שורה 3: שורה 3:
 
{{דגשים  
 
{{דגשים  
 
| מידע  = בית המשפט העליון קבע כי צו הורות שניתן לגבר על תאומים שנולדו לבן זוגו בפונדקאות חו"ל, הינו מכונן ולא הצהרתי - כלומר הצו יחול מרגע נתינתו ולא מרגע לידת התינוקות.
 
| מידע  = בית המשפט העליון קבע כי צו הורות שניתן לגבר על תאומים שנולדו לבן זוגו בפונדקאות חו"ל, הינו מכונן ולא הצהרתי - כלומר הצו יחול מרגע נתינתו ולא מרגע לידת התינוקות.
| חשוב  = במקרה של שתי נשים שאחת מהן הרתה מתרומת זרע, ניתן להכיר ברטרטאקטיביות של הצו, אם הבקשה לו הוגשה בתוך 90 יום מהלידה
+
| מידע2  = בית המשפט נימק החלטתו בכך שאם ההורות הייתה מתקיימת מרגע הלידה, הייתה בכך הכרה בהורות בשלישייה של שני הגברים והפונדקאית, וזהו מצב שיש להסדיר בחקיקה.
 +
| חשוב  = במקרה של שתי נשים שאחת מהן הרתה מתרומת זרע, ניתן להכיר ברטרואקטיביות של הצו, אם הבקשה לו הוגשה בתוך 90 יום מהלידה
 
| פיצוי = <!-- דוגמה: מגיעים לכם X שקלים -->
 
| פיצוי = <!-- דוגמה: מגיעים לכם X שקלים -->
 
| שאלה  = <!-- דוגמה: שאלה -->
 
| שאלה  = <!-- דוגמה: שאלה -->

גרסה מ־21:02, 13 בפברואר 2020

הקדמה:

בית המשפט העליון קבע כי צו הורות שניתן לגבר על תאומים שנולדו לבן זוגו בפונדקאות חו"ל, הינו מכונן ולא הצהרתי - כלומר הצו יחול מרגע נתינתו ולא מרגע לידת התינוקות.
בית המשפט נימק החלטתו בכך שאם ההורות הייתה מתקיימת מרגע הלידה, הייתה בכך הכרה בהורות בשלישייה של שני הגברים והפונדקאית, וזהו מצב שיש להסדיר בחקיקה.
במקרה של שתי נשים שאחת מהן הרתה מתרומת זרע, ניתן להכיר ברטרואקטיביות של הצו, אם הבקשה לו הוגשה בתוך 90 יום מהלידה

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית המשפט העליון
מס' תיק:
3518/18
תאריך:
3.2.2020
  • זוג של שני גברים, שנישאו זה לזה בנישואים אזרחיים, נסעו לארצות הברית שם עברו תהליך פונדקאות עם אישה שבסופו נולדו להם תאומים מזרעו של אחד מהם.
  • עם שובה של המשפחה לארץ, הכיר בית המשפט באבהותו של האב הביולוגי, בהסתבך על פסק דין שניתן בארצות הברית.
  • השניים פנו לבית המשפט כדי לקבל צו הורות גם עבור האב הלא ביולוגי. צו זה ניתן ובית המשפט קבע כי תחולתו היא רטרואקטיבית, כלומר האבהות התקיימה מרגע לידת הילדים.
  • היועץ המשפטי לממשלה ערער על הקביעה בדבר הרטרואקטיביות של הצו ופנה לבית המשפט העליון, בבקשה שיקבע כי ההורות חלה רק מרגע נתינת צו ההורות.

החלטת בית המשפט

  • בית המשפט העליון קיבל את הערעור ופסק לטובת היועץ המשפטי לממשלה. הוא קבע כי צו ההורות להורה הלא ביולוגי הינו מכונן וחל מרגע הכרזתו - כלומר, האבהות מתקיימת מרגע ההכרזה ולא לפני כן.
  • בית המשפט קבע כי השיקול המכריע הוא טובת הילד וכי לא השתכנע כי הכרה ברטרואקטיביות של הצו היא לטובת הילד. עוד ציין, כי הכרה שכזו עלולה להביא למצב בו לילדים היו שלושה הורים - כולל הפונדקאית, וזהו מצב שאינו מוכר על ידי בית המשפט.
  • בית המשפט קבע כי במקרים מסויימים ניתן להכיר ברטרואקטיביות של צו ההורות, והזכיר את המלצות היועץ המשפטי לממשלה, לפיהן במקרה של שתי נשים שאחת מהן הרתה באמצעות תרומת זרע, אם הבקשה לצו ההורות לאם הלא ביולוגית מוגשת תוך פחות מ-90 יום אחרי הלידה - ניתן להכיר בהורות שלה באופן רטרואקטיבי.

משמעות

  • צו הורות פסיקתי להורה לא ביולוגי, הינו ככלל מכונן ולא הצהרתי - כלומר חל רק מרגע נתינתו.
  • במקרה של זוג נשים שהביאו לעולם ילד באמצעות תרומת זרע, אם ברצונן שהצו יחול באופן רטרואקטיבי, רצוי שיגישו בקשה לקבלתו בתוך 90 יום מהלידה.
  • לא תתקיים הכרה חוקית בהורות בשלישייה, מבלי שהעניין יוסדר בחקיקה.

חשוב לדעת

  • לתחולה המכוננת של צו ההורות הפסיקתי יש משמעויות כלכליות ואחרות. למשל:
    • אם בן הזוג של ההורה הביולוגי נעדר מעבודתו עקב מחלת ילד לפני שניתן צו ההורות הפסיקתי, הרי שאי מתן תוקף רטרואקטיבי, לא מאפשר לו לו לנצל את ימי המחלה שצבר לצורך ההיעדרות.
    • אם בן הזוג זכאי לנקודות זיכוי ממס הכנסה עקב היותו הורה, הן מגיעות לו רק מרגע נתינת הצו ולא מהיום בו התינוק נולד.

תודות

  • פסק הדין באדיבות אתר נבו.