(למי ואיך פונים)
שורה 26: שורה 26:
  
 
==למי ואיך פונים==
 
==למי ואיך פונים==
*  ההליך בבית הדין לעבודה, מתחיל בהגשת כתב תביעה. עובד המעוניין לתבוע את מעסיקו לתשלום  שכר עבודה  או זכויות סוציאליות או פיצויי פיטורים ויכול להגיש לבית הדין לעבודה כתב תביעה באמצעות בית הדין או באמצעות מילוי [https://www.gov.il/BlobFolder/service/claim_employee_dismissal_compensation_or_social_rights/he/claim_employee_dismissal_compensation_or_social_rights.pdf |טופס כתב תביעה] באופן עצמאי.  
+
כתב תביעה-  ההליך בבית הדין לעבודה, מתחיל בהגשת כתב תביעה. עובד המעוניין לתבוע את מעסיקו לתשלום  שכר עבודה  או זכויות סוציאליות או פיצויי פיטורים ויכול להגיש לבית הדין לעבודה כתב תביעה באמצעות בית הדין או באמצעות מילוי [https://www.gov.il/BlobFolder/service/claim_employee_dismissal_compensation_or_social_rights/he/claim_employee_dismissal_compensation_or_social_rights.pdf |טופס כתב תביעה] באופן עצמאי.  
 
* רצוי לצרף לכתב התביעה עותקים ממסמכים רלוונטיים, אם קיימים, כגון: הסכם עבודה, תלושי שכר, רשימה של הימים או שעות עבודה בגינם מוגשת תביעה, מכתב פיטורין או כל מסמך מהותי אחר שקשור לזכויות הנתבעות.
 
* רצוי לצרף לכתב התביעה עותקים ממסמכים רלוונטיים, אם קיימים, כגון: הסכם עבודה, תלושי שכר, רשימה של הימים או שעות עבודה בגינם מוגשת תביעה, מכתב פיטורין או כל מסמך מהותי אחר שקשור לזכויות הנתבעות.
* את כתב התביעה יש להגיש ב-3 עותקים למזכירות בית הדין לעבודה אשר באזור באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה, או אמורה הייתה להתבצע.  
+
*   הגשת כתב התביעה- את כתב התביעה יש להגיש ב-3 עותקים למזכירות בית הדין לעבודה אשר באזור באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה, או אמורה הייתה להתבצע.  
 
**. אם יש יותר מנתבע אחד יוגש עותק נוסף עבור כל נתבע. העותק השלישי יוחזר לתובע חתום בחותמת "נתקבל". יש לשמור על עותק זה, שכן זוהי האסמכתא לעצם הגשת התביעה ולמועד הגשתה.
 
**. אם יש יותר מנתבע אחד יוגש עותק נוסף עבור כל נתבע. העותק השלישי יוחזר לתובע חתום בחותמת "נתקבל". יש לשמור על עותק זה, שכן זוהי האסמכתא לעצם הגשת התביעה ולמועד הגשתה.
 
{{הערת עריכה | האם גם בדיון מהיר התובע מבצע את המצאה לנתבע? | חתימה = [[משתמש:סיגל רונן-כץ|סיגל רונן-כץ]] ([[שיחת משתמש:סיגל רונן-כץ|שיחה]]) 16:06, 17 באוקטובר 2019 (IDT) }}
 
{{הערת עריכה | האם גם בדיון מהיר התובע מבצע את המצאה לנתבע? | חתימה = [[משתמש:סיגל רונן-כץ|סיגל רונן-כץ]] ([[שיחת משתמש:סיגל רונן-כץ|שיחה]]) 16:06, 17 באוקטובר 2019 (IDT) }}
 
**תובע שאינו מיוצג רשאי להגיש את תביעתו בכל בית דין לעבודה בארץ, אולם התיק ידון בבית הדין לו הסמכות המקומית עפ"י התקנות.
 
**תובע שאינו מיוצג רשאי להגיש את תביעתו בכל בית דין לעבודה בארץ, אולם התיק ידון בבית הדין לו הסמכות המקומית עפ"י התקנות.
* בעת הגשת כתב התביעה יש לשלם אגרה לבית המשפט, אלא אם כן יש פטור מתשלום אגרה:
+
* תשלום אגרה-  בעת הגשת כתב התביעה יש לשלם אגרה לבית המשפט, אלא אם כן יש פטור מתשלום אגרה:
 
** תביעות לפי חוק הגנת השכר פטורים מתשלום אגרה-  תביעה לתשלומים שמגיעים לעובד  עקב עבודתו ובמשך עבודתו כגון: שכר עבודה, שעות נוספות ,דמי חגים, דמי הבראה, חופשה,  פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה וכו'- פטורים מתשלום אגרה הן בהליך תביעה רגיל והן בהליך תביעה מהיר.  
 
** תביעות לפי חוק הגנת השכר פטורים מתשלום אגרה-  תביעה לתשלומים שמגיעים לעובד  עקב עבודתו ובמשך עבודתו כגון: שכר עבודה, שעות נוספות ,דמי חגים, דמי הבראה, חופשה,  פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה וכו'- פטורים מתשלום אגרה הן בהליך תביעה רגיל והן בהליך תביעה מהיר.  
 
**  בתביעות אחרות המוגשות בהליך רגיל, סכום התביעה יהיה 1% מהסכום הנתבע ולא פחות מ 142 ש"ח.  
 
**  בתביעות אחרות המוגשות בהליך רגיל, סכום התביעה יהיה 1% מהסכום הנתבע ולא פחות מ 142 ש"ח.  
שורה 38: שורה 38:
 
**בהתקיימם של תנאים הקבועים בחוק ניתן להגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה.
 
**בהתקיימם של תנאים הקבועים בחוק ניתן להגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה.
 
{{הערת עריכה | האם לפרט מי זכאי לפטור מאגרה? היכן טופס הבקשה לפטור מתשלום אגרה? | חתימה = [[משתמש:סיגל רונן-כץ|סיגל רונן-כץ]] ([[שיחת משתמש:סיגל רונן-כץ|שיחה]]) 16:06, 17 באוקטובר 2019 (IDT) }}
 
{{הערת עריכה | האם לפרט מי זכאי לפטור מאגרה? היכן טופס הבקשה לפטור מתשלום אגרה? | חתימה = [[משתמש:סיגל רונן-כץ|סיגל רונן-כץ]] ([[שיחת משתמש:סיגל רונן-כץ|שיחה]]) 16:06, 17 באוקטובר 2019 (IDT) }}
* נתבע שקיבל לידיו כתב תביעה יידרש להגיש כתב הגנה תוך30 יום, או תוך המועד שמצורף בהזמנה לדין.
+
*   כתב הגנה - נתבע שקיבל לידיו כתב תביעה יידרש להגיש כתב הגנה תוך30 יום, או תוך המועד שמצורף ב"הזמנה לדין".
* לאחר קבלת כתב ההגנה יישלח לצדדים זימון לדיון קדם משפט  בפני שופט. קדם המשפט נועד לבירורים ולמיקוד השאלות שבמחלוקת. במהלך קדם המשפט רשאי בית הדין להורות  לבעל דין כי עד שיובא על ידו יקדים ויגיש תצהיר על עדותו.
+
* קדם המשפט-  לאחר קבלת כתב ההגנה יישלח לצדדים זימון לדיון קדם משפט  בפני שופט. קדם המשפט נועד לבירורים ולמיקוד השאלות שבמחלוקת. במהלך קדם המשפט רשאי בית הדין להורות  לבעל דין כי עד שיובא על ידו יקדים ויגיש תצהיר על עדותו.
 
{{הערת עריכה | האם מועד קדם המשפט נקבע רק לאחר קבלת כתב הגנה?| חתימה = [[משתמש:סיגל רונן-כץ|סיגל רונן-כץ]] ([[שיחת משתמש:סיגל רונן-כץ|שיחה]]) 16:06, 17 באוקטובר 2019 (IDT) }}
 
{{הערת עריכה | האם מועד קדם המשפט נקבע רק לאחר קבלת כתב הגנה?| חתימה = [[משתמש:סיגל רונן-כץ|סיגל רונן-כץ]] ([[שיחת משתמש:סיגל רונן-כץ|שיחה]]) 16:06, 17 באוקטובר 2019 (IDT) }}
 
{{הערת עריכה | האם גם תיקים בהליך רגיל נשלחים לגישור לפני קדם המשפט? | חתימה = [[משתמש:סיגל רונן-כץ|סיגל רונן-כץ]] ([[שיחת משתמש:סיגל רונן-כץ|שיחה]]) 16:06, 17 באוקטובר 2019 (IDT) }}.
 
{{הערת עריכה | האם גם תיקים בהליך רגיל נשלחים לגישור לפני קדם המשפט? | חתימה = [[משתמש:סיגל רונן-כץ|סיגל רונן-כץ]] ([[שיחת משתמש:סיגל רונן-כץ|שיחה]]) 16:06, 17 באוקטובר 2019 (IDT) }}.
 
*  בקשה להזמנת עדים- לפני תחילת ההוכחות בעל דין רשאי להגיש [https://www.gov.il/BlobFolder/service/invite_witnesses_to_hearing/he/invite_witnesses_to_hearing.pdf| בקשה להזמנת עדים]. בקשה שכזו יש להגיש בכתב, מוקדם ככל האפשר ולציין בה את פרטיהם המלאים של העדים. עם הגשת הבקשה יכול ויידרש המבקש להפקיד פיקדון כספי, אשר ישמש לתשלום הוצאות העדים.
 
*  בקשה להזמנת עדים- לפני תחילת ההוכחות בעל דין רשאי להגיש [https://www.gov.il/BlobFolder/service/invite_witnesses_to_hearing/he/invite_witnesses_to_hearing.pdf| בקשה להזמנת עדים]. בקשה שכזו יש להגיש בכתב, מוקדם ככל האפשר ולציין בה את פרטיהם המלאים של העדים. עם הגשת הבקשה יכול ויידרש המבקש להפקיד פיקדון כספי, אשר ישמש לתשלום הוצאות העדים.
* עם סיום השלב של קדם המשפט ייקבע התיק לדיון הוכחות:
+
* דיון הוכחות- עם סיום השלב של קדם המשפט ייקבע התיק לדיון הוכחות:
 
**בדרך כלל את הדיון יפתח תובע ולאחר מכן ישמעו עדיו (אם יש לו עדים), ויוגשו ראיותיו האחרות. אחריו, ישמע בית הדין את דברי הפתיחה של הנתבע ואת עדיו (אם יש לו עדים) ויוגשו ראיותיו האחרות, אולם בית הדין רשאי לפי שיקול דעתו להחליט אחרת.
 
**בדרך כלל את הדיון יפתח תובע ולאחר מכן ישמעו עדיו (אם יש לו עדים), ויוגשו ראיותיו האחרות. אחריו, ישמע בית הדין את דברי הפתיחה של הנתבע ואת עדיו (אם יש לו עדים) ויוגשו ראיותיו האחרות, אולם בית הדין רשאי לפי שיקול דעתו להחליט אחרת.
* לאחר  סיום דיון ההוכחות, יסכמו הצדיים (בע"פ או בכתב , בהתאם להחלטת בית הדין) את טענותיהם, ובית הדין יפסוק את החלטתו.
+
* סיכומים ומתן  פסק דין- לאחר  סיום דיון ההוכחות, יסכמו הצדיים (בע"פ או בכתב , בהתאם להחלטת בית הדין) את טענותיהם, ובית הדין יפסוק את החלטתו.
 +
**הצדדים רשאים להגיש ערעור על פסק דין של בתי הדין האזוריים לבית הדין הארצי לעבודה, תוך 30 יום מקבלת פסק הדין או בהתאם למועד הקבוע בפסק הדין.
 +
**ערעור בזכות על פסק דין של רשם. יש להגיש לבית הדין האזורי בו מכהן הרשם, תוך 15 יום.
 
** אם מי מהצדדים אינו מקיים את הוראות פסק הדין, יש לפנות ללשכת ההוצאה לפועל.
 
** אם מי מהצדדים אינו מקיים את הוראות פסק הדין, יש לפנות ללשכת ההוצאה לפועל.
**הצדדים רשאים להגיש ערעור על פסק דין של בתי הדין האזוריים לבית הדין הארצי לעבודה, תוך 30 יום מקבלת פסק הדין או בהתאם למועד הקבוע בפסק הדין.
 
 
  
 
*  בדרך כלל טרם דיון ההוכחות,  שולח בית הדין  לצדדים  הזמנה להליך גישור  המבוצע בבית הדין ע"י נציגי הציבור וזאת בניסיון ליישב את הסכסוך מחוץ לכותלי בית הדין בהליך נפרד, חסוי וללא תשלום.
 
*  בדרך כלל טרם דיון ההוכחות,  שולח בית הדין  לצדדים  הזמנה להליך גישור  המבוצע בבית הדין ע"י נציגי הציבור וזאת בניסיון ליישב את הסכסוך מחוץ לכותלי בית הדין בהליך נפרד, חסוי וללא תשלום.
 +
• אין זכות ערעור אוטומטית על פסק דין בדיון מהיר, אלא יש להגיש "בקשת רשות ערעור" תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה. עם קבלת רשות הערעור, יש להגיש את הערעור עצמו תוך הזמן שייקבע על ידי בית הדין הארצי. כאשר מדובר בערעור על פסק דין של שופט, יישמע הערעור בבית הדין הארצי לעבודה. כאשר מדובר בערעור על פסק דין של רשם, יישמע הערעור בבית הדין האזורי לעבודה.
 
*כתב הגנה על תביעה בדיון מהיר יוגש בתוך 15 יום מקבלת התביעה. הגשתו פטורה מתשלום אגרה.תביעות הנוגעות לשכר עבודה וזכויות נלוות, פיצויי פיטורין וקצבה, המגיעות עד לסכום מסוים המתעדכן מעת לעת, ידונו בבית הדין לעבודה בהליך דיון מהיר – דיון בו כל העדויות, הראיות והמסמכים מוצגים במועד אחד.
 
*כתב הגנה על תביעה בדיון מהיר יוגש בתוך 15 יום מקבלת התביעה. הגשתו פטורה מתשלום אגרה.תביעות הנוגעות לשכר עבודה וזכויות נלוות, פיצויי פיטורין וקצבה, המגיעות עד לסכום מסוים המתעדכן מעת לעת, ידונו בבית הדין לעבודה בהליך דיון מהיר – דיון בו כל העדויות, הראיות והמסמכים מוצגים במועד אחד.
  
שורה 63: שורה 64:
  
 
==חשוב לדעת==
 
==חשוב לדעת==
 +
*בבתי הדין לעבודה קיימות עמדות סיוע על ידי סטודנטים למשפטים ומתנדבים, אשר מסייעים לתובע לערוך את כתב תביעתו ומנחים אותו כיצד לפתוח תיק תביעה
  
 
<noinclude>{{הצגת מוקדי שירות|רשימה=}}</noinclude>
 
<noinclude>{{הצגת מוקדי שירות|רשימה=}}</noinclude>

גרסה מ־15:13, 17 באוקטובר 2019

הקדמה:



אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

למי ואיך פונים

  • כתב תביעה- ההליך בבית הדין לעבודה, מתחיל בהגשת כתב תביעה. עובד המעוניין לתבוע את מעסיקו לתשלום שכר עבודה או זכויות סוציאליות או פיצויי פיטורים ויכול להגיש לבית הדין לעבודה כתב תביעה באמצעות בית הדין או באמצעות מילוי |טופס כתב תביעה באופן עצמאי.
  • רצוי לצרף לכתב התביעה עותקים ממסמכים רלוונטיים, אם קיימים, כגון: הסכם עבודה, תלושי שכר, רשימה של הימים או שעות עבודה בגינם מוגשת תביעה, מכתב פיטורין או כל מסמך מהותי אחר שקשור לזכויות הנתבעות.
  • הגשת כתב התביעה- את כתב התביעה יש להגיש ב-3 עותקים למזכירות בית הדין לעבודה אשר באזור באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה, או אמורה הייתה להתבצע.
    • . אם יש יותר מנתבע אחד יוגש עותק נוסף עבור כל נתבע. העותק השלישי יוחזר לתובע חתום בחותמת "נתקבל". יש לשמור על עותק זה, שכן זוהי האסמכתא לעצם הגשת התביעה ולמועד הגשתה.
הערת עריכה
האם גם בדיון מהיר התובע מבצע את המצאה לנתבע?
הערה מאת סיגל רונן-כץ (שיחה) 16:06, 17 באוקטובר 2019 (IDT)
    • תובע שאינו מיוצג רשאי להגיש את תביעתו בכל בית דין לעבודה בארץ, אולם התיק ידון בבית הדין לו הסמכות המקומית עפ"י התקנות.
  • תשלום אגרה- בעת הגשת כתב התביעה יש לשלם אגרה לבית המשפט, אלא אם כן יש פטור מתשלום אגרה:
    • תביעות לפי חוק הגנת השכר פטורים מתשלום אגרה- תביעה לתשלומים שמגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו כגון: שכר עבודה, שעות נוספות ,דמי חגים, דמי הבראה, חופשה, פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה וכו'- פטורים מתשלום אגרה הן בהליך תביעה רגיל והן בהליך תביעה מהיר.
    • בתביעות אחרות המוגשות בהליך רגיל, סכום התביעה יהיה 1% מהסכום הנתבע ולא פחות מ 142 ש"ח.
    • בתביעות אחרות המוגשות בסדר דין מהיר, סכום התביעה יהיה0.5% מהסכות הנתבע ולא פחות מ71 ש"ח.
    • בהתקיימם של תנאים הקבועים בחוק ניתן להגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה.
הערת עריכה
האם לפרט מי זכאי לפטור מאגרה? היכן טופס הבקשה לפטור מתשלום אגרה?
הערה מאת סיגל רונן-כץ (שיחה) 16:06, 17 באוקטובר 2019 (IDT)
  • כתב הגנה - נתבע שקיבל לידיו כתב תביעה יידרש להגיש כתב הגנה תוך30 יום, או תוך המועד שמצורף ב"הזמנה לדין".
  • קדם המשפט- לאחר קבלת כתב ההגנה יישלח לצדדים זימון לדיון קדם משפט בפני שופט. קדם המשפט נועד לבירורים ולמיקוד השאלות שבמחלוקת. במהלך קדם המשפט רשאי בית הדין להורות לבעל דין כי עד שיובא על ידו יקדים ויגיש תצהיר על עדותו.
הערת עריכה
האם מועד קדם המשפט נקבע רק לאחר קבלת כתב הגנה?
הערה מאת סיגל רונן-כץ (שיחה) 16:06, 17 באוקטובר 2019 (IDT)
הערת עריכה
האם גם תיקים בהליך רגיל נשלחים לגישור לפני קדם המשפט?
הערה מאת סיגל רונן-כץ (שיחה) 16:06, 17 באוקטובר 2019 (IDT)
.
  • בקשה להזמנת עדים- לפני תחילת ההוכחות בעל דין רשאי להגיש בקשה להזמנת עדים. בקשה שכזו יש להגיש בכתב, מוקדם ככל האפשר ולציין בה את פרטיהם המלאים של העדים. עם הגשת הבקשה יכול ויידרש המבקש להפקיד פיקדון כספי, אשר ישמש לתשלום הוצאות העדים.
  • דיון הוכחות- עם סיום השלב של קדם המשפט ייקבע התיק לדיון הוכחות:
    • בדרך כלל את הדיון יפתח תובע ולאחר מכן ישמעו עדיו (אם יש לו עדים), ויוגשו ראיותיו האחרות. אחריו, ישמע בית הדין את דברי הפתיחה של הנתבע ואת עדיו (אם יש לו עדים) ויוגשו ראיותיו האחרות, אולם בית הדין רשאי לפי שיקול דעתו להחליט אחרת.
  • סיכומים ומתן פסק דין- לאחר סיום דיון ההוכחות, יסכמו הצדיים (בע"פ או בכתב , בהתאם להחלטת בית הדין) את טענותיהם, ובית הדין יפסוק את החלטתו.
    • הצדדים רשאים להגיש ערעור על פסק דין של בתי הדין האזוריים לבית הדין הארצי לעבודה, תוך 30 יום מקבלת פסק הדין או בהתאם למועד הקבוע בפסק הדין.
    • ערעור בזכות על פסק דין של רשם. יש להגיש לבית הדין האזורי בו מכהן הרשם, תוך 15 יום.
    • אם מי מהצדדים אינו מקיים את הוראות פסק הדין, יש לפנות ללשכת ההוצאה לפועל.
  • בדרך כלל טרם דיון ההוכחות, שולח בית הדין לצדדים הזמנה להליך גישור המבוצע בבית הדין ע"י נציגי הציבור וזאת בניסיון ליישב את הסכסוך מחוץ לכותלי בית הדין בהליך נפרד, חסוי וללא תשלום.

• אין זכות ערעור אוטומטית על פסק דין בדיון מהיר, אלא יש להגיש "בקשת רשות ערעור" תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה. עם קבלת רשות הערעור, יש להגיש את הערעור עצמו תוך הזמן שייקבע על ידי בית הדין הארצי. כאשר מדובר בערעור על פסק דין של שופט, יישמע הערעור בבית הדין הארצי לעבודה. כאשר מדובר בערעור על פסק דין של רשם, יישמע הערעור בבית הדין האזורי לעבודה.

  • כתב הגנה על תביעה בדיון מהיר יוגש בתוך 15 יום מקבלת התביעה. הגשתו פטורה מתשלום אגרה.תביעות הנוגעות לשכר עבודה וזכויות נלוות, פיצויי פיטורין וקצבה, המגיעות עד לסכום מסוים המתעדכן מעת לעת, ידונו בבית הדין לעבודה בהליך דיון מהיר – דיון בו כל העדויות, הראיות והמסמכים מוצגים במועד אחד.

צד המעוניין לערער על פסק דין שהוכרע בדיון מהיר נדרש להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך חמישה ימים ממועד מתן פסק הדין. אם ניתנה רשות ערעור, בית הדין הארצי קובע את מועד הגשת כתב הערעור.

* הצדדים לדיון בהליך מהיר פטורים מהגשת תצהירים בעדות ראשית.

שלבי ההליך

ערעור

חשוב לדעת

  • בבתי הדין לעבודה קיימות עמדות סיוע על ידי סטודנטים למשפטים ומתנדבים, אשר מסייעים לתובע לערוך את כתב תביעתו ומנחים אותו כיצד לפתוח תיק תביעה

פסקי דין

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות