(חקיקה ונהלים)
 
(29 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
{{עצם העניין}}{{סוג ערך|פסק דין}}
 
{{עצם העניין}}{{סוג ערך|פסק דין}}
{{תקציר}}
+
{{תקציר |תוכן=
 
{{דגשים  
 
{{דגשים  
| מידע  = [[חייב בהוצאה לפועל]] אשר פספס את חתונת בנו בגלל שלא בוטל [[צו עיכוב יציאה מהארץ לחייב בהוצאה לפועל המשתמט מתשלום חובותיו או לחייב בתיק מזונות|צו עיכוב יציאה מהארץ]] נגדו יפוצה על ידי [[זוכה בהוצאה לפועל|הזוכה]] שלא עדכן את ההוצאה לפועל על הסדר ביניהם
+
| מידע  = [[חייב בהוצאה לפועל]] אשר פספס את חתונת בנו בחו"ל בגלל שלא בוטל [[צו עיכוב יציאה מהארץ לחייב בהוצאה לפועל המשתמט מתשלום חובותיו או לחייב בתיק מזונות|צו עיכוב יציאה מהארץ]] נגדו יפוצה על ידי [[זוכה בהוצאה לפועל|הזוכה]] שלא עדכן את ההוצאה לפועל על הסכם פשרה ועל תשלומים שקיבל מהחייב
 
| איסור = <!-- דוגמה: אסור לעשות -->
 
| איסור = <!-- דוגמה: אסור לעשות -->
 
| חשוב  = <!-- דוגמה: חשוב לדעת -->
 
| חשוב  = <!-- דוגמה: חשוב לדעת -->
| פיצוי = נפסק פיצוי של 16,000 ש"ח לטובת החייב בגין עוכמת הנפש שנגרמה לו
+
| פיצוי = נפסק פיצוי של 16,000 ש"ח לטובת החייב בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו
 
| שאלה  = <!-- דוגמה: שאלה -->
 
| שאלה  = <!-- דוגמה: שאלה -->
 
| ממשל  = <!-- קישור לגורם ממשל אחראי -->
 
| ממשל  = <!-- קישור לגורם ממשל אחראי -->
 
}}
 
}}
  
{{תקציר/סיום}}
+
}}
 
{{ראו גם  
 
{{ראו גם  
 
| [[הוצאה לפועל - עיכוב יציאה מהארץ]]
 
| [[הוצאה לפועל - עיכוב יציאה מהארץ]]
 
| [[הוצאה לפועל וגבייה]]
 
| [[הוצאה לפועל וגבייה]]
 
| [[בקשה לביטול הגבלה שהטיל רשם ההוצאה לפועל]]
 
| [[בקשה לביטול הגבלה שהטיל רשם ההוצאה לפועל]]
 +
| [[עיכוב הליכים אוטומטי בהוצאה לפועל]]
 
}}
 
}}
  
 
{{עצם העניין/סיום}}
 
{{עצם העניין/סיום}}
<!--תיבת מידע חדשה-->{{פסק דין/תיבת מידע
+
{{פסק דין/תיבת מידע
 
|שם=אלון מיילנדר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ
 
|שם=אלון מיילנדר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ
 
|ערכאה= בית משפט השלום חיפה  
 
|ערכאה= בית משפט השלום חיפה  
שורה 24: שורה 25:
 
|תיק=תא (חי') 35160-09-11
 
|תיק=תא (חי') 35160-09-11
 
|תאריך=21.10.2015
 
|תאריך=21.10.2015
|קישור= [http://www.nevo.co.il/psika_html/shalom/SH-11-09-35160-117.htm לקריאת פסק הדין]
+
|קישור= [https://www.nevo.co.il/psika_html/shalom/SH-11-09-35160-117.htm לקריאת פסק הדין]
 
}}
 
}}
  
 
==רקע עובדתי==
 
==רקע עובדתי==
* בשנת 2003 פתח [[זוכה בהוצאה לפועל|הזוכה]], בנק, תיק הוצאה לפועל נגד [[חייב בהוצאה לפועל|החייב]].
+
* במסגרת תיק הוצאה לפועל שפתח בנק נגד אדם מסוים, הוטל על אותו אדם [[צו עיכוב יציאה מהארץ לחייב בהוצאה לפועל המשתמט מתשלום חובותיו או לחייב בתיק מזונות|צו עיכוב יציאה מהארץ]], לאחר שנקבע כי הוא משתמט מתשלום חובותיו.
* בשנת 2004 הגיע החייב להסדר עם הבנק, אך לא עמד בתשלומים על פי ההסדר.
+
* בינתיים הגיעו הצדדים להסדר פשרה, לפיו אותו אדם ([[חייב בהוצאה לפועל|החייב]]) ישלם לבנק 14,000 ש"ח. הוא שילם בעת חתימת ההסכם 12,500 ש"ח, והוסכם שהיתרה בסך 1,500 ש"ח תשולם בחמישה תשלומים.
* בשנת 2011 [[רשם ההוצאה לפועל|רשמת ההוצאה לפועל]] קיבלה את בקשת הבנק להטלת הגבלות על החייב, כולל [[צו עיכוב יציאה מהארץ לחייב בהוצאה לפועל המשתמט מתשלום חובותיו או לחייב בתיק מזונות|צו עיכוב יציאה מהארץ]], לאחר שקבעה שהחייב משתמט מתשלום חובותיו.
 
* בסמוך לאחר הטלת ההגבלות הגיעו הצדדים להסדר פשרה לפיו החייב ישלם לבנק 14,000 ש"ח. במעמד חתימת ההסכם שולמו 12,500 ש"ח, והוסכם שהיתרה בסך 1,500 ש"ח תשולם בחמישה תשלומים.
 
 
* החייב הקדים את התשלום, ושילם לבנק 1,000 ש"ח בשני מועדים, כך שנותר חוב בסך 500 ש"ח בלבד.
 
* החייב הקדים את התשלום, ושילם לבנק 1,000 ש"ח בשני מועדים, כך שנותר חוב בסך 500 ש"ח בלבד.
* בהמשך הגיע החייב לשדה התעופה עם בתו ובת זוגו כאשר הם התכוונו לטוס לרומניה לצורך השתתפות בחתונת בנו הבכור.  
+
* הבנק לא דיווח ללשכת ההוצאה לפועל על הסדר הפשרה ועל התשלומים שקיבל מהחייב על חשבון החוב. כתוצאה מכך נותרה ברישומי ההוצאה לפועל יתרת חוב של 21,000 ש"ח (שהוא גובה החוב המקורי לפני הסכם הפשרה) במקום 500 ש"ח.
* בשעה התעופה משטרת הגבולות לא איפשרה את נסיעת החייב והודיעה שיש נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ ורק כנגד תשלום של כ-21,00 ש"ח (סכום החוב המקורי לפני ההסדר) יוכל לעזוב את הארץ.  
+
* בהמשך הגיע החייב לשדה התעופה עם בתו ובת זוגו לצורך טיסה לרומניה להשתתפות בחתונת בנו.  
* החייב הסביר למשטרת הגבולות כי מדובר בטעות, כי יתרת החוב היא רק 500 ש"ח ושטרם הגיע מועד התשלום של יתרה זו, אך תחנוניו לא עזרו.  
+
* משטרת הגבולות בשדה התעופה לא אפשרה את נסיעת החייב, והודיעה שיש נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ ורק כנגד תשלום של כ-21,000 ש"ח (סכום החוב המקורי לפני ההסדר) יוכל לעזוב את הארץ.  
* החייב טען כי לא יכל לשלם את הסכום ולכן בלית ברירה נאלץ ביחד עם בתו ובת זוגו לשוב לביתו במפח נפש קשה.
+
* החייב הסביר למשטרת הגבולות שמדובר בטעות, שיתרת החוב היא רק 500 ש"ח ושטרם הגיע מועד התשלום של יתרה זו, אך תחנוניו לא עזרו.  
 +
* החייב טען כי לא יכל לשלם את הסכום, ולכן בלית ברירה נאלץ ביחד עם בתו ובת זוגו לשוב לביתו במפח נפש קשה.
 
* בעקבות כך, הגיש החייב תביעה לקבלת פיצויים נגד הבנק.
 
* בעקבות כך, הגיש החייב תביעה לקבלת פיצויים נגד הבנק.
* לטענת הבנק, החייב ידע שהוטלה הגבלה על יציאתו מהארץ במסגרת התיק בהוצאה לפועל, וכי החייב לא ביקש לבטל את ההגבלות.
+
* לטענת הבנק, החייב ידע שהוטלה הגבלה על יציאתו מהארץ במסגרת התיק בהוצאה לפועל, והחייב לא ביקש לבטל את ההגבלה.
  
 
==החלטת בית המשפט==
 
==החלטת בית המשפט==
* אין ראיה לכך שהחייב ידע על צו עיכוב היציאה מהארץ לפני שהגיע לשדה התעופה. דווקא העובדה כי החייב הגיע להסדר עם הבנק ואף עמד במרביתו כאשר נותרה יתרה זעומה של 500 גרמה לחייב להניח בצורה סבירה כי אין כנגדו צו עיכוב יציאה מהארץ.
+
* אין ראיה לכך שהחייב ידע על צו עיכוב היציאה מהארץ לפני שהגיע לשדה התעופה. דווקא העובדה כי החייב הגיע להסדר עם הבנק ואף עמד במרביתו כאשר נותרה יתרה זעומה של 500 ש"ח גרמה לחייב להניח בצורה סבירה כי אין כנגדו צו עיכוב יציאה מהארץ.
* הבנק לא דווח ללשכת ההוצאה לפועל על הסכם הפשרה ועל התקבולים ששולמו על ידי החייב על חשבון החוב וכחלק מההסדר.
+
* הבנק לא דיווח ללשכת ההוצאה לפועל על הסכם הפשרה ועל התשלומים ששילם החייב על חשבון החוב וכחלק מהסכם הפשרה.
 
* חובה על זוכה שהגיע להסכם פשרה מול חייב לדווח לרשם ההוצאה לפועל על אותו הסכם. הזוכה הוא ששולט בנקיטת הליכי גביה במסגרת תיק ההוצאה לפועל ולכך השליטה על ביטולם אף היא מוטלת עליו.
 
* חובה על זוכה שהגיע להסכם פשרה מול חייב לדווח לרשם ההוצאה לפועל על אותו הסכם. הזוכה הוא ששולט בנקיטת הליכי גביה במסגרת תיק ההוצאה לפועל ולכך השליטה על ביטולם אף היא מוטלת עליו.
* לאחר שאירע המקרה תוקן [[חוק ההוצאה לפועל]] והתווסף סעיף 19ב המטיל חובה על הזוכה לדווח ללשכת ההוצאה לפועל כל הסכם שהגיע אליו עם החייב, ולדעת בית המשפט חובה כזו הייתה קיימת גם לפני אותו תיקון.
+
* בנסיבות, שבהן יתרת הסכום לתשלום היא 500 ש"ח בלבד, ניתן להניח שרשם הוצאה לפועל היה מבטל את ההגבלות אילו הבנק היה מדווח על כריתת הסכם הפשרה ועמידת החייב בתנאיו.
* בנסיבות בהן יתרת הסכום לתשלום היא 500 ש"ח בלבד, ניתן להניח שרשם הוצאה לפועל היה מבטל את ההגבלות אילו הבנק היה מדווח על כריתת הסכם הפשרה ועמידת החייב בתנאיו.
+
* לאור זאת, נקבע כי הבנק התרשל עת לא דווח על הסכם הפשרה לרשם ההוצאה לפועל ועל התשלומים שבוצעו, ועל הבנק לפצות את החייב בגין עוגמת הנפש והפסדים כספיים שנגרמו לו.
* לאור זאת נקבע כי הבנק התרשל עת לא דווח על הסכם הפשרה לרשם ההוצאה לפועל ועל התשלומים שבוצעו. לכן יש לחייב את הבנק בנזקי החייב.
+
* מכיוון שהחייב לא הביא ראיות (קבלות על הוצאות) להפסדים שנגרמו לו בדמות כרטיס טיסה שרכש ומלון ששכר, חייב בית המשפט את הבנק בפיצוי בגין עוגמת נפש בלבד.
* יש לפסוק לטובת החייב פיצוי בגין עוגמת נפש והפסד הוצאה בגין רכישת כרטיס טיסה.  
+
* בית המשפט הפחית 20% מסכום הפיצוי, מכיוון שהחייב לא פעל באופן סביר להקטין את נזקיו. מועד הטיסה היה חמישה ימים לפני מועד חתונת בנו, והוא יכול היה במהלך ימים אלה לפנות אל הבנק כדי לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ ולהגיע לחתונת בנו.
* יש להפחית מהפיצוי מכיוון שהחייב לא פעל באופן סביר להקטין את נזקיו: החייב היה אמור לטוס חמישה ימים לפני מועד חתונת בנו, ולאחר שלא התאפשרה יציאתו מהארץ הוא לא פנה אל הבנק כדי לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ, ולכן מהפיצוי שיפסק יופחתו 20% בגין אי הפחתת נזק.
 
* החייב לא הביא ראיות (קבלות על הוצאות) להפסדים שנגרמו לו בדמות כרטיס טיסה שרכש ומלון ששכר, ולכן הפיצוי בפועל ניתן רק בגין בגין עוגמת נפש.
 
* לטובת החייב נפסקו 16,000 ש"ל פיצוי גין עוכמת נפשד, ולאחר ניכוי 20% על אי הפחתת נזק על ידו.
 
* כן נפסקו לטובת החייב הוצאות משפט בסך של 2,000 ש"ח ושכר טרחת עו"ד בסך של 2,500 ש"ח בתוספת מע"מ.
 
  
 
== משמעות ==
 
== משמעות ==
 
<!-- המשמעות לאזרח כפי שמשתמעת מפסק הדין. בסעיף זה אנא הכניסו סיכום תמציתי של עיקרי השלכות פסק הדין. -->
 
<!-- המשמעות לאזרח כפי שמשתמעת מפסק הדין. בסעיף זה אנא הכניסו סיכום תמציתי של עיקרי השלכות פסק הדין. -->
* חייב אשר נגרמו לו נזקים כתוצאה מכך שזוכה לא הודיע להוצאה לפועל על הסדר ביניהם ועל תקבולים שקיבל מהחייב, זכאי לתבוע את הזוכה לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו ובגין עוגמת נפש.
+
* [[זוכה בהוצאה לפועל]] חייב להודיע ללשכת ההוצאה לפועל על כל הסדר בינו לבין [[חייב בהוצאה לפועל|החייב]] וכן על כל תשלום שהוא מקבל מהחייב.
 +
* חייב יכול להגיש לבית המשפט תביעת פיצויים נגד זוכה, שלא דיווח ללשכת ההוצאה לפעול על הסם פשרה או על תשלומים ששילם, בגין הנזקים ועוגמת נפש שנגרמו לו כתוצאה מכך.
 +
* החייב לא יקבל פיצוי עבור נזק שיכול היה להקטין או למנוע בפעולה סבירה.
 +
 
 +
==חשוב לדעת==
 +
* לאחר המקרה הנ"ל תוקן [[חוק ההוצאה לפועל]], והתווסף [https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/055_247.htm#Seif174 סעיף 19ב לחוק ההוצאה לפועל] הקובע באופן מפורש כי חובה על הזוכה לדווח ללשכת ההוצאה לפועל כל הסכם שהגיע אליו עם החייב, וכי במקרה כזה [[עיכוב הליכים אוטומטי בהוצאה לפועל|יעוכבו הליכי ההוצאה לפועל]].
  
 
== חקיקה ונהלים ==
 
== חקיקה ונהלים ==
* [http://www.nevo.co.il/law_html/Law01/055_247.htm#Seif174 לוק ההוצאה לפועל] - סעיפים 19ב, 66ד(ב), 66ד(ג).
+
* [https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/055_247.htm#Seif174 חוק ההוצאה לפועל] - סעיפים 19ב, 66ד(ב), 66ד(ג).
* [http://www.nevo.co.il/law_html/Law01/055_254.htm#Seif18 תקנות ההוצאה לפועל] - תקנה 17א(א).
+
* [https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/055_254.htm#Seif18 תקנות ההוצאה לפועל] - תקנה 17א(א).
 
<!--
 
<!--
 
== הרחבות ופרסומים ==
 
== הרחבות ופרסומים ==
שורה 65: שורה 66:
 
-->
 
-->
  
== מקורות ==
+
== תודות ==
 
* נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.
 
* נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.
  
<!--כותרת דמה עבור הטמעת כותרת. לא לגעת!
+
==Metadata==
==endarticle==
 
כותרת דמה עבור הטמעת כותרת. לא לגעת!-->
 
 
 
 
 
 
 
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
 
[[קטגוריה: פסקי דין]]
 
[[קטגוריה: פסקי דין]]
 
[[קטגוריה:הוצאה לפועל וגבייה]]
 
[[קטגוריה:הוצאה לפועל וגבייה]]
 
[[קטגוריה:הוצאה לפועל]]
 
[[קטגוריה:הוצאה לפועל]]
 +
[[AR:صاحب الحق في دائرة التنفيذ الذي لم يبلّغ حول مبلغ التسوية والدفعات التي حصل عليها من المدين ولم يعمل على الغاء أمر منع الخروج من البلاد يلزم]]

גרסה אחרונה מ־20:57, 7 באפריל 2019

הקדמה:

חייב בהוצאה לפועל אשר פספס את חתונת בנו בחו"ל בגלל שלא בוטל צו עיכוב יציאה מהארץ נגדו יפוצה על ידי הזוכה שלא עדכן את ההוצאה לפועל על הסכם פשרה ועל תשלומים שקיבל מהחייב
נפסק פיצוי של 16,000 ש"ח לטובת החייב בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית משפט השלום חיפה
מס' תיק:
תא (חי') 35160-09-11
תאריך:
21.10.2015

רקע עובדתי

  • במסגרת תיק הוצאה לפועל שפתח בנק נגד אדם מסוים, הוטל על אותו אדם צו עיכוב יציאה מהארץ, לאחר שנקבע כי הוא משתמט מתשלום חובותיו.
  • בינתיים הגיעו הצדדים להסדר פשרה, לפיו אותו אדם (החייב) ישלם לבנק 14,000 ש"ח. הוא שילם בעת חתימת ההסכם 12,500 ש"ח, והוסכם שהיתרה בסך 1,500 ש"ח תשולם בחמישה תשלומים.
  • החייב הקדים את התשלום, ושילם לבנק 1,000 ש"ח בשני מועדים, כך שנותר חוב בסך 500 ש"ח בלבד.
  • הבנק לא דיווח ללשכת ההוצאה לפועל על הסדר הפשרה ועל התשלומים שקיבל מהחייב על חשבון החוב. כתוצאה מכך נותרה ברישומי ההוצאה לפועל יתרת חוב של 21,000 ש"ח (שהוא גובה החוב המקורי לפני הסכם הפשרה) במקום 500 ש"ח.
  • בהמשך הגיע החייב לשדה התעופה עם בתו ובת זוגו לצורך טיסה לרומניה להשתתפות בחתונת בנו.
  • משטרת הגבולות בשדה התעופה לא אפשרה את נסיעת החייב, והודיעה שיש נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ ורק כנגד תשלום של כ-21,000 ש"ח (סכום החוב המקורי לפני ההסדר) יוכל לעזוב את הארץ.
  • החייב הסביר למשטרת הגבולות שמדובר בטעות, שיתרת החוב היא רק 500 ש"ח ושטרם הגיע מועד התשלום של יתרה זו, אך תחנוניו לא עזרו.
  • החייב טען כי לא יכל לשלם את הסכום, ולכן בלית ברירה נאלץ ביחד עם בתו ובת זוגו לשוב לביתו במפח נפש קשה.
  • בעקבות כך, הגיש החייב תביעה לקבלת פיצויים נגד הבנק.
  • לטענת הבנק, החייב ידע שהוטלה הגבלה על יציאתו מהארץ במסגרת התיק בהוצאה לפועל, והחייב לא ביקש לבטל את ההגבלה.

החלטת בית המשפט

  • אין ראיה לכך שהחייב ידע על צו עיכוב היציאה מהארץ לפני שהגיע לשדה התעופה. דווקא העובדה כי החייב הגיע להסדר עם הבנק ואף עמד במרביתו כאשר נותרה יתרה זעומה של 500 ש"ח גרמה לחייב להניח בצורה סבירה כי אין כנגדו צו עיכוב יציאה מהארץ.
  • הבנק לא דיווח ללשכת ההוצאה לפועל על הסכם הפשרה ועל התשלומים ששילם החייב על חשבון החוב וכחלק מהסכם הפשרה.
  • חובה על זוכה שהגיע להסכם פשרה מול חייב לדווח לרשם ההוצאה לפועל על אותו הסכם. הזוכה הוא ששולט בנקיטת הליכי גביה במסגרת תיק ההוצאה לפועל ולכך השליטה על ביטולם אף היא מוטלת עליו.
  • בנסיבות, שבהן יתרת הסכום לתשלום היא 500 ש"ח בלבד, ניתן להניח שרשם הוצאה לפועל היה מבטל את ההגבלות אילו הבנק היה מדווח על כריתת הסכם הפשרה ועמידת החייב בתנאיו.
  • לאור זאת, נקבע כי הבנק התרשל עת לא דווח על הסכם הפשרה לרשם ההוצאה לפועל ועל התשלומים שבוצעו, ועל הבנק לפצות את החייב בגין עוגמת הנפש והפסדים כספיים שנגרמו לו.
  • מכיוון שהחייב לא הביא ראיות (קבלות על הוצאות) להפסדים שנגרמו לו בדמות כרטיס טיסה שרכש ומלון ששכר, חייב בית המשפט את הבנק בפיצוי בגין עוגמת נפש בלבד.
  • בית המשפט הפחית 20% מסכום הפיצוי, מכיוון שהחייב לא פעל באופן סביר להקטין את נזקיו. מועד הטיסה היה חמישה ימים לפני מועד חתונת בנו, והוא יכול היה במהלך ימים אלה לפנות אל הבנק כדי לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ ולהגיע לחתונת בנו.

משמעות

  • זוכה בהוצאה לפועל חייב להודיע ללשכת ההוצאה לפועל על כל הסדר בינו לבין החייב וכן על כל תשלום שהוא מקבל מהחייב.
  • חייב יכול להגיש לבית המשפט תביעת פיצויים נגד זוכה, שלא דיווח ללשכת ההוצאה לפעול על הסם פשרה או על תשלומים ששילם, בגין הנזקים ועוגמת נפש שנגרמו לו כתוצאה מכך.
  • החייב לא יקבל פיצוי עבור נזק שיכול היה להקטין או למנוע בפעולה סבירה.

חשוב לדעת

חקיקה ונהלים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.