מ (טיפול בהטמעת כותרת שכוללת שתופסת בטעות גם את תבנית "הצגת מוקדי שירות")
שורה 35: שורה 35:
 
* הסכם שלא מתקיימות לגביו כל דרישות חוק ההסכמים הקיבוציים הינו במעמד של "[[הסדר קיבוצי]]", בעל תוקף מחייב אך מעמד חוקי נחות מזה של ההסכם הקיבוצי.
 
* הסכם שלא מתקיימות לגביו כל דרישות חוק ההסכמים הקיבוציים הינו במעמד של "[[הסדר קיבוצי]]", בעל תוקף מחייב אך מעמד חוקי נחות מזה של ההסכם הקיבוצי.
 
* בשנת 2009 תוקן חוק הסכמים קיבוציים ונקבע כי קיימת חובה על מעסיק שעובדיו מאורגנים בארגון יציג לקיים משא ומתן קיבוצי לגבי הסכם קיבוצי במקום העבודה.
 
* בשנת 2009 תוקן חוק הסכמים קיבוציים ונקבע כי קיימת חובה על מעסיק שעובדיו מאורגנים בארגון יציג לקיים משא ומתן קיבוצי לגבי הסכם קיבוצי במקום העבודה.
 +
 +
== היחס בין הסכם קיבוצי והסכם עבודה אישי==
 +
* סעיף 19 לחוק קובע הוראות שבהסכם קיבוצי בדבר תנאי עבודה, סיום עבודה, וחובות אישיות המוטלות לפי אותן הוראות על עובד ומעסיק וזכויות המוקנות להם (להלן – הוראות אישיות), יראו אותן כחוזה עבודה בין כל מעסיק וכל עובד שעליהם חל ההסכם, ותקפן אף לאחר פקיעת תקפו של ההסכם הקיבוצי, כל עוד לא שונו או לא בוטלו כדין; השתתפות בשביתה לא יראו כהפרת חובה אישית.
 +
22.  הוראה בחוזה עבודה שהיא שונה מהוראה אישית שבהסכם קיבוצי החל על בעלי החוזה – ההוראה שבהסכם הקיבוצי עדיפה; היה השינוי לטובת העובד, עדיפה ההוראה בחוזה העבודה אם אין בהסכם הקיבוצי דבר המונע במפורש אותו שינוי.
 
<!--
 
<!--
 
== פסקי דין ==
 
== פסקי דין ==

גרסה מ־18:47, 16 בספטמבר 2019

הקדמה:

הסכם קיבוצי נחתם כתוצאה ממשא ומתן קיבוצי בין ארגון עובדים יציג ובין מעסיק או ארגון מעסיקים
ההסכם הקיבוצי מסדיר את תנאי ויחסי העבודה בין העובדים למעסיקים
ההסכם הקיבוצי חל על כלל המעסיקים החתומים עליו וכלל העובדים שמועסקים אצלם ושההסכם מתייחס אליהם

מעמדו החוקי של ההסכם הקיבוצי מוסדר באמצעות חוק הסכמים קיבוציים.

מהו הסכם קיבוצי?

  • הסכם קיבוצי נחתם כתוצאה ממשא ומתן קיבוצי בין ארגון עובדים יציג ובין מעסיק או ארגון מעסיקים.
  • על-פי סעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, ההסכם עוסק בנושאים הבאים, או בחלק מהם:
    • קבלת אדם לעבודה או סיום עבודתו.
    • תנאי עבודה.
    • יחסי עבודה.
    • זכויות וחובות של ארגונים בעלי ההסכם.
  • על-פי סעיף 7 לחוק הסכמים קיבוציים, הסכם קיבוצי חייב להיות בכתב.
  • על מנת שהסכם קיבוצי יקבל תוקף חוקי, על ההסכם להירשם אצל רשם ההסכמים הקיבוציים.
  • עם רישומו אצל רשם ההסכמים הקיבוציים, הופך ההסכם הקיבוצי לבעל תוקף מחייב עבור המעסיקים החתומים עליו וכלל העובדים שמועסקים אצלם ושההסכם מתייחס אליהם (ההסכם יחול גם על עובדים שאינם שייכים לארגון העובדים).

סוגי הסכמים קיבוציים

  • ישנם שני סוגי הסכמים קיבוציים:
  1. הסכם קיבוצי כללי - הסכם קיבוצי שנחתם בין ארגון עובדים לארגון מעסיקים, לדוגמא התאחדות התעשיינים, ולפיכך תחולתו היא על מעסיקים ועובדים בענף מסוים או מספר ענפים, בכל שטח המדינה או בחלק ממנו.
  2. הסכם קיבוצי מיוחד - הסכם קיבוצי שנחתם בין ארגון עובדים למעסיק יחיד ותחולתו היא על המעסיק ועובדיו או חלק מעובדיו (בהתאם לקבוע בהסכם).
  • הסכם שלא מתקיימות לגביו כל דרישות חוק ההסכמים הקיבוציים הינו במעמד של "הסדר קיבוצי", בעל תוקף מחייב אך מעמד חוקי נחות מזה של ההסכם הקיבוצי.
  • בשנת 2009 תוקן חוק הסכמים קיבוציים ונקבע כי קיימת חובה על מעסיק שעובדיו מאורגנים בארגון יציג לקיים משא ומתן קיבוצי לגבי הסכם קיבוצי במקום העבודה.

היחס בין הסכם קיבוצי והסכם עבודה אישי

  • סעיף 19 לחוק קובע הוראות שבהסכם קיבוצי בדבר תנאי עבודה, סיום עבודה, וחובות אישיות המוטלות לפי אותן הוראות על עובד ומעסיק וזכויות המוקנות להם (להלן – הוראות אישיות), יראו אותן כחוזה עבודה בין כל מעסיק וכל עובד שעליהם חל ההסכם, ותקפן אף לאחר פקיעת תקפו של ההסכם הקיבוצי, כל עוד לא שונו או לא בוטלו כדין; השתתפות בשביתה לא יראו כהפרת חובה אישית.

22. הוראה בחוזה עבודה שהיא שונה מהוראה אישית שבהסכם קיבוצי החל על בעלי החוזה – ההוראה שבהסכם הקיבוצי עדיפה; היה השינוי לטובת העובד, עדיפה ההוראה בחוזה העבודה אם אין בהסכם הקיבוצי דבר המונע במפורש אותו שינוי.

ארגוני סיוע

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים