תבנית:הליך/תחילת טור ימני

הגשת תביעה בעילה של רשלנות רפואית, כוללת כמה שלבים בהכנת התביעה.


איסוף התיעוד הרפואי

לתובע בתביעת רשלנות רפואית, המבקש להוכיח בפני בית המשפט כי נפגע כתוצאה מהטיפול הרפואי, יש חשיבות רבה לתיעוד הרפואי, המתעד בין היתר, את הטיפול שנחשד להיות רשלני. לכן, בהכנת התביעה, יש תחילה לאסוף את כל החומר הרפואי הנוגע למטופל, מהרופא/ המוסד הרפואי שטיפל בו.

על פי חוק זכויות החולה, חייב הרופא/ המוסד הרפואי לתעד בכתב את הטיפול בחולה. לכל מטופל יש זכות לקבל העתק רשומה רפואית, הרשומה כוללת את כל המסמכים והתיעוד שנוגע למצבו הרפואי של החולה, בין השאר את התיק הרפואי, צילומים, גליון אישפוז, הרדמה וכו'. ראה הרחבה בנושא: העתקת רשומה רפואית.

  • העתקת המידע הרפואי כרוכה בתשלום.
  • על המוסד הרפואי חלה חובה לשמירת הרשומה הרפואית, אך חובה זו מוגבלת בזמן. כך לדוג': על התיק הרפואי להישמר לתקופה של 20 שנים לאחר האישפוז או הטיפול האחרון, צילום רנטגן יש לשמור בתיק הרפואי רק 10 שנים מתום הטיפול האחרון.


פניה לעו"ד

בד"כ בהגשת תביעה בגין רשלנות רפואית, נהוג להתייעץ תחילה עם עו"ד בעל נסיון בתחום זה. בד"כ יפעל עו"ד לקבלת התיעוד הרפואי ויפנה את המטופל למומחה רפואי. לאחר איסוף כל המידע וחוות הדעת מהמומחה, יעריך עו"ד האם בכלל יש עילה להגשת תביעה.

חוות דעת מומחה רפואי

על פי החוק ( תקנות סדר דין אזרחי), כאשר בעל דין רוצה להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענתו, עליו לצרף לכתב התביעה תעודת רופא או חוות דעת מומחה. ("מומחה" מוגדר בחוק כ-רופא, מומחה רפואי, או מי שעוסק כמומחה בנושא שבמדע, במחקר באמנות או במקצוע, "מומחה רפואי" - רופא בעל תואר מומחה ששמו כלול ברשימת הרופאים שנתפרסמה לפי תקנה 34 לתקנות הרופאים ( אישור תואר מומחה(בחינות) התשל"ג-1973).

לכן, לכתב התביעה בתביעת רשלנות רפואית, על המטופל התובע, לצרף לכתב התביעה, חוות דעת של מומחה רפואי, בתחום של הרשלנות הנטענת, שיקבע שאכן היתה רשלנות רפואית ומהו היקף הנזק. בד"כ, לאחר איסוף החומר הרפואי, פונים למומחה הרפואי, בד"כ רופא בכיר, בעל נסיון בכתיבת חוו"ד, שיחווה דעתו על המקרה.

דוגמא- תביעה המוגשת בגין נזק שנגרם לילוד במהלך הלידה, תכלול חוות דעת של רופא המומחה בתחום של מיילדות וגניקולוגיה.

לחוות הדעת הרפואית המוגשת בתביעת רשלנות רפואית, חשיבות רבה. התובע מגיש חוות דעת, הנתבע מגיש חוות דעת מטעמו, ועל בית המשפט להכריע בין שתיהן. בסמכות בית המשפט למנות גם מומחה מטעמו.

משהוגשה חוות דעת של התובע, רשאי הנתבע לדרוש כי התובע יעמוד לבדיקה בידי רופא מטעמו וכן שתוגש חוות דעת מטעמו. לא ניתן לכפות על התובע לעמוד לבדיקה רפואית, זכותו להתנגד לכך, אך יש לזה משמעות משפטית- התובע המסרב להיבדק ע"י מומחה של הנתבע, לא יורשה להסתמך על חוות דעת של הרופא שלו.

לבית המשפט סמכות לפטור את התובע מצירוף חוות דעת לכתב התביעה ולמנות מומחה מטעמו. בית המשפט ישתמש בסמכות זאת, כאשר מדובר ב"טעמים מיוחדים".



שלבי ההליך

ערעור

חשוב לדעת

תקדימים משפטיים

הרחבות ופרסומים

מקורות

תבנית:הליך/סיום טור ימני תבנית:הליך/תחילת טור שמאלי תבנית:סטטוס תבנית:הליך/ראו גם תבנית:הליך/טפסים

תבנית:הליך/סיום טור שמאלי