מ (טיפול בהטמעת כותרת שכוללת שתופסת בטעות גם את תבנית "הצגת מוקדי שירות")
 
(47 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{הליך/תחילת טור ימני}}
+
{{עצם העניין}}{{סוג ערך|הליך}}
 +
{{תקציר |תוכן=
 
{{דגשים  
 
{{דגשים  
| פיצוי  = מטופלים שחשים כי נגרם להם נזק כתוצאה מ[[רשלנות רפואית|'''טיפול רפואי רשלני''']] יכולים להגיש תביעת רשלנות רפואית ולתבוע פיצוי כספי מהמטפל  
+
| פיצוי  = מטופלים שנגרם להם נזק כתוצאה מ[[הגדרת רשלנות רפואית|טיפול רפואי רשלני]] יכולים להגיש [[תביעת רשלנות רפואית]] ולתבוע פיצוי כספי מהמטפל  
| מידע = הגשת תביעה בעילה של רשלנות רפואית, כוללת כמה שלבים מקדמיים, ביניהם- איסוף החומר הרפואי, פניה לרופא מומחה כדי לקבל חוות דעת.
+
| מידע = לצורך הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית יש להקפיד על איסוף מירב החומר הרפואי הרלוונטי
| איסור = <!-- דוגמה: אסור לעשות -->
+
| מידע2 = במרבית המקרים ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית רק עד 7 שנים מהיום שבו נגרם הנזק
 
| שאלה  = <!-- דוגמה: שאלה -->
 
| שאלה  = <!-- דוגמה: שאלה -->
 
| ממשל  = <!-- קישור לגורם ממשל אחראי -->
 
| ממשל  = <!-- קישור לגורם ממשל אחראי -->
}}<!-- סדר הפרמטרים קובע את סדר הצגת הדגשים בדף. ראו [[תבנית:דגשים]] למידע על אפשרויות הפרמטרים בתבנית -->
+
}}
 +
}}
 +
{{טפסים
 +
| 1 =
 +
| 2 =
 +
| 3 =
 +
}}
 +
{{ראו גם
 +
| [[רשלנות רפואית]]
 +
| [[סיוע משפטי חינם או בתשלום סמלי]]
 +
| [[בריאות ומחלות]]
  
<!-- כאן יש להכניס הקדמה קצרה לגבי ההליך ומטרתו. -->
+
}}
* '''[[תביעת רשלנות רפואית]]''' היא תביעה על מתן [[רשלנות רפואית|'''טיפול רפואי רשלני''']] שגרם ל[[נזק ברשלנות רפואית|'''נזק למטופל''']].
+
{{עצם העניין/סיום}}
* התביעה מוגשת על ידי המטופל כנגד הגורם המטפל, ומטרתה היא להשיג פיצוי למטופל הנפגע.
+
<!-- סדר הפרמטרים קובע את סדר הצגת הדגשים בדף. ראו [[תבנית:דגשים]] למידע על אפשרויות הפרמטרים בתבנית -->
  
{{הליך/סיום הקדמה}} <!-- תבנית זו דואגת לכך שהכותרת הבאה בתור תתחיל רק מתחת לתוכן העניינים-->
+
[[תביעת רשלנות רפואית]] היא תביעה על מתן [[הגדרת רשלנות רפואית|טיפול רפואי רשלני]] שגרם ל[[נזק בתביעת רשלנות רפואית|נזק למטופל]]. התביעה מוגשת על ידי המטופל כנגד הגורם המטפל, במטרה להשיג פיצוי למטופל הנפגע.
  
 
==אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים==
 
==אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים==
* מטופלים שנגרם להם [[נזק ברשלנות רפואית|'''נזק''']] כתוצאה מ[[רשלנות רפואית|'''רשלנות של המטפל''']]  
+
* מטופלים שנגרם להם [[נזק בתביעת רשלנות רפואית|נזק]] כתוצאה מ[[הגדרת רשלנות רפואית|רשלנות של המטפל]].
== שלבי ההליך ==
+
* הורים זכאים להגיש תביעת רשלנות רפואית בשם ילדם הקטין.
הגשת תביעה בעילה של רשלנות רפואית, כוללת כמה שלבים מקדמיים:
+
* במקרה של מטופל שנפטר כתוצאה מרשלנות רפואית:
*[[#איסוף החומר הרפואי|איסוף החומר הרפואי]]
+
** יש זכות תביעה לעזבון המנוח, ובמקרה שביהמ"ש פוסק פיצויים, הם מועברים לעזבון.
*[[#חוות דעת מומחה רפואי|פניה לרופא מומחה כדי לקבל חוות דעת]]
+
** תלויים במנוח שניזוקו כלכלית עקב מותו, זכאים אף הם להגיש תביעה.
*הגשת התביעה לבית משפט מתאים בהתאם לגובה הפיצויים הנתבעים.
 
  
== איסוף התיעוד הרפואי==
+
==את מי ניתן לתבוע==
התובע בתביעת רשלנות רפואית יצטרך להוכיח בבית המשפט כי [[נזק בתביעת רשלנות רפואית|'''נגרם לו נזק כתוצאה מהטיפול הרפואי הרשלני''']] ולכן ישנה חשיבות רבה לאיסוף התיעוד הרפואי בכל הקשור לטיפול שהתובע מבקש להוכיח שנעשה ברשלנות.  
+
* בתביעת רשלנות רפואית, ניתן לתבוע כל מטפל רפואי שטיפל במטופל שנפגע (כגון: רופא, מרדים, אחות, רוקח וכד').
 +
* כמו כן, ניתן לתבוע את המוסד הרפואי שבו עובד המטפל (כגון: בית חולים, קופת חולים וכד'). למוסד הרפואי יש אחריות למעשיו ומחדליו של הרופא (במסגרת אחריות שילוחית של המוסד הרפואי, כמעביד של הרופא).
 +
* בית החולים חב אחריות ישירה כלפי החולים המאושפזים בו, ובנוסף, הוא חב באחריות שילוחית, כמעביד של הרופא. הנהלת בית החולים אחראית לכל מעשה רשלני שנעשה בגדר הטיפול הניתן לחולה ע"י בית החולים.
  
לכן, '''השלב הראשון בהכנת התביעה הוא איסוף כל החומר הרפואי הנוגע למטופל, מהרופא/ המוסד הרפואי שטיפל בו.'''
+
== פנייה לעורך דין==
 
+
* רצוי להתייעץ תחילה עם עו"ד בעל נסיון בתחום הרשלנות הרפואית טרם תחילת ההליך.  
על פי חוק זכויות החולה, חייב הרופא/המוסד הרפואי לתעד בכתב את הטיפול בחולה. לכל מטופל יש זכות לקבל העתק [[רשומה רפואית]], הרשומה כוללת את כל המסמכים והתיעוד שנוגע למצבו הרפואי של החולה, בין השאר את התיק הרפואי, צילומים, גליון אישפוז, הרדמה וכו'. ראו [[קבלת מידע מהרשומה הרפואית]].
+
* לרוב יפעל עו"ד לקבלת התיעוד הרפואי ויפנה את המטופל למומחה הרפואי.  
 +
* לאחר איסוף כל המידע וחוות הדעת מהמומחה, יעריך העו"ד האם בכלל יש עילה להגשת תביעה.
  
 +
== שלבי ההליך ==
 +
* הגשת תביעה בעילה של רשלנות רפואית, כוללת כמה שלבים:
 +
# איסוף החומר הרפואי
 +
# פנייה לרופא מומחה כדי לקבל חוות דעת
 +
# הגשת התביעה לבית משפט מתאים בהתאם לגובה הפיצויים הנתבעים
 +
===1. איסוף התיעוד הרפואי===
 +
* היות שהתובע בתביעת רשלנות רפואית צריך להוכיח בבית המשפט כי [[נזק בתביעת רשלנות רפואית|נגרם לו נזק כתוצאה מהטיפול הרפואי הרשלני]], ישנה חשיבות רבה לאיסוף התיעוד הרפואי בכל הקשור לטיפול שהתובע מבקש להוכיח שנעשה ברשלנות. לכן, '''השלב הראשון בהכנת התביעה הוא איסוף כל החומר הרפואי הנוגע למטופל, מהרופא/המוסד הרפואי שטיפל בו.'''
 +
* על פי [[חוק זכויות החולה]], חייב הרופא/המוסד הרפואי [[תיעוד מידע רפואי|לתעד בכתב את הטיפול בחולה]].
 +
* לכל מטופל יש זכות לקבל העתק של [[רשומה רפואית]]. הרשומה כוללת את כל המסמכים והתיעוד הנוגעים למצבו הרפואי של החולה, כגון- התיק הרפואי, צילומים, גליון אישפוז, הרדמה וכו'. לפרטים נוספים, ראו [[קבלת מידע מהרשומה הרפואית]].
 
* העתקת המידע הרפואי כרוכה בתשלום.
 
* העתקת המידע הרפואי כרוכה בתשלום.
 
*על המוסד הרפואי חלה חובה ל[[שמירת הרשומה הרפואית]], אך חובה זו מוגבלת בזמן.
 
*על המוסד הרפואי חלה חובה ל[[שמירת הרשומה הרפואית]], אך חובה זו מוגבלת בזמן.
 
+
===2. חוות דעת מומחה רפואי===
== פניה לעו"ד==
+
* על פי החוק (תקנות סדר דין אזרחי), תובע הרוצה להוכיח עניין רפואי לשם ביסוס טענתו נדרש לצרף לכתב התביעה תעודת רופא או חוות דעת מומחה.  
בד"כ בהגשת תביעה בגין רשלנות רפואית, נהוג להתייעץ תחילה עם עו"ד בעל נסיון בתחום זה. בד"כ יפעל עו"ד לקבלת התיעוד הרפואי ויפנה את המטופל למומחה רפואי. לאחר איסוף כל המידע וחוות הדעת מהמומחה, יעריך עו"ד האם בכלל יש עילה להגשת תביעה.
+
* על המטופל התובע לצרף לכתב תביעת הרשלנות הרפואית חוות דעת של מומחה רפואי '''בתחום של הרשלנות הנטענת''', שיקבע שאכן היתה רשלנות רפואית ומהו היקף הנזק.
 
+
* לאחר איסוף החומר הרפואי פונים למומחה הרפואי, (לרוב מדובר ברופא בכיר, בעל נסיון בכתיבת חו), שיחווה דעתו על המקרה.
==חוות דעת מומחה רפואי==
+
* '''אי צירוף חוות דעת לכתב התביעה, שולל מהתובע את האפשרות להוכיח את הרשלנות הרפואית.'''
על פי החוק ( תקנות סדר דין אזרחי), כאשר בעל דין רוצה להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענתו, עליו לצרף לכתב התביעה תעודת רופא או חוות דעת מומחה.  
+
* יש לשים לב כי קבלת חוות דעת של רופא מומחה כרוכה בעלות לא מבוטלת (העשויה להסתכם באלפי שקלים).  
לכן, לכתב התביעה בתביעת רשלנות רפואית, על המטופל התובע, לצרף לכתב התביעה, חוות דעת של מומחה רפואי, בתחום של הרשלנות הנטענת, שיקבע שאכן היתה רשלנות רפואית ומהו היקף הנזק.
+
* לפרטים נוספים ראו [[חוות דעת מומחה רפואי בתביעת רשלנות רפואית]].
בד"כ, לאחר איסוף החומר הרפואי, פונים למומחה הרפואי, בד"כ רופא בכיר, בעל נסיון בכתיבת חוו"ד, שיחווה דעתו על המקרה.
+
===3. הגשת התביעה לבית משפט מתאים ===
 
+
* השאלה לאיזה בית משפט תוגש התביעה, תלויה בסכום התביעה.  
אי צירוף חוות דעת לכתב התביעה, שולל מהתובע את האפשרות להוכיח את הרשלנות הרפואית.
+
* תביעה אזרחית עד לסכום של 2.5 מליון ש"ח (ביום הגשת התביעה), תוגש לבית משפט השלום. תביעה מעבר לסכום זה, תוגש לבית משפט המחוזי.
 
 
יש לשים לב, כי קבלת חוות דעת של רופא מומחה כרוכה בעלות לא מבוטלת (יכול להגיע לאלפי שקלים).  
 
 
 
ראו הרחבה בנושא [[חדש: חוות דעת מומחה רפואי]].
 
 
 
==את מי ניתן לתבוע==
 
*בתביעת רשלנות רפואית, ניתן לתבוע כל מטפל רפואי שטיפל במטופל שנפגע- רופא, מרדים, אחות, רוקח, וכן ניתן לתבוע את המוסד הרפואי בו עובד הרופא- בית חולים קופת חולים וכדומה. למוסד הרפואי יש אחריות למעשיו ומחדליו של הרופא ( במסגרת אחריות שילוחית של המוסד הרפואי, כמעביד של הרופא).
 
*בית החולים חב אחריות ישירה כלפי החולים המאושפזים בו, ובנוסף, הוא חב באחריות שילוחית, כמעביד של הרופא. הנהלת בית החולים אחראית לכל מעשה רשלני שנעשה בגדר הטיפול הניתן לחולה ע"י בית החולים.
 
 
 
== לאיזה בית משפט תוגש התביעה==
 
השאלה לאיזה בית משפט תוגש התביעה, תלויה בסכום התביעה.  
 
תביעה(אזרחיתעד לסכום של 2.5 מליון ש"ח ( ביום הגשת התביעה), תוגש לבית משפט השלום. תביעה מעבר לסכום זה, תוגש לבית משפט המחוזי.
 
  
 
==התיישנות תביעת רשלנות רפואית==
 
==התיישנות תביעת רשלנות רפואית==
לפי החוק, תקופת ההתיישנות של התביעה מתחילה מהיום שבו '''נולדה עילת התביעה'''. ההתיישנות היא''' 7 שנים''' לאחר המועד שבו נולדה עילת התביעה.  
+
* '''תקופת ההתיישנות של תביעת רשלנות רפואית היא 7 שנים'''.
{{דוגמה|אם נגרם לחולה נזק כתוצאה מטיפול רשלני בניתוח, הוא יכול להגיש תביעת רשלנות תוך 7 שנים ממועד הניתוח.}}
+
* תקופת ההתיישנות מתחילה מהיום שבו נוצרה עילת התביעה. כלומר, '''בתביעה בשל רשלנות רפואית מתחילים למנות 7 שנים החל מהרגע שבו ניתן הטיפול הרפואי הרשלני שגרם לנזק'''.
 +
* במקרים שבהם הנזק לא נתגלה ביום שבו אירע, כלומר כאשר הנזק מתגלה יותר מאוחר מהמועד שבו נגרם, '''התביעה תתיישן 7 שנים מיום גילוי הנזק, בתנאי שטרם חלפו 10 שנים מיום אירוע הנזק'''.
  
במקרים שבהם '''הנזק לא נתגלה ביום שבו אירע''', כלומר כאשר הנזק מתגלה יותר מאוחר מהמועד בו נגרם, התביעה תתיישן 7 שנים מיום '''גילוי הנזק''', בתנאי שטרם חלפו '''10 שנים''' מיום ארוע הנזק.
+
{{דוגמה | אישה נבדקה ע"י רופאה ביום 22.10.1980 בשל כאבי ראש מתמשכים. הרופאה התרשלה בכך שלא שלחה את האישה לבדיקת סי.טי.
 
+
ביום 24.6.1983 נתגלה גידול בראישה של האישה. האישה תבעה את הרופאה ביום 1.1.1989. <br />
{{דוגמה | אשה שנבדקה ע"י רופאה בשנת 1980 בשל כאבי ראש מתמשכים. הרופאה התרשלה בכך שלא שלחה את האישה לבדיקת סי.טי. בשנת 1983 נתגלה גידול בראשה. האישה תבעה את הרופאה בשנת 1989. טענת ההתיישנות שניסו לטעון כנגד התביעה של אותה אישה, נדחתה.
+
בין היום שבו אירע הנזק (22.10.1980) ליום בו הוגשה התביעה (1.1.1989) חלפו למעלה מ-7 שנים ולכן ניתן לטעון שהתביעה התיישנה, אולם מכיוון שהנזק התגלה במועד מאוחר יותר, מתחילים למנות 7 שנים מיום גילוי הנזק (24.6.1983).<br />
 
+
בין יום גילוי הנזק ליום הגשת התביעה לא חלפו 7 שנים, ולכן התביעה לא התיישנה.
יום ארוע הנזק- בשנת 1980 וממועד זה ועד להגשת התביעה לא חלפו 10 שנים.
 
היום שבו נתגלה לאישה הנזק - שנת 1983, וממועד זה ועד להגשת התביעה לא חלפו 7 שנים.
 
בגלל שהנזק לא נתגלה לאישה באותו מועד שבו אירע (כבר בשנת 1980), מרוץ ההתיישנות מתחיל מהיום שבו התברר לאישה כי הטיפול הרשלני של הרופאה הוביל לכך שמחלתה לא אובחנה במועד (שנת 1983).
 
 
}}
 
}}
 
+
*'''תקופת ההתיישנות במקרה של קטינים (מתחת לגיל 18) מתחילה רק מהיום שבו מלאו להם 18''' (כלומר, מי שנגרם לו נזק בהיותו קטין יכול לתבוע מהיום שבו נוצרה עילת התביעה עד שיגיע לגיל 25).
*'''קטינים'''- תקופת ההתיישנות במקרה של קטינים, מתחילה רק מהיום שבו מלאו לקטין 18 (כלומר- 7 שנים מהיום שבו מלאו לקטין 18 שנים).
 
  
 
==פיצויים בתביעת רשלנות רפואית==
 
==פיצויים בתביעת רשלנות רפואית==
 +
* התובע בתביעת רשלנות רפואית יצטרך להוכיח שנגרם לו [[נזק בתביעת רשלנות רפואית|נזק בשל הטיפול הרשלני של הנתבע]].
 +
* בהערכת הפיצויים בתביעת רשלנות רפואית בית המשפט ייקח בחשבון ראשי נזק שונים.
 +
*'''נזק''' - מוגדר בחוק: אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית, או שם טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור דומים.
 +
*'''נזק ממון''' - הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים.
 +
* לפרטים נוספים, ראו [[נזק בתביעת רשלנות רפואית]].
  
בהערכת הפיצויים בתביעת רשלנות רפואית בית המשפט ייקח בחשבון  ראשי נזק שונים. לדוגמא:
+
== עלויות הגשת תביעת רשלנות רפואית ==
+
*הגשת תביעה לבית משפט בגין רשלנות רפואית כרוכה בעלויות:
בקבוצה של ראשי הנזק הממוניים-
+
** אגרת בית משפט- התובע המגיש את התביעה מחוייב בתשלום אגרת בית משפט.
*'''פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות'''- פיצוי זה  מביא בחשבון את הפגיעה בכושר ההשתכרות של הניזוק כתוצאה מן העוולה שבוצעה כלפיו. על כן, אם נפגע אדם בגופו עקב מעשה נזיקין, ואינו יכול עוד להתמיד בעבודתו שמקדם, יפסוק לו בית המשפט פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות.  
+
** שכר טירחת עו"ד- עו"ד המייצג מטופל התובע בתביעת רשלנות רפואית, גובה לרוב שכ"ט על פי אחוזים מהפיצוי שייפסק בפסק הדין או בפשרה.
*'''הוצאות על טיפול'''- בית המשפט יבחן מהן ההוצאות שהוציא התובע לשם קבלת טיפול רפואי, סיעוד, טיפול פסיכולוגי, הוצאות בגין טיפול, אישפוז, כולל הוצאות נילוות כגון נסיעות.
+
** עלות קבלת חוות דעת מומחה רפואי.
 
+
** עלות איסוף החומר הרפואי.
בקבוצת נזקי הגוף הלא ממוניים, ראשי נזק עיקריים-
+
* בית המשפט רשאי לפסוק הוצאות משפט לצד הזוכה (כלומר, לחייב את הצד המפסיד במשפט לשלם את הוצאות המשפט של הזוכה).
*'''כאב וסבל''' -כאב וסבל הכרוך בנזק גוף שנגרם לניזוק. נפסק כי פגיעה בנוחות גופנית, סבל ופחד, גם אם אין להם כל ביטוי פיזי, וגם אם אין הם מתלווים לפגיעה פיזית כלשהי, עשויים להוות נזק בר-פיצוי בנזיקין.
 
*'''קיצור תוחלת החיים'''
 
*'''פגיעה בזכות של החולה לאוטונומיה'''- בית המשפט שדן במקרה שבו ניתן טיפול רפואי ללא הסכמה מדעת של החולה, פסק כי לחולה יש זכות לפיצוי עבור הנזקים הלא ממוניים שנגרמו לה. נקבע, שמדובר בפגיעה בזכות של החולה לאוטונומיה וזה מהווה ראש נזק עצמאי המזכה בפיצוי, גם אם לא נגרם לחולה נזק גוף כתוצאה מכך.
 
 
 
== דרכים חלופיות לתביעה==
 
 
 
*'''קבילה ''' - כל מטופל שנפגע משירותי הבריאות או בתי החולים הממלכתיים, רשאי להגיש קבילה. ניתן להגיש [[הגשת תלונה לנציבות קבילות הציבור של בית החולים|תלונה לנציבות קבילות הציבור של בית חולים]], או [[הגשת תלונה לנציבות קבילות הציבור של קופת חולים|לנציבות קבילות הציבור של קופת חולים]].
 
  
 
==חשוב לדעת==
 
==חשוב לדעת==
<!-- במידת הצורך, ניתן להכניס כאן הבהרות חשובות. -->
+
* בפועל, רק מספר קטן יחסית של תביעות בשל רשלנות רפואית מגיעות לדיון בבית המשפט. תביעות רבות מסתיימות בהסדר פשרה בין הצדדים.
* בפועל, רק מספר קטן יחסית של תביעות בשל רשלנות רפואית, מגיעות לדיון בבית המשפט. הרבה תביעות מסתיימות בהסדר פשרה בין הצדדים.
+
* ניתן להגיש בנוסף לתביעה, או במקומה, תלונה [[הגשת תלונה לנציב קבילות הציבור למקצועות רפואיים|למשרד הבריאות]], [[הגשת תלונה לבית חולים|לגוף האחראי לתלונות/פניות הציבור של בית חולים]], או [[הגשת תלונה לקופת חולים|לממונה על קבילות הציבור של קופת חולים]].  
 
+
* הגשת קבילה או תלונה לא תפצה את המתלונן בפיצוי כלשהו, אולם במקרים שבהם היא תימצא מוצדקת, עשויים להינקט הליכים כנגד הרופא המטפל או המוסד הרפואי שהעניק טיפול לקוי.
*הגשת תביעה לבית משפט בגין רשלנות רפואית כרוכה בעלויות, בין השאר בגין-
 
**אגרת בית משפט- התובע המגיש את התביעה, מחויב בתשלום אגרת בית משפט.
 
**שכר טירחת עו"ד- בתביעת רשלנות רפואית, בד"כ עו"ד המייצג את המטופל התובע, גובה שכ"ט על פי אחוזים מהפיצוי שייפסק בפסק הדין או בפשרה.
 
**עלות קבלת חוות דעת מומחה רפואי.
 
**עלות איסוף החומר הרפואי.
 
  
== תקדימים משפטיים ==
+
<noinclude>{{הצגת מוקדי שירות|רשימה=}}</noinclude>
<!--
 
* רשימת תקדימים משפטיים המשפיעים על ההליך
 
-->
 
  
== הרחבות ופרסומים ==
+
== פסקי דין ==
<!--
+
{{הטמעת כותרת|רשלנות רפואית#פסקי דין}}
* רשימת הרחבות בנושא, למי שמעוניין לקרוא מעבר
 
-->
 
אמנון כרמי, בריאות ומשפט (2003)
 
  
== מקורות ==
+
<!--== הרחבות ופרסומים ==
<!--
 
* בסעיף זה יש להכניס רשימת מקורות לטקסט לצורך סימוכין ומתן קרדיט
 
 
-->
 
-->
המקור בערך זה נכתב ע"י [[ ההסתדרות הרפואית בישראל|הר"י]].
 
 
 
{{הליך/סיום טור ימני}}
 
{{הליך/תחילת טור שמאלי}}
 
{{סטטוס | בעבודה}}
 
{{הליך/ראו גם
 
| [[בריאות ומחלות]]
 
| [[חדש: רשלנות רפואית]]
 
| [[חדש: סוגי רשלנות רפואית]]
 
}}
 
{{הליך/טפסים
 
| 1 =
 
| 2 =
 
| 3 =
 
}}<!-- רשימת טפסים למימוש ההליך. כל פרמטר מופיע בשורה משלו, כתבליט (בולט). התיבה לא תוצג אם הפרמטרים יישארו ריקים -->
 
  
{{הליך/סיום טור שמאלי}}
+
== תודות ==
 +
* המקור בערך זה נכתב ע"י [[ ההסתדרות הרפואית בישראל|הר"י]].
  
  
 +
==Metadata==
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
 
[[קטגוריה:הליכים]]
 
[[קטגוריה:הליכים]]
 
[[קטגוריה:בריאות ומחלות]]
 
[[קטגוריה:בריאות ומחלות]]
 +
[[קטגוריה:רשלנות רפואית]]
 +
[[ar:تقديم دعوى الإهمال الطبي]]

גרסה אחרונה מ־01:11, 20 בפברואר 2019

הקדמה:

מטופלים שנגרם להם נזק כתוצאה מטיפול רפואי רשלני יכולים להגיש תביעת רשלנות רפואית ולתבוע פיצוי כספי מהמטפל
לצורך הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית יש להקפיד על איסוף מירב החומר הרפואי הרלוונטי
במרבית המקרים ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית רק עד 7 שנים מהיום שבו נגרם הנזק


תביעת רשלנות רפואית היא תביעה על מתן טיפול רפואי רשלני שגרם לנזק למטופל. התביעה מוגשת על ידי המטופל כנגד הגורם המטפל, במטרה להשיג פיצוי למטופל הנפגע.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • מטופלים שנגרם להם נזק כתוצאה מרשלנות של המטפל.
  • הורים זכאים להגיש תביעת רשלנות רפואית בשם ילדם הקטין.
  • במקרה של מטופל שנפטר כתוצאה מרשלנות רפואית:
    • יש זכות תביעה לעזבון המנוח, ובמקרה שביהמ"ש פוסק פיצויים, הם מועברים לעזבון.
    • תלויים במנוח שניזוקו כלכלית עקב מותו, זכאים אף הם להגיש תביעה.

את מי ניתן לתבוע

  • בתביעת רשלנות רפואית, ניתן לתבוע כל מטפל רפואי שטיפל במטופל שנפגע (כגון: רופא, מרדים, אחות, רוקח וכד').
  • כמו כן, ניתן לתבוע את המוסד הרפואי שבו עובד המטפל (כגון: בית חולים, קופת חולים וכד'). למוסד הרפואי יש אחריות למעשיו ומחדליו של הרופא (במסגרת אחריות שילוחית של המוסד הרפואי, כמעביד של הרופא).
  • בית החולים חב אחריות ישירה כלפי החולים המאושפזים בו, ובנוסף, הוא חב באחריות שילוחית, כמעביד של הרופא. הנהלת בית החולים אחראית לכל מעשה רשלני שנעשה בגדר הטיפול הניתן לחולה ע"י בית החולים.

פנייה לעורך דין

  • רצוי להתייעץ תחילה עם עו"ד בעל נסיון בתחום הרשלנות הרפואית טרם תחילת ההליך.
  • לרוב יפעל עו"ד לקבלת התיעוד הרפואי ויפנה את המטופל למומחה הרפואי.
  • לאחר איסוף כל המידע וחוות הדעת מהמומחה, יעריך העו"ד האם בכלל יש עילה להגשת תביעה.

שלבי ההליך

  • הגשת תביעה בעילה של רשלנות רפואית, כוללת כמה שלבים:
  1. איסוף החומר הרפואי
  2. פנייה לרופא מומחה כדי לקבל חוות דעת
  3. הגשת התביעה לבית משפט מתאים בהתאם לגובה הפיצויים הנתבעים

1. איסוף התיעוד הרפואי

2. חוות דעת מומחה רפואי

  • על פי החוק (תקנות סדר דין אזרחי), תובע הרוצה להוכיח עניין רפואי לשם ביסוס טענתו נדרש לצרף לכתב התביעה תעודת רופא או חוות דעת מומחה.
  • על המטופל התובע לצרף לכתב תביעת הרשלנות הרפואית חוות דעת של מומחה רפואי בתחום של הרשלנות הנטענת, שיקבע שאכן היתה רשלנות רפואית ומהו היקף הנזק.
  • לאחר איסוף החומר הרפואי פונים למומחה הרפואי, (לרוב מדובר ברופא בכיר, בעל נסיון בכתיבת חו"ד), שיחווה דעתו על המקרה.
  • אי צירוף חוות דעת לכתב התביעה, שולל מהתובע את האפשרות להוכיח את הרשלנות הרפואית.
  • יש לשים לב כי קבלת חוות דעת של רופא מומחה כרוכה בעלות לא מבוטלת (העשויה להסתכם באלפי שקלים).
  • לפרטים נוספים ראו חוות דעת מומחה רפואי בתביעת רשלנות רפואית.

3. הגשת התביעה לבית משפט מתאים

  • השאלה לאיזה בית משפט תוגש התביעה, תלויה בסכום התביעה.
  • תביעה אזרחית עד לסכום של 2.5 מליון ש"ח (ביום הגשת התביעה), תוגש לבית משפט השלום. תביעה מעבר לסכום זה, תוגש לבית משפט המחוזי.

התיישנות תביעת רשלנות רפואית

  • תקופת ההתיישנות של תביעת רשלנות רפואית היא 7 שנים.
  • תקופת ההתיישנות מתחילה מהיום שבו נוצרה עילת התביעה. כלומר, בתביעה בשל רשלנות רפואית מתחילים למנות 7 שנים החל מהרגע שבו ניתן הטיפול הרפואי הרשלני שגרם לנזק.
  • במקרים שבהם הנזק לא נתגלה ביום שבו אירע, כלומר כאשר הנזק מתגלה יותר מאוחר מהמועד שבו נגרם, התביעה תתיישן 7 שנים מיום גילוי הנזק, בתנאי שטרם חלפו 10 שנים מיום אירוע הנזק.
דוגמה
אישה נבדקה ע"י רופאה ביום 22.10.1980 בשל כאבי ראש מתמשכים. הרופאה התרשלה בכך שלא שלחה את האישה לבדיקת סי.טי.

ביום 24.6.1983 נתגלה גידול בראישה של האישה. האישה תבעה את הרופאה ביום 1.1.1989.
בין היום שבו אירע הנזק (22.10.1980) ליום בו הוגשה התביעה (1.1.1989) חלפו למעלה מ-7 שנים ולכן ניתן לטעון שהתביעה התיישנה, אולם מכיוון שהנזק התגלה במועד מאוחר יותר, מתחילים למנות 7 שנים מיום גילוי הנזק (24.6.1983).

בין יום גילוי הנזק ליום הגשת התביעה לא חלפו 7 שנים, ולכן התביעה לא התיישנה.
  • תקופת ההתיישנות במקרה של קטינים (מתחת לגיל 18) מתחילה רק מהיום שבו מלאו להם 18 (כלומר, מי שנגרם לו נזק בהיותו קטין יכול לתבוע מהיום שבו נוצרה עילת התביעה עד שיגיע לגיל 25).

פיצויים בתביעת רשלנות רפואית

  • התובע בתביעת רשלנות רפואית יצטרך להוכיח שנגרם לו נזק בשל הטיפול הרשלני של הנתבע.
  • בהערכת הפיצויים בתביעת רשלנות רפואית בית המשפט ייקח בחשבון ראשי נזק שונים.
  • נזק - מוגדר בחוק: אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית, או שם טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור דומים.
  • נזק ממון - הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים.
  • לפרטים נוספים, ראו נזק בתביעת רשלנות רפואית.

עלויות הגשת תביעת רשלנות רפואית

  • הגשת תביעה לבית משפט בגין רשלנות רפואית כרוכה בעלויות:
    • אגרת בית משפט- התובע המגיש את התביעה מחוייב בתשלום אגרת בית משפט.
    • שכר טירחת עו"ד- עו"ד המייצג מטופל התובע בתביעת רשלנות רפואית, גובה לרוב שכ"ט על פי אחוזים מהפיצוי שייפסק בפסק הדין או בפשרה.
    • עלות קבלת חוות דעת מומחה רפואי.
    • עלות איסוף החומר הרפואי.
  • בית המשפט רשאי לפסוק הוצאות משפט לצד הזוכה (כלומר, לחייב את הצד המפסיד במשפט לשלם את הוצאות המשפט של הזוכה).

חשוב לדעת

פסקי דין


תודות

  • המקור בערך זה נכתב ע"י הר"י.