שורה 22: שורה 22:
 
==מרוץ סמכויות בהליך גירושין==
 
==מרוץ סמכויות בהליך גירושין==
 
* הסמכות לדון בגירושין עצמם מסורה לבית דין דתי באופן בלעדי, ובמקרה של יהודים, לבית הדין הרבני.  
 
* הסמכות לדון בגירושין עצמם מסורה לבית דין דתי באופן בלעדי, ובמקרה של יהודים, לבית הדין הרבני.  
* הסמכות לדון בעניינים אחרים הקשורים לגירושין של בני זוג יהודים (ענייני רכוש, מזונות אשה, מזונות ילדים, החזקת ילדים וחינוכם וכו') היא סמכות מקבילה של [[בית משפט לענייני משפחה]] ובית הדין הרבני.  
+
* הסמכות לדון בעניינים אחרים הקשורים לגירושין של בני זוג יהודים (ענייני רכוש, מזונות אשה, מזונות ילדים, החזקת ילדים וחינוכם וכו') היא סמכות מקבילה של [[בית המשפט לענייני משפחה]] ובית הדין הרבני.  
 
* לבין הדין הרבני סמכות לדון בעניינים אלה אם הוגשה בבית הדין הרבני תביעת גירושין בה [[חדש:כריכה|נכרכו]] עניינים אלה.
 
* לבין הדין הרבני סמכות לדון בעניינים אלה אם הוגשה בבית הדין הרבני תביעת גירושין בה [[חדש:כריכה|נכרכו]] עניינים אלה.
 
* על מנת למנוע מצב שבו הן בית הדין הרבני והן בית המשפט לענייני משפחה ידונו במקביל באותו עניין, קובע הדין כי כאשר אחת משתי הערכאות קנתה סמכות בעניין שנתבע בפניה, הערכאה השניה לא תדון בו. התוצאה היא ששני בעלי הדין המעוניינים שערכאה שיפוטית מסוימת תכריע באותו עניין, נמצאים ב'מרוץ' שבו כל אחד מהם מנסה להקדים את משנהו ולהגיש לפניו תביעה בערכאה הנראית לו עדיפה. מרוץ זה מכונה 'מרוץ הסמכויות'.  
 
* על מנת למנוע מצב שבו הן בית הדין הרבני והן בית המשפט לענייני משפחה ידונו במקביל באותו עניין, קובע הדין כי כאשר אחת משתי הערכאות קנתה סמכות בעניין שנתבע בפניה, הערכאה השניה לא תדון בו. התוצאה היא ששני בעלי הדין המעוניינים שערכאה שיפוטית מסוימת תכריע באותו עניין, נמצאים ב'מרוץ' שבו כל אחד מהם מנסה להקדים את משנהו ולהגיש לפניו תביעה בערכאה הנראית לו עדיפה. מרוץ זה מכונה 'מרוץ הסמכויות'.  
שורה 32: שורה 32:
 
באיזו ערכאה עדיף להגיש את התביעה?
 
באיזו ערכאה עדיף להגיש את התביעה?
  
התפיסה הרווחת הינה כי בתי המשפט לענייני משפחה הינם הערכאה העדיפה לנשים ואילו בתי הדין הרבניים הינם הערכאה העדיפה לגברים, אולם הדברים אינם חד משמעיים, לפיכך מומלץ לקבל יעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בגירושין, בטרם הגשת כל תביעה או בקשה בענייני גירושין לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה.
+
התפיסה הרווחת הינה כי בתי המשפט לענייני משפחה הינם הערכאה העדיפה לנשים ואילו בתי הדין הרבניים הינם הערכאה העדיפה לגברים, אולם הדברים אינם חד משמעיים, לפיכך מומלץ לקבל יעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בגירושין, בטרם הגשת כל תביעה או בקשה בענייני גירושין לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה.
 
 
  
 
== פסקי דין ==
 
== פסקי דין ==

גרסה מ־13:23, 4 בדצמבר 2016

הקדמה:


{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.

מרוץ הסמכויות הוא מונח משפטי המתאר מצב בו עניין מסוים יכול להיות נדון בפני שתי ערכאות שיפוטיות, כאשר הערכאה בה יפתח תיק התביעה קודם לכן, תהיה זו שתקבל את הסמכות לדון בו.

  • התוצאה היא ששני בעלי הדין המעוניינים שערכאה שיפוטית מסוימת תכריע באותו עניין, נמצאים ב"מרוץ" שבו כל אחד מהם מנסה להקדים את משנהו ולהגיש לפניו תביעה בערכאה הנראית לו עדיפה.
  • מושג זה יכול להתייחס לתחומים שונים אולם בדרך כלל הוא מתייחס לבני זוג המצויים בהליך גירושין.

מרוץ סמכויות בהליך גירושין

  • הסמכות לדון בגירושין עצמם מסורה לבית דין דתי באופן בלעדי, ובמקרה של יהודים, לבית הדין הרבני.
  • הסמכות לדון בעניינים אחרים הקשורים לגירושין של בני זוג יהודים (ענייני רכוש, מזונות אשה, מזונות ילדים, החזקת ילדים וחינוכם וכו') היא סמכות מקבילה של בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני.
  • לבין הדין הרבני סמכות לדון בעניינים אלה אם הוגשה בבית הדין הרבני תביעת גירושין בה נכרכו עניינים אלה.
  • על מנת למנוע מצב שבו הן בית הדין הרבני והן בית המשפט לענייני משפחה ידונו במקביל באותו עניין, קובע הדין כי כאשר אחת משתי הערכאות קנתה סמכות בעניין שנתבע בפניה, הערכאה השניה לא תדון בו. התוצאה היא ששני בעלי הדין המעוניינים שערכאה שיפוטית מסוימת תכריע באותו עניין, נמצאים ב'מרוץ' שבו כל אחד מהם מנסה להקדים את משנהו ולהגיש לפניו תביעה בערכאה הנראית לו עדיפה. מרוץ זה מכונה 'מרוץ הסמכויות'.

מה קורה כשמגישים תביעות בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה במקביל במקרה שהוגשו תביעות במקביל בשתי הערכאות, הדיון יתחיל בשאלה לאיזו ערכאה יש סמכות לדון בתביעה. הערכאה שתדון בעניין הסמכות ראשונה, היא זו שתחליט בשאלת הסמכות, ועל הערכאה השניה לכבד החלטה זו. על ההחלטה בעניין הסמכות ניתן לערער בדרך הרגילה - על החלטת בית הדין הרבני האזורי ניתן לערער בפני בית הדין הרבני הגדול; על החלטת בית המשפט לענייני משפחה ניתן לערער בפני בית המשפט המחוזי. אם נוצר מצב שבו שתי הערכאות דנות בשאלת הסמכות ומקבלות החלטות סותרות, העניין יוכרע על ידי בג"ץ. חשוב: מאחר שהדין החל בבית הדין הרבני אינו תמיד זהה לזה החל בבית המשפט לענייני משפחה, ישנה חשיבות רבה לשאלה איזו ערכאה תדון בתביעה. בחירת הערכאה יכולה להיות לעיתים קריטית לתוצאות ההליך. מסיבה זו עורכי דין המייעצים לאנשים שמעוניינים להתגרש, מנחים אותם להגיש בהקדם האפשרי תביעה בערכאה הנראית להם עדיפה, בטרם יקדים אותם בן זוגם. באיזו ערכאה עדיף להגיש את התביעה?

התפיסה הרווחת הינה כי בתי המשפט לענייני משפחה הינם הערכאה העדיפה לנשים ואילו בתי הדין הרבניים הינם הערכאה העדיפה לגברים, אולם הדברים אינם חד משמעיים, לפיכך מומלץ לקבל יעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בגירושין, בטרם הגשת כל תביעה או בקשה בענייני גירושין לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה.

פסקי דין

בג"צ 58/08 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי חיפה (21.1.10) פורסם בנבו. – המבחן הרגיל להכרעה במרוץ הסמכויות הוא מבחן הזמן, שלפיו מוקנית סמכות לערכאה הראשונה שבה נפתח ההליך. בג"צ 8497/00 פייג פלמן נ' פלמן פד"י נו(2)118 – כאשר מוגשות תביעות באותו עניין במקביל בשתי הערכאות, ואחת מהערכאות קיבלה הכרעה כי יש לה סמכות לדון בעניין, על הערכאה השנייה לכבד החלטה זו, ולעכב הדיון בתביעה (למעט אם יש "טעם מיוחד" בגללו יש לדון בשאלת הסמכות).

חקיקה ונהלים

חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה – 1995, סעיף 25. חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) התשי"ג-1953 – סעיף 1

הרחבות ופרסומים

מקורות