(יצירת דף עם התוכן " {{תקדים משפטי/תחילת טור ימני}} {{דגשים | מידע = <!-- תבנית זו מיועדת להכנסת דגשים עיקריים --> }} ...")
 
שורה 12: שורה 12:
 
* צילום סמוי פוגע בפרטיות העובד.
 
* צילום סמוי פוגע בפרטיות העובד.
 
* צילום של עובד במשך כל השעות שבהן הוא שוהה במשרדו, מבלי להודיע לו על כך, מהווה "נסיבה שביחסי עבודה שבה אין לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו". זאת, אף אם הוא עובד במשרד משותף עם עוד עובד או שניים. אין בכך כדי להפוך את מקום העבודה של העובד ל"רשות רבים".  
 
* צילום של עובד במשך כל השעות שבהן הוא שוהה במשרדו, מבלי להודיע לו על כך, מהווה "נסיבה שביחסי עבודה שבה אין לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו". זאת, אף אם הוא עובד במשרד משותף עם עוד עובד או שניים. אין בכך כדי להפוך את מקום העבודה של העובד ל"רשות רבים".  
* קנה המידה שקובע סעיף 11(א) ל[[חוק פיצויי פיטורים]] הוא קנה מידה אובייקטיבי. הסעיף מדבר בנסיבות שנוצרו בן אין זה סביר שעובד ימשיך לעבוד. לא בודקים את התחושה הסובייקטיבית של העובד אלא יש לבדוק האם סביר הוא להמשיך לעבוד בתנאים אלו, היינו, האם העובד הסביר היה ממשיך לעבוד או ששינוי הנסיבות היה מונע ממנו להמשיך לעבוד.   
+
* קנה המידה שקובע סעיף 11(א) ל[[חוק פיצויי פיטורים]] הוא קנה מידה אובייקטיבי. הסעיף מדבר בנסיבות שנוצרו בהן אין זה סביר שעובד ימשיך לעבוד. לא בודקים את התחושה הסובייקטיבית של העובד אלא יש לבדוק האם סביר הוא להמשיך לעבוד בתנאים אלו, היינו, האם העובד הסביר היה ממשיך לעבוד או ששינוי הנסיבות היה מונע ממנו להמשיך לעבוד.   
 
* מבחינה אובייקטיבית, של ה"עובד הסביר", צילום של העובד במקום העבודה, ללא הסכמתו או ידיעתו ובנסיבות שתוארו, מהווה נסיבה שבה אין לדרוש מן העובד להמשיך בעבודתו, בהתאם לסעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים.
 
* מבחינה אובייקטיבית, של ה"עובד הסביר", צילום של העובד במקום העבודה, ללא הסכמתו או ידיעתו ובנסיבות שתוארו, מהווה נסיבה שבה אין לדרוש מן העובד להמשיך בעבודתו, בהתאם לסעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים.
* אם יכול המעביד להסיר את אותה "הרעה בתנאי העבודה", מוטלת על העובד חובה להתריע בפני המעביד על כוונתו להתפטר בשל ההרעה בתנאי העסקתו ולאפשר למעביד לתקן את הדברים כדי לאפשר את המשך ההעסקת העובד. אולם, בנסיבות שבהן ברור כי אין בידי המעביד לשנות את הנסיבות שגרמו להרעה, אין לדרוש מן העובד שהוא "יתרה" במעבידו לסלק את הסיבה להתפטרות.
+
* אם יכול המעביד להסיר את אותה "הרעה בתנאי העבודה", מוטלת על העובד חובה להתריע בפני המעביד על כוונתו להתפטר בשל ההרעה בתנאי העסקתו ולאפשר למעביד לתקן את הדברים כדי לאפשר את המשך העסקת העובד. אולם, בנסיבות שבהן ברור כי אין בידי המעביד לשנות את הנסיבות שגרמו להרעה, אין לדרוש מן העובד שהוא "יתרה" במעבידו לסלק את הסיבה להתפטרות.
* במקרה זה,  הנתבע היה יכול להסיר את המצלמה, כפי שהוא אכן עשה, אך לא ניתן היה - ולא היה בידיו - להחזיר את האמון הפגוע של התובע, שלא רק גילה שהוא מצולם במהלך תקופה כה ארוכה, אלא אף גילה כי הנתבע, לגביו הוא ראה את עצמו כיד ימינו ואכן היה עובד מסור ומצטיין, לא טרח לספר לו והוא גילה על כך בשל התקרית שאירעה.
+
* במקרה זה,  המעביד היה יכול להסיר את המצלמה, כפי שהוא אכן עשה, אך לא ניתן היה - ולא היה בידיו - להחזיר את האמון הפגוע של העובד, שלא רק גילה שהוא מצולם במהלך תקופה כה ארוכה, אלא אף גילה כי המעביד, לגביו הוא ראה את עצמו כיד ימינו ואכן היה עובד מסור ומצטיין, לא טרח לספר לו והוא גילה על כך באופן מקרי בעקבות תקרית, שבה ננזפו עובדים אחרים על ידי המעביד לאחר שצפה בקלטת שתיעדה את מעשיהם במשרד.  
 
* על כן רשאי היה העובד להתפטר ולזכות ב[[פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר|פיצויי פיטורים]].
 
* על כן רשאי היה העובד להתפטר ולזכות ב[[פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר|פיצויי פיטורים]].
  

גרסה מ־12:29, 27 בספטמבר 2012

תבנית:תקדים משפטי/תחילת טור ימני

תבנית:תקדים משפטי/סיום הקדמה התובע הועסק כרואה חשבון שכיר במשך 11 שנה, וגילה כי בחדרו הוצבה מצלמה נסתרת המתעדת אותו 24 שעות ביממה. המצלמה היתה מוצבת בחדר 7 שנים לפני שגילה אותה העובד. כשגילה אותה, התלונן על כך בפני מעבידו, אשר הסיר אותה למחרת. כעבור מספר ימים הודיע העובד על התפטרותו. המעביד שילם לעובד פיצויי פיטורים חלקיים.
העובד פנה לבית הדין לעבודה בתביעה לקבל את מלוא פיצויי הפיטורין. הוא התבסס על סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים, הקובע, כי "התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים". לטענתו הפגיעה הקשה שחש עקב הפגיעה בפרטיותו והפגיעה באמון (שהתקנת המצלמה הוסתרה ממנו) הן בגדר "נסיבה שביחסי עבודה שבה אין לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו", ועל כן הוא זכאי לפיצויי פיטורים.
המעביד טען כי העובד התפטר לא בגלל המצלמה אלא בגלל שרצה לפתוח משרד עצמאי. הראייה לכך היא שהוא התפטר רק כעבור שבוע ולאחר שהמצלמה כבר הוסרה, כלומר לאחר שהפגיעה כבר לא היתה קיימת, ולכן אין הוא זכאי לפיצויי פיטורים. עוד הוסיף המעביד כי תשלומי הפיצויים ששולמו לו היו לפנים משורת הדין וכמחווה של רצון טוב על תקופת עבודתו הארוכה והמסורה.
בית הדין קיבל את עמדת העובד וקבע:

  • מעקב, אף במקום שאינו רק לשימושו של העובד (גם אם נועדה למנוע גניבה) הוא כלי לגיטימי בתנאי שהעובד מודע לכך.
  • צילום סמוי פוגע בפרטיות העובד.
  • צילום של עובד במשך כל השעות שבהן הוא שוהה במשרדו, מבלי להודיע לו על כך, מהווה "נסיבה שביחסי עבודה שבה אין לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו". זאת, אף אם הוא עובד במשרד משותף עם עוד עובד או שניים. אין בכך כדי להפוך את מקום העבודה של העובד ל"רשות רבים".
  • קנה המידה שקובע סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים הוא קנה מידה אובייקטיבי. הסעיף מדבר בנסיבות שנוצרו בהן אין זה סביר שעובד ימשיך לעבוד. לא בודקים את התחושה הסובייקטיבית של העובד אלא יש לבדוק האם סביר הוא להמשיך לעבוד בתנאים אלו, היינו, האם העובד הסביר היה ממשיך לעבוד או ששינוי הנסיבות היה מונע ממנו להמשיך לעבוד.
  • מבחינה אובייקטיבית, של ה"עובד הסביר", צילום של העובד במקום העבודה, ללא הסכמתו או ידיעתו ובנסיבות שתוארו, מהווה נסיבה שבה אין לדרוש מן העובד להמשיך בעבודתו, בהתאם לסעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים.
  • אם יכול המעביד להסיר את אותה "הרעה בתנאי העבודה", מוטלת על העובד חובה להתריע בפני המעביד על כוונתו להתפטר בשל ההרעה בתנאי העסקתו ולאפשר למעביד לתקן את הדברים כדי לאפשר את המשך העסקת העובד. אולם, בנסיבות שבהן ברור כי אין בידי המעביד לשנות את הנסיבות שגרמו להרעה, אין לדרוש מן העובד שהוא "יתרה" במעבידו לסלק את הסיבה להתפטרות.
  • במקרה זה, המעביד היה יכול להסיר את המצלמה, כפי שהוא אכן עשה, אך לא ניתן היה - ולא היה בידיו - להחזיר את האמון הפגוע של העובד, שלא רק גילה שהוא מצולם במהלך תקופה כה ארוכה, אלא אף גילה כי המעביד, לגביו הוא ראה את עצמו כיד ימינו ואכן היה עובד מסור ומצטיין, לא טרח לספר לו והוא גילה על כך באופן מקרי בעקבות תקרית, שבה ננזפו עובדים אחרים על ידי המעביד לאחר שצפה בקלטת שתיעדה את מעשיהם במשרד.
  • על כן רשאי היה העובד להתפטר ולזכות בפיצויי פיטורים.

משמעות

  • מותר למעביד להתקין מצלמות במקום העבודה אך עליו ליידע את העובדים על כך.
  • אם לא יידע העובד את מעבידיו, מהווה הדבר פגיעה בפרטיות העובדים.
  • הפגיעה בפרטיות וכן הפגיעה באמון של העובדים, שמגלים הוסתרה מפניהם התקנת המצלמה הנסתרת, עשויות להוות נסיבות שיש בהן כדי להצדיק התפטרות העובדים באופן שמזכה אותם בפיצויי בפיטורים על פי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים.
  • על עובד להתריע בפני מעביד על הנסיבות המהוות הרעה בתנאי העבודה ולאפשר לו לתקן את הדברים. אם תיקן את המעביד את ההרעה, לא יהא העובד זכאי לפיצויי פיטורים אם יתפטר.
  • אם אין בידי המעביד לשנות את הנסיבות שגרמו להרעה, אין העובד צריך להתריע, והוא יוכל להתפטר ולזכות בפיצויי פיטורים.

חוקים ותקנות

מקורות

תבנית:תקדים משפטי/סיום טור ימני

תבנית:תקדים משפטי/תחילת טור שמאלי

תבנית:תקדים משפטי/ראו גם

תבנית:תקדים משפטי/תיבת מידע

תבנית:תקדים משפטי/סיום טור שמאלי