מ (החלפת טקסט – "http://www.akim.org.il/index.php/rights-guide" ב־"http://akim.org.il/~akim13/index.php/rights-guide")
שורה 91: שורה 91:
 
[[קטגוריה:מוגבלות שכלית התפתחותית (פיגור שכלי)]]
 
[[קטגוריה:מוגבלות שכלית התפתחותית (פיגור שכלי)]]
 
[[קטגוריה:דיור לאנשים עם מוגבלויות]]
 
[[קטגוריה:דיור לאנשים עם מוגבלויות]]
 +
 +
[[ar:التنسيب للسكن خارج المنزل لذوي المحدودية العقلية التطورية (تخلف عقلي)]]

גרסה מ־01:10, 27 במרץ 2018

הקדמה:

אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית יכול לעבור להתגורר במסגרת דיור חוץ ביתי לאחר שעבר ועדת אבחון, ועדת השמה וועדת קבלה
הדיור החוץ ביתי עשוי להיות במסגרות דיור בקהילה (כגון דירות והוסטלים), או במעונות פנימייה
{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.

המעבר ממגורים בבית המשפחה למסגרת דיור חוץ ביתי יכול להיעשות בעקבות יוזמת המשפחה או יוזמת שירותי הרווחה.

  1. ועדת אבחון
  2. ועדת השמה מחוזית של משרד הרווחה
  3. ועדת קבלה של מסגרת הדיור המיועדת
  • את התהליך מוביל עו"ס מהמחלקה לשירותים חברתיים שילווה את המשפחה, ייצג אותה, יסנגר ויתמוך בה.
  • ככלל, השאיפה היא לאפשר דיור בקהילה לכל אדם עם מוגבלות שכלית, מלבד מי שנמנה על האוכלוסיות הבאות:
    • אנשים שצרכיהם הרפואיים האינטנסיביים מחייבים זמינות ונגישות לשירותי בריאות, והם אינם יכולים לקבל מענה הולם במסגרת השירותים הכוללים בקהילה.
    • אנשים עם בעיות התנהגותיות קשות ו/או אלימות, שנדרש עבורם מערך טיפול ופיקוח משמעותי במיוחד כדי שלא יסכנו את עצמם או את זולתם.

מעבר ביוזמת המשפחה

מעבר ביוזמת שירותי הרווחה

  • במקרה שנשקפת סכנה קבועה לאדם עם המוגבלות או לזולתו, עובד סוציאלי על פי חוק (פקיד סעד) רשאי לנקוט בכל האמצעים הדרושים, לדעתו, למניעת אותה סכנה. הדבר יכול להיעשות אף ללא הסכמת אותו אדם או האחראי עליו.
  • במקרה שפקיד הסעד מחליט, עקב מצב חירום, להוציא אדם מרשות האחראי עליו, הוא חייב לקבל לכך אישור מבית משפט בתוך 7 ימים.

שלבי ההליך

1. ועדת אבחון

2. ועדת השמה

  • לאחר שוועדת האבחון המליצה על סוג המסגרת המתאים ביותר, עובר הדיון לוועדת השמה מחוזית של משרד הרווחה.
  • ועדת ההשמה המחוזית תבחן את הפנייה על כל היבטיה:
    • מה הביא את המשפחה להחלטה ושל מי היוזמה
    • האם ישנה הסכמה של האדם ושל כל בני המשפחה לגבי ההחלטה
    • אילו אלטרנטיבות נבחנו
    • כיצד יישמר הרצף הטיפולי
    • מהן מסגרות היום המתאימות
    • מהן העדפות המשפחה
    • מהי עמדת העו"ס המלווה את המשפחה
  • ועדת ההשמה תציע 2-3 מסגרות דיור העונות לצרכיו של האדם בהתאם להחלטת ועדת האבחון, ומתוך שאיפה לקרבה גיאוגרפית של המסגרת למקום המגורים של המשפחה.
  • עבור ילדים עד גיל 12 תיבחן בוועדת ההשמה האופציה של משפחת אומנה בעדיפות ראשונה.

3. ועדת קבלה

  • לאחר הקביעה של ועדת ההשמה, יובא עניינו של הדייר בפני ועדת קבלה של המסגרת עצמה, המורכבת ממנהל המסגרת, רופא ועובד סוציאלי.
  • המפקח על מסגרת הדיור יוודא כי זימון ועדת הקבלה יעשה בתוך 15 ימי עבודה מקבלת ההפניה.
  • הדיון בוועדת הקבלה יעשה בנוכחות המועמד עצמו (הדייר) והוריו (או האפוטרופוס), הגורם הטיפולי המפנה ונציג המסגרת שבה נמצא המועמד (מסגרת יומית או מסגרת חוץ ביתית).
  • לוועדת הקבלה יוגשו המסמכים הבאים:
    • דו"ח סוציאלי מעודכן
    • אבחון עדכני והחלטת ועדת האבחון
    • חוות דעת רפואית על מצבו הרפואי והנפשי של המועמד
    • דו"ח תפקודי מהמסגרת היומית שבה נמצא המועמד, או ממסגרת הדיור החוץ ביתי ממנה הוא מגיע
    • אישור על מינוי אפוטרופוס - למועמד מעל גיל 18
    • כל מסמן רלוונטי נוסף
  • החלטת ועדת הקבלה תימסר בכתב על ידי-מנהל המסגרת לכל חברי ועדת הקבלה ולגורם הטיפולי.
  • המפקח על מסגרת הדיור יוודא שקבלתו של דייר חדש תיעשה באופן מיטבי ותכלול הכנות מוקדמות להיכרות עם המועמד, עריכת סיור במסגרת ובחדר המיועד למועמד ולמשפחתו, היכרות עם אנשי הצוות הבכיר, איש קשר אחד וקבוע, רשימת מסמכים והמלצות לציוד ביום המעבר, חפצי מעבר, נוהל ביקורים, בניית תכנית קידום אישית, תכניות פנאי ועוד.

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים