(תיקון קישור)
 
(30 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תקדים משפטי/תחילת טור ימני}}
+
{{עצם העניין}}{{סוג ערך|פסק דין}}
 +
{{תקציר |תוכן=
 
{{דגשים
 
{{דגשים
| מידע  = <!-- תבנית זו מיועדת להכנסת דגשים עיקריים -->
+
| מידע  = במקרה שבו רישומים רפואיים שנעשו לא נשמרו למשך פרק הזמן הנדרש בחוק, [[העברת נטל השכנוע|נטל השיכנוע]] על כך שלא היתה רשלנות מצד הרופא או  המוסד הרפואי עובר אליהם
}} <!-- פרמטרים סטנדרטיים: מידע/איסור/חשוב/פיצוי/שאלה/ממשל.  ראו [[תבנית:דגשים]] למידע על אפשרויות הפרמטרים בתבנית -->
+
}}
 +
}}
 +
{{ראו גם
 +
| [[בריאות ומחלות]]
 +
| [[שמירת הרשומה הרפואית]]
 +
| [[תיעוד מידע רפואי]]
 +
}}
 +
{{עצם העניין/סיום}}
 +
{{פסק דין/תיבת מידע
 +
|שם=
 +
|ערכאה=בית המשפט העליון
 +
|שופטים=ת' אור, מ' חשין, י' גולדברג
 +
|תיק=ע"א 6330/96
 +
|תאריך=25.01.98
 +
|קישור=[https://www.nevo.co.il/psika_html/elyon/96063300.htm נוסח פסק הדין]
 +
 
 +
}}
 +
<!-- פרמטרים סטנדרטיים: מידע/איסור/חשוב/פיצוי/שאלה/ממשל.  ראו [[תבנית:דגשים]] למידע על אפשרויות הפרמטרים בתבנית -->
  
התובעת-המערערת, נולדה בבית החולים ע"ש הלל יפה. בתביעה שהגישו לבית החולים, טענו התובעת והוריה, כי רופאי בית החולים התרשלו בתהליך הטיפול באם התובעת ובתובעת לקראת לידת התובעת ובעת הלידה. האם סבלה מיתר לחץ דם במהלך ההריון, אך בדיקותיה ובדיקות העובר היו תקינות. עד לקבלת זריקה אפידורלית לפני הלידה. לאחר הזריקה, חלה ירידה בלחץ הדם של האם וירידה בדופק העובר. לאחר הלידה הסתבר שהתובעת לקתה בשתיוק מוחין והיא נשארה נכה בשיעור של 100%.
+
התובעת-המערערת, נולדה בבית החולים ע"ש הלל יפה. בתביעה שהגישו לבית החולים טענו התובעת והוריה, כי רופאי בית החולים התרשלו בתהליך הטיפול באם התובעת ובתובעת לקראת לידת התובעת ובעת הלידה. האם סבלה מיתר לחץ דם במהלך ההריון, אך בדיקותיה ובדיקות העובר היו תקינות. עד לקבלת זריקה אפידורלית לפני הלידה. לאחר הזריקה, חלה ירידה בלחץ הדם של האם וירידה בדופק העובר. לאחר הלידה הסתבר שהתובעת לקתה בשתיוק מוחין והיא נשארה נכה בשיעור של 100%.<br />
 
בית המשפט המחוזי קבע שלא הוכחה רשלנות כלשהי מצד רופאי בית החולים ודחה את התביעה.
 
בית המשפט המחוזי קבע שלא הוכחה רשלנות כלשהי מצד רופאי בית החולים ודחה את התביעה.
  
בית המשפט העליון פסק, כי די בראיות שהובאו בפניו, כדי לשכנע, בדבר הקשר הסיבתי בין הזריקה שניתנה לאם, לנזק שנגרם לעובר. כמו כן הוכחה התרשלות של רופאי בית החולים שגרמו לנזק.
+
בית המשפט העליון פסק, כי די בראיות שהובאו בפניו, כדי לשכנע בדבר הקשר הסיבתי בין הזריקה שניתנה לאם, לנזק שנגרם לעובר. כמו כן הוכחה התרשלות של רופאי בית החולים שגרמו לנזק.
  
בית המשפט ציין באופן כללי לגבי עריכת הרישומים הרפואיים, כי העדר רישומים הנדרשים עפ"י שיגרת הנוהל הרפואי, מצביע על אי מילוי חובה החלה על הרופאים ועל המוסד הרפואי כלפי המטופלים, ומהווה מחדל רשלני. במחדל זה, יש כדי לפגוע גם באפשרויות הטיפול בחולה בעתיד, וגם כדי לשלול ממנו ומבית המשפט ראיה בעלת חשיבות במקרה של התדיינות עתידית בין החולה לרופא או למוסד. מחדל זה של הרופא או המוסד הרפואי, פועל לחובתם בהתדיינות משפטית בין החולה לבינם, בכל אותם מקרים שקיומו של רישום נאות היה בו כדי להבהיר את העובדות השנויות במחלוקת.
+
בית המשפט ציין באופן כללי לגבי עריכת הרישומים הרפואיים, כי היעדר רישומים הנדרשים עפ"י שיגרת הנוהל הרפואי, מצביע על אי מילוי חובה החלה על הרופאים ועל המוסד הרפואי כלפי המטופלים, ומהווה מחדל רשלני. במחדל זה, יש כדי לפגוע גם באפשרויות הטיפול בחולה בעתיד, וגם כדי לשלול ממנו ומבית המשפט ראיה בעלת חשיבות במקרה של התדיינות עתידית בין החולה לרופא או למוסד. מחדל זה של הרופא או המוסד הרפואי, פועל לחובתם בהתדיינות משפטית בין החולה לבינם, בכל אותם מקרים שקיומו של רישום נאות היה בו כדי להבהיר את העובדות השנויות במחלוקת.<br />
במקרה הזה, לא נכשלו בית החולים והרופאים באי רישום רשומה רפואית, אלא '''באי שמירתם של הרישומים הרפואיים שנערכו על ידם בזמן אמת. רישומים אלה היה עליהם לשמור בתיק הרפואי של החולה. '''בית המשפט ציין, כי הצורך בשמירת הרישומים ברור. שכן, '''לא מספיק קיום רישום רפואי כנדרש, ללא שמירת המסמכים נעדרת כל התועלת שניתן להפיק מהם.'''על פי '''התוספת לתקנות בריאות העם ( שמירת רשומות) תשל"ז-1976''', חייב תיקו של חולה בבית החולים להישמר במשך תקופה של 20 שנה לאחר האישפוז או הטיפול האחרון. במקרה הזה, התקופה הזו לא חלפה ובית החולים לא שמר על מסמכי החולה כנדרש.
+
במקרה הזה, לא נכשלו בית החולים והרופאים באי רישום רשומה רפואית, אלא '''באי שמירתם של הרישומים הרפואיים שנערכו על ידם בזמן אמת. רישומים אלה היה עליהם לשמור בתיק הרפואי של החולה. '''בית המשפט ציין, כי הצורך בשמירת הרישומים ברור. שכן, '''לא מספיק קיום רישום רפואי כנדרש, ללא שמירת המסמכים נעדרת כל התועלת שניתן להפיק מהם.'''על פי '''התוספת לתקנות בריאות העם (שמירת רשומות) תשל"ז-1976''', חייב תיקו של חולה בבית החולים להישמר במשך תקופה של 20 שנה לאחר האישפוז או הטיפול האחרון. במקרה הזה, התקופה הזו לא חלפה ובית החולים לא שמר על מסמכי החולה כנדרש.
  
 
נקבע, כי בכך בית החולים התרשל וגרם לתובעת נזק ראייתי שאינו ניתן לתיקון. מחדל זה של בית החולים, באי שמירת המסמכים, העביר אליהם את הנטל לשלול קיום רשלנות מצידו בטיפול באם ואת הקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזק. בית החולים לא עמד בנטל זה.
 
נקבע, כי בכך בית החולים התרשל וגרם לתובעת נזק ראייתי שאינו ניתן לתיקון. מחדל זה של בית החולים, באי שמירת המסמכים, העביר אליהם את הנטל לשלול קיום רשלנות מצידו בטיפול באם ואת הקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזק. בית החולים לא עמד בנטל זה.
 
הערעור התקבל.
 
הערעור התקבל.
 
 
{{תקדים משפטי/סיום הקדמה}} <!-- תבנית זו דואגת לכך שהכותרת הבאה בתור תתחיל רק מתחת לתוכן העניינים-->
 
 
 
 
== משמעות ==
 
== משמעות ==
<!-- המשמעות לאזרח כפי שמשתמעת מפסק הדין. בסעיף זה אנא הכניסו סיכום תמציתי של עיקרי השלכות התקדים המשפטי. -->
+
* במקרה שבו רישומים רפואיים שנעשו לא נשמרו למשך פרק הזמן הנדרש בחוק, [[העברת נטל השכנוע|נטל השיכנוע]] על כך שלא היתה רשלנות מצד הרופא או המוסד הרפואי עובר אליהם.
אי שמירת רישומים רפואיים שנעשו, למשך פרק הזמן הנדרש בחוק מעביר את [[חדש: העברת נטל השכנוע|נטל השיכנוע]] לרופא/מוסד הרפואי כי לא הייתה רשלנות מצידם.
 
==חוקים ותקנות==
 
<!--
 
* חוקים ותקנות שהתקדים המשפטי משפיע עליהם
 
  -->
 
*[[חוק זכויות החולה]] סעיפים 17, 18, 26, 28.
 
*תקנות בריאות העם (שמירת רשומות), תקנות 1, 4(א), התוספת טור ב.
 
 
 
== הרחבות ופרסומים ==
 
<!--
 
* רשימת הרחבות בנושא, למי שמעוניין לקרוא מעבר
 
-->
 
 
 
== מקורות ==
 
<!--
 
בסעיף זה יש להכניס רשימת מקורות לטקסט לצורך סימוכין ומתן קרדיט
 
-->
 
 
 
המקור בערך זה נכתב ע"י [[ ההסתדרות הרפואית בישראל| הר"י]]
 
 
 
{{תקדים משפטי/סיום טור ימני}}
 
 
 
{{תקדים משפטי/תחילת טור שמאלי}}
 
{{סטטוס | בעבודה}}
 
{{תקדים משפטי/ראו גם
 
| החלף בזכות או נושא
 
| אליהם משוייך התקדים המשפטי
 
}}
 
  
{{תקדים משפטי/תיבת מידע
+
== פסקי דין ==
|שם=אורנה בנגר קטינה וכו' נ' בית החולים הכללי ע"ש ד"ר הלל יפה חדרה
+
* [[העברת נטל השכנוע בשל היעדר רישום רפואי]]
פ"ד נב(1)145
 
|ערכאה=בית המשפט העליון
 
|שופטים=
 
|תיק=ע"א 6330/96
 
|מעמד=
 
|תאריך=
 
|קישור=[http://elyon1.court.gov.il/files/96/300/063/E03/96063300.e03.pdf נוסח פסק הדין]
 
 
 
}}
 
  
{{תקדים משפטי/סיום טור שמאלי}}
+
== חקיקה ונהלים ==
 +
* [[פקודת הנזיקין]]
 +
* [[חוק זכויות החולה]] סעיפים 17, 18, 26, 28.
 +
* תקנות בריאות העם (שמירת רשומות), תקנות 1, 4(א), התוספת טור ב.
  
 +
== תודות ==
 +
* המקור בערך זה נכתב ע"י [[ ההסתדרות הרפואית בישראל| הר"י]].
  
 +
==Metadata==
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
[[קטגוריה:תקדימים משפטיים]]
+
[[קטגוריה: פסקי דין]]
 +
[[קטגוריה:בריאות ומחלות]]
 +
[[קטגוריה:נזיקין]]
 +
[[קטגוריה:רשלנות]]
 +
[[AR:نقل مسؤولية الإقناع نتيجة عدم حفظ السجلات الطبية]]

גרסה אחרונה מ־11:32, 29 בדצמבר 2019

הקדמה:

במקרה שבו רישומים רפואיים שנעשו לא נשמרו למשך פרק הזמן הנדרש בחוק, נטל השיכנוע על כך שלא היתה רשלנות מצד הרופא או המוסד הרפואי עובר אליהם

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית המשפט העליון
מס' תיק:
ע"א 6330/96
תאריך:
25.01.98

התובעת-המערערת, נולדה בבית החולים ע"ש הלל יפה. בתביעה שהגישו לבית החולים טענו התובעת והוריה, כי רופאי בית החולים התרשלו בתהליך הטיפול באם התובעת ובתובעת לקראת לידת התובעת ובעת הלידה. האם סבלה מיתר לחץ דם במהלך ההריון, אך בדיקותיה ובדיקות העובר היו תקינות. עד לקבלת זריקה אפידורלית לפני הלידה. לאחר הזריקה, חלה ירידה בלחץ הדם של האם וירידה בדופק העובר. לאחר הלידה הסתבר שהתובעת לקתה בשתיוק מוחין והיא נשארה נכה בשיעור של 100%.
בית המשפט המחוזי קבע שלא הוכחה רשלנות כלשהי מצד רופאי בית החולים ודחה את התביעה.

בית המשפט העליון פסק, כי די בראיות שהובאו בפניו, כדי לשכנע בדבר הקשר הסיבתי בין הזריקה שניתנה לאם, לנזק שנגרם לעובר. כמו כן הוכחה התרשלות של רופאי בית החולים שגרמו לנזק.

בית המשפט ציין באופן כללי לגבי עריכת הרישומים הרפואיים, כי היעדר רישומים הנדרשים עפ"י שיגרת הנוהל הרפואי, מצביע על אי מילוי חובה החלה על הרופאים ועל המוסד הרפואי כלפי המטופלים, ומהווה מחדל רשלני. במחדל זה, יש כדי לפגוע גם באפשרויות הטיפול בחולה בעתיד, וגם כדי לשלול ממנו ומבית המשפט ראיה בעלת חשיבות במקרה של התדיינות עתידית בין החולה לרופא או למוסד. מחדל זה של הרופא או המוסד הרפואי, פועל לחובתם בהתדיינות משפטית בין החולה לבינם, בכל אותם מקרים שקיומו של רישום נאות היה בו כדי להבהיר את העובדות השנויות במחלוקת.
במקרה הזה, לא נכשלו בית החולים והרופאים באי רישום רשומה רפואית, אלא באי שמירתם של הרישומים הרפואיים שנערכו על ידם בזמן אמת. רישומים אלה היה עליהם לשמור בתיק הרפואי של החולה. בית המשפט ציין, כי הצורך בשמירת הרישומים ברור. שכן, לא מספיק קיום רישום רפואי כנדרש, ללא שמירת המסמכים נעדרת כל התועלת שניתן להפיק מהם.על פי התוספת לתקנות בריאות העם (שמירת רשומות) תשל"ז-1976, חייב תיקו של חולה בבית החולים להישמר במשך תקופה של 20 שנה לאחר האישפוז או הטיפול האחרון. במקרה הזה, התקופה הזו לא חלפה ובית החולים לא שמר על מסמכי החולה כנדרש.

נקבע, כי בכך בית החולים התרשל וגרם לתובעת נזק ראייתי שאינו ניתן לתיקון. מחדל זה של בית החולים, באי שמירת המסמכים, העביר אליהם את הנטל לשלול קיום רשלנות מצידו בטיפול באם ואת הקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזק. בית החולים לא עמד בנטל זה. הערעור התקבל.

משמעות

  • במקרה שבו רישומים רפואיים שנעשו לא נשמרו למשך פרק הזמן הנדרש בחוק, נטל השיכנוע על כך שלא היתה רשלנות מצד הרופא או המוסד הרפואי עובר אליהם.

פסקי דין

חקיקה ונהלים

תודות

  • המקור בערך זה נכתב ע"י הר"י.