אזהרה
דף זה אינו רלבנטי עוד!
דף זה אינו רלבנטי יותר, ולכן הועבר לארכיון במרחב "הקפאה".


תבנית:הליך/תחילת טור ימני

נציג בית הדין אינו יכול לסרב לקבל אדם לתהליך הגיור מבלי שהתייעץ עם שאר דייני בית הדין
מי שבקשתו נדחתה יכול לערער על כך לבית הדין

כדי להתחיל בתהליך הגיור, יש לפתוח תיק באחד מבתי הדין לגיור בישראל.

תבנית:הליך/סיום הקדמה

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

אזרחי ישראל בני דתות אחרות המעוניינים להמיר את דתם ליהדות.

  • מי שמתגייר יחד עם בן זוגו או אם לא יהודייה שמתגיירת עם ילדיה - יש לפתוח תיק גיור עבור כל אחד מבני המשפחה.

למי ואיך פונים

בישראל קיימים ארבעה בתי דין רבניים המיוחדים לנושא הגיור ולצדם מזכירויות העוסקות ברישום לגיור.

  1. מחוז ירושלים והסביבה - בתי הדין הרבניים בירושלים
  2. מחוז המרכז - בתי הדין הרבניים בתל-אביב
  3. מחוז חיפה והצפון - מזכירותו שוכנת בבתי הדין הרבניים בחיפה והרכבי הדיינים יושבים בחיפה ובקרית שמונה
  4. מחוז הדרום - קרית גת
  • על המעוניין להתגייר לפנות לבית הדין באיזור מגוריו (כפי שמצוין בתעודת הזהות שלו), בהתאם לפירוט כאן.
  • מי שמעוניין לפנות לבית דין שאינו באזור מגוריו, עליו להגיש בקשה מנומקת להנהלת בתי הדין לגיור.
  • בני העדה האתיופית - יכולים לפנות להרכבי דיינים מיוחדים להם, הנמצאים בבית הדין הרבני בירושלים, בקרית גת ובחדרה.
  • קטינים המתגיירים שלא עם הוריהם - יפנו לבית הדין לגיור שבאזור מגוריהם או לבית הדין המיוחד לכך שבמרכז שפירא (סמוך לקרית מלאכי).
  • קבוצות של נוער, חיילים, דיירי מרכזי קליטה או תלמידי אולפן - יכולים להיות מופנים לבית דין מסוים ללא קשר לשיוך הגאוגרפי.

שלבי ההליך

  1. רישום - על המועמדים לגיור להגיע אל הרישום בעצמם.
    • אם נבצר מהם להגיע, ניתן לשלוח אדם אחר המצויד במסמכים הדרושים וביפוי כח מהמועמד לגיור.
    • מי שנשוי לבן זוג יהודי או מקיים קשר זוגי רציני עם בן זוג יהודי - עליו להגיע עם בן הזוג לבית הדין.
  2. יש לצרף את המסמכים הבאים:
    • ארבע תמונות פספורט של המועמד לגיור. אם למועמד לגיור יש בן זוג - עליו להביא עמו גם תמונה של בן הזוג.
    • תעודת זהות (כולל ספח) או דרכון, והעתק של התעודה. אם למועמד לגיור יש בן זוג - עליו להביא עמו גם את תעודת הזהות שלו.
    • תמצית רישום ממפקד האוכלוסין שהופקה בחודש האחרון.
    • קורות-חיים של המועמד לגיור, כולל הסברים על המניעים שהביאו אותו לרצות להתגייר.
      • במקרים אלה מקובל לציין פרטים על בני משפחה יהודיים של מגיש הבקשה, קשרים עם קהילות יהודיות בארץ או בחו"ל, לימודי יהדות שלקח בהם חלק, קשרים עם משפחות דתיות ומסורתיות וכדומה.
      • מומלץ לפרט תחושות ותקוות שעלו בנושא הגיור, ולא להתנסח באופן קצר ותמציתי.
      • מי שהגיש בעבר בקשת גיור בארץ או בחו"ל - עליו לציין את המקום בו הוגשה הבקשה ואת תוצאותיה.
    • יש לצרף מסמכים רלוונטיים נוספים, במידה שקיימים, כגון: תעודת נישואין אזרחית, אישורים על לימודי יהדות, עדויות על קיום קשרים עם קהילה יהודית או בית-כנסת וכדומה.
    • במקרה שהמועמד לגיור נשוי או עומד להנשא לבן זוג יהודי, יבקש שליח בית הדין אישור על יהדות בן/בת הזוג. לרוב ניתן להתחיל בלימודים במקביל להליך בירור יהדות בן/בת הזוג.
    • במקרה שהמועמד לגיור הנו קטין - יש לצרף הסכמה בכתב של שני הוריו להליך הגיור. אם מדובר בקטין מעל גיל 10 - נדרשת גם הסכמתו שלו בכתב.
      • ההורים יכולים לתת את הסכמתם באמצעות הגעה לבית הדין וחתימה על המסמכים הדרושים, או באמצעות הצהרה חתומה על-ידי נוטריון.
      • אם ההורה נמצא בחו"ל, באפשרותו להצהיר על הסכמתו בפני קונסול ישראל במקום.
      • אם לא ניתן לאתר את אחד ההורים או שניהם - יש להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה (בבית משפט השלום המקומי) ולקבל פסק דין המאשר את הגיור, שיחליף את הסכמת ההורים.
  3. במקרים חריגים, כאשר הגיור מבוצע בבית הדין הרבני האזורי ולא בבתי הדין המיוחדים לגיור, יש לשלם אגרה ראשונית על-סך 327 ש"ח (נכון ל-2011).
    • את האגרה יש לשלם בסניף בנק הדואר ולהחזיר את הספח החתום למזכירות בית הדין.
    • ניתן לקבל הנחה באגרה - לשם כך יש להביא מסמכים המעידים על מצוקה כלכלית.
  4. פתיחת התיק - המועמד לגיור יתבקש למלא טופס בקשה לגיור הכולל את הפרטים הבאים: שם, שמות ההורים, גיל, דת, מצב משפחתי, מקצוע, מקום לידה ומקום מגורים.
  5. ראיון עם נציג בית הדין - לאחר פתיחת התיק, יערך במזכירות בית הדין ראיון עם נציג בית הדין האזורי. בראיון יקרא הנציג את קורות החיים והמסמכים הנוספים, וישוחח עם המועמד במטרה להכירו.
    • מומלץ לתאם את ההגעה מראש לפי זמני נוכחותו של נציג בית הדין במקום, על מנת לחסוך זמן וטרחה.
    • כדאי לזכור שציון קיומו של בן זוג יהודי כמניע לגיור היא סיבה לגיטימית, אך מומלץ לציין גם סיבות נוספות שיעידו על בחירה ביהדות ללא קשר לבן הזוג.
    • נציג בית הדין אינו יכול לסרב לקבל אדם לתהליך הגיור מבלי שהתייעץ עם שאר דייני בית הדין.
  6. הפניה לאולפן גיור - לאחר הראיון, יסביר הנציג למועמד על תהליך הגיור ויפנה אותו לממונה האזורי על אולפני הגיור. על המועמד ליצור קשר עם הממונה האזורי, על מנת שישבץ אותו לאולפן באזור מגוריו ובשפה הדרושה לו.
    • מי שכבר התחיל ללמוד באולפן גיור ימשיך במסגרת שבה התחיל.
    • יש לזכור לקחת ממזכירות בית הדין אישור בכתב מנציג בית הדין המפנה את המועמד ללימודים באולפן. ללא אישור זה - לא ניתן להתקבל ללימודים, אלא במקרים חריגים.
    • במקרים מסוימים ניתן לדלג על הלימודים באולפן הגיור ולהגיע ישירות להתייצבות בפני בית הדין לגיור. מדובר במקרים שבהם המועמד כבר מקיים בפועל אורח חיים יהודי מסורתי, לאחר שרכש ידע יהודי והלכתי במסגרת אחרת. ההליך מותנה באישור בכתב של מנהל בתי הדין לגיור.

ערעור

  • מי שבקשתו נדחתה יכול להגיש ערר בכתב לבית הדין, בתוספת מסמכים וטיעונים המנמקים את ערעורו.

הרחבות ופרסומים

מקורות

תגיות

תבנית:הליך/סיום טור ימני תבנית:הליך/תחילת טור שמאלי תבנית:הליך/ראו גם תבנית:הליך/טפסים

תבנית:הליך/סיום טור שמאלי