שורה 23: שורה 23:
 
{{אזהרה/חדלות פירעון}}
 
{{אזהרה/חדלות פירעון}}
 
{{הערת עריכה|הערה='''לגבי הדגש השלישי "בתוך 3 חודשים לבית המשפט" בשיחה עם הילה, אמרה שצריך להוריד את זה כי זה לא מדויק. לבדוק את זה'''|חתימה=[[משתמש:נואל גולדנברג|נואֶל גולדנברג]] ([[שיחת משתמש:נואל גולדנברג|שיחה]]) 10:01, 26 באוגוסט 2019 (IDT)}}
 
{{הערת עריכה|הערה='''לגבי הדגש השלישי "בתוך 3 חודשים לבית המשפט" בשיחה עם הילה, אמרה שצריך להוריד את זה כי זה לא מדויק. לבדוק את זה'''|חתימה=[[משתמש:נואל גולדנברג|נואֶל גולדנברג]] ([[שיחת משתמש:נואל גולדנברג|שיחה]]) 10:01, 26 באוגוסט 2019 (IDT)}}
{{אזהרה|דף זה מתייחס להליכים שנפתחו '''אחרי ה- 15.09.2019'''. <BR>  הליכים שנפתחו '''לפני ה- 15.09.2019''', ימשיכו להתנהל לפי פקודת פשיטת הרגל. להרחבה: '''[[פשיטת רגל וחדלות פירעון]]'''}}
+
 
 
מי שחייבים לו כסף או רכוש (נושה), יכול, בתנאים מסוימים, להגיש לבית המשפט בקשה כדי שיינתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון.  
 
מי שחייבים לו כסף או רכוש (נושה), יכול, בתנאים מסוימים, להגיש לבית המשפט בקשה כדי שיינתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון.  
 
*הצו, אשר ניתן לחייב, עשוי לאפשר לנושה לקבל את כספו או רכושו (כולו או חלקו) בחזרה.  
 
*הצו, אשר ניתן לחייב, עשוי לאפשר לנושה לקבל את כספו או רכושו (כולו או חלקו) בחזרה.  
 +
{{שימו לב|1=דף זה מתייחס למקרה שבו הנושה הוא שמגיש את הבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון מול החייב.
 +
* למידע  על הגשת הבקשה (כאשר החייב הוא זה שמגיש אותה) ראו:
 +
**[[חדש:בקשה מקוונת (ממוחשבת) לקבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון לחייב שסכום חובותיו נמוך מ- 150,000 ש"ח]]
 +
** [[חדש:הגשת בקשה ידנית לקבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון לחייב שאינו מיוצג שסכום חובותיו נמוך מ-150,000 ש"ח]]
 +
** [[חדש:בקשה מקוונת (ממוחשבת) לקבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון לחייב שסכום חובותיו עולה על 150,000 ש"ח]]
 +
**[[חדש:הגשת בקשה ידנית לקבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון לחייב שאינו מיוצג שסכום חובותיו עולה על 150,000 ש"ח]]}}
  
 
==אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים==
 
==אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים==

גרסה אחרונה מ־04:01, 16 בספטמבר 2019

הקדמה:

נושה רשאי לדרוש חדש:צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי מאדם שחייב לו כסף או רכוש
מטרת ההליך היא לקבל חזרה את כל החוב או לפחות את חלקו
את הבקשה יש להגיש לבית המשפט בתוך 3 חודשים מהמועד שהנושה מסר לחייב דרישה לתשלום החוב
ככלל, הצו יינתן בתנאי שהחייב נמצא במצב של חדלות פירעון והחובות לא שולמו במועד


אזהרה
דף זה מתייחס להליכים שנפתחו אחרי 15.09.2019
הליכים שנפתחו לפני 15.09.2019, ימשיכו להתנהל לפי פקודת פשיטת הרגל. למידע נוסף ראו פשיטת רגל וחדלות פירעון.
הערת עריכה
לגבי הדגש השלישי "בתוך 3 חודשים לבית המשפט" בשיחה עם הילה, אמרה שצריך להוריד את זה כי זה לא מדויק. לבדוק את זה
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 10:01, 26 באוגוסט 2019 (IDT)

מי שחייבים לו כסף או רכוש (נושה), יכול, בתנאים מסוימים, להגיש לבית המשפט בקשה כדי שיינתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון.

  • הצו, אשר ניתן לחייב, עשוי לאפשר לנושה לקבל את כספו או רכושו (כולו או חלקו) בחזרה.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

ניתן לפתוח תיק חדלות פירעון נגד אדם החייב סכומי כסף במקרים הבאים:

גובה החוב הוא לפחות 75,000 ש"ח

  • אם אין מחלוקת על החוב ואין לחייב זכות קיזוז או סיבה אחרת שמצדיקה את אי-תשלום החוב, ניתן להגיש בקשה נגד החייב, אם התקיימו כל התנאי הבאים:
    1. הנושה מסר לחייב דרישה לתשלום החוב.
    2. בדרישה צוין כי אם החוב לא ישולם במועד הנקוב בה, בכוונת הנושה להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון.
    3. החוב לא שולם בתוך 45 ימים ממועד מסירת הדרישה
    4. הנושה הגיש את הבקשה בתוך 3 חודשים מהמועד שמסר לחייב את דרישת התשלום.
  • בכל מקרה אחר ניתן להגיש בקשה אם התקיים אחד התנאים הבאים:
    • החוב נקבע במסגרת פסק דין של בית משפט והחייב לא שילם את החוב בתוך 30 ימים מהיום שקיבל את פסק הדין (או ממועד מאוחר יותר אם נקבע בפסק הדין) או ששילם חלק מהחוב ויתרת החוב שלא שולמה היא לפחות 75,000 ש"ח.
    • נגד החייב נפתח תיק הוצאה לפועל בגין החוב, הנושה מסר לו אזהרה בהוצאה לפועל בגין החוב והוא לא שולם בתקופה שנקבעה באזהרה.
    • החוב הוא בגין אי-תשלום מיסים (כגון, ארנונה) והנושה מסר לחייב דרישה לתשלום החוב והוא לא שולם בתקופה שנקבעה בדרישה.
הערת עריכה
האם זה אומר שאפשר להפוך הליכי הוצאה לפועל להליך חדלות פירעון בחוב מעל 75 אלף?
הערה מאת שרון הורנשטיין (שיחה) 04:46, 15 בספטמבר 2019 (IDT)

גובה החוב הוא לפחות 10,000 ש"ח ונקבע בפסק דין של בית הדין לעבודה

  • ניתן לפתוח תיק חדלות פירעון נגד החייב, אם הנושה קיבל פסק דין של בית הדין לעבודה שקבע כי על החייב לשלם לו סכום העולה על 10,000 ש"ח ווהחייב לא שילם את החוב בתוך 30 ימים מהיום שקיבל את פסק הדין או ממועד מאוחר יותר (אם נקבע בפסק הדין), לפי המועד המאוחר יותר.
  • אם החייב שילם רק חלק מהחוב שבפסק הדין, על הסכום שנותר לתשלום להיות גבוה מ-10,000 ש"ח.

חוב (בכל סכום) שטרם הגיע מועד התשלום שלו

  • נושה של חוב (בכל סכום) שטרם הגיע מועד התשלום שלו, רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, אם מתקיים לפחות אחד מהתנאים הבאים:
    • החייב פועל במטרה להונות (לרמות, להטעות) את הנושים.
    • החייב לא יוכל להחזיר את החוב לנושה, בתנאי שהמועד לתשלום החוב הוא בתקופה של 6 חודשים מרגע הגשת הבקשה.
    • החייב פועל להעלמה, העברה, מסירה או מכירה של נכס מנכסיו (כספים, רכוש, נדל"ן, זכויות כלכליות וכו') כדי להבריח או להסתיר אותו מהנושים.
דוגמה
אדם שיש לו חובות רבים, העביר את הדירה שבבעלותו לבת שלו במתנה וללא תשלום.
הוא עשה זאת, כי הוא ידע שלא תהיה באפשרותו לעמוד בחובותיו ורישום הדירה על שם בתו, ימנע את האפשרות לעקל או למכור את הדירה כדי להחזיר את החוב
הערת עריכה
דוגמא לאי יכולת חייב להחזיר את החוב בתנאי שמועד הפירעון הוא בתקופה של 6 חודשים
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 09:53, 20 באוגוסט 2019 (IDT)

למי ואיך פונים

  • על הנושה להגיש את הבקשה למזכירות בית משפט השלום ולצרף לה:
    • תצהיר חתום כדין, אשר מאמת את העובדות עליהן הנושה מבסס את בקשתו.
    • אסמכתאות ומסמכים להוכחת החוב, כגון: פסק-דין, מכתב הדרישה/האזהרה שנשלח לחייב ואת תגובתו (אם ניתנה).
    • אם ננקטו הליכים לצורך גביית החוב, יש לפרט את ההליכים שננקטו ולהסביר מדוע אי אפשר להסתפק בהם כדי לגבות את החוב.
שימו לב
עם הגשת הבקשה לבית המשפט, על הנושה לשלוח העתק ממנה גם אל החייב וגם אל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי
הערת עריכה
לבדוק איך עליו לשלוח את הבקשה לממונה, האם באופן מקוון וגם לאיזה מחוז? (יש חשיבות?)
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 08:51, 15 באוגוסט 2019 (IDT)
הערת עריכה
לבדוק לפי תקסדא את הסמכות המקומית ולוודא מול הממונה
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 13:27, 8 באפריל 2019 (IDT)
הערת עריכה
יש לצרף, ברגע שיפורסמו, את טופס הבקשה כשזה לבית משפט (לא נראה לי שזה יהיה מקוון כמו ליחיד). לבדוק לאיזה בית משפט שלום ולצרף קישור לרשימת בתי המשפט ופרטי ההתקשרות שלהם
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 08:51, 15 באוגוסט 2019 (IDT)

שלבי ההליך

לפני החלטת בית המשפט בבקשה

  • לאחר שהבקשה הוגשה ולפני שתתקבל החלטה אם לקבל או לדחות אותה, בית המשפט רשאי לתת צו זמני לבקשת הנושה או החייב.
  • במסגרת הצו הזמני, בית המשפט רשאי לקבוע כי:
    • לחייב אסור לבצע עסקאות ספציפיות, סוג מסוים של עסקאות או עסקאות שצריך לקבל את אישור בית המשפט כדי לבצען.
    • לחייב אסור לפרוע (להחזיר) את חובותיו מהעבר וכי הליכי הגבייה שמתנהלים בעניינו - יוקפאו.
הערת עריכה
סע' 120א :הוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד והיה תלוי ועומד באותה השעה הליך נגד היחיד בבית משפט אחר או בבית הדין לעבודה, רשאים היחיד או נושה לבקש מבית המשפט או מבית הדין לעבודה שבו מתנהל ההליך, לעכבו עד להחלטה בבקשה. הרי המטרה היא לקיים דיון בבקשה בהקדם האפשרי. אני מניח שהגשת בקשתו על ידי הנושה או החייב לעיכוב הליכים לבית המשפט לוקחת זמן, גם עד קבלת ההחלטה. הסעיף מדבר על זה שאפשר להגיש את הבקשה לעיכוב עוד לפני שניתן הצו עצמו. אז מה בעצם התכלית? כדי שאם יינתן צו בהמשך? לא ברור לי מה הכוונה ההליכים יוקפאו? הליכי גבייה? הליכים בבית משפט? ומה ההבדל בין זה לבין עיכוב/הקפאת הליכים אחרים שמוזכרים בחוק?
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 10:08, 20 באוגוסט 2019 (IDT)
שימו לב
בית המשפט ייתן צו זמני אם ישתכנע כי החייב נמצא במצב של חדלות פירעון, כלומר מצבו הכלכלי של החייב לא מאפשר לו לשלם את חובותיו במועד או שסכום החובות גבוה משווי ההכנסות והנכסים שלו.
  • אם בית המשפט נתן צו זמני:
    • ימונה נאמן זמני לשמירת הנכסים (כספים, רכוש, זכויות כלכליות וכו') של החייב ובית המשפט ייקבע את תפקידיו וסמכויותיו.
    • אם בהמשך בקשת הנושה תתקבל, ויינתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, המועד שבו ניתן הצו הזמני ייחשב למועד שבו ניתן הצו לפתיחת הליכים.
הערת עריכה
להסביר בקצרה את החשיבות של המועד שבו ניתן הצו מבחינת התקופות ומשך ההליך- יכול להיות שקשור לתביעות חוב?
הערה מאת שרון הורנשטיין (שיחה) 05:12, 15 בספטמבר 2019 (IDT)
    • יוטלו על החייב ההגבלות הבאות:
    1. הגבלה על החזקה או קבלה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר והגבלה על הארכת התוקף שלהם (אלא אם ההארכה נדרשת כדי לשוב לישראל).
    2. עיכוב יציאה מהארץ.
    3. הגבלה כלקוח "מוגבל מיוחד"במערכת הבנקאית. לדוגמה: לא ניתן למשוך שיקים.
    4. הגבלה על שימוש בכרטיסי חיוב למיניהם כמו כרטיס אשראי, כרטיס חיוב מיידי (דביט), כרטיס נטען וכו'.
    5. הגבלה על מעורבות (הקמה או השתתפות) בתאגיד חדש.
שימו לב
בית המשפט רשאי להורות כי הגבלה (אחת או יותר) לא תחול אם היא לא נחוצה כדי להגן על הנושים או כדי למנוע את הגדלת החוב
הערת עריכה
להבנתי, מאחר ותקופת הביניים היא שנה, כדי שהחייב לא "יפסיד" ותקופת הביניים (שנה) תחול רטרואקטיבית. לבדוק איך לשלב את זה ואיפה
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 14:45, 15 באוגוסט 2019 (IDT)
הערת עריכה
בניגוד להליך של יחיד, להבנתי, כאן יינתן צו רק אם החייב כבר נמצא במצב של חדלות פירעון, בניגוד לבקשת חייב שזה יכול להיות גם כדי למנוע ממנו מלהגיע למצב כזה
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 14:45, 15 באוגוסט 2019 (IDT)
הערת עריכה
לא הצלחתי להבין: בסע' 119 (א)(2) מדובר על הקפאת ההליכים (הבולט השני) כאשר בסע' 120 מצוין כי ניתן לעכב באופן זמני הליך שיפוטי תלוי ועומד (למעט פלילי או מנהלי), מה ההבדל בין הקפאת ההליכים ב 119 לזו שב 120. הרי שניהם "זמניים" ובסע' 20 ו-21 (אשר מצוין כי האמור בהם חל על סע' אלו, בשינויים המתחייבים) כתוב שסעד זמני הוא ל-30 ימים
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 14:33, 15 באוגוסט 2019 (IDT)
הערת עריכה
אולי כדאי לעשות ערך או פסקה ואז להטמיע בכל הנוגע לסעד זמני, כי יש התייחסות לזה גם כאן, בסע' 119(בעיקר ב) וגם בסע' 20 ו-21 שמתייחסים לסעד זמני, לרבות במעמד צד אחד, זמן התוקף של הסעד (30 ימים)
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 14:18, 15 באוגוסט 2019 (IDT)
הערת עריכה
מה הפרוצדורה להגשת בקשה כזו מצד הנושה או החייב? תוך כמה זמן? מה צריך לצרף או להוכיח
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 14:33, 15 באוגוסט 2019 (IDT)

החלטת בית המשפט בבקשה

  • בית המשפט יקיים דיון בבקשת הנושה למתן צו לפתיחת הליכים לחייב בהקדם האפשרי.
  • בית המשפט ישלח זימון לדיון לנושה ולחייב.
  • אם הוגשו התנגדויות למתן הצו, בית המשפט ידון בהן במסגרת הדיון.
  • אם התקיימו התנאים למתן הצו לפתיחת הליכים והחייב החובות אכן נמצא במצב של חדלות פירעון, בית המשפט ייתן את הצו.
שימו לב
בית המשפט רשאי להזמין את החייב להעיד וכן לדרוש ממנו להציג מסמכים
הערת עריכה
האם הממונה הוא צד להליך זה ולהליך של הצו הזמני? לדעתי כן, צריך לבדוק
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 15:11, 15 באוגוסט 2019 (IDT)
הערת עריכה
סע' 115(א) אומר שהדיון יתקיים גם בעניין הבקשה וגם בעניין ההתנגדויות אם הוגשו. הכוונה שזה באותו דיון? באותה הישיבה? ומצוין שזה צריך להיות בהקדם האפשרי, אבל עוד לא פורסם, או שלא מצאתי, את הפרוצדורה מבחינת הזמנים- תוך כמה זמן יש להגיש בקשה להתנגדות, באילו מקרים, מה צריך לצרף וכו'?, האם זה כמו בקשה לביטול? והאם החייב לצורך העניין יכול להגיש התנגדות. האם הממונה צריך לתת התייחסות בבקשות להתנגדות ולהביע את עמדתו?
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 15:17, 15 באוגוסט 2019 (IDT)

לאחר מתן הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון

  • הודעה על מתן הצו תפורסם לציבור.
  • הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ישלח העתק מהצו אל החייב ואל הנושים שפרטיהם ידועים.
הערת עריכה
לאחר שיחה עם הילה, אמרה שבפועל, הממונה שולח העתק מהצו לנושה בלבד ולא לנושים שפרטיהם ידועים, למרות שכך כתוב בחוק, כי בפועל, הנושה עצמו מגיש את הבקשה ולא ידועים באמת הפרטים של האחרים. ידעו את זה רק אחרי שהחייב יגיש את הדו"ח הכלכלי שלו
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 10:06, 26 באוגוסט 2019 (IDT)
  • הנושים יוכלו לעיין בצו ובחלקים מהבקשה עצמה (הממונה יחליט אלו חלקים יהיו חשופים לעיון הנושים ואלו לא).
הערת עריכה
הכוונה נגיד שאחרי שהצו מפורסם, אז נושים מסוימים, גם אם לא רשומים או ידועים יוכלו לעיין בצו? האם הם צריכים להוכיח לפני שהחייב חייב להם משהו או שבפועל, כל אדם יכול לעיין בצו?
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 10:06, 26 באוגוסט 2019 (IDT)
הערת עריכה
להילה סע' 116ג אומר שלאחר שניתן הצו לבקשת הנושה, יש לפעול לפי סע' 106 ו- 107 בדבר הפרסום והעיון של הנושים. לפי סע' 107, הממונה יחליט בבקשות העיון, כאשר בסע' 117 כתוב שנאמן יכריע בכך
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 11:31, 20 באוגוסט 2019 (IDT)
  • יוקפאו ההליכים (הליכים משפטיים והליכי גבייה) המתנהלים בעניינו של החייב, כלומר הנושים לא יוכלו לנקוט נגד החייב הליכי גבייה (כמו תביעות משפטיות, עיקולים או פתיחת תיק בהוצאה לפועל).
  • הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ימנה נאמן וישלח את הצו ואת כתב המינוי של הנאמן לבית המשפט להמשך ניהול ההליך.
  • יוטלו הגבלות על החייב
  • ייקבעו לחייב (ובני משפחתו) דמי מחייה (סכום מינימלי הדרוש למחייתו, ובהתאם לכו זה ייקבע גובה התשלומים שעליו לשלם לנושים.
הערת עריכה
נואל, האם זה המשמעות של המושג?
הערה מאת שרון הורנשטיין (שיחה) 05:27, 15 בספטמבר 2019 (IDT)
  • אם נגד החייב יש חוב בגין אי תשלום מזונות, ייקבעו מזונות זמניים.
הערת עריכה
מי קובע? בית המשפט? ועד מתי הם זמניים?
הערה מאת שרון הורנשטיין (שיחה) 05:27, 15 בספטמבר 2019 (IDT)

הגשת דו"ח על מצבו הכלכלי של החייב

  • על החייב להגיש לנאמן, בתוך 21 ימים מהיום שניתן הצו, דו"ח על מצבו הכלכלי. על הדו"ח לכלול את הנתונים והפרטים הבאים, לגבי השנתיים שקדמו לעריכתו:
    1. נכסים, הכנסות, הוצאות, חובות, התחייבויות, חשבונות בנק, ערבויות, פרטי הנושים (מי שהוא חייב להם) ופרטי הגורמים שחייבים לו (לחייב).
    2. פרטים לגבי נכסים, הכנסות, הוצאות, חובות, התחייבויות וחשבונות בנק של בן זוגו ושל ילדיו הקטינים (וכן של ילדיו הבגירים, אם הוא מפרנס אותם).
    3. פרטיהם של הליכי גבייה ותביעות שהחייב מנהל נגד אחרים או שמתנהלים נגדו.
    4. מקצועו והשכלתו של החייב.
    5. תצהיר לאימות הנתונים שבדו"ח.
    6. כתב ויתור על סודיות והסכמה לקבלת מידע מגורמים שונים (כגון: רשות המיסים, בנקים, חברות כרטיסי אשראי וכו').
שימו לב
החייב רשאי לבקש כי פרטים ונתונים בדו"ח המכילים מידע רגיש/אישי לא יימסרו לנושים

התחלת "תקופת ביניים"

הערת עריכה
נואל, אני מניח שרק 3 מתוך 4 הערכים הנ"ל יישאר. נכון? האם תביעת חוב מזונות תיכתב בהמשך?
הערה מאת שרון הורנשטיין (שיחה) 05:27, 15 בספטמבר 2019 (IDT)


ערעור

  • אם בקשת הנושה למתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון נדחתה על ידי בית המשפט, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.
הערת עריכה
לאיזה בית משפט? תוך כמה זמן? מה צריך לצרף? מה הצדדים להליך?
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 09:25, 15 באוגוסט 2019 (IDT)

חשוב לדעת

  • בית המשפט רשאי לדחות את הבקשה במקרה שהצו יפגע באפשרות של החייב לשקם את עצמו כלכלית.
  • אם הנושה הגיש את הבקשה בחוסר תום לב (לא הוגנת, לא ישרה או עלולה לפגוע בזולת), בית המשפט רשאי לחייב אותו בהוצאות משפט (סכומי כסף) שישולמו לחייב, לאוצר המדינה, או לשניהם.
הערת עריכה
סע' 116 (ב)- דחיית הבקשה, לא ברור שהבנתי מה הכוונה ב"מתן הצו כשלעצמו" ולאחר מכן שבית המשפט יבחן אם דחיית הבקשה תפגע בנושים (אולי יש להם אפשרויות אחרות לגביית החוב ואז הם לא באמת נפגעים) ויבחן גם את יכולתו הכלכלית הכוללת של היחיד- מה הכוונה?
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 09:44, 15 באוגוסט 2019 (IDT)


חקיקה ונהלים