שורה 1: שורה 1:
 
{{הליך/תחילת טור ימני}}
 
{{הליך/תחילת טור ימני}}
 
{{דגשים  
 
{{דגשים  
| פיצוי  = מטופלים שחשים כי נגרם להם נזק כתוצאה מ[[חדש: הגדרת רשלנות רפואית|'''טיפול רפואי רשלני''']] יכולים להגיש תביעת רשלנות רפואית ולתבוע פיצוי כספי מהמטפל  
+
| פיצוי  = מטופלים שנגרם להם נזק כתוצאה מ[[הגדרת רשלנות רפואית|טיפול רפואי רשלני]] יכולים להגיש תביעת רשלנות רפואית ולתבוע פיצוי כספי מהמטפל  
| מידע = לצורך הגשת תביעה בעילה של רשלנות רפואית יש לבצע מספר שלבים מקדמיים, ביניהם - איסוף החומר הרפואי, פניה לרופא מומחה כדי לקבל חוות דעת.
+
| מידע = לצורך הגשת תביעה בעילה של רשלנות רפואית יש להקפיד על איסוף מרב החומר הרפואי הרלוונטי
| איסור = <!-- דוגמה: אסור לעשות -->
+
| מידע2 = במרבית המקרים ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית רק עד 7 שנים מהיום בו נגרם הנזק
 
| שאלה  = <!-- דוגמה: שאלה -->
 
| שאלה  = <!-- דוגמה: שאלה -->
 
| ממשל  = <!-- קישור לגורם ממשל אחראי -->
 
| ממשל  = <!-- קישור לגורם ממשל אחראי -->
שורה 9: שורה 9:
  
 
<!-- כאן יש להכניס הקדמה קצרה לגבי ההליך ומטרתו. -->
 
<!-- כאן יש להכניס הקדמה קצרה לגבי ההליך ומטרתו. -->
* '''[[חדש:תביעת רשלנות רפואית|תביעת רשלנות רפואית]]''' היא תביעה על מתן [[חדש:הגדרת רשלנות רפואית|'''טיפול רפואי רשלני''']] שגרם ל[[חדש:נזק בתביעת רשלנות רפואית|'''נזק למטופל''']].  
+
* [[תביעת רשלנות רפואית]] היא תביעה על מתן [[הגדרת רשלנות רפואית|טיפול רפואי רשלני]] שגרם ל[[נזק בתביעת רשלנות רפואית|נזק למטופל]].  
 
* התביעה מוגשת על ידי המטופל כנגד הגורם המטפל, ומטרתה היא להשיג פיצוי למטופל הנפגע.
 
* התביעה מוגשת על ידי המטופל כנגד הגורם המטפל, ומטרתה היא להשיג פיצוי למטופל הנפגע.
  
שורה 15: שורה 15:
  
 
==אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים==
 
==אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים==
* מטופלים שנגרם להם [[חדש:נזק בתביעת רשלנות רפואית|'''נזק''']] כתוצאה מ[[חדש: הגדרת רשלנות רפואית|'''רשלנות של המטפל''']]
+
* מטופלים שנגרם להם [[נזק בתביעת רשלנות רפואית|נזק]] כתוצאה מ[[הגדרת רשלנות רפואית|רשלנות של המטפל]]
  
 
*הורים זכאים להגיש תביעת רשלנות רפואית בשם ילדם הקטין.
 
*הורים זכאים להגיש תביעת רשלנות רפואית בשם ילדם הקטין.
  
 
* במקרה של מטופל שנפטר כתוצאה מרשלנות רפואית, יש זכות תביעה לעזבון המנוח, ובמידה וביהמ"ש פוסק פיצויים, הם מועברים לעזבון.
 
* במקרה של מטופל שנפטר כתוצאה מרשלנות רפואית, יש זכות תביעה לעזבון המנוח, ובמידה וביהמ"ש פוסק פיצויים, הם מועברים לעזבון.
גם התלויים במנוח, שניזוקו כלכלית עקב מותו של המנוח, זכאים להגיש תביעה.
+
* גם התלויים במנוח, שניזוקו כלכלית עקב מותו של המנוח, זכאים להגיש תביעה.
  
 
== שלבי ההליך ==
 
== שלבי ההליך ==
שורה 29: שורה 29:
  
 
== פניה לעו"ד==
 
== פניה לעו"ד==
* נהוג להתייעץ תחילה עם עו"ד בעל נסיון בתחום הרשלנות הרפואית טרם תחילת ההליך.  
+
* רצוי להתייעץ תחילה עם עו"ד בעל נסיון בתחום הרשלנות הרפואית טרם תחילת ההליך.  
 
* לרוב יפעל עו"ד לקבלת התיעוד הרפואי ויפנה את המטופל למומחה הרפואי.  
 
* לרוב יפעל עו"ד לקבלת התיעוד הרפואי ויפנה את המטופל למומחה הרפואי.  
 
* לאחר איסוף כל המידע וחוות הדעת מהמומחה, יעריך עו"ד האם בכלל יש עילה להגשת תביעה.
 
* לאחר איסוף כל המידע וחוות הדעת מהמומחה, יעריך עו"ד האם בכלל יש עילה להגשת תביעה.
  
 
== איסוף התיעוד הרפואי==
 
== איסוף התיעוד הרפואי==
* התובע בתביעת רשלנות רפואית יצטרך להוכיח בבית המשפט כי [[חדש:נזק בתביעת רשלנות רפואית|'''נגרם לו נזק כתוצאה מהטיפול הרפואי הרשלני''']] ולכן ישנה חשיבות רבה לאיסוף התיעוד הרפואי בכל הקשור לטיפול שהתובע מבקש להוכיח שנעשה ברשלנות. לכן, '''השלב הראשון בהכנת התביעה הוא איסוף כל החומר הרפואי הנוגע למטופל, מהרופא/ המוסד הרפואי שטיפל בו.'''
+
* התובע בתביעת רשלנות רפואית יצטרך להוכיח בבית המשפט כי [[נזק בתביעת רשלנות רפואית|'''נגרם לו נזק כתוצאה מהטיפול הרפואי הרשלני''']]. משום כך ישנה חשיבות רבה לאיסוף התיעוד הרפואי בכל הקשור לטיפול שהתובע מבקש להוכיח שנעשה ברשלנות. לכן, '''השלב הראשון בהכנת התביעה הוא איסוף כל החומר הרפואי הנוגע למטופל, מהרופא/המוסד הרפואי שטיפל בו.'''
  
 
* על פי חוק זכויות החולה, חייב הרופא/המוסד הרפואי [[תיעוד מידע רפואי|'''לתעד בכתב את הטיפול בחולה''']].  
 
* על פי חוק זכויות החולה, חייב הרופא/המוסד הרפואי [[תיעוד מידע רפואי|'''לתעד בכתב את הטיפול בחולה''']].  
שורה 42: שורה 42:
  
 
==חוות דעת מומחה רפואי==
 
==חוות דעת מומחה רפואי==
* על פי החוק (תקנות סדר דין אזרחי), כאשר בעל דין רוצה להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענתו, עליו לצרף לכתב התביעה תעודת רופא או חוות דעת מומחה.  
+
* על פי החוק (תקנות סדר דין אזרחי), תובע הרוצה להוכיח עניין רפואי לשם ביסוס טענתו נדרש לצרף לכתב התביעה תעודת רופא או חוות דעת מומחה.  
* לכן, על המטופל התובע לצרך לכתב תביעת רשלנות רפואית חוות דעת של מומחה רפואי '''בתחום של הרשלנות הנטענת''', שיקבע שאכן היתה רשלנות רפואית ומהו היקף הנזק.
+
* על המטופל התובע לצרף לכתב תביעת הרשלנות הרפואית חוות דעת של מומחה רפואי '''בתחום של הרשלנות הנטענת''', שיקבע שאכן היתה רשלנות רפואית ומהו היקף הנזק.
* בד"כ, לאחר איסוף החומר הרפואי פונים למומחה הרפואי, (לרוב מדובר ברופא בכיר, בעל נסיון בכתיבת חו"ד), שיחווה דעתו על המקרה.
+
* לאחר איסוף החומר הרפואי פונים למומחה הרפואי, (לרוב מדובר ברופא בכיר, בעל נסיון בכתיבת חו"ד), שיחווה דעתו על המקרה.
 
* '''אי צירוף חוות דעת לכתב התביעה, שולל מהתובע את האפשרות להוכיח את הרשלנות הרפואית.'''
 
* '''אי צירוף חוות דעת לכתב התביעה, שולל מהתובע את האפשרות להוכיח את הרשלנות הרפואית.'''
 
* יש לשים לב כי קבלת חוות דעת של רופא מומחה כרוכה בעלות לא מבוטלת (העשויה להסתכם באלפי שקלים).  
 
* יש לשים לב כי קבלת חוות דעת של רופא מומחה כרוכה בעלות לא מבוטלת (העשויה להסתכם באלפי שקלים).  
*ראו הרחבה בנושא [[חדש:חוות דעת מומחה רפואי]].
+
* לפרטים נוספים ראו [[חוות דעת מומחה רפואי]].
  
 
==את מי ניתן לתבוע==
 
==את מי ניתן לתבוע==
*בתביעת רשלנות רפואית, ניתן לתבוע כל מטפל רפואי שטיפל במטופל שנפגע- רופא, מרדים, אחות, רוקח, וכן ניתן לתבוע את המוסד הרפואי בו עובד הרופא- בית חולים קופת חולים וכדומה. למוסד הרפואי יש אחריות למעשיו ומחדליו של הרופא (במסגרת אחריות שילוחית של המוסד הרפואי, כמעביד של הרופא).
+
* בתביעת רשלנות רפואית, ניתן לתבוע כל מטפל רפואי שטיפל במטופל שנפגע (כגון: רופא, מרדים, אחות, רוקח וכד') כמו גם את המוסד הרפואי בו עובד המטפל (כגון: בית חולים, קופת חולים וכד'). למוסד הרפואי יש אחריות למעשיו ומחדליו של הרופא (במסגרת אחריות שילוחית של המוסד הרפואי, כמעביד של הרופא).
*בית החולים חב אחריות ישירה כלפי החולים המאושפזים בו, ובנוסף, הוא חב באחריות שילוחית, כמעביד של הרופא. הנהלת בית החולים אחראית לכל מעשה רשלני שנעשה בגדר הטיפול הניתן לחולה ע"י בית החולים.
+
* בית החולים חב אחריות ישירה כלפי החולים המאושפזים בו, ובנוסף, הוא חב באחריות שילוחית, כמעביד של הרופא. הנהלת בית החולים אחראית לכל מעשה רשלני שנעשה בגדר הטיפול הניתן לחולה ע"י בית החולים.
  
 
== לאיזה בית משפט תוגש התביעה==
 
== לאיזה בית משפט תוגש התביעה==
שורה 58: שורה 58:
  
 
==התיישנות תביעת רשלנות רפואית==
 
==התיישנות תביעת רשלנות רפואית==
* לפי החוק, תקופת ההתיישנות של תביעת רשלנות הינה '''7 שנים'''.  
+
* '''תקופת ההתיישנות של תביעת רשלנות רפואית הינה 7 שנים'''.  
* תקופת ההתיישנות מתחילה מהיום שבו '''נולדה עילת התביעה'''.  כלומר, אם נגרם לחולה נזק כתוצאה מטיפול רפואי רשלני, הוא יכול להגיש תביעת רשלנות תוך 7 שנים ממועד קבלת הטיפול.
+
* תקופת ההתיישנות מתחילה מהיום שבו נולדה עילת התביעה. כלומר, '''בתביעה בשל רשלנות רפואית מתחילים למנות 7 שנים החל מהרגע בו ניתן הטיפול הרפואי הרשלני שגרם לנזק'''.
* במקרים שבהם '''הנזק לא נתגלה ביום שבו אירע''', כלומר כאשר הנזק מתגלה יותר מאוחר מהמועד בו נגרם, התביעה תתיישן 7 שנים מיום '''גילוי הנזק''', בתנאי שטרם חלפו '''10 שנים''' מיום ארוע הנזק.
+
* במקרים שבהם הנזק לא נתגלה ביום שבו אירע, כלומר כאשר הנזק מתגלה יותר מאוחר מהמועד בו נגרם, '''התביעה תתיישן 7 שנים מיום גילוי הנזק, בתנאי שטרם חלפו 10 שנים מיום ארוע הנזק'''.
  
{{דוגמה | אשה שנבדקה ע"י רופאה בשנת 1980 בשל כאבי ראש מתמשכים. הרופאה התרשלה בכך שלא שלחה את האישה לבדיקת סי.טי. בשנת 1983 נתגלה גידול בראשה. האישה תבעה את הרופאה בשנת 1989. טענת ההתיישנות שניסו לטעון כנגד התביעה של אותה אישה, נדחתה.
+
{{דוגמה | אשה שנבדקה ע"י רופאה ביום 22.10.1980 בשל כאבי ראש מתמשכים. הרופאה התרשלה בכך שלא שלחה את האישה לבדיקת סי.טי.
  
יום ארוע הנזק- בשנת 1980 וממועד זה ועד להגשת התביעה לא חלפו 10 שנים.
+
 
היום שבו נתגלה לאישה הנזק - שנת 1983, וממועד זה ועד להגשת התביעה לא חלפו 7 שנים.
+
ביום 24.6.1983 נתגלה גידול בראשה של האישה. האישה תבעה את הרופאה ביום 1.1.1989.
בגלל שהנזק לא נתגלה לאישה באותו מועד שבו אירע (כבר בשנת 1980), מרוץ ההתיישנות מתחיל מהיום שבו התברר לאישה כי הטיפול הרשלני של הרופאה הוביל לכך שמחלתה לא אובחנה במועד (שנת 1983).
+
 
 +
 
 +
בין היום בו אירע הנזק (22.10.1980) ליום בו הוגשה התביעה (1.1.1989) חלפו למעלה מ-7 שנים ולכן ניתן לטעון שהתביעה התיישנה. אולם מכיוון שהנזק התגלה במועד מאוחר יותר, מתחילים למנות 7 שנים מיום גילוי הנזק (24.6.1983).  
 +
 
 +
 
 +
בין יום גילוי הנזק ליום הגשת התביעה לא חלפו 7 שנים ולכן התביעה לא התיישנה.
 
}}
 
}}
  
*'''תקופת ההתיישנות במקרה של קטינים מתחילה רק מהיום שבו מלאו לקטין 18''' (כלומר- מי שנגרם לו נזק בהיותו קטין, יוכל לתבוע עד שיגיע לגיל 25).
+
*'''תקופת ההתיישנות במקרה של קטינים מתחילה רק מהיום שבו מלאו לקטין 18''' (כלומר, מי שנגרם לו נזק בהיותו קטין יכול לתבוע עד שיגיע לגיל 25).
  
 
==פיצויים בתביעת רשלנות רפואית==
 
==פיצויים בתביעת רשלנות רפואית==
* התובע בתביעת רשלנות רפואית יצטרך להוכיח שנגרם לו [[חדש:נזק בתביעת רשלנות רפואית|נזק בשל הטיפול הרשלני של הנתבע]].  
+
* התובע בתביעת רשלנות רפואית יצטרך להוכיח שנגרם לו [[נזק בתביעת רשלנות רפואית|נזק בשל הטיפול הרשלני של הנתבע]].  
 
* בהערכת הפיצויים בתביעת רשלנות רפואית בית המשפט ייקח בחשבון  ראשי נזק שונים.  
 
* בהערכת הפיצויים בתביעת רשלנות רפואית בית המשפט ייקח בחשבון  ראשי נזק שונים.  
 
*'''נזק''' - מוגדר בחוק: אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות רווחה גופנית או שם-טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה.
 
*'''נזק''' - מוגדר בחוק: אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות רווחה גופנית או שם-טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה.
 
*'''נזק ממון''' - הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים.
 
*'''נזק ממון''' - הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים.
* לפרטים נוספים, ראו '''[[חדש:נזק בתביעת רשלנות רפואית]]'''
+
* לפרטים נוספים, ראו [[נזק בתביעת רשלנות רפואית]].
  
 
== עלויות הגשת תביעת רשלנות רפואית ==
 
== עלויות הגשת תביעת רשלנות רפואית ==
*הגשת תביעה לבית משפט בגין רשלנות רפואית כרוכה בעלויות, בין השאר בגין-
+
*הגשת תביעה לבית משפט בגין רשלנות רפואית כרוכה בעלויות:
**אגרת בית משפט- התובע המגיש את התביעה, מחויב בתשלום אגרת בית משפט.
+
:*אגרת בית משפט- התובע המגיש את התביעה, מחויב בתשלום אגרת בית משפט.
**שכר טירחת עו"ד- בתביעת רשלנות רפואית, בד"כ עו"ד המייצג את המטופל התובע, גובה שכ"ט על פי אחוזים מהפיצוי שייפסק בפסק הדין או בפשרה.
+
:*שכר טירחת עו"ד- בתביעת רשלנות רפואית, בד"כ עו"ד המייצג את המטופל התובע, גובה שכ"ט על פי אחוזים מהפיצוי שייפסק בפסק הדין או בפשרה.
**עלות קבלת חוות דעת מומחה רפואי.
+
:*עלות קבלת חוות דעת מומחה רפואי.
**עלות איסוף החומר הרפואי.
+
:*עלות איסוף החומר הרפואי.
* בית המשפט רשאי לפסוק הוצאות משפט לצד הזוכה (כלומר, לחייב את הצד המפסיד במשפט לשלם את הוצאות המשפט של הזוכה)
+
* בית המשפט רשאי לפסוק הוצאות משפט לצד הזוכה (כלומר, לחייב את הצד המפסיד במשפט לשלם את הוצאות המשפט של הזוכה).
 +
 
 
==חשוב לדעת==
 
==חשוב לדעת==
 
<!-- במידת הצורך, ניתן להכניס כאן הבהרות חשובות. -->
 
<!-- במידת הצורך, ניתן להכניס כאן הבהרות חשובות. -->
שורה 101: שורה 107:
 
* רשימת הרחבות בנושא, למי שמעוניין לקרוא מעבר
 
* רשימת הרחבות בנושא, למי שמעוניין לקרוא מעבר
 
-->
 
-->
אמנון כרמי, בריאות ומשפט (2003)
+
* אמנון כרמי, בריאות ומשפט (2003)
  
 
== מקורות ==
 
== מקורות ==

גרסה מ־20:48, 26 באוקטובר 2011

תבנית:הליך/תחילת טור ימני

מטופלים שנגרם להם נזק כתוצאה מטיפול רפואי רשלני יכולים להגיש תביעת רשלנות רפואית ולתבוע פיצוי כספי מהמטפל
לצורך הגשת תביעה בעילה של רשלנות רפואית יש להקפיד על איסוף מרב החומר הרפואי הרלוונטי
במרבית המקרים ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית רק עד 7 שנים מהיום בו נגרם הנזק

תבנית:הליך/סיום הקדמה

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • הורים זכאים להגיש תביעת רשלנות רפואית בשם ילדם הקטין.
  • במקרה של מטופל שנפטר כתוצאה מרשלנות רפואית, יש זכות תביעה לעזבון המנוח, ובמידה וביהמ"ש פוסק פיצויים, הם מועברים לעזבון.
  • גם התלויים במנוח, שניזוקו כלכלית עקב מותו של המנוח, זכאים להגיש תביעה.

שלבי ההליך

הגשת תביעה בעילה של רשלנות רפואית, כוללת כמה שלבים מקדמיים:

פניה לעו"ד

  • רצוי להתייעץ תחילה עם עו"ד בעל נסיון בתחום הרשלנות הרפואית טרם תחילת ההליך.
  • לרוב יפעל עו"ד לקבלת התיעוד הרפואי ויפנה את המטופל למומחה הרפואי.
  • לאחר איסוף כל המידע וחוות הדעת מהמומחה, יעריך עו"ד האם בכלל יש עילה להגשת תביעה.

איסוף התיעוד הרפואי

  • התובע בתביעת רשלנות רפואית יצטרך להוכיח בבית המשפט כי נגרם לו נזק כתוצאה מהטיפול הרפואי הרשלני. משום כך ישנה חשיבות רבה לאיסוף התיעוד הרפואי בכל הקשור לטיפול שהתובע מבקש להוכיח שנעשה ברשלנות. לכן, השלב הראשון בהכנת התביעה הוא איסוף כל החומר הרפואי הנוגע למטופל, מהרופא/המוסד הרפואי שטיפל בו.

חוות דעת מומחה רפואי

  • על פי החוק (תקנות סדר דין אזרחי), תובע הרוצה להוכיח עניין רפואי לשם ביסוס טענתו נדרש לצרף לכתב התביעה תעודת רופא או חוות דעת מומחה.
  • על המטופל התובע לצרף לכתב תביעת הרשלנות הרפואית חוות דעת של מומחה רפואי בתחום של הרשלנות הנטענת, שיקבע שאכן היתה רשלנות רפואית ומהו היקף הנזק.
  • לאחר איסוף החומר הרפואי פונים למומחה הרפואי, (לרוב מדובר ברופא בכיר, בעל נסיון בכתיבת חו"ד), שיחווה דעתו על המקרה.
  • אי צירוף חוות דעת לכתב התביעה, שולל מהתובע את האפשרות להוכיח את הרשלנות הרפואית.
  • יש לשים לב כי קבלת חוות דעת של רופא מומחה כרוכה בעלות לא מבוטלת (העשויה להסתכם באלפי שקלים).
  • לפרטים נוספים ראו חוות דעת מומחה רפואי.

את מי ניתן לתבוע

  • בתביעת רשלנות רפואית, ניתן לתבוע כל מטפל רפואי שטיפל במטופל שנפגע (כגון: רופא, מרדים, אחות, רוקח וכד') כמו גם את המוסד הרפואי בו עובד המטפל (כגון: בית חולים, קופת חולים וכד'). למוסד הרפואי יש אחריות למעשיו ומחדליו של הרופא (במסגרת אחריות שילוחית של המוסד הרפואי, כמעביד של הרופא).
  • בית החולים חב אחריות ישירה כלפי החולים המאושפזים בו, ובנוסף, הוא חב באחריות שילוחית, כמעביד של הרופא. הנהלת בית החולים אחראית לכל מעשה רשלני שנעשה בגדר הטיפול הניתן לחולה ע"י בית החולים.

לאיזה בית משפט תוגש התביעה

השאלה לאיזה בית משפט תוגש התביעה, תלויה בסכום התביעה. תביעה(אזרחית) עד לסכום של 2.5 מליון ש"ח (ביום הגשת התביעה), תוגש לבית משפט השלום. תביעה מעבר לסכום זה, תוגש לבית משפט המחוזי.

התיישנות תביעת רשלנות רפואית

  • תקופת ההתיישנות של תביעת רשלנות רפואית הינה 7 שנים.
  • תקופת ההתיישנות מתחילה מהיום שבו נולדה עילת התביעה. כלומר, בתביעה בשל רשלנות רפואית מתחילים למנות 7 שנים החל מהרגע בו ניתן הטיפול הרפואי הרשלני שגרם לנזק.
  • במקרים שבהם הנזק לא נתגלה ביום שבו אירע, כלומר כאשר הנזק מתגלה יותר מאוחר מהמועד בו נגרם, התביעה תתיישן 7 שנים מיום גילוי הנזק, בתנאי שטרם חלפו 10 שנים מיום ארוע הנזק.
דוגמה
אשה שנבדקה ע"י רופאה ביום 22.10.1980 בשל כאבי ראש מתמשכים. הרופאה התרשלה בכך שלא שלחה את האישה לבדיקת סי.טי.


ביום 24.6.1983 נתגלה גידול בראשה של האישה. האישה תבעה את הרופאה ביום 1.1.1989.


בין היום בו אירע הנזק (22.10.1980) ליום בו הוגשה התביעה (1.1.1989) חלפו למעלה מ-7 שנים ולכן ניתן לטעון שהתביעה התיישנה. אולם מכיוון שהנזק התגלה במועד מאוחר יותר, מתחילים למנות 7 שנים מיום גילוי הנזק (24.6.1983).


בין יום גילוי הנזק ליום הגשת התביעה לא חלפו 7 שנים ולכן התביעה לא התיישנה.
  • תקופת ההתיישנות במקרה של קטינים מתחילה רק מהיום שבו מלאו לקטין 18 (כלומר, מי שנגרם לו נזק בהיותו קטין יכול לתבוע עד שיגיע לגיל 25).

פיצויים בתביעת רשלנות רפואית

  • התובע בתביעת רשלנות רפואית יצטרך להוכיח שנגרם לו נזק בשל הטיפול הרשלני של הנתבע.
  • בהערכת הפיצויים בתביעת רשלנות רפואית בית המשפט ייקח בחשבון ראשי נזק שונים.
  • נזק - מוגדר בחוק: אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות רווחה גופנית או שם-טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה.
  • נזק ממון - הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים.
  • לפרטים נוספים, ראו נזק בתביעת רשלנות רפואית.

עלויות הגשת תביעת רשלנות רפואית

  • הגשת תביעה לבית משפט בגין רשלנות רפואית כרוכה בעלויות:
  • אגרת בית משפט- התובע המגיש את התביעה, מחויב בתשלום אגרת בית משפט.
  • שכר טירחת עו"ד- בתביעת רשלנות רפואית, בד"כ עו"ד המייצג את המטופל התובע, גובה שכ"ט על פי אחוזים מהפיצוי שייפסק בפסק הדין או בפשרה.
  • עלות קבלת חוות דעת מומחה רפואי.
  • עלות איסוף החומר הרפואי.
  • בית המשפט רשאי לפסוק הוצאות משפט לצד הזוכה (כלומר, לחייב את הצד המפסיד במשפט לשלם את הוצאות המשפט של הזוכה).

חשוב לדעת

  • בפועל, רק מספר קטן יחסית של תביעות בשל רשלנות רפואית, מגיעות לדיון בבית המשפט. הרבה תביעות מסתיימות בהסדר פשרה בין הצדדים.
  • ניתן להגיש בנוסף לתביעה או במקומה תלונה לנציבות קבילות הציבור של בית חולים, או לנציבות קבילות הציבור של קופת חולים. הגשת קבילה או תלונה לא תפצה את המתלונן בפיצוי כלשהו, אולם במקרים בהם היא תימצא מוצדקת, עשויים להינקט הליכים כנגד הרופא המטפל או המוסד הרפואי שהעניק טיפול לקוי

תקדימים משפטיים

חדש:רשלנות רפואיתחדש:רשלנות רפואית

הרחבות ופרסומים

  • אמנון כרמי, בריאות ומשפט (2003)

מקורות

המקור בערך זה נכתב ע"י הר"י.


תבנית:הליך/סיום טור ימני תבנית:הליך/תחילת טור שמאלי

תבנית:הליך/ראו גם תבנית:הליך/טפסים

תבנית:הליך/סיום טור שמאלי