(משמעות)
שורה 28: שורה 28:
  
 
==רקע עובדתי==
 
==רקע עובדתי==
* בשנת 2003 פתח [[זוכה בהוצאה לפועל|הזוכה]], בנק, תיק הוצאה לפועל נגד [[חייב בהוצאה לפועל|החייב]].
+
* במסגרת תיק הוצאה לפועל שפתח בנק נגד אדם מסוים, הוטל על אותו אדם [[צו עיכוב יציאה מהארץ לחייב בהוצאה לפועל המשתמט מתשלום חובותיו או לחייב בתיק מזונות|צו עיכוב יציאה מהארץ]], לאחר שנקבע כי הוא משתמט מתשלום חובותיו.
* בשנת 2004 הגיע החייב להסדר עם הבנק, אך לא עמד בתשלומים על פי ההסדר.
+
* בינתיים הגיעו הצדדים להסדר פשרה, לפיו אותו אדם ([[חייב בהוצאה לפועל|החייב]]) ישלם לבנק 14,000 ש"ח. הוא שילם בעת חתימת ההסכם 12,500 ש"ח, והוסכם שהיתרה בסך 1,500 ש"ח תשולם בחמישה תשלומים.
* בשנת 2011 [[רשם ההוצאה לפועל|רשמת ההוצאה לפועל]] קיבלה את בקשת הבנק להטלת הגבלות על החייב, כולל [[צו עיכוב יציאה מהארץ לחייב בהוצאה לפועל המשתמט מתשלום חובותיו או לחייב בתיק מזונות|צו עיכוב יציאה מהארץ]], לאחר שקבעה שהחייב משתמט מתשלום חובותיו.
 
* בסמוך לאחר הטלת ההגבלות הגיעו הצדדים להסדר פשרה לפיו החייב ישלם לבנק 14,000 ש"ח. במעמד חתימת ההסכם שולמו 12,500 ש"ח, והוסכם שהיתרה בסך 1,500 ש"ח תשולם בחמישה תשלומים.
 
 
* החייב הקדים את התשלום, ושילם לבנק 1,000 ש"ח בשני מועדים, כך שנותר חוב בסך 500 ש"ח בלבד.
 
* החייב הקדים את התשלום, ושילם לבנק 1,000 ש"ח בשני מועדים, כך שנותר חוב בסך 500 ש"ח בלבד.
 +
* הבנק לא דיווח ללשכת ההוצאה לפועל על הסדר הפשרה ועל התשלומים שקיבל הבנק מהחייב על חשבון החוב, כך שברישומי ההוצאה לפועל נותרה יתרת חוב של 21,000 ש"ח (שהוא גובה החוב המקורי לפני הסכם הפשרה) במקום 500 ש"ח.
 
* בהמשך הגיע החייב לשדה התעופה עם בתו ובת זוגו  לצורך טיסה לרומניה להשתתפות בחתונת בנו.  
 
* בהמשך הגיע החייב לשדה התעופה עם בתו ובת זוגו  לצורך טיסה לרומניה להשתתפות בחתונת בנו.  
 
* בשדה התעופה משטרת הגבולות לא איפשרה את נסיעת החייב והודיעה שיש נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ ורק כנגד תשלום של כ-21,00 ש"ח (סכום החוב המקורי לפני ההסדר) יוכל לעזוב את הארץ.  
 
* בשדה התעופה משטרת הגבולות לא איפשרה את נסיעת החייב והודיעה שיש נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ ורק כנגד תשלום של כ-21,00 ש"ח (סכום החוב המקורי לפני ההסדר) יוכל לעזוב את הארץ.  
שורה 41: שורה 40:
  
 
==החלטת בית המשפט==
 
==החלטת בית המשפט==
* אין ראיה לכך שהחייב ידע על צו עיכוב היציאה מהארץ לפני שהגיע לשדה התעופה. דווקא העובדה כי החייב הגיע להסדר עם הבנק ואף עמד במרביתו כאשר נותרה יתרה זעומה של 500 גרמה לחייב להניח בצורה סבירה כי אין כנגדו צו עיכוב יציאה מהארץ.
+
* אין ראיה לכך שהחייב ידע על צו עיכוב היציאה מהארץ לפני שהגיע לשדה התעופה. דווקא העובדה כי החייב הגיע להסדר עם הבנק ואף עמד במרביתו כאשר נותרה יתרה זעומה של 500 ש"ח גרמה לחייב להניח בצורה סבירה כי אין כנגדו צו עיכוב יציאה מהארץ.
* הבנק לא דיווח ללשכת ההוצאה לפועל על הסכם הפשרה ועל התקבולים ששולמו על ידי החייב על חשבון החוב וכחלק מההסדר.
+
* הבנק לא דיווח ללשכת ההוצאה לפועל על הסכם הפשרה ועל התשלומים ששילם החייב על חשבון החוב וכחלק מהסכם הפשרה.
 
* חובה על זוכה שהגיע להסכם פשרה מול חייב לדווח לרשם ההוצאה לפועל על אותו הסכם. הזוכה הוא ששולט בנקיטת הליכי גביה במסגרת תיק ההוצאה לפועל ולכך השליטה על ביטולם אף היא מוטלת עליו.
 
* חובה על זוכה שהגיע להסכם פשרה מול חייב לדווח לרשם ההוצאה לפועל על אותו הסכם. הזוכה הוא ששולט בנקיטת הליכי גביה במסגרת תיק ההוצאה לפועל ולכך השליטה על ביטולם אף היא מוטלת עליו.
* לאחר שאירע המקרה תוקן [[חוק ההוצאה לפועל]] והתווסף סעיף 19ב המטיל חובה מפורשת על הזוכה לדווח ללשכת ההוצאה לפועל כל הסכם שהגיע אליו עם החייב, אולם חובה כזו הייתה קיימת גם לפני התיקון.
+
* בנסיבות, שבהן יתרת הסכום לתשלום היא 500 ש"ח בלבד, ניתן להניח שרשם הוצאה לפועל היה מבטל את ההגבלות אילו הבנק היה מדווח על כריתת הסכם הפשרה ועמידת החייב בתנאיו.
* בנסיבות בהן יתרת הסכום לתשלום היא 500 ש"ח בלבד, ניתן להניח שרשם הוצאה לפועל היה מבטל את ההגבלות אילו הבנק היה מדווח על כריתת הסכם הפשרה ועמידת החייב בתנאיו.
+
* לאור זאת, נקבע כי הבנק התרשל עת לא דווח על הסכם הפשרה לרשם ההוצאה לפועל ועל התשלומים שבוצעו, ועל הבנק לפצותאת החייב בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו והפסדיו הכספיים.
* לאור זאת נקבע כי הבנק התרשל עת לא דווח על הסכם הפשרה לרשם ההוצאה לפועל ועל התשלומים שבוצעו.
+
* מכיוון שהחייב לא הביא ראיות (קבלות על הוצאות) להפסדים שנגרמו לו בדמות כרטיס טיסה שרכש ומלון ששכר, ולכן הפיצוי בפועל ניתן רק בגין בגין עוגמת נפש.
* יש לפסוק לטובת החייב פיצוי בגין עוגמת נפש והפסד הוצאות.  
+
* בית המשפט הפחית 20% מסכום הפיצוי, מכיוון שהחייב לא פעל באופן סביר להקטין את נזקיו. מועד הטיסה היה חמישה ימים לפני מועד חתונת בנו, והוא יכול היה במהלך ימים אלה לפנות אל הבנק כדי לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ ולהגיע לחתונת בנו.
* יש להפחית מהפיצוי 20% מכיוון שהחייב לא פעל באופן סביר להקטין את נזקיו (החייב היה אמור לטוס חמישה ימים לפני מועד חתונת בנו, ולאחר שלא התאפשרה יציאתו מהארץ הוא לא פנה אל הבנק כדי לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ).
 
* החייב לא הביא ראיות (קבלות על הוצאות) להפסדים שנגרמו לו בדמות כרטיס טיסה שרכש ומלון ששכר, ולכן הפיצוי בפועל ניתן רק בגין בגין עוגמת נפש.
 
* לטובת החייב נפסקו 16,000 ש"ח פיצוי בגין עוגמת נפש לאחר ניכוי 20% על אי הפחתת נזק.  
 
* כן נפסקו לטובת החייב הוצאות משפט בסך של 2,000 ש"ח ושכר טרחת עו"ד בסך של 2,500 ש"ח בתוספת מע"מ.
 
  
 
== משמעות ==
 
== משמעות ==
 
<!-- המשמעות לאזרח כפי שמשתמעת מפסק הדין. בסעיף זה אנא הכניסו סיכום תמציתי של עיקרי השלכות פסק הדין. -->
 
<!-- המשמעות לאזרח כפי שמשתמעת מפסק הדין. בסעיף זה אנא הכניסו סיכום תמציתי של עיקרי השלכות פסק הדין. -->
* אם זוכה לא הודיע להוצאה לפועל על הסדר בינו לבין חייב או על תקבולים שקיבל מהחייב וכתוצאה מכך נגרמו לחייב נזקים, החייב זכאי לתבוע את הזוכה לקבלת פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו ובגין עוגמת נפש.
+
* [[זוכה בהוצאה לפועל]] חייב להודיע ללשכת ההוצאה לפועל על כל הסדר בינו לבין [[חייב בהוצאה לפועל|החייב]] וכן על כל תשלום שהוא מקבל מהחייב.
 +
* חייב יכול להגיש לבית המשפט תביעת פיצויים נגד זוכה, שלא דיווח ללשכת ההוצאה לפעול על הסם פשרה או על תשלומים ששילם, בגין הנזקים ועוגמת נפש שנגרמו לו כתוצאה מכך.
 +
 
 +
==חשוב לדעת==
 +
* לאחר המקרה הנ"ל תוקן [[חוק ההוצאה לפועל]], והתווסף [http://www.nevo.co.il/law/74985#Seif174 סעיף 19ב לחוק ההוצאה לפועל] הקובע באופן מפורש כי חובה על הזוכה לדווח ללשכת ההוצאה לפועל כל הסכם שהגיע אליו עם החייב.
  
 
== חקיקה ונהלים ==
 
== חקיקה ונהלים ==

גרסה מ־09:48, 9 בנובמבר 2015

הקדמה:

חייב בהוצאה לפועל אשר פספס את חתונת בנו בחו"ל בגלל שלא בוטל צו עיכוב יציאה מהארץ נגדו יפוצה על ידי הזוכה שלא עדכן את ההוצאה לפועל על הסדר ביניהם
נפסק פיצוי של 16,000 ש"ח לטובת החייב בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו
{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית משפט השלום חיפה
מס' תיק:
תא (חי') 35160-09-11
תאריך:
21.10.2015

רקע עובדתי

  • במסגרת תיק הוצאה לפועל שפתח בנק נגד אדם מסוים, הוטל על אותו אדם צו עיכוב יציאה מהארץ, לאחר שנקבע כי הוא משתמט מתשלום חובותיו.
  • בינתיים הגיעו הצדדים להסדר פשרה, לפיו אותו אדם (החייב) ישלם לבנק 14,000 ש"ח. הוא שילם בעת חתימת ההסכם 12,500 ש"ח, והוסכם שהיתרה בסך 1,500 ש"ח תשולם בחמישה תשלומים.
  • החייב הקדים את התשלום, ושילם לבנק 1,000 ש"ח בשני מועדים, כך שנותר חוב בסך 500 ש"ח בלבד.
  • הבנק לא דיווח ללשכת ההוצאה לפועל על הסדר הפשרה ועל התשלומים שקיבל הבנק מהחייב על חשבון החוב, כך שברישומי ההוצאה לפועל נותרה יתרת חוב של 21,000 ש"ח (שהוא גובה החוב המקורי לפני הסכם הפשרה) במקום 500 ש"ח.
  • בהמשך הגיע החייב לשדה התעופה עם בתו ובת זוגו לצורך טיסה לרומניה להשתתפות בחתונת בנו.
  • בשדה התעופה משטרת הגבולות לא איפשרה את נסיעת החייב והודיעה שיש נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ ורק כנגד תשלום של כ-21,00 ש"ח (סכום החוב המקורי לפני ההסדר) יוכל לעזוב את הארץ.
  • החייב הסביר למשטרת הגבולות שמדובר בטעות, שיתרת החוב היא רק 500 ש"ח ושטרם הגיע מועד התשלום של יתרה זו, אך תחנוניו לא עזרו.
  • החייב טען כי לא יכל לשלם את הסכום ולכן בלית ברירה נאלץ ביחד עם בתו ובת זוגו לשוב לביתו במפח נפש קשה.
  • בעקבות כך, הגיש החייב תביעה לקבלת פיצויים נגד הבנק.
  • לטענת הבנק, החייב ידע שהוטלה הגבלה על יציאתו מהארץ במסגרת התיק בהוצאה לפועל, והחייב לא ביקש לבטל את ההגבלה.

החלטת בית המשפט

  • אין ראיה לכך שהחייב ידע על צו עיכוב היציאה מהארץ לפני שהגיע לשדה התעופה. דווקא העובדה כי החייב הגיע להסדר עם הבנק ואף עמד במרביתו כאשר נותרה יתרה זעומה של 500 ש"ח גרמה לחייב להניח בצורה סבירה כי אין כנגדו צו עיכוב יציאה מהארץ.
  • הבנק לא דיווח ללשכת ההוצאה לפועל על הסכם הפשרה ועל התשלומים ששילם החייב על חשבון החוב וכחלק מהסכם הפשרה.
  • חובה על זוכה שהגיע להסכם פשרה מול חייב לדווח לרשם ההוצאה לפועל על אותו הסכם. הזוכה הוא ששולט בנקיטת הליכי גביה במסגרת תיק ההוצאה לפועל ולכך השליטה על ביטולם אף היא מוטלת עליו.
  • בנסיבות, שבהן יתרת הסכום לתשלום היא 500 ש"ח בלבד, ניתן להניח שרשם הוצאה לפועל היה מבטל את ההגבלות אילו הבנק היה מדווח על כריתת הסכם הפשרה ועמידת החייב בתנאיו.
  • לאור זאת, נקבע כי הבנק התרשל עת לא דווח על הסכם הפשרה לרשם ההוצאה לפועל ועל התשלומים שבוצעו, ועל הבנק לפצותאת החייב בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו והפסדיו הכספיים.
  • מכיוון שהחייב לא הביא ראיות (קבלות על הוצאות) להפסדים שנגרמו לו בדמות כרטיס טיסה שרכש ומלון ששכר, ולכן הפיצוי בפועל ניתן רק בגין בגין עוגמת נפש.
  • בית המשפט הפחית 20% מסכום הפיצוי, מכיוון שהחייב לא פעל באופן סביר להקטין את נזקיו. מועד הטיסה היה חמישה ימים לפני מועד חתונת בנו, והוא יכול היה במהלך ימים אלה לפנות אל הבנק כדי לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ ולהגיע לחתונת בנו.

משמעות

  • זוכה בהוצאה לפועל חייב להודיע ללשכת ההוצאה לפועל על כל הסדר בינו לבין החייב וכן על כל תשלום שהוא מקבל מהחייב.
  • חייב יכול להגיש לבית המשפט תביעת פיצויים נגד זוכה, שלא דיווח ללשכת ההוצאה לפעול על הסם פשרה או על תשלומים ששילם, בגין הנזקים ועוגמת נפש שנגרמו לו כתוצאה מכך.

חשוב לדעת

חקיקה ונהלים

מקורות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.