מ (החלפת טקסט – "{{עיצוב מספר:" ב־"{{חשב ועצב|")
 
(43 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 21: שורה 21:
 
| [[נקודות זיכוי ממס הכנסה לנשים]]
 
| [[נקודות זיכוי ממס הכנסה לנשים]]
 
| [[הורים בעבודה]]
 
| [[הורים בעבודה]]
| [[תעסוקה וזכויות עובדים]]
+
| [[זכותון עובדים במשק בית (עוזרות בית ומטפלים/ות)]]
 
}}
 
}}
 
{{עצם העניין/סיום}}
 
{{עצם העניין/סיום}}
שורה 71: שורה 71:
 
|-
 
|-
 
| 11
 
| 11
| [[#11 תיאום מס הכנסה וביטוח לאומי| תיאום מס הכנסה וביטוח לאומי]]
+
| [[#11 היעדרות של אם לילד בשל שירות מילואים של בן זוגה| היעדרות של אם לילד בשל שירות מילואים של בן זוגה]]
| מידע חיוני למי שעובדת ביותר ממקום עבודה אחד
+
| היעדרות מהעבודה לאמהות שבני זוגם יצאו למילואים
 +
 
 
|-
 
|-
 
| 12
 
| 12
| [[#12 מענק עבודה (מס הכנסה שלילי)| מענק עבודה (מס הכנסה שלילי)]]
+
| [[#12 תיאום מס הכנסה וביטוח לאומי| תיאום מס הכנסה וביטוח לאומי]]
| מידע חיוני למי שמרוויחות פחות מ-7,000 ש"ח בממוצע בשנת המס הקודמת (או לאמהות יחידניות המרוויחות מפחות מ-11,500 ש"ח)
+
| מידע חיוני למי שעובדת ביותר ממקום עבודה אחד
 
|-
 
|-
 
| 13
 
| 13
| [[#13 סביבת עבודה בטוחה ומניעת הטרדה מינית| סביבת עבודה בטוחה ומניעת הטרדה מינית]]
+
| [[#13 מענק עבודה (מס הכנסה שלילי)| מענק עבודה (מס הכנסה שלילי)]]
 +
| מידע חיוני למי שמרוויחות פחות מ-7,000 ש"ח בממוצע בשנת המס הקודמת (או לאמהות יחידניות המרוויחות פחות מ-11,500 ש"ח)
 +
|-
 +
| 14
 +
| [[#14 סביבת עבודה בטוחה ומניעת הטרדה מינית| סביבת עבודה בטוחה ומניעת הטרדה מינית]]
 
| זכותה של כל עובדת לסביבת עבודה בטוחה ומוגנת מהטרדה מינית ונקייה מתכנים מיניים, וחובת המעסיק להבטיח את זכותה ולברר את תלונותיה ולמנוע התנכלות לכל מי שמסייע לה
 
| זכותה של כל עובדת לסביבת עבודה בטוחה ומוגנת מהטרדה מינית ונקייה מתכנים מיניים, וחובת המעסיק להבטיח את זכותה ולברר את תלונותיה ולמנוע התנכלות לכל מי שמסייע לה
 +
|-
 +
| 15
 +
| [[#15 סיוע במימון מעונות יום ומשפחתונים| סיוע במימון מעונות יום ומשפחתונים]]
 +
| סיוע של המדינה לאמהות עובדות במימון מעונות יום ומשפחתונים
 
|-
 
|-
 
|}
 
|}
 +
 +
  
 
== <span class="label label-for-heading">1</span> קבלה לעבודה ==
 
== <span class="label label-for-heading">1</span> קבלה לעבודה ==
על פי חוק, מועמדים לעבודה זכאים להתייחסות שווה, עניינית ונטולת אפליה מטעמים פסולים בהליך קבלתם לעבודה. בנוסף, חוקי העבודה מעניקים לעובדים זכויות שונות בעת הליך קבלתם לעבודה.
+
על פי חוק, מועמדות ומועמדים לעבודה זכאים להתייחסות שווה, עניינית ונטולת אפליה מטעמים פסולים בהליך קבלתם לעבודה. בנוסף, חוקי העבודה מעניקים לעובדות ולעובדים זכויות שונות בעת הליך קבלתם לעבודה.
 
* '''למידע נוסף ראו:'''
 
* '''למידע נוסף ראו:'''
 
** [[הודעה למועמד לעבודה על תוצאות הליך המיון לעבודה]]
 
** [[הודעה למועמד לעבודה על תוצאות הליך המיון לעבודה]]
שורה 93: שורה 104:
  
 
===איסור אפליה בקבלה לעבודה===
 
===איסור אפליה בקבלה לעבודה===
{{הערת עריכה|הערה= לא להטמיע אצל החרדים|חתימה=[[משתמש:שרון הורנשטיין|שרון הורנשטיין]] ([[שיחת משתמש:שרון הורנשטיין|שיחה]]) 16:45, 28 בינואר 2019 (IST)}}
+
החוק אוסר על אפליית עובדות ועובדים בקבלה לעבודה מטעמים שונים, ובין היתר מטעמי מין, מגדר, הורות ועוד. מעסיק שמסרב לקבל לעבודה מועמדת רק בשל היותה אישה, או בשל היותה אם לילדים עובר על החוק.  
החוק אוסר על אפליית עובדים בקבלה לעבודה מטעמים שונים, ובין היתר מטעמי מין, מגדר, הורות ועוד. מעסיק שמסרב לקבל לעבודה מועמדת רק בשל היותה אישה, או בשל היותה אם לילדים עובר על החוק.  
 
 
{{דוגמה|'''פסקי דין שבהם נפסקו פיצויים למועמדת שלא התקבלה לעבודה מסיבות של אפליה'''
 
{{דוגמה|'''פסקי דין שבהם נפסקו פיצויים למועמדת שלא התקבלה לעבודה מסיבות של אפליה'''
 
* [[אין לסרב לקבל לעבודה אישה רק משום שהיא בהריון|פיצוי בסך 157,000 ש"ח למועמדת שלא התקבלה לעבודה בשל היותה בהריון]]
 
* [[אין לסרב לקבל לעבודה אישה רק משום שהיא בהריון|פיצוי בסך 157,000 ש"ח למועמדת שלא התקבלה לעבודה בשל היותה בהריון]]
שורה 110: שורה 120:
 
** [[איסור אפליית עובדת בשל היותה בהריון]]
 
** [[איסור אפליית עובדת בשל היותה בהריון]]
  
== <span class="label label-for-heading">2</span> שכר עבודה ותשלומים נוספים==
+
== <span class="label label-for-heading">2</span> שכר עבודה ותשלומים נוספים== <!--פסקה זו מוטמעת בזכותון נשים חרדיות בעבודה-->
שכר העבודה מורכב מהתגמול הבסיסי בעבור העבודה, כפי שהוסכם בין העובד למעסיק, ותוספות המגיעות לעובדים על פי חוק, צו הרחבה או הסכם קיבוצי ומשתנות בהתאם לוותק העובד, היקף משרתו ומצבו האישי.
+
<קטע התחלה=פסקה ראשונה/>
 +
שכר העבודה מורכב מהתגמול הבסיסי בעבור העבודה, כפי שהוסכם בין העובדת למעסיק, ותוספות המגיעות לעובדת על פי חוק, צו הרחבה או הסכם קיבוצי ומשתנות בהתאם לוותק העובדת, היקף משרתה ומצבה האישי.
 
* '''למידע נוסף ראו:'''
 
* '''למידע נוסף ראו:'''
 
** [[דמי הבראה]]
 
** [[דמי הבראה]]
שורה 118: שורה 129:
  
 
===שכר מינימום===
 
===שכר מינימום===
כל עובדת זכאית '''לפחות''' לשכר מינימום ({{נתון:שכר מינימום לשעה}} ש"ח לשעה ו- {{עיצוב מספר:{{נתון:שכר מינימום}}}} ש"ח לחודש למשרה מלאה). העובדת אינה יכולה לוותר על הזכות לשכר מינימום. להסכמה של עובדת על שכר נמוך משכר מינימום אין תוקף מחייב.  
+
כל עובדת זכאית '''לפחות''' לשכר מינימום ({{נתון:שכר מינימום לשעה}} ש"ח לשעה ו- {{חשב ועצב|{{נתון:שכר מינימום}}}} ש"ח לחודש למשרה מלאה). העובדת אינה יכולה לוותר על הזכות לשכר מינימום. להסכמה של עובדת על שכר נמוך משכר מינימום אין תוקף מחייב.  
{{טיפ|לשם שמירה על זכויות הפנסיה ופיצויי הפיטורים בהמשך, יש לוודא כי שכר המינימום, המשולם לעובדת, מורכב משכר העבודה והרכיבים הקבועים בלבד, ואילו שאר התוספות (כמו החזר הוצאות נסיעה) משולמות בנוסף.}}
+
{{טיפ|לשם שמירה על זכויות הפנסיה ופיצויי הפיטורים בהמשך, יש לוודא כי שכר מינימום המשולם לעובדת מורכב משכר העבודה והרכיבים הקבועים בלבד, ואילו שאר התוספות (כמו החזר הוצאות נסיעה) משולמות בנוסף.}}
  
 
* '''למידע נוסף ראו:'''
 
* '''למידע נוסף ראו:'''
 
** [[שכר מינימום]]
 
** [[שכר מינימום]]
** [[הפרות טיפוסיות של חובת תשלום שכר מינימום]].'''
+
** [[הפרות טיפוסיות של חובת תשלום שכר מינימום]]'''
 
** [[פנייה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה]]
 
** [[פנייה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה]]
  
 
===תשלום השכר במועד ===
 
===תשלום השכר במועד ===
מעסיק חייב לשלם לעובדת את השכר לכל המאוחר עם תום החודש שעבורו הוא משולם. (מקובל לשלם את השכר ביום הראשון בחודש שלאחריו).
+
מעסיק חייב לשלם לעובדת את השכר לכל המאוחר עם תום החודש שעבורו הוא משולם (מקובל לשלם את השכר ביום הראשון בחודש שלאחריו).
* עובדי מסוימים עשויים להיות זכאים לתשלום שכר אף מוקדם מכך.
+
* עובדות ועובדים מסוימים עשויים להיות זכאים לתשלום שכר אף מוקדם מכך.
 
* אם שכר העבודה לא שולם לעובדת עד היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום השכר, ניתן לתבוע פיצויים בגין הלנת שכר החל מהמועד בו היה צריך לשלם את השכר, כלומר החל מתום החודש שעבורו משולם השכר.
 
* אם שכר העבודה לא שולם לעובדת עד היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום השכר, ניתן לתבוע פיצויים בגין הלנת שכר החל מהמועד בו היה צריך לשלם את השכר, כלומר החל מתום החודש שעבורו משולם השכר.
 
* '''למידע נוסף ראו:'''
 
* '''למידע נוסף ראו:'''
שורה 137: שורה 148:
 
עובדת הזקוקה לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתה זכאית להחזר הוצאות נסיעה עבור כל יום שבו השתמשה (או עשויה היתה להשתמש) בתחבורה, פרט להסעות מטעם המעסיק, כדי להגיע למקום עבודתה. גובה ההחזר הוא עד 22.60 ש"ח ליום או לפי עלות כרטיסייה לכל הנסיעות הנדרשות או לפי עלות כרטיס "חופשי חודשי", '''לפי הזול מביניהם'''.  
 
עובדת הזקוקה לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתה זכאית להחזר הוצאות נסיעה עבור כל יום שבו השתמשה (או עשויה היתה להשתמש) בתחבורה, פרט להסעות מטעם המעסיק, כדי להגיע למקום עבודתה. גובה ההחזר הוא עד 22.60 ש"ח ליום או לפי עלות כרטיסייה לכל הנסיעות הנדרשות או לפי עלות כרטיס "חופשי חודשי", '''לפי הזול מביניהם'''.  
 
* עם זאת, כאשר העובדת נדרשת להגיע לעבודה או לחזור ממנה הביתה בימים ובשעות שבהן אין תחבורה ציבורית (למשל, בשבתות וחגים), על המעסיק לשלם לה החזר הוצאות נסיעה עבור אותו יום לפי עלות הנסיעות בפועל, ועד לסכום ההחזר היומי.
 
* עם זאת, כאשר העובדת נדרשת להגיע לעבודה או לחזור ממנה הביתה בימים ובשעות שבהן אין תחבורה ציבורית (למשל, בשבתות וחגים), על המעסיק לשלם לה החזר הוצאות נסיעה עבור אותו יום לפי עלות הנסיעות בפועל, ועד לסכום ההחזר היומי.
* החזר הוצאות נסיעה משולם לעובדת '''בנוסף''' לשכר שעליו סיכמו המעסיק והעובד. עם זאת ניתן לשלם שכר הכולל בתוכו כבר את הוצאות הנסיעה, בתנאי שהתקיימו שני התנאים הבאים:
+
* החזר הוצאות נסיעה משולם לעובדת '''בנוסף''' לשכר שעליו סיכמו המעסיק והעובדת. עם זאת, ניתן לשלם שכר הכולל בתוכו כבר את הוצאות הנסיעה, בתנאי שהתקיימו שני התנאים הבאים:
 
*# הסכם העבודה של העובדת קובע כי השכר כולל בתוכו את הוצאות הנסיעה.
 
*# הסכם העבודה של העובדת קובע כי השכר כולל בתוכו את הוצאות הנסיעה.
 
*# שיעור השכר בניכוי הוצאות הנסיעה אינו נמוך משכר המינימום.
 
*# שיעור השכר בניכוי הוצאות הנסיעה אינו נמוך משכר המינימום.
{{טיפ|במקרים מסוימים עשויה העובדת להיות זכאית גם לשכר עבור הזמן שבו היא נוסעת למקום העבודה או עבור הזמן שבו היא נוסעת מלקוח אחד לאחד. ראו למשל [[תשלום שכר עבור זמן הנסיעה אל מקום העבודה]].}}
+
{{טיפ|במקרים מסוימים עשויה העובדת להיות זכאית גם לשכר עבור הזמן שבו היא נוסעת למקום העבודה או עבור הזמן שבו היא נוסעת מלקוח אחד לאחר. ראו למשל [[תשלום שכר עבור זמן הנסיעה אל מקום העבודה]].}}
  
 
* '''למידע נוסף ראו:'''
 
* '''למידע נוסף ראו:'''
 
**  [[החזר הוצאות נסיעה]]
 
**  [[החזר הוצאות נסיעה]]
 
** [[תשלום שכר עבור זמן הנסיעה אל מקום העבודה]]
 
** [[תשלום שכר עבור זמן הנסיעה אל מקום העבודה]]
 +
<קטע סוף=פסקה ראשונה/>
  
== <span class="label label-for-heading">3</span> הפרשות לפנסיה ==
+
== <span class="label label-for-heading">3</span> הפרשות לפנסיה ==<!--פסקה זו מוטמעת בזכותון נשים חרדיות בעבודה-->
 +
<קטע התחלה=פסקה שניה/>
 
מעסיק חייב להפריש סכומים מסוימים לטובת ביטוח פנסיוני (קרן פנסיה או ביטוח מנהלים) של העובדת.
 
מעסיק חייב להפריש סכומים מסוימים לטובת ביטוח פנסיוני (קרן פנסיה או ביטוח מנהלים) של העובדת.
* אם העובדת היתה מבוטחת בביטוח פנסיוני בעת קבלתה לעבודה, היא זכאית להפרשות לפנסיה החל מיום עבודתה הראשון, ואם לא - אז כעבור 6 חודשים.
+
* אם העובדת היתה מבוטחת בביטוח פנסיוני בעת קבלתה לעבודה, היא זכאית להפרשות לפנסיה החל מיום עבודתה הראשון, ואם לא היתה מבוטחת בעת קבלתה לעבודה, היא זכאית להפרשות כעבור 6 חודשים.
 
* העובדת רשאית לבחור בעצמה את סוג הביטוח הפנסיוני (קרן פנסיה או ביטוח מנהלים), את חברת הביטוח הספציפית או קרן הפנסיה הספציפית שאליה יופקדו הכספים וכן את המסלול שבו יושקעו הכספים.
 
* העובדת רשאית לבחור בעצמה את סוג הביטוח הפנסיוני (קרן פנסיה או ביטוח מנהלים), את חברת הביטוח הספציפית או קרן הפנסיה הספציפית שאליה יופקדו הכספים וכן את המסלול שבו יושקעו הכספים.
* העובדת יכולה לבצע את תהליך ההצטרפות לביטוח הפנסיוני באמצעות סוכן פנסיוני מטעמה או באמצעות סוכן פנסיוני מטעמו של המעסיק או בלי סוכן פנסיוני כלל.  
+
* העובדת יכולה לבצע את תהליך ההצטרפות לביטוח הפנסיוני באמצעות סוכן פנסיוני מטעמה או באמצעות סוכן פנסיוני מטעמו של המעסיק, או בלי סוכן פנסיוני כלל.  
* למעסיק אסור לכפות על העובדת את רצונו בנושאים אלה או להתנות את העברת הכספים בכך שהעובדת תבחר בחברה מוסימת או תשמתש בשירותיו של סוכן מסוים.
+
* למעסיק אסור לכפות על העובדת את רצונו בנושאים אלה או להתנות את העברת הכספים בכך שהעובדת תבחר בחברה מוסימת או תשתמש בשירותיו של סוכן מסוים.
 
* '''למידע נוסף ראו:'''
 
* '''למידע נוסף ראו:'''
 
** [[חובת ביטוח פנסיוני לעובדים]]
 
** [[חובת ביטוח פנסיוני לעובדים]]
שורה 158: שורה 171:
 
** [[בחירת מסלול ההשקעה של כספי הביטוח הפנסיוני]]
 
** [[בחירת מסלול ההשקעה של כספי הביטוח הפנסיוני]]
 
** [[בחירת סוכן פנסיוני]]
 
** [[בחירת סוכן פנסיוני]]
 +
<קטע סוף=פסקה שניה/>
  
 
== <span class="label label-for-heading">4</span> תנאי עבודה==
 
== <span class="label label-for-heading">4</span> תנאי עבודה==
החל מחודש אפריל 2018 שבוע עבודה מלא הוא {{נתון:שעות שבועיות}} שעות (במקום 43 שעות). במקצועות מסוימים ובמקומות עבודה מסוימים שבוע העבודה קצר יותר ויכול לנוע בין 36 ל-40 שעות. כל שעת עבודה מעבר למספר השעות הנ"ל באותו שבוע נחשבת לשעה נוספת ומזכה בתוספת שכר.  
+
החל מחודש אפריל 2018 שבוע עבודה מלא הוא {{נתון:שעות שבועיות}} שעות (במקום 43 שעות). במקצועות מסוימים ובמקומות עבודה מסוימים שבוע העבודה קצר יותר ויכול לנוע בין 36 ל-40 שעות. כל שעת עבודה שמעבר למספר שעות אלה באותו שבוע נחשבת לשעה נוספת ומזכה בתוספת שכר.  
 
* למידע נוסף ראו [[צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק ל-42 שעות שבועיות]].
 
* למידע נוסף ראו [[צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק ל-42 שעות שבועיות]].
===הפסקות בעבודה===
+
===הפסקות בעבודה===<!--פסקה זו מוטמעת בזכותון נשים חרדיות בעבודה-->
עובדת זכאית להפסקות בעבודה (45 דקות שלפחות 30 דקות מוכן הן ברציפות), בהתאם לאורך יום העבודה, שבוע העבודה וסוג העבודה, שבה היא מועסקת.
+
<קטע התחלה=פסקה שלישית/>
* [[עובד בעבודת כפיים|עובדת בעבודת כפיים]] זכאית להפסקות אלא אם היא מועסקת במהלך יום עבודה של 6 שעות לפחות;
+
עובדת זכאית להפסקות בעבודה (45 דקות שלפחות 30 דקות מתוכן הן ברציפות), בהתאם לאורך יום העבודה, שבוע העבודה, וסוג העבודה שבה היא מועסקת.
* עובדת בעבודה '''שאינה''' עבודת כפיים זכאית להפסקות אלא אם היא מועסקת מעל 9 שעות ביום, אם היא מועסקת בשבוע עבודה בן 5 ימים;
+
* [[עובד בעבודת כפיים|עובדת בעבודת כפיים]] זכאית להפסקות אלה אם היא מועסקת במהלך יום עבודה של 6 שעות לפחות.
* עובדת בעבודה '''שאינה''' עבודת כפיים זכאית להפסקות אלא אם היא מועסקת מעל 8 שעות ביום, אם היא מועסקת בשבוע עבודה בן 6 ימים.  
+
* עובדת בעבודה '''שאינה''' עבודת כפיים זכאית להפסקות אלה אם היא מועסקת:
* הפסקות אלה אינן חלק משעות העבודה והמעסיק אינו חייב לשלם עבורן אלא אם דרש מהעובדת להישאר במקום העבודה במהלך ההפסקה.  
+
** מעל 9 שעות ביום, בשבוע עבודה בן 5 ימים.
 +
** מעל 8 שעות ביום, בשבוע עבודה בן 6 ימים.  
 +
* הפסקות אלה אינן חלק משעות העבודה והמעסיק אינו חייב לשלם עבורן, אלא אם דרש מהעובדת להישאר במקום העבודה במהלך ההפסקה.  
 
* הפסקות לצורך שימוש בשירותים או לצורך תפילה ניתנות לכלל העובדים ללא קשר לסוג העבודה או אורך יום העבודה.
 
* הפסקות לצורך שימוש בשירותים או לצורך תפילה ניתנות לכלל העובדים ללא קשר לסוג העבודה או אורך יום העבודה.
* '''למידע נוסף ראו:''' [[הפסקות בעבודה]]
+
* '''למידע נוסף ראו:''' [[הפסקות בעבודה]].
 +
<קטע סוף=פסקה שלישית/>
  
===הפסקות לצורך שימוש בשירותים===
+
===הפסקות לצורך שימוש בשירותים===<!--פסקה זו מוטמעת בזכותון נשים חרדיות בעבודה-->
מעסיק חייב לאפשר לעובד הפסקות לצורך שימוש בשירותים לפי צרכיה של העובדת ואף לדאוג לקיומם של חדרי שירותים סבירים וראויים.  
+
<קטע התחלה=פסקה רביעית/>
 +
מעסיק חייב לאפשר לעובדת הפסקות לצורך שימוש בשירותים לפי צרכיה ואף לדאוג לקיומם של חדרי שירותים סבירים וראויים.  
 
* הפסקות אלה נחשבות כחלק משעות העבודה ולמעסיק אסור לנכות אותן מהשכר.
 
* הפסקות אלה נחשבות כחלק משעות העבודה ולמעסיק אסור לנכות אותן מהשכר.
 
* '''למידע נוסף ראו:'''  
 
* '''למידע נוסף ראו:'''  
** [[הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים במהלך העבודה]].
+
** [[הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים במהלך העבודה]]
** ‏‏[[חדר שירותים תקין וראוי לשימוש העובדים במקום העבודה או בקרבתו]].
+
** ‏‏[[חדר שירותים תקין וראוי לשימוש העובדים במקום העבודה או בקרבתו]]
 
+
<קטע סוף=פסקה רביעית/>
===עבודה ביום חול===
+
===עבודה ביום חול===<!--פסקה זו מוטמעת בזכותון נשים חרדיות בעבודה-->
יום עבודה מלא נע בין 8 ל-9 שעות (ומשתנה בהתאם לאורך שבוע העבודה במקום העבודה ולהסכמים ספציפיים שחלים באותו מקום או באותו ענף). על כל שעה נוספת בכל יום זכאית העובדת לתוספת שכר.
+
<קטע התחלה=פסקה חמישית/>
 +
יום עבודה מלא נע בין 8 ל-9 שעות (משתנה בהתאם לאורך שבוע העבודה במקום העבודה ולהסכמים ספציפיים שחלים באותו מקום או באותו ענף). על כל שעה נוספת בכל יום זכאית העובדת לתוספת שכר.
 
* '''ב[[עבודה במשמרת לילה]]''' (משמרת שלפחות שעתיים מתוכה הן בין השעות 22:00 ל-06:00) יום עבודה מלא לא יעלה על 7 שעות (ובמקרים מסוימים גם פחות מכך). כל שעה מעבר להן תיחשב לשעה נוספת המזכה ב[[גמול עבור שעות נוספות]].
 
* '''ב[[עבודה במשמרת לילה]]''' (משמרת שלפחות שעתיים מתוכה הן בין השעות 22:00 ל-06:00) יום עבודה מלא לא יעלה על 7 שעות (ובמקרים מסוימים גם פחות מכך). כל שעה מעבר להן תיחשב לשעה נוספת המזכה ב[[גמול עבור שעות נוספות]].
 
* '''למידע נוסף ראו:'''
 
* '''למידע נוסף ראו:'''
שורה 185: שורה 204:
 
** [[עבודה במשמרת לילה]]
 
** [[עבודה במשמרת לילה]]
 
** [[הפסקה בין יום עבודה למשנהו]]
 
** [[הפסקה בין יום עבודה למשנהו]]
 
+
<קטע סוף=פסקה חמישית/>
===עבודה בימי שישי וערבי חג===
+
===עבודה בימי שישי או בימים שלפני המנוחה השבועית וערבי חג===
{{הערת עריכה|ייתכן שכאן צריך לנסח משו כללי על ערבי המנוחה השבועית ובזכותון של החרדי להתיחס ספציפית לימי שישי |חתימה=[[משתמש:שרון הורנשטיין|שרון הורנשטיין]] ([[שיחת משתמש:שרון הורנשטיין|שיחה]]) 12:50, 23 בינואר 2019 (IST)}}
+
<קטע התחלה=פסקה שישית/>
היום שלפני יום המנוחה השבועית (ימי שישי ליהודים, ימים חמישי או שבת לבני דתות אחרות לפי בחירתם), וכן ערבי חג הם ימי עבודה קצרים יותר, ויכולים לנוע בין 5 ל-8 שעות, בהתאם להסכמים וצווי הרחבה שחלים על כל מקום  עבודה.
+
היום שלפני יום המנוחה השבועית (ימי שישי ליהודים, ימים חמישי או שבת לבני דתות אחרות לפי בחירתם) וכן ערבי חג, הם ימי עבודה קצרים יותר, ויכולים לנוע בין 5 ל-8 שעות, בהתאם להסכמים וצווי הרחבה שחלים על כל מקום  עבודה.
 
* בערב חג שאינו חג דתי יהודי (יום העצמאות) אורך יום עבודה לא יעלה על 7 שעות.
 
* בערב חג שאינו חג דתי יהודי (יום העצמאות) אורך יום עבודה לא יעלה על 7 שעות.
 
* '''למידע נוסף ראו:'''
 
* '''למידע נוסף ראו:'''
 
** [[יום עבודה ושבוע עבודה]]
 
** [[יום עבודה ושבוע עבודה]]
 
** [[זכותון עובדים בחגים]]
 
** [[זכותון עובדים בחגים]]
 
+
<קטע סוף=פסקה שישית/>
===שעות נוספות===
+
===שעות נוספות===<!--פסקה זו מוטמעת בזכותון נשים חרדיות בעבודה-->
כל עבודה שמעבר למכסה היומית הנ"ל וכן כל שעה מעבר למכסה השבועית הנ"ל נחשבות לשעות נוספות.
+
<קטע התחלה=פסקה שביעית/>
* בכל מקרה כל שעה נוספת זכאית העובדת לשכר גבוה מהשכר הרגיל. (125% בשעתיים הנוספות הראשונות, ו-150% בשעות הנוספות שמעבר).  
+
כל עבודה שמעבר למכסה היומית וכן כל שעה מעבר למכסה השבועית נחשבות לשעות נוספות.
 +
* בכל מקרה של שעה נוספת זכאית העובדת לשכר גבוה מהשכר הרגיל (125% בשעתיים הנוספות הראשונות, ו-150% בשעות הנוספות שמעבר).  
 
* קיימת מגבלה על מספר השעות הנוספות שבהן ניתן להעסיק עובדים.  
 
* קיימת מגבלה על מספר השעות הנוספות שבהן ניתן להעסיק עובדים.  
 
* עובדת בהריון שהודיעה למעסיקה על ההריון פטורה מעבודה בשעות נוספות מהחודש החמישי להריון ואילך.
 
* עובדת בהריון שהודיעה למעסיקה על ההריון פטורה מעבודה בשעות נוספות מהחודש החמישי להריון ואילך.
שורה 202: שורה 222:
 
** [[מגבלות על העסקה בשעות נוספות]]
 
** [[מגבלות על העסקה בשעות נוספות]]
 
** [[גמול עבור שעות נוספות]]
 
** [[גמול עבור שעות נוספות]]
 
+
<קטע סוף=פסקה שביעית/>
===עבודה במשמרות שנייה ושלישית בתעשייה===
+
===עבודה במשמרות שנייה ושלישית בתעשייה===<!--פסקה זו מוטמעת בזכותון נשים חרדיות בעבודה-->
{{הערת עריכה|הערה=פסקה זו לא קיימת אצל החרדיות.|חתימה=[[משתמש:שרון הורנשטיין|שרון הורנשטיין]] ([[שיחת משתמש:שרון הורנשטיין|שיחה]]) 09:01, 31 בינואר 2019 (IST)}}
+
<קטע התחלה=פסקה שמינית/>
* עובדות המועסקות במשמרות שנייה ושלישית בתעשייה שמרביתה מפעילה את קווי היצור שלה ב-3 משמרות מסביב לשעון זכאיות לזיכוי ממס הכנסה בשיעור 15% על הכנסתן מהעבודה באותן משמרות.
+
עובדות המועסקות במשמרות שנייה ושלישית בתעשייה שמרביתה מפעילה את קווי היצור שלה ב-3 משמרות מסביב לשעון זכאיות לזיכוי ממס הכנסה בשיעור 15% על הכנסתן מהעבודה באותן משמרות.
 
* אם משולמת לעובדת תוספת משמרת בכל שעה בלילה או במשמרת שנייה, והעובדת מבצעת שעות נוספות, יחושב [[גמול עבור שעות נוספות|הגמול עבור השעות הנוספות]] מתוך השכר הכולל את התוספת ולא מתוך שכר הבסיס בלבד.   
 
* אם משולמת לעובדת תוספת משמרת בכל שעה בלילה או במשמרת שנייה, והעובדת מבצעת שעות נוספות, יחושב [[גמול עבור שעות נוספות|הגמול עבור השעות הנוספות]] מתוך השכר הכולל את התוספת ולא מתוך שכר הבסיס בלבד.   
 
* '''למידע נוסף ראו [[זיכוי ממס הכנסה לעובדים במשמרות בתעשייה]]'''.
 
* '''למידע נוסף ראו [[זיכוי ממס הכנסה לעובדים במשמרות בתעשייה]]'''.
 
+
<קטע סוף=פסקה שמינית/>
===עבודה במשמרת לילה (בכל המקצועות)===
+
===עבודה במשמרת לילה (בכל המקצועות)===<!--פסקה זו מוטמעת בזכותון נשים חרדיות בעבודה-->
{{הערת עריכה|הערה=פסקה זו לא קיימת אצל החרדיות.|חתימה=[[משתמש:שרון הורנשטיין|שרון הורנשטיין]] ([[שיחת משתמש:שרון הורנשטיין|שיחה]]) 09:01, 31 בינואר 2019 (IST)}}
+
<קטע התחלה=פסקה תשיעית/>
 
 
 
קיימות הגבלות בחוק על העסקת נשים בעבודה במהלך הלילה (אף אם רק חלק מהמשמרת - ולא כולה - חל במהלך הלילה).
 
קיימות הגבלות בחוק על העסקת נשים בעבודה במהלך הלילה (אף אם רק חלק מהמשמרת - ולא כולה - חל במהלך הלילה).
 
* במקרים מסוימים מותר לנשים לסרב לעבוד במשמרת לילה או בחלקה, ולמעסיק אסור לסרב לקבל אותה לעבודה בשל סירובה.  
 
* במקרים מסוימים מותר לנשים לסרב לעבוד במשמרת לילה או בחלקה, ולמעסיק אסור לסרב לקבל אותה לעבודה בשל סירובה.  
שורה 221: שורה 240:
 
**[[העסקת נשים במשמרת לילה]]
 
**[[העסקת נשים במשמרת לילה]]
 
** [[איסור עבודת לילה מעל שבוע]]
 
** [[איסור עבודת לילה מעל שבוע]]
 
+
<קטע סוף=פסקה תשיעית/>
<!--===הפסקות לצורך תפילה===
+
===עבודה בעבודות המסכנות את בריאות העובדת===<!--פסקה זו מוטמעת בזכותון נשים חרדיות בעבודה-->
* עובדת רשאית להתפלל במהלך יום עבודתה בהתאם לדרישות הדת.
+
<קטע התחלה=פסקה אחת עשרה/>
** זמן התפילה ייקבע במקום העבודה בהתאם לצורכי העבודה ואילוציה, ובהתחשב בדרישות הדת.
+
החוק מטיל מגבלות על העסקת נשים בעבודות שעלולות לסכן את בריאותן.  
** הפסקת התפילה אינה חלק משעות העבודה, והמעסיק רשאי לנכות את זמני התפילה מהשכר של העובדת.  
+
* בחלק מהעבודות אסור להעסיק נשים מתחת לגיל 45, ובחלק המקומות אסור להעסיק עובדת בהריון או עובדת שמיניקה.  
* '''למידע נוסף ראו:''' [[זמן תפילה בעבודה]]
+
* '''למידע נוסף ראו [[הגבלות בהעסקת נשים בעבודות שמסכנות את בריאותן]]'''.
-->
+
<קטע סוף=פסקה אחת עשרה/>
{{הערת עריכה|הערה=הסתרתי כאן פסקה ששל הפקות לצורך תפילה,  יש להשאיר את זה רק בחרדיות|חתימה=[[משתמש:שרון הורנשטיין|שרון הורנשטיין]] ([[שיחת משתמש:שרון הורנשטיין|שיחה]]) 12:52, 23 בינואר 2019 (IST)}}
 
 
 
 
===איסור אפליה בתנאי העבודה===
 
===איסור אפליה בתנאי העבודה===
{{הערת עריכה|הערה=כאן השמטתיאת אליה על רקע דת  ועל רקע מוצא והשארתי אצל החרדיות את האפליה הזו|חתימה=[[משתמש:שרון הורנשטיין|שרון הורנשטיין]] ([[שיחת משתמש:שרון הורנשטיין|שיחה]]) 12:53, 23 בינואר 2019 (IST)}}
+
<קטע התחלה=פסקה עשירית/>
 
אסור להפלות בתנאי העבודה עובדת רק בשל היתה אישה, או בשל היותה אם לילדים, או בשל העובדה כי היא בהריון או עוברת טיפולי פוריות.  
 
אסור להפלות בתנאי העבודה עובדת רק בשל היתה אישה, או בשל היותה אם לילדים, או בשל העובדה כי היא בהריון או עוברת טיפולי פוריות.  
* עובדת שסבורה כי הופלתה על רקע אחת מהנסיבות הנ"ל, רשאית להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה או לפנות לארגון העובדים במקום עבודתה או לפנות לאחד מהארגונים העוסקים בזכויות עובדים או בזכויות נשים אשר רשאי להגיש את התביעה בשמה.  
+
* עובדת שסבורה כי הופלתה על רקע אחת מהנסיבות הללו, רשאית להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, או לפנות לארגון העובדים במקום עבודתה או לאחד מהארגונים העוסקים בזכויות עובדים או בזכויות נשים, הרשאי להגיש את התביעה בשמה.  
 
* '''למידע נוסף ראו:'''
 
* '''למידע נוסף ראו:'''
 
** [[אפליה אסורה בעבודה]]
 
** [[אפליה אסורה בעבודה]]
שורה 240: שורה 257:
 
** [[איסור אפליית עובדת בשל היותה בהריון]]
 
** [[איסור אפליית עובדת בשל היותה בהריון]]
 
** [[איסור פיטורי עובד/ת במהלך טיפולי פוריות]]
 
** [[איסור פיטורי עובד/ת במהלך טיפולי פוריות]]
 
+
<קטע סוף=פסקה עשירית/>
===עבודה בעבודות המסכנות את בריאות העובדת===
 
החוק מטיל מגבלות על העסקת נשים בעבודות שעלולות לסכן את בריאותן.
 
* בחלק מהעבודות אסור להעסיק נשים מתחת לגיל 45, ובחלק המקומות אסור להעסיק עובדות בהריון או עובדת שמיניקה.
 
* '''למידע נוסף ראו [[הגבלות בהעסקת נשים בעבודות שמסכנות את בריאותן]]'''.
 
  
 
== <span class="label label-for-heading">5</span> חופש בחגים==
 
== <span class="label label-for-heading">5</span> חופש בחגים==
{{הערת עריכה|הערה=לא להטמיע. להשאיר בנפרד לכללי ולחרדים|חתימה=[[משתמש:שרון הורנשטיין|שרון הורנשטיין]] ([[שיחת משתמש:שרון הורנשטיין|שיחה]]) 17:27, 28 בינואר 2019 (IST)}}
+
ככלל, ימי החג נחשבים לימי חופש מעבודה שעבורם זכאית העובדת לשכר רגיל, כפי שהיתה מקבלת באותו יום עבור עבודתה אלמלא היה זה חג.
ככלל ימי החג נחשבים לימי חופש מעבודה שעבורם זכאית העובדת לשכר רגיל אם היתה אמורה לעבוד באותו יום אלמלא היה זה חג.
 
 
* עובדת ששכרה נקבע לפי מספר ימי העבודה או לפי מספר שעות העבודה שעבדה בפועל, תהיה זכאית לתשלום [[דמי חגים]] (תשלום בגובה השכר) עבור החג שבו נעדרה מעבודתה, בתנאי שצברה ותק של לפחות 3 חודשים במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדרה ביום שלפני החג וביום שלאחריו או שנעדרה בהסכמת המעסיק (למשל עקב [[חופשה שנתית|חופשה]], אי שיבוץ למשמרת באותם ימים וכו').
 
* עובדת ששכרה נקבע לפי מספר ימי העבודה או לפי מספר שעות העבודה שעבדה בפועל, תהיה זכאית לתשלום [[דמי חגים]] (תשלום בגובה השכר) עבור החג שבו נעדרה מעבודתה, בתנאי שצברה ותק של לפחות 3 חודשים במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדרה ביום שלפני החג וביום שלאחריו או שנעדרה בהסכמת המעסיק (למשל עקב [[חופשה שנתית|חופשה]], אי שיבוץ למשמרת באותם ימים וכו').
 
* עובדת שהועסקה בפועל במהלך החג זכאית לשכר גבוה יותר משכרה הרגיל (תוספת של 50%, ואם הועסקה באותו יום שלא מתוך בחירה היא עשויה להיות זכאית לשכר גבוה עוד יותר) ובנוסף ליום מנוחה חלופי.
 
* עובדת שהועסקה בפועל במהלך החג זכאית לשכר גבוה יותר משכרה הרגיל (תוספת של 50%, ואם הועסקה באותו יום שלא מתוך בחירה היא עשויה להיות זכאית לשכר גבוה עוד יותר) ובנוסף ליום מנוחה חלופי.
 
* '''חשוב להדגיש: לא כל החגים נחשבים לימי חופש.'''
 
* '''חשוב להדגיש: לא כל החגים נחשבים לימי חופש.'''
{{דוגמה|[[חנוכה]], [[פורים, תענית אסתר ושושן פורים|פורים]] ו[[תשעה באב]] אינם ימי חופש אלא ימי עבודה רגילים, אלא אם נקבע אחרת במקום העבודה הספציפי או בענף שבו העובדת מועסקת.}}
+
{{דוגמה|[[חנוכה]], [[פורים, תענית אסתר ושושן פורים|פורים]] ו[[תשעה באב]] נחשבים ימי עבודה רגילים, אלא אם נקבע אחרת במקום העבודה הספציפי או בענף שבו העובדת מועסקת.}}
  
* כמו כן ימי חול המועד לא נחשבים לימי חג אלא לימי עבודה רגילים (בחלק ממקומות העבודה מקובל להנהיג ימי עבודה מקוצרים בתקופה זו).
+
* כמו כן, ימי חול המועד לא נחשבים לימי חג אלא לימי עבודה רגילים (בחלק ממקומות העבודה מקובל להנהיג ימי עבודה מקוצרים בתקופה זו).
* גם ערבי החג אינם נחשבים לימי חופשה אלא יום עבודה מקוצר.  
+
* גם ערב חג אינו נחשב יום חופשה, אלא יום עבודה מקוצר.  
{{טיפ| עובדת המעוניינת להיעדר מעבודתה בערב החג, או בחגים ומועדים שאינם מוכרים כ"ימי חג" או בחול המועד, יכולה לעשות זאת בהסכמת המעסיק על חשבון [[חופשה שנתית|ימי החופשה השנתית שצברה]]. כמו כן היא יכולה לבחור 2 מתוך הימים הללו כ[[ימי חופשה לבחירה|ימי בחירה]], שבהם תוכל לצאת לחופשה ללא צורך בקבלת הסכמת המעסיק, בתנאי שתודיע לו לפחות 30 ימים מראש. }}
+
{{טיפ| עובדת המעוניינת להיעדר מעבודתה בערב חג, או בחגים ומועדים שאינם מוכרים כ"ימי חג" או בחול המועד, יכולה לעשות זאת בהסכמת המעסיק על חשבון [[חופשה שנתית|ימי החופשה השנתית שצברה]]. כמו כן היא יכולה לבחור 2 מתוך הימים הללו כ[[ימי חופשה לבחירה|ימי בחירה]], שבהם תוכל לצאת לחופשה ללא צורך בקבלת הסכמת המעסיק, בתנאי שתודיע לו לפחות 30 ימים מראש. }}
* למידע נוסף ראו:
+
*''' למידע נוסף ראו:'''
 
**  [[זכותון עובדים בחגים]]
 
**  [[זכותון עובדים בחגים]]
 
** [[חגים יהודיים]]
 
** [[חגים יהודיים]]
**  [[חגים מוסלמיים]]
 
** [[חגים דרוזיים]]
 
** [[חגים נוצריים]]
 
  
== <span class="label label-for-heading">6</span> חופשה שנתית ==
+
== <span class="label label-for-heading">6</span> חופשה שנתית ==<!--פסקה זו מוטמעת בזכותון נשים חרדיות בעבודה-->
 +
<קטע התחלה=פסקה שתים עשרה/>
 
כל עובדת זכאית למספר ימי חופשה בתשלום בהתאם לוותק שצברה במקום עבודתה.
 
כל עובדת זכאית למספר ימי חופשה בתשלום בהתאם לוותק שצברה במקום עבודתה.
* המעסיק רשאי לבחור מתי תצא העובדת לחופשה אך עליו להתחשב ברצונה ובבקשתה לצאת לחופשה במועדים שהיא מבקשת לעשות כן.
+
* המעסיק רשאי לבחור מתי תצא העובדת לחופשה, אך עליו להתחשב ברצונה ובבקשתה לצאת לחופשה במועדים שהיא מבקשת לעשות כן.
 
* המעסיק אף רשאי לקבוע מראש ימים שבהם העובדת תצא ל[[חופשה ביוזמת המעסיק|חופשה מרוכזת]] (כפויה).
 
* המעסיק אף רשאי לקבוע מראש ימים שבהם העובדת תצא ל[[חופשה ביוזמת המעסיק|חופשה מרוכזת]] (כפויה).
 
* העובדת יכולה לבחור 2 ימים ספציפיים בשנה, שבהם תצא לחופש ללא צורך לקבל את רשות המעסיק אך בתנאי שהודיעה לו על כך לפחות 30 ימים מראש.   
 
* העובדת יכולה לבחור 2 ימים ספציפיים בשנה, שבהם תצא לחופש ללא צורך לקבל את רשות המעסיק אך בתנאי שהודיעה לו על כך לפחות 30 ימים מראש.   
שורה 276: שורה 286:
 
** [[חישוב מספר ימי החופשה השנתית]]
 
** [[חישוב מספר ימי החופשה השנתית]]
 
** [[ימי חופשה לבחירה]]
 
** [[ימי חופשה לבחירה]]
 +
<קטע סוף=פסקה שתים עשרה/>
  
 
== <span class="label label-for-heading">7</span> ימי מחלה של העובדת ובני משפחתה==
 
== <span class="label label-for-heading">7</span> ימי מחלה של העובדת ובני משפחתה==
* עובדת צוברת זכאות ל-1.5 ימי מחלה עבור כל חודש עבודה במשרה מלאה אצל אותו מעסיק (כלומר ל- 18 ימי מחלה בשנה).
+
<קטע התחלה=פסקה שלוש עשרה/>
 +
עובדת צוברת זכאות ל-1.5 ימי מחלה עבור כל חודש עבודה במשרה מלאה אצל אותו מעסיק (כלומר ל-18 ימי מחלה בשנה).
 
* כאשר העובדת נעדרת מהעבודה בשל מחלה, היא זכאית לתשלום מהמעסיק החל מהיום השני להיעדרותה (ניכוי ימי המחלה נעשה, בכל מקרה, החל מהיום הראשון).  
 
* כאשר העובדת נעדרת מהעבודה בשל מחלה, היא זכאית לתשלום מהמעסיק החל מהיום השני להיעדרותה (ניכוי ימי המחלה נעשה, בכל מקרה, החל מהיום הראשון).  
 
*במקומות עבודה מסוימים זכאית העובדת לתשלום כבר מיום ההיעדרות הראשון.
 
*במקומות עבודה מסוימים זכאית העובדת לתשלום כבר מיום ההיעדרות הראשון.
* ניתן לזקוף ימי היעדרות על חשבון ימי המחלה גם כאשר מדובר במחלה של בן משפחה: [[ימי מחלה עקב מחלת ילד|ילדים]], [[ימי מחלה עקב מחלת הורה|הורים]] ו[[ימי מחלה עקב מחלת בן/בת הזוג|בן הזוג]]
+
* ניתן לזקוף ימי היעדרות על חשבון ימי המחלה גם כאשר מדובר במחלה של בן משפחה: [[ימי מחלה עקב מחלת ילד|ילדים]], [[ימי מחלה עקב מחלת הורה|הורים]] ו[[ימי מחלה עקב מחלת בן/בת הזוג|בן הזוג]].
 
* '''למידע נוסף ראו:'''
 
* '''למידע נוסף ראו:'''
 
** [[זכויות עובדים בעת מחלה]]
 
** [[זכויות עובדים בעת מחלה]]
שורה 289: שורה 301:
 
** [[ימי מחלה לצורך סיוע אישי של הורה לאדם עם מוגבלות]]
 
** [[ימי מחלה לצורך סיוע אישי של הורה לאדם עם מוגבלות]]
 
** [[פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר עקב בריאות לקויה שלו או של בן משפחתו]]
 
** [[פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר עקב בריאות לקויה שלו או של בן משפחתו]]
 +
**[[ימי מחלה או חופשה בשל היעדרות לשם טיפול בהורה אשר תרם איברים להשתלה]]
 +
**[[ימי מחלה או חופשה בשל היעדרות לשם טיפול בבן זוג אשר תרם איברים להשתלה]]
 +
<קטע סוף=פסקה שלוש עשרה/>
  
== <span class="label label-for-heading">8</span> תקופת ההריון ==
+
== <span class="label label-for-heading">8</span> תקופת ההריון ==<!-- פסקה זו מוטמעת בזכותון נשים חרדיות בעבודה-->
 +
<קטע התחלה=פסקה ארבע עשרה/>
 
עובדת בהריון זכאית ללא מעט זכויות, הקלות והגנות במקום העבודה.  לשם כך עליה [[מסירת הודעה של עובדת למעסיק לגבי הריונה|להודיע למעסיק]] כי היא בהריון.
 
עובדת בהריון זכאית ללא מעט זכויות, הקלות והגנות במקום העבודה.  לשם כך עליה [[מסירת הודעה של עובדת למעסיק לגבי הריונה|להודיע למעסיק]] כי היא בהריון.
 
===איסור פגיעה בהיקף המשרה, פיטורים ואיסור אפליה===
 
===איסור פגיעה בהיקף המשרה, פיטורים ואיסור אפליה===
שורה 309: שורה 325:
 
{{טיפ|היעדרות זו אינה באה על חשבון מחלה או חופשה, ולמעסיק אסור לנכות את תקופת ההיעדרות מסך [[ימי מחלה|ימי המחלה]] או מימי [[חופשה שנתית|החופשה השנתית]] שהעובדת צברה. כמו כן, אסור למעסיק לנכות את תקופת ההיעדרות משכרה של העובדת.}}
 
{{טיפ|היעדרות זו אינה באה על חשבון מחלה או חופשה, ולמעסיק אסור לנכות את תקופת ההיעדרות מסך [[ימי מחלה|ימי המחלה]] או מימי [[חופשה שנתית|החופשה השנתית]] שהעובדת צברה. כמו כן, אסור למעסיק לנכות את תקופת ההיעדרות משכרה של העובדת.}}
  
* בן זוגה של העובדת זכאי להיעדר מעבודתו על חשבון [[ימי מחלה|ימי המחלה]] שלו (עד 7 ימי היעדרות) לצורך ליווי אשתו לבדיקות, וזאת בנסיבות שבהן קיים סיכון לה או לעובר או במקרים שבהן היא תלויה בעזרת הזולת.
+
* בן זוגה של העובדת זכאי להיעדר מעבודתו על חשבון [[ימי מחלה|ימי המחלה]] שלו (עד 7 ימי היעדרות) לצורך ליווי אשתו לבדיקות, וזאת בנסיבות שבהן קיים סיכון לה או לעובר, או במקרים שבהם היא תלויה בעזרת הזולת.
 
* '''למידע נוסף ראו:'''
 
* '''למידע נוסף ראו:'''
 
** [[תשלום עבור היעדרות מהעבודה עקב בדיקות הריון]]
 
** [[תשלום עבור היעדרות מהעבודה עקב בדיקות הריון]]
שורה 315: שורה 331:
  
 
===שמירת הריון===
 
===שמירת הריון===
המוסד לביטוח לאומי משלם '''[[גמלה לשמירת הריון]]''' בתנאי שהעובדת הציגה אישור רפואי בדבר היותה בשמירת הריון והיא נעדרה מעבודתה בשל שמירת הריון לפחות 30 יום.  
+
המוסד לביטוח לאומי משלם '''[[גמלה לשמירת הריון]]''' בתנאי שהעובדת הציגה אישור רפואי על היותה בשמירת הריון והיא נעדרה מעבודתה בשל שמירת הריון לפחות 30 יום.  
 
* עובדת שנעדרה בשל מצבה הרפואי לרגל ההריון ואינה זכאית ל[[גמלה לשמירת הריון]], זכאית לתשלום '''[[דמי מחלה]]''' מהמעסיק, על חשבון ימי המחלה הצבורים לזכותה ועד לניצולם המלא.
 
* עובדת שנעדרה בשל מצבה הרפואי לרגל ההריון ואינה זכאית ל[[גמלה לשמירת הריון]], זכאית לתשלום '''[[דמי מחלה]]''' מהמעסיק, על חשבון ימי המחלה הצבורים לזכותה ועד לניצולם המלא.
 
*'''למידע נוסף ראו''':
 
*'''למידע נוסף ראו''':
שורה 323: שורה 339:
 
===שעות נוספות, עבודות מסוכנות ועבודה במשמרות===
 
===שעות נוספות, עבודות מסוכנות ועבודה במשמרות===
 
החוק אוסר על העסקת עובדת בעבודת שעשויות לסכן אותה או את העובר.  
 
החוק אוסר על העסקת עובדת בעבודת שעשויות לסכן אותה או את העובר.  
* החל מהחודש החמישי להריון אסור להעסיק את העובדת בשעות נוספות אלא אם העובדת הסכימה לכך בכתב וצירפה אישור שמעיד שהדבר אינו מסוכן לה או לעובר.
+
* החל מהחודש החמישי להריון אסור להעסיק את העובדת בשעות נוספות, אלא אם העובדת הסכימה לכך בכתב וצירפה אישור שמעיד כי הדבר אינו מסוכן לה או לעובר.
 
* עובדת שנאלצה להיעדר מעבודתה לפחות 30 יום מפני שסביבת העבודה או סוג העבודה מהווים סכנה לה או לעובר, עשויה להיות זכאית ל[[גמלה לשמירת הריון]] מהמוסד לביטוח לאומי, בהתאם לתנאי הזכאות.
 
* עובדת שנאלצה להיעדר מעבודתה לפחות 30 יום מפני שסביבת העבודה או סוג העבודה מהווים סכנה לה או לעובר, עשויה להיות זכאית ל[[גמלה לשמירת הריון]] מהמוסד לביטוח לאומי, בהתאם לתנאי הזכאות.
 
* עובדת בהריון רשאית לצאת ל[[חופשה ללא תשלום]] אם רופא אישר בכתב כי סוג העבודה, מקומה או אופן ביצועה מסכנים את עוברה או אותה בשל היותה בהריון, או אינם מאפשרים לה לבצע את עבודתה, והמעסיק לא מצא לה עבודה חלופית מתאימה.
 
* עובדת בהריון רשאית לצאת ל[[חופשה ללא תשלום]] אם רופא אישר בכתב כי סוג העבודה, מקומה או אופן ביצועה מסכנים את עוברה או אותה בשל היותה בהריון, או אינם מאפשרים לה לבצע את עבודתה, והמעסיק לא מצא לה עבודה חלופית מתאימה.
שורה 329: שורה 345:
 
**  [[הגבלת עבודה בהריון]]
 
**  [[הגבלת עבודה בהריון]]
 
** [[גמלה לשמירת הריון]]
 
** [[גמלה לשמירת הריון]]
** [[חופשה ללא תשלום לעובדת בהריון אשר נעדרה מעבודתה בשל סוג העבודה, מקומה או אופן ביצועה]].
+
** [[חופשה ללא תשלום לעובדת בהריון אשר נעדרה מעבודתה בשל סוג העבודה, מקומה או אופן ביצועה]]
  
 
===עובדת הנמצאת בטיפולי פוריות===
 
===עובדת הנמצאת בטיפולי פוריות===
 
עובדת זכאית להיעדר מעבודתה לצורך [[טיפולי פוריות]] ו[[הפריה חוץ גופית (IVF)|הפריה חוץ גופית]] ואסור לפטר אותה בימי ההיעדרות בגין הטיפולים ובמשך 150 ימים שלאחר תום ההיעדרות, וזאת ללא תלות בוותק של העובדת במקום העבודה.
 
עובדת זכאית להיעדר מעבודתה לצורך [[טיפולי פוריות]] ו[[הפריה חוץ גופית (IVF)|הפריה חוץ גופית]] ואסור לפטר אותה בימי ההיעדרות בגין הטיפולים ובמשך 150 ימים שלאחר תום ההיעדרות, וזאת ללא תלות בוותק של העובדת במקום העבודה.
 
* בנוסף אסור לפטר עובדת העוברת טיפולי פוריות במשך 150 ימים מתחילת טיפולי הפוריות, גם אם לא נעדרה מהעבודה, בתנאי שהעובדת מועסקת אצל אותו מעסיק לפחות 6 חודשים.
 
* בנוסף אסור לפטר עובדת העוברת טיפולי פוריות במשך 150 ימים מתחילת טיפולי הפוריות, גם אם לא נעדרה מהעבודה, בתנאי שהעובדת מועסקת אצל אותו מעסיק לפחות 6 חודשים.
* במקרה שעובדת נאלצה להיעדר מהעבודה לצורך טיפולי הפוריות, עליה להודיע מראש למעסיק על ההיעדרות הצפויה ולהציג בפניו אישור רפואי על הטיפול.
+
* במקרה שהעובדת נאלצה להיעדר מהעבודה לצורך טיפולי הפוריות, עליה להודיע מראש למעסיק על ההיעדרות הצפויה ולהציג בפניו אישור רפואי על הטיפול.
 
* '''למידע נוסף ראו:'''
 
* '''למידע נוסף ראו:'''
 
** [[איסור פיטורי עובד/ת במהלך טיפולי פוריות]]
 
** [[איסור פיטורי עובד/ת במהלך טיפולי פוריות]]
** [[ימי מחלה בגין טיפולי פוריות]]
+
** [[היעדרות מהעבודה וימי מחלה בגין טיפולי פוריות]]
 +
<קטע סוף=פסקה ארבע עשרה/>
  
== <span class="label label-for-heading">9</span> אחרי הלידה ==
+
== <span class="label label-for-heading">9</span> אחרי הלידה ==<!--פסקה זו מוטמעת בזכותון נשים חרדיות בעבודה-->
עובדת שילדה זכאית לצאת תשלום דמי לידה ולצאת לחופשת לידה, שבמהלכה [[איסור פיטורי עובד/ת במהלך חופשת לידה|אסור לפטר]] אותה.
+
<קטע התחלה=פסקה חמש עשרה/>
הזכאות לתשלום [[דמי לידה]] במהלך חופשת הלידה נקבעת בהתאם לתקופה שהעובדת שילמה דמי ביטוח לאומי כעובדת שכירה או עצמאית או כמקבלת קצבאות מסוימות.
+
עובדת שילדה זכאית לצאת לחופשת לידה שבמהלכה [[איסור פיטורי עובד/ת במהלך חופשת לידה|אסור לפטר]] אותה.
 +
במהלך חופשת הלידה העובדת זכאית לתשלום [[דמי לידה]], בהתאם לתקופה ששילמה דמי ביטוח לאומי כעובדת שכירה או עצמאית, או כמקבלת קצבאות מסוימות.
 
* חשוב להדגיש שרק עבור '''חלק מהחופשה''' ניתן תשלום מהמוסד לביטוח לאומי.
 
* חשוב להדגיש שרק עבור '''חלק מהחופשה''' ניתן תשלום מהמוסד לביטוח לאומי.
 
* '''למידע נוסף ראו:'''
 
* '''למידע נוסף ראו:'''
שורה 351: שורה 369:
 
* עובדת שעבדה לפחות שנה אצל המעסיק או באותו מקום עבודה, זכאית לחופשת לידה של 26 שבועות (שרק חלק ממנה הוא [[דמי לידה|בתשלום]]).
 
* עובדת שעבדה לפחות שנה אצל המעסיק או באותו מקום עבודה, זכאית לחופשת לידה של 26 שבועות (שרק חלק ממנה הוא [[דמי לידה|בתשלום]]).
 
* עובדת שעבדה פחות מ-12 חודשים אצל אותו מעסיק, זכאית לחופשת לידה של 15 שבועות (שחלקה או כולה בתשלום, בהתאם ל[[דמי לידה|תנאי הזכאות של דמי לידה]]).
 
* עובדת שעבדה פחות מ-12 חודשים אצל אותו מעסיק, זכאית לחופשת לידה של 15 שבועות (שחלקה או כולה בתשלום, בהתאם ל[[דמי לידה|תנאי הזכאות של דמי לידה]]).
* יולדת שילדה באותה לידה יותר מתינוק אחד, זכאית להאריך את חופשת הלידה ב-3 שבועות על כל תינוק נוסף.
+
* מי שילדה באותה לידה יותר מתינוק אחד, זכאית להאריך את חופשת הלידה ב-3 שבועות על כל תינוק נוסף.
 
* 7 שבועות מתוך חופשת הלידה (או פחות מזה, כרצון העובדת) ניתן לקחת לפני יום הלידה המשוער ואת שאר השבועות אחרי יום הלידה.  
 
* 7 שבועות מתוך חופשת הלידה (או פחות מזה, כרצון העובדת) ניתן לקחת לפני יום הלידה המשוער ואת שאר השבועות אחרי יום הלידה.  
 
* '''למידע נוסף ראו:'''
 
* '''למידע נוסף ראו:'''
 
** [[חופשת לידה]]
 
** [[חופשת לידה]]
** [[איסור פיטורי עובד/ת במהלך חופשת לידה]]
 
  
 
===הגנה על היולדת מפני פיטורין===
 
===הגנה על היולדת מפני פיטורין===
מעסיק אינו רשאי למנוע מעובדת לצאת לחופשת לידה, או לפטר עובדת במהלך החופשה ולמשך 60 יום לאחריה.
+
מעסיק אינו רשאי למנוע מעובדת לצאת לחופשת לידה, או לפטר עובדת במהלך החופשה. כמו כן אסור למעסיק לפטר את העובדת במשך 60 יום לאחריה אלא אם קיבל היתר לכך ממשרד הכלכלה.
* במקרה של אשפוז ממושך של העובדת לאחר הלידה או של התינוק, ניתן [[פיצול חופשת לידה|לפצל]] או [[הארכת חופשת לידה בשל אשפוז של היולדת או של התינוק|להאריך]] את חופשת הלידה.  
+
* במקרה של אשפוז ממושך של היולדת או של התינוק, ניתן [[פיצול חופשת לידה|לפצל]] או [[הארכת חופשת לידה בשל אשפוז של היולדת או של התינוק|להאריך]] את חופשת הלידה.  
* העובדת רשאית לקצר את חופשת הלידה, אך אסור לה לחזור לעבודה לפני שהסתיימה התקופה שעבורה היא מקבלת [[דמי לידה]] מהביטוח הלאומי. (במקרים חריגים, כגון מותו של העובר או מסירת הילד לאימוץ רשאית העובדת לחזור לעבודה מוקדם יותר).
+
* העובדת רשאית לקצר את חופשת הלידה, אך אסור לה לחזור לעבודה לפני שהסתיימה התקופה שעבורה היא מקבלת [[דמי לידה]] מהביטוח הלאומי. (במקרים חריגים, כגון מותו של העובר או מסירת התינוק לאימוץ רשאית העובדת לחזור לעבודה מוקדם יותר).
 
* '''למידע נוסף ראו:'''
 
* '''למידע נוסף ראו:'''
 
**  [[הארכת חופשת לידה בשל אשפוז של היולדת או של התינוק]]
 
**  [[הארכת חופשת לידה בשל אשפוז של היולדת או של התינוק]]
** [[פיצול חופשת לידה]].
+
** [[פיצול חופשת לידה]]
  
 
===המשך יחסי עבודה בין היולדת למקום עבודתה===
 
===המשך יחסי עבודה בין היולדת למקום עבודתה===
שורה 389: שורה 406:
 
** [[היעדרות בן הזוג מעבודה בשל אשפוז של היולדת (חל"ת)]]
 
** [[היעדרות בן הזוג מעבודה בשל אשפוז של היולדת (חל"ת)]]
  
== <span class="label label-for-heading">10</span> חזרה לעבודה אחרי הלידה==
+
===התפטרות מהעבודה לצורך הטיפול בילד===
עובדת לאחר חופשת לידה זכאית להזדמנות ממשית להשתלב מחדש במקום עבודתה ולחזור לאותה עבודה שבה עבדה לפני יציאתה לחופשת הלידה ובאותם תנאים. לפיכך אסור לפטר או לפגוע בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת במשך חופשת הלידה ובמהלך 60 יום מתום חופשת הלידה, אלא בהיתר מאת משרד העבודה. שר העבודה ייתן היתר לפיטורים רק אם השתכנע שהם אינם קשורים ללידה או לחופשת הלידה.
+
* עובדת שהתפטרה לצורך טיפול בילד, עשויה להיות זכאית ל[[פיצויי פיטורים]], אם התפטרה בטרם עברו 9 חודשים מיום הלידה ובתנאי שהיא הועסקה באותו מקום עבודה או אצל אותו מעסיק במשך שנה אחת לפחות לפני ההתפטרות. 
{{הערת עריכה|הערה=לבדוק מתי אסור למגרי לפטר ומתי מותר בהיתר|חתימה=[[משתמש:שרון הורנשטיין|שרון הורנשטיין]] ([[שיחת משתמש:שרון הורנשטיין|שיחה]]) 17:57, 28 בינואר 2019 (IST)}}
+
* הזכות להתפטר ולקבל פיצויים תקפה למשך 9 החודשים כאמור, גם אם העובדת חזרה לעבוד במהלך תקופה זו.
* עובדת המועסקת במשרה שהיקפה לפחות 174 שעות בחודש, או במשרה מלאה כנהוג במקום עבודתה, זכאית להיעדר מהעבודה שעה אחת ביום ללא ניכוי מהשכר, במשך 4 חודשים מתום חופשת הלידה. (עובדת במגזר הציבורי עשויה להיות זכאית ל שעת הנקה במשך תקופה ארוכה יותר). זכאות זו ניתנת גם אם העובדת אינה מניקה.
+
* ככל שהמעסיק הפריש את כספי הפיצויים במהלך תקופת ההעסקה באופן שוטף ל[[רכיב פיצויים בביטוח פנסיוני|ביטוח הפנסיוני]] או ל[[תשלום פיצויי פיטורים מראש באמצעות הפרשות חודשיות לביטוח הפנסיוני (סעיף 14)|קופת פיצויים לפי סעיף 14]], הרי שהעובדת תהיה זכאית אך ורק ל[[קבלת כספי פיצויי פיטורים במזומן מהמעסיק|תשלום]] עבור תקופות או חלקים מהמשכורת שעבורם לא הופרשו סכומים לביטוח הפנסיוני או לקופת הפיצויים.
 +
{{אזהרה|יש לשים לב, שעובדת המתפטרת תוך 9 חודשים מיום הלידה/קבלת הילד זכאית אמנם לפיצויי פיטורים, אך יהיה עליה להמתין 90 ימים מהיום שבו הפסיקה לעבוד כדי לנצל את זכאותה (אם קיימת) ל[[דמי אבטלה]]. החל מה-01.12.2017, ניתן [[רישום ראשוני ללשכת התעסוקה|להירשם לראשונה בלשכת התעסוקה]] עד 3 חודשים מיום הפסקת העבודה, מבלי שתושפע מכך [[תקופת אכשרה לדמי אבטלה|תקופת האכשרה]].}}
 +
 
 +
* '''למידע נוסף ראו:'''
 +
** [[התפטרות לצורך טיפול בילד]]
 +
** [[קבלת כספי פיצויי פיטורים במזומן מהמעסיק]]
 +
** [[משיכת כספי פיצויי פיטורים מקופת גמל או מהביטוח הפנסיוני]]
 +
<קטע סוף=פסקה חמש עשרה/>
 +
 
 +
== <span class="label label-for-heading">10</span> חזרה לעבודה אחרי הלידה==<!--פסקה זו מוטמעת בזכותון נשים חרדיות בעבודה-->
 +
<קטע התחלה=פסקה שש עשרה/>
 +
עובדת לאחר חופשת לידה זכאית להזדמנות ממשית להשתלב מחדש במקום עבודתה ולחזור לאותה עבודה שבה עבדה לפני יציאתה לחופשת הלידה ובאותם תנאים. לפיכך אסור לפטר או לפגוע בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת במהלך 60 יום מתום חופשת הלידה, אלא בהיתר מאת משרד העבודה. שר העבודה ייתן היתר לפיטורים רק אם השתכנע שהם אינם קשורים ללידה או לחופשת הלידה.
 +
* עובדת המועסקת במשרה שהיקפה לפחות 174 שעות בחודש, או במשרה מלאה כנהוג במקום עבודתה, זכאית להיעדר מהעבודה שעה אחת ביום ללא ניכוי מהשכר, במשך 4 חודשים מתום חופשת הלידה (עובדת במגזר הציבורי עשויה להיות זכאית לשעת היעדרות זו במשך תקופה ארוכה יותר). זכאות זו ניתנת גם אם העובדת אינה מניקה, וגם אם העובדת החלה לעבוד במקום עבודה חדש לאחר חופשת הלידה.
 
* עובדת שמניקה זכאית לא להיחשף לחומרים מסוכנים בעבודתה, ועל המעסיק לאפשר לה לעסוק בעבודה חלופית.
 
* עובדת שמניקה זכאית לא להיחשף לחומרים מסוכנים בעבודתה, ועל המעסיק לאפשר לה לעסוק בעבודה חלופית.
 
* אם העובדת ילדה במהלך שנת מס מסוימת וחזרה לעבודה בשנה שלאחריה, היא עשויה להיות זכאית ל[[החזר מס הכנסה]] (אם המעסיק לא הספיק לעדכן את השכר שלה בהתאם במהלך שנת הלידה, ולכן לא זיכה אותה בנקודות הזיכוי שהיא אמורה לקבל באותה שנה, או אם לא הספיק לערוך חישוב מס מחדש לאור הירידה בשכר השנתי עקב היציאה לחופשת הלידה).
 
* אם העובדת ילדה במהלך שנת מס מסוימת וחזרה לעבודה בשנה שלאחריה, היא עשויה להיות זכאית ל[[החזר מס הכנסה]] (אם המעסיק לא הספיק לעדכן את השכר שלה בהתאם במהלך שנת הלידה, ולכן לא זיכה אותה בנקודות הזיכוי שהיא אמורה לקבל באותה שנה, או אם לא הספיק לערוך חישוב מס מחדש לאור הירידה בשכר השנתי עקב היציאה לחופשת הלידה).
שורה 398: שורה 427:
 
* '''למידע נוסף ראו:'''  
 
* '''למידע נוסף ראו:'''  
 
** [[זכויות נשים מניקות]]
 
** [[זכויות נשים מניקות]]
** [[שעת הנקה בעבודה (שעת הורות)]]
+
** [[שעת הורות (שעת הנקה)]]
 
** [[איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובדת או עובד הנמצא/ת בחופשת לידה ולאחריה]]
 
** [[איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובדת או עובד הנמצא/ת בחופשת לידה ולאחריה]]
 
** [[איסור פיטורי עובד/ת לאחר חופשת לידה]]
 
** [[איסור פיטורי עובד/ת לאחר חופשת לידה]]
 
** [[החזרת עובדת לאחר חופשת לידה לאותה עבודה ובאותם תנאים]]
 
** [[החזרת עובדת לאחר חופשת לידה לאותה עבודה ובאותם תנאים]]
 
** [[החזר מס הכנסה]]
 
** [[החזר מס הכנסה]]
 +
<קטע סוף=פסקה שש עשרה/>
  
== <span class="label label-for-heading">11</span> תיאום מס הכנסה וביטוח לאומי ==
+
== <span class="label label-for-heading">11</span> היעדרות של אם לילד בשל שירות מילואים של בן זוגה  ==
 +
עובדת במשרה מלאה, שהיא אם לילד מתחת לגיל 13 הנמצא בחזקתה, ושבן/בת זוגה יצא לשירות מילואים של 5 ימים לפחות, זכאית להיעדר מהעבודה במשך שעה אחת ביום (מהיום הראשון לשירות המילואים).
 +
* העובדת זכאית לתשלום שכר עבור השעה הזו למרות היעדרותה. אין להוריד אותה ממכסת [[ימי מחלה|ימי המחלה]] או מ[[חופשה שנתית|ימי החופשה]] של העובדת, והיא ניתנת בנוסף ל[[הפסקות בעבודה|הפסקות]] שהעובדת זכאית להן.
 +
* אם העובדת מנצלת כבר את זכותה ל[[שעת הורות (שעת הנקה)]], היא לא תוכל להיעדר שעה נוספת בשל שירות המילואים של בן/בת הזוג, אלא  אם היעדרות זו תהיה על חשבונה (כלומר ההיעדרות תנוכה משכרה או מכסת ימי החופשה הצבורים שלה).
 +
* '''למידע נוסף ראו [[שעת היעדרות לעובד/ת בגין שירות מילואים של בן/בת הזוג]]'''.
 +
 
 +
== <span class="label label-for-heading">12</span> תיאום מס הכנסה וביטוח לאומי ==<!--פסקה זו מוטמעת בזכותון נשים חרדיות בעבודה-->
 +
<קטע התחלה=פסקה שבע עשרה/>
 
עובדת המועסקת ביותר ממקום עבודה אחד יכולה לערוך תיאום מס הכנסה כדי שגובה המס שינוכה משכרה לא יהיה גבוה מזה שהיא צריכה לשלם בפועל. ניתן לבצע את התיאום דרך האינטרנט או באמצעות שליחת מכתב לפקיד השומה בצירוף תלושי השכר משני מקומות העבודה.  
 
עובדת המועסקת ביותר ממקום עבודה אחד יכולה לערוך תיאום מס הכנסה כדי שגובה המס שינוכה משכרה לא יהיה גבוה מזה שהיא צריכה לשלם בפועל. ניתן לבצע את התיאום דרך האינטרנט או באמצעות שליחת מכתב לפקיד השומה בצירוף תלושי השכר משני מקומות העבודה.  
* אם במקום העבודה העיקרי מרוויחה העובדת פחות מ-60% מ[[השכר הממוצע]] ({{ חשב ועצב| {{נתון:השכר הממוצע לפי סעיף 2}}*0.6 | עיגול=0}} ש"ח ברוטו נכון ל-{{נתון:השנה הנוכחית}}), יכולה העובדת לערוך תיאום ניכויים מול המוסד לביטוח לאומי על מנת להבטיח כי לא ינוכו משכרה דמי ביטוח גבוהים מאלה שהיא צריכה לשלם. ניתן לבצע את התיאום ישירות מול המעסיק המשני.   
+
* אם במקום העבודה העיקרי מרוויחה העובדת פחות מ-60% מ[[השכר הממוצע]] ({{ חשב ועצב| {{נתון:השכר הממוצע לפי סעיף 2}}*0.6 | עיגול=0}} ש"ח ברוטו נכון ל-{{נתון:השנה הנוכחית}}), היא יכולה לערוך תיאום ניכויים מול המוסד לביטוח לאומי כדי להבטיח שלא ינוכו משכרה דמי ביטוח גבוהים מאלה שהיא צריכה לשלם. ניתן לבצע את התיאום ישירות מול המעסיק המשני.   
{{טיפ|אם הסתיימה שנת המס והעובדת לא ערכה תיאום מס או תיאום ביטוח לאומי, היא רשאית להגיש בקשה להחזר הסכומים העודפים שנוכו משכרה. (למידע נוסף ראו: [[החזר מס הכנסה]] וכן [[החזר דמי ביטוח לאומי לשכירים]]).}}
+
{{טיפ|אם הסתיימה שנת המס והעובדת לא ערכה תיאום מס או תיאום ביטוח לאומי, היא רשאית להגיש בקשה להחזר הסכומים העודפים שנוכו משכרה. (למידע נוסף ראו: [[החזר מס הכנסה]] וכן [[החזר דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות לשכירים]]).}}
 
* '''למידע נוסף ראו:'''
 
* '''למידע נוסף ראו:'''
 
** [[תיאום מס הכנסה]]
 
** [[תיאום מס הכנסה]]
 
** [[תיאום ניכויי ביטוח לאומי לשכירים]]
 
** [[תיאום ניכויי ביטוח לאומי לשכירים]]
 +
<קטע סוף=פסקה שבע עשרה/>
  
== <span class="label label-for-heading">12</span> מענק עבודה (מס הכנסה שלילי) ==
+
== <span class="label label-for-heading">13</span> מענק עבודה (מס הכנסה שלילי) ==<!--פסקה זו מוטמעת בזכותון נשיחם חרדיות בעבודה-->
עובדת מגיל 23 ומעלה, שיש לה לפחות ילד אחד (ואם היא עברה את גיל 55 אז גם אם אין לה ילדים כלל) עשויה להיות זכאית למענק עבודה אם גובה הכנסתה לא עולה על סכום מסוים, ובהתייחס גם להכנסות נוספות שלה או של בעלה.
+
<קטע התחלה=פסקה שמונה עשרה/>
* נכון לשנת 2018, הזכאות מוענקת למי שהכנסתה הממוצעת במהלך שנת 2017 היתה בין 2,060 ל-6,736 ש"ח (ואם מדובר בהורים יחידים בין 1,270 ל-11,480 ש"ח).
+
עובדת מגיל 23 ומעלה, שיש לה לפחות ילד אחד מתחת לגיל 19 (ואם היא עברה את גיל 55, גם אם אין לה ילדים) עשויה להיות זכאית למענק עבודה אם גובה הכנסתה מעבודה או מעסק לא עולה על סכום מסוים, ובהתייחס גם להכנסות נוספות שלה או של בעלה.
 +
* נכון לשנת 2019, הזכאות מוענקת למי שהכנסתה הממוצעת במהלך שנת 2018 היתה בין 2,080 ש"ח ל-6,957 ש"ח, או שהיא אם יחידה שהכנסתה הממוצעת היתה בין 1,280 ש"ח ל-9,482 ש"ח, ואם היא אם יחידה ל-3 ילדים או יותר - שהכנסתה הממוצעת היתה בין 1,280 ש"ח ל-11,566 ש"ח.
 
* יש להגיש את התביעה למענק עבודה עבור כל שנה במהלך השנה שלאחריה.
 
* יש להגיש את התביעה למענק עבודה עבור כל שנה במהלך השנה שלאחריה.
 
* '''למידע נוסף ראו:'''
 
* '''למידע נוסף ראו:'''
 
**  [[מענק עבודה (מענק הכנסה, מס הכנסה שלילי)]]
 
**  [[מענק עבודה (מענק הכנסה, מס הכנסה שלילי)]]
 
** [[הגשת תביעה למענק עבודה (מענק הכנסה, מס הכנסה שלילי)]]
 
** [[הגשת תביעה למענק עבודה (מענק הכנסה, מס הכנסה שלילי)]]
 +
<קטע סוף=פסקה שמונה עשרה/>
  
==<span class="label label-for-heading">13</span> סביבת עבודה בטוחה ומניעת הטרדה מינית==
+
==<span class="label label-for-heading">14</span> סביבת עבודה בטוחה ומניעת הטרדה מינית==
{{הערת עריכה|הערה=פסקה זו לא תופיע כלל בזכותון של החרדיות|חתימה=[[משתמש:שרון הורנשטיין|שרון הורנשטיין]] ([[שיחת משתמש:שרון הורנשטיין|שיחה]]) 23:24, 30 בינואר 2019 (IST)}}
 
 
עובדת זכאית לסביבת עבודה בטוחה ונקייה מהטרדה מינית.
 
עובדת זכאית לסביבת עבודה בטוחה ונקייה מהטרדה מינית.
* הטרדה מינית היא התנהגות בעלת אופי מיני שיש בה כדי לפגוע בכבוד, בחירות, בפרטיות ובזכות לשוויון של האדם שהוטרד.  
+
* הטרדה מינית היא התנהגות בעלת אופי מיני שיש בה כדי לפגוע בכבוד, בחירות, בפרטיות ובזכות לשוויון של מי שהוטרדה.  
 
*הטרדה מינית יכולה להיות מילולית, לא מילולית (שפת גוף, רמיזות, הצגת תכנים פורנוגרפיים) ופיזית.
 
*הטרדה מינית יכולה להיות מילולית, לא מילולית (שפת גוף, רמיזות, הצגת תכנים פורנוגרפיים) ופיזית.
* גם אמירות שאינן מתייחסות ישירות אל העובדת הספציפית אך מתמקדות במיניותו של אדם מסוים או בנושאים מיניים כלליים, יכולה להוות הטרדה מינית, והעובדת זכאית להגנה פני התנהגויות אלה.  
+
* גם אמירות שאינן מתייחסות ישירות אל העובדת הספציפית אך מתמקדות במיניות של אדם מסוים או בנושאים מיניים כלליים, עשויה להוות הטרדה מינית, והעובדת זכאית להגנה מפני התנהגויות אלה.  
*החוק מטיל אחריות על המעסיק למנוע הטרדה מינית במסגרת העבודה ולמנוע וסביבת עבודה רווית תכנים מיניים.
+
*החוק מטיל אחריות על המעסיק למנוע הטרדה מינית במסגרת העבודה ולמנוע סביבת עבודה רווית תכנים מיניים.
* החוק דורש ממנהל להימנע באופן מוחלט מהצעות ומהתייחסויות מיניות כלפי העובדים, אפילו הם לא הראו את התנגדותם לכך, שאם לא כן ניתן להאשים אותו בביצוע הטרדה מינית במסגרת העבודה.  
+
* החוק דורש ממנהל להימנע באופן מוחלט מהצעות ומהתייחסויות מיניות כלפי עובדת, אפילו אם לא הראתה התנגדות לכך, שאם לא כן ניתן להאשים אותו בביצוע הטרדה מינית במסגרת העבודה.  
 
{{דוגמה|1= '''מסגרת עבודה היא כל אחד מאלה:'''  
 
{{דוגמה|1= '''מסגרת עבודה היא כל אחד מאלה:'''  
 
* מקום העבודה עצמו.
 
* מקום העבודה עצמו.
* מקום אחר שבו מתנהלת פעילות מטעם המעסיק תוך כדי העבודה או תוך [[ניצול יחסי מרות|ניצול מרות ביחסי העבודה]] בכל מקום שהוא (לדוגמה בנופש, בהסעה לעבודה, במסיבה שקשורה לעבודה, בערב בפאב, בקורס מטעם העבודה).}}
+
* מקום אחר שבו מתנהלת פעילות מטעם המעסיק תוך כדי העבודה או תוך [[ניצול יחסי מרות בהטרדה מינית|ניצול מרות ביחסי העבודה]] בכל מקום שהוא (לדוגמה בנופש, בהסעה לעבודה, במסיבה שקשורה לעבודה, בערב בפאב, בקורס מטעם העבודה).}}
  
 
* '''הטרדה מינית היא עבירה פלילית וגם עוולה אזרחית.'''  
 
* '''הטרדה מינית היא עבירה פלילית וגם עוולה אזרחית.'''  
** מי שנפגע/ה מהטרדה מינית במקום העבודה יכול/ה להגיש תלונה לאחראי על מניעת הטרדה מינית במקום העבודה, להגיש תלונה במשטרה נגד המטרידוגם להגיש תביעת פיצויים נגד המטרידבבית הדין לעבודה.  
+
** מי שנפגעה מהטרדה מינית במקום העבודה יכולה להגיש תלונה לאחראי על מניעת הטרדה מינית במקום העבודה, להגיש תלונה במשטרה נגד המטריד וגם להגיש תביעת פיצויים נגד המטריד בבית הדין לעבודה.  
 
** במקרים מסוימים ניתן להגיש תביעת פיצויים גם נגד המעסיק.
 
** במקרים מסוימים ניתן להגיש תביעת פיצויים גם נגד המעסיק.
* '''החוק מגן על מי שהוטרד/ה מינית.'''
+
* '''החוק מגן על מי שהוטרדה מינית.'''
 
** אסור להפלות עובדת או מועמדת לעבודה בשל כך שעברה [[הגדרת הטרדה מינית|הטרדה מינית]] במקום העבודה, הגישה תלונה או תביעה על רקע הפגיעה, וכן אסור להפלות כל אדם שסייע לעובדת אחרת שנפגעה להגיש תלונה או תביעה.
 
** אסור להפלות עובדת או מועמדת לעבודה בשל כך שעברה [[הגדרת הטרדה מינית|הטרדה מינית]] במקום העבודה, הגישה תלונה או תביעה על רקע הפגיעה, וכן אסור להפלות כל אדם שסייע לעובדת אחרת שנפגעה להגיש תלונה או תביעה.
** אסור להתנכל לעובדת שהוטרדה מינית וכן למי שהגיש/ה תלונה או תביעה בגין הטרדה מינית. כמו כן אסור להתנכל לעד מטעם מי שהוטרדה ולכל אדם אחר שנקט עמדה לטובת הנפגעת.  
+
** אסור להתנכל לעובדת שהוטרדה מינית וכן למי שהגישה תלונה או תביעה בגין הטרדה מינית. כמו כן אסור להתנכל לעד מטעם מי שהוטרדה ולכל אדם אחר שנקט עמדה לטובת הנפגעת.  
  
{{טיפ|אם נפגעת מהטרדה מינית ואת חוששת להתלונן, ניתן להיעזר ב[[הטרדה מינית#ארגוני סיוע|ארגוני הסיוע]] המפעילים קווי סיוע משפטיים וליווי בתהליך.}}
+
{{טיפ|אם נפגעת מהטרדה מינית ואת חוששת להתלונן, ניתן להיעזר ב[[הטרדה מינית#ארגוני סיוע|ארגוני הסיוע]] המפעילים קווי סיוע משפטיים ומלווים בתהליך.}}
  
 
* '''למידע נוסף על מניעת הטרדה מינית בעבודה ראו [[מדריך להתמודדות עם הטרדה מינית במסגרת העבודה]].'''
 
* '''למידע נוסף על מניעת הטרדה מינית בעבודה ראו [[מדריך להתמודדות עם הטרדה מינית במסגרת העבודה]].'''
 +
 +
==<span class="label label-for-heading">15</span> סיוע במימון מעונות יום ומשפחתונים== <!--פסקה זו מוטמעת בזכותון נשים חרדיות בעבודה-->
 +
<קטע התחלה=פסקה תשע עשרה/>
 +
* המדינה מסייעת לאמהות עובדות במימון מעונות יום ומשפחתונים לילדיהן בהתאם למבחן הכנסות.
 +
* הסיוע ניתן לנרשמים במעונות או במשפחתונים המוכרים.
 +
* '''למידע נוסף ראו [[סיוע לאמהות עובדות במימון מעונות יום ומשפחתונים]]'''.
 +
<קטע סוף=פסקה תשע עשרה/>
  
 
== פסקי דין ==
 
== פסקי דין ==
* לרשימת פסקי דין בנושא נשים עובדות ראו [[נשים עובדות/פסקי דין]].
+
* [[נשים עובדות/פסקי דין|לרשימת פסקי דין בנושא נשים עובדות]]
  
{{הצגת מוקדי שירות|רשימה=}}
+
<noinclude>{{הצגת מוקדי שירות|רשימה=}}</noinclude>
  
 
==ארגוני סיוע==
 
==ארגוני סיוע==
 
{{הטמעת כותרת |תעסוקה וזכויות עובדים/ארגוני סיוע#סיוע משפטי וייעוץ}}
 
{{הטמעת כותרת |תעסוקה וזכויות עובדים/ארגוני סיוע#סיוע משפטי וייעוץ}}
* לרשימת ארגוני סיוע בתחום התעסוקה, כולל הארגונים המסייעים ספציפית לנשים, ראו [[תעסוקה וזכויות עובדים/ארגוני סיוע]].
+
* [[תעסוקה וזכויות עובדים/ארגוני סיוע|לרשימת ארגוני סיוע בתחום התעסוקה]] כולל הארגונים המסייעים ספציפית לנשים
* לרשימת ארגונים המסייעים לחברה החרדית בתחומים שונים [[חרדים/ארגוני סיוע]].
+
* [[חרדים/ארגוני סיוע|לרשימת ארגונים המסייעים לחברה החרדית בתחומים שונים]]
  
 
==גורמי ממשל==
 
==גורמי ממשל==
שורה 464: שורה 510:
 
[[קטגוריה:תעסוקה וזכויות עובדים]]
 
[[קטגוריה:תעסוקה וזכויות עובדים]]
 
[[קטגוריה:זכויות נשים עובדות]]
 
[[קטגוריה:זכויות נשים עובדות]]
 +
[[ar:نشرة حقوقية للنساء العاملات]]

גרסה אחרונה מ־12:47, 14 ביוני 2020

הקדמה:

זכותון זה מרכז תמצית מידע על זכויות מרכזיות הרלוונטיות לנשים עובדות
מומלץ לעיין בפורטל זכויות נשים עובדות ובפורטל תעסוקה וזכויות עובדים לקבלת מידע מלא על זכויות בתחום התעסוקה


יותר ויותר נשים יוצאות לעבוד מחוץ לבית כשכירות וחשוב ביותר שתהיינה מודעות לזכויותיהן וליכולת שלהן לממש אותן. מדריך זה מרכז את הזכויות החשובות לכל אישה עובדת.


1 קבלה לעבודה

על פי חוק, מועמדות ומועמדים לעבודה זכאים להתייחסות שווה, עניינית ונטולת אפליה מטעמים פסולים בהליך קבלתם לעבודה. בנוסף, חוקי העבודה מעניקים לעובדות ולעובדים זכויות שונות בעת הליך קבלתם לעבודה.

איסור אפליה בקבלה לעבודה

החוק אוסר על אפליית עובדות ועובדים בקבלה לעבודה מטעמים שונים, ובין היתר מטעמי מין, מגדר, הורות ועוד. מעסיק שמסרב לקבל לעבודה מועמדת רק בשל היותה אישה, או בשל היותה אם לילדים עובר על החוק.

2 שכר עבודה ותשלומים נוספים

שכר העבודה מורכב מהתגמול הבסיסי בעבור העבודה, כפי שהוסכם בין העובדת למעסיק, ותוספות המגיעות לעובדת על פי חוק, צו הרחבה או הסכם קיבוצי ומשתנות בהתאם לוותק העובדת, היקף משרתה ומצבה האישי.

שכר מינימום

כל עובדת זכאית לפחות לשכר מינימום (29.12 ש"ח לשעה ו- 5,300 ש"ח לחודש למשרה מלאה). העובדת אינה יכולה לוותר על הזכות לשכר מינימום. להסכמה של עובדת על שכר נמוך משכר מינימום אין תוקף מחייב.

טיפ
לשם שמירה על זכויות הפנסיה ופיצויי הפיטורים בהמשך, יש לוודא כי שכר מינימום המשולם לעובדת מורכב משכר העבודה והרכיבים הקבועים בלבד, ואילו שאר התוספות (כמו החזר הוצאות נסיעה) משולמות בנוסף.

תשלום השכר במועד

מעסיק חייב לשלם לעובדת את השכר לכל המאוחר עם תום החודש שעבורו הוא משולם (מקובל לשלם את השכר ביום הראשון בחודש שלאחריו).

  • עובדות ועובדים מסוימים עשויים להיות זכאים לתשלום שכר אף מוקדם מכך.
  • אם שכר העבודה לא שולם לעובדת עד היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום השכר, ניתן לתבוע פיצויים בגין הלנת שכר החל מהמועד בו היה צריך לשלם את השכר, כלומר החל מתום החודש שעבורו משולם השכר.
  • למידע נוסף ראו:

החזר הוצאות נסיעה

עובדת הזקוקה לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתה זכאית להחזר הוצאות נסיעה עבור כל יום שבו השתמשה (או עשויה היתה להשתמש) בתחבורה, פרט להסעות מטעם המעסיק, כדי להגיע למקום עבודתה. גובה ההחזר הוא עד 22.60 ש"ח ליום או לפי עלות כרטיסייה לכל הנסיעות הנדרשות או לפי עלות כרטיס "חופשי חודשי", לפי הזול מביניהם.

  • עם זאת, כאשר העובדת נדרשת להגיע לעבודה או לחזור ממנה הביתה בימים ובשעות שבהן אין תחבורה ציבורית (למשל, בשבתות וחגים), על המעסיק לשלם לה החזר הוצאות נסיעה עבור אותו יום לפי עלות הנסיעות בפועל, ועד לסכום ההחזר היומי.
  • החזר הוצאות נסיעה משולם לעובדת בנוסף לשכר שעליו סיכמו המעסיק והעובדת. עם זאת, ניתן לשלם שכר הכולל בתוכו כבר את הוצאות הנסיעה, בתנאי שהתקיימו שני התנאים הבאים:
    1. הסכם העבודה של העובדת קובע כי השכר כולל בתוכו את הוצאות הנסיעה.
    2. שיעור השכר בניכוי הוצאות הנסיעה אינו נמוך משכר המינימום.
טיפ
במקרים מסוימים עשויה העובדת להיות זכאית גם לשכר עבור הזמן שבו היא נוסעת למקום העבודה או עבור הזמן שבו היא נוסעת מלקוח אחד לאחר. ראו למשל תשלום שכר עבור זמן הנסיעה אל מקום העבודה.


3 הפרשות לפנסיה

מעסיק חייב להפריש סכומים מסוימים לטובת ביטוח פנסיוני (קרן פנסיה או ביטוח מנהלים) של העובדת.

  • אם העובדת היתה מבוטחת בביטוח פנסיוני בעת קבלתה לעבודה, היא זכאית להפרשות לפנסיה החל מיום עבודתה הראשון, ואם לא היתה מבוטחת בעת קבלתה לעבודה, היא זכאית להפרשות כעבור 6 חודשים.
  • העובדת רשאית לבחור בעצמה את סוג הביטוח הפנסיוני (קרן פנסיה או ביטוח מנהלים), את חברת הביטוח הספציפית או קרן הפנסיה הספציפית שאליה יופקדו הכספים וכן את המסלול שבו יושקעו הכספים.
  • העובדת יכולה לבצע את תהליך ההצטרפות לביטוח הפנסיוני באמצעות סוכן פנסיוני מטעמה או באמצעות סוכן פנסיוני מטעמו של המעסיק, או בלי סוכן פנסיוני כלל.
  • למעסיק אסור לכפות על העובדת את רצונו בנושאים אלה או להתנות את העברת הכספים בכך שהעובדת תבחר בחברה מוסימת או תשתמש בשירותיו של סוכן מסוים.
  • למידע נוסף ראו:


4 תנאי עבודה

החל מחודש אפריל 2018 שבוע עבודה מלא הוא 42 שעות (במקום 43 שעות). במקצועות מסוימים ובמקומות עבודה מסוימים שבוע העבודה קצר יותר ויכול לנוע בין 36 ל-40 שעות. כל שעת עבודה שמעבר למספר שעות אלה באותו שבוע נחשבת לשעה נוספת ומזכה בתוספת שכר.

הפסקות בעבודה

עובדת זכאית להפסקות בעבודה (45 דקות שלפחות 30 דקות מתוכן הן ברציפות), בהתאם לאורך יום העבודה, שבוע העבודה, וסוג העבודה שבה היא מועסקת.

  • עובדת בעבודת כפיים זכאית להפסקות אלה אם היא מועסקת במהלך יום עבודה של 6 שעות לפחות.
  • עובדת בעבודה שאינה עבודת כפיים זכאית להפסקות אלה אם היא מועסקת:
    • מעל 9 שעות ביום, בשבוע עבודה בן 5 ימים.
    • מעל 8 שעות ביום, בשבוע עבודה בן 6 ימים.
  • הפסקות אלה אינן חלק משעות העבודה והמעסיק אינו חייב לשלם עבורן, אלא אם דרש מהעובדת להישאר במקום העבודה במהלך ההפסקה.
  • הפסקות לצורך שימוש בשירותים או לצורך תפילה ניתנות לכלל העובדים ללא קשר לסוג העבודה או אורך יום העבודה.
  • למידע נוסף ראו: הפסקות בעבודה.


הפסקות לצורך שימוש בשירותים

מעסיק חייב לאפשר לעובדת הפסקות לצורך שימוש בשירותים לפי צרכיה ואף לדאוג לקיומם של חדרי שירותים סבירים וראויים.

עבודה ביום חול

יום עבודה מלא נע בין 8 ל-9 שעות (משתנה בהתאם לאורך שבוע העבודה במקום העבודה ולהסכמים ספציפיים שחלים באותו מקום או באותו ענף). על כל שעה נוספת בכל יום זכאית העובדת לתוספת שכר.

עבודה בימי שישי או בימים שלפני המנוחה השבועית וערבי חג

היום שלפני יום המנוחה השבועית (ימי שישי ליהודים, ימים חמישי או שבת לבני דתות אחרות לפי בחירתם) וכן ערבי חג, הם ימי עבודה קצרים יותר, ויכולים לנוע בין 5 ל-8 שעות, בהתאם להסכמים וצווי הרחבה שחלים על כל מקום עבודה.

שעות נוספות

כל עבודה שמעבר למכסה היומית וכן כל שעה מעבר למכסה השבועית נחשבות לשעות נוספות.

  • בכל מקרה של שעה נוספת זכאית העובדת לשכר גבוה מהשכר הרגיל (125% בשעתיים הנוספות הראשונות, ו-150% בשעות הנוספות שמעבר).
  • קיימת מגבלה על מספר השעות הנוספות שבהן ניתן להעסיק עובדים.
  • עובדת בהריון שהודיעה למעסיקה על ההריון פטורה מעבודה בשעות נוספות מהחודש החמישי להריון ואילך.
  • למידע נוסף ראו:

עבודה במשמרות שנייה ושלישית בתעשייה

עובדות המועסקות במשמרות שנייה ושלישית בתעשייה שמרביתה מפעילה את קווי היצור שלה ב-3 משמרות מסביב לשעון זכאיות לזיכוי ממס הכנסה בשיעור 15% על הכנסתן מהעבודה באותן משמרות.

עבודה במשמרת לילה (בכל המקצועות)

קיימות הגבלות בחוק על העסקת נשים בעבודה במהלך הלילה (אף אם רק חלק מהמשמרת - ולא כולה - חל במהלך הלילה).

  • במקרים מסוימים מותר לנשים לסרב לעבוד במשמרת לילה או בחלקה, ולמעסיק אסור לסרב לקבל אותה לעבודה בשל סירובה.
  • במקרים שבהם עובדת מועסקת במשמרת שחלקה או כולה חל בלילה, חובה על המעסיק להבטיח מנוחה של 12 שעות לפחות בין משמרת אחת לשנייה (מלבד במקומות עבודה מסוימים).
  • מעסיק מחויב לספק לעובדת המועסקת במשמרת לילה אמצעי תחבורה למקום העבודה וממנו, במקרה שאין אפשרות להשתמש בשירותי תחבורה אחרים (מלבד במקומות העבודה מסוימים המפורטים בחוק).
  • במקום עבודה שעובדים בו במשמרות, אסור להעסיק עובדת במשמרות לילה לתקופה שמעל שבוע אחד מתוך שבועיים (2 שבועות).
  • 7 שעות עבודה במשמרת לילה נחשבות ליום עבודה מלא. עבודה מעבר ל-7 שעות (בכפוף למגבלות שנקבעו לכך), תיחשב לעבודה בשעות נוספות המזכה בגמול עבור שעות נוספות.
  • למידע נוסף ראו:

עבודה בעבודות המסכנות את בריאות העובדת

החוק מטיל מגבלות על העסקת נשים בעבודות שעלולות לסכן את בריאותן.

איסור אפליה בתנאי העבודה

אסור להפלות בתנאי העבודה עובדת רק בשל היתה אישה, או בשל היותה אם לילדים, או בשל העובדה כי היא בהריון או עוברת טיפולי פוריות.


5 חופש בחגים

ככלל, ימי החג נחשבים לימי חופש מעבודה שעבורם זכאית העובדת לשכר רגיל, כפי שהיתה מקבלת באותו יום עבור עבודתה אלמלא היה זה חג.

  • עובדת ששכרה נקבע לפי מספר ימי העבודה או לפי מספר שעות העבודה שעבדה בפועל, תהיה זכאית לתשלום דמי חגים (תשלום בגובה השכר) עבור החג שבו נעדרה מעבודתה, בתנאי שצברה ותק של לפחות 3 חודשים במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדרה ביום שלפני החג וביום שלאחריו או שנעדרה בהסכמת המעסיק (למשל עקב חופשה, אי שיבוץ למשמרת באותם ימים וכו').
  • עובדת שהועסקה בפועל במהלך החג זכאית לשכר גבוה יותר משכרה הרגיל (תוספת של 50%, ואם הועסקה באותו יום שלא מתוך בחירה היא עשויה להיות זכאית לשכר גבוה עוד יותר) ובנוסף ליום מנוחה חלופי.
  • חשוב להדגיש: לא כל החגים נחשבים לימי חופש.
דוגמה
חנוכה, פורים ותשעה באב נחשבים ימי עבודה רגילים, אלא אם נקבע אחרת במקום העבודה הספציפי או בענף שבו העובדת מועסקת.
  • כמו כן, ימי חול המועד לא נחשבים לימי חג אלא לימי עבודה רגילים (בחלק ממקומות העבודה מקובל להנהיג ימי עבודה מקוצרים בתקופה זו).
  • גם ערב חג אינו נחשב יום חופשה, אלא יום עבודה מקוצר.
טיפ
עובדת המעוניינת להיעדר מעבודתה בערב חג, או בחגים ומועדים שאינם מוכרים כ"ימי חג" או בחול המועד, יכולה לעשות זאת בהסכמת המעסיק על חשבון ימי החופשה השנתית שצברה. כמו כן היא יכולה לבחור 2 מתוך הימים הללו כימי בחירה, שבהם תוכל לצאת לחופשה ללא צורך בקבלת הסכמת המעסיק, בתנאי שתודיע לו לפחות 30 ימים מראש.

6 חופשה שנתית

כל עובדת זכאית למספר ימי חופשה בתשלום בהתאם לוותק שצברה במקום עבודתה.

  • המעסיק רשאי לבחור מתי תצא העובדת לחופשה, אך עליו להתחשב ברצונה ובבקשתה לצאת לחופשה במועדים שהיא מבקשת לעשות כן.
  • המעסיק אף רשאי לקבוע מראש ימים שבהם העובדת תצא לחופשה מרוכזת (כפויה).
  • העובדת יכולה לבחור 2 ימים ספציפיים בשנה, שבהם תצא לחופש ללא צורך לקבל את רשות המעסיק אך בתנאי שהודיעה לו על כך לפחות 30 ימים מראש.
  • אסור למעסיק לדרוש מהעובדת לצאת לחופשה שנתית על חשבון ימי חופשה שטרם צברה.
  • העובדת רשאית במגבלות מסוימות לנצל רק חלק מימי החופשה המגיעים לה בשנה מסוימת ולצבור אותן לשנה לאחריה.
  • אם המעסיק אינו מאפשר לעובדת לצאת לחופשה שנתית בהתאם לחוק, ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה.
  • למידע נוסף ראו:


7 ימי מחלה של העובדת ובני משפחתה

עובדת צוברת זכאות ל-1.5 ימי מחלה עבור כל חודש עבודה במשרה מלאה אצל אותו מעסיק (כלומר ל-18 ימי מחלה בשנה).


8 תקופת ההריון

עובדת בהריון זכאית ללא מעט זכויות, הקלות והגנות במקום העבודה. לשם כך עליה להודיע למעסיק כי היא בהריון.

איסור פגיעה בהיקף המשרה, פיטורים ואיסור אפליה

החוק אוסר על אפליה של עובדת בהריון בכל הקשור לעבודה, ובכלל זה בקידומה, בתנאי העבודה, בהטבות, בפיטורים וכו'.

היעדרות מעבודה לצורך בדיקות הריון

עובדת רשאית להיעדר מהעבודה לצורך בדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריון, כגון: צילומי אולטרסאונד, בדיקות דם, בדיקת מי שפיר וכו'. העובדת זכאית לשכר רגיל עבור השעות שבהן היא נעדרה מהעבודה לצורך הבדיקות.

  • תקופת ההיעדרות בתשלום שהעובדת זכאית לה בשל בדיקות הריון (החל מיום 06.02.2019):
    • עובדת במשרה מלאה כנהוג במקום עבודתה, זכאית להיעדר עד 40 שעות בתשלום במהלך תקופת ההריון.
    • עובדת במשרה חלקית זכאית להיעדר מעבודתה מספר שעות באופן יחסי לחלקיות משרתה.
טיפ
היעדרות זו אינה באה על חשבון מחלה או חופשה, ולמעסיק אסור לנכות את תקופת ההיעדרות מסך ימי המחלה או מימי החופשה השנתית שהעובדת צברה. כמו כן, אסור למעסיק לנכות את תקופת ההיעדרות משכרה של העובדת.

שמירת הריון

המוסד לביטוח לאומי משלם גמלה לשמירת הריון בתנאי שהעובדת הציגה אישור רפואי על היותה בשמירת הריון והיא נעדרה מעבודתה בשל שמירת הריון לפחות 30 יום.

שעות נוספות, עבודות מסוכנות ועבודה במשמרות

החוק אוסר על העסקת עובדת בעבודת שעשויות לסכן אותה או את העובר.

עובדת הנמצאת בטיפולי פוריות

עובדת זכאית להיעדר מעבודתה לצורך טיפולי פוריות והפריה חוץ גופית ואסור לפטר אותה בימי ההיעדרות בגין הטיפולים ובמשך 150 ימים שלאחר תום ההיעדרות, וזאת ללא תלות בוותק של העובדת במקום העבודה.


9 אחרי הלידה

עובדת שילדה זכאית לצאת לחופשת לידה שבמהלכה אסור לפטר אותה.

חופשת לידה

  • עובדת שעבדה לפחות שנה אצל המעסיק או באותו מקום עבודה, זכאית לחופשת לידה של 26 שבועות (שרק חלק ממנה הוא בתשלום).
  • עובדת שעבדה פחות מ-12 חודשים אצל אותו מעסיק, זכאית לחופשת לידה של 15 שבועות (שחלקה או כולה בתשלום, בהתאם לתנאי הזכאות של דמי לידה).
  • מי שילדה באותה לידה יותר מתינוק אחד, זכאית להאריך את חופשת הלידה ב-3 שבועות על כל תינוק נוסף.
  • 7 שבועות מתוך חופשת הלידה (או פחות מזה, כרצון העובדת) ניתן לקחת לפני יום הלידה המשוער ואת שאר השבועות אחרי יום הלידה.
  • למידע נוסף ראו:

הגנה על היולדת מפני פיטורין

מעסיק אינו רשאי למנוע מעובדת לצאת לחופשת לידה, או לפטר עובדת במהלך החופשה. כמו כן אסור למעסיק לפטר את העובדת במשך 60 יום לאחריה אלא אם קיבל היתר לכך ממשרד הכלכלה.

המשך יחסי עבודה בין היולדת למקום עבודתה

במהלך חופשת הלידה העובדת ממשיכה לצבור זכויות סוציאליות המוקנות על-פי הוותק במקום העבודה, כמו: דמי הבראה, חופשה שנתית, ימי מחלה ופיצויי פיטורים, כלומר צבירת הוותק לא נעצרת בגלל היציאה לחופשת לידה. יחד עם זאת, מספר ימי החופשה השנתית שהעובדת זכאית להם במהלך השנה שבה יצאה לחופשת הלידה, ייקבעו לפי מספר ימי העבודה שעבדה בפועל באותה שנה. (למידע על חישוב מספר ימי החופשה ראו חישוב מספר ימי החופשה השנתית).

  • המעסיק חייב להמשיך להפריש את ההפרשות החודשיות לביטוח הפנסיוני של העובדת גם בעת חופשת הלידה אולם רק עבור החלק של החופשה שעבורו משולמים לעובדת דמי לידה. אם המעסיק נהג להפריש לקופת גמל נוספת או לקרן השתלמות, עליו להמשיך ולבצע את ההפרשות הללו גם בעת חופשת הלידה. (למידע נוסף ראו הפרשות לביטוח פנסיוני ולקרן השתלמות בחופשת לידה).
  • כאשר מעסיק מעניק לעובדיו שי לחג, עליו להעניק את השי גם לעובדת הנמצאת בחופשת לידה בעת מתן השי.
  • במקצועות מסוימים זכאית העובדת הנמצאת בחופשת לידה גם לשכר (חלקי או מלא) בנוסך לדמי הלידה.
דוגמה

חופשה ללא תשלום לאחר חופשת הלידה

עובדת (ובמקרים מסוימים גם בעלה) רשאית לקחת חופשה ללא תשלום מתום חופשת הלידה.

  • משך החל"ת שהעובדת רשאית לקחת הוא רבע מתקופת עבודתה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ולא יותר משנה מיום הלידה.
  • במהלך החל"ת ובמשך 60 יום שלאחריה אסור למעסיק לפטר את העובדת אלא באישור ממשרד העבודה.
  • למידע נוסף ראו חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה.

מעורבות של בן הזוג אחרי הלידה

בשנים האחרונות יש סדרה של חוקים ותקנות שמאפשרים ומעודדים את האבות לסייע לבת זוגם אחרי הלידה.

התפטרות מהעבודה לצורך הטיפול בילד

  • עובדת שהתפטרה לצורך טיפול בילד, עשויה להיות זכאית לפיצויי פיטורים, אם התפטרה בטרם עברו 9 חודשים מיום הלידה ובתנאי שהיא הועסקה באותו מקום עבודה או אצל אותו מעסיק במשך שנה אחת לפחות לפני ההתפטרות.
  • הזכות להתפטר ולקבל פיצויים תקפה למשך 9 החודשים כאמור, גם אם העובדת חזרה לעבוד במהלך תקופה זו.
  • ככל שהמעסיק הפריש את כספי הפיצויים במהלך תקופת ההעסקה באופן שוטף לביטוח הפנסיוני או לקופת פיצויים לפי סעיף 14, הרי שהעובדת תהיה זכאית אך ורק לתשלום עבור תקופות או חלקים מהמשכורת שעבורם לא הופרשו סכומים לביטוח הפנסיוני או לקופת הפיצויים.
אזהרה
יש לשים לב, שעובדת המתפטרת תוך 9 חודשים מיום הלידה/קבלת הילד זכאית אמנם לפיצויי פיטורים, אך יהיה עליה להמתין 90 ימים מהיום שבו הפסיקה לעבוד כדי לנצל את זכאותה (אם קיימת) לדמי אבטלה. החל מה-01.12.2017, ניתן להירשם לראשונה בלשכת התעסוקה עד 3 חודשים מיום הפסקת העבודה, מבלי שתושפע מכך תקופת האכשרה.


10 חזרה לעבודה אחרי הלידה

עובדת לאחר חופשת לידה זכאית להזדמנות ממשית להשתלב מחדש במקום עבודתה ולחזור לאותה עבודה שבה עבדה לפני יציאתה לחופשת הלידה ובאותם תנאים. לפיכך אסור לפטר או לפגוע בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת במהלך 60 יום מתום חופשת הלידה, אלא בהיתר מאת משרד העבודה. שר העבודה ייתן היתר לפיטורים רק אם השתכנע שהם אינם קשורים ללידה או לחופשת הלידה.

  • עובדת המועסקת במשרה שהיקפה לפחות 174 שעות בחודש, או במשרה מלאה כנהוג במקום עבודתה, זכאית להיעדר מהעבודה שעה אחת ביום ללא ניכוי מהשכר, במשך 4 חודשים מתום חופשת הלידה (עובדת במגזר הציבורי עשויה להיות זכאית לשעת היעדרות זו במשך תקופה ארוכה יותר). זכאות זו ניתנת גם אם העובדת אינה מניקה, וגם אם העובדת החלה לעבוד במקום עבודה חדש לאחר חופשת הלידה.
  • עובדת שמניקה זכאית לא להיחשף לחומרים מסוכנים בעבודתה, ועל המעסיק לאפשר לה לעסוק בעבודה חלופית.
  • אם העובדת ילדה במהלך שנת מס מסוימת וחזרה לעבודה בשנה שלאחריה, היא עשויה להיות זכאית להחזר מס הכנסה (אם המעסיק לא הספיק לעדכן את השכר שלה בהתאם במהלך שנת הלידה, ולכן לא זיכה אותה בנקודות הזיכוי שהיא אמורה לקבל באותה שנה, או אם לא הספיק לערוך חישוב מס מחדש לאור הירידה בשכר השנתי עקב היציאה לחופשת הלידה).


11 היעדרות של אם לילד בשל שירות מילואים של בן זוגה

עובדת במשרה מלאה, שהיא אם לילד מתחת לגיל 13 הנמצא בחזקתה, ושבן/בת זוגה יצא לשירות מילואים של 5 ימים לפחות, זכאית להיעדר מהעבודה במשך שעה אחת ביום (מהיום הראשון לשירות המילואים).

12 תיאום מס הכנסה וביטוח לאומי

עובדת המועסקת ביותר ממקום עבודה אחד יכולה לערוך תיאום מס הכנסה כדי שגובה המס שינוכה משכרה לא יהיה גבוה מזה שהיא צריכה לשלם בפועל. ניתן לבצע את התיאום דרך האינטרנט או באמצעות שליחת מכתב לפקיד השומה בצירוף תלושי השכר משני מקומות העבודה.

  • אם במקום העבודה העיקרי מרוויחה העובדת פחות מ-60% מהשכר הממוצע (6,331 ש"ח ברוטו נכון ל-2021), היא יכולה לערוך תיאום ניכויים מול המוסד לביטוח לאומי כדי להבטיח שלא ינוכו משכרה דמי ביטוח גבוהים מאלה שהיא צריכה לשלם. ניתן לבצע את התיאום ישירות מול המעסיק המשני.
טיפ
אם הסתיימה שנת המס והעובדת לא ערכה תיאום מס או תיאום ביטוח לאומי, היא רשאית להגיש בקשה להחזר הסכומים העודפים שנוכו משכרה. (למידע נוסף ראו: החזר מס הכנסה וכן החזר דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות לשכירים).


13 מענק עבודה (מס הכנסה שלילי)

עובדת מגיל 23 ומעלה, שיש לה לפחות ילד אחד מתחת לגיל 19 (ואם היא עברה את גיל 55, גם אם אין לה ילדים) עשויה להיות זכאית למענק עבודה אם גובה הכנסתה מעבודה או מעסק לא עולה על סכום מסוים, ובהתייחס גם להכנסות נוספות שלה או של בעלה.


14 סביבת עבודה בטוחה ומניעת הטרדה מינית

עובדת זכאית לסביבת עבודה בטוחה ונקייה מהטרדה מינית.

  • הטרדה מינית היא התנהגות בעלת אופי מיני שיש בה כדי לפגוע בכבוד, בחירות, בפרטיות ובזכות לשוויון של מי שהוטרדה.
  • הטרדה מינית יכולה להיות מילולית, לא מילולית (שפת גוף, רמיזות, הצגת תכנים פורנוגרפיים) ופיזית.
  • גם אמירות שאינן מתייחסות ישירות אל העובדת הספציפית אך מתמקדות במיניות של אדם מסוים או בנושאים מיניים כלליים, עשויה להוות הטרדה מינית, והעובדת זכאית להגנה מפני התנהגויות אלה.
  • החוק מטיל אחריות על המעסיק למנוע הטרדה מינית במסגרת העבודה ולמנוע סביבת עבודה רווית תכנים מיניים.
  • החוק דורש ממנהל להימנע באופן מוחלט מהצעות ומהתייחסויות מיניות כלפי עובדת, אפילו אם לא הראתה התנגדות לכך, שאם לא כן ניתן להאשים אותו בביצוע הטרדה מינית במסגרת העבודה.
דוגמה
מסגרת עבודה היא כל אחד מאלה:
  • מקום העבודה עצמו.
  • מקום אחר שבו מתנהלת פעילות מטעם המעסיק תוך כדי העבודה או תוך ניצול מרות ביחסי העבודה בכל מקום שהוא (לדוגמה בנופש, בהסעה לעבודה, במסיבה שקשורה לעבודה, בערב בפאב, בקורס מטעם העבודה).
  • הטרדה מינית היא עבירה פלילית וגם עוולה אזרחית.
    • מי שנפגעה מהטרדה מינית במקום העבודה יכולה להגיש תלונה לאחראי על מניעת הטרדה מינית במקום העבודה, להגיש תלונה במשטרה נגד המטריד וגם להגיש תביעת פיצויים נגד המטריד בבית הדין לעבודה.
    • במקרים מסוימים ניתן להגיש תביעת פיצויים גם נגד המעסיק.
  • החוק מגן על מי שהוטרדה מינית.
    • אסור להפלות עובדת או מועמדת לעבודה בשל כך שעברה הטרדה מינית במקום העבודה, הגישה תלונה או תביעה על רקע הפגיעה, וכן אסור להפלות כל אדם שסייע לעובדת אחרת שנפגעה להגיש תלונה או תביעה.
    • אסור להתנכל לעובדת שהוטרדה מינית וכן למי שהגישה תלונה או תביעה בגין הטרדה מינית. כמו כן אסור להתנכל לעד מטעם מי שהוטרדה ולכל אדם אחר שנקט עמדה לטובת הנפגעת.
טיפ
אם נפגעת מהטרדה מינית ואת חוששת להתלונן, ניתן להיעזר בארגוני הסיוע המפעילים קווי סיוע משפטיים ומלווים בתהליך.

15 סיוע במימון מעונות יום ומשפחתונים


פסקי דין

ארגוני סיוע

שם כתובת טלפון
אתר ההסתדרות 1-700-700-331
אתר הסתדרות הנוער העובד והלומד קיבוץ גלויות 120, תל-אביב *1121
אתר הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות באוניברסיטה העברית האוניברסיטה העברית בירושלים, הר הצופים 02-5882554
אתר הקליניקה לזכויות עובדים באוניברסיטת תל אביב הקליניקות המשפטיות, הפקולטה למשפטים אוניברסיטת תל-אביב, רמת-אביב, תל-אביב, 69978.
אתר הקליניקה לנשים וכלכלה באוניברסיטה העברית הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים, הר הצופים 02-5882554
אתר טבקה רח' הרצל 30, בית ראשון סנטר, ראשון לציון 7528809 072-2424622
אתר נעמת 03-5254422
מוקד הלשכות המשפטיות
אתר עתים שלמה (מומו) הלוי 5 ירושלים *8083
02-6482205
אתר קו לעובד ראו פירוט סניפים באתר קו לעובד ראו פירוט טלפונים באתר קו לעובד
אתר שבילי אופק - מומחים למען הקהילה כנפי נשרים 68, ירושלים
אתר שדולת הנשים בישראל סעדיה גאון 26, תל אביב, 52512 03-6123990
אתר תמורה - המרכז המשפטי למניעת אפליה אבא אבן 10 הרצליה פיתוח 073-7057510

ראו בנוסף

ארגון תחומי סיוע
הסיוע המשפטי במשרד המשפטים סיוע משפטי בנושאי תעסוקה
שי"ל - שירות ייעוץ לאזרח תעסוקה וזכויות עובדים
שכר מצווה – סיוע משפטי בהתנדבות למעוטי אמצעים זכויות עובדים, זכויות עובדים זרים
סיוע משפטי בחינם לעובדים ולמעסיקים בנושא שוויון בעבודה מטעם נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה שוויון הזדמנויות בעבודה
הקליניקה למימוש זכויות אדם בהליך האזרחי - אוניברסיטת חיפה שוויון הזדמנויות בעבודה
התנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל שוויון הזדמנויות בעבודה

גורמי ממשל

גורם ממשלתי תחומי אחריות נושאים
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים המשרד האחראי על כל התחומים הקשורים לתעסוקה. כל זכויות העובדים
מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה הסדרת שוק העבודה ואכיפת חוקי עבודה למיצוי זכויות העובדים, איתור הפרות וצמצום הפגיעה בעובדים שכירים ברמות השכר הנמוכות. חוקי העבודה המגינים על זכויות העובדים
נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה הנציבות אמונה על אכיפת כל הקשור בשוויון בעבודה ובטיפול במקרים שבהם התקיימה אפליה אסורה שוויון הזדמנויות בעבודה, נשים עובדות
הממונה על חוק עבודת נשים נציבות זו ממונה על אכיפת חוק עבודת נשים. נשים עובדות
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הנציבות פועלת במסגרת משרד המשפטים במטרה לסייע לאנשים עם מוגבלויות. כל הזכויות הרלוונטיות לאנשים עם מוגבלות ובפרט בתחום התעסוקה
המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה המטה פועל במסגרת משרד העבודה והרווחה למען שילוב מלא של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה, הן כשכירים והן כעצמאים. תעסוקת אנשים עם מוגבלויות
מערך ביקורת זכויות עובדי שמירה, אבטחה, ניקיון והסעדה המועסקים בשירות המדינה באמצעות חברות חיצוניות (עובדי קבלן) מערך הביקורת באגף החשב הכללי במשרד האוצר מבקר את ההתקשרויות הישירות של משרדי הממשלה עם ספקי שירותים בתחומי השמירה, האבטחה, הניקיון וההסעדה, ומטפל בתלונות של עובדים אלה במטרה להבטיח את שמירת זכויותיהם בהתאם לדיני העבודה ולחוזי התקשרות שנחתמו עם ספקי השירותים. זכותון עובדי קבלן בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים (בשירות המדינה בלבד), זכויות עובדי הסעדה המועסקי באמצעות חבורת חיצוניות בשירות המדינה
הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה הגנה על זכויות התעסוקה של העובדים הזרים בישראל זכויות עובדים זרים
הסיוע המשפטי במשרד המשפטים מתן ייעוץ וסיוע משפטי ללא תשלום למעוטי הכנסה. זכויות עובדים, אפליה בעבודה, הטרדה מינית בעבודה, זכויות עובדים זרים
בתי הדין לעבודה שפיטה בתחומי משפט העבודה והביטחון הסוציאלי תעסוקה וזכויות עובדים, ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי
שירות התעסוקה

איתור לשכות התעסוקה על-פי פריסה ארצית

הסדרת שוק העבודה בתחומים כגון: שירותי השמה בעבודה, מחקר שוק התעסוקה בישראל ועבודה מול המוסד לביטוח לאומי באיתור זכאים לקצבאות השונות. התייצבות בשירות התעסוקה, ועדה לבדיקת כושר עבודה מטעם לשכת התעסוקה
המוסד לביטוח לאומי המוסד אחראי על תשלום קצבאות ותגמולים להם זכאים ציבור העובדים. זכויות עובדים בעת מחלה, נשים עובדות, סיום יחסי עבודה
הרשות לקידום מעמד האישה ייצוג הולם לנשים בגופים ציבוריים, בתפקידים בכירים ובעמדות השפעה. שוויון הזדמנויות בעבודה, נשים עובדות
מס הכנסה אחראי על גביית מסים מהכנסות העובדים החייבות במס. שכר העבודה ומרכיביו
המוסד לבטיחות ולגיהות מייעץ ומסייע בתחומים של קידום הבטיחות והבריאות התעסוקתית. סביבת עבודה בטוחה, תנאי העבודה


הרחבות ופרסומים