מ (החלפת טקסט – "\{\{(.*)סיום טור ימני\}\}" ב־"==endarticle== <!--כותרת דמה עבור הטמעת כותרת. לא לגעת!--> {{$1סיום טור ימני}}")
מ (החלפת טקסט – " ." ב־".")
 
(66 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{זכות/תחילת טור ימני}}
+
{{עצם העניין}}{{סוג ערך|זכות}}
 +
{{תקציר |תוכן=
 
{{דגשים  
 
{{דגשים  
| מידע = עובדת בשמירת הריון זכאית להמשך תשלום הפרשות לקופת גמל ע"י המעביד.
+
| מידע = עובדת זכאית להמשך הפרשות המעסיק לקופות הגמל השונות ([[ביטוח פנסיוני לעובדים|ביטוח הפנסיוני]], [[קרן השתלמות]] וקופות גמל) גם בתקופת [[גמלה לשמירת הריון|שמירת ההריון]], אם היא עומדת בתנאי הזכאות המפורטים בהמשך
| חשוב = עובדת זכאית להפרשות אלו רק אם מעבידה נהג לשלם עבורה תשלומים לקופת גמל והיא עבדה אצל מעבידה לפחות 6 חודשים לפני תחילת ההריון והפרישה את חלקה לקופת הגמל.
+
|מידע2=התשלום לקופות הגמל הוא בהתאם לשיעור ההפרשה הרגיל, ולפי שכר העבודה הרגיל שהיה משולם לעובדת לו הוסיפה לעבוד בתקופה שעבורה היא זכאית לגמלת שמירת הריון
 +
|מידע3= אם גם העובדת נהגה להפריש תשלומים לקופות הגמל, עליה להפקיד את התשלומים החלים עליה אצל מעסיקה,  ועל המעסיק להעביר תשלומים אלה לקופות הגמל  תוך 7 ימים מהמועד שהופקדו אצלו
 +
| חשוב  =  גם במקרה שהעובדת הפקידה אצל המעסיק את התשלומים באיחור, חלה חובה על המעסיק להעביר את התשלומים החלים עליו בזמן, ולהעביר את חלקה של העובדת תוך 7 ימים מהיום שבו הפקידה את התשלומים אצלו
 +
| ממשל = למידע נוסף ראו סעיף 7א' ל[https://www.nevo.co.il/law_html/law01/p176_001.htm#Seif25 חוק עבודת נשים] ו[https://www.nevo.co.il/law_html/law01/999_993.htm תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל), התשס"ח-2008]
  
 +
}}
 +
}}
 +
{{טפסים
 +
| 1 =
 +
| 2 =
 +
| 3 =
 +
}}
 +
{{ראו גם
 +
| [[פנסיה וחיסכון ארוך טווח במהלך העבודה]]
 +
| [[נשים עובדות]]
 +
| [[הריון ולידה]]
 +
| [[זכויות תעסוקה בשמירת הריון]]
 +
|
 +
}}
 +
{{עצם העניין/סיום}}
  
}}<!-- פרמטרים סטנדרטיים: מידע/איסור/חשוב/פיצוי/שאלה/ממשל. ראו [[תבנית:דגשים]] למידע על אפשרויות הפרמטרים בתבנית -->
+
עובדת הנמצאת בשמירת הריון זכאית להמשך הפרשות המעביד לקופות הגמל השונות (ביטוח פנסיוני, קרן השתלמות וקופות גמל) גם בתקופת שמירת ההיריון, אם היא עומדת בתנאי הזכאות המפורטים בהמשך.
 
+
*התשלום  לקופות הגמל הנו בהתאם לשיעור ההפרשה הרגיל, ולפי שכר העבודה הרגיל שהיה משתלם לעובדת לו הוסיפה לעבוד בתקופה שבעדה היא זכאית לגמלת שמירת הריון:
<!-- כאן יש להכניס הסבר כללי לגבי הזכות. -->
+
**'''שכר העבודה לעובדת חודשית''' - הנו שכר העבודה החודשי  שהעובדת הייתה זכאית לו, טרם יציאתה לשמירת הריון.
{{זכות/סיום הקדמה}} <!-- עובדתבנית זו דואגת לכך שהכותרת הבאה בתור תתחיל רק מתחת לתוכן העניינים-->
+
** '''שכר העבודה [[זכותון עובדים שעתיים/יומיים|לעובדת יומית או עובדת לפי שעות]]'''  –הנו  שכר העבודה הממוצע של העובדת ב 6  החודשים  שקדמו לתקופה  שבעדה  היא זכאית לגמלה לשמירת הריון.
  
 
== מי זכאי? ==  
 
== מי זכאי? ==  
עובדת הזכאית ל[[גמלה לשמירת הריון]], אשר:
+
* עובדת תהיה זכאית להמשך ההפרשות במהלך שמירת הריון, אם היא עונה על  התנאים הבאים:
* מעבידה נהג להפריש עבורה תשלומים לקופת גמל ([[קופת גמל]], קרן [[פנסיה]], [[קרן השתלמות]])
+
# העובדת זכאית ל[[גמלה לשמירת הריון]] מהמוסד לביטוח לאומי;
* עבדה אצל המעסיק לפחות 6 חודשים לפני תחילת ההריון.
+
# המעסיק נהג להפריש עבורה תשלומים לקופת גמל ([[קופת גמל]], קרן [[פנסיה]], [[ביטוח מנהלים]] או [[קרן השתלמות]]) לפני שהיתה בשמירת הריון;
 +
#, העובדת שילמה בעד התקופה של שמירת הריון  את התשלומים החלים עליה, אם חלים.
 +
# העובדת עבדה אצל המעסיק לפחות 6 חודשים לפני תחילת ההריון.
  
 
== תהליך מימוש הזכות ==
 
== תהליך מימוש הזכות ==
*עובדת הזכאית לגמלה לשמירת הריון, תפקיד מדי חודש אצל המעביד את סכומי הכסף שעליה להפקיד בקופת הגמל.  
+
*התשלום  לקופות הגמל הנו בהתאם לשיעור ההפרשה הרגיל, ולפי שכר העבודה הרגיל שהיה משתלם לעובדת לו הוסיפה לעבוד בתקופה שבעדה היא זכאית לגמלת שמירת הריון:
*בתוך 7 ימים מהיום שבו הפקידה העובדת את חלקה אצל המעביד, חלה חובה על המעביד להעביר את חלקו בתשלומי קופת הגמל ואת חלקה של העובדת שהופקד בידו ,לקופת הגמל.
+
**'''שכר העבודה לעובדת חודשית''' - הנו שכר העבודה החודשי  שהעובדת הייתה זכאית לו, טרם יציאתה לשמירת הריון.
 +
** '''שכר העבודה [[זכותון עובדים שעתיים/יומיים|לעובדת יומית או עובדת לפי שעות]]'''  –הנו  שכר העבודה הממוצע של העובדת ב 6  החודשים  שקדמו לתקופה  שבעדה  היא זכאית לגמלה לשמירת הריון.
 +
*  אם נהג המעסיק בלבד לשלם תשלומים לקופות הגמל השונות, עליו להמשיך לשלם את התשלומים לקופות גמל אלה  בזמנים ובשיעורים ששילם, טרם יציאתה של העובדת לשמירת הריון. 
 +
* אם נהגו הן המעביד והן העובדת לשלם תשלומים לקופות הגמל:
 +
**  על העובדת להפקיד את התשלומים החלים עליה אצל מעסיקה, בכל חודש, לא יאוחר מה-9 לחודש,  שלאחר החודש שבגינו משתלם השכר. אם העובדת לא תפריש  את התשלומים החלים עליה  בתקופת שמירת ההיריון, לא תחול חובה על המעסיק להפריש את חלקו בתקופה זו. 
 +
** המעסיק יעביר לקופת הגמל את התשלומים שחלים עליו  ואת תשלומי העובדת יעביר לקופת הגמל לא יאוחר מ– 7 ימי עבודה מהיום שבו הפקידה אצלו העובדת את התשלומים.
 +
**''' אם העובדת אחרה במועד הפקדת התשלומים החלים עליה, עדין חלה חובה על  המעסיק להעביר את התשלומים החלים עליו, ולהעביר את חלקה של העובדת תוך 7 ימים מהיום שבו הפקידה העובדת את התשלומים אצלו.'''
 +
* על המעביד חלה חובת מסירת הודעה לעובדת בדבר הוראות אלה. ההודעה תימסר לעובדת לפי הטופס ש [https://www.nevo.co.il/law_html/law01/999_993.htm שבתוספת ה-1  לתקנות] בתוך זמן סביר מיום שנודע לו על דבר הריונה של העובד.
 +
{{ שימו לב|  קיימות 2 פרשנויות לגבי מועד העברת ההפרשות של המעסיק בעת שהעובדת בשמירת הריון.
 +
*לפי פרשנות אחת על המעסיק להעביר את חלקו לקופת הגמל במועד בו נהג להעביר את חלקו טרם יציאת העובדת לשמירת הריון, ואת חלקה של העובדת תוך 7 ימים מהיום בו הפקידה את חלקה אצלה. אם העובדת אחרה במועד הפקדת התשלומים החלים עליה, על המעסיק לשלם את חלקו בזמן, ואת חלקה של העובדת תוך 7 ימים מהיום בו הפקידה את חלקה אצלו. אם העובדת לא תפריש את חלקה, יהיה המעסיק  רשאי לתבוע את חלקו בחזרה.
 +
* לפי הפרשנות השנייה על המעסיק להעביר את חלקו ביחד עם חלקה של העובדת, תוך 7 ימים מהיום בו הפקידה העובדת את חלקה אצלו, גם אם העובדת הפקידה את כספה באיחור.
 +
* טרם ניתנה פיסקה מחייבת של בית הדין הארצי לעבודה.}}
  
 +
==זכאות לקצבת נכות מקרן הפנסיה (פנסיית נכות) במהלך שמירת הריון==
 +
* חלק מקרנות הפנסיה בישראל מאפשרות לאישה הנמצאת בשמירת הריון לקבל [[קצבת נכות מקרן פנסיה (פנסיית נכות)]] אם עקב מצבה נפגע כושרה לעבוד למשך תקופה של מעל 90 יום לפחות (או לתקופה קצרה יותר אם תנאי הקרן מאפשרים זאת).
 +
** '''אם העובדת זכאית לפנסיית נכות, היא והמעסיק לא יצטרכו להעביר לקרן הפנסיה את ההפרשות (חלק מעביד וחלק עובד) לביטוח הפנסיוני במהלך תקופה זו''', שכן קרן הפנסיה היא זו שתשלם את הסכומים הללו לתוך [[חיסכון פנסיוני|החיסכון הפנסיוני]] של העובדת במהלך התקופה שבה היא מקבלת את קצבת הנכות מקרן הפנסיה.
 +
{{טיפ|ייתכן (אך לא בהכרח) שגובה הקצבה מקרן הפנסיה יהיה גבוה יותר מגובה הגמלה לשמירת הריון שיכולה העובדת לקבל מהמוסד לביטוח לאומי. (למידע על דרך חישוב גובה הקצבה מקרן הפנסיה ראו [[חישוב גובה קצבת נכות מקרן פנסיה]]). לכן מומלץ לבדוק מראש מול קרן הפנסיה מה יהיה גובה הקצבה שהעובדת תקבל מהקרן, והאם היא תהיה גבוהה מ[[גמלה לשמירת הריון|הגמלה לשמירת הריון]] שהעובדת זכאית לה מהמוסד לביטוח לאומי.}}
 +
 +
* למידע על זכאות לגמלת שמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי ראו [[גמלה לשמירת הריון]].
 +
* למידע על תנאי הזכאות וההליכים לקבלת קצבת נכות מקרן הפנסיה ראו:
 +
**[[קצבת נכות מקרן פנסיה (פנסיית נכות)]]
 +
** [[הגשת תביעה לקצבת נכות מקרן פנסיה (פנסיית נכות)]]
 +
** [[פנסיה במקרה של נכות (אובדן כושר עבודה)| פורטל "פנסיה במקרה של נכות (אובדן כושר עבודה)"]]
 +
 +
{{אזהרה|כותרת= יש לבדוק מראש אם קרן הפנסיה אכן משלמת קצבה במקרה של שמירת הריון ובאלו תנאים|הסבר=הזכאות ל[[גמלה לשמירת הריון]] מותנית בכך שהעובדת לא יכולה לעבוד במשך 30 יום לפחות. לעומת זאת הזכאות ל[[קצבת נכות מקרן פנסיה (פנסיית נכות)]] תינתן רק אם חוסר היכולת לעבוד נמשך מעל 90 ימים (או פחות מכך אם תקנון הקרן מאפשר זאת). <br />
 +
לא כל קרנות הפנסיה מאפשרות לקבל קצבת נכות במקרה של שמירת הריון ולכן מומלץ לבדוק מראש מול קרן הפנסיה שבה מבוטחת העובדת.}}
 +
 +
<!--
 
== חשוב לדעת ==
 
== חשוב לדעת ==
*'''עובדת בשמירת הריון צריכה להפקיד מדי חודש אצל מעבידה כספים עבור חלקה בתשלומי קופת הגמל, כתנאי לתשלום חלקו של המעביד לקופת הגמל .עובדת שלא תפקיד מדי חודש את חלקה בתשלומי קופת הגמל, תסתכן באי העברת כספים לקופת הגמל והפסד זכויות'''
+
== פסקי דין == -->
 +
 
 +
<noinclude>{{הצגת מוקדי שירות|רשימה=}}</noinclude>
  
<!--==תקדימים משפטיים== -->
 
 
== ארגוני סיוע ==
 
== ארגוני סיוע ==
 
{{ הטמעת כותרת | נשים עובדות#ארגוני סיוע }}
 
{{ הטמעת כותרת | נשים עובדות#ארגוני סיוע }}
 
== גורמי ממשל ==
 
== גורמי ממשל ==
 
{{ הטמעת כותרת | נשים עובדות#גורמי ממשל }}
 
{{ הטמעת כותרת | נשים עובדות#גורמי ממשל }}
== חוקים ותקנות ==
+
== חקיקה ונהלים ==
*סעיף 7א ל[[חוק עבודת נשים]], התשי"ד -1954
+
*[https://www.nevo.co.il/law_html/law01/p176_001.htm#Seif25 חוק עבודת נשים] - סעיף 7א.
*[[תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל)]], התשס"ח-2008
+
*[https://www.nevo.co.il/law_html/law01/999_993.htm תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל), התשס"ח-2008]
  
 
<!--== הרחבות ופרסומים ==
 
<!--== הרחבות ופרסומים ==
== מקורות == -->
+
* [http://www.heshevavoda.co.il/question_answers/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%99%D7%A9-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93-%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA/]
==endarticle== <!--כותרת דמה עבור הטמעת כותרת. לא לגעת!-->
+
== תודות == -->
{{זכות/סיום טור ימני}}
 
 
 
{{זכות/תחילת טור שמאלי}}
 
 
 
{{זכות/ראו גם
 
| [[נשים עובדות]]
 
| [[גמלה לשמירת הריון]]
 
| [[זכויות תעסוקה בשמירת הריון]]
 
| [[הגבלת עבודה בהריון]]
 
| [[חופשת לידה]]
 
}}
 
{{זכות/חדשות
 
| 1 =
 
| 2 =
 
| 3 =
 
}}<!-- עד 3 ידיעות. כל ידיעה מועברת כפרמטר (ממוספר) נפרד. הפורמט המומלץ הוא תאריך מודגש ולאחריו קישור לידיעה. התיבה לא תוצג אם הפרמטרים יישארו ריקים -->
 
{{זכות/טפסים
 
| 1 =  
 
| 2 =  
 
| 3 =  
 
}}<!-- רשימת טפסים למימוש הזכות. כל פרמטר מופיע בשורה משלו, כתבליט (בולט). התיבה לא תוצג אם הפרמטרים יישארו ריקים -->
 
 
 
{{זכות/סיום טור שמאלי}}
 
  
 +
==Metadata==
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
 
[[קטגוריה:זכויות]]
 
[[קטגוריה:זכויות]]
[[קטגוריה:הריון ולידה]]
+
[[קטגוריה:פנסיה וחיסכון ארוך טווח]]
 
[[קטגוריה:נשים]]
 
[[קטגוריה:נשים]]
 
[[קטגוריה:תעסוקה וזכויות עובדים]]
 
[[קטגוריה:תעסוקה וזכויות עובדים]]
 +
[[קטגוריה:הריון ולידה]]
 
[[קטגוריה:פיצויים מהמעסיק]]
 
[[קטגוריה:פיצויים מהמעסיק]]
 
[[קטגוריה:זכויות נשים עובדות]]
 
[[קטגוריה:זכויות נשים עובדות]]
 
[[קטגוריה:שמירת הריון]]
 
[[קטגוריה:שמירת הריון]]
 +
[[קטגוריה:פונדקאות]]
 +
[[קטגוריה:חינוך פיננסי]]
  
[[ar:مقتطعات لصناديق الادخار والتقاعد خلال فترة " حماية الحمل"]]
+
[[ar:مقتطعات للتأمين التقاعدي ولصندوق الإستكمال خلال فترة " حماية الحمل"]]
 +
[[en:Pension and Provident Fund Contributions While on Bed Rest]]

גרסה אחרונה מ־16:41, 16 באוגוסט 2019

הקדמה:

עובדת זכאית להמשך הפרשות המעסיק לקופות הגמל השונות (ביטוח הפנסיוני, קרן השתלמות וקופות גמל) גם בתקופת שמירת ההריון, אם היא עומדת בתנאי הזכאות המפורטים בהמשך
התשלום לקופות הגמל הוא בהתאם לשיעור ההפרשה הרגיל, ולפי שכר העבודה הרגיל שהיה משולם לעובדת לו הוסיפה לעבוד בתקופה שעבורה היא זכאית לגמלת שמירת הריון
אם גם העובדת נהגה להפריש תשלומים לקופות הגמל, עליה להפקיד את התשלומים החלים עליה אצל מעסיקה, ועל המעסיק להעביר תשלומים אלה לקופות הגמל תוך 7 ימים מהמועד שהופקדו אצלו
גם במקרה שהעובדת הפקידה אצל המעסיק את התשלומים באיחור, חלה חובה על המעסיק להעביר את התשלומים החלים עליו בזמן, ולהעביר את חלקה של העובדת תוך 7 ימים מהיום שבו הפקידה את התשלומים אצלו


עובדת הנמצאת בשמירת הריון זכאית להמשך הפרשות המעביד לקופות הגמל השונות (ביטוח פנסיוני, קרן השתלמות וקופות גמל) גם בתקופת שמירת ההיריון, אם היא עומדת בתנאי הזכאות המפורטים בהמשך.

  • התשלום לקופות הגמל הנו בהתאם לשיעור ההפרשה הרגיל, ולפי שכר העבודה הרגיל שהיה משתלם לעובדת לו הוסיפה לעבוד בתקופה שבעדה היא זכאית לגמלת שמירת הריון:
    • שכר העבודה לעובדת חודשית - הנו שכר העבודה החודשי שהעובדת הייתה זכאית לו, טרם יציאתה לשמירת הריון.
    • שכר העבודה לעובדת יומית או עובדת לפי שעות –הנו שכר העבודה הממוצע של העובדת ב 6 החודשים שקדמו לתקופה שבעדה היא זכאית לגמלה לשמירת הריון.

מי זכאי?

  • עובדת תהיה זכאית להמשך ההפרשות במהלך שמירת הריון, אם היא עונה על התנאים הבאים:
  1. העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי;
  2. המעסיק נהג להפריש עבורה תשלומים לקופת גמל (קופת גמל, קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קרן השתלמות) לפני שהיתה בשמירת הריון;
  3. , העובדת שילמה בעד התקופה של שמירת הריון את התשלומים החלים עליה, אם חלים.
  4. העובדת עבדה אצל המעסיק לפחות 6 חודשים לפני תחילת ההריון.

תהליך מימוש הזכות

  • התשלום לקופות הגמל הנו בהתאם לשיעור ההפרשה הרגיל, ולפי שכר העבודה הרגיל שהיה משתלם לעובדת לו הוסיפה לעבוד בתקופה שבעדה היא זכאית לגמלת שמירת הריון:
    • שכר העבודה לעובדת חודשית - הנו שכר העבודה החודשי שהעובדת הייתה זכאית לו, טרם יציאתה לשמירת הריון.
    • שכר העבודה לעובדת יומית או עובדת לפי שעות –הנו שכר העבודה הממוצע של העובדת ב 6 החודשים שקדמו לתקופה שבעדה היא זכאית לגמלה לשמירת הריון.
  • אם נהג המעסיק בלבד לשלם תשלומים לקופות הגמל השונות, עליו להמשיך לשלם את התשלומים לקופות גמל אלה בזמנים ובשיעורים ששילם, טרם יציאתה של העובדת לשמירת הריון.
  • אם נהגו הן המעביד והן העובדת לשלם תשלומים לקופות הגמל:
    • על העובדת להפקיד את התשלומים החלים עליה אצל מעסיקה, בכל חודש, לא יאוחר מה-9 לחודש, שלאחר החודש שבגינו משתלם השכר. אם העובדת לא תפריש את התשלומים החלים עליה בתקופת שמירת ההיריון, לא תחול חובה על המעסיק להפריש את חלקו בתקופה זו.
    • המעסיק יעביר לקופת הגמל את התשלומים שחלים עליו ואת תשלומי העובדת יעביר לקופת הגמל לא יאוחר מ– 7 ימי עבודה מהיום שבו הפקידה אצלו העובדת את התשלומים.
    • אם העובדת אחרה במועד הפקדת התשלומים החלים עליה, עדין חלה חובה על המעסיק להעביר את התשלומים החלים עליו, ולהעביר את חלקה של העובדת תוך 7 ימים מהיום שבו הפקידה העובדת את התשלומים אצלו.
  • על המעביד חלה חובת מסירת הודעה לעובדת בדבר הוראות אלה. ההודעה תימסר לעובדת לפי הטופס ש שבתוספת ה-1 לתקנות בתוך זמן סביר מיום שנודע לו על דבר הריונה של העובד.
שימו לב
קיימות 2 פרשנויות לגבי מועד העברת ההפרשות של המעסיק בעת שהעובדת בשמירת הריון.
  • לפי פרשנות אחת על המעסיק להעביר את חלקו לקופת הגמל במועד בו נהג להעביר את חלקו טרם יציאת העובדת לשמירת הריון, ואת חלקה של העובדת תוך 7 ימים מהיום בו הפקידה את חלקה אצלה. אם העובדת אחרה במועד הפקדת התשלומים החלים עליה, על המעסיק לשלם את חלקו בזמן, ואת חלקה של העובדת תוך 7 ימים מהיום בו הפקידה את חלקה אצלו. אם העובדת לא תפריש את חלקה, יהיה המעסיק רשאי לתבוע את חלקו בחזרה.
  • לפי הפרשנות השנייה על המעסיק להעביר את חלקו ביחד עם חלקה של העובדת, תוך 7 ימים מהיום בו הפקידה העובדת את חלקה אצלו, גם אם העובדת הפקידה את כספה באיחור.
  • טרם ניתנה פיסקה מחייבת של בית הדין הארצי לעבודה.

זכאות לקצבת נכות מקרן הפנסיה (פנסיית נכות) במהלך שמירת הריון

  • חלק מקרנות הפנסיה בישראל מאפשרות לאישה הנמצאת בשמירת הריון לקבל קצבת נכות מקרן פנסיה (פנסיית נכות) אם עקב מצבה נפגע כושרה לעבוד למשך תקופה של מעל 90 יום לפחות (או לתקופה קצרה יותר אם תנאי הקרן מאפשרים זאת).
    • אם העובדת זכאית לפנסיית נכות, היא והמעסיק לא יצטרכו להעביר לקרן הפנסיה את ההפרשות (חלק מעביד וחלק עובד) לביטוח הפנסיוני במהלך תקופה זו, שכן קרן הפנסיה היא זו שתשלם את הסכומים הללו לתוך החיסכון הפנסיוני של העובדת במהלך התקופה שבה היא מקבלת את קצבת הנכות מקרן הפנסיה.
טיפ
ייתכן (אך לא בהכרח) שגובה הקצבה מקרן הפנסיה יהיה גבוה יותר מגובה הגמלה לשמירת הריון שיכולה העובדת לקבל מהמוסד לביטוח לאומי. (למידע על דרך חישוב גובה הקצבה מקרן הפנסיה ראו חישוב גובה קצבת נכות מקרן פנסיה). לכן מומלץ לבדוק מראש מול קרן הפנסיה מה יהיה גובה הקצבה שהעובדת תקבל מהקרן, והאם היא תהיה גבוהה מהגמלה לשמירת הריון שהעובדת זכאית לה מהמוסד לביטוח לאומי.
אזהרה
יש לבדוק מראש אם קרן הפנסיה אכן משלמת קצבה במקרה של שמירת הריון ובאלו תנאים
הזכאות לגמלה לשמירת הריון מותנית בכך שהעובדת לא יכולה לעבוד במשך 30 יום לפחות. לעומת זאת הזכאות לקצבת נכות מקרן פנסיה (פנסיית נכות) תינתן רק אם חוסר היכולת לעבוד נמשך מעל 90 ימים (או פחות מכך אם תקנון הקרן מאפשר זאת).
לא כל קרנות הפנסיה מאפשרות לקבל קצבת נכות במקרה של שמירת הריון ולכן מומלץ לבדוק מראש מול קרן הפנסיה שבה מבוטחת העובדת.


ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים