הקדמה:

חייב בהוצאה לפועל אשר פספס את חתונת בנו בגלל שלא בוטל צו עיכוב יציאה מהארץ נגדו יפוצה על ידי הזוכה שלא עדכן את ההוצאה לפועל על הסדר ביניהם
נפסק פיצוי של 16,000 ש"ח לטובת החייב בגין עוכמת הנפש שנגרמה לו
{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית משפט השלום חיפה
מס' תיק:
תא (חי') 35160-09-11
תאריך:
21.10.2015

רקע עובדתי

  • בשנת 2003 פתח הזוכה, בנק, תיק הוצאה לפועל נגד החייב.
  • בשנת 2004 הגיע החייב להסדר עם הבנק, אך לא עמד בתשלומים על פי ההסדר.
  • בשנת 2011 רשמת ההוצאה לפועל קיבלה את בקשת הבנק להטלת הגבלות על החייב, כולל צו עיכוב יציאה מהארץ, לאחר שקבעה שהחייב משתמט מתשלום חובותיו.
  • בסמוך לאחר הטלת ההגבלות הגיעו הצדדים להסדר פשרה לפיו החייב ישלם לבנק 14,000 ש"ח. במעמד חתימת ההסכם שולמו 12,500 ש"ח, והוסכם שהיתרה בסך 1,500 ש"ח תשולם בחמישה תשלומים.
  • החייב הקדים את התשלום, ושילם לבנק 1,000 ש"ח בשני מועדים, כך שנותר חוב בסך 500 ש"ח בלבד.
  • בהמשך הגיע החייב לשדה התעופה עם בתו ובת זוגו כאשר הם התכוונו לטוס לרומניה לצורך השתתפות בחתונת בנו הבכור.
  • בשעה התעופה משטרת הגבולות לא איפשרה את נסיעת החייב והודיעה שיש נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ ורק כנגד תשלום של כ-21,00 ש"ח (סכום החוב המקורי לפני ההסדר) יוכל לעזוב את הארץ.
  • החייב הסביר למשטרת הגבולות כי מדובר בטעות, כי יתרת החוב היא רק 500 ש"ח ושטרם הגיע מועד התשלום של יתרה זו, אך תחנוניו לא עזרו.
  • החייב טען כי לא יכל לשלם את הסכום ולכן בלית ברירה נאלץ ביחד עם בתו ובת זוגו לשוב לביתו במפח נפש קשה.
  • בעקבות כך, הגיש החייב תביעה לקבלת פיצויים נגד הבנק.
  • לטענת הבנק, החייב ידע שהוטלה הגבלה על יציאתו מהארץ במסגרת התיק בהוצאה לפועל, וכי החייב לא ביקש לבטל את ההגבלות.

החלטת בית המשפט

  • אין ראיה לכך שהחייב ידע על צו עיכוב היציאה מהארץ לפני שהגיע לשדה התעופה. דווקא העובדה כי החייב הגיע להסדר עם הבנק ואף עמד במרביתו כאשר נותרה יתרה זעומה של 500 ₪ גרמה לחייב להניח בצורה סבירה כי אין כנגדו צו עיכוב יציאה מהארץ.
  • הבנק לא דווח ללשכת ההוצאה לפועל על הסכם הפשרה ועל התקבולים ששולמו על ידי החייב על חשבון החוב וכחלק מההסדר.
  • חובה על זוכה שהגיע להסכם פשרה מול חייב לדווח לרשם ההוצאה לפועל על אותו הסכם. הזוכה הוא ששולט בנקיטת הליכי גביה במסגרת תיק ההוצאה לפועל ולכך השליטה על ביטולם אף היא מוטלת עליו.
  • לאחר שאירע המקרה תוקן חוק ההוצאה לפועל והתווסף סעיף 19ב המטיל חובה על הזוכה לדווח ללשכת ההוצאה לפועל כל הסכם שהגיע אליו עם החייב, ולדעת בית המשפט חובה כזו הייתה קיימת גם לפני אותו תיקון.
  • בנסיבות בהן יתרת הסכום לתשלום היא 500 ש"ח בלבד, ניתן להניח שרשם הוצאה לפועל היה מבטל את ההגבלות אילו הבנק היה מדווח על כריתת הסכם הפשרה ועמידת החייב בתנאיו.
  • לאור זאת נקבע כי הבנק התרשל עת לא דווח על הסכם הפשרה לרשם ההוצאה לפועל ועל התשלומים שבוצעו. לכן יש לחייב את הבנק בנזקי החייב.
  • יש לפסוק לטובת החייב פיצוי בגין עוגמת נפש והפסד הוצאה בגין רכישת כרטיס טיסה.
  • יש להפחית מהפיצוי מכיוון שהחייב לא פעל באופן סביר להקטין את נזקיו: החייב היה אמור לטוס חמישה ימים לפני מועד חתונת בנו, ולאחר שלא התאפשרה יציאתו מהארץ הוא לא פנה אל הבנק כדי לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ, ולכן מהפיצוי שיפסק יופחתו 20% בגין אי הפחתת נזק.
  • החייב לא הביא ראיות (קבלות על הוצאות) להפסדים שנגרמו לו בדמות כרטיס טיסה שרכש ומלון ששכר, ולכן הפיצוי בפועל ניתן רק בגין בגין עוגמת נפש.
  • לטובת החייב נפסקו 16,000 ש"ל פיצוי גין עוכמת נפשד, ולאחר ניכוי 20% על אי הפחתת נזק על ידו.
  • כן נפסקו לטובת החייב הוצאות משפט בסך של 2,000 ש"ח ושכר טרחת עו"ד בסך של 2,500 ש"ח בתוספת מע"מ.

משמעות

  • חייב אשר נגרמו לו נזקים כתוצאה מכך שזוכה לא פעל להודיע להוצאה לפועל על הסדר ביניהם ועל תקבולים שקיבל מהחייב, זכאי לתבוע את הזוכה לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו ובגין עוגמת נפש.

חקיקה ונהלים

מקורות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.