שורה 23: שורה 23:
  
 
== איסוף התיעוד הרפואי==
 
== איסוף התיעוד הרפואי==
התובע בתביעת רשלנות רפואית יצטרך להוכיח בבית המשפט כי [[נזק בתביעת רשלנות רפואית|'''נגרם לו נזק כתוצאה מהטיפול הרפואי הרשלני''']] ולכן ישנה חשיבות רבה לאיסוף התיעוד הרפואי בכל הקשור לטיפול שהתובע מבקש להוכיח שנעשה ברשלנות.  
+
* התובע בתביעת רשלנות רפואית יצטרך להוכיח בבית המשפט כי [[נזק בתביעת רשלנות רפואית|'''נגרם לו נזק כתוצאה מהטיפול הרפואי הרשלני''']] ולכן ישנה חשיבות רבה לאיסוף התיעוד הרפואי בכל הקשור לטיפול שהתובע מבקש להוכיח שנעשה ברשלנות. לכן, '''השלב הראשון בהכנת התביעה הוא איסוף כל החומר הרפואי הנוגע למטופל, מהרופא/ המוסד הרפואי שטיפל בו.'''
 
 
לכן, '''השלב הראשון בהכנת התביעה הוא איסוף כל החומר הרפואי הנוגע למטופל, מהרופא/ המוסד הרפואי שטיפל בו.'''
 
 
 
על פי חוק זכויות החולה, חייב הרופא/המוסד הרפואי לתעד בכתב את הטיפול בחולה. לכל מטופל יש זכות לקבל העתק [[רשומה רפואית]], הרשומה כוללת את כל המסמכים והתיעוד שנוגע למצבו הרפואי של החולה, בין השאר את התיק הרפואי, צילומים, גליון אישפוז, הרדמה וכו'. ראו [[קבלת מידע מהרשומה הרפואית]].
 
  
 +
* על פי חוק זכויות החולה, חייב הרופא/המוסד הרפואי [[תיעוד מידע רפואי|'''לתעד בכתב את הטיפול בחולה''']].
 +
*לכל מטופל יש זכות לקבל העתק של '''[[רשומה רפואית]]'''. הרשומה כוללת את כל המסמכים והתיעוד שנוגע למצבו הרפואי של החולה, בין השאר את התיק הרפואי, צילומים, גליון אישפוז, הרדמה וכו'. לפרטים נוספים, ראו '''[[קבלת מידע מהרשומה הרפואית]]'''.
 
* העתקת המידע הרפואי כרוכה בתשלום.
 
* העתקת המידע הרפואי כרוכה בתשלום.
 
*על המוסד הרפואי חלה חובה ל[[שמירת הרשומה הרפואית]], אך חובה זו מוגבלת בזמן.
 
*על המוסד הרפואי חלה חובה ל[[שמירת הרשומה הרפואית]], אך חובה זו מוגבלת בזמן.
שורה 134: שורה 132:
 
[[קטגוריה:הליכים]]
 
[[קטגוריה:הליכים]]
 
[[קטגוריה:בריאות ומחלות]]
 
[[קטגוריה:בריאות ומחלות]]
 +
[[קטגוריה:רשלנות רפואית]]

גרסה מ־02:32, 5 בספטמבר 2011

תבנית:הליך/תחילת טור ימני

מטופלים שחשים כי נגרם להם נזק כתוצאה מטיפול רפואי רשלני יכולים להגיש תביעת רשלנות רפואית ולתבוע פיצוי כספי מהמטפל
הגשת תביעה בעילה של רשלנות רפואית, כוללת כמה שלבים מקדמיים, ביניהם- איסוף החומר הרפואי, פניה לרופא מומחה כדי לקבל חוות דעת.

תבנית:הליך/סיום הקדמה

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

שלבי ההליך

הגשת תביעה בעילה של רשלנות רפואית, כוללת כמה שלבים מקדמיים:

איסוף התיעוד הרפואי

  • התובע בתביעת רשלנות רפואית יצטרך להוכיח בבית המשפט כי נגרם לו נזק כתוצאה מהטיפול הרפואי הרשלני ולכן ישנה חשיבות רבה לאיסוף התיעוד הרפואי בכל הקשור לטיפול שהתובע מבקש להוכיח שנעשה ברשלנות. לכן, השלב הראשון בהכנת התביעה הוא איסוף כל החומר הרפואי הנוגע למטופל, מהרופא/ המוסד הרפואי שטיפל בו.

פניה לעו"ד

בד"כ בהגשת תביעה בגין רשלנות רפואית, נהוג להתייעץ תחילה עם עו"ד בעל נסיון בתחום זה. בד"כ יפעל עו"ד לקבלת התיעוד הרפואי ויפנה את המטופל למומחה רפואי. לאחר איסוף כל המידע וחוות הדעת מהמומחה, יעריך עו"ד האם בכלל יש עילה להגשת תביעה.

חוות דעת מומחה רפואי

על פי החוק ( תקנות סדר דין אזרחי), כאשר בעל דין רוצה להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענתו, עליו לצרף לכתב התביעה תעודת רופא או חוות דעת מומחה. לכן, לכתב התביעה בתביעת רשלנות רפואית, על המטופל התובע, לצרף לכתב התביעה, חוות דעת של מומחה רפואי, בתחום של הרשלנות הנטענת, שיקבע שאכן היתה רשלנות רפואית ומהו היקף הנזק. בד"כ, לאחר איסוף החומר הרפואי, פונים למומחה הרפואי, בד"כ רופא בכיר, בעל נסיון בכתיבת חוו"ד, שיחווה דעתו על המקרה.

אי צירוף חוות דעת לכתב התביעה, שולל מהתובע את האפשרות להוכיח את הרשלנות הרפואית.

יש לשים לב, כי קבלת חוות דעת של רופא מומחה כרוכה בעלות לא מבוטלת (יכול להגיע לאלפי שקלים).

ראו הרחבה בנושא חדש: חוות דעת מומחה רפואי.

את מי ניתן לתבוע

  • בתביעת רשלנות רפואית, ניתן לתבוע כל מטפל רפואי שטיפל במטופל שנפגע- רופא, מרדים, אחות, רוקח, וכן ניתן לתבוע את המוסד הרפואי בו עובד הרופא- בית חולים קופת חולים וכדומה. למוסד הרפואי יש אחריות למעשיו ומחדליו של הרופא ( במסגרת אחריות שילוחית של המוסד הרפואי, כמעביד של הרופא).
  • בית החולים חב אחריות ישירה כלפי החולים המאושפזים בו, ובנוסף, הוא חב באחריות שילוחית, כמעביד של הרופא. הנהלת בית החולים אחראית לכל מעשה רשלני שנעשה בגדר הטיפול הניתן לחולה ע"י בית החולים.

לאיזה בית משפט תוגש התביעה

השאלה לאיזה בית משפט תוגש התביעה, תלויה בסכום התביעה. תביעה(אזרחית) עד לסכום של 2.5 מליון ש"ח ( ביום הגשת התביעה), תוגש לבית משפט השלום. תביעה מעבר לסכום זה, תוגש לבית משפט המחוזי.

התיישנות תביעת רשלנות רפואית

לפי החוק, תקופת ההתיישנות של התביעה מתחילה מהיום שבו נולדה עילת התביעה. ההתיישנות היא 7 שנים לאחר המועד שבו נולדה עילת התביעה.

דוגמה
אם נגרם לחולה נזק כתוצאה מטיפול רשלני בניתוח, הוא יכול להגיש תביעת רשלנות תוך 7 שנים ממועד הניתוח.

במקרים שבהם הנזק לא נתגלה ביום שבו אירע, כלומר כאשר הנזק מתגלה יותר מאוחר מהמועד בו נגרם, התביעה תתיישן 7 שנים מיום גילוי הנזק, בתנאי שטרם חלפו 10 שנים מיום ארוע הנזק.

דוגמה
אשה שנבדקה ע"י רופאה בשנת 1980 בשל כאבי ראש מתמשכים. הרופאה התרשלה בכך שלא שלחה את האישה לבדיקת סי.טי. בשנת 1983 נתגלה גידול בראשה. האישה תבעה את הרופאה בשנת 1989. טענת ההתיישנות שניסו לטעון כנגד התביעה של אותה אישה, נדחתה.

יום ארוע הנזק- בשנת 1980 וממועד זה ועד להגשת התביעה לא חלפו 10 שנים. היום שבו נתגלה לאישה הנזק - שנת 1983, וממועד זה ועד להגשת התביעה לא חלפו 7 שנים.

בגלל שהנזק לא נתגלה לאישה באותו מועד שבו אירע (כבר בשנת 1980), מרוץ ההתיישנות מתחיל מהיום שבו התברר לאישה כי הטיפול הרשלני של הרופאה הוביל לכך שמחלתה לא אובחנה במועד (שנת 1983).
  • קטינים- תקופת ההתיישנות במקרה של קטינים, מתחילה רק מהיום שבו מלאו לקטין 18 (כלומר- 7 שנים מהיום שבו מלאו לקטין 18 שנים).

פיצויים בתביעת רשלנות רפואית

בהערכת הפיצויים בתביעת רשלנות רפואית בית המשפט ייקח בחשבון ראשי נזק שונים. לדוגמא:

בקבוצה של ראשי הנזק הממוניים-

  • פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות- פיצוי זה מביא בחשבון את הפגיעה בכושר ההשתכרות של הניזוק כתוצאה מן העוולה שבוצעה כלפיו. על כן, אם נפגע אדם בגופו עקב מעשה נזיקין, ואינו יכול עוד להתמיד בעבודתו שמקדם, יפסוק לו בית המשפט פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות.
  • הוצאות על טיפול- בית המשפט יבחן מהן ההוצאות שהוציא התובע לשם קבלת טיפול רפואי, סיעוד, טיפול פסיכולוגי, הוצאות בגין טיפול, אישפוז, כולל הוצאות נילוות כגון נסיעות.

בקבוצת נזקי הגוף הלא ממוניים, ראשי נזק עיקריים-

  • כאב וסבל -כאב וסבל הכרוך בנזק גוף שנגרם לניזוק. נפסק כי פגיעה בנוחות גופנית, סבל ופחד, גם אם אין להם כל ביטוי פיזי, וגם אם אין הם מתלווים לפגיעה פיזית כלשהי, עשויים להוות נזק בר-פיצוי בנזיקין.
  • קיצור תוחלת החיים
  • פגיעה בזכות של החולה לאוטונומיה- בית המשפט שדן במקרה שבו ניתן טיפול רפואי ללא הסכמה מדעת של החולה, פסק כי לחולה יש זכות לפיצוי עבור הנזקים הלא ממוניים שנגרמו לה. נקבע, שמדובר בפגיעה בזכות של החולה לאוטונומיה וזה מהווה ראש נזק עצמאי המזכה בפיצוי, גם אם לא נגרם לחולה נזק גוף כתוצאה מכך.

דרכים חלופיות לתביעה

  • קבילה - כל מטופל שנפגע משירותי הבריאות או בתי החולים הממלכתיים, רשאי להגיש קבילה. ניתן להגיש תלונה לנציבות קבילות הציבור של בית חולים, או לנציבות קבילות הציבור של קופת חולים.

חשוב לדעת

  • בפועל, רק מספר קטן יחסית של תביעות בשל רשלנות רפואית, מגיעות לדיון בבית המשפט. הרבה תביעות מסתיימות בהסדר פשרה בין הצדדים.
  • הגשת תביעה לבית משפט בגין רשלנות רפואית כרוכה בעלויות, בין השאר בגין-
    • אגרת בית משפט- התובע המגיש את התביעה, מחויב בתשלום אגרת בית משפט.
    • שכר טירחת עו"ד- בתביעת רשלנות רפואית, בד"כ עו"ד המייצג את המטופל התובע, גובה שכ"ט על פי אחוזים מהפיצוי שייפסק בפסק הדין או בפשרה.
    • עלות קבלת חוות דעת מומחה רפואי.
    • עלות איסוף החומר הרפואי.

תקדימים משפטיים

הרחבות ופרסומים

אמנון כרמי, בריאות ומשפט (2003)

מקורות

המקור בערך זה נכתב ע"י הר"י.


תבנית:הליך/סיום טור ימני תבנית:הליך/תחילת טור שמאלי תבנית:סטטוס תבנית:הליך/ראו גם תבנית:הליך/טפסים

תבנית:הליך/סיום טור שמאלי