts_reception_of_the_public_tel_aviv תל אביב], [https://www.gov.il/he/departments/bureaus/magistrates_courts_reception_of_the_public_rishon_lezion ראשון לציון], [https://www.gov.il/he/departments/bureaus/magistrates_courts_reception_of_the_public_haifa חיפה], [https://www.gov.il/he/departments/bureaus/magistrates_courts_reception_of_the_public_nazareth_illit נצרת]. (החל מיום 01.06.2020, ניתן להגיש את הבקשה גם לבית-משפט השלום ב[https://www.gov.il/he/departments/Bureaus?OfficeId=b7f4cf74-9ceb-454d-a057-e9bdc1dcdae9&blockCollector=true&categories=811c9a8e-2fb2-4080-bc46-4a9d20b527bd&cities=06be42ad-011a-4b9e-a331-6d5c0ea0bb5e אילת] וב[https://www.gov.il/he/departments/Bureaus?OfficeId=b7f4cf74-9ceb-454d-a057-e9bdc1dcdae9&blockCollector=true&categories=811c9a8e-2fb2-4080-bc46-4a9d20b527bd&cities=ccb2192a-6745-405b-88cf-e28b8b6d8128 קרית גת], בהתאם למקום מגוריו או עסקיו של החייב). 
 +
*לטופס הבקשה יש לצרף :   
 
**תצהיר חתום כדין, אשר מאמת את העובדות עליהן הנושה מבסס את בקשתו.  
 
**תצהיר חתום כדין, אשר מאמת את העובדות עליהן הנושה מבסס את בקשתו.  
 
**אסמכתאות ומסמכים להוכחת החוב, כגון: פסק-דין, מכתב הדרישה/האזהרה שנשלח לחייב ואת תגובתו (אם ניתנה).  
 
**אסמכתאות ומסמכים להוכחת החוב, כגון: פסק-דין, מכתב הדרישה/האזהרה שנשלח לחייב ואת תגובתו (אם ניתנה).  
 
**אם ננקטו הליכים לצורך גביית החוב, יש לפרט את ההליכים שננקטו ולהסביר מדוע אי אפשר להסתפק בהם כדי לגבות את החוב.  
 
**אם ננקטו הליכים לצורך גביית החוב, יש לפרט את ההליכים שננקטו ולהסביר מדוע אי אפשר להסתפק בהם כדי לגבות את החוב.  
 
{{שימו לב|מיד לאחר הגשת הבקשה לבית-המשפט, על הנושה למסור העתק ממנה לחייב (במסירה אישית) [[הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (לשעבר הכונס הרשמי)|ולממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], למידע נוסף ראו:  
 
{{שימו לב|מיד לאחר הגשת הבקשה לבית-המשפט, על הנושה למסור העתק ממנה לחייב (במסירה אישית) [[הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (לשעבר הכונס הרשמי)|ולממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], למידע נוסף ראו:  
**[[חדש:הגשה מקוונת של העתק מהבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל) שהגיש נושה נגד חייב|הגשה '''מקוונת''' של העתק הבקשה כאשר הנושה מיוצג]]
+
**[[הגשה מקוונת של העתק מהבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל) שהגיש נושה נגד חייב|הגשה '''מקוונת''' של העתק הבקשה כאשר הנושה מיוצג]].
**[[חדש:הגשה ידנית של העתק מהבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל) שהגיש נושה שאינו מיוצג נגד חייב|הגשה '''ידנית''' של העתק הבקשה כאשר הנושה לא מיוצג]]}}
+
**[[הגשה ידנית של העתק מהבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל) שהגיש נושה שאינו מיוצג נגד חייב|הגשה '''ידנית''' של העתק הבקשה כאשר הנושה לא מיוצג]].}}
<!--{{הערת עריכה|הערה=לבדוק איך עליו לשלוח את הבקשה לממונה, האם באופן מקוון וגם לאיזה מחוז? (יש חשיבות?)|חתימה=[[משתמש:נואל גולדנברג|נואֶל גולדנברג]] ([[שיחת משתמש:נואל גולדנברג|שיחה]]) 08:51, 15 באוגוסט 2019 (IDT)}}
+
{{הערת עריכה|הערה= בית משפט השלום באילת וקרית גת הוספו לפי צו חדלות פירעון מיום 9.3.20 שייכנס לתוקף ב 1.6.20|חתימה=[[משתמש:נואל גולדנברג|נואֶל גולדנברג]] ([[שיחת משתמש:נואל גולדנברג|שיחה]]) 09:14, 15 במרץ 2020 (IST)}}
{{הערת עריכה|הערה=לבדוק לפי תקסדא את הסמכות המקומית ולוודא מול הממונה|חתימה=[[משתמש:נואל גולדנברג|נואֶל גולדנברג]] ([[שיחת משתמש:נואל גולדנברג|שיחה]]) 13:27, 8 באפריל 2019 (IDT)}}
 
{{הערת עריכה|הערה=יש לצרף, ברגע שיפורסמו, את טופס הבקשה כשזה לבית משפט (לא נראה לי שזה יהיה מקוון כמו ליחיד). לבדוק לאיזה בית משפט שלום ולצרף קישור לרשימת בתי המשפט ופרטי ההתקשרות שלהם|חתימה=[[משתמש:נואל גולדנברג|נואֶל גולדנברג]] ([[שיחת משתמש:נואל גולדנברג|שיחה]]) 08:51, 15 באוגוסט 2019 (IDT)}}-->
 
  
 
==שלבי ההליך==
 
==שלבי ההליך==
===לפני החלטת בית המשפט בבקשה===
+
===לפני החלטת בית-המשפט בבקשה===
*לאחר שהבקשה הוגשה '''ולפני שתתקבל החלטה''' אם לקבל או לדחות אותה, בית המשפט רשאי לתת '''צו זמני''' לבקשת הנושה או החייב.
+
*לאחר שהבקשה הוגשה '''ולפני שתתקבל החלטה''' אם לקבל או לדחות אותה, בית-המשפט רשאי לתת '''צו זמני''' לבקשת הנושה או החייב.
*במסגרת '''הצו הזמני''', בית המשפט רשאי לקבוע כי:
+
*במסגרת '''הצו הזמני''', בית-המשפט רשאי לקבוע כי:
**לחייב אסור לבצע עסקאות ספציפיות, סוג מסוים של עסקאות או עסקאות שצריך לקבל את אישור בית המשפט כדי לבצען.  
+
**לחייב אסור לבצע עסקאות ספציפיות, סוג מסוים של עסקאות או עסקאות שצריך לקבל את אישור בית-המשפט כדי לבצען.  
 
**לחייב אסור לפרוע (להחזיר) את חובותיו מהעבר וכי הליכי הגבייה שמתנהלים בעניינו - יוקפאו.
 
**לחייב אסור לפרוע (להחזיר) את חובותיו מהעבר וכי הליכי הגבייה שמתנהלים בעניינו - יוקפאו.
{{הערת עריכה|הערה=סע' 120א :הוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד והיה תלוי ועומד באותה השעה הליך נגד היחיד בבית משפט אחר או בבית הדין לעבודה, רשאים היחיד או נושה לבקש מבית המשפט או מבית הדין לעבודה שבו מתנהל ההליך, לעכבו עד להחלטה בבקשה. הרי המטרה היא לקיים דיון בבקשה בהקדם האפשרי. אני מניח שהגשת בקשתו על ידי הנושה או החייב לעיכוב הליכים לבית המשפט לוקחת זמן, גם עד קבלת ההחלטה. הסעיף מדבר על זה שאפשר להגיש את הבקשה לעיכוב עוד לפני שניתן הצו עצמו. אז מה בעצם התכלית? כדי שאם יינתן צו בהמשך? לא ברור לי מה הכוונה ההליכים יוקפאו? הליכי גבייה? הליכים בבית משפט? ומה ההבדל בין זה לבין עיכוב/הקפאת הליכים אחרים שמוזכרים בחוק?|חתימה=[[משתמש:נואל גולדנברג|נואֶל גולדנברג]] ([[שיחת משתמש:נואל גולדנברג|שיחה]]) 10:08, 20 באוגוסט 2019 (IDT)}}
+
<!--{{הערת עריכה|הערה=סע' 120א :הוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד והיה תלוי ועומד באותה השעה הליך נגד היחיד בבית משפט אחר או בבית הדין לעבודה, רשאים היחיד או נושה לבקש מבית המשפט או מבית הדין לעבודה שבו מתנהל ההליך, לעכבו עד להחלטה בבקשה. הרי המטרה היא לקיים דיון בבקשה בהקדם האפשרי. אני מניח שהגשת בקשתו על ידי הנושה או החייב לעיכוב הליכים לבית המשפט לוקחת זמן, גם עד קבלת ההחלטה. הסעיף מדבר על זה שאפשר להגיש את הבקשה לעיכוב עוד לפני שניתן הצו עצמו. אז מה בעצם התכלית? כדי שאם יינתן צו בהמשך? לא ברור לי מה הכוונה ההליכים יוקפאו? הליכי גבייה? הליכים בבית משפט? ומה ההבדל בין זה לבין עיכוב/הקפאת הליכים אחרים שמוזכרים בחוק?|חתימה=[[משתמש:נואל גולדנברג|נואֶל גולדנברג]] ([[שיחת משתמש:נואל גולדנברג|שיחה]]) 10:08, 20 באוגוסט 2019 (IDT)}}-->
{{שימו לב|בית המשפט ייתן צו זמני אם ישתכנע כי החייב '''נמצא במצב של [[חדש: הגדרת חדלות פירעון|חדלות פירעון]], כלומר מצבו הכלכלי של החייב לא מאפשר לו לשלם את חובותיו במועד או שסכום החובות גבוה משווי ההכנסות והנכסים שלו.}}
+
{{שימו לב|בית המשפט ייתן צו זמני אם ישתכנע כי החייב '''נמצא במצב של [[ הגדרת חדלות פירעון|חדלות פירעון]], כלומר מצבו הכלכלי של החייב לא מאפשר לו לשלם את חובותיו במועד או שסכום החובות גבוה משווי ההכנסות והנכסים שלו.}}
*'''אם בית המשפט נתן צו זמני''':  
+
*'''אם בית-המשפט נתן צו זמני''':  
**ימונה '''נאמן זמני''' לשמירת הנכסים (כספים, רכוש, זכויות כלכליות וכו') של החייב ובית המשפט ייקבע את תפקידיו וסמכויותיו.  
+
**ימונה '''נאמן זמני''' לשמירת הנכסים (כספים, רכוש, זכויות כלכליות וכו') של החייב ובית-המשפט ייקבע את תפקידיו וסמכויותיו.  
**אם בהמשך בקשת הנושה תתקבל, ויינתן [[חדש:צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל) לחובות מעל 150,000 ש"ח|צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון]], המועד שבו ניתן הצו הזמני ייחשב למועד שבו ניתן הצו לפתיחת הליכים.  
+
**אם בהמשך בקשת הנושה תתקבל, ויינתן [[צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל)|צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון]], המועד שבו ניתן הצו הזמני ייחשב למועד שבו ניתן הצו לפתיחת הליכים.  
{{הערת עריכה|הערה=להסביר בקצרה את החשיבות של המועד שבו ניתן הצו מבחינת התקופות ומשך ההליך- יכול להיות שקשור לתביעות חוב?|חתימה=[[משתמש:שרון הורנשטיין|שרון הורנשטיין]] ([[שיחת משתמש:שרון הורנשטיין|שיחה]]) 05:12, 15 בספטמבר 2019 (IDT)}}
 
 
**יוטלו על החייב ההגבלות הבאות:  
 
**יוטלו על החייב ההגבלות הבאות:  
 
*#הגבלה על החזקה או קבלה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר והגבלה על הארכת התוקף שלהם (אלא אם ההארכה נדרשת כדי לשוב לישראל).  
 
*#הגבלה על החזקה או קבלה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר והגבלה על הארכת התוקף שלהם (אלא אם ההארכה נדרשת כדי לשוב לישראל).  
*#[[חדש:צו עיכוב יציאה מהארץ בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל)|עיכוב יציאה מהארץ]].
+
*#[[צו עיכוב יציאה מהארץ בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל)|עיכוב יציאה מהארץ]].
 
*#הגבלה כלקוח "מוגבל מיוחד"במערכת הבנקאית. לדוגמה: לא ניתן למשוך שיקים.
 
*#הגבלה כלקוח "מוגבל מיוחד"במערכת הבנקאית. לדוגמה: לא ניתן למשוך שיקים.
 
*#הגבלה על שימוש בכרטיסי חיוב למיניהם כמו כרטיס אשראי, כרטיס חיוב מיידי (דביט), כרטיס נטען וכו'.
 
*#הגבלה על שימוש בכרטיסי חיוב למיניהם כמו כרטיס אשראי, כרטיס חיוב מיידי (דביט), כרטיס נטען וכו'.
 
*#הגבלה על מעורבות (הקמה או השתתפות) בתאגיד חדש.
 
*#הגבלה על מעורבות (הקמה או השתתפות) בתאגיד חדש.
{{שימו לב|בית המשפט רשאי להורות כי הגבלה (אחת או יותר) לא תחול אם היא לא נחוצה כדי להגן על הנושים או כדי למנוע את הגדלת החוב}}
+
{{שימו לב|בית-המשפט רשאי להורות כי הגבלה (אחת או יותר) לא תחול אם היא לא נחוצה כדי להגן על הנושים או כדי למנוע את הגדלת החוב.}}
  
{{הערת עריכה|הערה= להבנתי, מאחר ותקופת הביניים היא שנה, כדי שהחייב לא "יפסיד" ותקופת הביניים (שנה) תחול רטרואקטיבית. לבדוק איך לשלב את זה ואיפה|חתימה=[[משתמש:נואל גולדנברג|נואֶל גולדנברג]] ([[שיחת משתמש:נואל גולדנברג|שיחה]]) 14:45, 15 באוגוסט 2019 (IDT)}}
+
===החלטת בית-המשפט בבקשה===
{{הערת עריכה|הערה=בניגוד להליך של יחיד, להבנתי, כאן יינתן צו רק אם החייב כבר נמצא במצב של חדלות פירעון, בניגוד לבקשת חייב שזה יכול להיות גם כדי למנוע ממנו מלהגיע למצב כזה|חתימה=[[משתמש:נואל גולדנברג|נואֶל גולדנברג]] ([[שיחת משתמש:נואל גולדנברג|שיחה]]) 14:45, 15 באוגוסט 2019 (IDT)}}
+
*בית-המשפט יקיים דיון בבקשת הנושה למתן צו לפתיחת הליכים לחייב בהקדם האפשרי.  
{{הערת עריכה|הערה=לא הצלחתי להבין: בסע' 119 (א)(2) מדובר על הקפאת ההליכים (הבולט השני) כאשר בסע' 120 מצוין כי ניתן לעכב באופן זמני הליך שיפוטי תלוי ועומד (למעט פלילי או מנהלי), מה ההבדל בין הקפאת ההליכים ב 119 לזו שב 120. הרי שניהם "זמניים" ובסע' 20 ו-21 (אשר מצוין כי האמור בהם חל על סע' אלו, בשינויים המתחייבים) כתוב שסעד זמני הוא ל-30 ימים|חתימה=[[משתמש:נואל גולדנברג|נואֶל גולדנברג]] ([[שיחת משתמש:נואל גולדנברג|שיחה]]) 14:33, 15 באוגוסט 2019 (IDT)}}
+
*בית-המשפט ישלח זימון לדיון לנושה ולחייב.  
{{הערת עריכה|הערה=אולי כדאי לעשות ערך או פסקה ואז להטמיע בכל הנוגע לסעד זמני, כי יש התייחסות לזה גם כאן, בסע' 119(בעיקר ב) וגם בסע' 20 ו-21 שמתייחסים לסעד זמני, לרבות במעמד צד אחד, זמן התוקף של הסעד (30 ימים)|חתימה=[[משתמש:נואל גולדנברג|נואֶל גולדנברג]] ([[שיחת משתמש:נואל גולדנברג|שיחה]]) 14:18, 15 באוגוסט 2019 (IDT)}}
+
*אם הוגשו התנגדויות למתן הצו, בית-המשפט ידון בהן במסגרת הדיון.
{{הערת עריכה|הערה=מה הפרוצדורה להגשת בקשה כזו מצד הנושה או החייב? תוך כמה זמן? מה צריך לצרף או להוכיח|חתימה=[[משתמש:נואל גולדנברג|נואֶל גולדנברג]] ([[שיחת משתמש:נואל גולדנברג|שיחה]]) 14:33, 15 באוגוסט 2019 (IDT)}}
+
*אם בית המשפט ישתכנע כי התקיימו התנאים למתן הצו לפתיחת הליכים, [[#אוכלוסיית יעד ותנאים נוספים|שפורטו למעלה]], והחייב החובות אכן נמצא במצב של [[הגדרת חדלות פירעון|חדלות פירעון]], בית-המשפט ייתן את הצו.  
 
+
{{שימו לב|בית-המשפט רשאי להזמין את החייב להעיד וכן לדרוש ממנו להציג מסמכים.}}
===החלטת בית המשפט בבקשה===
 
*בית המשפט יקיים דיון בבקשת הנושה למתן צו לפתיחת הליכים לחייב בהקדם האפשרי.  
 
*בית המשפט ישלח זימון לדיון לנושה ולחייב.  
 
*אם הוגשו התנגדויות למתן הצו, בית המשפט ידון בהן במסגרת הדיון.
 
*אם בית המשפט ישתכנע כי התקיימו התנאים למתן הצו לפתיחת הליכים, [[#אוכלוסיית יעד ותנאים נוספים|שפורטו למעלה]], והחייב החובות אכן נמצא במצב של [[חדש:הגדרת חדלות פירעון|חדלות פירעון]], בית המשפט ייתן את הצו.  
 
{{שימו לב|בית המשפט רשאי להזמין את החייב להעיד וכן לדרוש ממנו להציג מסמכים.}}
 
{{הערת עריכה|הערה= האם הממונה הוא צד להליך זה ולהליך של הצו הזמני? לדעתי כן, צריך לבדוק|חתימה=[[משתמש:נואל גולדנברג|נואֶל גולדנברג]] ([[שיחת משתמש:נואל גולדנברג|שיחה]]) 15:11, 15 באוגוסט 2019 (IDT)}}
 
{{הערת עריכה|הערה=סע' 115(א) אומר שהדיון יתקיים גם בעניין הבקשה וגם בעניין ההתנגדויות אם הוגשו. הכוונה שזה באותו דיון? באותה הישיבה? ומצוין שזה צריך להיות בהקדם האפשרי, אבל עוד לא פורסם, או שלא מצאתי, את הפרוצדורה מבחינת הזמנים- תוך כמה זמן יש להגיש בקשה להתנגדות, באילו מקרים, מה צריך לצרף וכו'?, האם זה כמו בקשה לביטול? והאם החייב לצורך העניין יכול להגיש התנגדות. האם הממונה צריך לתת התייחסות בבקשות להתנגדות ולהביע את עמדתו?|חתימה=[[משתמש:נואל גולדנברג|נואֶל גולדנברג]] ([[שיחת משתמש:נואל גולדנברג|שיחה]]) 15:17, 15 באוגוסט 2019 (IDT)}}
 
  
 
==לאחר מתן הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון==
 
==לאחר מתן הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון==
*הודעה על מתן הצו תפורסם לציבור.  
+
*אם ניתן הצו, הנאמן ישלח לממונה, ללא דיחוי, העתק ממנו והממונה יפרסם הודעה לציבור על מתן הצו.
*הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ישלח העתק מהצו אל החייב ואל הנושים שפרטיהם ידועים.
+
*הממונה ישלח בדואר העתק מהצו לחייב ולנושים שפרטיהם ידועים (אם הנושה שהגיש את הבקשה מסר פרטים על נושים נוספים) ועל ה[[נאמן בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל)|נאמן]] לוודא את קבלת ההעתק (ככלל, באמצעות הטלפון או דוא"ל).
{{הערת עריכה|הערה=לאחר שיחה עם הילה, אמרה שבפועל, הממונה שולח העתק מהצו לנושה בלבד ולא לנושים שפרטיהם ידועים, למרות שכך כתוב בחוק, כי בפועל, הנושה עצמו מגיש את הבקשה ולא ידועים באמת הפרטים של האחרים. ידעו את זה רק אחרי שהחייב יגיש את הדו"ח הכלכלי שלו|חתימה=[[משתמש:נואל גולדנברג|נואֶל גולדנברג]] ([[שיחת משתמש:נואל גולדנברג|שיחה]]) 10:06, 26 באוגוסט 2019 (IDT)}}
+
*על החייב לשלוח העתק מהצו בדואר רשום עם אישור מסירה לנושים שפרטיהם לא ידועים לממונה.
 
*הנושים יוכלו לעיין בצו ובחלקים מהבקשה עצמה (הממונה יחליט אלו חלקים יהיו חשופים לעיון הנושים ואלו לא).  
 
*הנושים יוכלו לעיין בצו ובחלקים מהבקשה עצמה (הממונה יחליט אלו חלקים יהיו חשופים לעיון הנושים ואלו לא).  
{{הערת עריכה|הערה= הכוונה נגיד שאחרי שהצו מפורסם, אז נושים מסוימים, גם אם לא רשומים או ידועים יוכלו לעיין בצו? האם הם צריכים להוכיח לפני שהחייב חייב להם משהו או שבפועל, כל אדם יכול לעיין בצו?|חתימה=[[משתמש:נואל גולדנברג|נואֶל גולדנברג]] ([[שיחת משתמש:נואל גולדנברג|שיחה]]) 10:06, 26 באוגוסט 2019 (IDT)}}
 
{{הערת עריכה|הערה='''להילה''' סע' 116ג אומר שלאחר שניתן הצו לבקשת הנושה, יש לפעול לפי סע' 106 ו- 107 בדבר הפרסום והעיון של הנושים. לפי סע' 107, הממונה יחליט בבקשות העיון, כאשר בסע' 117 כתוב שנאמן יכריע בכך|חתימה=[[משתמש:נואל גולדנברג|נואֶל גולדנברג]] ([[שיחת משתמש:נואל גולדנברג|שיחה]]) 11:31, 20 באוגוסט 2019 (IDT)}}
 
 
*יוקפאו ההליכים (הליכים משפטיים והליכי גבייה) המתנהלים בעניינו של החייב, כלומר הנושים לא יוכלו לנקוט נגד החייב הליכי גבייה (כמו תביעות משפטיות, עיקולים או פתיחת תיק בהוצאה לפועל).
 
*יוקפאו ההליכים (הליכים משפטיים והליכי גבייה) המתנהלים בעניינו של החייב, כלומר הנושים לא יוכלו לנקוט נגד החייב הליכי גבייה (כמו תביעות משפטיות, עיקולים או פתיחת תיק בהוצאה לפועל).
*הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ימנה [[חדש: נאמן בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל)נאמן]] וישלח את הצו ואת כתב המינוי של הנאמן לבית המשפט להמשך ניהול ההליך.
+
*יוטלו [[הגבלות על חייב שנמצא בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל)|הגבלות על החייב]].
*יוטלו [[חדש:הגבלות על חייב שנמצא בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל)|הגבלות על החייב]]
+
*ייקבעו לחייב (ובני משפחתו) דמי מחייה (סכום מינימלי הדרוש למחייתו), ובהתאם לכך, ייקבע [[תשלום חודשי (תשלום נדרש) של חייב בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל)|סכום התשלום החודשי]] שעל החייב להפקיד ב[[קופת נשייה בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל)|"קופת הנשייה"]].
*ייקבעו לחייב (ובני משפחתו) דמי מחייה (סכום מינימלי הדרוש למחייתו, ובהתאם לכו זה ייקבע גובה התשלומים שעליו לשלם לנושים.
 
{{הערת עריכה|הערה=נואל, האם זה המשמעות של המושג?|חתימה=[[משתמש:שרון הורנשטיין|שרון הורנשטיין]] ([[שיחת משתמש:שרון הורנשטיין|שיחה]]) 05:27, 15 בספטמבר 2019 (IDT)}}
 
 
*אם נגד החייב יש חוב בגין אי תשלום [[מזונות]], ייקבעו מזונות זמניים.
 
*אם נגד החייב יש חוב בגין אי תשלום [[מזונות]], ייקבעו מזונות זמניים.
 +
{{הערת עריכה|הערה=לאחר שיחה עם הילה, אמרה שבפועל, הממונה שולח העתק מהצו לנושה בלבד ולא לנושים שפרטיהם ידועים, למרות שכך כתוב בחוק, כי בפועל, הנושה עצמו מגיש את הבקשה ולא ידועים באמת הפרטים של האחרים. ידעו את זה רק אחרי שהחייב יגיש את הדו"ח הכלכלי שלו|חתימה=[[משתמש:נואל גולדנברג|נואֶל גולדנברג]] ([[שיחת משתמש:נואל גולדנברג|שיחה]]) 10:06, 26 באוגוסט 2019 (IDT)}}
 +
{{הערת עריכה|הערה='''להילה''' סע' 116ג אומר שלאחר שניתן הצו לבקשת הנושה, יש לפעול לפי סע' 106 ו- 107 בדבר הפרסום והעיון של הנושים. לפי סע' 107, הממונה יחליט בבקשות העיון, כאשר בסע' 117 כתוב שנאמן יכריע בכך|חתימה=[[משתמש:נואל גולדנברג|נואֶל גולדנברג]] ([[שיחת משתמש:נואל גולדנברג|שיחה]]) 11:31, 20 באוגוסט 2019 (IDT)}}
 
{{הערת עריכה|הערה=מי קובע? בית המשפט? ועד מתי הם זמניים?|חתימה=[[משתמש:שרון הורנשטיין|שרון הורנשטיין]] ([[שיחת משתמש:שרון הורנשטיין|שיחה]]) 05:27, 15 בספטמבר 2019 (IDT)}}   
 
{{הערת עריכה|הערה=מי קובע? בית המשפט? ועד מתי הם זמניים?|חתימה=[[משתמש:שרון הורנשטיין|שרון הורנשטיין]] ([[שיחת משתמש:שרון הורנשטיין|שיחה]]) 05:27, 15 בספטמבר 2019 (IDT)}}   
 
===הגשת דו"ח על מצבו הכלכלי של החייב===
 
===הגשת דו"ח על מצבו הכלכלי של החייב===
*על החייב להגיש לנאמן, '''בתוך 21 ימים מהיום שניתן הצו''', דו"ח על מצבו הכלכלי. על הדו"ח לכלול את הנתונים והפרטים הבאים, לגבי '''השנתיים''' שקדמו לעריכתו:  
+
*לאחר מתן הצו, על החייב להגיש לנאמן, '''בתוך 21 ימים מהיום שניתן הצו''', [[הגשה מקוונת של דוח כלכלי של חייב בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל) שנפתחו נגדו על ידי נושה בגין חובות מעל 150,000 ש"ח|דו"ח על מצבו הכלכלי]]. על הדו"ח לכלול את הנתונים והפרטים הבאים, לגבי '''השנתיים''' שקדמו לעריכתו:  
 
*#נכסים, הכנסות, הוצאות, חובות, התחייבויות, חשבונות בנק, ערבויות, פרטי הנושים (מי שהוא חייב להם) ופרטי הגורמים שחייבים לו (לחייב).
 
*#נכסים, הכנסות, הוצאות, חובות, התחייבויות, חשבונות בנק, ערבויות, פרטי הנושים (מי שהוא חייב להם) ופרטי הגורמים שחייבים לו (לחייב).
 
*#פרטים לגבי נכסים, הכנסות, הוצאות, חובות, התחייבויות וחשבונות בנק של בן זוגו ושל ילדיו הקטינים (וכן של ילדיו הבגירים, אם הוא מפרנס אותם).
 
*#פרטים לגבי נכסים, הכנסות, הוצאות, חובות, התחייבויות וחשבונות בנק של בן זוגו ושל ילדיו הקטינים (וכן של ילדיו הבגירים, אם הוא מפרנס אותם).
שורה 135: שורה 120:
 
*#תצהיר לאימות הנתונים שבדו"ח.  
 
*#תצהיר לאימות הנתונים שבדו"ח.  
 
*#כתב ויתור על סודיות והסכמה לקבלת מידע מגורמים שונים (כגון: רשות המיסים, בנקים, חברות כרטיסי אשראי וכו').
 
*#כתב ויתור על סודיות והסכמה לקבלת מידע מגורמים שונים (כגון: רשות המיסים, בנקים, חברות כרטיסי אשראי וכו').
{{שימו לב|החייב רשאי לבקש כי פרטים ונתונים בדו"ח המכילים מידע רגיש/אישי לא יימסרו לנושים}}
+
{{שימו לב|החייב רשאי לבקש כי פרטים ונתונים בדו"ח המכילים מידע רגיש/אישי לא יימסרו לנושים.}}
  
 
===התחלת "תקופת ביניים"===
 
===התחלת "תקופת ביניים"===
* לאחר מתן הצו, מתחילה תקופה המכונה [[חדש:תקופת הביניים בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל) לחובות מעל 150,000 ש"ח|"תקופת ביניים"]], במסגרתה, בין היתר, הנושים רשאים להגיש לנאמן תביעות חוב כדי לקבל את כספם או רכושם מהחייב.  
+
* לאחר מתן הצו, מתחילה תקופה המכונה [[תקופת הביניים בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל)|"תקופת ביניים"]], במסגרתה, בין היתר, הנושים רשאים להגיש לנאמן תביעות חוב כדי לקבל את כספם או רכושם מהחייב.  
* למידע על תביעות החוב ראו:
+
* למידע על הגשת תביעות חוב כשסכום החובות '''עולה על''' 150,000 ש"ח ראו:
** [[חדש:הגשת תביעות חוב באופן ידני על-ידי נושים שאינם מיוצגים בהליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון]]
+
** [[הגשת תביעת חוב באופן מקוון על-ידי נושה בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל)|הגשת תביעת חוב באופן מקוון על-ידי נושה בהליכי חדלות פירעון(פשיטת רגל)]]
** [[חדש:הגשת תביעות חוב באופן מקוון (ממוחשב) על-ידי נושים בהליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון]]
+
** [[הגשת תביעת חוב באופן ידני על-ידי נושה שאינו מיוצג בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל)|הגשת תביעת חוב באופן ידני על-ידי נושה שאינו מיוצג בהליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל)]]
{{הערת עריכה|הערה=נואל, אני מניח שרק 3 מתוך 4 הערכים הנ"ל יישאר. נכון? האם תביעת חוב מזונות תיכתב בהמשך? |חתימה=[[משתמש:שרון הורנשטיין|שרון הורנשטיין]] ([[שיחת משתמש:שרון הורנשטיין|שיחה]]) 05:27, 15 בספטמבר 2019 (IDT)}}
+
* למידע על הגשת תביעות חוב כשסכום החובות '''נמוך מ'''- 150,000 ש"ח ראו:
 
+
**[[הגשת תביעת חוב באופן מקוון על-ידי נושה בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל) כשסכום החובות נמוך מ- 150,000 ש"ח|הגשת תביעת חוב באופן מקוון על-ידי נושה בהליכי חדלות פירעון(פשיטת רגל)]]
 
+
**[[הגשת תביעת חוב באופן ידני על-ידי נושה שאינו מיוצג בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל) כשסכום החובות נמוך מ- 150,000 ש"ח|הגשת תביעת חוב באופן ידני על-ידי נושה שאינו מיוצג בהליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל)]].
<!--==תוצאות צו לפתיחת הליכים==
 
*נכסי קופת הנשייה ישמשו רק לצורך החזרת חובות העבר של החייב ורק לצורך תשלום הוצאות ההליכים.
 
* יוקפאו ההליכים בעניינו של החייב ואם הוטלו עליו הגבלות במסגרת הליכי גבייה – ההגבלות יבוטלו.
 
[{הערת עריכה|הערה= מה הכוונה בהליכי גבייה? הוצאה לפועל? וגם להסתכל על פרק ה'- הקפאת הליכים ולבדוק איך להכניס את זה בערך הזה ובערכים אחרים קשורים. בנוסף, לבדוק אולי לכתוב ערך על תוצאות צו לפתיחת הליכים ובפנים לראות אם יש הבדלים בין בקשה של נושה ליחיד מבחינת התוצאות|חתימה=[[משתמש:נואל גולדנברג|נואֶל גולדנברג]] ([[שיחת משתמש:נואל גולדנברג|שיחה]]) 11:19, 20 באוגוסט 2019 (IDT)}}
 
*אם לחייב ניתן קנס פלילי, לא יהיה ניתן לתת צו מאסר אם לא ישלם את הקנס.
 
{{הערת עריכה|לגבי הקנס והמאסר- לבדוק שהבנתי נכון. סע' 121(4).
 
*הממונה על הליכי חדלות פירעון ימנה נאמן.
 
*תתחיל תקופה המכונה "תקופת ביניים" שנמשכת כשנה, עד שניתן לחייב צו לשיקום כלכלי. במהלך התקופה:
 
**יחולו על היחיד הגבלות שונות.
 
**הנאמן יבדוק את מצבו הכלכלי של החייב ומה הסיבות שהביאו אותו למצב הזה.
 
*החייב לא יוכל לבצע עסקאות, לקבל הלוואות או אשראי, החל ממתן הצו ועד לסיום הליכי חדלות הפירעון, אלא אם הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי יאשר זאת.
 
*ככלל, מרגע שניתן צו לפתיחת הליכים, על כל מסמך שהנאמן יוציא במסגרת תפקידו, יש לציין כי החייב נמצא בהליכי חדלות פירעון.
 
*אם היחיד קיבל אישור לבצע עסקאות מסוימות, לקבל הלוואות או אשראי, עליו גם כן לציין כי הוא נמצא בהליכי חדלות פירעון.
 
{{הערת עריכה|הערה= לבדוק עם הילה את נושא העסקאות והאישורים, ולבדוק איך להכניס את כל הסייגים של "למעט מקרים שבהם הממונה אישר שלא צריך לציין את היותו בהליכי חדלות פירעון|חתימה=[[משתמש:נואל גולדנברג|נואֶל גולדנברג]] ([[שיחת משתמש:נואל גולדנברג|שיחה]]) 11:19, 20 באוגוסט 2019 (IDT)}}
 
{{הערת עריכה|הערה= לקשר לערך של נאמן, הקפאת הליכים, הממונה, הגבלות, בדיקת מצב כלכלי וכו'|חתימה=[[משתמש:נואל גולדנברג|נואֶל גולדנברג]] ([[שיחת משתמש:נואל גולדנברג|שיחה]]) 11:19, 20 באוגוסט 2019 (IDT)}}
 
{{הערת עריכה|הערה= מבחינת התצהיר כשהבקשה היא של היחיד, עליו להצהיר שמתקיימים בעניינו התנאים להגשת הבקשה לצו. אבל מה הוא אמור לאמת בתצהיר במקרה של בקשת נושה? את עצם האמור במסמכים?|חתימה=[[משתמש:נואל גולדנברג|נואֶל גולדנברג]] ([[שיחת משתמש:נואל גולדנברג|שיחה]]) 12:23, 15 באוגוסט 2019 (IDT)}}
 
{{הערת עריכה|הערה=לשקול אולי לעשות ערך שמדבר על זכות העיון והעתקה של נושים של הדו"ח לצד הבקשה של יחיד שלא ייחשף מידע מסוים. לבדוק גם את נושא הערעור, על החלטה של הנאמן בבקשת נושה שמאפשרת עיון/לא מאפשרת עיון (וגם אולי היחיד ירצה לערער במקרה של אישור עיון), ואותו כנ"ל מבחינת זכותו של היחיד להשמיע עמדתו לגבי העברת המידע|חתימה=[[משתמש:נואל גולדנברג|נואֶל גולדנברג]] ([[שיחת משתמש:נואל גולדנברג|שיחה]]) 12:23, 15 באוגוסט 2019 (IDT)}}
 
{{הערת עריכה|הערה=צריך לעשות סדר בכל הנוגע לגופים שניתן לקבל מהם מידע, ממי הממונה רשאי לדרוש, ממי בית המשפט ובאילו תנאים כל אחד, הסתבכתי עם זה, הרשימות בתוספות|חתימה=[[משתמש:נואל גולדנברג|נואֶל גולדנברג]] ([[שיחת משתמש:נואל גולדנברג|שיחה]]) 10:40, 20 באוגוסט 2019 (IDT)}}
 
 
 
{{הערת עריכה|הערה= סע' 117 אומר שיהיה טופס שמהווה בעצם את אותו הדו, צריך לבדוק איפה הוא וכיצד הוא שולח את זה ולמי (האם בצו אוטומטית ממונה נאמן ופרטיו על ההחלטה)|חתימה=[[משתמש:נואל גולדנברג|נואֶל גולדנברג]] ([[שיחת משתמש:נואל גולדנברג|שיחה]]) 12:23, 15 באוגוסט 2019 (IDT)}}
 
{{הערת עריכה|הערה= אולי לעשות ערך על תוצאות הצו (כרגע מופיע כפסקה בערך של הגשת בקשת חייב) ולהתייחס כאן או בערך נפרד על הסעדים הזמניים (סע' 119 ו-120)שכן גם יחיד וגם נושה יכול להגיש את הבקשות שבסע' 119-120 |חתימה= [[משתמש:נואל גולדנברג|נואֶל גולדנברג]] ([[שיחת משתמש:נואל גולדנברג|שיחה]]) 11:10, 28 ביולי 2019 (IDT)}}
 
{{הערת עריכה|הערה=סע' 113 שדן בבקשת התנגדות, "אדם העלול להיפגע ממתן הצו", האם גם היחיד יכול להתנגד? בנוסף, סע' 115- מצוין כי הדיון בבקשה יהיה גם דיון בהתנגדויות אם הוגשו. האם בסע' 115 ב- הכוונה שבזמן הדיון אפשר יהיה לחקור את היחיד או שצריך להודיע או להזמין אותו מראש. להבנתי זה נראה כאילו יהיה דיון אחד שבו יעשו הכל ולאחריו בית המשפט יקבל החלטה|חתימה=[[משתמש:נואל גולדנברג|נואֶל גולדנברג]] ([[שיחת משתמש:נואל גולדנברג|שיחה]]) 08:56, 15 באוגוסט 2019 (IDT)}}-->
 
  
 
==ערעור==
 
==ערעור==
*אם בקשת הנושה למתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון נדחתה על ידי בית המשפט, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.  
+
*אם בקשת הנושה למתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון נדחתה על ידי בית-המשפט, ניתן להגיש ערעור לבית-המשפט המחוזי.  
*מומלץ לפנות לייעוץ וייצוג משפטי לפני הגשת ערעור.  
+
*מומלץ לפנות לייעוץ וייצוג משפטי לפני הגשת ערעור.
{{הערת עריכה|הערה= לאיזה בית משפט? תוך כמה זמן? מה צריך לצרף? מה הצדדים להליך?|חתימה=[[משתמש:נואל גולדנברג|נואֶל גולדנברג]] ([[שיחת משתמש:נואל גולדנברג|שיחה]]) 09:25, 15 באוגוסט 2019 (IDT)}}
 
  
 
==חשוב לדעת==
 
==חשוב לדעת==
*בית המשפט רשאי לדחות את הבקשה למתן הצו, אם ישתכנע שהצו יפגע באפשרות של החייב לשקם את עצמו כלכלית.  
+
*בית-המשפט רשאי לדחות את הבקשה למתן הצו, אם ישתכנע שהצו יפגע באפשרות של החייב לשקם את עצמו כלכלית.  
*אם הנושה הגיש את הבקשה ב[[חדש:תום לב בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוסר תום לב]] (לא הוגנת, לא ישרה או עלולה לפגוע בזולת), בית המשפט רשאי לחייב אותו בהוצאות משפט (סכומי כסף) שישולמו לחייב, לאוצר המדינה, או לשניהם.  
+
*אם הנושה הגיש את הבקשה ב[[תום לב בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל)|חוסר תום לב]] (לא הוגנת, לא ישרה או עלולה לפגוע בזולת), בית-המשפט רשאי לחייב אותו בהוצאות משפט (סכומי כסף) שישולמו לחייב, לאוצר המדינה, או לשניהם.  
{{הערת עריכה|הערה= סע' 116 (ב)- דחיית הבקשה, לא ברור שהבנתי מה הכוונה ב"מתן הצו כשלעצמו" ולאחר מכן שבית המשפט יבחן אם דחיית הבקשה תפגע בנושים (אולי יש להם אפשרויות אחרות לגביית החוב ואז הם לא באמת נפגעים) ויבחן גם את יכולתו הכלכלית הכוללת של היחיד- מה הכוונה?|חתימה=[[משתמש:נואל גולדנברג|נואֶל גולדנברג]] ([[שיחת משתמש:נואל גולדנברג|שיחה]]) 09:44, 15 באוגוסט 2019 (IDT)}}
+
{{תבנית: הקלות בחדלות פירעון קורונה}}
 +
 
 
<noinclude>{{הצגת מוקדי שירות|רשימה=}}</noinclude>
 
<noinclude>{{הצגת מוקדי שירות|רשימה=}}</noinclude>
  
שורה 184: שורה 147:
 
== חקיקה ונהלים ==
 
== חקיקה ונהלים ==
 
*[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%97%D7%93%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%99#%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%92_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92 חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018]- סעיפים 117-109.
 
*[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%97%D7%93%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%99#%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%92_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92 חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018]- סעיפים 117-109.
*[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%93%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%99#%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%92_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%91_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%91 תקנות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019].
+
*[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%93%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%99#%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%92_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%91_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%91 תקנות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019]- סעיף 79.  
 
*[https://www.gov.il/BlobFolder/policy/procedure_4919/he/procedure_4919.pdf נוהל טיפול הממונה בבקשת נושה למתן צו לפתיחת הליכים] באתר הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
 
*[https://www.gov.il/BlobFolder/policy/procedure_4919/he/procedure_4919.pdf נוהל טיפול הממונה בבקשת נושה למתן צו לפתיחת הליכים] באתר הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
  
 
== הרחבות ופרסומים ==
 
== הרחבות ופרסומים ==
*[https://www.gov.il/he/departments/topics/corporate_liquidation חדלות פירעון] באתר הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי
+
*[https://www.gov.il/he/departments/topics/corporate_liquidation חדלות פירעון] באתר הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
  
 
<!--== תודות ==-->
 
<!--== תודות ==-->
שורה 196: שורה 159:
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
 
[[קטגוריה:הליכים]]
 
[[קטגוריה:הליכים]]
 +
[[קטגוריה:חובות]]
 
[[קטגוריה: חדלות פירעון ושיקום כלכלי]]
 
[[קטגוריה: חדלות פירעון ושיקום כלכלי]]
 
[[קטגוריה: הכנסה נמוכה וקשיים כלכליים]]
 
[[קטגוריה: הכנסה נמוכה וקשיים כלכליים]]
 
[[קטגוריה:הוצאה לפועל וגבייה]]
 
[[קטגוריה:הוצאה לפועל וגבייה]]

גרסה מ־16:39, 6 באפריל 2020

הקדמה:

אדם הטוען כי אדם אחר חייב לו חוב כלשהו (נושה) רשאי לבקש כי יינתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל) נגד מי שחייב לו
מטרת הנושה בפתיחת ההליכים נגד החייב, היא לקבל את חובו חזרה (כספים או רכוש), ככל הניתן
ככלל, הצו יינתן בתנאי שהחייב נמצא במצב של חדלות פירעון והחובות לא שולמו במועד
הנושה יכול לפתוח גם בהליכי גבייה אחרים כגון פתיחת תיקים בהוצאה לפועל
אזהרה
דף זה מתייחס להליכים שנפתחו אחרי 15.09.2019
למידע על הליכים שנפתחו לפני 15.09.2019 ראו פשיטת רגל וחדלות פירעון.
שימו לב! בשלב זה, המידע בדף זה הינו חלקי, מתעדכן באופן שוטף ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.

מי שחייבים לו כסף או רכוש ("נושה"), יכול, בתנאים מסוימים, להגיש לבית-המשפט בקשה כדי שיינתן נגד מי שחייב לו צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון (השלב הראשון בהליכי פשיטת רגל).

  • הצו, אשר ניתן לחייב, עשוי לאפשר לנושה לקבל את כספו או רכושו (כולו או חלקו) בחזרה.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • נושה יכול לפתוח תיק חדלות פירעון נגד אדם החייב סכומי כסף בכל אחד מהמקרים הבאים:

גובה החוב הוא לפחות 75,000 ש"ח

  • אם אין מחלוקת על החוב ואין לחייב זכות קיזוז או סיבה אחרת שמצדיקה את אי-תשלום החוב, ניתן להגיש בקשה נגד החייב, אם התקיימו כל התנאי הבאים:
    1. הנושה מסר לחייב דרישה לתשלום החוב.
    2. בדרישה צוין כי אם החוב לא ישולם במועד הנקוב בה, בכוונת הנושה להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון.
    3. החוב לא שולם בתוך 45 ימים ממועד מסירת הדרישה.
    4. הנושה הגיש את הבקשה בתוך 3 חודשים מהמועד שמסר לחייב את דרישת התשלום.
  • בכל מקרה אחר ניתן להגיש בקשה אם התקיים אחד מהתנאים הבאים:
    • החוב נקבע במסגרת פסק-דין של בית-משפט והחייב לא שילם את החוב בתוך 30 ימים מהיום שקיבל את פסק-הדין (או ממועד מאוחר יותר אם נקבע בפסק-הדין) או ששילם חלק מהחוב ויתרת החוב שלא שולמה היא לפחות 75,000 ש"ח.
    • נגד החייב נפתח תיק הוצאה לפועל בגין החוב, הנושה מסר לו אזהרה בהוצאה לפועל בגין החוב והוא לא שולם בתקופה שנקבעה באזהרה.
    • החוב הוא בגין אי-תשלום מיסים (כגון, ארנונה) והנושה מסר לחייב דרישה לתשלום החוב והוא לא שולם בתקופה שנקבעה בדרישה.
הערת עריכה
האם זה אומר שאפשר להפוך הליכי הוצאה לפועל להליך חדלות פירעון בחוב מעל 75 אלף?
הערה מאת שרון הורנשטיין (שיחה) 04:46, 15 בספטמבר 2019 (IDT)

גובה החוב הוא לפחות 10,000 ש"ח ונקבע בפסק-דין של בית-הדין לעבודה

  • ניתן לפתוח תיק חדלות פירעון נגד החייב, אם הנושה קיבל פסק דין של בית-הדין לעבודה שקבע כי על החייב לשלם לו סכום העולה על 10,000 ש"ח, והחייב לא שילם את החוב בתוך 30 ימים מהיום שקיבל את פסק-הדין או ממועד מאוחר יותר (אם נקבע בפסק-הדין), לפי המועד המאוחר יותר.
  • אם החייב שילם רק חלק מהחוב שבפסק-הדין, על הסכום שנותר לתשלום להיות גבוה מ-10,000 ש"ח.

חוב (בכל סכום) שטרם הגיע מועד התשלום שלו

  • נושה של חוב (בכל סכום) שטרם הגיע מועד התשלום שלו, רשאי להגיש בקשה כי יינתן נגד החייב צו לפתיחת הליכים, אם מתקיים לפחות אחד מהתנאים הבאים:
    • החייב פועל במטרה להונות (לרמות, להטעות) את הנושים.
    • החייב לא יוכל להחזיר את החוב לנושה, בתנאי שהמועד לתשלום החוב הוא בתקופה של 6 חודשים מרגע הגשת הבקשה.
    • החייב פועל להעלמה, העברה, מסירה או מכירה של נכס מנכסיו (כספים, רכוש, נדל"ן, זכויות כלכליות וכו') כדי להבריח או להסתיר אותו מהנושים.
דוגמה
דוגמאות למקרים שבהם ניתן לפתוח בהליכים בלי קשר לסכום החוב:
  • אדם שיש לו חובות רבים, העביר את הדירה שבבעלותו לבת שלו במתנה וללא תשלום. הוא עשה זאת, כי הוא ידע שלא תהיה באפשרותו לעמוד בחובותיו ורישום הדירה על שם בתו, ימנע את האפשרות לעקל או למכור את הדירה כדי להחזיר את החוב.
  • אדם שקיבל הלוואה מהנושה לצורך הקמת עסק, כשמועד החזרת ההלוואה הוא בעוד 5 חודשים, והעסק נכשל ונראה כי החייב לא יוכל להחזיר את ההלוואה במועד.

למי ואיך פונים

  • יש להדפיס את טופס הבקשה למתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, למלא אותו ולהגישו לבית-משפט השלום לפי מחוז מגוריו או עסקיו של החייב: באר שבע, ירושלים, תל אביב, ראשון לציון, חיפה, נצרת. (החל מיום 01.06.2020, ניתן להגיש את הבקשה גם לבית-משפט השלום באילת ובקרית גת, בהתאם למקום מגוריו או עסקיו של החייב).
  • לטופס הבקשה יש לצרף :
    • תצהיר חתום כדין, אשר מאמת את העובדות עליהן הנושה מבסס את בקשתו.
    • אסמכתאות ומסמכים להוכחת החוב, כגון: פסק-דין, מכתב הדרישה/האזהרה שנשלח לחייב ואת תגובתו (אם ניתנה).
    • אם ננקטו הליכים לצורך גביית החוב, יש לפרט את ההליכים שננקטו ולהסביר מדוע אי אפשר להסתפק בהם כדי לגבות את החוב.
שימו לב
מיד לאחר הגשת הבקשה לבית-המשפט, על הנושה למסור העתק ממנה לחייב (במסירה אישית) ולממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, למידע נוסף ראו:
הערת עריכה
בית משפט השלום באילת וקרית גת הוספו לפי צו חדלות פירעון מיום 9.3.20 שייכנס לתוקף ב 1.6.20
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 09:14, 15 במרץ 2020 (IST)

שלבי ההליך

לפני החלטת בית-המשפט בבקשה

  • לאחר שהבקשה הוגשה ולפני שתתקבל החלטה אם לקבל או לדחות אותה, בית-המשפט רשאי לתת צו זמני לבקשת הנושה או החייב.
  • במסגרת הצו הזמני, בית-המשפט רשאי לקבוע כי:
    • לחייב אסור לבצע עסקאות ספציפיות, סוג מסוים של עסקאות או עסקאות שצריך לקבל את אישור בית-המשפט כדי לבצען.
    • לחייב אסור לפרוע (להחזיר) את חובותיו מהעבר וכי הליכי הגבייה שמתנהלים בעניינו - יוקפאו.
שימו לב
בית המשפט ייתן צו זמני אם ישתכנע כי החייב נמצא במצב של חדלות פירעון, כלומר מצבו הכלכלי של החייב לא מאפשר לו לשלם את חובותיו במועד או שסכום החובות גבוה משווי ההכנסות והנכסים שלו.
  • אם בית-המשפט נתן צו זמני:
    • ימונה נאמן זמני לשמירת הנכסים (כספים, רכוש, זכויות כלכליות וכו') של החייב ובית-המשפט ייקבע את תפקידיו וסמכויותיו.
    • אם בהמשך בקשת הנושה תתקבל, ויינתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, המועד שבו ניתן הצו הזמני ייחשב למועד שבו ניתן הצו לפתיחת הליכים.
    • יוטלו על החייב ההגבלות הבאות:
    1. הגבלה על החזקה או קבלה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר והגבלה על הארכת התוקף שלהם (אלא אם ההארכה נדרשת כדי לשוב לישראל).
    2. עיכוב יציאה מהארץ.
    3. הגבלה כלקוח "מוגבל מיוחד"במערכת הבנקאית. לדוגמה: לא ניתן למשוך שיקים.
    4. הגבלה על שימוש בכרטיסי חיוב למיניהם כמו כרטיס אשראי, כרטיס חיוב מיידי (דביט), כרטיס נטען וכו'.
    5. הגבלה על מעורבות (הקמה או השתתפות) בתאגיד חדש.
שימו לב
בית-המשפט רשאי להורות כי הגבלה (אחת או יותר) לא תחול אם היא לא נחוצה כדי להגן על הנושים או כדי למנוע את הגדלת החוב.

החלטת בית-המשפט בבקשה

  • בית-המשפט יקיים דיון בבקשת הנושה למתן צו לפתיחת הליכים לחייב בהקדם האפשרי.
  • בית-המשפט ישלח זימון לדיון לנושה ולחייב.
  • אם הוגשו התנגדויות למתן הצו, בית-המשפט ידון בהן במסגרת הדיון.
  • אם בית המשפט ישתכנע כי התקיימו התנאים למתן הצו לפתיחת הליכים, שפורטו למעלה, והחייב החובות אכן נמצא במצב של חדלות פירעון, בית-המשפט ייתן את הצו.
שימו לב
בית-המשפט רשאי להזמין את החייב להעיד וכן לדרוש ממנו להציג מסמכים.

לאחר מתן הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון

  • אם ניתן הצו, הנאמן ישלח לממונה, ללא דיחוי, העתק ממנו והממונה יפרסם הודעה לציבור על מתן הצו.
  • הממונה ישלח בדואר העתק מהצו לחייב ולנושים שפרטיהם ידועים (אם הנושה שהגיש את הבקשה מסר פרטים על נושים נוספים) ועל הנאמן לוודא את קבלת ההעתק (ככלל, באמצעות הטלפון או דוא"ל).
  • על החייב לשלוח העתק מהצו בדואר רשום עם אישור מסירה לנושים שפרטיהם לא ידועים לממונה.
  • הנושים יוכלו לעיין בצו ובחלקים מהבקשה עצמה (הממונה יחליט אלו חלקים יהיו חשופים לעיון הנושים ואלו לא).
  • יוקפאו ההליכים (הליכים משפטיים והליכי גבייה) המתנהלים בעניינו של החייב, כלומר הנושים לא יוכלו לנקוט נגד החייב הליכי גבייה (כמו תביעות משפטיות, עיקולים או פתיחת תיק בהוצאה לפועל).
  • יוטלו הגבלות על החייב.
  • ייקבעו לחייב (ובני משפחתו) דמי מחייה (סכום מינימלי הדרוש למחייתו), ובהתאם לכך, ייקבע סכום התשלום החודשי שעל החייב להפקיד ב"קופת הנשייה".
  • אם נגד החייב יש חוב בגין אי תשלום מזונות, ייקבעו מזונות זמניים.
הערת עריכה
לאחר שיחה עם הילה, אמרה שבפועל, הממונה שולח העתק מהצו לנושה בלבד ולא לנושים שפרטיהם ידועים, למרות שכך כתוב בחוק, כי בפועל, הנושה עצמו מגיש את הבקשה ולא ידועים באמת הפרטים של האחרים. ידעו את זה רק אחרי שהחייב יגיש את הדו"ח הכלכלי שלו
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 10:06, 26 באוגוסט 2019 (IDT)
הערת עריכה
להילה סע' 116ג אומר שלאחר שניתן הצו לבקשת הנושה, יש לפעול לפי סע' 106 ו- 107 בדבר הפרסום והעיון של הנושים. לפי סע' 107, הממונה יחליט בבקשות העיון, כאשר בסע' 117 כתוב שנאמן יכריע בכך
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 11:31, 20 באוגוסט 2019 (IDT)
הערת עריכה
מי קובע? בית המשפט? ועד מתי הם זמניים?
הערה מאת שרון הורנשטיין (שיחה) 05:27, 15 בספטמבר 2019 (IDT)

הגשת דו"ח על מצבו הכלכלי של החייב

  • לאחר מתן הצו, על החייב להגיש לנאמן, בתוך 21 ימים מהיום שניתן הצו, דו"ח על מצבו הכלכלי. על הדו"ח לכלול את הנתונים והפרטים הבאים, לגבי השנתיים שקדמו לעריכתו:
    1. נכסים, הכנסות, הוצאות, חובות, התחייבויות, חשבונות בנק, ערבויות, פרטי הנושים (מי שהוא חייב להם) ופרטי הגורמים שחייבים לו (לחייב).
    2. פרטים לגבי נכסים, הכנסות, הוצאות, חובות, התחייבויות וחשבונות בנק של בן זוגו ושל ילדיו הקטינים (וכן של ילדיו הבגירים, אם הוא מפרנס אותם).
    3. פרטיהם של הליכי גבייה ותביעות שהחייב מנהל נגד אחרים או שמתנהלים נגדו.
    4. מקצועו והשכלתו של החייב.
    5. תצהיר לאימות הנתונים שבדו"ח.
    6. כתב ויתור על סודיות והסכמה לקבלת מידע מגורמים שונים (כגון: רשות המיסים, בנקים, חברות כרטיסי אשראי וכו').
שימו לב
החייב רשאי לבקש כי פרטים ונתונים בדו"ח המכילים מידע רגיש/אישי לא יימסרו לנושים.

התחלת "תקופת ביניים"

ערעור

  • אם בקשת הנושה למתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון נדחתה על ידי בית-המשפט, ניתן להגיש ערעור לבית-המשפט המחוזי.
  • מומלץ לפנות לייעוץ וייצוג משפטי לפני הגשת ערעור.

חשוב לדעת

  • בית-המשפט רשאי לדחות את הבקשה למתן הצו, אם ישתכנע שהצו יפגע באפשרות של החייב לשקם את עצמו כלכלית.
  • אם הנושה הגיש את הבקשה בחוסר תום לב (לא הוגנת, לא ישרה או עלולה לפגוע בזולת), בית-המשפט רשאי לחייב אותו בהוצאות משפט (סכומי כסף) שישולמו לחייב, לאוצר המדינה, או לשניהם.

הקלות בתקופת משבר הקורונה

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים