(למי ואיך פונים)
שורה 22: שורה 22:
 
}}
 
}}
 
{{עצם העניין/סיום}}
 
{{עצם העניין/סיום}}
{{הערת עריכה|הערה= אולי לשים פה את תרשים הזרימה וגם להתייחס בו לנושא הביטול, זה חשוב|חתימה=[[משתמש:נואל גולדנברג|נואֶל גולדנברג]] ([[שיחת משתמש:נואל גולדנברג|שיחה]]) 11:30, 28 בנובמבר 2019 (IST)}}
 
 
{{הערת עריכה|הערה=האם העתק יש אפשרות להגיש באופן מקוון (לנאמן, לממונה) האם יש אגרה על הבקשה? (לא ראיתי ברשימת האגרות בגוב)|חתימה=[[משתמש:נואל גולדנברג|נואֶל גולדנברג]] ([[שיחת משתמש:נואל גולדנברג|שיחה]]) 07:57, 19 באוגוסט 2019 (IDT)}}
 
{{הערת עריכה|הערה=האם העתק יש אפשרות להגיש באופן מקוון (לנאמן, לממונה) האם יש אגרה על הבקשה? (לא ראיתי ברשימת האגרות בגוב)|חתימה=[[משתמש:נואל גולדנברג|נואֶל גולדנברג]] ([[שיחת משתמש:נואל גולדנברג|שיחה]]) 07:57, 19 באוגוסט 2019 (IDT)}}
 
כאשר ניתן ל[[חדש: חייב בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חייב]] [[חדש: צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי|צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון]], תוצאותיו ותנאיו עלולים להשפיע על גורמים שונים. לכן, מי שנפגע '''או''' עלול להיפגע בעקבות מתן צו לחייב, רשאי להגיש בקשה לביטולו.
 
כאשר ניתן ל[[חדש: חייב בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חייב]] [[חדש: צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי|צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון]], תוצאותיו ותנאיו עלולים להשפיע על גורמים שונים. לכן, מי שנפגע '''או''' עלול להיפגע בעקבות מתן צו לחייב, רשאי להגיש בקשה לביטולו.

גרסה מ־14:53, 4 בדצמבר 2019

הקדמה:

מי שנפגע או עלול להיפגע מכך שניתן לחייב צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, רשאי להגיש בקשה לביטול הצו
את הבקשה יש להגיש לבית המשפט השלום, בתוך 45 ימים מהיום שפורסמה הודעה על מתן הצו
העתק מהבקשה יש לשלוח לחייב, לנאמן ולממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי
דף זה מתייחס להליכים שנפתחו אחרי 15.09.2019. הליכים שנפתחו לפני 15.09.2019, ימשיכו להתנהל לפי פקודת פשיטת הרגל. למידע נוסף ראו פשיטת רגל וחדלות פירעון


הערת עריכה
האם העתק יש אפשרות להגיש באופן מקוון (לנאמן, לממונה) האם יש אגרה על הבקשה? (לא ראיתי ברשימת האגרות בגוב)
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 07:57, 19 באוגוסט 2019 (IDT)

כאשר ניתן לחייב צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, תוצאותיו ותנאיו עלולים להשפיע על גורמים שונים. לכן, מי שנפגע או עלול להיפגע בעקבות מתן צו לחייב, רשאי להגיש בקשה לביטולו.

הערת עריכה
לבדוק אם כדאי לרשום שמדובר בגורמים/אנשים שהם לא הנושים, אם זה נכון.
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 10:08, 13 באוגוסט 2019 (IDT)
הערת עריכה
ההליך הזה נכון למקרה שבו ניתן צו לבקשת היחיד, מה הפרוצדורה במקרה של בקשה לצו שהוגשה ע"י נושה?
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 08:12, 19 באוגוסט 2019 (IDT)

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • כל מי שנפגע או עלול להיפגע בעקבות צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון שניתן לחייב.
הערת עריכה
אולי לעשות דוגמא עם נושה שמבקש לבטל בקשה למתן צו לחייב שחייב לו כספים כי לדעתו החייב פועל בחוסר תום לב או צד שלישי כלשהו שחושש שאם ניתן צו הוא לא יקבל את החוב שלו
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 10:25, 28 בנובמבר 2019 (IST)
הערת עריכה
מה הכוונה "כל מי שרואה עצמו"? לבקש מהילה דוגמאות ומה ההליך המקביל בפשיטת רגל. לפי דברי ההסבר, מצוין כי נושה מגיש בקשה כזו בעיקר
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 12:07, 25 ביולי 2019 (IDT)

למי ואיך פונים

  • את הבקשה לביטול הצו יש להגיש לבית משפט השלום בתוך 45 ימים מהיום שפורסמה הודעה כי ניתן לחייב צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון.
  • יש לפרט בבקשה את הנימוקים לביטול הצו, לצרף אסמכתאות רלוונטיות ולחתום על תצהיר.
  • יש להגיש לחייב, ללא דיחוי, העתק מהבקשה במסירה אישית ישירות לידיו.
  • העתקים נוספים יש להגיש לנאמן ולממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בסניף המחוז שבו ניתן הצו.
  • החייב רשאי להגיש את תגובתו לבקשה לביטול הצו בתוך 10 ימים מהיום שקיבל את הבקשה לידיו (או בתוך תקופת זמן שקבע בית המשפט).
הערת עריכה
האם גם את התגובה לבקשה לביטול הצו צריך להגיש לבית המשפט ובמקביל למי שהגיש את הבקשה, לנאמן ולממונה?
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 11:10, 28 בנובמבר 2019 (IST)
הערת עריכה
בתקנות כתוב שיש להגיש העתק לחייב ללא דיחוי, "אלא אם הבקשה הוגשה במעמד צד אחד" - מה הכוונה? אותו כנ"ל עם הצד האחד בנוגע להתליית הצו כאשר רק אחד מהצדדים נוכח, הרי ההחלטה על ההתליה לא נעשית במסגרת דיון, מה הכוונה פה במעמד צד אחד, תמיד מישהו אחד מגיש את הבקשה, אלא אם יש הליך של תגובה/תשובה ואם הוא לא מתקיים אז זה נחשב למעמד צד אחד
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 10:34, 28 בנובמבר 2019 (IST)
הערת עריכה
לאיזה בית משפט שלום? ואיך אותו אדם אמור לדעת לאן עליו לפנות כדי להגיש את הבקשה לביטול? זה כתוב בהודעה לציבור? וגם האם יש טופס מסוים להגשת הבקשה, האם היא צריכה להיתמך בתצהיר? צירוף מסמכים?
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 09:01, 28 ביולי 2019 (IDT)
הערת עריכה
לבדוק לאיזה מחוז לשלוח את ההעתק של הבקשה, האם למחוז שבו ניתן הצו?
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 10:08, 13 באוגוסט 2019 (IDT)

שלבי ההליך

  • לאחר הגשת הבקשה ולפני שיתקיים הדיון בנוגע לביטול הצו, בית המשפט יחליט האם להתלות (לעכב/להקפיא) את תוקף הצו או את התוצאות שלו (כולן או חלקן).
  • בית המשפט יקבע דיון בהקדם האפשרי וישלח זימון לדיון למי שהגיש את הבקשה, לחייב, לנאמן ולממונה על הליכי חדלות פירעון.
  • במהלך הדיון ולפני קבלת ההחלטה, בית המשפט רשאי לבקש מהחייב וממי שהגיש את הבקשה פרטים נוספים וראיות נוספות (כולל שמיעה של עדים).
  • לאחר הדיון, בית המשפט יחליט האם לקבל את הבקשה ולבטל את הצו שניתן לחייב או שלא לבטל את הצו.
שימו לב
אם בית המשפט התלה את תוקף הצו או תוצאותיו כאשר רק אחד מהצדדים להליך נוכח (החייב או כל גורם אחר שהגיש את הבקשה), אז יתקיים דיון בנוכחות שני הצדדים בתוך 14 ימים מהיום שהותלה תוקף הצו או תוצאותיו
הערת עריכה
מה הכוונה ב"הקדם האפשרי"
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 09:01, 28 ביולי 2019 (IDT)
הערת עריכה
צריך לבדוק באילו מקרים בית המשפט יקבל החלטה בעיכוב/השהייה בנוכחות צד אחד? הכוונה היא שייתן החלטה על סמך הבקשה בלי תגובה ואז יהיה דיון בתוך 14 יום?
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 08:05, 19 באוגוסט 2019 (IDT)

ערעור

  • אם בית המשפט דחה את הבקשה לביטול הצו, ניתן להגיש, בתוך 45 ימים, ערעור לבית המשפט המחוזי.
  • מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ או ייצוג משפטי לפני הגשת ערעור.

חשוב לדעת

  • אם הבקשה הוגשה בחוסר תום לב (לא הוגנת, לא ישרה ושעלולה לפגוע בזולת), בית המשפט רשאי לחייב את מגיש הבקשה בהוצאות משפט (סכומי כסף) שישולמו לצד השני או לאוצר המדינה, או לשניהם.

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים