שורה 2: שורה 2:
 
{{תקציר}}
 
{{תקציר}}
 
{{דגשים  
 
{{דגשים  
| מידע  = הסמכות לדון בגירושין עצמם מסורה לבית דין דתי באופן בלעדי, ובמקרה של יהודים, לבית הדין הרבני
+
| מידע  = הסמכות לדון בגירושין עצמם מסורה לבית דין דתי באופן בלעדי, ובמקרה של יהודים, ל[[בתי הדין הרבניים בישראל|בית הדין הרבני]]
 
| מידע 2 = הסמכות לדון בעניינים אחרים הקשורים לגירושין של בני זוג יהודים (ענייני רכוש, מזונות אשה, מזונות ילדים, החזקת ילדים וחינוכם וכו') היא סמכות מקבילה של [[בית המשפט לענייני משפחה]] ובית הדין הרבני
 
| מידע 2 = הסמכות לדון בעניינים אחרים הקשורים לגירושין של בני זוג יהודים (ענייני רכוש, מזונות אשה, מזונות ילדים, החזקת ילדים וחינוכם וכו') היא סמכות מקבילה של [[בית המשפט לענייני משפחה]] ובית הדין הרבני
 
| איסור = <!-- דוגמה: אסור לעשות -->
 
| איסור = <!-- דוגמה: אסור לעשות -->
שורה 24: שורה 24:
 
==מרוץ סמכויות בהליך גירושין==
 
==מרוץ סמכויות בהליך גירושין==
 
-->
 
-->
הסמכות לדון בגירושין עצמם מסורה לבית דין דתי באופן בלעדי, ובמקרה של יהודים, לבית הדין הרבני.  
+
הסמכות לדון בגירושין עצמם מסורה לבית דין דתי באופן בלעדי, ובמקרה של יהודים, ל[[בתי הדין הרבניים בישראל|בית הדין הרבני]].  
 
* הסמכות לדון בעניינים אחרים הקשורים לגירושין של בני זוג יהודים (ענייני רכוש, מזונות אשה, מזונות ילדים, החזקת ילדים וחינוכם וכו') היא סמכות מקבילה של [[בית המשפט לענייני משפחה]] ובית הדין הרבני:
 
* הסמכות לדון בעניינים אחרים הקשורים לגירושין של בני זוג יהודים (ענייני רכוש, מזונות אשה, מזונות ילדים, החזקת ילדים וחינוכם וכו') היא סמכות מקבילה של [[בית המשפט לענייני משפחה]] ובית הדין הרבני:
** לבית הדין הרבני סמכות לדון בעניינים אלה אם הוגשה בבית הדין הרבני תביעת גירושין בה [[חדש:כריכת עניינים נלווים לתביעת גירושין בבית הדין הרבני|נכרכו]] עניינים אלה.
+
** לבית הדין הרבני סמכות לדון בעניינים אלה אם הוגשה בבית הדין הרבני תביעת גירושין בה [[חדש:כריכת עניינים נלווים לתביעת גירושין בבית הדין הרבני|נכרכו]] עניינים אלה לפני שהוגשה תביעה בנושאים אלה לבית המשפט לענייני משפחה.
 
** לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בעניינים אלה אם הוגשה לבית המשפט תביעה בעניינים אלה לפני שנעשתה כריכה של העניינים בבית הדין הרבני.
 
** לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בעניינים אלה אם הוגשה לבית המשפט תביעה בעניינים אלה לפני שנעשתה כריכה של העניינים בבית הדין הרבני.
* כאשר אחת משתי הערכאות קנתה סמכות בעניין שנתבע בפניה, הערכאה השניה לא תדון בו.  
+
* מרגע שהערכאה הראשונה שאליה הוגשה התביעה בעניינים אלה (או במקרה של בית דין רבני - תביעת גירושין שנכרכו אליה עניינים אלה) היא בעלת הסמכות לדון בנושאין אלה, הערכאה השניה לא תדון בו.  
* התוצאה היא ששני בעלי הדין המעוניינים שערכאה שיפוטית מסוימת תכריע באותו עניין, נמצאים ב"מרוץ" שבו כל אחד מהם מנסה להקדים את השני ולהגיש לפניו תביעה בערכאה הנראית לו עדיפה. מרוץ זה מכונה "מרוץ הסמכויות".
+
* המשמעות היא שאם כל אחד מבני הזוג רוצה שערכאה אחרת תדון בנושאים אלה, הם נמצאים ב"מרוץ" שבו כל אחד מהם מנסה להקדים את השני ולהגיש לפניו תביעה בערכאה הנראית לו עדיפה. מרוץ זה מכונה "מרוץ הסמכויות".
  
 
==הגשת תביעות במקביל==
 
==הגשת תביעות במקביל==
שורה 37: שורה 37:
 
** על החלטת בית הדין הרבני האזורי ניתן לערער בפני בית הדין הרבני הגדול.
 
** על החלטת בית הדין הרבני האזורי ניתן לערער בפני בית הדין הרבני הגדול.
 
** על החלטת בית המשפט לענייני משפחה ניתן לערער בפני בית המשפט המחוזי.  
 
** על החלטת בית המשפט לענייני משפחה ניתן לערער בפני בית המשפט המחוזי.  
* אם נוצר מצב שבו שתי הערכאות דנות בשאלת הסמכות ומקבלות החלטות סותרות, העניין יוכרע על ידי בג"ץ.  
+
* אם נוצר מצב שבו שתי הערכאות דנות בשאלת הסמכות ומקבלות החלטות סותרות, העניין יוכרע על ידי בית המשפט העליון.  
  
 
==חשוב לדעת==
 
==חשוב לדעת==
* מאחר שהדין החל בבית הדין הרבני אינו תמיד זהה לזה החל בבית המשפט לענייני משפחה, בחירת הערכאה עשויה להיות קריטית לתוצאות ההליך.  
+
* מאחר שהדין אשר חל בבית הדין הרבני אינו תמיד זהה לזה החל בבית המשפט לענייני משפחה, בחירת הערכאה עשויה להיות קריטית לתוצאות ההליך.  
 
* מסיבה זו עורכי דין המייעצים לאנשים שמעוניינים להתגרש, מנחים אותם להגיש בהקדם האפשרי תביעה בערכאה הנראית להם עדיפה, בטרם יקדים אותם בן זוגם.
 
* מסיבה זו עורכי דין המייעצים לאנשים שמעוניינים להתגרש, מנחים אותם להגיש בהקדם האפשרי תביעה בערכאה הנראית להם עדיפה, בטרם יקדים אותם בן זוגם.
 
* מומלץ לקבל יעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בגירושין, בטרם הגשת כל תביעה או בקשה בענייני גירושין לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה.
 
* מומלץ לקבל יעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בגירושין, בטרם הגשת כל תביעה או בקשה בענייני גירושין לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה.
 +
* ניתן לקבל סיוע משפטי בחינם מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, בהתאם לתנאי הזכאות. למידע נוסף ראו [[סיוע משפטי בתחום משפחה ומעמד אישי מטעם האגף לסיוע משפטי]].
 
* אם הדיון נערך בבית המשפט לענייני משפחה, כל צד זכאי לכך שהדיון יתקיים [[דיון בדלתיים סגורות בענייני משפחה|בדלתיים סגורות]].
 
* אם הדיון נערך בבית המשפט לענייני משפחה, כל צד זכאי לכך שהדיון יתקיים [[דיון בדלתיים סגורות בענייני משפחה|בדלתיים סגורות]].
  

גרסה מ־20:32, 28 במרץ 2017

הקדמה:

הסמכות לדון בגירושין עצמם מסורה לבית דין דתי באופן בלעדי, ובמקרה של יהודים, לבית הדין הרבני
הסמכות לדון בעניינים אחרים הקשורים לגירושין של בני זוג יהודים (ענייני רכוש, מזונות אשה, מזונות ילדים, החזקת ילדים וחינוכם וכו') היא סמכות מקבילה של בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני
הדיון יתנהל בערכאה אליה הוגשה תביעה קודם
{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.

הסמכות לדון בגירושין עצמם מסורה לבית דין דתי באופן בלעדי, ובמקרה של יהודים, לבית הדין הרבני.

  • הסמכות לדון בעניינים אחרים הקשורים לגירושין של בני זוג יהודים (ענייני רכוש, מזונות אשה, מזונות ילדים, החזקת ילדים וחינוכם וכו') היא סמכות מקבילה של בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני:
    • לבית הדין הרבני סמכות לדון בעניינים אלה אם הוגשה בבית הדין הרבני תביעת גירושין בה נכרכו עניינים אלה לפני שהוגשה תביעה בנושאים אלה לבית המשפט לענייני משפחה.
    • לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בעניינים אלה אם הוגשה לבית המשפט תביעה בעניינים אלה לפני שנעשתה כריכה של העניינים בבית הדין הרבני.
  • מרגע שהערכאה הראשונה שאליה הוגשה התביעה בעניינים אלה (או במקרה של בית דין רבני - תביעת גירושין שנכרכו אליה עניינים אלה) היא בעלת הסמכות לדון בנושאין אלה, הערכאה השניה לא תדון בו.
  • המשמעות היא שאם כל אחד מבני הזוג רוצה שערכאה אחרת תדון בנושאים אלה, הם נמצאים ב"מרוץ" שבו כל אחד מהם מנסה להקדים את השני ולהגיש לפניו תביעה בערכאה הנראית לו עדיפה. מרוץ זה מכונה "מרוץ הסמכויות".

הגשת תביעות במקביל

  • במקרה שהוגשו תביעות במקביל בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה, הדיון יתחיל בשאלה לאיזו ערכאה יש סמכות לדון בתביעה.
  • הערכאה שתדון בעניין הסמכות ראשונה, היא זו שתחליט בשאלת הסמכות, ועל הערכאה השנייה לכבד החלטה זו.
  • על ההחלטה בעניין הסמכות ניתן לערער בדרך הרגילה:
    • על החלטת בית הדין הרבני האזורי ניתן לערער בפני בית הדין הרבני הגדול.
    • על החלטת בית המשפט לענייני משפחה ניתן לערער בפני בית המשפט המחוזי.
  • אם נוצר מצב שבו שתי הערכאות דנות בשאלת הסמכות ומקבלות החלטות סותרות, העניין יוכרע על ידי בית המשפט העליון.

חשוב לדעת

  • מאחר שהדין אשר חל בבית הדין הרבני אינו תמיד זהה לזה החל בבית המשפט לענייני משפחה, בחירת הערכאה עשויה להיות קריטית לתוצאות ההליך.
  • מסיבה זו עורכי דין המייעצים לאנשים שמעוניינים להתגרש, מנחים אותם להגיש בהקדם האפשרי תביעה בערכאה הנראית להם עדיפה, בטרם יקדים אותם בן זוגם.
  • מומלץ לקבל יעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בגירושין, בטרם הגשת כל תביעה או בקשה בענייני גירושין לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה.
  • ניתן לקבל סיוע משפטי בחינם מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, בהתאם לתנאי הזכאות. למידע נוסף ראו סיוע משפטי בתחום משפחה ומעמד אישי מטעם האגף לסיוע משפטי.
  • אם הדיון נערך בבית המשפט לענייני משפחה, כל צד זכאי לכך שהדיון יתקיים בדלתיים סגורות.

פסקי דין

חקיקה ונהלים

מקורות