הקדמה:

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין הארצי לעבודה
מס' תיק:
ע"ע 25181-03-19
תאריך:
04.03.2021

רקע עובדתי

  • המערערות הן עובדות שהועסקו במוקד מכירה טלפוני של רשת בתי מלון (להלן"המעסיקה") , וחל עליהם ההסכם הקיבוצי הענפי בענף המלונאות .
  • שכרם של העובדות הורכב משכר יסוד שעתי ומרכיב של עמלות מכירה אישיות, אשר היווה חלק משמעותי מהשכר הכולל.
  • החל מהחודש השביעי לעבודתן, העבירה המעסיקה עבור העבודות ה תשלומים לקרן פנסיה מקיפה ובחלוף שנתיים מתחילת עבודתן העבירה גם תשלומים לקרן השתלמות. התשלומים לקרן הפנסיה ולקרן ההשתלמות הועברו מרכיב שכר היסוד בלבד, ללא עמלות המכירה. (בעקבות הסדר אליו הגיעו הצדדים, החל משנת 2016 התשלומים לביטוח הפנסיוני כללו גם את רכיב העמלות.)
  • לאחר סיום עבודתן הגישו העובדות 2 תביעות שונות בבית הדין לעבודה לתשלום הפרשי הפקדות לקרן הפנסיה ולקרן ההשתלמות גם מרכיב העמלות . 2 מהעובדות הוסיפו ותבעו כי ישולם פיצוי עקב אי ביצוע הפקדות לקרן פנסיה גם בגין ששת חודשי עבודתן הראשונים בהיותן בעלות הסדר פנסיוני פעיל במועד תחילת עבודתן, למרות שהם לא יידעו על כך את המעסיקה.
  • בשני פסקי הדין של בית הדין האזורי התקבלה טענת העובדות לפיה הן היו זכאיות כי יועברו הפקדות לקרן פנסיה בגין רכיב העמלות . בפסק דין אחד נקבע כי יש להעביר תשלומים מרכיב העמלות גם לקרן השתלמות ובפסק דין אחר נקבע כי העובדות אינם זכאיות להפרשות לקרן ההשתלמות מרכיב העמלות
  • המעסיקה הגישה ערעור על 2 פסקי הדין של בית הדין האזורי לבית הדין הארצי לעבודה. הערעור התמקד בשאלה האם העובדות זכאיות להפרשות לקרן הפנסיה ולקרן ההשתלמות גם מרכיב העמלות.

פסק הדין

  • בצו ההרחבה הפנסיוני נקבע שהשכר שממנו יש להפריש לביטוח פנסיוני הוא השכר הקובע למורך חישוב פיצויי פיטורים (עד לתקרה הקבועה בצו). הוראת תקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים קובעות שעמלות אישיות מהוות חלק מהשכר הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים, ולכן על פי צו ההרחבה הפנסיוני עובד זכאי שהמעסיק יפריש עבורו תשלומים לקרן הפנסיה גם מרכיב העמלות.
  • לעומת זאת, על פי ההסכם הקיבוצי הענפי בענף המלונאות , עמלות המכירה אינן מהוות חלק מה"משכורת הכוללת" ועל המעסיק לא חלה חובה להכליל את רכיב העמלות בשכר הכולל ממנו יש להפריש עבור העובד לביטוח פנסיוני וקרן השתלמות.
  • צו ההרחבה הפנסיוני מהווה "רשת ביטחון" המקנה לעובדים זכויות מינימום בתחום הביטוח הפנסיוני. משמעותה היא כי בכל נקודת זמן יערך לעובד הסדר ביטוח פנסיוני לפי ההסדר הפנסיוני שהוא "לטובת העובד" כלשון סעיף 23 לחוק הסכמים קיבוציים.
  • בית הדין קבע כי על מנת שנוכל לבדוק מי מבין ההסדרים הוא הסדר מיטיב, יש לבחון את ההסדר הפנסיוני בכללותו : בסיס השכר הקובע, שיעור ההפרשות, הגבלות לגבי תקרת הפרשות וכדומה. הסדר שנותן את התוצאה הטובה ביותר לעובד הוא ההסדר המיטיב.
  • מן האמור לעיל עולה שעובד בענף המלונאות, שלשכרו מתווספות עמלות מכירה אישיות, זכאי להפרשות לביטוח פנסיוני בהתאם לקבוע בהסכם הקיבוצי הענפי (שאינם כוללים את רכיב העמלות), אלא אם ההסדר הכללי מכוח צו ההרחבה הפנסיוני(הכולל את רכיב העמלות אך מוגבל בתקרה) הוא הסדר עדיף מבחינתו, ואזי העובד זכאי להפרשות בהתאם לקבוע בצו ההרחבה הפנסיוני, המהווה "רצפת זכויות אחידה". כלומר, העובד זכאי שהמעסיק יפקיד עבורו לביטוח הפנסיוני הפקדות בהתאם להסכם הקיבוצי הענפי או לפי צו ההרחבה הפנסיוני, הגבוה מבניהם.
  • בניגוד לחובה הכללית המוטלת על מעסיקים לבטח את עובדיהם בהסדרי ביטוח פנסיוני מקיפים, לא מוטלת חובה דומה במרבית ענפי התעסוקה על העברת תשלומים לקרן השתלמות ולא קיים הסדר מינימום במתכונת צו ההרחבה הפנסיוני. עצם קיומה של חובה כאמור, היקפה ושיעורי התשלומים הם לפיכך פועל יוצא של המערכת ההסכמית החלה על המעסיק ועובדיו.
* במקרה זה פסק בית הדין  שההפרשות בהתאם לצו ההרחבה הפנסיוני  הכללי (הכוללת את רכיב העמלות)  גבוהות יותר מאשר ההפרשות הקבועות בהסכם הקיבוצי הענפי בענף המלונאות, וחייב את המעסיקה ..

ביטוח פנסיוני ב6 החודשים הראשונים

  • ההסכם הענפי בענף המלונאות קובע כעובדים שבתחילת עבודתם טרם מלאו להם 30 יבוטחו החל מהחודש השביעי בביטוח פנסיוני, אבל מי שהיה עמית פעיל בקופת גמל לפחות 3 חודשים לפני תחילת עבודתו במלון, יהיה זכאי, מהיום הראשון לעבודתו במלון לביטוח פנסיוני .עובדים שגילם עולה על 30 יבוטחו בביטוח פנסיוני מתחילת עבודתם.
  • הוראה דומה קיימת גם בצו הפנסיוני הכללי, לפי יש לבטח עובד בביטוח פנסיוני כעבור 6 חודשי עבודה, אלא אם העובד הוא בעל הסדר פנסיוני , שאז יש לבטחו תוך 3 חודשים ,רטרואקטיבי מים תחילת עבודתו, וזאת על מנת לשמור על הרצף הפנסיוני.
  • בצו ההרחבה הפנסיוני הכללי ובהסכם הענפי בענף המלונאות לא קיימת דרישת יידוע מצד העובד, כך שבהיבט הלשוני התשלום אינו מותנה במתן הודעה על ידי העובד. מנגד, לא מוטלת על המעסיק בצו ובהסכם חובת בירור יזום.
  • בית הדין האזורי קבע כממצא עובדתי, שאיננו מוצאים להתערב בו, כי המערערת "לא בררה האם קיים לעובדת ביטוח פנסיוני פעיל". בהיבט המשפטי נקבע כי הוראות סעיף 35.3.3 להסכם הענפי ברורות וחד משמעיות וכאשר מוכח כי לעובד הסדר ביטוח פנסיוני פעיל הוא זכאי להיות מבוטח מיום העבודה הראשון. המערערת טוענת כי לא ידעה ולא יכולה היתה לדעת על קיומו של הסדר קודם וכי תיקתה הכבושה של נופל עולה כדי רשלנות והפרת חובת תום הלב. נופל וההסתדרות טוענות כי די בעצם קיומו של ביטוח פעיל כדי לחייב את המעסיק בתשלומו אף אם העובד לא טרח ליידע את המעסיק על קיומו.

בענייננו, מופיעה בטבלה הכלולה בהודעה לעובד בדבר תנאי העסקה קביעה לפיה "עובד שהתקבל לעבודה כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו, יהיה זכאי לביצוע ההפרשות מהיום הראשון לעבודה".

  • בהתחשב בתכלית של הקדמת ההפרשות לביטוח הפנסיוני של עובדים חדשים בעלי הסדר פנסיוני קודם, הגענו לכלל מסקנה כי יש להטיל חובה על המעסיק לערוך בירור עם עובד חדש, בין בעל פה ובין בכתב, בדבר קיומו של הסדר פנסיוני קודם, ולתעדו. כך, למשל ומבלי למצות, ניתן להתייחס לנושא בהודעה לעובד בה תופיע שאלה מפורשת בנושא והעובד ישיב ויחתום בשולי תשובתו, כך שבתיעוד הודעת העובד לפיה אין לו הסדר קודם יצא המעסיק ידי חובתו. עם זאת אין די בכך שהמעסיק רק יציין בהסכם העבודה או בהודעה לעובד שעובד שהתקבל לעבודה כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו ,זכאי לביצוע ההפרשות מהיום הראשון לעבודה.
  • יחד עם זאת, החובה שיש להטיל על המעסיק מצטמצמת לקבלת מידע מהעובד ולא מוטל על המעסיק להעמיק חקר תוך פגיעה בפרטיות העובד.
  • הטלת נטל מסוים על המעסיק בנסיבות בהן קיימת חשיבות רבה בהבטחת קיומו של רצף ביטוחי, נובעת מעובדת יכולתו של המעסיק למנוע נזק כבד עקב אירוע ביטוחי לעובד שלא יהיה לו כיסוי ביטוחי כתוצאה מניתוק הרצף הביטוחי חרף זכאות העובד, תוך שהנטל עצמו – מילוי טופס מתאים או בירור בדרך אחרת – אינו מכביד.
  • י. נפסק, כי נוכח תכלית ההוראה בגינו של בעל הסדר קודם, אין די בציון עצם הזכות להאצת עיתוי הביטוח הפנסיוני לבעל הסדר קודם בהסכם עבודה או בהודעה לעובד, אלא יש להטיל על מעסיק חובה לערוך בירור בדבר קיומו של הסדר קודם ולתעדו. הובהר כי הטלת נטל מסוים על המעסיק, בנסיבות בהן קיימת חשיבות רבה בהבטחת קיומו של רצף ביטוחי, נובעת מיכולת המעסיק למנוע מעובד נזק כבד, תוך שהנטל עצמו – מילוי טופס מתאים או בירור בדרך אחרת – אינו מכביד. בכל מקרה, יש לבחון תביעה המוגשת בסיום יחסי העבודה בגין ששת חודשי העבודה הראשונים על רקע נסיבות כל עניין ועניין.
  • אין די בציון עצם הזכות לביטוח פנסיוני של בעל הסדר קודם בהסכם העבודה או בטופס ההודעה לעובד, אלא יש להטיל חובה על המעסיק לערוך בירור, בין בעל פה ובין בכתב, בדבר קיומו של הסדר קודם, ולתעדו. על פני הדברים, החובה שיש להטיל על המעסיק מצטמצמת לקבלת מידע מהעובד ולא מוטל על המעסיק להעמיק חקר תוך פגיעה בפרטיות העובד, כך שבתיעוד הודעת העובד לפיה אין לו הסדר קודם יצא המעסיק ידי חובתו. עם זאת אין לקבוע מסמרות לעניין הפעולות הנדרשות מהמעסיק.

משמעות

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות