שורה 2: שורה 2:
 
{{תקציר |תוכן=
 
{{תקציר |תוכן=
 
{{דגשים
 
{{דגשים
| מידע1  = בסכסוך משפחתי, כאשר מוגשות בקשות דחופות לשמירה על קשר בין הורה לילד או להגנה על שלום הילד, בית המשפט לענייני משפחה ידון בהן בתוך 14 ימים מהיום שהוגשו   
+
| מידע1  = בקשות דחופות לשמירה על קשר בין הורה לילד או להגנה על שלום הילד, ידונו בבית המשפט לענייני משפחה ידונו בתוך 14 ימים מהיום שהוגשו   
|מידע2=את הבקשות הדחופות ניתן להגיש בכל שלב של הסכסוך, כולל בתקופת עיכוב ההליכים ב[[בקשה ליישוב סכסוך במשפחה|הליך ליישוב סכסוך]]
+
|מידע2=את הבקשות הדחופות ניתן להגיש בכל עת, כולל בתקופת עיכוב ההליכים ב[[בקשה ליישוב סכסוך במשפחה|הליך ליישוב סכסוך]]
 
|מידע3=אם הסמכות בדיון שייכת לערכאה דתית, בית המשפט לענייני משפחה לא יוכל לדון בבקשות
 
|מידע3=אם הסמכות בדיון שייכת לערכאה דתית, בית המשפט לענייני משפחה לא יוכל לדון בבקשות
 
| איסור = <!-- דוגמה: אסור לעשות -->
 
| איסור = <!-- דוגמה: אסור לעשות -->
| חשוב  = בית המשפט לענייני משפחה רשאי לקבוע בהחלטה מנומקת כי בקשה אינה מתאימה לבירור בתוך 14 ימים  
+
| חשוב  = בית המשפט לענייני משפחה רשאי לקבוע כי הבקשה אינה מתאימה לבירור בתוך 14 ימים  
 
| פיצוי = בקשות לקיצור תקופת עיכוב ההליכים בעת יישוב סכסוך כרוכות בתשלום אגרה
 
| פיצוי = בקשות לקיצור תקופת עיכוב ההליכים בעת יישוב סכסוך כרוכות בתשלום אגרה
 
| שאלה  = <!-- דוגמה: שאלה -->
 
| שאלה  = <!-- דוגמה: שאלה -->
שורה 24: שורה 24:
 
}}
 
}}
 
{{עצם העניין/סיום}}
 
{{עצם העניין/סיום}}
בתי המשפט לענייני משפחה הדנים בסכסוך משפחתי, מחוייבים לקבל החלטה בתוך 14 ימים כאשר מוגשת בקשה שעניינה הבטחת הקשר שבין הורה לילד או שמירת מוגנותו של הילד.
+
* כאשר מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה בקשה שעניינה הבטחת הקשר שבין הורה לילד הוא שמירת מוגנותו של הילד, עליו לדון בה בתוך 14 ימים מיום שהוגשה.
* הבקשה יכולה להיות מוגשת גם כאשר הצדדים נמצאים בהליך [[בקשה ליישוב סכסוך במשפחה|יישוב סכסוך]] וגם אם הצדדים מנהלים תביעה בבית המשפט.
+
** הבקשה יכולה להיות מוגשת בכל עת, גם כאשר הצדדים נמצאים בהליך [[בקשה ליישוב סכסוך במשפחה|יישוב סכסוך]] וגם אם הצדדים מנהלים תביעה בבית המשפט.
* בית המשפט לענייני משפחה רשאי לקבוע כי הבקשה אינה מתאימה לבירור בתוך 14 ימים, ובמקרה כזה בית המשפט ינמק את החלטתו ויקבע מועד אחר לדיון.
+
** בית המשפט לענייני משפחה רשאי לקבוע כי הבקשה אינה מתאימה לבירור בתוך 14 ימים, ובמקרה כזה בית המשפט ינמק את החלטתו ויקבע מועד אחר לדיון.
  
 
==אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים==
 
==אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים==
# בני משפחה המנהלים תביעה בבית משפט לענייני משפחה (לאחר תום תקופת עיכוב ההליכים) ומגישים בקשה לסעד זמני להבטחת קשר או למניעת פגיעה במוגנות ילד, במסגרת התובענה העיקרית בעניין של סכסוך משפחתי. {{הערת עריכה | הערה = בניגוד לבקשות המתוארות מטה שהן מתוך התקנות, הבקשה הזאת לא מוגדרת באופן ספציפי | חתימה = [[משתמש:כרמל סחף|כרמל סחף]] ([[שיחת משתמש:כרמל סחף|שיחה]]) 13:04, 13 ביולי 2021 (IDT) }}
+
# בני משפחה המנהלים תביעה בבית משפט לענייני משפחה (לאחר תום תקופת עיכוב ההליכים) ובמסגרת התביעה מגישים בקשה לסעד זמני להבטחת קשר או למניעת פגיעה במוגנות ילד. {{הערת עריכה | הערה = בניגוד לבקשות המתוארות מטה שהן מתוך התקנות, הבקשה הזאת לא מוגדרת באופן ספציפי | חתימה = [[משתמש:כרמל סחף|כרמל סחף]] ([[שיחת משתמש:כרמל סחף|שיחה]]) 13:04, 13 ביולי 2021 (IDT) }}
 
# בני משפחה המנהלים הליך ליישוב סכסוך בתקופת עיכוב ההליכים, ומגישים אחת או יותר מהבקשות הבאות:
 
# בני משפחה המנהלים הליך ליישוב סכסוך בתקופת עיכוב ההליכים, ומגישים אחת או יותר מהבקשות הבאות:
 
#* בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.  
 
#* בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.  
שורה 59: שורה 59:
 
===קביעת מועד לדיון===
 
===קביעת מועד לדיון===
 
* בית המשפט יקבע מועד לדיון בבקשה לא יאוחר מ-14 ימים לאחר הגשת הבקשה.
 
* בית המשפט יקבע מועד לדיון בבקשה לא יאוחר מ-14 ימים לאחר הגשת הבקשה.
* עם זאת, בית המשפט רשאי לקבוע, בהחלטה מנומקת, כי לא יתקיים דיון בתוך 14 ימים אם לדעתו הבקשה לא מתאימה לבירור בפרק זמן זה.
+
* עם זאת, בית המשפט רשאי לקבוע כי לא יתקיים דיון בתוך 14 ימים אם לדעתו הבקשה לא מתאימה לבירור בפרק זמן זה.
 +
* במקרה בית המשפט ינמק את החלטתו ויקבע מועד אחר לדיון.  
  
 
==ערעור==
 
==ערעור==

גרסה מ־12:05, 20 בדצמבר 2021

הקדמה:

בקשות דחופות לשמירה על קשר בין הורה לילד או להגנה על שלום הילד, ידונו בבית המשפט לענייני משפחה ידונו בתוך 14 ימים מהיום שהוגשו
את הבקשות הדחופות ניתן להגיש בכל עת, כולל בתקופת עיכוב ההליכים בהליך ליישוב סכסוך
אם הסמכות בדיון שייכת לערכאה דתית, בית המשפט לענייני משפחה לא יוכל לדון בבקשות
בית המשפט לענייני משפחה רשאי לקבוע כי הבקשה אינה מתאימה לבירור בתוך 14 ימים
בקשות לקיצור תקופת עיכוב ההליכים בעת יישוב סכסוך כרוכות בתשלום אגרה
  • כאשר מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה בקשה שעניינה הבטחת הקשר שבין הורה לילד הוא שמירת מוגנותו של הילד, עליו לדון בה בתוך 14 ימים מיום שהוגשה.
    • הבקשה יכולה להיות מוגשת בכל עת, גם כאשר הצדדים נמצאים בהליך יישוב סכסוך וגם אם הצדדים מנהלים תביעה בבית המשפט.
    • בית המשפט לענייני משפחה רשאי לקבוע כי הבקשה אינה מתאימה לבירור בתוך 14 ימים, ובמקרה כזה בית המשפט ינמק את החלטתו ויקבע מועד אחר לדיון.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  1. בני משפחה המנהלים תביעה בבית משפט לענייני משפחה (לאחר תום תקופת עיכוב ההליכים) ובמסגרת התביעה מגישים בקשה לסעד זמני להבטחת קשר או למניעת פגיעה במוגנות ילד.
  2. בני משפחה המנהלים הליך ליישוב סכסוך בתקופת עיכוב ההליכים, ומגישים אחת או יותר מהבקשות הבאות:
    • בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.
    • בקשה לקיצור תקופה עיכוב ההליכים לצורך הגשת בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או החזקת ילדים וסדרי קשר, במקרים חריגים שבהם המתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.
    • בקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים כאשר יש צורך בהגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, אם נגד הצד השני הוגש כתב אישום עקב עבירות אלימות או מין כנגד בן או בת הזוג או כנגד ילדם של בני הזוג או של אחד מהם.
    • בקשה דחופה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים במקרה חריג שבו יחידת הסיוע המליצה לאפשר הגשת תובענה, היות שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק ממשי לצדדים או לילדים.

למי ואיך פונים

  • אם הסמכות היא של בית המשפט לענייני משפחה, יש להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה אליו משוייכים הצדדים, בהתאם למתואר בהמשך.
  • אם הסמכות לדון בבקשה היא של ערכאה דתית מוסמכת, יש לפנות לערכאה הרלוונטית ולא לבית המשפט לענייני משפחה.
שימו לב
ערכאות שיפוטיות דתיות אינן מחוייבות לקיים את הדיון בבקשות בתוך 14 ימים.

שלבי ההליך

בקשה לסעד דחוף כאשר הצדדים נמצאים בהליך יישוב סכסוך

  • בקשה לסעד דחוף במהלך הליך יישוב סכסוך תוגש עך גבי טופס "בקשה לסעד דחוף לפי תקנה 12 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה התשע"ו-2016".
  • יש למלא את הפרטים המלאים של הצדדים.
  • לבקשה לסעד דחוף יש לצרף אסמכתאות רלוונטיות, כולל אסמכתאות המנמקות מדוע הבקשה דחופה.
  • הבקשה תיערך בצורה קצרה ותמציתית ותכלול רק את עיקרי העובדות הדרושות לצורך הדיון.
  • בקשה בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של הילד עם כל אחד מהוריו, תכלול רק פרטים בעניין הכנסות הצדדים וצורכי הילדים.
  • הבקשה תוגש ב-2 עותקים לבית המשפט לענייני משפחה המוסמך לדון בבקשה לפי מקום המגורים המשותף האחרון של בני הזוג.

בקשה לקיצור תקופה עיכוב ההליכים כאשר הצדדים נמצאים בהליך יישוב סכסוך

  • בקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים תוגש על גבי טופס "בקשה לקיצור או להארכה של תקופת עיכוב ההליכים".
  • יש למלא את הפרטים המלאים של הצדדים.
  • הבקשה תוגש ב-2 עותקים לבית המשפט לענייני משפחה המוסמך לדון בבקשה לפי מקום המגורים המשותף האחרון של בני הזוג.
  • ההליך כרוך בתשלום אגרה.

קביעת מועד לדיון

  • בית המשפט יקבע מועד לדיון בבקשה לא יאוחר מ-14 ימים לאחר הגשת הבקשה.
  • עם זאת, בית המשפט רשאי לקבוע כי לא יתקיים דיון בתוך 14 ימים אם לדעתו הבקשה לא מתאימה לבירור בפרק זמן זה.
  • במקרה בית המשפט ינמק את החלטתו ויקבע מועד אחר לדיון.

ערעור

  • על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בבקשות לסעד דחוף ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 30 ימים.

חשוב לדעת

  • אם סמכות הדיון שייכת לערכאה דתית מוסמכת, לא ניתן להגיש את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה ויש לפנות לערכאה הרלוונטית.

חקיקה ונהלים