(יצירת דף עם התוכן "{{עצם העניין}}{{סוג ערך|פסק דין}} {{תקציר |תוכן= {{דגשים | מידע = | איסור = <!-- דוגמה: אסור לעשות -...")
 
(החלטת בית המשפט)
(4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 31: שורה 31:
 
== החלטת בית המשפט ==
 
== החלטת בית המשפט ==
 
* בית המשפט העליון קיבל את הערעור ופסק לטובת היועץ המשפטי לממשלה. הוא קבע כי צו ההורות להורה הלא ביולוגי הינו מכונן וחל מרגע הכרזתו - כלומר, האבהות מתקיימת מרגע ההכרזה ולא לפני כן.
 
* בית המשפט העליון קיבל את הערעור ופסק לטובת היועץ המשפטי לממשלה. הוא קבע כי צו ההורות להורה הלא ביולוגי הינו מכונן וחל מרגע הכרזתו - כלומר, האבהות מתקיימת מרגע ההכרזה ולא לפני כן.
* בית המשפט קבע כי השיקול המכריע הוא טובת הילד. הוא נימק החלטתו בכך שהמחוקק לא קבע כי צו הורות הינו רטרואקטיבי ואין לפרשו כך. עוד נימק, כי הכרה ברטרואקטיביות של הצו עשויה להביא למצב בו לילדים היו שלושה הורים - כולל הפונדקאית.  
+
* בית המשפט קבע כי השיקול המכריע הוא טובת הילד וכי לא השתכנע כי הכרה ברטרואקטיביות של הצו היא לטובת הילד. עוד ציין, כי הכרה שכזו עלולה להביא למצב בו לילדים היו שלושה הורים - כולל הפונדקאית, וזהו מצב שאינו מוכר על ידי בית המשפט.  
* בית המשפט קבע כי במקרים מסויימים ניתן להכיר ברטרואקטיביות של צו ההורות, וציין את המלצות היועץ המשפטי לממשלה, לפיהן במקרה של שתי נשים שאחת מהן הרתה באמצעות תרומת זרע, אם הבקשה לצו ההורות לאם הלא ביולוגית מוגשת תוך פחות מ-90 יום אחרי הלידה - ניתן להכיר באמהות שלה באופן רטרואקטיבי. בית המשפט לא נקט עמדה בנוגע להמלצה זו, אך ציין שהיא מראה כי קיימים מקרים יוצאים מן הכלל.
+
* בית המשפט קבע כי במקרים מסויימים ניתן להכיר ברטרואקטיביות של צו ההורות, והזכיר את המלצות היועץ המשפטי לממשלה, לפיהן במקרה של שתי נשים שאחת מהן הרתה באמצעות תרומת זרע, אם הבקשה לצו ההורות לאם הלא ביולוגית מוגשת תוך פחות מ-90 יום אחרי הלידה - ניתן להכיר בהורות שלה באופן רטרואקטיבי.
  
 
== משמעות ==
 
== משמעות ==
*  
+
* צו הורות פסיקתי להורה לא ביולוגי, הינו ככלל מכונן ולא הצהרתי - כלומר חל רק מרגע נתינתו.
 +
* במקרה של זוג נשים שהביאו לעולם ילד באמצעות תרומת זרע, אם ברצונן שהצו יחול באופן רטרואקטיבי, רצוי שיגישו בקשה לקבלתו בתוך 90 יום מהלידה.
 +
* לא תתקיים הכרה חוקית בהורות בשלישייה, מבלי שהעניין יוסדר בחקיקה.
 +
 
 +
== חשוב לדעת ==
 +
* לתחולה המכוננת של צו ההורות הפסיקתי יש משמעויות כלכליות ואחרות. למשל:
 +
** אם בן הזוג של ההורה הביולוגי [[ימי מחלה עקב מחלת ילד|נעדר מעבודתו עקב מחלת ילד]] לפני שניתן צו ההורות הפסיקתי, הרי שאי מתן תוקף רטרואקטיבי, לא מאפשר לו לו לנצל את ימי המחלה שצבר לצורך ההיעדרות.
 +
** אם בן הזוג זכאי ל[[נקודות זיכוי ממס הכנסה]] עקב היותו הורה, הן מגיעות לו רק מרגע נתינת הצו ולא מהיום בו התינוק נולד.
  
 
== חקיקה ונהלים ==
 
== חקיקה ונהלים ==

גרסה מ־20:50, 13 בפברואר 2020

הקדמה:

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית המשפט העליון
מס' תיק:
3518/18
תאריך:
3.2.2020
  • זוג של שני גברים, שנישאו זה לזה בנישואים אזרחיים, נסעו לארצות הברית שם עברו תהליך פונדקאות עם אישה שבסופו נולדו להם תאומים מזרעו של אחד מהם.
  • עם שובה של המשפחה לארץ, הכיר בית המשפט באבהותו של האב הביולוגי, בהסתבך על פסק דין שניתן בארצות הברית.
  • השניים פנו לבית המשפט כדי לקבל צו הורות גם עבור האב הלא ביולוגי. צו זה ניתן ובית המשפט קבע כי תחולתו היא רטרואקטיבית, כלומר האבהות התקיימה מרגע לידת הילדים.
  • היועץ המשפטי לממשלה ערער על הקביעה בדבר הרטרואקטיביות של הצו ופנה לבית המשפט העליון.

החלטת בית המשפט

  • בית המשפט העליון קיבל את הערעור ופסק לטובת היועץ המשפטי לממשלה. הוא קבע כי צו ההורות להורה הלא ביולוגי הינו מכונן וחל מרגע הכרזתו - כלומר, האבהות מתקיימת מרגע ההכרזה ולא לפני כן.
  • בית המשפט קבע כי השיקול המכריע הוא טובת הילד וכי לא השתכנע כי הכרה ברטרואקטיביות של הצו היא לטובת הילד. עוד ציין, כי הכרה שכזו עלולה להביא למצב בו לילדים היו שלושה הורים - כולל הפונדקאית, וזהו מצב שאינו מוכר על ידי בית המשפט.
  • בית המשפט קבע כי במקרים מסויימים ניתן להכיר ברטרואקטיביות של צו ההורות, והזכיר את המלצות היועץ המשפטי לממשלה, לפיהן במקרה של שתי נשים שאחת מהן הרתה באמצעות תרומת זרע, אם הבקשה לצו ההורות לאם הלא ביולוגית מוגשת תוך פחות מ-90 יום אחרי הלידה - ניתן להכיר בהורות שלה באופן רטרואקטיבי.

משמעות

  • צו הורות פסיקתי להורה לא ביולוגי, הינו ככלל מכונן ולא הצהרתי - כלומר חל רק מרגע נתינתו.
  • במקרה של זוג נשים שהביאו לעולם ילד באמצעות תרומת זרע, אם ברצונן שהצו יחול באופן רטרואקטיבי, רצוי שיגישו בקשה לקבלתו בתוך 90 יום מהלידה.
  • לא תתקיים הכרה חוקית בהורות בשלישייה, מבלי שהעניין יוסדר בחקיקה.

חשוב לדעת

  • לתחולה המכוננת של צו ההורות הפסיקתי יש משמעויות כלכליות ואחרות. למשל:
    • אם בן הזוג של ההורה הביולוגי נעדר מעבודתו עקב מחלת ילד לפני שניתן צו ההורות הפסיקתי, הרי שאי מתן תוקף רטרואקטיבי, לא מאפשר לו לו לנצל את ימי המחלה שצבר לצורך ההיעדרות.
    • אם בן הזוג זכאי לנקודות זיכוי ממס הכנסה עקב היותו הורה, הן מגיעות לו רק מרגע נתינת הצו ולא מהיום בו התינוק נולד.

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות