מ (תיקון פאשלה בהוספת תבנית {{מטא}})
(22 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{עצם העניין}}{{סוג ערך|פסק דין}}
+
{{עצם העניין}}
 
{{תקציר |תוכן=
 
{{תקציר |תוכן=
 
{{דגשים  
 
{{דגשים  
| מידע  =
+
| מידע=  בית הדין חייב את המעסיקה לשלם לעובדת פיצוי עקב אי ביצוע הפקדות לקרן הפנסיה ב- 6 חודשי עבודתה הראשונים, וזאת מרות שהעובדת לא יידעה את המעסיקה בתחילת עבודתה אודות קיומו של הסדר פנסיוני קודם
| איסור = <!-- דוגמה: אסור לעשות -->
+
| חשוב = על המעסיק חלה חובה לערוך בירור עם עובד חדש, בין בעל פה ובין בכתב, בדבר קיומו של הסדר פנסיוני קודם ולתעדו
| חשוב = <!-- דוגמה: חשוב לדעת -->
+
| חשוב2 = החובה שיש להטיל על המעסיק מצטמצמת לקבלת מידע מהעובד ולא מוטל על המעסיק להעמיק חקר תוך פגיעה בפרטיות העובד 
| פיצוי = <!-- דוגמה: מגיעים לכם X שקלים -->
+
| מידע 2 = יחד עם זאת,  בכל תביעה שעניינה תשלום פיצוי בגין אי הפרשה לביטוח פנסיוני ב-6 החודשים הראשונים, יש לבדוק את הנסיבות לגופו של עניין
 
| שאלה  = <!-- דוגמה: שאלה -->
 
| שאלה  = <!-- דוגמה: שאלה -->
 
| ממשל  = <!-- קישור לגורם ממשל אחראי -->
 
| ממשל  = <!-- קישור לגורם ממשל אחראי -->
 
}}
 
}}
 
 
}}
 
}}
 
{{ראו גם  
 
{{ראו גם  
| החלף בפורטל האב
+
| [[פנסיה וחיסכון ארוך טווח לשכירים]]
| ערכים רלבנטיים נוספים
+
| [[תעסוקה וזכויות עובדים]]
 +
| [[חובת ביטוח פנסיוני לעובדים]]
 +
| [[הודעה על תנאי העבודה]]
 
}}
 
}}
 
 
{{עצם העניין/סיום}}
 
{{עצם העניין/סיום}}
 
{{פסק דין/תיבת מידע
 
{{פסק דין/תיבת מידע
שורה 25: שורה 25:
  
 
==רקע עובדתי==
 
==רקע עובדתי==
*  העובדת, אחת המערערות בפסק הדין,  הועסקה במוקד מכירה טלפוני של רשת בתי מלון (להלן"המעסיקה") , וחל עליהם ההסכם הקיבוצי הענפי בענף המלונאות .
+
*  העובדת, אחת המערערות בפסק הדין,  הועסקה במוקד מכירה טלפוני של רשת בתי מלון (להלן"המעסיקה")וחל עליה ההסכם הקיבוצי הענפי בענף המלונאות .
* העובדת לא יידעה את המעסיקה בתחילת עבודתה שהיא בעלת הסדר פנסיוני קודם, והמעסיקה החלה החל מהחודש השביעי לעבודתה, העבירה  המעסיקה  עבור העבודות ה תשלומים לקרן פנסיה מקיפה ובחלוף שנתיים מתחילת עבודתן העבירה גם תשלומים לקרן השתלמות. התשלומים לקרן הפנסיה  ולקרן ההשתלמות הועברו מרכיב שכר היסוד בלבד, ללא עמלות המכירה.  (בסמוך לסיום עבודתן של המערערות , החל ממשכורת ספטמבר 2016, הועברו תשלומים לקרן הפנסיה ולקרן ההשתלמות גם מרכיב העמלות, זאת בעקבות סיכום דברים בין המעסיקה לבין נציגות העובדים).  
+
* העובדת לא יידעה את המעסיקה בתחילת עבודתה שהיא בעלת הסדר פנסיוני קודם, והמעסיקה לא ביררה האם קיים לעובדת ביטוח פנסיוני פעיל, אךציינה [[הודעה על תנאי העבודה|
* לאחר סיום עבודתן  הגישו העובדות 2  תביעות שונות בבית הדין לעבודה לתשלום הפרשי הפקדות לקרן הפנסיה ולקרן ההשתלמות גם מרכיב העמלות . 2 מהעובדות הוסיפו ותבעו כי ישולם פיצוי עקב אי ביצוע הפקדות לקרן פנסיה גם בגין ששת חודשי עבודתן הראשונים בהיותן בעלות הסדר פנסיוני פעיל במועד תחילת עבודתן, למרות שהם לא יידעו על כך את המעסיקה.
+
בהודעה לעובד]] ש"עובד שהתקבל לעבודה כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו, יהיה זכאי לביצוע ההפרשות מהיום הראשון לעבודה".
בשני פסקי הדין של בית הדין האזורי התקבלה טענת העובדות  לפיה הן היו זכאיות כי יועברו הפקדות לקרן פנסיה בגין רכיב העמלות . בפסק דין אחד נקבע  כי יש להעביר תשלומים מרכיב העמלות גם לקרן השתלמות  ובפסק דין אחר נקבע כי העובדות אינם זכאיות להפרשות לקרן ההשתלמות מרכיב העמלות
+
*המעסיקה החלה להפריש לעובדת עבור [[חובת ביטוח פנסיוני לעובדים|ביטוח פנסיוני]] החל מהחודש ה-7 לעבודתה.  
*  המעסיקה הגישה  ערעור על 2 פסקי הדין של בית הדין האזורי  לבית הדין הארצי לעבודה. הערעור  התמקד בשאלה האם העובדות זכאיות להפרשות לקרן הפנסיה ולקרן ההשתלמות גם מרכיב העמלות.
+
* לאחר סיום עבודתה הגישו העובדת תביעה לבית הדין לעבודה ותבעה, בין היתר,שישולם לה פיצוי עקב אי ביצוע הפקדות לקרן פנסיה גם בגין 6 חודשי עבודתה הראשונים, היות והיה לה הסדר פנסיוני פעיל במועד תחילת עבודתה.  
 +
בית הדין לעבודת קיבל את תביעתה של העובדת, והמעסיקה הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.
 +
בערעור טענה המעסיקה כי לא ידעה ולא יכולה היתה לדעת על קיומו של הסדר קודם וכי שתיקתה של העובדת בדבר קיומו של הסדר פנסיוני קודם עולה כדי רשלנות והפרת חובת תום הלב.העובדת טענה כי די בעצם קיומו של ביטוח פעיל בתחילת עבודתה כדי לחייב את המעסיקה בהפרשות לביטוח פנסיוני עבור כל תקופת עבודתה, החל מהיום הראשון.
  
 
==פסק הדין==
 
==פסק הדין==
*[[צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק|בצו ההרחבה הפנסיוני]] נקבע שהשכר שממנו  יש להפריש לביטוח פנסיוני הוא השכר הקובע למורך חישוב פיצויי פיטורים (עד לתקרה הקבועה בצו). הוראת [https://www.nevo.co.il/law_html/law01/p189_004.htm#Seif5 תקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים] קובעות שעמלות אישיות מהוות חלק  מהשכר הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים, ולכן על פי צו ההרחבה הפנסיוני  עובד זכאי שהמעסיק יפריש עבורו תשלומים לקרן הפנסיה גם  מרכיב העמלות.
+
* ההסכם הענפי בענף המלונאות קובע שעובדים שבתחילת עבודתם טרם מלאו להם 30, יבוטחו החל מהחודש ה-7 בביטוח פנסיוני, אבל מי שהיה עמית פעיל בקופת גמל לפחות 3 חודשים לפני תחילת עבודתו במלון, יהיה זכאי לביטוח פנסיוני החל מהיום הראשון לעבודתו במלון .
*  לעומת זאת, על פי ההסכם הקיבוצי הענפי בענף המלונאות , עמלות המכירה אינן מהוות חלק מה"משכורת הכוללת" ועל המעסיק לא חלה חובה להכליל את רכיב העמלות בשכר הכולל ממנו יש להפריש עבור העובד לביטוח פנסיוני וקרן השתלמות.
+
* הוראה דומה קיימת גם ב[[צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק|צו הפנסיוני הכללי]] לפיו יש לבטח עובד בביטוח פנסיוני כעבור 6 חודשי עבודה,  אולם אם העובד היה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני שהתקבל לעבודה, יש לבטחו בביטוח פנסיוני תוך 3 חודשים, רטרואקטיבי מיום תחילת עבודתו, וזאת על מנת לשמור על הרצף הפנסיוני.
* צו ההרחבה הפנסיוני מהווה "רשת ביטחון" המקנה לעובדים זכויות מינימום בתחום הביטוח הפנסיוני. משמעותה היא כי בכל נקודת זמן יערך לעובד הסדר ביטוח פנסיוני לפי ההסדר הפנסיוני שהוא "לטובת העובד" כלשון סעיף 23 לחוק הסכמים קיבוציים.
+
* בצו ההרחבה הפנסיוני הכללי ובהסכם הענפי בענף המלונאות לא קיימת דרישת יידוע מצד העובד, כך שהתשלום אינו מותנה במתן הודעה על ידי העובד. מנגד, לא מוטלת על המעסיק בצו ובהסכם חובת בירור יזום.  
* בית הדין קבע כי על מנת שנוכל לבדוק מי מבין ההסדרים הוא הסדר מיטיב, יש לבחון את ההסדר הפנסיוני בכללותו : בסיס השכר הקובע, שיעור ההפרשות, הגבלות לגבי תקרת הפרשות וכדומה. הסדר שנותן את התוצאה הטובה ביותר לעובד הוא ההסדר המיטיב.
+
* בית הדין פסק שהיות והתכלית של צו ההרחבה הפנסיוני וההסכם הענפי היא לשמור על הרצף הפנסיוני של עובדים חדשים בעלי הסדר פנסיוני קודם,  '''יש להטיל חובה על המעסיק לערוך בירור עם עובד חדש, בין בעל פה ובין בכתב, בדבר קיומו של הסדר פנסיוני קודם ולתעדו'''. כך למשל ומבלי למצות, ניתן להתייחס לנושא בהודעה לעובד בה תופיעה שאלה מפורשת בנושא והעובד ישיב ויחתום עליה, כך שבתיעוד הודעת העובד לפיה אין לו הסדר קודם יצא המעסיק ידי חובתו. יחד עם זאת,  החובה שיש להטיל על המעסיק מצטמצמת לקבלת מידע מהעובד ולא מוטל על המעסיק להעמיק חקר תוך פגיעה בפרטיות העובד.
* מן האמור לעיל עולה שעובד בענף המלונאות, שלשכרו מתווספות עמלות מכירה אישיות, זכאי להפרשות לביטוח פנסיוני בהתאם לקבוע בהסכם הקיבוצי הענפי (שאינם כוללים את רכיב העמלות),  אלא אם ההסדר הכללי מכוח צו ההרחבה הפנסיוני(הכולל את רכיב העמלות אך מוגבל בתקרה) הוא הסדר עדיף מבחינתו, ואזי העובד זכאי להפרשות  בהתאם לקבוע בצו ההרחבה הפנסיוני, המהווה "רצפת זכויות אחידה". כלומר, '''העובד זכאי שהמעסיק יפקיד עבורו לביטוח הפנסיוני  הפקדות בהתאם להסכם הקיבוצי הענפי או לפי צו ההרחבה הפנסיוני, הגבוה מבניהם.'''
 
*בניגוד לחובה הכללית המוטלת על מעסיקים לבטח את עובדיהם בהסדרי ביטוח פנסיוני מקיפים, לא מוטלת חובה דומה במרבית ענפי התעסוקה על העברת תשלומים לקרן השתלמות ולא קיים הסדר מינימום במתכונת צו ההרחבה הפנסיוני. עצם קיומה של חובה כאמור, היקפה ושיעורי התשלומים הם לפיכך פועל יוצא של המערכת ההסכמית החלה על המעסיק ועובדיו.
 
* במקרה זה פסק בית הדין  שההפרשות בהתאם לצו ההרחבה הפנסיוני  הכללי (הכוללת את רכיב העמלות)  גבוהות יותר מאשר ההפרשות הקבועות בהסכם הקיבוצי הענפי בענף המלונאות, וחייב את המעסיקה ..
 
===ביטוח פנסיוני ב6 החודשים הראשונים===
 
* ההסכם הענפי בענף המלונאות קובע כעובדים שבתחילת עבודתם טרם מלאו להם 30 יבוטחו החל מהחודש השביעי  בביטוח פנסיוני, אבל מי שהיה עמית פעיל בקופת גמל לפחות 3 חודשים לפני תחילת עבודתו במלון, יהיה זכאי, מהיום הראשון לעבודתו במלון לביטוח פנסיוני .עובדים שגילם עולה על  30 יבוטחו בביטוח פנסיוני מתחילת עבודתם.  
 
* הוראה דומה קיימת גם בצו הפנסיוני הכללי, לפי יש לבטח עובד בביטוח פנסיוני כעבור 6 חודשי עבודה,  אלא אם העובד הוא בעל הסדר פנסיוני , שאז יש לבטחו תוך 3 חודשים ,רטרואקטיבי מים תחילת עבודתו, וזאת על מנת לשמור על הרצף הפנסיוני.
 
* בצו ההרחבה הפנסיוני הכללי ובהסכם הענפי בענף המלונאות לא קיימת דרישת יידוע מצד העובד, כך שבהיבט הלשוני התשלום אינו מותנה במתן הודעה על ידי העובד. מנגד, לא מוטלת על המעסיק בצו ובהסכם חובת בירור יזום.  
 
* בית הדין האזורי קבע כממצא עובדתי, שאיננו מוצאים להתערב בו, כי המערערת "לא בררה האם קיים לעובדת ביטוח פנסיוני פעיל". בהיבט המשפטי נקבע כי הוראות סעיף 35.3.3 להסכם הענפי ברורות וחד משמעיות וכאשר מוכח כי לעובד הסדר ביטוח פנסיוני פעיל הוא זכאי להיות מבוטח מיום העבודה הראשון. המערערת טוענת כי לא ידעה ולא יכולה היתה לדעת על קיומו של הסדר קודם וכי תיקתה הכבושה של נופל עולה כדי רשלנות והפרת חובת תום הלב. נופל וההסתדרות טוענות כי די בעצם קיומו של ביטוח פעיל כדי לחייב את המעסיק בתשלומו אף אם העובד לא טרח ליידע את המעסיק על קיומו.
 
 
 
בענייננו, מופיעה בטבלה הכלולה בהודעה לעובד בדבר תנאי העסקה קביעה לפיה "עובד שהתקבל לעבודה כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו, יהיה זכאי לביצוע ההפרשות מהיום הראשון לעבודה".
 
*בהתחשב בתכלית  של הקדמת ההפרשות לביטוח הפנסיוני של עובדים חדשים בעלי הסדר פנסיוני קודם, הגענו לכלל מסקנה כי יש להטיל חובה על המעסיק לערוך בירור עם עובד חדש, בין בעל פה ובין בכתב, בדבר קיומו של הסדר פנסיוני קודם, ולתעדו. כך, למשל ומבלי למצות, ניתן להתייחס לנושא בהודעה לעובד בה תופיע שאלה מפורשת בנושא והעובד ישיב ויחתום בשולי תשובתו, כך שבתיעוד הודעת העובד לפיה אין לו הסדר קודם יצא המעסיק ידי חובתו. עם זאת  אין די  בכך שהמעסיק רק יציין בהסכם העבודה או בהודעה לעובד שעובד שהתקבל לעבודה כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו ,זכאי לביצוע ההפרשות מהיום הראשון לעבודה.
 
* יחד עם זאת,  החובה שיש להטיל על המעסיק מצטמצמת לקבלת מידע מהעובד ולא מוטל על המעסיק להעמיק חקר תוך פגיעה בפרטיות העובד.  
 
 
* הטלת נטל מסוים על המעסיק בנסיבות בהן קיימת חשיבות רבה בהבטחת קיומו של רצף ביטוחי, נובעת מעובדת יכולתו של המעסיק למנוע נזק כבד עקב אירוע ביטוחי לעובד שלא יהיה לו כיסוי ביטוחי כתוצאה מניתוק הרצף הביטוחי חרף זכאות העובד, תוך שהנטל עצמו – מילוי טופס מתאים או בירור בדרך אחרת – אינו מכביד.
 
* הטלת נטל מסוים על המעסיק בנסיבות בהן קיימת חשיבות רבה בהבטחת קיומו של רצף ביטוחי, נובעת מעובדת יכולתו של המעסיק למנוע נזק כבד עקב אירוע ביטוחי לעובד שלא יהיה לו כיסוי ביטוחי כתוצאה מניתוק הרצף הביטוחי חרף זכאות העובד, תוך שהנטל עצמו – מילוי טופס מתאים או בירור בדרך אחרת – אינו מכביד.
*י. נפסק, כי נוכח תכלית ההוראה בגינו של בעל הסדר קודם, אין די בציון עצם הזכות להאצת עיתוי הביטוח הפנסיוני לבעל הסדר קודם בהסכם עבודה או בהודעה לעובד, אלא יש להטיל על מעסיק חובה לערוך בירור בדבר קיומו של הסדר קודם ולתעדו. הובהר כי הטלת נטל מסוים על המעסיק, בנסיבות בהן קיימת חשיבות רבה בהבטחת קיומו של רצף ביטוחי, נובעת מיכולת המעסיק למנוע מעובד נזק כבד, תוך שהנטל עצמו – מילוי טופס מתאים או בירור בדרך אחרת – אינו מכביד. בכל מקרה, יש לבחון תביעה המוגשת בסיום יחסי העבודה בגין ששת חודשי העבודה הראשונים על רקע נסיבות כל עניין ועניין.
+
* יחד עם זאת, בכל תביעה שעניינה תשלום פיצוי בגין אי הפרשה לביטוח פנסיוני ב-6 החודשים הראשונים, יש לבדוק את הנסיבות לגופו של עניין.
*אין די בציון עצם הזכות לביטוח פנסיוני של בעל הסדר קודם בהסכם העבודה או בטופס ההודעה לעובד, אלא יש להטיל חובה על המעסיק לערוך בירור, בין בעל פה ובין בכתב, בדבר קיומו של הסדר קודם, ולתעדו. על פני הדברים, החובה שיש להטיל על המעסיק מצטמצמת לקבלת מידע מהעובד ולא מוטל על המעסיק להעמיק חקר תוך פגיעה בפרטיות העובד, כך שבתיעוד הודעת העובד לפיה אין לו הסדר קודם יצא המעסיק ידי חובתו. עם זאת אין לקבוע מסמרות לעניין הפעולות הנדרשות מהמעסיק.
+
*במקרה זה המעסיקה אכן יידעה את עובדיה החדשים על עצם זכותם להיות מבוטחים מתחילת עבודתם, אך היידוע התבצע כחלק משורת הוראות בהודעה לעובד ולא היה בו די בנסיבות העניין.
 +
* לאור כל האמור לעיל, פסק  בית הדין  שהעובדת היתה זכאית שהמעסיק יפקיד עבורה  הפרשות לביטוח פנסיוני עבור כל תקופת עבודתה, החל מהיום הראשון.
  
 
== משמעות ==
 
== משמעות ==
<!-- המשמעות לאזרח כפי שמשתמעת מפסק הדין. בסעיף זה אנא הכניסו סיכום תמציתי של עיקרי השלכות פסק הדין. -->
+
* על המעסיק חלה חובה לערוך בירור עם עובד חדש, בין בעל פה ובין בכתב, בדבר קיומו של הסדר פנסיוני קודם ולתעדו.
 
 
  
 
== חקיקה ונהלים ==
 
== חקיקה ונהלים ==
 
+
* [[צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק]]
 +
* [http://beaver-global.com/clients/hotels/wp-content/uploads/2019/04/%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D-%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%AA-2010.pdf הסכם כללי בענף המלונאות 2010].
  
 
== הרחבות ופרסומים ==
 
== הרחבות ופרסומים ==
 
+
* למידע אודות הלכות נוספות שנקבעו בפסק הדין ראו: [[עובדים שחלים עליהם הסדר פנסיוני מכח צו ההרחבה הפנסיוני והסדר פנסיוני מכח הסכם קיבוצי זכאים להסדר המיטיב מביניהם]].
  
 
== תודות ==
 
== תודות ==
 
+
* פסק הדין באדיבות אתר נבו.
  
 
==Metadata==
 
==Metadata==
  
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
[[קטגוריה: פסקי דין]]
+
{{מטא
 +
|סוג ערך =  פסקי דין
 +
|תחום תוכן = פנסיה וחיסכון ארוך טווח
 +
}}
 +
[[קטגוריה:תעסוקה וזכויות עובדים]]
 +
[[קטגוריה:שכר העבודה ומרכיביו]]
 +
[[קטגוריה: ביטוח פנסיוני]]
 +
[[ar:من واجب المشغل الاستفسار عن وجود ترتيب تقاعدي سابق لكل عامل جديد لديه]]

גרסה מ־12:21, 25 בנובמבר 2021

הקדמה:

בית הדין חייב את המעסיקה לשלם לעובדת פיצוי עקב אי ביצוע הפקדות לקרן הפנסיה ב- 6 חודשי עבודתה הראשונים, וזאת מרות שהעובדת לא יידעה את המעסיקה בתחילת עבודתה אודות קיומו של הסדר פנסיוני קודם
על המעסיק חלה חובה לערוך בירור עם עובד חדש, בין בעל פה ובין בכתב, בדבר קיומו של הסדר פנסיוני קודם ולתעדו
החובה שיש להטיל על המעסיק מצטמצמת לקבלת מידע מהעובד ולא מוטל על המעסיק להעמיק חקר תוך פגיעה בפרטיות העובד
יחד עם זאת, בכל תביעה שעניינה תשלום פיצוי בגין אי הפרשה לביטוח פנסיוני ב-6 החודשים הראשונים, יש לבדוק את הנסיבות לגופו של עניין

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין הארצי לעבודה
מס' תיק:
ע"ע 25181-03-19
תאריך:
04.03.2021

רקע עובדתי

  • העובדת, אחת המערערות בפסק הדין, הועסקה במוקד מכירה טלפוני של רשת בתי מלון (להלן"המעסיקה")וחל עליה ההסכם הקיבוצי הענפי בענף המלונאות .
  • העובדת לא יידעה את המעסיקה בתחילת עבודתה שהיא בעלת הסדר פנסיוני קודם, והמעסיקה לא ביררה האם קיים לעובדת ביטוח פנסיוני פעיל, אךציינה בהודעה לעובד ש"עובד שהתקבל לעבודה כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו, יהיה זכאי לביצוע ההפרשות מהיום הראשון לעבודה".
  • המעסיקה החלה להפריש לעובדת עבור ביטוח פנסיוני החל מהחודש ה-7 לעבודתה.
  • לאחר סיום עבודתה הגישו העובדת תביעה לבית הדין לעבודה ותבעה, בין היתר,שישולם לה פיצוי עקב אי ביצוע הפקדות לקרן פנסיה גם בגין 6 חודשי עבודתה הראשונים, היות והיה לה הסדר פנסיוני פעיל במועד תחילת עבודתה.
  • בית הדין לעבודת קיבל את תביעתה של העובדת, והמעסיקה הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.
  • בערעור טענה המעסיקה כי לא ידעה ולא יכולה היתה לדעת על קיומו של הסדר קודם וכי שתיקתה של העובדת בדבר קיומו של הסדר פנסיוני קודם עולה כדי רשלנות והפרת חובת תום הלב.העובדת טענה כי די בעצם קיומו של ביטוח פעיל בתחילת עבודתה כדי לחייב את המעסיקה בהפרשות לביטוח פנסיוני עבור כל תקופת עבודתה, החל מהיום הראשון.

פסק הדין

  • ההסכם הענפי בענף המלונאות קובע שעובדים שבתחילת עבודתם טרם מלאו להם 30, יבוטחו החל מהחודש ה-7 בביטוח פנסיוני, אבל מי שהיה עמית פעיל בקופת גמל לפחות 3 חודשים לפני תחילת עבודתו במלון, יהיה זכאי לביטוח פנסיוני החל מהיום הראשון לעבודתו במלון .
  • הוראה דומה קיימת גם בצו הפנסיוני הכללי לפיו יש לבטח עובד בביטוח פנסיוני כעבור 6 חודשי עבודה, אולם אם העובד היה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני שהתקבל לעבודה, יש לבטחו בביטוח פנסיוני תוך 3 חודשים, רטרואקטיבי מיום תחילת עבודתו, וזאת על מנת לשמור על הרצף הפנסיוני.
  • בצו ההרחבה הפנסיוני הכללי ובהסכם הענפי בענף המלונאות לא קיימת דרישת יידוע מצד העובד, כך שהתשלום אינו מותנה במתן הודעה על ידי העובד. מנגד, לא מוטלת על המעסיק בצו ובהסכם חובת בירור יזום.
  • בית הדין פסק שהיות והתכלית של צו ההרחבה הפנסיוני וההסכם הענפי היא לשמור על הרצף הפנסיוני של עובדים חדשים בעלי הסדר פנסיוני קודם, יש להטיל חובה על המעסיק לערוך בירור עם עובד חדש, בין בעל פה ובין בכתב, בדבר קיומו של הסדר פנסיוני קודם ולתעדו. כך למשל ומבלי למצות, ניתן להתייחס לנושא בהודעה לעובד בה תופיעה שאלה מפורשת בנושא והעובד ישיב ויחתום עליה, כך שבתיעוד הודעת העובד לפיה אין לו הסדר קודם יצא המעסיק ידי חובתו. יחד עם זאת, החובה שיש להטיל על המעסיק מצטמצמת לקבלת מידע מהעובד ולא מוטל על המעסיק להעמיק חקר תוך פגיעה בפרטיות העובד.
  • הטלת נטל מסוים על המעסיק בנסיבות בהן קיימת חשיבות רבה בהבטחת קיומו של רצף ביטוחי, נובעת מעובדת יכולתו של המעסיק למנוע נזק כבד עקב אירוע ביטוחי לעובד שלא יהיה לו כיסוי ביטוחי כתוצאה מניתוק הרצף הביטוחי חרף זכאות העובד, תוך שהנטל עצמו – מילוי טופס מתאים או בירור בדרך אחרת – אינו מכביד.
  • יחד עם זאת, בכל תביעה שעניינה תשלום פיצוי בגין אי הפרשה לביטוח פנסיוני ב-6 החודשים הראשונים, יש לבדוק את הנסיבות לגופו של עניין.
  • במקרה זה המעסיקה אכן יידעה את עובדיה החדשים על עצם זכותם להיות מבוטחים מתחילת עבודתם, אך היידוע התבצע כחלק משורת הוראות בהודעה לעובד ולא היה בו די בנסיבות העניין.
  • לאור כל האמור לעיל, פסק בית הדין שהעובדת היתה זכאית שהמעסיק יפקיד עבורה הפרשות לביטוח פנסיוני עבור כל תקופת עבודתה, החל מהיום הראשון.

משמעות

  • על המעסיק חלה חובה לערוך בירור עם עובד חדש, בין בעל פה ובין בכתב, בדבר קיומו של הסדר פנסיוני קודם ולתעדו.

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות

  • פסק הדין באדיבות אתר נבו.