(אורך החופשה השנתית (מספר ימי החופשה בתשלום, להם זכאי העובד): תיקון הפניה לטבלה, הבהרה בדוגמאות לבי הזכאות להיעדר מימי עבודה)
שורה 44: שורה 44:
 
את זכאות העובד לימי חופשה, יש לחשב באופן הבא:
 
את זכאות העובד לימי חופשה, יש לחשב באופן הבא:
 
'''מי שעבד שנה שלמה (מינואר עד דצמבר):'''
 
'''מי שעבד שנה שלמה (מינואר עד דצמבר):'''
* אם עבד משרה מלאה - יקבל בהתאם לטבלה המפורטת לעיל.
+
* אם עבד משרה מלאה - יקבל בהתאם לטבלה בערך [[חישוב מספר ימי החופשה השנתית]].
 
* אם לא עבד במשרה מלאה:
 
* אם לא עבד במשרה מלאה:
:* אם הגיע ל-200 ימים בשנה (כ-4 ימים בשבוע) זכאי לימי חופשה בהתאם לטבלה בערך [[חופשה שנתית]].  
+
:* אם הגיע ל-200 ימים בשנה (כ-4 ימים בשבוע) זכאי לימי חופשה בהתאם לטבלה בערך [[חישוב מספר ימי החופשה השנתית]].  
 
:* אם לא הגיע ל-200 ימים בשנה - זכאי לחלק יחסי ממספר הימים המפורטים בטבלה. החישוב ייעשה באופן הבא:  כלומר, מספר הימים שעבד חלקי 200, כפול ימי החופשה המפורטים בטבלה.   
 
:* אם לא הגיע ל-200 ימים בשנה - זכאי לחלק יחסי ממספר הימים המפורטים בטבלה. החישוב ייעשה באופן הבא:  כלומר, מספר הימים שעבד חלקי 200, כפול ימי החופשה המפורטים בטבלה.   
{{דוגמה|לעובד שעבד 100 יום בשנת העבודה הראשונה אצל המעסיק, מגיעים 7 ימי חופשה שנתית, לפי החישוב הבא: 100 חלקי 200 כפול 14 ימי חופשה. סה"כ: 7 }}
+
{{דוגמה|לעובד שעבד 100 יום בשנת העבודה הראשונה אצל המעסיק, מגיעים 7 ימי חופשה שנתית קלנדריים (5 ימי עבודה), לפי החישוב הבא: 100 חלקי 200 כפול 14 ימי חופשה. סה"כ: 7 }}
  
 
'''מי שעבד רק חלק מהשנה''':
 
'''מי שעבד רק חלק מהשנה''':
 
* אם הספיק לעבוד לפחות 240 יום, זכאי למלוא ימי החופשה כמו כל עובד במשרה מלאה, בהתאם לטבלה בערך [[חופשה שנתית]].
 
* אם הספיק לעבוד לפחות 240 יום, זכאי למלוא ימי החופשה כמו כל עובד במשרה מלאה, בהתאם לטבלה בערך [[חופשה שנתית]].
 
* במידה שעבד פחות מ-240 ימים, זכאי העובד לחלק היחסי של ימי חופשה, המחושבים באופן הבא: מספר הימים שעבד חלקי 240, כפול ימי החופשה המפורטים בטבלה..
 
* במידה שעבד פחות מ-240 ימים, זכאי העובד לחלק היחסי של ימי חופשה, המחושבים באופן הבא: מספר הימים שעבד חלקי 240, כפול ימי החופשה המפורטים בטבלה..
{{דוגמה|לעובד שעבד 120 יום בשנת העבודה הראשונה אצל המעסיק, מגיעים 7 ימי חופשה שנתית, לפי החישוב הבא: 120 חלקי 240 כפול 14 ימי חופשה. סה"כ: 7 }}
+
{{דוגמה|לעובד שעבד 120 יום בשנת העבודה הראשונה אצל המעסיק, מגיעים 7 ימי חופשה שנתית קלנדריים (5 ימי עבודה), לפי החישוב הבא: 120 חלקי 240 כפול 14 ימי חופשה. סה"כ: 7 }}
  
 
'''עובד בשכר שעתי/יומי שעבד פחות מ-75 ימים רצופים''':
 
'''עובד בשכר שעתי/יומי שעבד פחות מ-75 ימים רצופים''':

גרסה מ־21:40, 22 ביולי 2013

תבנית:זכות/תחילת טור ימני

מעסיקים מחוייבים לדאוג לזכויות עובדי משק הבית הבית שלהם
הזכויות הן כשל כלל העובדים במשק

עובדים במשק בית זכאים לכל הזכויות המוענקות לעובד שכיר. לרוב מועסקים עובדי משק הבית כעובדים שעתיים - שכר עבודתם משולם על בסיס שעת עבודה בפועל או על בסיס יום עבודה בפועל.
להגדרת עובד במשק בית - מתוך אתר המוסד לביטוח לאומי. תבנית:זכות/סיום הקדמה

שכר מינימום

  • כל עובד בישראל, לרבות העובדים במשק בית זכאים לשכר מינימום.

ביטוח לאומי

  • מעסיקים של עובדי משק בית בית חייבים לדווח עליהן לביטוח הלאומי ולשלם בעבורם דמי ביטוח לאומי. בכך יובטחו זכויותיהם למקרה של תאונה, דמי לידה, פנסיית שאירים, דמי אבטלה וקצבת זקנה.
  • בעת מילוי הדו"ח, יש להקפיד על רישום כל פרטי העובד. אי רישום הפרטים או רישום לא נכון עלולים לפגוע בזכויותיו של העובד בביטוח הלאומי.
  • דמי הביטוח הלאומי של עובדי משק בית מהווים 7.25% מסך משכורתם (נכון ליום 01.01.2012).
  • החוק מתיר למעסיקים לנכות 2% משכר עובדי משק הבית ו- 5.25% הנותרים משולמים על ידי המעסיקים (נכון ליום 01.01.2012)
  • ניתן להירשם כמעסיק של עובדי משק בית ע"י מילוי טופס באתר התשלומים של ביטוח לאומי, ושליחתו באופן מקוון (יש לשים לב כי אתר התשלומים תומך רק בדפדפן מסוג explorer).
  • ניתן להירשם גם באופן ידני ע"י טופס רישום אשר ניתן להוריד מכאן. יש לשלוח את הטופס לאחר מילוי הפרטים אל המוסד לביטוח לאומי - רשימת הסניפים נמצאת בקישור זה.
  • התשלומים משולמים אחת ל-3 חודשים באמצעות פנקס שוברים שהביטוח הלאומי שולח למעסיקים או באמצעות אתר התשלומים של המוסד לביטוח לאומי.
  • ניתן לשלם עד שנה אחת אחורה ללא קנסות. במידה ולא שולמו דמי ביטוח במשך תקופה העולה על שנה, יש לפנות למוסד לביטוח הלאומי בצירוף תצהיר של העובד ותצהיר של המעסיק, שבהם הם מצהירים על תקופת העסקה, תדירותה (כמה פעמים בשבוע), השכר ששולם וכן הצהרה על קרבה משפחתית (אם קיימת) בין העובד למעסיק. במקרה כזה יחוייב המעסיק גם בהפרשי הצמדה ורבית וקנסות בגין הפיגור בתשלום.
  • למידע נוסף בנושא, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.

למעסיקים עובד זר

  • חובת תשלום דמי ביטוח לאומי חלה גם על מי שמעסיק במשק ביתו עובד שאינו תושב ישראל.
  • במקרה זה המעסיק מחויב לרכוש, בנוסף, ביטוח בריאות פרטי. לפרטים נוספים, ראו: ביטוח בריאות לעובדים זרים.

ימי מחלה

  • עובדי משק בית זכאים לתשלום על ימי מחלה, החל מהיום השני למחלתם.
  • בעבור ימי המחלה השני והשלישי הם יקבלו 50% מסך שכרם היומי.
  • בעבור כל אחד מימי המחלה הבאים - 100% מסך שכרם היומי.
  • יש להתייחס לספירת הימים מנקודת המבט של העובד החולה: אם יום המחלה הרביעי של העובד חל ביום העבודה הקבוע אצל המעסיק, ישלם אותו מעסיק 100% מהשכר.
  • המעסיק רשאי לדרוש אישור רופא כתנאי לתשלום עבור ימי המחלה.
  • הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה שבו עבד העובד אצל אותו מעביד ולא יותר מ- 90 ימים בסה"כ.
  • לפרטים נוספים, ראו ימי מחלה.

ימי חופשה

  • כל עובד זכאי לחופשה שנתית הנקבעת בהתאם לוותק שצבר במקום עבודתו.
  • ימי חופשה - מספר ימי החופשה להם זכאים עובדי משק הבית תלויים בוותק העובד אצל המעסיק ובימי עבודה בפועל. לטבלת זכאות לפי ותק ואופן חישוב מספר ימי החופשה ראו חופשה שנתית.
  • ניתן לצבור את ימי החופשה משנה לשנה, עד 3 שנות עבודה אחרונות ולנצלם במועד מתאים, בתיאום עם המעסיק.

אורך החופשה השנתית (מספר ימי החופשה בתשלום, להם זכאי העובד)

את זכאות העובד לימי חופשה, יש לחשב באופן הבא: מי שעבד שנה שלמה (מינואר עד דצמבר):

  • אם הגיע ל-200 ימים בשנה (כ-4 ימים בשבוע) זכאי לימי חופשה בהתאם לטבלה בערך חישוב מספר ימי החופשה השנתית.
  • אם לא הגיע ל-200 ימים בשנה - זכאי לחלק יחסי ממספר הימים המפורטים בטבלה. החישוב ייעשה באופן הבא: כלומר, מספר הימים שעבד חלקי 200, כפול ימי החופשה המפורטים בטבלה.
דוגמה
לעובד שעבד 100 יום בשנת העבודה הראשונה אצל המעסיק, מגיעים 7 ימי חופשה שנתית קלנדריים (5 ימי עבודה), לפי החישוב הבא: 100 חלקי 200 כפול 14 ימי חופשה. סה"כ: 7

מי שעבד רק חלק מהשנה:

  • אם הספיק לעבוד לפחות 240 יום, זכאי למלוא ימי החופשה כמו כל עובד במשרה מלאה, בהתאם לטבלה בערך חופשה שנתית.
  • במידה שעבד פחות מ-240 ימים, זכאי העובד לחלק היחסי של ימי חופשה, המחושבים באופן הבא: מספר הימים שעבד חלקי 240, כפול ימי החופשה המפורטים בטבלה..
דוגמה
לעובד שעבד 120 יום בשנת העבודה הראשונה אצל המעסיק, מגיעים 7 ימי חופשה שנתית קלנדריים (5 ימי עבודה), לפי החישוב הבא: 120 חלקי 240 כפול 14 ימי חופשה. סה"כ: 7

עובד בשכר שעתי/יומי שעבד פחות מ-75 ימים רצופים:

  • החישובים המפורטים לעיל לא חלים על עובד שעתי/יומי (עובד שהשכר שלו מחושב על בסיס תקופה הקצרה מחודש, למשל שכר יומי או שעתי), שעבד פחות מ-75 ימים רצופים. עובד כזה יהיה זכאי בכל שנה לתשלום בסך 4% מהשכר הכולל שקיבל באותה שנה מהמעסיק.

אופן חישוב דמי החופשה (גובה התשלום לעובד עבור ימי החופשה)

עובדים המשתכרים שכר חודשי: יקבלו שכר רגיל במהלך ימי החופשה.

עובדים המשתכרים על בסיס שעתי או יומי: שכר העבודה לכל יום חופשה יהא שווה לשכר היומי הממוצע שהשתכרו בשלושת החודשים המלאים, שקדמו ליציאתם לחופשה (השכר ב 3 החודשים שקדמו חלקי 90). אם ברבע השנה שקדם לחופשה היו חודשי עבודה לא מלאה, יש לחשב לפי רבע השנה של העבודה המלאה ביותר ב-12 החודשים שקדמו לחופשה (3 חודשים רצופים במשך השנה האחרונה, לפי בחירת העובד, בהם עבד באופן מקסימלי).

עובד בשכר שעתי/יומי שעבד פחות מ-75 ימים רצופים: עובד בשכר שעתי/יומי, שעבד פחות מ-75 ימים רצופים, בין בשנת עבודה אחת ובין בשתי שנות עבודה רצופות, ואין בינו לבין המעביד חוזה עבודה בכתב לתקופת עבודה רצופה העולה על 74 ימים יקבל תשלום תמורת חופשה בגובה של 4% לפחות משכר העבודה הכולל שקיבל באותה תקופה.

דוגמה
עוזרת בית שעבדה במשק בית פעם בשבוע במשך שנה (52 שבועות) והשתכרה בעבור כל יום עבודה 300 ש"ח, תהיה זכאית אחת לשנה לתשלום עבור חופשה שנתית בסך של 624 ש"ח, המחושבים באופן הבא: סה"כ השכר באותה תקופה הוא 15,600 (300 ש"ח ליום עבודה * 52 ימי עבודה). 4% מסכום זה הוא 624 ש"ח.

דמי הבראה

  • עובדי משק בית שעבדו לפחות 12 חודשים במקום עבודתם זכאים לדמי הבראה בהתאם לוותק שצברו אצל המעסיק.
  • חישוב גובה דמי ההבראה:

(מס' שעות עבודה רגילות בשבוע \ 43) X מחיר יום הבראה X מס' ימי הבראה
(43 הינן שעות עבודה שבועיות למשרה מלאה; אין להציב בנוסחה ערך הגבוה מ 43)

  • למחיר עדכני של יום הבראה ומספר ימי הבראה לפי ותק ראו דמי הבראה (נכון ליום 24.06.2012, גובה דמי הבראה ליום הנו 371 ש"ח).
  • בחודש שבו משולמים דמי הבראה, יש לכלול את הסכום בסך התשלומים המדווחים לביטוח הלאומי ושמהם מופרשים דמי ביטוח לאומי.

ביטוח פנסיוני

  • מעסיקים מחויבים להפריש כספים לטובת ביטוח פנסיוני מקיף לעובדי משק הבית שלהם.
  • החובה להפרשת הכספים חלה עם השלמת שישה חודשי עבודה של העוזרת אצל אותו מעסיק, במידה ולעוזרת לא היה ביטוח קודם.
  • עוזרת אשר יש לה ביטוח פנסיוני קודם, זכאית להיות מבוטחת מהיום הראשון, כאשר ביצוע ההפרשות יחל רטרואקטיבית לאחר שלושה חודשי עבודה או בתום שנת המס (המוקדם מביניהם).
  • ההפרשה הכוללת לפנסיה עבור עובדי משק הבית היא בגובה 15% משכרן - (נכון ל- 01.01.2012, הסכום מתעדכן מדי שנה כמפורט בטבלה בסעיף 6 ד' בצו ההרחבה. 1/3 מהסכום ממומן על ידי העובדים ו-2/3 מממנים המעסיקים.
דוגמה
עוזרת בית משתכרת במקום עבודתה 600 ש"ח בחודש. יש להעביר כל חודש לקרן הפנסיה שלה 90 ש"ח (15% מהשכר), כאשר 1/3 מהסכום - 30 ש"ח, ינוכה משכרה ו-60 ש"ח ישלם המעסיק.
  • העוזרת אמורה לבחור את תכנית הביטוח הפנסיוני אליה יועברו הכספים. במידה ולא עשתה זאת, יבחר אותה המעסיק.
  • על המעסיק להקפיד על חובת ההפרשה לביטוח פנסיוני בכדי להימנע מתביעות עתידיות בשל פגיעה שקרתה בזמן העבודה.
  • מחצית מהפרשות המעסיק הן על חשבון פיצויי פיטורים. מתוך סך פיצויי הפיטורים שיהא עליו לשלם בעת פיטורים, יופחתו הסכומים שהפריש על חשבון פיצויים, ויהיה עליו לשלם אך ורק את היתרה.
דוגמה
בדוגמה הנ"ל, עובדת ששכרה היה 600 ש"ח לחודש, פוטרה כעבור שנה. לפי החוק, היא זכאית לפיצויי פיטורים בשיעור 8.33% משכרה. אולם מכיוון שהמעסיק הפריש עבורה לקופת הגמל 5% מהשכר על חשבון הפיצויים, יהיה עליו לשלם לה פיצויים בגובה ההפרש (3.33% בלבד).
  • מעסיק רשאי לשלם השלמת פיצויי פיטורים עד ל 8.33% ישירות לקופת גמל לקצבה ("השלמת הפיצויים").
  • אם ירצה המעסיק להחיל גם על השלמת הפיצויים את הפטור מתשלום פיצויי פיטורים, עליו להודיע על כך בכתב לקופה עם העתק לעובד כי בחר לעשות כן. למידע נוסף ראו סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.

החזר הוצאות נסיעה

  • עובדי משק בית המגיעים למקום העבודה בתחבורה ציבורית, זכאים להחזר הוצאות נסיעה. לגובה תקרה עדכני של ההחזר ראו החזר הוצאות נסיעה.

פיטורין

הודעה מוקדמת

  • עובדי במשק הבית זכאים להודעה מוקדמת בת יום אחד עבור כל חודש של עבודה. (למשל, בתום שנה של עבודה הם זכאים להודעת פיטורין מוקדמת בת 12 ימים).

פיצויי פיטורים

  • פיצויי הפיטורים מחושבים לפי השכר שהעובדים קיבלו במשך חודש, כפול מספר שנות עבודתם אצל המעסיק.
  • עובדי משק בית שעבדו פחות מ-12 חודשים באותו מקום עבודה, לא זכאים, עקרונית, לפיצויי פיטורין.
דוגמה
עובדת משק בית מועסקת תמורת 35 ש"ח לשעה במשך 5 שעות בשבוע. לאחר פיטוריה, הפיצויים יחושבו כך: מכפילים 35 שקל עבור שעת עבודה בכמות השעות השבועיות- 5. את התוצאה מכפילים במספר השבועות הממוצע בחודש - 4.3. מקבלים 752 ש"ח, שהם הפיצוי לשנה הראשונה. כעבור שנתיים הפיצוי מכפיל את עצמו ומגיע ל-1,504 ש"ח וכן הלאה.

להרחבה ראו פיצויי פיטורים.

זכויות ע"פ חוק עבודת נשים

  • סעיפים שונים בחוק זה מגינים גם על עובדות במשק הבית (כגון הגבלות על פיטורין של עובדת בהריון או עובדת אחרי חופשת לידה).


גורמי ממשל

חוקים ותקנות

הרחבות ופרסומים

מקורות

תבנית:זכות/סיום טור ימני

תבנית:זכות/תחילת טור שמאלי תבנית:זכות/ראו גם

תבנית:זכות/טפסים תבנית:זכות/סיום טור שמאלי