הקדמה:

ככלל, כל אזרח ישראלי זכאי להיבחר לכנסת, אם הוא בן 21 ומעלה ביום הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו
החוק מפרט כללים לגבי מי שאינם זכאים להיבחר או להגיש את מועמדותם בבחירות לכנסת
עובדי מדינה בכירים וקצינים בכירים בצה"ל חייבים להתפטר מתפקידם לצורך התמודדות על כהונה כחברי כנסת
עובדי מדינה לא בכירים רשאים לצאת לחופשה ללא תשלום לצורך התמודדות בבחירות, וכך לשמור על מקום עבודתם למקרה שלא ייבחרו
{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.

זכאות להיבחר

מי זכאי להיבחר?

  • כל אזרח ישראלי שביום הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו הוא בן 21 ומעלה.

מי אינו זכאי להיבחר?

  • מי שבית משפט שלל ממנו את הזכות על פי חוק.
  • מי שנידון למאסר בפועל, למעט במקרים שבהם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית קבע כי בנסיבות העניין, העבירה שעליה נידון אינה נושאת קלון, ובית המשפט לא קבע אחרת:
    • מי שנידון בפסק דין סופי לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים (כולל כל תקופות המאסר שריצה בפועל ברצף אחד, גם אם הוטלו בגזרי דין שונים), וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל.
    • מועמד לכנסת שנידון למאסר כאמור לעיל ופסק הדין נעשה סופי אחרי הגשת רשימת המועמדים ולפני שהחל לכהן כחבר כנסת, דינו כדין מי שהתפטר מרשימת המועמדים שבה כלול שמו, או מחברותו בכנסת, לפי העניין.
    • סעיף 56ב. לחוק הבחירות לכנסת מפרט את ההוראות הנוגעות להחלטת יושב ראש הוועדה המרכזית בנושא עבירה שיש עמה קלון.

תנאים והגבלות על הגשת מועמדות

  • בנוסף לאמור לעיל, החוק מפרט רשימה של בעלי תפקידים, שלגביהם חייבים להתקיים תנאים מסוימים על מנת שיהיו רשאים להיות מועמדים לכהונה כחברי כנסת.

תפקידים שלא ניתן לכהן בהם בעת הגשת מועמדות

  • סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת וכן חוקים נוספים קובעים כי מי שמכהנים בתפקידים מסוימים לא יוכלו להיות מועמדים לכנסת, אלא אם כן חדלו לכהן בתפקיד לפני המועד להגשת רשימות המועמדים לכנסת, או במועד מוקדם יותר שנקבע בחוק:
    • נשיא המדינה
    • שני הרבנים הראשיים
    • שופט
    • דיין של בית דין דתי
    • מבקר המדינה
    • הרמטכ"ל
    • רבנים וכהני דתות אחרות המכהנים בשכר
    • נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד לא יהיו חברי כנסת ואינם יכולים להיכלל ברשימת מועמדים בבחירות לכנסת בכל תקופת כהונתם (על-פי סעיף 11(א) לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010).
    • קציני צבא בכל דרגה שהיא המשרתים שירות קבע בצה"ל לא יהיו מועמדים לבחירות (על-פי סעיף 56 לחוק הבחירות לכנסת).
    • שוטרים במשטרת ישראל וסוהרים בשירות בתי הסוהר לא יהיו מועמדים לבחירות (על-פי סעיף 56 לחוק הבחירות לכנסת).
    • עובדי מדינה בכירים:

"תקופת צינון" לבעלי תפקידים

  • סעיף 56 לחוק הבחירות לכנסת קובע כי בעלי תפקידים מסויימים חייבים לעבור "תקופת צינון" לפני הגשת מועמדותם לכנסת. החוק מציין מהו המועד שממנו נספרים הימים עד לבחירות, ואשר בעלי התפקידים שיתפטרו עד לאותו יום, יהיו רשאים להיות מועמדים לכנסת ("היום הקובע"):
    • ראש השב"כ, ראש המוסד, קצין צבא בדרגת אלוף ומעלה, קצין משטרה בדרגת ניצב ומעלה, ונציב בתי הסוהר, יהיו רשאים להיות מועמדים לכנסת אם ישתחררו מהשירות 3 שנים לפני יום הבחירות. אם יתקיימו בחירות נוספות לאחר הבחירות האמורות, הם יהיו רשאים להיות מועמדים לכנסת גם אם טרם חלפו 3 שנים מיום שחרורם מהשירות.
    • שאר עובדי המדינה, קציני צבא, שוטרים או סוהרים שלא צויינו בסעיף הקודם יהיו רשאים להיות מועמדים לכנסת, אם ישתחררו מהשירות 100 ימים לפני יום הבחירות. אם מדובר בבחירות מוקדמות, שהתאריך שבו יערכו נקבע פחות מ-110 ימים לפני מועד עריכתן, יוכלו עובדים אלה להגיש מועמדות בתנאי שישתחררו מהשירות תוך 10 ימים מהיום בו הוחלט על מועד הבחירות אפילו אם ביום זה נשארו פחות מ-100 ימים עד לעריכת הבחירות.

חבר כנסת שפרש מסיעתו או הצביע בהצבעת אי-אמון בניגוד לעמדת סיעתו

  • סעיף 6א. לחוק-יסוד: הכנסת קובע כי חבר כנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו, לא ייכלל בבחירות לכנסת הבאה ברשימת מועמדים שהגישה מפלגה שהיתה מיוצגת על ידי סיעה של הכנסת היוצאת (אלא אם כן היתה התפלגות של הסיעה בתנאים שנקבעו בחוק).
  • הצבעה במליאת הכנסת בעניין הבעת אמון או אי-אמון בממשלה שלא בהתאם לעמדת הסיעה תיחשב כ"פרישה מהסיעה", אלא אם כן חבר הכנסת לא קיבל כל תמורה בעד הצבעתו - במישרין או בעקיפין, בהבטחה או בהתחייבות לעתיד, כולל הבטחת מקום ברשימת מועמדים לכנסת, או מינוי חבר הכנסת עצמו או אדם אחר לתפקיד כלשהו.

מניעת השתתפות בבחירות ממועמד או רשימה שהגישו את מועמדותם

פסילת מועמד או רשימה בשל מעשיהם או מטרותיהם

  • סעיף 7א. לחוק-יסוד: הכנסת קובע כי ועדת הבחירות רשאית למנוע מאדם או מרשימת מועמדים מלהשתתף בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיהם או במעשיהם, לפי העניין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה:
    • שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
    • הסתה לגזענות
    • תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.
  • מועמד ששהה במדינת אויב שלא כדין ב-7 השנים שקדמו למועד הגשת רשימת המועמדים ייחשב כמי שיש במעשיו משום תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל, כל עוד לא הוכיח אחרת.
  • החלטת ועדת הבחירות המרכזית כי מועמד מנוע מלהשתתף בבחירות טעונה אישור בית המשפט העליון.
  • המועמד יידרש להצהיר הצהרה בעניין.

אדם ששמו נכלל ביותר מרשימת מועמדים אחת

  • סעיף 58 לחוק הבחירות לכנסת קובע כי אדם יכול להיות מועמד ברשימת מועמדים אחת בלבד. מי שהסכים להכללת שמו בשתי רשימות מועמדים או יותר, הוועדה המרכזית תמחק את שמו מכל הרשימות.

הפסקת שירות צבאי או כהונה בשירות המדינה לאחר הגשת מועמדות

יציאה לחל"ת (חופשה ללא תשלום) ממקום העבודה לצורך כהונה כחבר כנסת

  • מועמדים שנבחרו לכנסת יהיו רשאים לצאת לחופשה ללא תשלום ממקום עבודתם (כלומר לא לנתק את יחסי עובד-מעביד במקום עבודתם), אולם אפשרות זו מוגבלת ל-4 שנים בלבד, שלאחריהן יצטרכו לסיים לחלוטין את קשרי העבודה במקום העבודה או לוותר על כהונתם כחברי כנסת, והיא כפופה לשני תנאים:
    1. לפני שהעובד נבחר לכהן כחבר כנסת הוא עבד לפחות 8 שנים אצל המעסיק שנתן לו את החופשה;
    2. במקום עבודתו הקבוע יש נהלים שמסדירים את יציאת העובדים לחל"ת, והח"כ לא זוכה לתנאים שונים מאלה שהוגדרו בנהלים.


חקיקה ונהלים