שורה 14: שורה 14:
 
}}
 
}}
 
{{עצם העניין/סיום}}
 
{{עצם העניין/סיום}}
 +
{{אזהרה/חדלות פירעון}}
 +
 
{{תרשים זרימה
 
{{תרשים זרימה
 
| [[חדש:בקשה לצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון לגבי אדם שסכום חובותיו עולה על 150,000 ש"ח|צו לפתיחת הליכים]]  
 
| [[חדש:בקשה לצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון לגבי אדם שסכום חובותיו עולה על 150,000 ש"ח|צו לפתיחת הליכים]]  

גרסה מ־02:04, 16 בספטמבר 2019

הקדמה:

התקופה שבין מתן צו לפתיחת הליכים ועד למתן צו לשיקום כלכלי מכונה "תקופת הביניים"
בתקופה זו, בין השאר, מוטלות הגבלות על החייב, נבדק מצבו הכלכלי ומוגשות תביעות חוב
בסיום התקופה, הנאמן מגיש לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי דוח מסכם הכולל את ממצאי הבדיקה
בתום תקופת הביניים, הממונה מגיש לבית המשפט את הצעתו לתכנית לשיקומו הכלכלי של האדם עם החובות
אזהרה
דף זה מתייחס להליכים שנפתחו אחרי 15.09.2019
הליכים שנפתחו לפני 15.09.2019, ימשיכו להתנהל לפי פקודת פשיטת הרגל. למידע נוסף ראו פשיטת רגל וחדלות פירעון.
הערת עריכה
האם הממונה יכול לתת הפטר לאלתר? ואם הוא נותן איך מערערים על זה או אם לא ניתן אם יש אפשרות לערער על זה?
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 10:02, 18 באוגוסט 2019 (IDT)

מיד לאחר שניתן לאדם עם חובות צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, מתחילה תקופה המכונה "תקופת ביניים" אשר נמשכת כשנה ובמסגרתה:

  • מוטלות הגבלות מסוימות על האדם עם החובות.
  • נבדק מצבו הכלכלי של האדם עם החובות.
  • הנושים מגישים תביעות חוב לנאמן, אשר מחליט האם לאשר או לדחות אותן.
  • הנאמן מגיש לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי דוח על מצבו הכלכלי של האדם עם החובות והסיבות שהגיע למצב זה.
  • הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי מכין את הצעתו לתכנית לשיקומו הכלכלי של האדם עם החובות ומגיש אותה לבית המשפט.
  • שימו לב: בסיום תקופת הביניים, ההליך עובר להתנהל בבית המשפט, אשר ייתן, ככלל, צו לשיקום כלכלי אם האדם עם החובות עמד בתנאים.
הערת עריכה
לקשר לערכים של ההגבלות והסרתן, בדיקת מצב כלכלי, נאמן, בדיקת מצב כלכלי, הפטר לאלתר וצו לשיקום כלכלי
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 13:12, 19 באוגוסט 2019 (IDT)
הערת עריכה
במצגת ששלחה הילה, כתוב בציר הזמן שהנאמן צריך להגיש אחרי 5 חודשים דוח ביניים, לא מצאתי את זה בחוק
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 13:04, 19 באוגוסט 2019 (IDT)
הערת עריכה
לבדוק איך נושה מגיש ערעור על דחיית תביעת חוב ובאילו מקרים?
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 13:00, 19 באוגוסט 2019 (IDT)
הערת עריכה
לבדוק כמה זמן נמשכת תקופת הביניים, האם שנה כמו בדגש? ואולי כדאי לעשות מעין ציר זמן או להוסיף לתרשים את הזמן הצפוי לכל שלב
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 13:00, 19 באוגוסט 2019 (IDT)
הערת עריכה
לעשות ערכים נפרדים, אולי מושגים, לכל אחת מהפעולות וההליכים במסגרת תקופת הביניים שנכונים גם להליכים נוספים כמו ההגבלות שניתן להגיש בקשה להסיר אותן, גם לממונה בתקופה מסוימת או לבית המשפט בתקופה אחרת ואת הערעור על כל אחד מהגורמים שמטילים אותם. אותו כנ"ל לגבי קופת נשייה, נאמן, מוגבל מיוחד, העדפת נושים וכל מונח אחר שזקוק להבהרה, בטח כאשר מדובר בהליכים חדשים עם סמנטיקה חדשה שייקח זמן עד שייטמעו
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 12:13, 22 ביולי 2019 (IDT)
הערת עריכה
בפורטל של חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שכותרת התיבות יהוו את השלבים: צו לפתיחת הליכים, תקופת הביניים וצו לשיקום כלכלי ובכל אחת מהן את המושגים, ההליכים והזכויות (ככל וישנן) בשלב
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 12:13, 22 ביולי 2019 (IDT)
הערת עריכה
האם בתקופת הביניים האדם עם החובות נדרש לשלם סכום מסוים לקופת הנשייה? אם בכלל יש דבר כזה בתקופת הביניים? כי בדברי ההסבר יש התייחסות לזה
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 13:22, 19 באוגוסט 2019 (IDT)

הטלת הגבלות

  • מיד לאחר שניתן צו לפתיחת הליכים ומתחילה תקופת הביניים, מוטלות על האדם עם החובות הגבלות מסוימות.
  • מטרת ההגבלות היא למנוע את הגדלת החוב ולוודא כי ההליכים מתנהלים בצורה תקינה.
  • בתקופת הביניים ההגבלות מוטלות על-ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ולאחר תקופה זו ועד לסיום ההליכים, על-ידי בית המשפט.
  • אלו סוגי ההגבלות אשר מוטלות על האדם עם החובות במסגרת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי:
    • הגבלה על החזקה או קבלה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר ומהארכת התוקף שלהם (אלא אם הארכת התוקף נדרשת כדי לשוב לישראל).
    • עיכוב יציאה מהארץ.
    • הגבלה כלקוח "מוגבל מיוחד" (לדוגמה: לא ניתן למשוך שיקים).
    • הגבלה על שימוש בכרטיסי חיוב (כרטיס אשראי, כרטיס חיוב מיידי (דביט), כרטיס נטען וכו').
    • הגבלה על מעורבות (הקמה או השתתפות) בתאגיד חדש.
  • למידע נוסף על ההגבלות (מהותן, בקשה להסרתן, ערעור על הטלתן וכו') ראו:
הערת עריכה
לבדוק מה הכוונה ב"ובלבד שיהיו תקפים לשם שיבה לישראל"
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 11:14, 22 ביולי 2019 (IDT)

בדיקת מצבו הכלכלי של האדם

  • מיד לאחר שניתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, נערכת בדיקה של מצבו הכלכלי של האדם עם החובות.
  • הבדיקה נערכת הן על-ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי והן (ובעיקר) על-ידי הנאמן, אשר ממונה על ידו.
  • במסגרת הבדיקה, הנאמן:
    • יבדוק את ההכנסות, ההוצאות, החובות, ההתחייבויות, הנכסים (בהווה ובעבר), התביעות והליכי הגבייה שהאדם עם החובות מנהל נגד אחרים או שמתנהלים נגדו.
    • יעיין בדוח הכלכלי שהגיש האדם עם החובות כחלק מהבקשה לקבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון.
הערת עריכה
להפנות לערך של הגשת הבקשה לצו ואולי ספציפית לפסקה על הדוח. וגם- מה קורה הבקשה לצו הוגשה על ידי נושה? האם החייב צריך להגיש דוח כלכלי? לבדוק, לדעתי כן
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 13:34, 19 באוגוסט 2019 (IDT)
    • לצורך בדיקת המצב הכלכלי, בית המשפט, הנאמן והממונה על הליכי חדלות פירעון רשאים לדרוש מכל גורם רלוונטי (המוסד לביטוח לאומי, בנקים, רשות המיסים וכו') מידע בנוגע לאדם.
    • מערכת ההוצאה לפועל תעביר לממונה על הליכי חדלות פירעון את כל המידע הנוגע לאדם שיש ברשותה.
    • זימון האדם עם החובות לבירור מצבו מצבו הכלכלי על-ידי הנאמן או הממונה על הליכי חדלות פירעון.
הערת עריכה
האם בית המשפט מיוזמתו יורה על העברת ומסירת מידע מגופים מסוימים, אם כן, באילו מקרים זה מגיע לבית המשפט בשלב הזה. יכול להיות שהכוונה היא לבקשת הממונה או הנאמן?
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 13:38, 19 באוגוסט 2019 (IDT)
הערת עריכה
אולי לשים "שימו לב" בנוגע למסירת המידע מגופים מסויימים ואת החלוקה שבין מה שהנאמן יכול לבקש, הממונה ומה בית המשפט יכול להורות וגם שהדרישה לקבלת המידע תישלח רק אם המידע דרוש לצורך בדיקת מצבו הכלכלי של האדם והתועלת במסירת המידע עולה על הפגיעה בפרטיות של אדם אחר
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 11:14, 22 ביולי 2019 (IDT)

דוח ממצאי בדיקה

  • לאחר סיום בדיקת מצבו הכלכלי של האדם (ולא יותר מ-9 חודשים מהיום שניתן הצו לפתיחת הליכים), הנאמן יערוך דוח עם הממצאים של הבדיקה ושל הנסיבות שהובילו למצב הכלכלי.
  • הדוח יכלול התייחסות לנושאים ותחומים אלו:
    • מקצועו והשכלתו של האדם עם החובות.
    • הנכסים שבקופת הנשייה וככל הניתן גם הצעה כיצד אפשר לממש אותם.
    • הפעולות שביצע הנאמן בתקופת הבדיקה.
    • תביעות חוב שהנאמן אישר וכן תביעות חוב שטרם קיבל בהן החלטה.
    • הסיבות שהובילו את האדם עם החובות למצב של חדלות פירעון.
    • התנהלות האדם עם החובות במשך תקופה הבדיקה (תקופת הביניים).
    • פעולות אסורות שביצע האדם (אם ביצע) כגון: הברחת נכסים, העדפת נושים (בעלי החוב) וכו'.
    • המלצה לעניין המשך הפעלת עסק (אם לאדם יש עסק).
  • הנאמן יגיש את דוח ממצאי הבדיקה לממונה על הליכי חדלות פירעון וימסור העתק ממנו לאדם עם החובות וכן יודיע לנושים על הגשת הדוח. כל נושה רשאי לעיין בדוח.
  • בתוך 30 ימים ממועד מסירת הדוח, האדם עם החובות והנושים רשאים להגיש לממונה על הליכי חדלות פירעון את התייחסותם לדוח.
הערת עריכה
לבדוק לעשות ערך נפרד לדוח ממצאי בדיקה
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 12:08, 5 באוגוסט 2019 (IDT)
הערת עריכה
צריך לבדוק ניסוח אחר ל "קופת הנשייה", זה חוזר הרבה
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 11:14, 22 ביולי 2019 (IDT)
הערת עריכה
בעצם מדובר על היום שבו ניתן הצו לפתיחת הליכים? להבנתי הנאמן ממונה יחד עם מתן הצו, אז בעצם אפשר גם לכתוב שזה מהיום שניתן הצו..לבדוק גם אולי לעשות ציר זמן כמו במצגת
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 11:14, 22 ביולי 2019 (IDT)

הצעת הממונה לצו לשיקום כלכלי לאדם עם החובות

  • בתוך 60 ימים מהמועד שהנאמן הגיש את דוח ממצאי הבדיקה, הממונה יגיש לבית המשפט את הצעתו לתכנית לשיקומו הכלכלי של האדם עם החובות.
  • הצעת הממונה תכלול התייחסות לנושאים ותחומים אלו:
    • סכום התשלום החודשי שעל האדם עם החובות לעמוד בו וכן את תקופת התשלומים.
    • במקרה שהאדם עומד בתנאים לקבלת הפטר לאלתר- ציון התנאים.
    • הנכסים שיכללו בקופת הנשייה ובהפטר לאלתר.
    • אופן המימוש של הנכסים בקופת הנשייה.
    • ההגבלות שיחולו על האדם בתקופת הצו לשיקום כלכלי ועד לסיום ההליך.
    • הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שעל האדם לעבור, כדי לסייע לשיקומו הכלכלי.
    • החובות של האדם אשר עליהם לא יחול הפטר.
  • הממונה ימסור לאדם עם החובות את הצעתו לתכנית לשיקומו הכלכלי וכן יודיע לנושים על הגשת הדוח. כל נושה יוכל לעיין בהצעה.
  • האדם עם החובות והנושים רשאים להגיש לבית המשפט את תגובתם להצעת הממונה על הליכי חדלות פירעון.
הערת עריכה
הפטר והפטר לאלתר, לכתוב ערכים או להפנות למקום בערך שיתייחס לזה יחד עם התנאים לקבלת כל אחד מהם. וגם את נושא התשלומים (סכום התשלומים נקבע על בסיס כושר השתכרות ולאחר שהופחתו ממנו דמי מחייה) ותקופת התשלומים אשר ככלל תהיה 3 שנים- להתייחס למקרים בהם זה יותר ארוך או יותר קצר (סע' 163)..
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 11:14, 22 ביולי 2019 (IDT)
הערת עריכה
בניגוד לדוח ממצאי הבדיקה, החוק שותק בנוגע למועד שבו יש להגיש את התגובה וכן מצוין בסע' 154(ג) שהממונה יקבע הוראות לעיין זכות העיון (מה שלא מצוין בהקשר של דוח הממצאים)
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 11:14, 22 ביולי 2019 (IDT)

חקיקה ונהלים

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי- סע' 142-159.