מ (עדכון והוספת קישורי שפה; בוט מוסיף: ar)
מ (החלפת טקסט – "([א-ת]-) ([0-9])" ב־"$1$2")
 
(31 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תקדים משפטי/תחילת טור ימני}}
+
{{עצם העניין}}{{סוג ערך|פסק דין}}
 +
{{תקציר |תוכן=
 
{{דגשים  
 
{{דגשים  
| מידע = בית הדין פסק לטובת התובעים והכיר בהם כעובדי המוסד שהוא מעסיקם האותנטי ולא חברת כח האדם שהיא המעסיקה הפורמאלית בלבד
+
| מידע = עובדים המועסקים דרך חברת כח אדם שהוכח כי היא מעסיקה אותם "על הנייר" בלבד, ייחשבו כמועסקים על-ידי מעסיקם בפועל שהתקיימו לגביו יחסי עובד - מעביד
}} <!-- פרמטרים סטנדרטיים: מידע/איסור/חשוב/פיצוי/שאלה/ממשל. ראו [[תבנית:דגשים]] למידע על אפשרויות הפרמטרים בתבנית -->
+
}}
 +
}}
 +
{{ראו גם
 +
| [[תעסוקה וזכויות עובדים]]
 +
| [[עובדי קבלן כוח אדם]]
 +
}}
 +
{{עצם העניין/סיום}}
 +
{{פסק דין/תיבת מידע
 +
|שם=
 +
|ערכאה= בית הדין הארצי לעבודה
 +
|שופטים= השופט עמירם רבינוביץ, השופט שמואל צור, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה
 +
|תיק= ע"ע 6818-10-10
 +
|תאריך= 24.04.2012
 +
|קישור= [https://www.nevo.co.il/psika_html/avoda/A-10-10-6818-704.htm נוסח פסק הדין]
 +
}}
 +
<!-- פרמטרים סטנדרטיים: מידע/איסור/חשוב/פיצוי/שאלה/ממשל.   ראו [[תבנית:דגשים]] למידע על אפשרויות הפרמטרים בתבנית -->
 +
== העובדות ==
 +
* עובדי המחשוב במוסד לביטוח לאומי, שהועסקו באמצעות חברת כח אדם, תבעו הכרה בהם כעובדי המוסד.
 +
* העובדים טענו כי הם נפגעים ממתכונת העסקתם, שכן אינם יכולים לגשת למכרזים פנימיים, להתקדם בעבודתם ולממש את הפוטנציאל הטמון בהם, הם חסרי בטחון תעסוקתי ואין מי שיעמוד לצידם בעת הצורך בשל היותם עובדים חסרי מעמד.
 +
* [[חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם]] קובע כי קבלן כח האדם הוא מעסיקם האותנטי של העובדים, אלא אם יוכיחו אחרת.
 +
* על-פי העדויות והמסמכים שהוצגו בפני בית הדין:
 +
** למרות שחוזה ההעסקה נחתם עם חברת כח האדם והשכר שולם על ידה, המוסד לביטוח לאומי הוא זה שבחן את התאמת העובדים למשרה והחליט על קבלתם, הפנה אותם לחברות כח האדם לצורך החתימה על המסמכים, קבע את תנאי העבודה, את חופשות העובדים ואת שכרם, ומימן את השתלמויותיהם.
 +
** העובדים היו נתונים לפיקוח מקצועי ומנהלי של עובדי המוסד, עשו שימוש בעבודתם בציוד ובמתקני המוסד, ואף היו מעורבים בפעילויות החברתיות של עובדי המוסד.
 +
** הקשר בין העובדים למוסד נמשך ברציפות גם כאשר חברות כח האדם התחלפו.
 +
== פסיקת בית הדין האזורי  ==
 +
* בפסק דין שניתן ב-22.08.2010 ([https://www.nevo.co.il/psika_html/avoda/A-03-2388-633.htm עב 2388/03]), קבע בית הדין האזורי לעבודה כי המוסד היה מעסיקם בפועל של התובעים. יחסי עובד מעביד התקיימו בין התובעים למוסד, ולא עם המעסיקה הפורמלית - חברת כח האדם.
 +
* עם זאת, לתובעים אין קביעות במוסד, שכן זו נקבעת על-פי [[חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה]]. נקבע כי התובעים הם עובדים בחוזה מיוחד ללא תקופה קצובה.
  
עובדי המחשוב במוסד לביטוח לאומי, שהועסקו באמצעות חברת "שילוב", תבעו הכרה בהם כעובדי המוסד.  על פי [[חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם]], קבלן כח האדם הנו מעסיקם האותנטי, אלא אם יוכיחו אחרת.
+
== פסיקת בית הדין הארצי ==
 +
* המוסד לביטוח לאומי ערער לבית הדין הארצי לעבודה על פסיקת בית הדין האזורי.
 +
* בית הדין הארצי אישר את קביעתו של בית הדין האזורי לגבי קיומם של יחסי עובד - מעביד בין העובדים לבין המוסד לביטוח לאומי, ודחה את הערעור.
 +
===נימוקי בית הדין הארצי===
 +
*הקביעה מיהו המעסיק נעשית בהתבסס על בחינה '''מהותית''' של כלל מאפייני ההתקשרות, ו'''ללא תלות בהגדרות שקבעו הצדדים'''.
 +
* כשם שבית הדין יכול לקבוע שהתקיימו יחסי עובד-מעביד גם אם הצדדים הסכימו ביניהם שאין ביניהם יחסי עובד-מעביד, כך בית הדין יכול לקבוע מיהו המעסיק, גם אם הצדדים הסכימו ביניהם שהמעסיק הוא אחר, בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה.
 +
* במקרה זה על פי הבחינה המהותית המוסד לביטוח לאומי הוא המעסיק האותנטי של העובדים ולא חברת כוח האדם.
 +
** המוסד ערך למשיבים מבחני קבלה לעבודה;
 +
** הוא החליט על הצבתם בתפקיד וניודם;
 +
**הוא קבע את תנאי השכר ונלווים;
 +
** הוא הנחה את המשיבים מבחינה מקצועית באופן יומיומי;
 +
** הוא אישר את חופשותיהם;
 +
** הוא דאג למשיבים לציוד לצורך ביצוע עבודתם;
 +
** העובדים ישבו פיזית במשרדי המוסד, בדומה לעובדי המוסד בתפקידים דומים;
 +
** הקשר בין המשיבים למוסד התקיים ברציפות גם כאשר התחלפו חברות כוח האדם;
 +
* בית הדין הארצי קבע כי העובדים ייחשבו כעובדים בחוזה עבודה מיוחד לתקופה שאינה קצובה.
 +
* בית הדין הארצי הדגיש כי פסיקתו ניתנת על יסוד התשתית העובדתית הספציפית במקרה הנוכחי, ואין בה כדי להשליך ממנה בהכרח על העסקת עובדי מחשוב במקומות אחרים.
  
בתביעה הוכח כי למרות שחוזה ההעסקה נחתם עם חברת כח האדם והשכר שולם על ידה, המוסד הוא זה שבחן את התאמת העובדים למשרה והחליט על קבלתם, הוא הפנה אותם לחברות כח האדם לצורך החתימה על המסמכים, הוא שקבע את תנאי העבודה, את חופשות התובעים ושכרם ומימן את השתלמויותיהם. התובעים היו נתונים לפיקוח מקצועי ומנהלי של עובדי המוסד, עשו שימוש בעבודתם בציוד ובמתקני המוסד, ואף היו מעורבים בפעילויות החברתיות של עובדי המוסד.  
+
== משמעות ==
 
+
* עובדים המועסקים דרך חברת כח אדם נחשבים לעובדי חברת כח האדם, אלא אם הוכח שההתקשרות עם חברת כח האדם '''אינה''' משקפת התקשרות אמיתית וכי חברת כח האדם היא מעסיקה "על הנייר" בלבד.
בית הדין קבע כי המוסד היה מעסיקם בפועל של התובעים. יחסי עובד מעביד התקיימו בין התובעים למוסד, ולא עם המעסיקה הפורמאלית "שילוב". עם זאת נקבע כי לתובעים אין קביעות במוסד, שכן זו נקבעת לפי [[חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה]]. נקבע כי התובעים הינם עובדים בחוזה מיוחד ללא תקופה קצובה.
+
* במקרה כזה ייחשבו העובדים כמועסקים על-ידי המעסיק בפועל שהתקיימו לגביו יחסי עובד - מעביד.
  
{{תקדים משפטי/סיום הקדמה}} <!-- תבנית זו דואגת לכך שהכותרת הבאה בתור תתחיל רק מתחת לתוכן העניינים-->
+
== חשוב לדעת ==
 +
* [[חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם]] קובע כי [[איסור העסקה כעובד קבלן כוח אדם מעל 9 חודשים|אין להעסיק עובד קבלן כוח אדם מעל 9 חודשים]], מבלי לקלוט אותו כעובד מן המניין אצל מעסיקו בפועל. האיסור לא חל על עובדי מחשוב, שמותר להעסיקם במעמד של "עובדי קבלן" גם מעבר ל-9 חודשים.
 +
* פסק הדין אינו עוסק בקליטתם של עובדי המחשוב כעובדים מן המניין, אלא בהכרה ספציפית במקרה המדובר כעובדים ישירים של המעסיק בפועל, וזאת לפי קיומם של המבחנים ליחסי עובד-מעביד.
  
== משמעות ==
+
== חקיקה ונהלים ==
*עובדים המועסקים דרך חברת כח אדם נחשבים לעובדי חברת כח האדם, אלא אם הוכח שההתקשרות עם חברת כח האדם '''אינה''' משקפת התקשרות אמיתית וכי חברת כח האדם מהווה מעסיקה "על הנייר" בלבד. במקרה כזה יחשבו העובדים כמועסקים ע"י המעסיק בפועל.
+
* [[חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם]]
 
 
==חוקים ותקנות==
 
*[[חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם]]
 
 
* [[חוק שירות המדינה (מינויים)]]
 
* [[חוק שירות המדינה (מינויים)]]
 
<!--
 
<!--
== הרחבות ופרסומים == == מקורות == -->
+
== הרחבות ופרסומים ==   -->
 
 
{{תקדים משפטי/סיום טור ימני}}
 
 
 
{{תקדים משפטי/תחילת טור שמאלי}}
 
{{תקדים משפטי/ראו גם
 
| [[תעסוקה וזכויות עובדים]]
 
| [[זכויות עובדי קבלן]]
 
}}
 
 
 
{{תקדים משפטי/תיבת מידע
 
|שם=אליהו משה דיין ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי
 
|ערכאה= בית דין אזורי לעבודה בירושלים
 
|שופטים= רונית רוזנפלד
 
|תיק= עב 2388/03
 
|תאריך= 22/08/10
 
|קישור= [http://www.nevo.co.il/psika_word/avoda/A-03-2388-633.doc נוסח פסק הדין]
 
}}
 
 
 
{{תקדים משפטי/סיום טור שמאלי}}
 
  
 +
== תודות ==
 +
* נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו
  
 +
==Metadata==
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
[[קטגוריה:תקדימים משפטיים]]
+
[[קטגוריה: פסקי דין]]
[[קטגוריה:זכויות עובדי קבלן]] [[קטגוריה:עובדי קבלן]]
+
[[קטגוריה:תעסוקה וזכויות עובדים]]
 +
[[קטגוריה:עובדי קבלן כוח אדם]] [[קטגוריה:עובדי קבלן]]
 
[[קטגוריה:חברות כח אדם]]
 
[[קטגוריה:חברות כח אדם]]
  
 
[[ar:الاعتراف بعاملي الحوسبة الذين وظّفوا من خلال شركة قوى عاملة كعاملي المؤسسة التي يعملون فيها]]
 
[[ar:الاعتراف بعاملي الحوسبة الذين وظّفوا من خلال شركة قوى عاملة كعاملي المؤسسة التي يعملون فيها]]

גרסה אחרונה מ־16:51, 16 באוגוסט 2019

הקדמה:

עובדים המועסקים דרך חברת כח אדם שהוכח כי היא מעסיקה אותם "על הנייר" בלבד, ייחשבו כמועסקים על-ידי מעסיקם בפועל שהתקיימו לגביו יחסי עובד - מעביד

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין הארצי לעבודה
מס' תיק:
ע"ע 6818-10-10
תאריך:
24.04.2012

העובדות

  • עובדי המחשוב במוסד לביטוח לאומי, שהועסקו באמצעות חברת כח אדם, תבעו הכרה בהם כעובדי המוסד.
  • העובדים טענו כי הם נפגעים ממתכונת העסקתם, שכן אינם יכולים לגשת למכרזים פנימיים, להתקדם בעבודתם ולממש את הפוטנציאל הטמון בהם, הם חסרי בטחון תעסוקתי ואין מי שיעמוד לצידם בעת הצורך בשל היותם עובדים חסרי מעמד.
  • חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם קובע כי קבלן כח האדם הוא מעסיקם האותנטי של העובדים, אלא אם יוכיחו אחרת.
  • על-פי העדויות והמסמכים שהוצגו בפני בית הדין:
    • למרות שחוזה ההעסקה נחתם עם חברת כח האדם והשכר שולם על ידה, המוסד לביטוח לאומי הוא זה שבחן את התאמת העובדים למשרה והחליט על קבלתם, הפנה אותם לחברות כח האדם לצורך החתימה על המסמכים, קבע את תנאי העבודה, את חופשות העובדים ואת שכרם, ומימן את השתלמויותיהם.
    • העובדים היו נתונים לפיקוח מקצועי ומנהלי של עובדי המוסד, עשו שימוש בעבודתם בציוד ובמתקני המוסד, ואף היו מעורבים בפעילויות החברתיות של עובדי המוסד.
    • הקשר בין העובדים למוסד נמשך ברציפות גם כאשר חברות כח האדם התחלפו.

פסיקת בית הדין האזורי

  • בפסק דין שניתן ב-22.08.2010 (עב 2388/03), קבע בית הדין האזורי לעבודה כי המוסד היה מעסיקם בפועל של התובעים. יחסי עובד מעביד התקיימו בין התובעים למוסד, ולא עם המעסיקה הפורמלית - חברת כח האדם.
  • עם זאת, לתובעים אין קביעות במוסד, שכן זו נקבעת על-פי חוק שירות המדינה. נקבע כי התובעים הם עובדים בחוזה מיוחד ללא תקופה קצובה.

פסיקת בית הדין הארצי

  • המוסד לביטוח לאומי ערער לבית הדין הארצי לעבודה על פסיקת בית הדין האזורי.
  • בית הדין הארצי אישר את קביעתו של בית הדין האזורי לגבי קיומם של יחסי עובד - מעביד בין העובדים לבין המוסד לביטוח לאומי, ודחה את הערעור.

נימוקי בית הדין הארצי

  • הקביעה מיהו המעסיק נעשית בהתבסס על בחינה מהותית של כלל מאפייני ההתקשרות, וללא תלות בהגדרות שקבעו הצדדים.
  • כשם שבית הדין יכול לקבוע שהתקיימו יחסי עובד-מעביד גם אם הצדדים הסכימו ביניהם שאין ביניהם יחסי עובד-מעביד, כך בית הדין יכול לקבוע מיהו המעסיק, גם אם הצדדים הסכימו ביניהם שהמעסיק הוא אחר, בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה.
  • במקרה זה על פי הבחינה המהותית המוסד לביטוח לאומי הוא המעסיק האותנטי של העובדים ולא חברת כוח האדם.
    • המוסד ערך למשיבים מבחני קבלה לעבודה;
    • הוא החליט על הצבתם בתפקיד וניודם;
    • הוא קבע את תנאי השכר ונלווים;
    • הוא הנחה את המשיבים מבחינה מקצועית באופן יומיומי;
    • הוא אישר את חופשותיהם;
    • הוא דאג למשיבים לציוד לצורך ביצוע עבודתם;
    • העובדים ישבו פיזית במשרדי המוסד, בדומה לעובדי המוסד בתפקידים דומים;
    • הקשר בין המשיבים למוסד התקיים ברציפות גם כאשר התחלפו חברות כוח האדם;
  • בית הדין הארצי קבע כי העובדים ייחשבו כעובדים בחוזה עבודה מיוחד לתקופה שאינה קצובה.
  • בית הדין הארצי הדגיש כי פסיקתו ניתנת על יסוד התשתית העובדתית הספציפית במקרה הנוכחי, ואין בה כדי להשליך ממנה בהכרח על העסקת עובדי מחשוב במקומות אחרים.

משמעות

  • עובדים המועסקים דרך חברת כח אדם נחשבים לעובדי חברת כח האדם, אלא אם הוכח שההתקשרות עם חברת כח האדם אינה משקפת התקשרות אמיתית וכי חברת כח האדם היא מעסיקה "על הנייר" בלבד.
  • במקרה כזה ייחשבו העובדים כמועסקים על-ידי המעסיק בפועל שהתקיימו לגביו יחסי עובד - מעביד.

חשוב לדעת

  • חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם קובע כי אין להעסיק עובד קבלן כוח אדם מעל 9 חודשים, מבלי לקלוט אותו כעובד מן המניין אצל מעסיקו בפועל. האיסור לא חל על עובדי מחשוב, שמותר להעסיקם במעמד של "עובדי קבלן" גם מעבר ל-9 חודשים.
  • פסק הדין אינו עוסק בקליטתם של עובדי המחשוב כעובדים מן המניין, אלא בהכרה ספציפית במקרה המדובר כעובדים ישירים של המעסיק בפועל, וזאת לפי קיומם של המבחנים ליחסי עובד-מעביד.

חקיקה ונהלים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו