תבנית:הליך/תחילת טור ימני

תביעת רשלנות רפואית היא תביעה על מתן טיפול רפואי רשלני שגרם לנזק למטופל.
הגשת תביעה בעילה של רשלנות רפואית, כוללת כמה שלבים מקדמיים, ביניהם- איסוף החומר הרפואי, פניה לרופא מומחה כדי לקבל חוות דעת.
מטרת תביעת הרשלנות היא להשיג פיצוי לנפגע.

תביעת רשלנות רפואית היא תביעה על מתן טיפול רפואי רשלני שגרם לנזק למטופל. התביעה היא של מטופל כנגד הגורם המטפל. להרחבה ראו חדש:רשלנות רפואית.

מטרת תביעת הרשלנות היא להשיג פיצוי לנפגע. תבנית:הליך/סיום הקדמה

שלבי ההליך

הגשת תביעה בעילה של רשלנות רפואית, כוללת כמה שלבים מקדמיים:

  • איסוף החומר הרפואי
  • פניה לרופא מומחה כדי לקבל חוות דעת.

איסוף התיעוד הרפואי

לתובע בתביעת רשלנות רפואית, המבקש להוכיח בפני בית המשפט כי נפגע כתוצאה מהטיפול הרפואי, יש חשיבות רבה לתיעוד הרפואי, המתעד בין היתר, את הטיפול שנחשד להיות רשלני. לכן, בהכנת התביעה, יש תחילה לאסוף את כל החומר הרפואי הנוגע למטופל, מהרופא/ המוסד הרפואי שטיפל בו.

על פי חוק זכויות החולה, חייב הרופא/ המוסד הרפואי לתעד בכתב את הטיפול בחולה. לכל מטופל יש זכות לקבל העתק רשומה רפואית, הרשומה כוללת את כל המסמכים והתיעוד שנוגע למצבו הרפואי של החולה, בין השאר את התיק הרפואי, צילומים, גליון אישפוז, הרדמה וכו'. ראו קבלת מידע מהרשומה הרפואית.

פניה לעו"ד

בד"כ בהגשת תביעה בגין רשלנות רפואית, נהוג להתייעץ תחילה עם עו"ד בעל נסיון בתחום זה. בד"כ יפעל עו"ד לקבלת התיעוד הרפואי ויפנה את המטופל למומחה רפואי. לאחר איסוף כל המידע וחוות הדעת מהמומחה, יעריך עו"ד האם בכלל יש עילה להגשת תביעה.

חוות דעת מומחה רפואי

על פי החוק ( תקנות סדר דין אזרחי), כאשר בעל דין רוצה להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענתו, עליו לצרף לכתב התביעה תעודת רופא או חוות דעת מומחה. לכן, לכתב התביעה בתביעת רשלנות רפואית, על המטופל התובע, לצרף לכתב התביעה, חוות דעת של מומחה רפואי, בתחום של הרשלנות הנטענת, שיקבע שאכן היתה רשלנות רפואית ומהו היקף הנזק. בד"כ, לאחר איסוף החומר הרפואי, פונים למומחה הרפואי, בד"כ רופא בכיר, בעל נסיון בכתיבת חוו"ד, שיחווה דעתו על המקרה.

אי צירוף חוות דעת לכתב התביעה, שולל מהתובע את האפשרות להוכיח את הרשלנות הרפואית.

יש לשים לב, כי עלות קבלת חוות דעת של רופא מומחה הינה בערך בין 8,000-15,000 ש"ח.

ראו הרחבה בנושא חדש: חוות דעת מומחה רפואי.

את מי ניתן לתבוע

בתביעת רשלנות רפואית, ניתן לתבוע כל מטפל רפואי שטיפל בנו- רופא, מרדים, אחות, רוקח, וכן ניתן לתבוע את המוסד הרפואי בו עובד הרופא- בית חולים קופת חולים וכו'. למטופל שנפגע, יש זכות להגיש תביעה ישירה נגד המוסד הרפואי בו הוא טופל, שכן למוסד הרפואי יש אחריות למעשיו ומחדליו של הרופא ( במסגרת אחריות שילוחית של המוסד הרפואי, כמעביד של הרופא). בית החולים חב אחריות ישירה כלפי החולים המאושפזים בו, ובנוסף, הוא חב באחריות שילוחית, כמעביד של הרופא. הנהלת בית החולים אחראית לכל מעשה רשלני שנעשה בגדר הטיפול הניתן לחולה ע"י בית החולים.

לאיזה בית משפט תוגש התביעה

השאלה לאיזה בית משפט תוגש התביעה, תלויה בסכום התביעה. תביעה(אזרחית) עד לסכום של 2.5 מליון ש"ח ( ביום הגשת התביעה), תוגש לבית משפט השלום. תביעה מעבר לסכום זה, תוגש לבית משפט המחוזי.

התיישנות תביעת רשלנות רפואית

לפי החוק, תקופת ההתיישנות של התביעה מתחילה מהיום שבו נולדה עילת התביעה. ההתיישנות היא 7 שנים לאחר המועד שבו נולדה עילת התביעה.

דוגמה
אם נגרם לחולה נזק כתוצאה מטיפול רשלני בניתוח, הוא יכול להגיש תביעת רשלנות תוך 7 שנים ממועד הניתוח.

במקרים שבהם הנזק לא נתגלה ביום שבו אירע, כלומר כאשר הנזק מתגלה יותר מאוחר מהמועד בו נגרם, התביעה תתיישן 7 שנים מיום גילוי הנזק, בתנאי שטרם חלפו 10 שנים מיום ארוע הנזק.

  • דוגמה: אשה שנבדקה ע"י רופאה בשנת 1980 בשל כאבי ראש מתמשכים. הרופאה התרשלה בכך שלא שלחה את האישה לבדיקת סי.טי. בשנת 1983 נתגלה גידול בראשה. טענת ההתיישנות שניסו לטעון כנגד התביעה, נדחתה.

יום ארוע הנזק- בשנת 1980 וממועד זה ועד להגשת התביעה לא חלפו 10 שנים. היום שבו נתגלה לאישה הנזק - שנת 1983, וממועד זב ועד להגשת התביעה לא חלפו 7 שנים. בגלל שהנזק לא נתגלה לאישה באותו מועד שבו אירע ( כבר בשנת 1980), מרוץ ההתיישנות מתחיל מהיום שבו התברר לאישה כי הטיפול הרשלני של הרופאה הוביל לכך שמחלתה לא אובחנה במועד ( שנת 1983).

  • קטינים- תקופת ההתיישנות במקרה של קטינים, מתחילה רק מהיום שבו מלאו לקטין 18.

פיצויים בתביעת רשלנות רפואית

בהערכת הפיצויים , בית המשפט ייקח בחשבון ראשי נזק שונים-

לדוגמא:

בקבוצה של ראשי הנזק הממוניים- פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות פיצוי זה מביא בחשבון את הפגיעה בכושר ההשתכרות של הניזוק כתוצאה מן העוולה שבוצעה כלפיו. על כן, אם נפגע אדם בגופו עקב מעשה נזיקין, ואינו יכול עוד להתמיד בעבודתו שמקדם, יפסוק לו בית המשפט פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות.

הוצאות על טיפול- בית המשפט יבחן מהן ההוצאות שהוציא התובע לשם קבלת טיפול רפואי, סיעוד, טיפול פסיכולוגי, הוצאות בגין טיפול, אישפוז, כולל הוצאות נילוות כגון נסיעות.

בקבוצת נזקי הגוף הלא ממוניים, מוכרים בפסיקה שני ראשי נזק עיקריים: כאב וסבל; קיצור תוחלת החיים.

פיצוי בגין כאב וסבל- כאב וסבל – הכרוך בנזק גוף שנגרם לניזוק. נפסק כי פגיעה בנוחות גופנית, סבל ופחד, גם אם אין להם כל ביטוי פיזי, וגם אם אין הם מתלווים לפגיעה פיזית כלשהי, עשויים להוות נזק בר-פיצוי בנזיקין.

בית המשפט שדן במקרה שבו ניתן טיפול רפואי ללא הסכמה מדעת של החולה, פסק כי לחולה יש זכות לפיצוי עבור הנזקים הלא ממוניים שנגרמו לה. נקבע, שמדובר בפגיעה בזכות של החולה לאוטונומיה- וזה מהווה ראש נזק עצמאי המזכה בפיצוי, גם אם לא נגרם לחולה נזק גוף כתוצאה מכך.


דרכים חלופיות לתביעה

  • קבילה - כל מטופל שנפגע משירותי הבריאות או בתי החולים הממלכתיים, רשאי להגיש קבילה. ניתן להגיש תלונה לנציבות קבילות הציבור של בית חולים, או לנציבות קבילות הציבור של קופת חולים.

חשוב לדעת

  • בפועל, רק מספר קטן יחסית של תביעות בשל רשלנות רפואית, מגיעות לדיון בבית המשפט. הרבה תביעות מסתיימות בהסדר פשרה בין הצדדים.
  • הגשת תביעה לבית משפט בגין רשלנות רפואית כרוכה בעלויות, בין השאר בגין-
    • אגרת בית משפט- התובע המגיש את התביעה, מחויב בתשלום אגרת בית משפט.
    • שכר טירחת עו"ד- בתביעת רשלנות רפואית, בד"כ עו"ד המייצג את המטופל התובע, גובה שכ"ט על פי אחוזים מהפיצוי שייפסק בפסק הדין או בפשרה.
    • עלות קבלת חוות דעת מומחה רפואי.
    • עלות איסוף החומר הרפואי.

תקדימים משפטיים

הרחבות ופרסומים

אמנון כרמי, בריאות ומשפט (2003)

מקורות

המקור בערך זה נכתב ע"י הר"י.


תבנית:הליך/סיום טור ימני תבנית:הליך/תחילת טור שמאלי תבנית:סטטוס תבנית:הליך/ראו גם תבנית:הליך/טפסים

תבנית:הליך/סיום טור שמאלי