שורה 1: שורה 1:
 
{{הליך/תחילת טור ימני}}
 
{{הליך/תחילת טור ימני}}
 
{{דגשים  
 
{{דגשים  
| מידע  = הגשת תביעה בעילה של רשלנות רפואית, כוללת כמה שלבים מקדמיים, ביניהם- איסוף החומר הרפואי, פניה לרופא מומחה כדי לקבל חוות דעת.
+
| מידע  =  
 +
*תביעת רשלנות רפואית היא תביעה על מתן טיפול רפואי רשלני שגרם לנזק למטופל.
 +
 
 +
*הגשת תביעה בעילה של רשלנות רפואית, כוללת כמה שלבים מקדמיים, ביניהם- איסוף החומר הרפואי, פניה לרופא מומחה כדי לקבל חוות דעת.
 
| איסור = <!-- דוגמה: אסור לעשות -->
 
| איסור = <!-- דוגמה: אסור לעשות -->
 
| חשוב  =  
 
| חשוב  =  

גרסה מ־17:29, 1 באוגוסט 2011

תבנית:הליך/תחילת טור ימני

  • תביעת רשלנות רפואית היא תביעה על מתן טיפול רפואי רשלני שגרם לנזק למטופל.
  • הגשת תביעה בעילה של רשלנות רפואית, כוללת כמה שלבים מקדמיים, ביניהם- איסוף החומר הרפואי, פניה לרופא מומחה כדי לקבל חוות דעת.
  • השאלה האם היתה התרשלות מקצועית מצידו של הרופא, הוא עניין שבית המשפט עונה עליו.
  • ככל בעל מקצוע, חובתו של רופא לפעול במסגרת מקצועו כרופא, בזהירות סבירה המתחייבת בנסיבות העניין.
  • מטרת תביעת הרשלנות היא להשיג פיצוי לנפגע.


איסוף התיעוד הרפואי

לתובע בתביעת רשלנות רפואית, המבקש להוכיח בפני בית המשפט כי נפגע כתוצאה מהטיפול הרפואי, יש חשיבות רבה לתיעוד הרפואי, המתעד בין היתר, את הטיפול שנחשד להיות רשלני. לכן, בהכנת התביעה, יש תחילה לאסוף את כל החומר הרפואי הנוגע למטופל, מהרופא/ המוסד הרפואי שטיפל בו.

על פי חוק זכויות החולה, חייב הרופא/ המוסד הרפואי לתעד בכתב את הטיפול בחולה. לכל מטופל יש זכות לקבל העתק רשומה רפואית, הרשומה כוללת את כל המסמכים והתיעוד שנוגע למצבו הרפואי של החולה, בין השאר את התיק הרפואי, צילומים, גליון אישפוז, הרדמה וכו'. ראה הרחבה בנושא: העתקת רשומה רפואית.

  • העתקת המידע הרפואי כרוכה בתשלום.
  • על המוסד הרפואי חלה חובה לשמירת הרשומה הרפואית, אך חובה זו מוגבלת בזמן. כך לדוג': על התיק הרפואי להישמר לתקופה של 20 שנים לאחר האישפוז או הטיפול האחרון, צילום רנטגן יש לשמור בתיק הרפואי רק 10 שנים מתום הטיפול האחרון.


פניה לעו"ד

בד"כ בהגשת תביעה בגין רשלנות רפואית, נהוג להתייעץ תחילה עם עו"ד בעל נסיון בתחום זה. בד"כ יפעל עו"ד לקבלת התיעוד הרפואי ויפנה את המטופל למומחה רפואי. לאחר איסוף כל המידע וחוות הדעת מהמומחה, יעריך עו"ד האם בכלל יש עילה להגשת תביעה.

חוות דעת מומחה רפואי

על פי החוק ( תקנות סדר דין אזרחי), כאשר בעל דין רוצה להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענתו, עליו לצרף לכתב התביעה תעודת רופא או חוות דעת מומחה. לכן, לכתב התביעה בתביעת רשלנות רפואית, על המטופל התובע, לצרף לכתב התביעה, חוות דעת של מומחה רפואי, בתחום של הרשלנות הנטענת, שיקבע שאכן היתה רשלנות רפואית ומהו היקף הנזק. בד"כ, לאחר איסוף החומר הרפואי, פונים למומחה הרפואי, בד"כ רופא בכיר, בעל נסיון בכתיבת חוו"ד, שיחווה דעתו על המקרה.

אי צירוף חוות דעת לכתב התביעה, שולל מהתובע את האפשרות להוכיח את הרשלנות הרפואית.

יש לשים לב, כי עלות קבלת חוות דעת של רופא מומחה הינה בערך בין 8,000-15,000 ש"ח.

ראו הרחבה בנושא חדש: חוות דעת מומחה רפואי.

את מי ניתן לתבוע

בתביעת רשלנות רפואית, ניתן לתבוע כל מטפל רפואי שטיפל בנו- רופא, מרדים, אחות, רוקח, וכן ניתן לתבוע את המוסד הרפואי בו עובד הרופא- בית חולים קופת חולים וכו'. למטופל שנפגע, יש זכות להגיש תביעה ישירה נגד המוסד הרפואי בו הוא טופל, שכן למוסד הרפואי יש אחריות למעשיו ומחדליו של הרופא ( במסגרת אחריות שילוחית של המוסד הרפואי, כמעביד של הרופא). בית החולים חב אחריות ישירה כלפי החולים המאושפזים בו, ובנוסף, הוא חב באחריות שילוחית, כמעביד של הרופא. הנהלת בית החולים אחראית לכל מעשה רשלני שנעשה בגדר הטיפול הניתן לחולה ע"י בית החולים.

לאיזה בית משפט תוגש התביעה

השאלה לאיזה בית משפט תוגש התביעה, תלויה בסכום התביעה. תביעה(אזרחית) עד לסכום של 2.5 מליון ש"ח ( ביום הגשת התביעה), תוגש לבית משפט השלום. תביעה מעבר לסכום זה, תוגש לבית משפט המחוזי.

התיישנות תביעת רשלנות רפואית- עד מתי ניתן להגיש תביעה בגין הנזק?

לפי החוק, תקופת ההתיישנות של התביעה מתחילה מהיום שבו נולדה עילת התביעה. ההתיישנות היא 7 שנים לאחר המועד שבו נולדה עילת התביעה.

דוגמה
אם נגרם לחולה נזק כתוצאה מטיפול רשלני בניתוח, הוא יכול להגיש תביעת רשלנות תוך 7 שנים ממועד הניתוח.

במקרים שבהם הנזק לא נתגלה ביום שבו אירע, כלומר כאשר הנזק מתגלה יותר מאוחר מהמועד בו נגרם, התביעה תתיישן 7 שנים מיום גילוי הנזק, בתנאי שטרם חלפו 10 שנים מיום ארוע הנזק.

  • דוגמה: אשה שנבדקה ע"י רופאה בשנת 1980 בשל כאבי ראש מתמשכים. הרופאה התרשלה בכך שלא שלחה את האישה לבדיקת סי.טי. בשנת 1983 נתגלה גידול בראשה. טענת ההתיישנות שניסו לטעון כנגד התביעה, נדחתה.

יום ארוע הנזק- בשנת 1980 וממועד זה ועד להגשת התביעה לא חלפו 10 שנים. היום שבו נתגלה לאישה הנזק - שנת 1983, וממועד זב ועד להגשת התביעה לא חלפו 7 שנים. בגלל שהנזק לא נתגלה לאישה באותו מועד שבו אירע ( כבר בשנת 1980), מרוץ ההתיישנות מתחיל מהיום שבו התברר לאישה כי הטיפול הרשלני של הרופאה הוביל לכך שמחלתה לא אובחנה במועד ( שנת 1983).

  • קטינים- תקופת ההתיישנות במקרה של קטינים, מתחילה רק מהיום שבו מלאו לקטין 18.

דרכים חלופיות לתביעה

  • פשרה- בפועל, רק מספר קטן יחסית של תביעות בשל רשלנות רפואית, מגיעות לדיון בבית המשפט. הרבה תביעות מסתיימות בהסדר פשרה בין הצדדים.
  • קבילה למשרד הבריאות - כל מטופל שנפגע משירותי הבריאות או בתי החולים הממשלכתיים, רשאי להגיש קבילה למשרד הבריאות, לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות. בקבילה יש לפרט פרטים אישיים, פרטי הפגיעה ולצרף העתק מסמכים רפואיים רלוונטים.

חשוב לדעת

הגשת תביעה לבית משפט בגין רשלנות רפואית כרוכה בעלויות, בין השאר בגין-

  • אגרת בית משפט- התובע המגיש את התביעה, מחויב בתשלום אגרת בית משפט.
  • שכר טירחת עו"ד- בתביעת רשלנות רפואית, בד"כ עו"ד המייצג את המטופל התובע, גובה שכ"ט על פי אחוזים מהפיצוי שייפסק בפסק הדין או בפשרה.
  • עלות קבלת חוות דעת מומחה רפואי.
  • עלות איסוף החומר הרפואי.

תקדימים משפטיים

הרחבות ופרסומים

אמנון כרמי, בריאות ומשפט (2003)

מקורות

המקור בערך זה נכתב ע"י הר"י.


תבנית:הליך/סיום טור ימני תבנית:הליך/תחילת טור שמאלי תבנית:סטטוס תבנית:הליך/ראו גם תבנית:הליך/טפסים

תבנית:הליך/סיום טור שמאלי