(אורך החופשה השנתית (מספר ימי החופשה בתשלום, להם זכאי העובד): תיקון הפניה לטבלה, הבהרה בדוגמאות לבי הזכאות להיעדר מימי עבודה)
מ (םנסיוני->פנסיוני - תיקון תקלדה בקליק)
 
(307 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{זכות/תחילת טור ימני| תוכן עניינים = ללא}}
+
{{עצם העניין}}{{סוג ערך|זכות}}
 +
{{תקציר |תוכן=
 
{{דגשים  
 
{{דגשים  
| מידע  = מעסיקים מחוייבים לדאוג לזכויות עובדי משק הבית הבית שלהם
+
| מידע  = מעסיקים מחוייבים לדאוג לזכויות עובד/ת משק הבית הבית שלהם - מנקה, מטפל/ת וכו'
| איסור = <!-- דוגמה: אסור לעשות -->
+
| חשוב = התעלמות מזכויות העובד/ת חושפת את המעסיקים לתביעות, לרבות במקרה של תאונות עבודה
| חשוב  = הזכויות הן כשל כלל העובדים במשק
+
| חשוב2 = יש אבחנה בין עובד/ת המועסק/ת מספר שעות מצומצם בשבוע (לרוב עוזר/ת בית) לבין מי שמועסק/ת בהיקף רחב (מטפל/ת)
| פיצוי = <!-- דוגמה: מגיעים לכם X שקלים -->
+
| חשוב3 = כל המידע בזכותון רלוונטי גם לוועדי [[בתים משותפים]] שמעסיקים עובד/ת ניקיון בצורה ישירה
 
| שאלה  = <!-- דוגמה: שאלה -->
 
| שאלה  = <!-- דוגמה: שאלה -->
 
| ממשל  =  
 
| ממשל  =  
}}<!-- פרמטרים סטנדרטיים: מידע/איסור/חשוב/פיצוי/שאלה/ממשל. ראו [[תבנית:דגשים]] למידע על אפשרויות הפרמטרים בתבנית -->
+
}}
עובדים במשק בית זכאים לכל הזכויות המוענקות [[זכויות עובדים שכירים|לעובד שכיר]]. לרוב מועסקים עובדי משק הבית [[זכותון עובדים שעתיים/יומיים|כעובדים שעתיים]] - שכר עבודתם משולם על בסיס שעת עבודה בפועל או על בסיס יום עבודה בפועל.<br />
+
}}
להגדרת עובד במשק בית - [http://www.btl.gov.il/Insurance/National%20Insurance/type_list/House_keeper/Pages/WhoHouseKeeper.aspx מתוך אתר המוסד לביטוח לאומי].
+
{{טפסים
{{זכות/סיום הקדמה}} <!-- תבנית זו דואגת לכך שהכותרת הבאה בתור תתחיל רק מתחת לתוכן העניינים-->
+
| 1 =[http://www.btl.gov.il/טפסים%20ואישורים/Documents/t614.pdf הצהרת מעסיק/ה בדבר העסקת עובד/ת במשק בית]
== שכר מינימום ==
+
| 2 =
*כל עובד בישראל, לרבות העובדים במשק בית זכאים ל[[שכר מינימום]].
+
| 3 =
== ביטוח לאומי ==
+
}}
* מעסיקים של עובדי משק בית בית חייבים לדווח עליהן לביטוח הלאומי ולשלם בעבורם דמי ביטוח לאומי. בכך יובטחו זכויותיהם למקרה של תאונה, דמי לידה, פנסיית שאירים, דמי אבטלה וקצבת זקנה.
+
{{ראו גם
*בעת מילוי הדו"ח, '''יש להקפיד על רישום כל פרטי העובד'''. אי רישום הפרטים או רישום לא נכון עלולים לפגוע בזכויותיו של העובד בביטוח הלאומי.
+
| [[תעסוקה וזכויות עובדים]]  
*דמי הביטוח הלאומי של עובדי משק בית מהווים 7.25% מסך משכורתם (נכון ליום 01.01.2012).
+
| [[זכותון עובדים שעתיים/יומיים]]
*החוק מתיר למעסיקים לנכות 2% משכר עובדי משק הבית ו- 5.25% הנותרים משולמים על ידי המעסיקים (נכון ליום 01.01.2012)
+
| [[זכותון נשים עובדות]]
*ניתן להירשם כמעסיק של עובדי משק בית ע"י מילוי טופס ב[https://b2b.btl.gov.il/b2b/framesetlogonanonymous.asp אתר התשלומים] של ביטוח לאומי, ושליחתו באופן מקוון (יש לשים לב כי אתר התשלומים תומך רק בדפדפן מסוג explorer).
+
}}
*ניתן להירשם גם באופן ידני ע"י טופס רישום אשר ניתן להוריד [http://www.btl.gov.il/טפסים%20ואישורים/Documents/t614.pdf מכאן]. יש לשלוח את הטופס לאחר מילוי הפרטים אל המוסד לביטוח לאומי - רשימת הסניפים נמצאת [http://www.btl.gov.il/snifim/Pages/default.aspx בקישור זה]. 
+
{{עצם העניין/סיום}}
*התשלומים משולמים אחת ל-3 חודשים באמצעות פנקס שוברים שהביטוח הלאומי שולח למעסיקים או באמצעות [https://b2b.btl.gov.il/b2b/framesetlogonanonymous.asp אתר התשלומים של המוסד לביטוח לאומי].
+
{{תוכן עניינים | ימין | רמות=2}}
* ניתן לשלם עד שנה אחת אחורה ללא קנסות. במידה ולא שולמו דמי ביטוח במשך תקופה העולה על שנה, יש לפנות למוסד לביטוח הלאומי בצירוף [[תצהיר]] של העובד ותצהיר של המעסיק, שבהם הם מצהירים על תקופת העסקה, תדירותה (כמה פעמים בשבוע), השכר ששולם וכן הצהרה על קרבה משפחתית (אם קיימת) בין העובד למעסיק. במקרה כזה יחוייב המעסיק גם בהפרשי הצמדה ורבית וקנסות בגין הפיגור בתשלום.
+
עובדות ועובדים במשק בית זכאים לכל הזכויות המוענקות ל[[תעסוקה וזכויות עובדים|עובדים שכירים]].
*למידע נוסף בנושא, ראו [http://www.btl.gov.il/Insurance/National%20Insurance/type_list/House_keeper/Pages/default.aspx באתר המוסד לביטוח לאומי].
+
* עובד/ת משק הבית מועסק/ת לרוב [[זכותון עובדים שעתיים/יומיים|כעובד/ת שעתי/ת]], כלומר שכר העבודה משולם לעובד/ת על בסיס שעת עבודה בפועל או על בסיס יום עבודה בפועל.
===למעסיקים עובד זר===
+
* [http://www.btl.gov.il/Insurance/National%20Insurance/type_list/House_keeper/Pages/WhoHouseKeeper.aspx ראו הגדרת עובד/ת במשק בית באתר המוסד לביטוח לאומי].
*חובת תשלום דמי ביטוח לאומי חלה גם על מי שמעסיק במשק ביתו עובד שאינו תושב ישראל.  
+
* אם אתם מעסיקים עובד/ת במשק בית אזי יש כמה נקודות שחשוב ביותר לזכור:
*במקרה זה המעסיק מחויב לרכוש, '''בנוסף''', ביטוח בריאות פרטי. לפרטים נוספים, ראו: '''[[ביטוח בריאות לעובדים זרים]]'''.
+
** חובת תשלום שכר שאינו נמוך משכר המינימום
 +
** חובת הסדרת התשלום למוסד לביטוח לאומי (חלק מהתשלום ינוכה משכר העובד/ת)
 +
** חובת הביטוח הפנסיוני לעובד/ת (חלק מהתשלום ינוכה משכר העובד/ת)
 +
** תשלום שכר מלא עבור ימי חג אם "נפלו" ביום ההעסקה הרגיל של העובד/ת
 +
** תשלום דמי הבראה כדין
 +
* כל המידע בזכותון רלוונטי גם לוועדי [[בתים משותפים]] שמעסיקים עובד/ת ניקיון בצורה ישירה
 +
*'''שימו לב: המידע בדף זה מנוסח בלשון נקבה, אך מיועד הן לעובדות והן לעובדים המועסקים במשק בית.'''
 +
{{אזהרה|כותרת=מעסיק שלא מקפיד על זכויותיה של עובדת במשק הבית עשוי להיות חשוף לתביעות כספיות ופליליות הן מצד המדינה והן מצד העובדת}}
 +
 
 +
{{-}}
 +
 
 +
== תשלומים שוטפים - שכר, הוצאות נסיעה==
 +
* כל עובד בישראל, כולל עובדות במשק בית, זכאי ששכרו לא יפחת מ[[שכר מינימום]] שעומד כיום על {{נתון:שכר מינימום לשעה}} ש"ח לשעה.
 +
* עובדות משק בית זכאיות להחזר הוצאות נסיעה למקום עבודתן (פרט להסעות מטעם המעסיק). לגובה תקרה עדכני של ההחזר ראו [[החזר הוצאות נסיעה]].
 +
 
 +
{{טיפ|'''עובדים במשק בית עשויים להיות זכאי למענק עבודה (מס הכנסה שלילי) מטעם המדינה '''<br />
 +
* גובה המענק יכול להגיע ל'''אלפי שקלים''' בכל שנה, והוא ניתן מטעם המדינה, ללא שום עלות מטעם המעסיק.  
 +
* אם אתם עובדים במשק בית, תוכלו לבדוק את זכאותכם באמצעות [https://www.misim.gov.il/shmaanakavoda/frmFirst.aspx הסימולטור של רשות המסים] ולהגיש [[הגשת תביעה למענק עבודה (מענק הכנסה, מס הכנסה שלילי)|בקשה למענק]] באינטרנט או בדואר.
 +
* אם אתם מעסיקים של עובד/ת במשק הבית, כדאי לוודא שהוא מודע לזכות זו.  
 +
* למידע נוסף ראו [[מענק עבודה (מענק הכנסה, מס הכנסה שלילי)]].}}
  
== [[ימי מחלה]] ==
+
==שאלות חוזרות בנושא העסקת עובדים במשק בית==
*עובדי משק בית זכאים לתשלום על ימי מחלה, החל מהיום השני למחלתם.
+
{| class="wikitable"
*בעבור ימי המחלה השני והשלישי הם יקבלו 50% מסך שכרם היומי.
+
|-
*בעבור כל אחד מימי המחלה הבאים - 100% מסך שכרם היומי.
+
! שאלה !! תשובה
*'''יש להתייחס לספירת הימים מנקודת המבט של העובד החולה''': אם יום המחלה הרביעי של העובד חל ביום העבודה הקבוע אצל המעסיק, ישלם אותו מעסיק 100% מהשכר.
+
|-
*המעסיק רשאי לדרוש אישור רופא כתנאי לתשלום עבור ימי המחלה.
+
| סגרנו עם העוזרת על תשלום של 50 ש"ח לשעה. אלו עוד מחויבויות כספיות יש לנו כלפיה?
*הזכאות ל[[דמי מחלה]] לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה שבו עבד העובד אצל אותו מעביד ולא יותר מ- 90 ימים בסה"כ.
+
|
*לפרטים נוספים, ראו [[ימי מחלה]].
+
* תשלום דמי [[#ביטוח לאומי וביטוח בריאות|ביטוח לאומי]]
 +
* צבירה של ימי [[#חופשה שנתית| חופשה שנתית]]
 +
* הפרשות המעביד  ל[[#ביטוח פנסיוני|ביטוח פנסיוני]]
 +
* תשלום [[#דמי הבראה| דמי הבראה]]
 +
* חבות ל[[#פיצויי פיטורים|פיצויי פיטורים]]
 +
|-
 +
| באלו מקרים יתכן שנצטרך לשלם לעוזרת למרות שלא הגיעה לעבודה?
 +
|
 +
* כאשר היא לא מגיעה לעבודה בגלל [[#מחלה|מחלה]]  
 +
* כאשר יום עבודה שלה "נופל" על [[#חגים|חג]] (על פי דתה)
 +
* [[#חופשה ביוזמת המעסיק|חופשה ביוזמת המעסיק]] בגלל טיול, מחלה וכד'
 +
* בזמן [[#ימי אבל|אבל]] על קרובי משפחה שלה
 +
|-
 +
| מה נדרש לשלם עם עזיבת העוזרת?
 +
|
 +
* [[#פיצויי פיטורים|פיצויי פיטורים]] אם העובדת עבדה לפחות שנה ופוטרה
 +
* [[#חופשה שנתית|פדיון ימי חופשה שנתית]]
 +
* תשלום [[#דמי הבראה|דמי הבראה]] אם עבדה מעל לשנה
 +
|-
 +
|  אם עובדת משק הבית עובדת יחד עם בן זוגה/בתה/אחותה, האם חלה חובה לרשום את את שני העובדים בנפרד בביטוח לאומי ובקרן הפנסיה?
 +
 +
*במקרה זה, כל אחד מהעובדים נחשב כעובד בפני עצמו, וחובות המעסיק על פי הדין חלות כלפי כל אחד מהעובדים.
 +
* על המעסיק לדווח לביטוח לאומי על כל אחד מהעובדים בנפרד ולשלם עבור כל אחד מהעובדים דמי ביטוח לאומי.
 +
* על המעסיק להפריש לכל אחד מהעובדים כספים לביטוח פנסיוני על פי הדין.
 +
* ראו הרחבה בפסקת [[#ביטוח לאומי, בריאות ופנסיה|ביטוח לאומי, בריאות ופנסיה]]
 +
|-
 +
|}
  
== ימי חופשה ==
+
==דמי ביטוח לאומי==
* כל עובד זכאי ל[[חופשה שנתית]] הנקבעת בהתאם לוותק שצבר במקום עבודתו.
+
* המוסד לביטוח לאומי מגדיר בצורה ברורה [https://www.btl.gov.il/Insurance/National%20Insurance/type_list/House_keeper/Pages/WhoHouseKeeper.aspx מי נחשב כעובד במשק בית]
* '''ימי חופשה''' - מספר ימי החופשה להם זכאים עובדי משק הבית תלויים בוותק העובד אצל המעסיק ובימי עבודה בפועל. לטבלת זכאות לפי ותק ואופן חישוב מספר ימי החופשה ראו [[חופשה שנתית]].
+
* מעסיקים של עובדות משק בית חייבים לדווח עליהן לביטוח הלאומי ולשלם עבורן דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. בכך תובטח זכאותן לתשלומי [[תאונות עבודה ונפגעי עבודה|פיצויים בגין תאונה בעבודה]], [[דמי לידה]], [[קצבת שאירים]], [[דמי אבטלה]] ו[[קצבת זיקנה (קצבת אזרח ותיק)]].
*ניתן לצבור את ימי החופשה משנה לשנה, עד 3 שנות עבודה אחרונות ולנצלם במועד מתאים, בתיאום עם המעסיק.
+
{{אזהרה|כותרת=מעסיק שאינו משלם את דמי הביטוח הלאומי עבור עובדת משק הבית עשוי להיות חשוף לתביעות כספיות הן מצד המדינה והן מצד העובדת}}
 +
{{הטמעת כותרת|דמי ביטוח לאומי לעובד במשק בית#שיעור דמי הביטוח הלאומי}}
 +
* למידע נוסף ראו '''[[דמי ביטוח לאומי לעובד במשק בית]]''', וכן [http://www.btl.gov.il/Insurance/National%20Insurance/type_list/House_keeper/Pages/default.aspx עובד במשק בית ומעסיקו] באתר המוסד לביטוח לאומי.
 +
===רישום כמעסיק (פתיחת תיק) בביטוח לאומי===
 +
* ניתן להירשם כמעסיק של עובדות משק בית באמצעות '''אחת משתי הדרכים הבאות'''-
 +
** על-ידי פתיחת תיק מעסיק/ה עבור עובד/ת במשק בית באופן מקוון באמצעות [https://b2b.btl.gov.il/BTL.ILG.Payments/MeshekBaitOpenInfo.aspx אתר המוסד לביטוח לאומי].
 +
** על-ידי רישום באופן ידני באמצעות [http://www.btl.gov.il/טפסים%20ואישורים/Documents/t614.pdf טופס הצהרת מעסיק בדבר העסקת עובד במשק בית]. יש לשלוח את הטופס לאחר מילוי הפרטים אל אחד מ[http://www.btl.gov.il/snifim/Pages/default.aspx סניפי המוסד לביטוח לאומי].
 +
* בעת מילוי הטופס, '''יש להקפיד על רישום כל פרטי העובדת'''. אי רישום הפרטים או רישום לא נכון עלולים לפגוע בזכויותיה של העובדת בביטוח הלאומי.  
  
=== אורך החופשה השנתית (מספר ימי החופשה בתשלום, להם זכאי העובד) ===
+
===העברת התשלומים לביטוח לאומי===
את זכאות העובד לימי חופשה, יש לחשב באופן הבא:
+
* התשלומים משולמים אחת ל-3 חודשים באמצעות פנקס שוברים שהביטוח הלאומי שולח למעסיקים, או באופן מקוון - באמצעות [https://b2b.btl.gov.il/BTL.ILG.Payments/MeshekBaitInfo.aspx אתר המוסד לביטוח לאומי].
'''מי שעבד שנה שלמה (מינואר עד דצמבר):'''
+
* מי שמעסיק עובדת משק בית ולא שילם עבורה דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות יכול לשלם את חובו רטרואקטיבית לתקופה של שנה אחת ללא קנסות.
* אם עבד משרה מלאה - יקבל בהתאם לטבלה בערך [[חישוב מספר ימי החופשה השנתית]].
+
* במקרה שלא שולמו דמי ביטוח במשך תקופה העולה על שנה, יש לפנות למוסד לביטוח הלאומי בצירוף [[תצהיר]] של העובד ותצהיר של המעסיק, במסגרתם הם מצהירים על תקופת העסקה, תדירותה (כמה פעמים בשבוע), השכר ששולם וכן הצהרה על קרבה משפחתית (אם קיימת) בין העובדת למעסיק. במקרה כזה יחויב המעסיק גם בהפרשי הצמדה, ריבית וקנסות בגין הפיגור בתשלום.
* אם לא עבד במשרה מלאה:
 
:* אם הגיע ל-200 ימים בשנה (כ-4 ימים בשבוע) זכאי לימי חופשה בהתאם לטבלה בערך [[חישוב מספר ימי החופשה השנתית]].
 
:* אם לא הגיע ל-200 ימים בשנה - זכאי לחלק יחסי ממספר הימים המפורטים בטבלה. החישוב ייעשה באופן הבא:  כלומר, מספר הימים שעבד חלקי 200, כפול ימי החופשה המפורטים בטבלה. 
 
{{דוגמה|לעובד שעבד 100 יום בשנת העבודה הראשונה אצל המעסיק, מגיעים 7 ימי חופשה שנתית קלנדריים (5 ימי עבודה), לפי החישוב הבא: 100 חלקי 200 כפול 14 ימי חופשה. סה"כ: 7 }}
 
  
'''מי שעבד רק חלק מהשנה''':
+
===סגירת התיק בביטוח לאומי===
* אם הספיק לעבוד לפחות 240 יום, זכאי למלוא ימי החופשה כמו כל עובד במשרה מלאה, בהתאם לטבלה בערך [[חופשה שנתית]].
+
* מעסיקים שמפסיקים להעסיק את העובדת (הפסקה שאינה זמנית) ומעוניינים לסגור את תיק המעסיק יכולים לעשות זאת [https://b2b.btl.gov.il/BTL.ILG.Payments/MeshekBaitCloseInfo.aspx באופן מקוון].  
* במידה שעבד פחות מ-240 ימים, זכאי העובד לחלק היחסי של ימי חופשה, המחושבים באופן הבא: מספר הימים שעבד חלקי 240, כפול ימי החופשה המפורטים בטבלה..
+
** במקרה שיעסיקו שוב עובדת במשק בית, אין צורך לפתוח תיק חדש אלא ניתן [https://b2b.btl.gov.il/BTL.ILG.Payments/MeshekBaitInfo.aspx לדווח ולשלם] באמצעות מספר התיק הישן.
{{דוגמה|לעובד שעבד 120 יום בשנת העבודה הראשונה אצל המעסיק, מגיעים 7 ימי חופשה שנתית קלנדריים (5 ימי עבודה), לפי החישוב הבא: 120 חלקי 240 כפול 14 ימי חופשה. סה"כ: 7 }}
 
  
'''עובד בשכר שעתי/יומי שעבד פחות מ-75 ימים רצופים''':
+
===ביטוח לאומי למעסיקים עובד זר===
* החישובים המפורטים לעיל לא חלים על עובד שעתי/יומי (עובד שהשכר שלו מחושב על בסיס תקופה הקצרה מחודש, למשל שכר יומי או שעתי), שעבד פחות מ-75 ימים רצופים. עובד כזה יהיה זכאי בכל שנה ל'''תשלום''' בסך 4% מהשכר הכולל שקיבל באותה שנה מהמעסיק.
+
* חובת תשלום דמי ביטוח לאומי חלה גם על מי שמעסיק במשק ביתו עובדת משק בית שאינה [[תושב ישראל|תושבת ישראל]].
 +
* דמי הביטוח הלאומי לעובד זר במשק הבית עומדים על 2% מהשכר, ואינם כוללים דמי ביטוח בריאות. (למידע נוסף ראו [[דמי ביטוח לאומי לעובד זר]]).
 +
* במקרה זה המעסיק מחויב לרכוש, '''בנוסף''', ביטוח בריאות פרטי. לפרטים נוספים, ראו: '''[[ביטוח בריאות לעובדים זרים]]'''.
  
=== אופן חישוב דמי החופשה (גובה התשלום לעובד עבור ימי החופשה)===
+
==ביטוח פנסיוני ==
'''עובדים המשתכרים שכר חודשי''': יקבלו שכר רגיל במהלך ימי החופשה.
+
* מעסיקים '''חייבים''' להפריש כספים לטובת ביטוח פנסיוני מקיף לעובדים במשק הבית שלהם.
 +
* חובת המעסיק קיימת '''גם אם העובדת לא מעוניינת בביטוח הפנסיוני ואף אם היא מתנגדת או מסרבת לביטוח כזה'''.
 +
* החובה להפרשת הכספים חלה לאחר השלמת 6 חודשי עבודה של העובדת אצל אותו מעסיק, אם לעובדת לא היה ביטוח פנסיוני קודם.
 +
* עובדת עם ביטוח פנסיוני קודם, זכאית להיות מבוטחת מהיום הראשון לעבודתה, כאשר ביצוע ההפרשות בפועל יתחיל רטרואקטיבית לאחר שלושה חודשי עבודה או בתום שנת המס (המוקדם מביניהם).
 +
* יש לשאול את העובד לאיזה [[בחירה בזהות הגוף הפנסיוני|גוף פנסיוני]] הוא רוצה להפריש את הכספים ובאיזה [[בחירה בסוג הביטוח הפנסיוני|סוג ביטוח]] הוא מעוניין.
 +
* החל מ-01.11.2016 '''אם העובד לא הודיע למעסיק על הגוף שבו בחר לנהל את הביטוח הפנסיוני שלו, יהיה המעסיק חייב לערוך עבור העובד ביטוח פנסיוני באחת מקרנות הפנסיה שנבחרו כ"[[קרנות ברירת מחדל בפנסיה|קרנות ברירת מחדל]]" ע"י משרד האוצר''' (קרנות אלה מעניקות דמי ניהול נמוכים מהממוצע ומתחייבות לאפשר את אותם דמי ניהול למשך 10 שנים).
 +
* למידע על תהליך עריכת הביטוח הפנסיוני ואופן העברת הכספים לקרן הפנסיה, לקופת הגמל או לחברת הביטוח שבהן ינוהל הביטוח הפנסיוני, ראו [[ביטוח פנסיוני לעובדים במשק בית (עוזרות בית)]].
  
'''עובדים המשתכרים על בסיס שעתי או יומי''': שכר העבודה לכל יום חופשה יהא שווה לשכר היומי הממוצע שהשתכרו בשלושת החודשים המלאים, שקדמו ליציאתם לחופשה (השכר ב 3 החודשים שקדמו חלקי 90). אם ברבע השנה שקדם לחופשה היו חודשי עבודה לא מלאה, יש לחשב לפי רבע השנה של העבודה המלאה ביותר ב-12 החודשים שקדמו לחופשה (3 חודשים רצופים במשך השנה האחרונה, לפי בחירת העובד, בהם עבד באופן מקסימלי).
+
{{טיפ|מעסיק שלא מבטח את העובדת עשוי להיתבע על ידה ולהידרש לשלם לה סכומים ניכרים עם סיום עבודתה ואף לפני כן.}}
  
'''עובד בשכר שעתי/יומי שעבד פחות מ-75 ימים רצופים''': עובד בשכר שעתי/יומי, שעבד פחות מ-75 ימים רצופים, בין בשנת עבודה אחת ובין בשתי שנות עבודה רצופות, ואין בינו לבין המעביד חוזה עבודה בכתב לתקופת עבודה רצופה העולה על 74 ימים יקבל '''תשלום''' תמורת חופשה בגובה של 4% לפחות משכר העבודה הכולל שקיבל באותה תקופה.
+
{| class="wikitable"
{{דוגמה|עוזרת בית שעבדה במשק בית פעם בשבוע במשך שנה (52 שבועות) והשתכרה בעבור כל יום עבודה 300 ש"ח, תהיה זכאית אחת לשנה לתשלום עבור חופשה שנתית בסך של 624 ש"ח, המחושבים באופן הבא:  סה"כ השכר באותה תקופה הוא 15,600 (300 ש"ח ליום עבודה * 52 ימי עבודה). 4% מסכום זה הוא 624 ש"ח.}}
+
|-
 +
! שאלה !! תשובה
 +
|-
 +
| אם לא ביצענו הפרשות לביטוח הפנסיוני עבור העוזרת, כמה נצטרך לשלם לה כאשר תסיים את עבודתה?
 +
|
 +
* בדרך כלל בתי הדין לעבודה פוסקים כי על מעסיק לשלם לעובדת את '''חלק המעסיק''' (6.5% מהשכר החודשי נכון לשנת 2018) עבור כל חודשי העבודה.
 +
* בנוסף אם העובדת זכאית לפיצויי פיטורים, על המעסיק לשלם לה את '''מלוא''' פיצויי הפיטורים (לרוב משכורת חודשית אחרונה X{{כ}} מס' שנות העבודה).
 +
* אם העובדת אינה זכאית לפיצויי פיטורים (למשל פוטרה לפני שהשלימה שנת עבודה אצל המעסיק, או התפטרה בנסיבות שאינן מזכות בפיצויים), על המעסיק לשלם לה בסוף העבודה את רכיב הפיצויים (6% מהשכר החודשי, נכון לשנת 2018) לכל אחד מחודשי העבודה.
 +
* למידע נוסף ראו [[#פיצויי פיטורים|תשלום פיצויי פיטורים]] בהמשך הזכותון.
 +
|-
 +
| אם לא שילמתי לביטוח הפנסיוני, האם אני חשוף לתביעות נוספות מהעובדת?
 +
|
 +
*התשלומים לביטוח פנסיוני נועדו בין היתר לבטח את העובדת מפני נכות (אבדן כושר עבודה).
 +
* אם העובדת הפכה לנכה (גם לא במסגרת עבודתה) ואיבדה את הכושר לעבוד, היא עשויה לתבוע את המעסיק, ובית המשפט עשוי לחייב אותו לשלם לה את כל קצבאות הנכות שאותה היתה יכולה לקבל מקרן הפנסיה (עד סוף חייה) אילו המעסיק היה מבטח אותה.
 +
|-
 +
|}
  
== [[דמי הבראה]] ==
+
== דמי הבראה ==
* עובדי משק בית שעבדו לפחות 12 חודשים במקום עבודתם זכאים ל[[דמי הבראה]] בהתאם לוותק שצברו אצל המעסיק.  
+
* עובדות משק בית שעבדו לפחות 12 חודשים במקום עבודתן זכאיות ל[[דמי הבראה]] בהתאם לוותק שצברו אצל המעסיק.  
* '''חישוב גובה דמי ההבראה:'''
+
* החל מיולי 2014, גובה דמי הבראה ליום במגזר הפרטי הוא {{נתון:דמי הבראה פרטי}} ש"ח.
[[קובץ:נוסחה לחישוב גובה דמי הבראה לעובד שעתי או יומי.png | (מס' שעות עבודה רגילות בשבוע \ 43) X מחיר יום הבראה X מס' ימי הבראה ]]
+
* על המעסיק לשלם את דמי ההבראה באחד מחודשי הקיץ, מחודש יוני ועד חודש ספטמבר, אלא אם הצדדים הסכימו על מועד אחר.  
{{ש}}(43 הינן שעות עבודה שבועיות למשרה מלאה; אין להציב בנוסחה ערך הגבוה מ 43)
 
* למחיר עדכני של יום הבראה ומספר ימי הבראה לפי ותק ראו [[דמי הבראה]] (נכון ליום 24.06.2012, גובה דמי הבראה ליום הנו 371 ש"ח).
 
 
* בחודש שבו משולמים דמי הבראה, יש לכלול את הסכום בסך התשלומים המדווחים לביטוח הלאומי ושמהם מופרשים דמי ביטוח לאומי.
 
* בחודש שבו משולמים דמי הבראה, יש לכלול את הסכום בסך התשלומים המדווחים לביטוח הלאומי ושמהם מופרשים דמי ביטוח לאומי.
 +
=== מספר ימי ההבראה בהתאם לוותק ===<!-- יש לכאן הפניות מהדוגמאות בהמשך -->
 +
{{הטמעת כותרת|דמי הבראה#מספר ימי ההבראה בהתאם לוותק}}
 +
===חישוב גובה דמי ההבראה===
 +
* גובה דמי ההבראה  יחושב באופן הבא:<br />
 +
:'''מספר שעות העבודה השבועיות של העובדת X מספר ימי הבראה שהיא זכאית להם לפי הוותק X שווי יום הבראה, וכל זאת חלקי 42. '''<br />
 +
* החישוב יכול להיעשות גם על-פי מספר השעות החודשיות של העובד/ת חלקי {{נתון:שעות חודשיות}} (שעות עבודה חודשיות למשרה מלאה).
 +
** החל מאפריל 2018 שבוע העבודה עומד על 42  שעות למשרה מלאה (182 שעות חודשיות).
 +
** עד לאפריל 2018 שבוע העבודה עמד על 43 שעות שבועיות. כדי לחשב את היקף המשרה של העובד/ת לפני מועד זה, יש לחלק את מספר שעות העבודה השבועיות של העובד/ת ב-43, או את מספר שעות העבודה החודשיות של העובד/ת ב-186.
 +
{{דוגמה| <big>'''תשלום דמי הבראה לעובדת משק בית עם היקף עבודה קבוע'''</big>
 +
* עובדת משק בית עם ותק של 10 שנים שעובדת פעם בשבוע למשך 6 שעות.
 +
*נכון ל-{{נתון:השנה הנוכחית}}, תשלום ליום הבראה הוא {{נתון:דמי הבראה פרטי}} ש"ח.
 +
* מכיוון שעבדה 10 שנים, היא זכאית ל-7 ימי הבראה לפי [[#מספר ימי ההבראה בהתאם לוותק| טבלת חישוב מספר ימי ההבראה]].
 +
* חישוב דמי ההבראה:  {{חשב ועצב| 6*{{נתון:דמי הבראה פרטי}}*7/{{נתון: שעות שבועיות}}}} ש"ח {{=}} {{נתון: שעות שבועיות}} /{{כ}} 6 {{כ}}X{{כ}}{{נתון:דמי הבראה פרטי}} ש"ח {{כ}}X{{כ}} 7 ימים.
 +
}}
 +
 +
{{דוגמה|'''<big>דמי הבראה לעובדת משק בית המועסקת פעם בשבועיים</big>'''
 +
* נניח שבדוגמה הקודמת העובדת מועסקת פעם בשבועיים, 6 שעות בכל פעם.
 +
* ניתן להתייחס אליה כאל מי שעובדת 3 שעות שבועיות.
 +
*נכון ל-{{נתון:השנה הנוכחית}}, תשלום ליום הבראה הוא {{נתון:דמי הבראה פרטי}} ש"ח.
 +
* מכיוון שעבדה 10 שנים, היא זכאית ל-7 ימי הבראה לפי [[#מספר ימי ההבראה בהתאם לוותק| טבלת חישוב מספר ימי ההבראה]].
 +
* חישוב דמי ההבראה:  {{חשב ועצב| 3*{{נתון:דמי הבראה פרטי}}*7/{{נתון: שעות שבועיות}}}} ש"ח {{=}} {{נתון: שעות שבועיות}} /{{כ}} 3 {{כ}}X{{כ}}{{נתון:דמי הבראה פרטי}} ש"ח {{כ}}X{{כ}} 7 ימים.
 +
}}
 +
 +
===דמי הבראה לעובדת משק בית חדשה===
 +
* עובדת שעד למועד תשלום דמי ההבראה טרם השלימה שנה במקום העבודה, תקבל את דמי ההבראה במועד החלוקה הבא בשנה העוקבת.
 +
* בדמי ההבראה שתקבל תחושב גם השנה הקודמת.
 +
{{דוגמה|'''<big>דמי הבראה לעובדת משק בית חדשה</big>'''
 +
* עובדת משק בית החלה לעבוד ב-01.01.{{חשב|{{נתון:השנה הנוכחית}} -1 }} פעם בשבוע למשך 6 שעות.
 +
* מכיוון שביולי {{חשב|{{נתון:השנה הנוכחית}} -1 }}  טרם השלימה שנה במקום העבודה, היא תקבל את דמי ההבראה לראשונה ביולי {{נתון:השנה הנוכחית}}, כאשר התשלום יכלול הן את דמי ההבראה עבור שנת עבודתה הראשונה והן את דמי ההבראה עבור חצי משנת העבודה השנייה (ינואר- יוני {{נתון:השנה הנוכחית}}) -
 +
* עבור השנה הראשונה:
 +
** החישוב למשרה מלאה  הוא לפי  5 ימי הבראה למשרה מלאה.
 +
** היא זכאית לקבל {{חשב ועצב| 6*{{נתון:דמי הבראה פרטי}}*5/{{נתון: שעות שבועיות}}}} ש"ח {{=}} {{נתון: שעות שבועיות}} /{{כ}} 6 {{כ}}X{{כ}}{{נתון:דמי הבראה פרטי}} ש"ח {{כ}}X{{כ}} 5 ימים.
 +
* עבור השנה השנייה:
 +
** החישוב למשרה מלאה הוא לפי 6 ימי הבראה, אולם נכון לחודש התשלום (יולי {{נתון:השנה הנוכחית}}) היא השלימה רק חצי מתוך השנה השנייה לעבודתה, ולכן החישוב יהיה לפי  3 ימים בלבד.
 +
** היא זכאית לקבל {{חשב ועצב| 6*{{נתון:דמי הבראה פרטי}}*3/{{נתון: שעות שבועיות}}}} ש"ח {{=}} {{נתון: שעות שבועיות}} /{{כ}} 6 {{כ}}X{{כ}}{{נתון:דמי הבראה פרטי}} ש"ח {{כ}}X{{כ}} 3 ימים.
 +
*  סה"כ העובדת תקבל ביולי {{נתון:השנה הנוכחית}} תשלום בסך:  {{חשב ועצב| 6*{{נתון:דמי הבראה פרטי}}*5/{{נתון: שעות שבועיות}}+6*{{נתון:דמי הבראה פרטי}}*3/{{נתון: שעות שבועיות}}}} ש"ח.
 +
}}
 +
 +
==חופשה ביוזמת המעסיק==
 +
במקרים רבים המעסיק נעדר בשל נסיעה או מחלה ואינו זקוק לשירותי עובדת משק הבית.
 +
*המעסיק רשאי לקבוע כי במועד מסוים (כרצונו) תצא העובדת לחופשה ולא תבוא לעבודתה, אך עליו לשלם עבור יום זה [[תשלום דמי חופשה|דמי חופשה]] (שכר מלא ללא הוצאות נסיעה) למרות היעדרותה מהעבודה.
 +
* על המעסיק להודיע לעובדת על כך מראש.
 +
* אם אין לעובדת מספיק ימי חופשה צבורים, אסור למעסיק אסור לדרוש ממנה לצאת לחופשה זו על חשבונה או על חשבון ימי חופשה עתידיים שתצבור.
 +
* ראו הרחבה בפסקה על [[#חופשה שנתית|חופשה שנתית]].
 +
 +
== חופשה שנתית ==
 +
{{אזהרה|כותרת=עובד/ת במשק בית זכאי/ת ל[[חופשה שנתית]] בפועל, ולא לתשלום כספי על חשבון החופשה|הסבר=למרות הנוהג לשלם לעוזרות בית תשלום שנתי כ"דמי חופשה", החוק מחייב מעסיק להעניק לעובד/ת במשק בית '''חופשה שנתית בפועל''', כלומר זכות להיעדר מהעבודה ולקבל שכר רגיל עבור ימי ההיעדרות. תשלום שנתי הניתן כתוספת לשכר במקום יציאה לחופשה חוקי  רק אם [[#אופן העברת התשלום לעובד/ת זמני (תשלום במקום חופשה בפועל)|העובד/ת זמני/ת]]}}
 +
* כל העובדים במשק בית זכאים ל[[חופשה שנתית]]  בין אם עובדים במשכורת חודשית ובין אם הם [[זכותון עובדים שעתיים/יומיים| עובדים שעתיים או עובדים יומיים]].
 +
* עובדי משק בית המקבלים שכר חודשי או עובדים  יומיים/שעתיים  אשר בינם לבין המעסיק מתקיימים יחסי עבודה מעל 74 ימים או קיים בין הצדדים חוזה עבודה בכתב לתקופת עבודה העולה על 74 ימים –זכאים  ל[[חופשה שנתית|ימי חופשה ]] בפועל ולתשלום  [[תשלום דמי חופשה|דמי חופשה]] בגין היעדרותם מהעבודה עקב חופשה.
 +
* עובדי  משק בית בשכר יומי, שבועי או שעתי, שהועסקו באופן זמני בתקופה שאינה עולה על 75 ימים רצופים (כלומר מועסקים אצל המעסיק פחות מחודשיים וחצי), ולא קיים בין הצדדים חוזה עבודה בכתב לתקופת עבודה העולה על 74 ימים, אינם זכאים לחופשה בפועל. עובדים  אלה זכאים ל'''תשלום תמורת חופשה''' בגובה של 4% משכר העבודה הכולל שקיבלו באותה תקופה, וזאת במקום חופשה בפועל.
 +
* למידע נוסף ראו: [[חופשה שנתית לעובדים במשק בית (עוזרות בית ומטפלים/ות)]]
 +
 +
===אופן העברת התשלום לעובד/ת זמני (תשלום במקום חופשה בפועל) === <!--יש הפניה לכאן מהפסקה הקודמת-->
 +
{{הטמעת כותרת|חופשה שנתית לעובדים בשכר שעתי או יומי#עובדים הזכאים לתמורת חופשה}}
 +
* למידע נוסף ראו '''[[חופשה שנתית לעובדים בשכר שעתי או יומי]]'''.
 +
 +
== חגים ==
 +
===היעדרות מעבודה ביום החג===
 +
* עובדת במשק בית המקבלת את שכרה על בסיס חודשי רשאית להיעדר מעבודתה בחגים הנהוגים בדתה, ועל המעסיק חלה חובה לשלם לה שכר רגיל עבור ימי החג שבהם נעדרה (מלבד הוצאות נסיעה).
 +
* עובדת במשק בית ששכרה נקבע על בסיס תקופה קצרה יותר מחודש (למשל עובדת בשכר שעתי או בשכר יומי) זכאית להיעדר מהעבודה בימי החג הנהוגים בדתה ולקבל שכר מלא (מלבד הוצאות נסיעה) עבור ימי החג שבהם נעדרה מהעבודה, בתנאי שהשלימה 3 חודשי עבודה במקום העבודה ולא ניצלה יותר מ-9 ימי חג בשנה. בנוסף, על המעסיק לשלם עבור ימים אלה את ההפרשות לביטוח הפנסיוני ואת דמי הביטוח הלאומי.
 +
{{דוגמה|1= '''עובדת יהודייה שנעדרה מעבודה בשל חג יהודי'''
 +
* עוזרת-בית '''יהודייה''' מועסקת באופן קבוע בימי רביעי.
 +
* בשנת 2018 (תשע"ט) חל [[יום כיפור]] ביום רביעי, והעובדת לא הגיעה לעבודה.
 +
* המעסיק חייב לשלם לה דמי חגים, בגובה שכר עבודתה היומי מלבד הוצאות נסיעה.
 +
* המעסיק אינו רשאי להודיע לה כי הוא מוציא אותה לחופשה באותו יום ומנכה לה ימי חופשה ממכסת ימי החופשה הצבורים לזכותה.
 +
* כמו כן אם המעסיק מעוניין שהעובדת תגיע ביום חמישי באותו שבוע במקום יום רביעי, עליו לשלם לה שכר עבור יום חמישי שבו תעבוד '''בנוסף''' לדמי החגים שעליו לשלם לה עבור יום רביעי שבו נעדרה מהעבודה.
 +
}}
 +
 +
{{דוגמה|1= '''עובדת מוסלמית שעובדת אצל מעסיק יהודי נעדרה מעבודה בשל חג מוסלמי'''
 +
* עוזרת-בית '''מוסלמית''' מועסקת באופן קבוע בימי שלישי.
 +
* בשנת 2018  חל [[עיד אל אדחא (חג הקורבן)]] ביום שלישי, והעובדת לא הגיעה לעבודה.
 +
* המעסיק חייב לשלם לה דמי חגים, בגובה שכר עבודתה היומי מלבד הוצאות נסיעה.
 +
* המעסיק אינו רשאי להודיע לה כי הוא מוציא אותה לחופשה באותו יום ומנכה לה ימי חופשה ממכסת ימי החופשה הצבורים לזכותה.
 +
* כמו כן אם המעסיק מעוניין שהעובדת תגיע ביום ראשון באותו שבוע במקום יום שלישי, עליו לשלם לה שכר עבור יום ראשון שבו תעבוד '''בנוסף''' לדמי החגים שעליו לשלם לה עבור יום רביעי שבו נעדרה מהעבודה.
 +
}}
 +
 +
{{דוגמה|1='''עובדת לא יהודייה שנעדרה מעבודתה אצל המעסיק בשל חג יהודי'''
 +
* עוזרת-בית '''לא 'יהודייה''' מועסקת באופן קבוע בימי רביעי.
 +
* בשנת 2018 (תשע"ט) חל [[יום כיפור]] ביום רביעי, והעובדת לא הגיעה לעבודה בגלל החג.
 +
* ככל שיש לעובדת מספיק ימי חופשה צבורים יש לנכות את יום זה ממכסת ימי החופשה הצבורים של העובדת ולשלם לה שכר מלא (ללא הוצאות נסיעה) עבור יום זה.
 +
* אם אין לה מספיק ימי חופשה צבורים, יש לשלם לה שכר מלא (ללא הוצאות נסיעה) עבור יום זה מבלי לנכות לה ימי חופשה שתצבור בעתיד.
 +
* למידע נוסף ראו פסקת [[#חופשה שנתית|חופשה שנתית]] בזכותון זה.
 +
}}
 +
 +
* למידע נוסף ולרשימות החגים שבהם זכאים העובדים לתשלום, ראו '''[[דמי חגים]]'''.
 +
 +
===היעדרות מעבודה בערב החג===
 +
* אם העובדת נעדרה מעבודתה מרצונה בערב החג, ייחשב הדבר כחופש שנטלה העובדת על חשבונה, והיא לא תקבל [[דמי חגים]] בגין היעדרות זו:
 +
**במקרה שהעובדת זכאית ל[[חופשה שנתית]], היא תקבל שכר רגיל עבור אותו יום (ללא הוצאות נסיעה) ובנוסף יופחת יום אחד מימי החופשה שצברה.
 +
{{דוגמה|1=
 +
* עוזרת-בית מועסקת באופן קבוע בימי שלישי.
 +
* בשנת 2018 (תשע"ט) חל ערב יום כיפור ביום שלישי, והעובדת לא הגיעה לעבודה מרצונה (ולא כתוצאה מדרישת המעסיק).
 +
* המעסיק חייב לשלם לה שכר עבור אותו יום ולנכות לה יום חופשה ממכסת ימי החופשה שצברה.
 +
* אם אין לה מספיק ימי חופשה צבורים, לא חלה על המעסיק חובה לשלם לעובדת עבור אותו יום שבו נעדרה.
 +
}}
 +
 +
* אם העובדת נעדרה מעבודתה בערב החג על-פי דרישת המעסיק, על המעסיק לשלם לה שכר עבור אותו יום (ללא הוצאות נסיעה) ולנכות לה אותו ההיעדרות ממכסת ימי החופשה השנתית שצברה.
 +
* אם לא עומדים לרשותה מספיק ימי חופשה צבורים, אסור למעסיק לדרוש ממנה לצאת לחופשה על חשבון ימי חופשה שתצבור בעתיד, ובמקרה כזה עליו לשלם לה שכר מבלי לנכות את יום ההיעדרות ממכסת החופשה השנתית.
 +
*אם העובדת זכאית ל"תשלום תמורת חופשה" ולא לחופשה בפועל (כפי שהוסבר לפני כן), היא לא תקבל כל תגמול עבור יום זה.
 +
* למידע נוסף, ראו בפסקאות הקודמות בזכותון זה:
 +
** '''[[#חופשה שנתית|חופשה שנתית]]'''
  
== [[ביטוח פנסיוני לעובדים|ביטוח פנסיוני]] ==
 
*מעסיקים מחויבים להפריש כספים לטובת [[ביטוח פנסיוני לעובדים|ביטוח פנסיוני]] מקיף לעובדי משק הבית שלהם.
 
*החובה להפרשת הכספים חלה עם השלמת שישה חודשי עבודה של העוזרת אצל אותו מעסיק, במידה ולעוזרת לא היה ביטוח קודם.
 
*עוזרת אשר יש לה ביטוח פנסיוני קודם, זכאית להיות מבוטחת מהיום הראשון, כאשר ביצוע ההפרשות יחל רטרואקטיבית לאחר שלושה חודשי עבודה או בתום שנת המס (המוקדם מביניהם).
 
*ההפרשה הכוללת לפנסיה עבור עובדי משק הבית היא בגובה 15% משכרן - (נכון ל- 01.01.2012, הסכום מתעדכן מדי שנה כמפורט בטבלה בסעיף 6 ד' [[צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק|בצו ההרחבה]]. 1/3 מהסכום ממומן על ידי העובדים ו-2/3 מממנים המעסיקים.
 
{{דוגמה| עוזרת בית משתכרת במקום עבודתה 600 ש"ח בחודש. יש להעביר כל חודש לקרן הפנסיה שלה 90 ש"ח (15% מהשכר), כאשר 1/3 מהסכום - 30 ש"ח, ינוכה משכרה ו-60 ש"ח ישלם המעסיק.}}
 
*העוזרת אמורה לבחור את תכנית הביטוח הפנסיוני אליה יועברו הכספים. במידה ולא עשתה זאת, יבחר אותה המעסיק.
 
*על המעסיק להקפיד על חובת ההפרשה לביטוח פנסיוני בכדי להימנע מתביעות עתידיות בשל פגיעה שקרתה בזמן העבודה.
 
* מחצית מהפרשות המעסיק הן על חשבון [[פיצויי פיטורים]]. מתוך סך פיצויי הפיטורים שיהא עליו לשלם בעת פיטורים, יופחתו הסכומים שהפריש על חשבון פיצויים, ויהיה עליו לשלם אך ורק את היתרה.
 
{{דוגמה|בדוגמה הנ"ל, עובדת ששכרה היה 600 ש"ח לחודש, פוטרה כעבור שנה. לפי החוק, היא זכאית לפיצויי פיטורים בשיעור 8.33% משכרה. אולם מכיוון שהמעסיק הפריש עבורה לקופת הגמל  5% מהשכר על חשבון הפיצויים, יהיה עליו לשלם לה פיצויים בגובה ההפרש (3.33% בלבד).}}
 
:* מעסיק רשאי לשלם השלמת פיצויי פיטורים עד ל 8.33% ישירות לקופת גמל לקצבה ("השלמת הפיצויים").
 
:*אם ירצה המעסיק להחיל גם על השלמת הפיצויים את הפטור מתשלום פיצויי פיטורים, עליו להודיע על כך בכתב לקופה עם העתק לעובד כי בחר לעשות כן. למידע נוסף ראו סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.
 
  
== החזר הוצאות נסיעה ==
+
===הערות משפטיות===
*עובדי משק בית המגיעים למקום העבודה בתחבורה ציבורית, זכאים להחזר הוצאות נסיעה. לגובה תקרה עדכני של ההחזר ראו [[החזר הוצאות נסיעה]].
+
* התייחסות ליום חג
 +
** באופן רגיל קבלת דמי חגים מותנית בכך שהעובדת עבדה ביום שלפני החג וביום שלאחריו או שנעדרה '''בהסכמת המעסיק''' מעבודתה בימים שלפני ואחרי החג
 +
** במקרה שעובדת מועסקת יום אחד קבוע בשבוע אצל מעסיק מסוים, והחג חל באותו יום, היא זכאית להיעדר מעבודתה ולקבל שכר עבור אותו יום למרות שלא עבדה אצל המעסיק בימים שלפני ואחרי החג, מכיוון שהיעדרותה מעבודתה בימים אלה נחשבת להיעדרות בהסכמת המעסיק (שכן הוסכם כי בימים אלה היא אינה מועסקת). [[עובד יומי או שעתי, המועסק בימים קבועים, זכאי לדמי חגים גם אם נעדר ביום שלפני או אחרי החג|לקריאת פסק דין בסוגיה זו]].
  
== פיטורין ==
+
==מחלה==
=== [[הודעה מוקדמת לפיטורים או התפטרות|הודעה מוקדמת]] ===
+
* עובדת משק בית זכאית להיעדר מעבודתה בשל מחלתה ואף בשל [[ימי מחלה בגין טיפול בבן משפחה|מחלת בן משפחתה]], ועל המעסיק לשלם לה עבור ימים אלה [[דמי מחלה]], בהתאם לאורך מחלתה, ובהתאם למספר ימי המחלה שצברה במהלך עבודתה.
*עובדי במשק הבית זכאים ל[[הודעה מוקדמת לפיטורים או התפטרות|הודעה מוקדמת]] בת יום אחד עבור כל חודש של עבודה. (למשל, בתום שנה של עבודה הם זכאים להודעת פיטורין מוקדמת בת 12 ימים).
+
* ממכסת ימי המחלה שצברה העובדת, ינוכו מספר ימי המחלה שניצלה במהלך מחלתה.
 +
* המעסיק רשאי לדרוש אישור רופא כתנאי לתשלום עבור ימי המחלה.
 +
* לפרטים נוספים ראו:
 +
** [[ימי מחלה]]
 +
** [[דמי מחלה]]
 +
=== צבירת ימי מחלה של העובדת במהלך עבודתה===
 +
* עובדים במשק בית המועסקים במשרה מלאה על בסיס משכורת חודשית צוברים 1.5 ימי מחלה לכל חודש עבודה.
 +
* אם הם עובדים במשרה חלקית (רק בחלק מימי השבוע או פחות מ-{{נתון:שעות שבועיות}} שעות שבועיות או פחות מ-{{נתון:שעות חודשיות}} שעות בחודש) או אם הם מקבלים את משכורתם על [[זכותון עובדים שעתיים/יומיים|בסיס שעתי או יומי]] (ולא משכורת חודשית קבועה), קובע החוק כי צבירת ימי המחלה תיעשה באופן הבא:
 +
** במקום בו שבוע העבודה הוא בן 6 ימים: [[קובץ:צבירת_ימי_מחלה_לעובד_שעתי_העובד_6_ימים_בשבוע.png‏| 25/מספר ימי העבודה בפועל באותו חודש X {{כ}}1.5]]
 +
** במקום בו שבוע העבודה הוא בן 5 ימים: [[קובץ:צבירת_ימי_מחלה_לעובד_שעתי_העובד_5_ימים_בשבוע.png‏| 21.66/מספר ימי העבודה בפועל באותו חודש X {{כ}} 1.5]]
 +
{{טיפ|החוק והפסיקה לא קבעו אם משק בית נחשב למקום עבודה של 5 ימים או 6 ימים, ולכן אין קביעה חד משמעית באיזה אופן מבין שני האופנים הנ"ל יחושבו ימי המחלה של עובד שעתי או במשרה חלקית.}}
 +
* למידע נוסף ראו [[ימי מחלה]].
  
=== [[פיצויי פיטורים]] ===
+
=== חישוב ימי המחלה המנוכים ממכסת ימי המחלה הצבורים של העובדת ותשלום דמי המחלה===
*[[פיצויי פיטורים|פיצויי הפיטורים]] מחושבים לפי השכר שהעובדים קיבלו במשך חודש, כפול מספר שנות עבודתם אצל המעסיק.
+
* בגין היעדרותה של העובדת ינוכה ממכסת ימי המחלה שצברה מספר ימי מחלה, שחישובו משתנה בהתאם לצורת העסקתה. במהלך היעדרותה וניצול ימי המחלה, היא עשויה להיות זכאית לתשלום של [[דמי מחלה]].  
*עובדי משק בית שעבדו פחות מ-12 חודשים באותו מקום עבודה, לא זכאים, עקרונית, לפיצויי פיטורין.
+
* למידע על אופן חישוב ימי המחלה המנוכים ממכסת ימי המחלה הצבורים ותשלום דמי המחלה ראו:
{{דוגמה| עובדת משק בית מועסקת תמורת 35 ש"ח לשעה במשך 5 שעות בשבוע.
+
** [[חישוב דמי מחלה לעובד יומי או שעתי אשר עובד בכל ימי שבוע העבודה אצל אותו מעסיק]].
לאחר פיטוריה, הפיצויים יחושבו כך: מכפילים 35 שקל עבור שעת עבודה בכמות השעות השבועיות- 5. את התוצאה מכפילים במספר השבועות הממוצע בחודש - 4.3. מקבלים 752 ש"ח, שהם הפיצוי לשנה הראשונה. כעבור שנתיים הפיצוי מכפיל את עצמו ומגיע ל-1,504 ש"ח וכן הלאה.}}
+
** [[חישוב דמי מחלה לעובד שעתי או יומי העובד רק בחלק מימי השבוע]].
+
** [[חישוב דמי מחלה לעובד שעתי או יומי אשר עובד בכל יום אצל מעסיק אחר]].
להרחבה ראו '''[[פיצויי פיטורים]].'''
+
** [[חישוב דמי מחלה לעובד במשכורת חודשית]].
  
== זכויות ע"פ [[חוק עבודת נשים]] ==
+
<!--
*סעיפים שונים בחוק זה מגינים גם על עובדות במשק הבית (כגון הגבלות על פיטורין של עובדת בהריון או עובדת אחרי חופשת לידה).
+
{{דוגמה| <big>'''מחלה קצרה שמזכה בתשלום'''</big>
 +
* עובדת משק בית המועסקת 4 שעות בכל יום רביעי במשך 4 שנים רצופות ומקבלת 50 ש"ח לשעה.
 +
* העובדת חלתה בשבת, וביום ראשון קיבלה מהרופא אישור ל-4 ימי מחלה.
 +
* ביום רביעי (יום המחלה הרביעי באישור שקיבלה) היא לא הגיעה לעבודה.
 +
* העובדת '''זכאית לתשלום של 200 ש"ח''' מהמעסיק עבור יום מחלה בודד - 4 שעות כפול 50 ש"ח.}}
 +
{{דוגמה| <big>'''יום מחלה בודד'''</big>
 +
* עובדת משק בית המועסקת 4 שעות בכל יום רביעי במשך 4 שנים רצופות ומקבלת 50 ש"ח לשעה.
 +
* ביום רביעי הרגישה לא טוב ולא יכלה להגיע לעבודה.
 +
* העובדת '''אינה זכאית לתשלום'''.}}
 +
{{דוגמה| <big>'''מחלה קצרה שמזכה בתשלום חלקי'''</big>
 +
* עובדת משק בית המועסקת 4 שעות בכל יום רביעי במשך 4 שנים רצופות ומקבלת 50 ש"ח לשעה.
 +
* העובדת חלתה ביום ראשון בלילה, וביום שני קיבלה מהרופא אישור ל-4 ימי מחלה.
 +
* באותו יום רביעי היא לא הגיעה לעבודה.
 +
* העובדת '''זכאית לתשלום של 100 ש"ח''' - 50% עבור יום מחלה בודד, שכן יום עבודתה חל ביום המחלה השלישי שקיבלה.}}
 +
{{דוגמה| <big>'''מחלה ממושכת'''</big>
 +
* עובדת משק בית המועסקת 4 שעות בכל יום רביעי במשך מספר שנים רצופות ומקבלת 50 ש"ח לשעה.
 +
* העובדת חלתה ובאישור רופא לא יכלה להגיע לעבודתה במשך 7 שבועות.
 +
* העובדת '''זכאית לתשלום של 1,400 שקלים''' - 7 ימי מחלה כפול 4 שעות כפול 50 ש"ח (בהנחה שצברה 7 ימי מחלה).}}
  
<!--== תקדימים משפטיים ==
+
* בכל מקרה, עובדת לא תוכל לקבל דמי מחלה מעבר למכסת ימי המחלה שצברה.
* רשימת תקדימים משפטיים המשפיעים על הזכות
+
* אם העובדת מועסקת במשרה מלאה, היא צוברת במהלך עבודתה זכאות לתשלום '''1.5 ימי מחלה עבור כל חודש עבודה במשרה מלאה''' (כלומר 18 ימים בשנה) כאשר לא ניתן לצבור יותר מ-90 יום.
 +
* מכיוון שרבות מהעובדות במשק הבית מועסקות מספר ימים בודדים בחודש, מספר ימי המחלה שהן צוברות הוא יחסי להיקף העסקתן:
 +
** במקום בו שבוע העבודה הוא בן 6 ימים: [[קובץ:צבירת_ימי_מחלה_לעובד_שעתי_העובד_6_ימים_בשבוע.png‏| 25/מספר ימי העבודה בפועל באותו חודש X {{כ}}1.5]]
 +
** במקום בו שבוע העבודה הוא בן 5 ימים: [[קובץ:צבירת_ימי_מחלה_לעובד_שעתי_העובד_5_ימים_בשבוע.png‏| 21.66/מספר ימי העבודה בפועל באותו חודש X {{כ}} 1.5]].
 +
{{דוגמה|1= '''עובד המועסק במקום עבודה שנהוג לעבוד בו 6 ימים בשבוע'''
 +
* בחודש אוגוסט עבד העובד אצל המעסיק 10 יום.
 +
* העובד צבר באותו חודש 0.6 ימי מחלה, לפי החישוב: 0.6=10/25 X{{כ}} 1.5.
 +
}}
 
-->
 
-->
  
<!--== ארגוני סיוע ==
+
===ירידה בהיקף המשרה או התפטרות עקב מחלה===
* יש להכניס כאן רשימת ארגונים מסייעים
+
* כאשר מצבה הבריאותי של העובדת לא מאפשר לה להמשיך לעבוד, היא רשאית להתפטר ובמקרה כזה היא תהיה זכאית לפיצויי פיטורים (אם השלימה שנת עבודה אחת לפחות אצל המעסיק). למידע נוסף ראו [[פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר עקב בריאות לקויה שלו או של בן משפחתו]].
* בצורת רשימה, כהפניות לדפיהם במערכת כל-זכות
+
* אם במהלך תקופת עבודתה העובדת ירדה בהיקף המשרה מסיבות בריאותיות או מכל סיבה אחרת, פיצויי פיטורים יחושבו באופן יחסי עבור כל תקופה בהתאם להיקף המשרה שבו הועסקה. למידע נוסף ראו [[חישוב פיצויי פיטורים]].
-->
+
 
 +
== ימי אבל ==
 +
* עובדת שנעדרה מעבודתה בשל מות קרוב משפחה מדרגה ראשונה (אח, אחות, הורה, ילדים או בן זוג) והיא מקיימת מנהג אבלות דתי (כגון שבעה), זכאית לקבל שכר עבור כל ימי העבודה שמהם נעדרה במהלך אותם שבעה ימים, בתנאי שעבדה אצל אותו מעסיק שלושה חודשים לפחות.
 +
{{דוגמה| '''<big>תשלום עבור היעדרות בגלל אבל לעובדת המועסקת פעם בשבוע</big>'''
 +
* עובדת משק בית המועסקת בימי שלישי אחת לשבוע.
 +
* בעלה של העובדת נפטר ביום שני, והיא יושבת שבעה מאותו יום ועד יום ראשון בשבוע שלאחר מכן.
 +
* העובדת זכאית להיעדר באותו שבוע ממקום עבודתה, והמעסיק יחוייב לשלם שכר רגיל עבור יום עבודה אחד (יום שלישי שבו היא אמורה היתה לעבוד, אך נעדרה בגלל האבל).
 +
* הזכאות היא אך ורק לשבוע האבל. העובדת לא זכאית להיעדר בתשלום גם ביום שלישי שלאחריו.}}
 +
{{דוגמה|'''<big>תשלום עבור היעדרות בגלל אבל לעובדת המועסקת פעמיים בשבוע</big>'''
 +
* עובדת משק בית המועסקת פעמיים בשבוע.
 +
* בשל מות אביה נעדרה מעבודתה יומיים באותו שבוע.
 +
* העובדת זכאית לקבל שכר עבור שני ימי העבודה שמהם נעדרה.}}
 +
{{דוגמה|'''<big>תשלום עבור היעדרות בגלל אבל לעובדת המועסקת ע"י שני מעסיקים שונים</big>'''
 +
* עובדת משק בית המועסקת אצל מעסיק אחד פעמיים בשבוע (בימים שני וחמישי) ואצל מעסיק אחר 3 פעמים בשבוע (ימים ראשון שלישי ורביעי).
 +
* בשל מות אמה נעדרה העובדת מעבודתה במהלך אותו שבוע.
 +
* העובדת זכאית לקבל שכר רגיל עבור שני ימים באותו שבוע מהמעסיק הראשון ושכר רגיל עבור 3 ימים מהמעסיק השני.
 +
* עבור יום שישי שבו התאבלה היא אינה זכאית לקבל שכר, כי ממילא לא היתה אמורה לעבוד ולקבל שכר באותו יום.}}
 +
{{דוגמה|'''<big>תשלום לעובדת שנעדרה למעלה משבוע</big>'''
 +
* עובדת משק בית המועסקת פעם בשבוע בימי רביעי.
 +
* אביה של העובדת נפטר ביום רביעי והיא נעדרה מעבודתה באותו יום.
 +
* מכיוון שההלוויה התקיימה רק למחרת ביום חמישי, החלה השבעה מאותו יום (יום חמישי) והסתיימה ביום רביעי בשבוע בלאחר מכן.
 +
* כתוצאה מכך נעדרה העובדת מעבודתה בשני ימי רביעי (ביום הפטירה וביום האחרון לשבעה).
 +
* העובדת זכאית לשכר רק בגין יום אחד בלבד ולא עבור שני הימים שמהם נעדרה, שכן הזכאות היא לשכר עבור ימי היעדרות שחלים במהלך 7 ימים קלנדריים.}}
 +
 
 +
* לפרטים נוספים ראו [[ימי אבל]].
 +
 
 +
==הפסקות במהלך העבודה==
 +
* עובדת במשק בית עשויה להיות זכאית להפסקת מנוחה בת 45 דקות במהלך עבודתה, בדומה לשאר העובדים במשק (הדבר תלוי במספר השעות שבהן היא מועסקת באותו יום).
 +
* ההפסקה אינה חלק משעות העבודה, והמעסיק אינו צריך לשלם שכר עבורה.
 +
* למרות זאת, הפסקות קצרות המוסכמות על-ידי המעסיק הן חלק משעות העבודה והמעסיק חייב לשלם עבורן.
 +
* כמו כן, הפסקות לצורך שימוש בשירותים נחשבות כחלק משעות העבודה ויש לשלם שכר עבורן.
 +
* למידע נוסף ראו [[הפסקות בעבודה]].
 +
 
 +
==זכאות לגמלת הבטחת הכנסה ==
 +
* מי שעובדים במשק בית 25 שעות בשבוע וכן מי שמטפלים בקשישים 20 שעות בשבוע או מטפלים ב-3 קשישים, עשויים להיות זכאים לתשלום [[קבלת הבטחת הכנסה ללא התייצבות בלשכת התעסוקה|הבטחת הכנסה ללא התייצבות בלשכת התעסוקה]], אם הם עונים על שאר תנאי הזכאות לקבלת הקצבה.
 +
* למידע נוסף, ראו [[זכאות לגמלת הבטחת הכנסה]].
 +
 
 +
== זכויות מכוח חוק עבודת נשים (הריון, לידה ועוד) ==
 +
* [[חוק עבודת נשים]] חל על עובדות משק בית והן זכאיות לזכויות ולהגנות המוענקות בו, בהתאם לנסיבות העסקתן, לרבות:
 +
:* [[חופשת לידה]]
 +
:* [[איסור פיטורי עובדת בהריון]]
 +
:* [[איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של אישה בהריון]]
 +
:* [[הגבלת עבודה בהריון]]
 +
* למידע נוסף על זכויות נשים עובדות, מכוח חוק עבודת נשים וחוקים נוספים ראו בפורטל [[נשים עובדות]].
 +
 
 +
== סיום עבודה - פיטורים והתפטרות==
 +
<!-- הפסקה מוצבעת ממדריך לקראת מוות -->
 +
=== הודעה מוקדמת ===
 +
* מעסיקים המעוניינים לפטר עובדות במשק בית (וכן עובדות המעוניינות להתפטר), מחוייבים במתן [[הודעה מוקדמת לפיטורים או התפטרות|הודעה מוקדמת]] בת יום אחד עבור כל חודש של עבודה. (למשל, בתום שנה של עבודה העובדות זכאיות להודעת פיטורים מוקדמת בת 12 ימים).
 +
* המשמעות היא שבמהלך תקופת ההודעה המוקדמת העובדת זכאית להמשיך לעבוד כרגיל (בימי העבודה והשעות הרגילים שלה) ולקבל שכר.
 +
* המעסיק רשאי לוותר על עבודה בפועל במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, ולהפסיק את העסקתה של העובדת באופן מיידי, אבל הוא עדיין חייב לשלם לה את השכר הרגיל שהיה משלם אילו המשיכה לעבוד אצלו באותם ימי עבודה החלים במהלך תקופת ההודעה המוקדמת (למעט החזר הוצאות נסיעה).
 +
{{דוגמה|<big>'''הודעה מוקדמת לפיטורים של עובדת המועסקת פעמיים בשבוע'''</big>
 +
* עובדת משק בית שעבדה במשך שנה כעוזרת בית, פעמיים בשבוע, בימים שני ורביעי.
 +
* כעבור שנה, ביום חמישי מודיע לה המעסיק על פיטוריה.
 +
* העובדת זכאית ל-12 ימי הודעה מוקדמת (יום לכל חודש עבודה).
 +
* 12 הימים מסתיימים ביום שלישי בשבוע השני שלאחר מתן ההודעה.
 +
* '''העובדת זכאית להמשיך לעבוד ולקבל שכר בכל ימי העבודה (ימים שני ורביעי) אשר חלים במהלך 12 הימים הבאים:'''
 +
:* ימים שני ורביעי בשבוע הראשון שלאחר ההודעה.
 +
:* יום שני בשבוע שלאחר מכן.
 +
:* '''סה"כ שלושה ימי עבודה.''' (העובדת אינה זכאית לעבוד ביום רביעי בשבוע השני, שכן הוא חל לאחר שכבר הסתיימו 12 הימים של ההודעה המוקדמת).
 +
* אם המעסיק רוצה להפסיק את עבודתה מייד, הוא רשאי לעשות זאת אך עליו לשלם לה שכר רגיל עבור שלושה ימים (שלושת ימי העבודה שבהם היתה עובדת במהלך תקופת ההודעה המוקדמת).}}
 +
 
 +
*אם העובדת שפוטרה הפסיקה את עבודתה לאלתר על דעת עצמה ללא הסכמת המעסיק, ולא המשיכה לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, רשאי המעסיק להגיש נגדה תביעת פיצויים לבית הדין לעבודה ושם עליו להוכיח את הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מעזיבתה המוקדמת של העובדת. אסור למעסיק לקזז, על דעת עצמו, סכומים כלשהם מתוך התשלומים להם זכאית העובדת בסיום תקופת העבודה, כפיצוי על הנזקים שנגרמו עקב עזיבתה המיידית לפני תום תקופת ההודעה המוקדמת.
 +
 
 +
* למידע נוסף ראו:
 +
** [[הודעה מוקדמת לפיטורים]].
 +
** [[הודעה מוקדמת להתפטרות]].
 +
 
 +
===התפטרות של העובדת===
 +
* במקרים מסוימים עובדת '''שהתפטרה''' תהיה זכאית לפיצויי פיטורים (למרות שהתפטרה ביוזמתה ולא פוטרה על ידי המעסיק) וזאת בתנאי שעבדה שנה אחת לפחות אצל אותו מעסיק.
 +
{{דוגמה|1= '''מקרים שבהם תיתכן זכאות לפיצויי פיטורים לעובדת שהתפטרה'''
 +
* כאשר [[פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר עקב בריאות לקויה שלו או של בן משפחתו|מצבה הבריאותי]] לא מאפשר לה להמשיך לעבוד בעבודה פיסית.
 +
* כאשר ההתפטרות היא עקב  [[פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר עקב מעבר דירה|מעבר דירה]] למקום מרוחק או לישובים מסוימים.
 +
* כאשר ההתפטרות היא [[התפטרות לצורך טיפול בילד|לאחר לידה]] לצורך טיפול בילד.
 +
}}
 +
 
 +
* '''לרשימת כלל המקרים המזכים בפיצויי פיטורים לעובדת שהתפטרה ראו [[פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר]].'''
 +
 
 +
== פיצויי פיטורים ==
 +
* עובדת '''שעבדה לפחות שנה אצל המעסיק''' ופוטרה זכאית לפיצויי פיטורים.
 +
* יחד עם זאת, פיטורים שבוצעו בסמוך לסיום שנת העבודה הראשונה ייחשבו כפיטורים שנעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורים. במקרה זה העובדת שפוטרה תהיה זכאית לפיצויי פיטורים, אלא אם כן יצליח המעסיק להוכיח שהפיטורים נעשו שלא על מנת להתחמק מחובת התשלום.
 +
* [[פיצויי פיטורים|פיצויי הפיטורים]] מחושבים לפי השכר שהעובדת קיבלה במשך חודש, כפול מספר שנות עבודתה אצל המעסיק.
 +
{{דוגמה| 1=
 +
* עובדת משק בית מועסקת תמורת 35 ש"ח לשעה במשך 5 שעות בשבוע.
 +
* לאחר פיטוריה, הפיצויים יחושבו כך:
 +
**מכפילים 35 שקל עבור שעת עבודה בכמות השעות השבועיות - 5.
 +
** את התוצאה מכפילים במספר השבועות הממוצע בחודש - 4.3. מקבלים 752 ש"ח, שהם הפיצוי לשנה הראשונה.
 +
**כעבור שנתיים הפיצוי מכפיל את עצמו ומגיע ל-1,504 ש"ח וכן הלאה.}}
 +
 
 +
* כאשר היקף המשרה של העובדת משתנה במהלך תקופת ההעסקה, יש לערוך את חישוב הפיצויים באופן יחסי על פי היקפי המשרה שבהם הועסקה העובדת בכל תקופה, כאשר שכר הבסיס יהיה פי התעריף שבו הועסקה בסיום עבודתה. 
 +
{{דוגמה|1= '''עובדת שירדה בהיקף המשרה'''
 +
* בדוגמה הקודמת, אם העובדת הועסקה במשך 10 שנים פעם בשבוע, ולאחר מכן הועסקה שנתיים נוספות פעם בשבועיים, הרי בהנחה ששכר הבסיס לשעה או ליום לא השתנה, היא תהיה זכאית לפיצויים באופן הבא:
 +
** עבור 10 השנים הראשונות היא תקבל פיצויים לפי משרה מלאה - 7,520 ש"ח (לפי החישוב: 752 ש"ח לחודש X{{כ}} 10 שנים).
 +
** עבור השנתיים הנוספות שבה עבדה פעם בשבוע היא תקבל 752 ש"ח, אשר חושבו באופן הבא:
 +
*** כמות השעות השבועית היא 2.5 (5 שעות בשבועיים שקולות ל-2.5 שעות בשבוע).
 +
*** את כמות השעות השבועיות מכפילים ב-4.3 שבועות, ואותו מכפילים בשכר לשעה (35 ש"ח) - סה"כ משכורת חודשית 376 ש"ח.
 +
***את המשכורת חודשית יש להכפיל במספר השנים (שנתיים) - סה"כ 752 ש"ח  (לפי החישוב 376 ש"ח לחודש X{{כ}} 2 שנים).
 +
}}
 +
 
 +
* בכל מקרה מחשבים את הפיצויים לפי גובה השכר האחרון.
 +
{{דוגמה|אם בדוגמה הקודמת הועסקה העובדת ב-10 השנים הראשונות בשכר של 30 ש"ח ולאחר מכן כשירדה בהיקף המשרה הועסקה בשכר של 35 ש"ח, יחושבו הפיצויים עבור כל התקופה לפי שכר של 35 ש"ח לשעה.}}
 +
 
 +
{{טיפ|
 +
* אם המעסיק ביצע הפרשות לביטוח הפנסיוני עבור העובדת, הרי שהמעסיק לא יצטרך לשלם לעובדת את מלוא פיצויי הפיטורים אלא רק חלק מהם, שכן חלק מהפיצוי כבר שולם באמצעות הסכומים שהפריש המעסיק בכל חודש כרכיב פיצויים לביטוח הפנסיוני.
 +
* גובה הפיצויים שעל המעסיק יחושב באופן המפורט [[#הפחתת גובה פיצויי הפיטורים לעובדת שהופרשו עבורה כספים לפנסיה|בפסקה הבאה]].}}
 +
 
 +
* '''למידע מפורט על אופן חישוב פיצויי הפיטורים ראו [[חישוב פיצויי פיטורים]].'''
 +
 
 +
===הפחתת גובה פיצויי הפיטורים לעובדת שהופרשו עבורה כספים לפנסיה===
 +
* כאמור לעיל, מעסיק חייב להפריש כספים עבור ביטוח פנסיוני לעובדת במשק הבית.
 +
* סך [[חובת ביטוח פנסיוני לעובדים#עובדים שאינם בשירות המדינה|ההפרשות לביטוח הפנסיוני]] של עובדת במשק בית הוא 18.5% מהשכר (6% מתוכן רשאי המעסיק לנכות משכרה של העובדת). 
 +
* 6% מההפרשות של המעסיק הן על חשבון פיצויי פיטורים (החל מ-2014 ואילך). משמעות הדבר כי מתוך סך הפיצויים שעליו לשלם לעובדת שפוטרה (סך של 8.33% מהשכר), מעסיק שהפריש כספים לביטוח הפנסיוני כדין צריך להפחית 6% (ולשלם רק את היתרה בגובה 2.33% מהשכר) עבור התקופה שבמהלכה הופרשו לעובדת הפרשות לביטוח הפנסיוני.
 +
{{דוגמה|'''פיצויי פיטורים לעובדת שבוטחה בביטוח פנסיוני מיומה הראשון לעבודה'''
 +
* עובדת משק בית שהיה לה ביטוח פנסיוני במקום העבודה הקודם והחלה לעבוד אצל מעסיק חדש, זכאית להפרשות לפנסיה החל מיומה הראשון (ההפרשות מתבצעות רטרואקטיבית מהחודש השלישי לעבודתה).
 +
* העובדת עבדה כעוזרת בית במשך שלוש שנים והשתכרה 1,000 ש"ח לחודש.
 +
* העובדת פוטרה כעבור שלוש שנים.
 +
* העובדת זכאית לפיצויי פיטורים בגובה שכר חודשי אחד לכל שנת עבודה. (סה"כ 3,000 ש"ח).
 +
בסך 8.33% מהשכר שהשתכרה במהלך כל התקופה - 3,000 ש"ח. (סך כל השכר שהשתכרה הוא 36,000 ש"ח, המחושב לפי מכפלה של 1,000 ש"ח לחודש X{{כ}} 36 חודשי עבודה. 8.33% מסכום זה הוא 3,000 ש"ח).
 +
* מכיוון שעבור כל תקופת עבודתה הופרשו עבורה כספים לפנסיה שמתוכם 6% הם על חשבון הפיצויים, על המעסיק לשלם לה בעת הפיטורים רק את היתרה (2.33% מהשכר) - '''סה"כ רק 838.8 ש"ח''' (2.33% משכר של 36,000).}}
 +
 
 +
{{דוגמה|'''פיצויי פיטורים לעובדת שבוטחה בביטוח פנסיוני החל מהחודש השביעי לעבודה'''
 +
* לעובדת במשק בית לא היה ביטוח פנסיוני במקום העבודה הקודם ועל כן לאחר שהחלה לעבוד אצל מעסיק חדש היתה זכאית להפרשות לפנסיה רק כעבור חצי שנה.
 +
* העובדת עבדה כעוזרת בית במשך שלוש שנים, והשתכרה 1,000 ש"ח לחודש.
 +
* העובדת פוטרה כעבור שלוש שנים.
 +
* העובדת זכאית לפיצויי פיטורים בסך 8.33% מהשכר שהשתכרה במהלך כל התקופה - 3,000 ש"ח. (סך כל השכר שהשתכרה הוא 36,000 ש"ח, המחושב לפי מכפלה של 1,000 ש"ח לחודש X{{כ}} 36 חודשי עבודה. 8.33% מסכום זה הוא 3,000 ש"ח).
 +
* מכיוון שעבור חלק מהתקופה הופרשו עבורה כספים לפנסיה שמתוכם 6% הם על חשבון הפיצויים, ועל חלק אחר לא הופרשו לה, על המעסיק לשלם לה בעת הפיטורים פיצויי פיטורים באופן יחסי:
 +
:* '''עבור ששת החודשים הראשונים של העבודה - פיצויי פיטורים מלאים - 8.33% מהשכר.'''
 +
::*סך כל השכר בחצי השנה הראשונה הוא 6,000 ש"ח (המחושבים לפי מכפלה של 1,000 ש"ח לחודש X{{כ}} 6 חודשי עבודה).
 +
::* 8.33% מסכום זה הוא '''500 ש"ח'''.
 +
:* '''עבור 30 חודשי העבודה הנוספים, שבהם הופרשו עבור העובדת הפרשות לפנסיה (שמתוכן 6% הם על חשבון פיצויי הפיטורים), על המעסיק לשלם לה רק את היתרה (2.33% מהשכר):'''
 +
::*סך כל השכר שקיבלה העובדת בתקופה זו 30,000 ש"ח (1,000 ש"ח לחודש X{{כ}} 30 חודשי עבודה).
 +
::*2.33% משכר זה הוא '''700 ש"ח.'''
 +
* '''סך כל הפיצויים שעל המעסיק לשלם לעובדת הוא 1,200 ש"ח (500 ש"ח +{{כ}} 700 ש"ח).''' יתרת הפיצויים (1,800 ש"ח המשלימים לסכום של 3,000 ש"ח) נכללת בתוך הכספים שהפריש המעסיק לפנסיה.}}
 +
 
 +
* '''מעסיק שהפריש מדי חודש פחות מ-6%''':
 +
** אם במהלך העסקתה של העובדת הפריש המעסיק פחות מ-6% לרכיב הפיצויים בביטוח הפנסיוני (למשל אם התחיל להעסיק אותה לפי שנת 2014) אז בעת תשלום הפיצויים יהיה על המעסיק לשלם עבור תקופות אלה יותר מ-2.33%, שכן עליו לבצע השלמה ל-8.33% מהשכר עבור כל חודש העסקה.
 +
** ההשלמה ל-8.33% תחושב מתוך השכר החודשי האחרון והגבוה ביותר של העובדת.
 +
** למידע על אופן חישוב הפיצויים בהתאם לשנת התחלת העבודה ושינויים בשכר ובהיקף המשרה ראו '''[[חישוב פיצויי פיטורים]].'''
 +
* '''מעסיק שהפריש מדי חודש 8.33% (מלוא הפיצויים)''':
 +
** מעסיק רשאי לשלם מראש מדי חודש השלמת פיצויי פיטורים עד ל-8.33% ישירות לקופת גמל לקצבה ("השלמת הפיצויים") - כלומר במקום להפריש 12.25% מהשכר, הוא יפריש 14.58% מהשכר, כך שכל פיצויי הפיטורים ייכללו בהפרשות לפנסיה.
 +
**אם המעסיק ירצה להחיל גם על השלמת הפיצויים את הפטור מתשלום פיצויי פיטורים, עליו להודיע על כך בכתב לקופה עם העתק לעובד כי בחר לעשות כן. למידע נוסף ראו [[סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים]].
 +
** במקרה כזה בעת פיטורים או התפטרות לא יצטרך המעסיק לשלם לעובדת שום פיצוי מכיסו אלא להודיע לקופה שהוא מסכים לשחרור הכספים לטובת העובדת על מנת שהיא וכל למשוך אותם. למידע נוסף ראו [[משיכת כספי פיצויי פיטורים מקופת גמל או מהביטוח הפנסיוני]].
 +
 
 +
 
 +
{| class="wikitable"
 +
|-
 +
! שאלה !! תשובה
 +
|-
 +
| אם המעסיק לא ביצע כלל הפרשות לביטוח הפנסיוני עבור העובדת, כמה פיצויי פיטורים יצטרך לשלם לה?
 +
|
 +
* אם העובדת זכאית לפיצויי פיטורים, על המעסיק לשלם לה את '''מלוא''' פיצויי הפיטורים (לרוב משכורת חודשית אחרונה X{{כ}} מס' שנות העבודה).
 +
* אם חלו שינויים בהיקף המשרה או או ששכרה של העובדת ירד במהלך תקופת העסקה יש לחשב את גובה הפיצויים באופן מעט שונה. למידע נוסף ראו [[חישוב פיצויי פיטורים]].
 +
* אם העובדת אינה זכאית לפיצויי פיטורים (למשל פוטרה לפני שהשלימה שנת עבודה אצל המעסיק, או התפטרה בנסיבות שאינן מזכות בפיצויים), על המעסיק לשלם לה בסוף העבודה את רכיב הפיצויים של הביטוח הפנסיוני (6% מהשכר החודשי, נכון לשנת 2018)  שאותו היה עליו לשלם לכל אחד מחודשי העבודה.
 +
|-
 +
| האם העובדת תוכל לתבוע מהמעסיק סכומים נוספים מלבד אלה?
 +
|
 +
* כאשר המעסיק לא מבצע הפרשות לביטוח פנסיוני, יהיה עליו לשלם לעובדת בנוסף על תשלום הפיצויים או רכיב הפיצויים, גם את '''חלק המעסיק''' בהפרשות לביטוח הפנסיוני (6.5% מהשכר החודשי נכון לשנת 2018) שאותן היה עליו לשלם עבור כל חודשי העבודה.
 +
* אם העובדת הפכה לנכה (גם לא במסגרת עבודתה) ואיבדה את הכושר לעבוד, היא עשויה לתבוע את המעסיק לשלם לה את כל קצבאות הנכות שאותה היתה יכולה לקבל מקרן הפנסיה (עד סוף חייה) אילו המעסיק היה מבטח אותה.
 +
* (ראו הסבר לעיל בפסקת "[[#ביטוח פנסיוני|ביטוח  פנסיוני]].
 +
|-
 +
|}
 +
 
 +
* '''להרחבה ראו:'''
 +
** '''[[חישוב פיצויי פיטורים|פורטל חישוב פיצויי פיטורים]].'''
 +
** '''[[פיצויי פיטורים|פורטל פיצויי פיטורים]].'''
 +
 
 +
== מסמכים שיש להצטייד בהם עם סיום העבודה ==
 +
* עם סיום ההעסקה, יש לבקש מהמעסיק:
 +
** מכתב פיטורים (במקרה של פיטורים) או מכתב סיום העסקה. מכתב זה נדרש לקבלת דמי אבטלה.
 +
** מכתב שחרור כספים לקרן הפנסיה (שבו מצהיר המעסיק כי מסכים לשחרור מוחלט של כל הכספים שהופקדו על שם העובדת במסגרת הביטוח הפנסיוני לטובת העובדת. מכתב זה יכול לזרז את הליך משיכת הכספים מקרן הפנסיה ולהבטיח כי המעסיק לא ידרוש כספים אלה בעתיד. למידע נוסף ראו [[הודעת מעסיק לקופת גמל או לגוף פנסיוני על מעמד כספי הפיצויים של העובד שמופקדים בקופה]].
 +
* יש לוודא שעל כל תקופת העבודה שולמו דמי ביטוח לאומי מהמעסיק לביטוח הלאומי. ניתן לבדוק זאת באתר הביטוח הלאומי (באיזור האישי), במוקד הטלפוני או בסניף הקרוב. רצוי להדפיס את התיעוד על כך למקרה שבעתיד תידרש העובדת להוכיח את משך תקופת עבודתה לצורך זכויות כלשהן, כגון [[קצבת זיקנה (קצבת אזרח ותיק)|קצבת זיקנה]], [[דמי אבטלה]] וכיו"ב. למידע נוסף ראו [[זכויות מהמוסד לביטוח לאומי]].
 +
 
 +
== פסקי דין ==
 +
* [[עובד יומי או שעתי, המועסק בימים קבועים, זכאי לדמי חגים גם אם נעדר ביום שלפני או אחרי החג]]
 +
* [[עובד זכאי לדמי מחלה מלאים ביום הרביעי למחלתו גם אם זה היום הראשון להיעדרותו ממקום העבודה]]
 +
 
 +
<noinclude>{{הצגת מוקדי שירות|רשימה=}}</noinclude>
 +
 
 +
== ארגוני סיוע ==
 +
*[[תעסוקה וזכויות עובדים/ארגוני סיוע|רשימת ארגוני סיוע העוסקים בנושאי תעסוקה וזכויות עובדים]]
  
 
== גורמי ממשל ==
 
== גורמי ממשל ==
* [[משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה]]
+
{{הטמעת כותרת|תעסוקה וזכויות עובדים#גורמי ממשל}}
* [[המוסד לביטוח לאומי]]
 
  
== חוקים ותקנות ==
+
== חקיקה ונהלים ==
*[[חוק שכר מינימום]]
+
* [[חוק שכר מינימום]]
*[[חוק הביטוח הלאומי]]
+
* [[חוק הביטוח הלאומי]]
*[[חוק חופשה שנתית]]
+
* [[חוק חופשה שנתית]]
*[[צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק]]
+
* [[צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק]]
*[[חוק עבודת נשים]]
+
* [[חוק עבודת נשים]]
*[[חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות]]
+
* [[חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות]]
*[[חוק פיצויי פיטורין]]
+
* [[חוק פיצויי פיטורים]]
*[[תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח)]]
+
* [[תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח)]]
*[http://www.health.gov.il/LegislationLibrary/Bituah_08.pdf תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]
+
* [http://www.health.gov.il/LegislationLibrary/Bituah_08.pdf תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]
  
 
== הרחבות ופרסומים ==
 
== הרחבות ופרסומים ==
*[http://www.ovdim.org.il/%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%AA/ "פורטל העובדים"]
+
* [http://www.kavlaoved.org.il/תחומי-פעילות/עובדי-ניקיון-בבתים-פרטיים/ עובדי ניקיון בבתים פרטיים] באתר 'קו לעובד'
* פורטל השירותים הממשלתיים: [http://www.gov.il/FirstGov/TopNav/Situations/SPopulationsGuides/IPHouseKeepper/IPHDefinition/ המדריך להעסקת עובדים במשק בית]
 
* אתר משרד התמ"ת: [http://www.moital.gov.il/NR/exeres/4E41D973-0E56-4C81-99A9-5BC251C99D4D.htm מידע לצו הרחבה לפנסיית חובה בישראל]
 
* [http://www.upsite.co.il/uploaded/files/1023_5764b33f52d250a097bb389989bdde1d.pdf מדריך זכויות עובדי משק הבית באתר הסתדרות העובדים הלאומית]
 
  
== מקורות ==
 
*[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20090830_1110901&layer=hp אתר TheMarker]
 
  
<!--כותרת דמה עבור הטמעת כותרת. לא לגעת!
+
<!--
==endarticle==
+
== תודות ==
כותרת דמה עבור הטמעת כותרת. לא לגעת!-->
+
-->
{{זכות/סיום טור ימני}}
 
 
 
{{זכות/תחילת טור שמאלי}}
 
{{זכות/ראו גם
 
| [[זכויות עובדים שכירים]]
 
| [[זכותון עובדים שעתיים/יומיים]]
 
|[[תעסוקה וזכויות עובדים]]
 
}}
 
{{זכות/חדשות
 
| 1 = 14.11.2012 ynet: [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4305462,00.html מעסיקים מחוייבים לדווח לביטוח הלאומי על העסקת עובדי משק בית - '''כולל פרטי זהותם''']
 
| 2 = המוסד לביטוח לאומי: [http://www.btl.gov.il/About/news/Pages/ArchiveFolder/2012/mokedmeshekbait.aspx '''מוקד טלפוני חדש''' למעסיקים עובד/ת במשק בית]
 
}}<!-- עד 3 ידיעות. כל ידיעה מועברת כפרמטר (ממוספר) נפרד. הפורמט המומלץ הוא תאריך מודגש ולאחריו קישור לידיעה. התיבה לא תוצג אם הפרמטרים יישארו ריקים -->
 
{{זכות/טפסים
 
| 1 =[http://www.btl.gov.il/טפסים%20ואישורים/Documents/t614.pdf טופס הצהרת מעסיק/ה בדבר העסקת עובד/ת במשק בית]
 
| 2 =
 
| 3 =
 
}}<!-- רשימת טפסים למימוש הזכות. כל פרמטר מופיע בשורה משלו, כתבליט (בולט). התיבה לא תוצג אם הפרמטרים יישארו ריקים -->
 
{{זכות/סיום טור שמאלי}}
 
  
 +
==Metadata==
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
[[קטגוריה:זכויות]]
+
[[קטגוריה:זכותונים ומדריכים]]
 
[[קטגוריה:תעסוקה וזכויות עובדים]]
 
[[קטגוריה:תעסוקה וזכויות עובדים]]
 
[[קטגוריה:עוזרות בית]]
 
[[קטגוריה:עוזרות בית]]
 
[[קטגוריה:מעסיקים]]
 
[[קטגוריה:מעסיקים]]
 
[[קטגוריה:שכר מינימום]]
 
[[קטגוריה:שכר מינימום]]
 +
[[קטגוריה:עובדים בשכר נמוך]]
 
[[קטגוריה:ביטוח לאומי]]
 
[[קטגוריה:ביטוח לאומי]]
 
[[קטגוריה:מחלה]]
 
[[קטגוריה:מחלה]]
 
[[קטגוריה:דמי חופשה]]
 
[[קטגוריה:דמי חופשה]]
 
[[קטגוריה:הבראה]]
 
[[קטגוריה:הבראה]]
[[קטגוריה:פנסיה]]
+
[[קטגוריה:פנסיה וחיסכון ארוך טווח]]
 
[[קטגוריה:תחבורה]]
 
[[קטגוריה:תחבורה]]
[[קטגוריה:פיטורין]]
+
[[קטגוריה:פיטורים]]
 
[[קטגוריה:נשים]]
 
[[קטגוריה:נשים]]
[[קטגוריה:ינואר]]
+
[[קטגוריה:יולי]]
 
[[קטגוריה:תשלומים]]
 
[[קטגוריה:תשלומים]]
  
[[ar:نشرة حقوقية للعاملات في المنازل]]
+
[[ar:نشرة حقوقية للعاملات في المنازل (مساعدات وعاملي/ات رعاية)]]

גרסה אחרונה מ־22:55, 17 באוגוסט 2019

הקדמה:

מעסיקים מחוייבים לדאוג לזכויות עובד/ת משק הבית הבית שלהם - מנקה, מטפל/ת וכו'
התעלמות מזכויות העובד/ת חושפת את המעסיקים לתביעות, לרבות במקרה של תאונות עבודה
יש אבחנה בין עובד/ת המועסק/ת מספר שעות מצומצם בשבוע (לרוב עוזר/ת בית) לבין מי שמועסק/ת בהיקף רחב (מטפל/ת)
כל המידע בזכותון רלוונטי גם לוועדי בתים משותפים שמעסיקים עובד/ת ניקיון בצורה ישירה

תוכן עניינים

עובדות ועובדים במשק בית זכאים לכל הזכויות המוענקות לעובדים שכירים.

  • עובד/ת משק הבית מועסק/ת לרוב כעובד/ת שעתי/ת, כלומר שכר העבודה משולם לעובד/ת על בסיס שעת עבודה בפועל או על בסיס יום עבודה בפועל.
  • ראו הגדרת עובד/ת במשק בית באתר המוסד לביטוח לאומי.
  • אם אתם מעסיקים עובד/ת במשק בית אזי יש כמה נקודות שחשוב ביותר לזכור:
    • חובת תשלום שכר שאינו נמוך משכר המינימום
    • חובת הסדרת התשלום למוסד לביטוח לאומי (חלק מהתשלום ינוכה משכר העובד/ת)
    • חובת הביטוח הפנסיוני לעובד/ת (חלק מהתשלום ינוכה משכר העובד/ת)
    • תשלום שכר מלא עבור ימי חג אם "נפלו" ביום ההעסקה הרגיל של העובד/ת
    • תשלום דמי הבראה כדין
  • כל המידע בזכותון רלוונטי גם לוועדי בתים משותפים שמעסיקים עובד/ת ניקיון בצורה ישירה
  • שימו לב: המידע בדף זה מנוסח בלשון נקבה, אך מיועד הן לעובדות והן לעובדים המועסקים במשק בית.
אזהרה
מעסיק שלא מקפיד על זכויותיה של עובדת במשק הבית עשוי להיות חשוף לתביעות כספיות ופליליות הן מצד המדינה והן מצד העובדת

תשלומים שוטפים - שכר, הוצאות נסיעה

  • כל עובד בישראל, כולל עובדות במשק בית, זכאי ששכרו לא יפחת משכר מינימום שעומד כיום על 29.12 ש"ח לשעה.
  • עובדות משק בית זכאיות להחזר הוצאות נסיעה למקום עבודתן (פרט להסעות מטעם המעסיק). לגובה תקרה עדכני של ההחזר ראו החזר הוצאות נסיעה.
טיפ
עובדים במשק בית עשויים להיות זכאי למענק עבודה (מס הכנסה שלילי) מטעם המדינה

שאלות חוזרות בנושא העסקת עובדים במשק בית

שאלה תשובה
סגרנו עם העוזרת על תשלום של 50 ש"ח לשעה. אלו עוד מחויבויות כספיות יש לנו כלפיה?
באלו מקרים יתכן שנצטרך לשלם לעוזרת למרות שלא הגיעה לעבודה?
מה נדרש לשלם עם עזיבת העוזרת?
אם עובדת משק הבית עובדת יחד עם בן זוגה/בתה/אחותה, האם חלה חובה לרשום את את שני העובדים בנפרד בביטוח לאומי ובקרן הפנסיה?
  • במקרה זה, כל אחד מהעובדים נחשב כעובד בפני עצמו, וחובות המעסיק על פי הדין חלות כלפי כל אחד מהעובדים.
  • על המעסיק לדווח לביטוח לאומי על כל אחד מהעובדים בנפרד ולשלם עבור כל אחד מהעובדים דמי ביטוח לאומי.
  • על המעסיק להפריש לכל אחד מהעובדים כספים לביטוח פנסיוני על פי הדין.
  • ראו הרחבה בפסקת ביטוח לאומי, בריאות ופנסיה

דמי ביטוח לאומי

אזהרה
מעסיק שאינו משלם את דמי הביטוח הלאומי עבור עובדת משק הבית עשוי להיות חשוף לתביעות כספיות הן מצד המדינה והן מצד העובדת
דוגמה
  • משפחה מעסיקה בביתה עוזרת בית בת 35, פעם בשבוע למשך 5 שעות.
    • עוזרת הבית מועסקת בין 20 ל-25 שעות בחודש.
    • השכר לשעה של עוזרת הבית הוא 50 ש"ח.
    • דמי הביטוח שעל המשפחה לשלם לביטוח לאומי בחודש שבו עבדה עוזרת הבית 25 שעות הם בסך 91 ש"ח (7.25% ממשכורת חודשית של 1,250 ש"ח). 25 ש"ח מהסכום (2% מהשכר) ינוכו משכרה של עוזרת הבית.
דוגמה
  • משפחה מעסיקה בביתה עובדת בסיעוד (ישראלית) על מנת לטפל בסב המשפחה בן ה-90.
    • המטפלת מועסקת כ-40 שעות בחודש על חשבון המשפחה (יתר השעות ממומנות במסגרת גמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי).
    • השכר לשעה של המטפלת הוא 40 ש"ח.
    • המטפלת היא בת 65 וזכאית לקצבת זיקנה.
    • דמי הביטוח שעל המשפחה לשלם לביטוח לאומי הם בסך 32 ש"ח לחודש (2% ממשכורת חודשית של 1,600 ש"ח).
דוגמה
  • משפחה מעסיקה בביתה שמרטפית בת 17 פעמיים בשבוע, למשך 3 שעות כל פעם (סה"כ 6 שעות בשבוע).
    • השמרטפית מועסקת בממוצע 27 שעות בחודש.
    • השכר לשעה של השמרטפית הוא 29.12 ש"ח.
    • דמי הביטוח שעל המשפחה לשלם לביטוח לאומי בחודש שבו עבדה השמרטפית 27 שעות הם בסך 15.72 ש"ח (2% ממשכורת חודשית של 786.24 ש"ח).
  • שיעורי דמי הביטוח מחושבים מהשכר ברוטו (השכר לפני הניכויים השונים, כגון: מס הכנסה, פנסיה וכו').

רישום כמעסיק (פתיחת תיק) בביטוח לאומי

העברת התשלומים לביטוח לאומי

  • התשלומים משולמים אחת ל-3 חודשים באמצעות פנקס שוברים שהביטוח הלאומי שולח למעסיקים, או באופן מקוון - באמצעות אתר המוסד לביטוח לאומי.
  • מי שמעסיק עובדת משק בית ולא שילם עבורה דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות יכול לשלם את חובו רטרואקטיבית לתקופה של שנה אחת ללא קנסות.
  • במקרה שלא שולמו דמי ביטוח במשך תקופה העולה על שנה, יש לפנות למוסד לביטוח הלאומי בצירוף תצהיר של העובד ותצהיר של המעסיק, במסגרתם הם מצהירים על תקופת העסקה, תדירותה (כמה פעמים בשבוע), השכר ששולם וכן הצהרה על קרבה משפחתית (אם קיימת) בין העובדת למעסיק. במקרה כזה יחויב המעסיק גם בהפרשי הצמדה, ריבית וקנסות בגין הפיגור בתשלום.

סגירת התיק בביטוח לאומי

  • מעסיקים שמפסיקים להעסיק את העובדת (הפסקה שאינה זמנית) ומעוניינים לסגור את תיק המעסיק יכולים לעשות זאת באופן מקוון.
    • במקרה שיעסיקו שוב עובדת במשק בית, אין צורך לפתוח תיק חדש אלא ניתן לדווח ולשלם באמצעות מספר התיק הישן.

ביטוח לאומי למעסיקים עובד זר

  • חובת תשלום דמי ביטוח לאומי חלה גם על מי שמעסיק במשק ביתו עובדת משק בית שאינה תושבת ישראל.
  • דמי הביטוח הלאומי לעובד זר במשק הבית עומדים על 2% מהשכר, ואינם כוללים דמי ביטוח בריאות. (למידע נוסף ראו דמי ביטוח לאומי לעובד זר).
  • במקרה זה המעסיק מחויב לרכוש, בנוסף, ביטוח בריאות פרטי. לפרטים נוספים, ראו: ביטוח בריאות לעובדים זרים.

ביטוח פנסיוני

  • מעסיקים חייבים להפריש כספים לטובת ביטוח פנסיוני מקיף לעובדים במשק הבית שלהם.
  • חובת המעסיק קיימת גם אם העובדת לא מעוניינת בביטוח הפנסיוני ואף אם היא מתנגדת או מסרבת לביטוח כזה.
  • החובה להפרשת הכספים חלה לאחר השלמת 6 חודשי עבודה של העובדת אצל אותו מעסיק, אם לעובדת לא היה ביטוח פנסיוני קודם.
  • עובדת עם ביטוח פנסיוני קודם, זכאית להיות מבוטחת מהיום הראשון לעבודתה, כאשר ביצוע ההפרשות בפועל יתחיל רטרואקטיבית לאחר שלושה חודשי עבודה או בתום שנת המס (המוקדם מביניהם).
  • יש לשאול את העובד לאיזה גוף פנסיוני הוא רוצה להפריש את הכספים ובאיזה סוג ביטוח הוא מעוניין.
  • החל מ-01.11.2016 אם העובד לא הודיע למעסיק על הגוף שבו בחר לנהל את הביטוח הפנסיוני שלו, יהיה המעסיק חייב לערוך עבור העובד ביטוח פנסיוני באחת מקרנות הפנסיה שנבחרו כ"קרנות ברירת מחדל" ע"י משרד האוצר (קרנות אלה מעניקות דמי ניהול נמוכים מהממוצע ומתחייבות לאפשר את אותם דמי ניהול למשך 10 שנים).
  • למידע על תהליך עריכת הביטוח הפנסיוני ואופן העברת הכספים לקרן הפנסיה, לקופת הגמל או לחברת הביטוח שבהן ינוהל הביטוח הפנסיוני, ראו ביטוח פנסיוני לעובדים במשק בית (עוזרות בית).
טיפ
מעסיק שלא מבטח את העובדת עשוי להיתבע על ידה ולהידרש לשלם לה סכומים ניכרים עם סיום עבודתה ואף לפני כן.
שאלה תשובה
אם לא ביצענו הפרשות לביטוח הפנסיוני עבור העוזרת, כמה נצטרך לשלם לה כאשר תסיים את עבודתה?
  • בדרך כלל בתי הדין לעבודה פוסקים כי על מעסיק לשלם לעובדת את חלק המעסיק (6.5% מהשכר החודשי נכון לשנת 2018) עבור כל חודשי העבודה.
  • בנוסף אם העובדת זכאית לפיצויי פיטורים, על המעסיק לשלם לה את מלוא פיצויי הפיטורים (לרוב משכורת חודשית אחרונה X‏ מס' שנות העבודה).
  • אם העובדת אינה זכאית לפיצויי פיטורים (למשל פוטרה לפני שהשלימה שנת עבודה אצל המעסיק, או התפטרה בנסיבות שאינן מזכות בפיצויים), על המעסיק לשלם לה בסוף העבודה את רכיב הפיצויים (6% מהשכר החודשי, נכון לשנת 2018) לכל אחד מחודשי העבודה.
  • למידע נוסף ראו תשלום פיצויי פיטורים בהמשך הזכותון.
אם לא שילמתי לביטוח הפנסיוני, האם אני חשוף לתביעות נוספות מהעובדת?
  • התשלומים לביטוח פנסיוני נועדו בין היתר לבטח את העובדת מפני נכות (אבדן כושר עבודה).
  • אם העובדת הפכה לנכה (גם לא במסגרת עבודתה) ואיבדה את הכושר לעבוד, היא עשויה לתבוע את המעסיק, ובית המשפט עשוי לחייב אותו לשלם לה את כל קצבאות הנכות שאותה היתה יכולה לקבל מקרן הפנסיה (עד סוף חייה) אילו המעסיק היה מבטח אותה.

דמי הבראה

  • עובדות משק בית שעבדו לפחות 12 חודשים במקום עבודתן זכאיות לדמי הבראה בהתאם לוותק שצברו אצל המעסיק.
  • החל מיולי 2014, גובה דמי הבראה ליום במגזר הפרטי הוא 378 ש"ח.
  • על המעסיק לשלם את דמי ההבראה באחד מחודשי הקיץ, מחודש יוני ועד חודש ספטמבר, אלא אם הצדדים הסכימו על מועד אחר.
  • בחודש שבו משולמים דמי הבראה, יש לכלול את הסכום בסך התשלומים המדווחים לביטוח הלאומי ושמהם מופרשים דמי ביטוח לאומי.

מספר ימי ההבראה בהתאם לוותק

שנות ותק של העובד מספר ימי הבראה
שנה ראשונה 5 ימים
שנה שנייה ושנה שלישית 6 ימים
שנים רביעית עד עשירית 7 ימים
שנים אחת עשרה עד חמש עשרה 8 ימים
שנים שש עשרה עד תשע עשרה 9 ימים
שנה עשרים ואילך 10 ימים

חישוב גובה דמי ההבראה

  • גובה דמי ההבראה יחושב באופן הבא:
מספר שעות העבודה השבועיות של העובדת X מספר ימי הבראה שהיא זכאית להם לפי הוותק X שווי יום הבראה, וכל זאת חלקי 42.
  • החישוב יכול להיעשות גם על-פי מספר השעות החודשיות של העובד/ת חלקי 182 (שעות עבודה חודשיות למשרה מלאה).
    • החל מאפריל 2018 שבוע העבודה עומד על 42 שעות למשרה מלאה (182 שעות חודשיות).
    • עד לאפריל 2018 שבוע העבודה עמד על 43 שעות שבועיות. כדי לחשב את היקף המשרה של העובד/ת לפני מועד זה, יש לחלק את מספר שעות העבודה השבועיות של העובד/ת ב-43, או את מספר שעות העבודה החודשיות של העובד/ת ב-186.
דוגמה
תשלום דמי הבראה לעובדת משק בית עם היקף עבודה קבוע
  • עובדת משק בית עם ותק של 10 שנים שעובדת פעם בשבוע למשך 6 שעות.
  • נכון ל-2019, תשלום ליום הבראה הוא 378 ש"ח.
  • מכיוון שעבדה 10 שנים, היא זכאית ל-7 ימי הבראה לפי טבלת חישוב מספר ימי ההבראה.
  • חישוב דמי ההבראה: 378 ש"ח = 42 /‏ 6 ‏X‏378 ש"ח ‏X‏ 7 ימים.
דוגמה
דמי הבראה לעובדת משק בית המועסקת פעם בשבועיים
  • נניח שבדוגמה הקודמת העובדת מועסקת פעם בשבועיים, 6 שעות בכל פעם.
  • ניתן להתייחס אליה כאל מי שעובדת 3 שעות שבועיות.
  • נכון ל-2019, תשלום ליום הבראה הוא 378 ש"ח.
  • מכיוון שעבדה 10 שנים, היא זכאית ל-7 ימי הבראה לפי טבלת חישוב מספר ימי ההבראה.
  • חישוב דמי ההבראה: 189 ש"ח = 42 /‏ 3 ‏X‏378 ש"ח ‏X‏ 7 ימים.

דמי הבראה לעובדת משק בית חדשה

  • עובדת שעד למועד תשלום דמי ההבראה טרם השלימה שנה במקום העבודה, תקבל את דמי ההבראה במועד החלוקה הבא בשנה העוקבת.
  • בדמי ההבראה שתקבל תחושב גם השנה הקודמת.
דוגמה
דמי הבראה לעובדת משק בית חדשה
  • עובדת משק בית החלה לעבוד ב-01.01.2018 פעם בשבוע למשך 6 שעות.
  • מכיוון שביולי 2018 טרם השלימה שנה במקום העבודה, היא תקבל את דמי ההבראה לראשונה ביולי 2019, כאשר התשלום יכלול הן את דמי ההבראה עבור שנת עבודתה הראשונה והן את דמי ההבראה עבור חצי משנת העבודה השנייה (ינואר- יוני 2019) -
  • עבור השנה הראשונה:
    • החישוב למשרה מלאה הוא לפי 5 ימי הבראה למשרה מלאה.
    • היא זכאית לקבל 270 ש"ח = 42 /‏ 6 ‏X‏378 ש"ח ‏X‏ 5 ימים.
  • עבור השנה השנייה:
    • החישוב למשרה מלאה הוא לפי 6 ימי הבראה, אולם נכון לחודש התשלום (יולי 2019) היא השלימה רק חצי מתוך השנה השנייה לעבודתה, ולכן החישוב יהיה לפי 3 ימים בלבד.
    • היא זכאית לקבל 162 ש"ח = 42 /‏ 6 ‏X‏378 ש"ח ‏X‏ 3 ימים.
  • סה"כ העובדת תקבל ביולי 2019 תשלום בסך: 432 ש"ח.

חופשה ביוזמת המעסיק

במקרים רבים המעסיק נעדר בשל נסיעה או מחלה ואינו זקוק לשירותי עובדת משק הבית.

  • המעסיק רשאי לקבוע כי במועד מסוים (כרצונו) תצא העובדת לחופשה ולא תבוא לעבודתה, אך עליו לשלם עבור יום זה דמי חופשה (שכר מלא ללא הוצאות נסיעה) למרות היעדרותה מהעבודה.
  • על המעסיק להודיע לעובדת על כך מראש.
  • אם אין לעובדת מספיק ימי חופשה צבורים, אסור למעסיק אסור לדרוש ממנה לצאת לחופשה זו על חשבונה או על חשבון ימי חופשה עתידיים שתצבור.
  • ראו הרחבה בפסקה על חופשה שנתית.

חופשה שנתית

אזהרה
עובד/ת במשק בית זכאי/ת לחופשה שנתית בפועל, ולא לתשלום כספי על חשבון החופשה
למרות הנוהג לשלם לעוזרות בית תשלום שנתי כ"דמי חופשה", החוק מחייב מעסיק להעניק לעובד/ת במשק בית חופשה שנתית בפועל, כלומר זכות להיעדר מהעבודה ולקבל שכר רגיל עבור ימי ההיעדרות. תשלום שנתי הניתן כתוספת לשכר במקום יציאה לחופשה חוקי רק אם העובד/ת זמני/ת
  • כל העובדים במשק בית זכאים לחופשה שנתית בין אם עובדים במשכורת חודשית ובין אם הם עובדים שעתיים או עובדים יומיים.
  • עובדי משק בית המקבלים שכר חודשי או עובדים יומיים/שעתיים אשר בינם לבין המעסיק מתקיימים יחסי עבודה מעל 74 ימים או קיים בין הצדדים חוזה עבודה בכתב לתקופת עבודה העולה על 74 ימים –זכאים לימי חופשה בפועל ולתשלום דמי חופשה בגין היעדרותם מהעבודה עקב חופשה.
  • עובדי משק בית בשכר יומי, שבועי או שעתי, שהועסקו באופן זמני בתקופה שאינה עולה על 75 ימים רצופים (כלומר מועסקים אצל המעסיק פחות מחודשיים וחצי), ולא קיים בין הצדדים חוזה עבודה בכתב לתקופת עבודה העולה על 74 ימים, אינם זכאים לחופשה בפועל. עובדים אלה זכאים לתשלום תמורת חופשה בגובה של 4% משכר העבודה הכולל שקיבלו באותה תקופה, וזאת במקום חופשה בפועל.
  • למידע נוסף ראו: חופשה שנתית לעובדים במשק בית (עוזרות בית ומטפלים/ות)

אופן העברת התשלום לעובד/ת זמני (תשלום במקום חופשה בפועל)

  • עובדים שאינם זכאים לחופשה, אלא לתמורת חופשה מהמעסיק יקבלו את התמורה באופן הבא:
    • המעסיק יעביר את הסכום אל קרן חופשה מיוחדת שהוקמה בענף העבודה בו מועסק העובד.
    • את הסכום יש להעביר עד תחילת החודש שלאחר חודש העבודה שבמסגרתו אמור להיות משולם השכר האחרון.
    • הקרן תעביר את התמורה לידי העובד בהתאם לתקנות הקרן.
    • במקרה שלא הוקמה קרן חופשה בענף שבו מועסק העובד, ניתן לנהוג באחד מהאופנים הבאים:
      1. המעסיק יכול להעביר את התמורה ישירות לעובד.
      2. להעניק לעובד זכאות לחופשה שנתית, כלומר הזכות להיעדר מעבודה ולקבל דמי חופשה בגובה שכר העבודה עבור אותם ימים. מספר ימי החופשה יחושב באותו אופן שבו מחושבת זכאותו של עובד בשכר חודשי שהקשר המשפטי שלו עם מעסיקו לא נמשך לאורך כל השנה - ראו חישוב מספר ימי החופשה השנתית במקרה זה.

חגים

היעדרות מעבודה ביום החג

  • עובדת במשק בית המקבלת את שכרה על בסיס חודשי רשאית להיעדר מעבודתה בחגים הנהוגים בדתה, ועל המעסיק חלה חובה לשלם לה שכר רגיל עבור ימי החג שבהם נעדרה (מלבד הוצאות נסיעה).
  • עובדת במשק בית ששכרה נקבע על בסיס תקופה קצרה יותר מחודש (למשל עובדת בשכר שעתי או בשכר יומי) זכאית להיעדר מהעבודה בימי החג הנהוגים בדתה ולקבל שכר מלא (מלבד הוצאות נסיעה) עבור ימי החג שבהם נעדרה מהעבודה, בתנאי שהשלימה 3 חודשי עבודה במקום העבודה ולא ניצלה יותר מ-9 ימי חג בשנה. בנוסף, על המעסיק לשלם עבור ימים אלה את ההפרשות לביטוח הפנסיוני ואת דמי הביטוח הלאומי.
דוגמה
עובדת יהודייה שנעדרה מעבודה בשל חג יהודי
  • עוזרת-בית יהודייה מועסקת באופן קבוע בימי רביעי.
  • בשנת 2018 (תשע"ט) חל יום כיפור ביום רביעי, והעובדת לא הגיעה לעבודה.
  • המעסיק חייב לשלם לה דמי חגים, בגובה שכר עבודתה היומי מלבד הוצאות נסיעה.
  • המעסיק אינו רשאי להודיע לה כי הוא מוציא אותה לחופשה באותו יום ומנכה לה ימי חופשה ממכסת ימי החופשה הצבורים לזכותה.
  • כמו כן אם המעסיק מעוניין שהעובדת תגיע ביום חמישי באותו שבוע במקום יום רביעי, עליו לשלם לה שכר עבור יום חמישי שבו תעבוד בנוסף לדמי החגים שעליו לשלם לה עבור יום רביעי שבו נעדרה מהעבודה.
דוגמה
עובדת מוסלמית שעובדת אצל מעסיק יהודי נעדרה מעבודה בשל חג מוסלמי
  • עוזרת-בית מוסלמית מועסקת באופן קבוע בימי שלישי.
  • בשנת 2018 חל עיד אל אדחא (חג הקורבן) ביום שלישי, והעובדת לא הגיעה לעבודה.
  • המעסיק חייב לשלם לה דמי חגים, בגובה שכר עבודתה היומי מלבד הוצאות נסיעה.
  • המעסיק אינו רשאי להודיע לה כי הוא מוציא אותה לחופשה באותו יום ומנכה לה ימי חופשה ממכסת ימי החופשה הצבורים לזכותה.
  • כמו כן אם המעסיק מעוניין שהעובדת תגיע ביום ראשון באותו שבוע במקום יום שלישי, עליו לשלם לה שכר עבור יום ראשון שבו תעבוד בנוסף לדמי החגים שעליו לשלם לה עבור יום רביעי שבו נעדרה מהעבודה.
דוגמה
עובדת לא יהודייה שנעדרה מעבודתה אצל המעסיק בשל חג יהודי
  • עוזרת-בית לא 'יהודייה מועסקת באופן קבוע בימי רביעי.
  • בשנת 2018 (תשע"ט) חל יום כיפור ביום רביעי, והעובדת לא הגיעה לעבודה בגלל החג.
  • ככל שיש לעובדת מספיק ימי חופשה צבורים יש לנכות את יום זה ממכסת ימי החופשה הצבורים של העובדת ולשלם לה שכר מלא (ללא הוצאות נסיעה) עבור יום זה.
  • אם אין לה מספיק ימי חופשה צבורים, יש לשלם לה שכר מלא (ללא הוצאות נסיעה) עבור יום זה מבלי לנכות לה ימי חופשה שתצבור בעתיד.
  • למידע נוסף ראו פסקת חופשה שנתית בזכותון זה.
  • למידע נוסף ולרשימות החגים שבהם זכאים העובדים לתשלום, ראו דמי חגים.

היעדרות מעבודה בערב החג

  • אם העובדת נעדרה מעבודתה מרצונה בערב החג, ייחשב הדבר כחופש שנטלה העובדת על חשבונה, והיא לא תקבל דמי חגים בגין היעדרות זו:
    • במקרה שהעובדת זכאית לחופשה שנתית, היא תקבל שכר רגיל עבור אותו יום (ללא הוצאות נסיעה) ובנוסף יופחת יום אחד מימי החופשה שצברה.
דוגמה
  • עוזרת-בית מועסקת באופן קבוע בימי שלישי.
  • בשנת 2018 (תשע"ט) חל ערב יום כיפור ביום שלישי, והעובדת לא הגיעה לעבודה מרצונה (ולא כתוצאה מדרישת המעסיק).
  • המעסיק חייב לשלם לה שכר עבור אותו יום ולנכות לה יום חופשה ממכסת ימי החופשה שצברה.
  • אם אין לה מספיק ימי חופשה צבורים, לא חלה על המעסיק חובה לשלם לעובדת עבור אותו יום שבו נעדרה.
  • אם העובדת נעדרה מעבודתה בערב החג על-פי דרישת המעסיק, על המעסיק לשלם לה שכר עבור אותו יום (ללא הוצאות נסיעה) ולנכות לה אותו ההיעדרות ממכסת ימי החופשה השנתית שצברה.
  • אם לא עומדים לרשותה מספיק ימי חופשה צבורים, אסור למעסיק לדרוש ממנה לצאת לחופשה על חשבון ימי חופשה שתצבור בעתיד, ובמקרה כזה עליו לשלם לה שכר מבלי לנכות את יום ההיעדרות ממכסת החופשה השנתית.
  • אם העובדת זכאית ל"תשלום תמורת חופשה" ולא לחופשה בפועל (כפי שהוסבר לפני כן), היא לא תקבל כל תגמול עבור יום זה.
  • למידע נוסף, ראו בפסקאות הקודמות בזכותון זה:


הערות משפטיות

  • התייחסות ליום חג
    • באופן רגיל קבלת דמי חגים מותנית בכך שהעובדת עבדה ביום שלפני החג וביום שלאחריו או שנעדרה בהסכמת המעסיק מעבודתה בימים שלפני ואחרי החג
    • במקרה שעובדת מועסקת יום אחד קבוע בשבוע אצל מעסיק מסוים, והחג חל באותו יום, היא זכאית להיעדר מעבודתה ולקבל שכר עבור אותו יום למרות שלא עבדה אצל המעסיק בימים שלפני ואחרי החג, מכיוון שהיעדרותה מעבודתה בימים אלה נחשבת להיעדרות בהסכמת המעסיק (שכן הוסכם כי בימים אלה היא אינה מועסקת). לקריאת פסק דין בסוגיה זו.

מחלה

  • עובדת משק בית זכאית להיעדר מעבודתה בשל מחלתה ואף בשל מחלת בן משפחתה, ועל המעסיק לשלם לה עבור ימים אלה דמי מחלה, בהתאם לאורך מחלתה, ובהתאם למספר ימי המחלה שצברה במהלך עבודתה.
  • ממכסת ימי המחלה שצברה העובדת, ינוכו מספר ימי המחלה שניצלה במהלך מחלתה.
  • המעסיק רשאי לדרוש אישור רופא כתנאי לתשלום עבור ימי המחלה.
  • לפרטים נוספים ראו:

צבירת ימי מחלה של העובדת במהלך עבודתה

  • עובדים במשק בית המועסקים במשרה מלאה על בסיס משכורת חודשית צוברים 1.5 ימי מחלה לכל חודש עבודה.
  • אם הם עובדים במשרה חלקית (רק בחלק מימי השבוע או פחות מ-42 שעות שבועיות או פחות מ-182 שעות בחודש) או אם הם מקבלים את משכורתם על בסיס שעתי או יומי (ולא משכורת חודשית קבועה), קובע החוק כי צבירת ימי המחלה תיעשה באופן הבא:
    • במקום בו שבוע העבודה הוא בן 6 ימים: 25/מספר ימי העבודה בפועל באותו חודש X ‏1.5
    • במקום בו שבוע העבודה הוא בן 5 ימים: 21.66/מספר ימי העבודה בפועל באותו חודש X ‏ 1.5
טיפ
החוק והפסיקה לא קבעו אם משק בית נחשב למקום עבודה של 5 ימים או 6 ימים, ולכן אין קביעה חד משמעית באיזה אופן מבין שני האופנים הנ"ל יחושבו ימי המחלה של עובד שעתי או במשרה חלקית.

חישוב ימי המחלה המנוכים ממכסת ימי המחלה הצבורים של העובדת ותשלום דמי המחלה


ירידה בהיקף המשרה או התפטרות עקב מחלה

  • כאשר מצבה הבריאותי של העובדת לא מאפשר לה להמשיך לעבוד, היא רשאית להתפטר ובמקרה כזה היא תהיה זכאית לפיצויי פיטורים (אם השלימה שנת עבודה אחת לפחות אצל המעסיק). למידע נוסף ראו פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר עקב בריאות לקויה שלו או של בן משפחתו.
  • אם במהלך תקופת עבודתה העובדת ירדה בהיקף המשרה מסיבות בריאותיות או מכל סיבה אחרת, פיצויי פיטורים יחושבו באופן יחסי עבור כל תקופה בהתאם להיקף המשרה שבו הועסקה. למידע נוסף ראו חישוב פיצויי פיטורים.

ימי אבל

  • עובדת שנעדרה מעבודתה בשל מות קרוב משפחה מדרגה ראשונה (אח, אחות, הורה, ילדים או בן זוג) והיא מקיימת מנהג אבלות דתי (כגון שבעה), זכאית לקבל שכר עבור כל ימי העבודה שמהם נעדרה במהלך אותם שבעה ימים, בתנאי שעבדה אצל אותו מעסיק שלושה חודשים לפחות.
דוגמה
תשלום עבור היעדרות בגלל אבל לעובדת המועסקת פעם בשבוע
  • עובדת משק בית המועסקת בימי שלישי אחת לשבוע.
  • בעלה של העובדת נפטר ביום שני, והיא יושבת שבעה מאותו יום ועד יום ראשון בשבוע שלאחר מכן.
  • העובדת זכאית להיעדר באותו שבוע ממקום עבודתה, והמעסיק יחוייב לשלם שכר רגיל עבור יום עבודה אחד (יום שלישי שבו היא אמורה היתה לעבוד, אך נעדרה בגלל האבל).
  • הזכאות היא אך ורק לשבוע האבל. העובדת לא זכאית להיעדר בתשלום גם ביום שלישי שלאחריו.
דוגמה
תשלום עבור היעדרות בגלל אבל לעובדת המועסקת פעמיים בשבוע
  • עובדת משק בית המועסקת פעמיים בשבוע.
  • בשל מות אביה נעדרה מעבודתה יומיים באותו שבוע.
  • העובדת זכאית לקבל שכר עבור שני ימי העבודה שמהם נעדרה.
דוגמה
תשלום עבור היעדרות בגלל אבל לעובדת המועסקת ע"י שני מעסיקים שונים
  • עובדת משק בית המועסקת אצל מעסיק אחד פעמיים בשבוע (בימים שני וחמישי) ואצל מעסיק אחר 3 פעמים בשבוע (ימים ראשון שלישי ורביעי).
  • בשל מות אמה נעדרה העובדת מעבודתה במהלך אותו שבוע.
  • העובדת זכאית לקבל שכר רגיל עבור שני ימים באותו שבוע מהמעסיק הראשון ושכר רגיל עבור 3 ימים מהמעסיק השני.
  • עבור יום שישי שבו התאבלה היא אינה זכאית לקבל שכר, כי ממילא לא היתה אמורה לעבוד ולקבל שכר באותו יום.
דוגמה
תשלום לעובדת שנעדרה למעלה משבוע
  • עובדת משק בית המועסקת פעם בשבוע בימי רביעי.
  • אביה של העובדת נפטר ביום רביעי והיא נעדרה מעבודתה באותו יום.
  • מכיוון שההלוויה התקיימה רק למחרת ביום חמישי, החלה השבעה מאותו יום (יום חמישי) והסתיימה ביום רביעי בשבוע בלאחר מכן.
  • כתוצאה מכך נעדרה העובדת מעבודתה בשני ימי רביעי (ביום הפטירה וביום האחרון לשבעה).
  • העובדת זכאית לשכר רק בגין יום אחד בלבד ולא עבור שני הימים שמהם נעדרה, שכן הזכאות היא לשכר עבור ימי היעדרות שחלים במהלך 7 ימים קלנדריים.

הפסקות במהלך העבודה

  • עובדת במשק בית עשויה להיות זכאית להפסקת מנוחה בת 45 דקות במהלך עבודתה, בדומה לשאר העובדים במשק (הדבר תלוי במספר השעות שבהן היא מועסקת באותו יום).
  • ההפסקה אינה חלק משעות העבודה, והמעסיק אינו צריך לשלם שכר עבורה.
  • למרות זאת, הפסקות קצרות המוסכמות על-ידי המעסיק הן חלק משעות העבודה והמעסיק חייב לשלם עבורן.
  • כמו כן, הפסקות לצורך שימוש בשירותים נחשבות כחלק משעות העבודה ויש לשלם שכר עבורן.
  • למידע נוסף ראו הפסקות בעבודה.

זכאות לגמלת הבטחת הכנסה

זכויות מכוח חוק עבודת נשים (הריון, לידה ועוד)

  • חוק עבודת נשים חל על עובדות משק בית והן זכאיות לזכויות ולהגנות המוענקות בו, בהתאם לנסיבות העסקתן, לרבות:
  • למידע נוסף על זכויות נשים עובדות, מכוח חוק עבודת נשים וחוקים נוספים ראו בפורטל נשים עובדות.

סיום עבודה - פיטורים והתפטרות

הודעה מוקדמת

  • מעסיקים המעוניינים לפטר עובדות במשק בית (וכן עובדות המעוניינות להתפטר), מחוייבים במתן הודעה מוקדמת בת יום אחד עבור כל חודש של עבודה. (למשל, בתום שנה של עבודה העובדות זכאיות להודעת פיטורים מוקדמת בת 12 ימים).
  • המשמעות היא שבמהלך תקופת ההודעה המוקדמת העובדת זכאית להמשיך לעבוד כרגיל (בימי העבודה והשעות הרגילים שלה) ולקבל שכר.
  • המעסיק רשאי לוותר על עבודה בפועל במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, ולהפסיק את העסקתה של העובדת באופן מיידי, אבל הוא עדיין חייב לשלם לה את השכר הרגיל שהיה משלם אילו המשיכה לעבוד אצלו באותם ימי עבודה החלים במהלך תקופת ההודעה המוקדמת (למעט החזר הוצאות נסיעה).
דוגמה
הודעה מוקדמת לפיטורים של עובדת המועסקת פעמיים בשבוע
  • עובדת משק בית שעבדה במשך שנה כעוזרת בית, פעמיים בשבוע, בימים שני ורביעי.
  • כעבור שנה, ביום חמישי מודיע לה המעסיק על פיטוריה.
  • העובדת זכאית ל-12 ימי הודעה מוקדמת (יום לכל חודש עבודה).
  • 12 הימים מסתיימים ביום שלישי בשבוע השני שלאחר מתן ההודעה.
  • העובדת זכאית להמשיך לעבוד ולקבל שכר בכל ימי העבודה (ימים שני ורביעי) אשר חלים במהלך 12 הימים הבאים:
  • ימים שני ורביעי בשבוע הראשון שלאחר ההודעה.
  • יום שני בשבוע שלאחר מכן.
  • סה"כ שלושה ימי עבודה. (העובדת אינה זכאית לעבוד ביום רביעי בשבוע השני, שכן הוא חל לאחר שכבר הסתיימו 12 הימים של ההודעה המוקדמת).
  • אם המעסיק רוצה להפסיק את עבודתה מייד, הוא רשאי לעשות זאת אך עליו לשלם לה שכר רגיל עבור שלושה ימים (שלושת ימי העבודה שבהם היתה עובדת במהלך תקופת ההודעה המוקדמת).
  • אם העובדת שפוטרה הפסיקה את עבודתה לאלתר על דעת עצמה ללא הסכמת המעסיק, ולא המשיכה לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, רשאי המעסיק להגיש נגדה תביעת פיצויים לבית הדין לעבודה ושם עליו להוכיח את הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מעזיבתה המוקדמת של העובדת. אסור למעסיק לקזז, על דעת עצמו, סכומים כלשהם מתוך התשלומים להם זכאית העובדת בסיום תקופת העבודה, כפיצוי על הנזקים שנגרמו עקב עזיבתה המיידית לפני תום תקופת ההודעה המוקדמת.

התפטרות של העובדת

  • במקרים מסוימים עובדת שהתפטרה תהיה זכאית לפיצויי פיטורים (למרות שהתפטרה ביוזמתה ולא פוטרה על ידי המעסיק) וזאת בתנאי שעבדה שנה אחת לפחות אצל אותו מעסיק.
דוגמה
מקרים שבהם תיתכן זכאות לפיצויי פיטורים לעובדת שהתפטרה
  • כאשר מצבה הבריאותי לא מאפשר לה להמשיך לעבוד בעבודה פיסית.
  • כאשר ההתפטרות היא עקב מעבר דירה למקום מרוחק או לישובים מסוימים.
  • כאשר ההתפטרות היא לאחר לידה לצורך טיפול בילד.

פיצויי פיטורים

  • עובדת שעבדה לפחות שנה אצל המעסיק ופוטרה זכאית לפיצויי פיטורים.
  • יחד עם זאת, פיטורים שבוצעו בסמוך לסיום שנת העבודה הראשונה ייחשבו כפיטורים שנעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורים. במקרה זה העובדת שפוטרה תהיה זכאית לפיצויי פיטורים, אלא אם כן יצליח המעסיק להוכיח שהפיטורים נעשו שלא על מנת להתחמק מחובת התשלום.
  • פיצויי הפיטורים מחושבים לפי השכר שהעובדת קיבלה במשך חודש, כפול מספר שנות עבודתה אצל המעסיק.
דוגמה
  • עובדת משק בית מועסקת תמורת 35 ש"ח לשעה במשך 5 שעות בשבוע.
  • לאחר פיטוריה, הפיצויים יחושבו כך:
    • מכפילים 35 שקל עבור שעת עבודה בכמות השעות השבועיות - 5.
    • את התוצאה מכפילים במספר השבועות הממוצע בחודש - 4.3. מקבלים 752 ש"ח, שהם הפיצוי לשנה הראשונה.
    • כעבור שנתיים הפיצוי מכפיל את עצמו ומגיע ל-1,504 ש"ח וכן הלאה.
  • כאשר היקף המשרה של העובדת משתנה במהלך תקופת ההעסקה, יש לערוך את חישוב הפיצויים באופן יחסי על פי היקפי המשרה שבהם הועסקה העובדת בכל תקופה, כאשר שכר הבסיס יהיה פי התעריף שבו הועסקה בסיום עבודתה.
דוגמה
עובדת שירדה בהיקף המשרה
  • בדוגמה הקודמת, אם העובדת הועסקה במשך 10 שנים פעם בשבוע, ולאחר מכן הועסקה שנתיים נוספות פעם בשבועיים, הרי בהנחה ששכר הבסיס לשעה או ליום לא השתנה, היא תהיה זכאית לפיצויים באופן הבא:
    • עבור 10 השנים הראשונות היא תקבל פיצויים לפי משרה מלאה - 7,520 ש"ח (לפי החישוב: 752 ש"ח לחודש X‏ 10 שנים).
    • עבור השנתיים הנוספות שבה עבדה פעם בשבוע היא תקבל 752 ש"ח, אשר חושבו באופן הבא:
      • כמות השעות השבועית היא 2.5 (5 שעות בשבועיים שקולות ל-2.5 שעות בשבוע).
      • את כמות השעות השבועיות מכפילים ב-4.3 שבועות, ואותו מכפילים בשכר לשעה (35 ש"ח) - סה"כ משכורת חודשית 376 ש"ח.
      • את המשכורת חודשית יש להכפיל במספר השנים (שנתיים) - סה"כ 752 ש"ח (לפי החישוב 376 ש"ח לחודש X‏ 2 שנים).
  • בכל מקרה מחשבים את הפיצויים לפי גובה השכר האחרון.
דוגמה
אם בדוגמה הקודמת הועסקה העובדת ב-10 השנים הראשונות בשכר של 30 ש"ח ולאחר מכן כשירדה בהיקף המשרה הועסקה בשכר של 35 ש"ח, יחושבו הפיצויים עבור כל התקופה לפי שכר של 35 ש"ח לשעה.
טיפ
  • אם המעסיק ביצע הפרשות לביטוח הפנסיוני עבור העובדת, הרי שהמעסיק לא יצטרך לשלם לעובדת את מלוא פיצויי הפיטורים אלא רק חלק מהם, שכן חלק מהפיצוי כבר שולם באמצעות הסכומים שהפריש המעסיק בכל חודש כרכיב פיצויים לביטוח הפנסיוני.
  • גובה הפיצויים שעל המעסיק יחושב באופן המפורט בפסקה הבאה.

הפחתת גובה פיצויי הפיטורים לעובדת שהופרשו עבורה כספים לפנסיה

  • כאמור לעיל, מעסיק חייב להפריש כספים עבור ביטוח פנסיוני לעובדת במשק הבית.
  • סך ההפרשות לביטוח הפנסיוני של עובדת במשק בית הוא 18.5% מהשכר (6% מתוכן רשאי המעסיק לנכות משכרה של העובדת).
  • 6% מההפרשות של המעסיק הן על חשבון פיצויי פיטורים (החל מ-2014 ואילך). משמעות הדבר כי מתוך סך הפיצויים שעליו לשלם לעובדת שפוטרה (סך של 8.33% מהשכר), מעסיק שהפריש כספים לביטוח הפנסיוני כדין צריך להפחית 6% (ולשלם רק את היתרה בגובה 2.33% מהשכר) עבור התקופה שבמהלכה הופרשו לעובדת הפרשות לביטוח הפנסיוני.
דוגמה
פיצויי פיטורים לעובדת שבוטחה בביטוח פנסיוני מיומה הראשון לעבודה
  • עובדת משק בית שהיה לה ביטוח פנסיוני במקום העבודה הקודם והחלה לעבוד אצל מעסיק חדש, זכאית להפרשות לפנסיה החל מיומה הראשון (ההפרשות מתבצעות רטרואקטיבית מהחודש השלישי לעבודתה).
  • העובדת עבדה כעוזרת בית במשך שלוש שנים והשתכרה 1,000 ש"ח לחודש.
  • העובדת פוטרה כעבור שלוש שנים.
  • העובדת זכאית לפיצויי פיטורים בגובה שכר חודשי אחד לכל שנת עבודה. (סה"כ 3,000 ש"ח).

בסך 8.33% מהשכר שהשתכרה במהלך כל התקופה - 3,000 ש"ח. (סך כל השכר שהשתכרה הוא 36,000 ש"ח, המחושב לפי מכפלה של 1,000 ש"ח לחודש X‏ 36 חודשי עבודה. 8.33% מסכום זה הוא 3,000 ש"ח).

  • מכיוון שעבור כל תקופת עבודתה הופרשו עבורה כספים לפנסיה שמתוכם 6% הם על חשבון הפיצויים, על המעסיק לשלם לה בעת הפיטורים רק את היתרה (2.33% מהשכר) - סה"כ רק 838.8 ש"ח (2.33% משכר של 36,000).
דוגמה
פיצויי פיטורים לעובדת שבוטחה בביטוח פנסיוני החל מהחודש השביעי לעבודה
  • לעובדת במשק בית לא היה ביטוח פנסיוני במקום העבודה הקודם ועל כן לאחר שהחלה לעבוד אצל מעסיק חדש היתה זכאית להפרשות לפנסיה רק כעבור חצי שנה.
  • העובדת עבדה כעוזרת בית במשך שלוש שנים, והשתכרה 1,000 ש"ח לחודש.
  • העובדת פוטרה כעבור שלוש שנים.
  • העובדת זכאית לפיצויי פיטורים בסך 8.33% מהשכר שהשתכרה במהלך כל התקופה - 3,000 ש"ח. (סך כל השכר שהשתכרה הוא 36,000 ש"ח, המחושב לפי מכפלה של 1,000 ש"ח לחודש X‏ 36 חודשי עבודה. 8.33% מסכום זה הוא 3,000 ש"ח).
  • מכיוון שעבור חלק מהתקופה הופרשו עבורה כספים לפנסיה שמתוכם 6% הם על חשבון הפיצויים, ועל חלק אחר לא הופרשו לה, על המעסיק לשלם לה בעת הפיטורים פיצויי פיטורים באופן יחסי:
  • עבור ששת החודשים הראשונים של העבודה - פיצויי פיטורים מלאים - 8.33% מהשכר.
  • סך כל השכר בחצי השנה הראשונה הוא 6,000 ש"ח (המחושבים לפי מכפלה של 1,000 ש"ח לחודש X‏ 6 חודשי עבודה).
  • 8.33% מסכום זה הוא 500 ש"ח.
  • עבור 30 חודשי העבודה הנוספים, שבהם הופרשו עבור העובדת הפרשות לפנסיה (שמתוכן 6% הם על חשבון פיצויי הפיטורים), על המעסיק לשלם לה רק את היתרה (2.33% מהשכר):
  • סך כל השכר שקיבלה העובדת בתקופה זו 30,000 ש"ח (1,000 ש"ח לחודש X‏ 30 חודשי עבודה).
  • 2.33% משכר זה הוא 700 ש"ח.
  • סך כל הפיצויים שעל המעסיק לשלם לעובדת הוא 1,200 ש"ח (500 ש"ח +‏ 700 ש"ח). יתרת הפיצויים (1,800 ש"ח המשלימים לסכום של 3,000 ש"ח) נכללת בתוך הכספים שהפריש המעסיק לפנסיה.
  • מעסיק שהפריש מדי חודש פחות מ-6%:
    • אם במהלך העסקתה של העובדת הפריש המעסיק פחות מ-6% לרכיב הפיצויים בביטוח הפנסיוני (למשל אם התחיל להעסיק אותה לפי שנת 2014) אז בעת תשלום הפיצויים יהיה על המעסיק לשלם עבור תקופות אלה יותר מ-2.33%, שכן עליו לבצע השלמה ל-8.33% מהשכר עבור כל חודש העסקה.
    • ההשלמה ל-8.33% תחושב מתוך השכר החודשי האחרון והגבוה ביותר של העובדת.
    • למידע על אופן חישוב הפיצויים בהתאם לשנת התחלת העבודה ושינויים בשכר ובהיקף המשרה ראו חישוב פיצויי פיטורים.
  • מעסיק שהפריש מדי חודש 8.33% (מלוא הפיצויים):
    • מעסיק רשאי לשלם מראש מדי חודש השלמת פיצויי פיטורים עד ל-8.33% ישירות לקופת גמל לקצבה ("השלמת הפיצויים") - כלומר במקום להפריש 12.25% מהשכר, הוא יפריש 14.58% מהשכר, כך שכל פיצויי הפיטורים ייכללו בהפרשות לפנסיה.
    • אם המעסיק ירצה להחיל גם על השלמת הפיצויים את הפטור מתשלום פיצויי פיטורים, עליו להודיע על כך בכתב לקופה עם העתק לעובד כי בחר לעשות כן. למידע נוסף ראו סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.
    • במקרה כזה בעת פיטורים או התפטרות לא יצטרך המעסיק לשלם לעובדת שום פיצוי מכיסו אלא להודיע לקופה שהוא מסכים לשחרור הכספים לטובת העובדת על מנת שהיא וכל למשוך אותם. למידע נוסף ראו משיכת כספי פיצויי פיטורים מקופת גמל או מהביטוח הפנסיוני.


שאלה תשובה
אם המעסיק לא ביצע כלל הפרשות לביטוח הפנסיוני עבור העובדת, כמה פיצויי פיטורים יצטרך לשלם לה?
  • אם העובדת זכאית לפיצויי פיטורים, על המעסיק לשלם לה את מלוא פיצויי הפיטורים (לרוב משכורת חודשית אחרונה X‏ מס' שנות העבודה).
  • אם חלו שינויים בהיקף המשרה או או ששכרה של העובדת ירד במהלך תקופת העסקה יש לחשב את גובה הפיצויים באופן מעט שונה. למידע נוסף ראו חישוב פיצויי פיטורים.
  • אם העובדת אינה זכאית לפיצויי פיטורים (למשל פוטרה לפני שהשלימה שנת עבודה אצל המעסיק, או התפטרה בנסיבות שאינן מזכות בפיצויים), על המעסיק לשלם לה בסוף העבודה את רכיב הפיצויים של הביטוח הפנסיוני (6% מהשכר החודשי, נכון לשנת 2018) שאותו היה עליו לשלם לכל אחד מחודשי העבודה.
האם העובדת תוכל לתבוע מהמעסיק סכומים נוספים מלבד אלה?
  • כאשר המעסיק לא מבצע הפרשות לביטוח פנסיוני, יהיה עליו לשלם לעובדת בנוסף על תשלום הפיצויים או רכיב הפיצויים, גם את חלק המעסיק בהפרשות לביטוח הפנסיוני (6.5% מהשכר החודשי נכון לשנת 2018) שאותן היה עליו לשלם עבור כל חודשי העבודה.
  • אם העובדת הפכה לנכה (גם לא במסגרת עבודתה) ואיבדה את הכושר לעבוד, היא עשויה לתבוע את המעסיק לשלם לה את כל קצבאות הנכות שאותה היתה יכולה לקבל מקרן הפנסיה (עד סוף חייה) אילו המעסיק היה מבטח אותה.
  • (ראו הסבר לעיל בפסקת "ביטוח פנסיוני.

מסמכים שיש להצטייד בהם עם סיום העבודה

  • עם סיום ההעסקה, יש לבקש מהמעסיק:
  • יש לוודא שעל כל תקופת העבודה שולמו דמי ביטוח לאומי מהמעסיק לביטוח הלאומי. ניתן לבדוק זאת באתר הביטוח הלאומי (באיזור האישי), במוקד הטלפוני או בסניף הקרוב. רצוי להדפיס את התיעוד על כך למקרה שבעתיד תידרש העובדת להוכיח את משך תקופת עבודתה לצורך זכויות כלשהן, כגון קצבת זיקנה, דמי אבטלה וכיו"ב. למידע נוסף ראו זכויות מהמוסד לביטוח לאומי.

פסקי דין

ארגוני סיוע

גורמי ממשל


חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים