שורה 6: שורה 6:
 
|דואל=
 
|דואל=
 
|כתובת=הנרייטה סולד 4, תל-אביב 61332
 
|כתובת=הנרייטה סולד 4, תל-אביב 61332
 +
[http://www.justice.gov.il/MOJHeb/SanegoriaZiborit/YeziratKesherNew.htm לרשימת כל המחלקות]
 
|טלפון=03-6932666
 
|טלפון=03-6932666
 
}}
 
}}

גרסה מ־11:03, 1 במאי 2011

פרטים

שיוך:
משרד המשפטים
כתובת רשמית:
הנרייטה סולד 4, תל-אביב 61332 לרשימת כל המחלקות
טלפון:
03-6932666

הסניגוריה הציבורית היא יחידה במשרד המשפטים, אשר החלה לפעול בשנת 1996, מכוח חוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו - 1995.

מבחינה מנהלית מהווה הסניגוריה הציבורית חלק בלתי נפרד ממשרד המשפטים, אך מבחינה מקצועית היא גוף עצמאי ובלתי תלוי, שנאמנותו נתונה ללקוחותיו, וכך אף נקבע במפורש בחוק. פעילות הסניגוריה הציבורית מפוקחת, עפ"י החוק, ע"י "ועדת הסניגוריה הציבורית", שהרכבה כדלקמן: שר המשפטים (יו"ר), שופט בית-המשפט העליון בדימוס, מומחה במשפט פלילי, עורך-דין שנבחר בידי המועצה הארצית של לשכת עורכי-הדין ועורך-דין המתמנה על-ידי שר המשפטים, בהסכמת ראש לשכת עורכי הדין. הסניגוריה הציבורית פועלת במודל מעורב: הייצוג המשפטי ניתן הן באמצעות עורכי-דין עובדי מדינה (הצוות הפנימי) והן באמצעות עורכי-דין בעלי משרדים פרטיים (הצוות החיצוני). למעשה, מדובר בשירות מופרט, הניתן לציבור בשיטה של "מיקור חוץ", כאשר האחריות הניהולית והפיקוח המקצועי נותרים בידי המדינה.

מבנה ארגוני

בראש הסניגוריה הציבורית עומדת הסניגורית הציבורית הארצית, אשר ממונה הן על הסניגורים הציבוריים המחוזיים, המנהלים את הלשכות המחוזיות, והן על יחידת הסניגוריה הארצית. הסניגוריה הארצית כוללת את לשכת הסניגורית הארצית, מחלקה אדמיניסטרטיבית ומחלקת תיקי בית-משפט עליון. בנוסף, מרכזת הסניגוריה הארצית נושאי-רוחב שונים, ובהם: נוער, מעצרים, ועדות שחרורים, פסיכיאטריה, מערכות מידע וכיו"ב.

מחוזות

בסניגוריה הציבורית 5 מחוזות: מחוז תל-אביב - מרכז, מחוז ירושלים, מחוז הדרום, מחוז חיפה ומחוז הצפון. בראש כל מחוז מכהן סניגור ציבורי מחוזי, המנהל את לשכת הסניגוריה במחוז והאחראי לייצוג המשפטי הניתן במחוזו. מסייעים לו בתפקידו צוות משפטי וצוות מנהלי.

מחלקת הנוער

בכל מחוז של הסנגוריה הציבורית קיימת מחלקה המתמחה במתן ייצוג לנאשמים ולעצורים קטינים. הפעילות במחלקות הנוער מהווה כ- 15% מהיקף הפעילות של הסנגוריה הציבורית. ע"פ תקנות הסנגוריה הציבורית, כל קטין עצור, או שהוגש כנגדו כתב אישום, זכאי לייצוג על-ידי סנגור ציבורי, ללא תלות במצבו הכלכלי של הקטין, או של הוריו, וללא קשר לחומרת העבירה בה הוא חשוד או מואשם . הסנגורים הציבוריים האמונים על ייצוג קטינים הינם בעלי מומחיות בתחום ייחודי זה הדורש מן העוסק בו תוכנות וכישורים יחודיים, ועברו הדרכה והשתלמויות שהכשירו אותם לתפקידם. בנוסף למתן ייצוג הולם בבתי המשפט, על סנגור המייצג קטינים להיות בקשר עם גורמי אבחון וטיפול, שירות המבחן לנוער, מעונות חסות הנוער ועוד.

הצוות הפנימי

הצוות הפנימי של הסניגוריה הציבורית מונה כ-220 עובדים. לעורכי הדין של הצוות הפנימי מספר תפקידים: פיקוח מקצועי שוטף על הייצוג הניתן ע"י עורכי הדין החיצוניים כמו גם ריכוז וניהול של תחומים מסוימים בעבודת הסניגוריה במחוז (כגון: מעצרים, ייצוג קטינים, ייצוג חולי נפש, ייצוג אסירים, ערעורים, הדרכה והשתלמויות, אישור שכר-טרחה ועוד), כל אלה בצד ייצוג לקוחותיהם בבתי המשפט השונים.

הצוות החיצוני

הצוות החיצוני של הסניגוריה הציבורית כולל כ- 700 עורכי-דין, המועסקים בדרכים מגוונות: תשלום עפ"י פעולה משפטית; תשלום קבוע לתיק; תשלום קבוע ליום הופעות; תשלום עפ"י שעות תורנות בבית המשפט; תשלום לפי שעות עבודה.

תפקיד

לסניגוריה הציבורית תפקיד חוקתי ראשון במעלה בשמירה על קיומו של ההליך ההוגן בתחום המשפט הפלילי. בשיטת המשפט האדוורסרית, המבוססת על שוויון בין הצדדים, מהווה הזכות לייצוג בכלל ולייצוג הולם בפרט, ערובה מרכזית לעשיית צדק. במהלך 12 שנות קיומה שינתה הסניגוריה הציבורית כליל את פני המשפט הפלילי במדינת ישראל, בכל הנוגע להרחבת הזכות לייצוג ולהעלאת רמתו ואיכותו. טרם הקמת הסנגוריה הציבורית, רוב רובם של הנאשמים במשפטים פליליים בבתי-המשפט ברחבי הארץ עמדו לדין ללא ייצוג משפטי. מרבית הקטינים, אשר עמדו לדין פלילי בבתי-המשפט לנוער לא היו מיוצגים, וכך גם מרבית העצורים, אשר הובאו להארכת מעצר בבתי-משפט השלום. רק אחד מתוך חמישים עצורים זכה לביקור של עורך דין בעת מעצרו בתחנת המשטרה. בתיקים בהם יוצגו נאשמים על-ידי סנגור ממונה, לא תמיד הייתה איכות הייצוג נאותה.

הסניגוריה הציבורית, אשר הוקמה כדי להעניק סיוע משפטי איכותי ומקצועי לנאשמים ולעצורים דלי אמצעים החליפה את שיטת הסיוע המשפטי הישנה, שבה שופטים ומזכירים בבתי המשפט בחרו עורכי-דין לייצוג נזקקים, מבלי שהייתה לאותם גורמים יכולת לפקח על רמתם המקצועית של עורכי-הדין. המחוקק בחר בשיטה זו על מנת ליצור גוף ציבורי, בעל מבנה ארגוני ארצי, שתהיה בידיו היכולת ליתן תמיכה לסנגורים הפועלים מטעמו, וכן יהא בעל הסמכות לפקח על רמת הייצוג שניתן על-ידם. חזון הסנגוריה הציבורית הוא העלאת איכות עשיית הצדק בהליכים פליליים ולבר-פליליים במדינת ישראל. זאת, באמצעות מתן ייצוג משפטי מקצועי ואיכותי ללקוחות הסניגוריה הציבורית, ודאגה לקידום האינטרסים ושמירת הזכויות של ציבור החשודים, הנאשמים והנידונים כולו.

מעבר לעבודתה השוטפת בייצוג לקוחותיה, עוסקת הסניגוריה הציבורית גם בהגנה על עניינם של כלל הנאשמים והחשודים, באמצעות מעורבות אינטנסיבית בתהליכי חקיקה בפורומים שונים ובאמצעות הגשת חוות דעת משפטיות במסגרת "ידיד בית משפט". הסניגוריה נקראת להציג את עמדתה המוסדית, כמי שאמונה על הגנתם של חשודים ושל נאשמים ובעלת מומחיות בתחום זה, בתהליכי חקיקה ובשאלות משפטיות, שעניינם משפט פלילי מהותי, סדר דין פלילי, דיני ראיות, מניעה וענישה, בתי-סוהר ועבודת רשויות אכיפת החוק. בתחום זה פועלת הסניגוריה מול מחלקת ייעוץ וחקיקה שבמשרד המשפטים; מול ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת; מול בתי המשפט; מול המשרד לבטחון פנים; מול לשכת עורכי הדין ומול ארגוני זכויות אדם.

הסניגוריה הציבורית מעניקה ייצוג משפטי בכל שלבי ההליך הפלילי, החל ממתן ייעוץ לחשודים במהלך החקירה המשטרתית, דרך ייצוגם באולמות המעצרים, לרבות במסגרת בקשות למעצר עד תום ההליכים, עובר לייצוגם בשלבי בירור האשמה והטיעון לעונש בתיקים הפליליים, ולהגשת ערעורים, בקשות רשות ערעור, בקשות לדיון נוסף ובקשות למשפט חוזר בעניינם, וכלה בייצוג אסירים בפני ועדות השחרורים ובייצוג חולי נפש המאושפזים בכפייה בפני ועדות פסיכיאטריות.

ארגוני סיוע