(תגית: ערבית)
שורה 33: שורה 33:
 
* על-אף שישנם חוקי עבודה שונים המתייחסים למצב של חופשה ללא תשלום, האפשרות לצאת לחופשה ללא תשלום אינה זכות המעוגנת בחוק כלשהו, למעט במקרים מסוימים (כגון ב[[חוק עבודת נשים]] המאפשר נטילת [[חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה]]).
 
* על-אף שישנם חוקי עבודה שונים המתייחסים למצב של חופשה ללא תשלום, האפשרות לצאת לחופשה ללא תשלום אינה זכות המעוגנת בחוק כלשהו, למעט במקרים מסוימים (כגון ב[[חוק עבודת נשים]] המאפשר נטילת [[חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה]]).
 
* יש להבדיל בין חופשה ללא תשלום בהסכמת שני הצדדים ל"חופשה כפויה ללא תשלום", הנעשית ביוזמת המעסיק וללא הסכמת העובד:   
 
* יש להבדיל בין חופשה ללא תשלום בהסכמת שני הצדדים ל"חופשה כפויה ללא תשלום", הנעשית ביוזמת המעסיק וללא הסכמת העובד:   
** אם מעסיק כופה על עובד חופשה ללא תשלום הדבר עשוי להיחשב כפיטורים, במיוחד כשמדובר על הוצאה לחל"ת לתקופה  ארוכה ובלתי מוגבלת ועל המעסיק לערוך לעובד [[שימוע לפני פיטורים]] ולשלם לעובד [[פיצויי פיטורים לעובד שפוטר| פיצויי פיטורים]] על פי הדין. לפסיקה בנושא זה ראו [https://www.nevo.co.il/psika_html/avoda/a03000010-133.htm עע (ארצי) 10/03].
+
** אם מעסיק כופה על עובד חופשה ללא תשלום לזמן בלתי מוגבל, הדבר נחשב כפיטורים ועל המעסיק לערוך לעובד [[שימוע לפני פיטורים]] ולשלם לעובד [[פיצויי פיטורים לעובד שפוטר| פיצויי פיטורים]] על פי הדין. לפסיקה בנושא זה ראו [https://www.nevo.co.il/psika_html/avoda/a03000010-133.htm עע (ארצי) 10/03].
 
**  בכל מקרה חופשה כפויה ללא תשלום מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה והעובד יהיה זכאי ל [[פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה|פיצויי פיטורים אם יתפטר בשל ההרעה בתנאים]] (כאילו פוטר). במקרה זה על העובד חלה חובה ליידע את המעסיק על כוונתו להתפטר עקב ההרעה בתנאי העבודה, ולאפשר לו לחזור בו מכוונתו להוציאו לחל"ת.
 
**  בכל מקרה חופשה כפויה ללא תשלום מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה והעובד יהיה זכאי ל [[פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה|פיצויי פיטורים אם יתפטר בשל ההרעה בתנאים]] (כאילו פוטר). במקרה זה על העובד חלה חובה ליידע את המעסיק על כוונתו להתפטר עקב ההרעה בתנאי העבודה, ולאפשר לו לחזור בו מכוונתו להוציאו לחל"ת.
 
* לעתים התנאים והנסיבות שבהם עובד רשאי לקחת חופשה ללא תשלום ומעסיק רשאי להוציא את העובד לחופשה כזו מוסדרים בחוזה עבודה אישי או בהסכם קיבוצי (לדוגמה עבור עובדי מדינה הנושא מוסדר בתקשי"ר).   
 
* לעתים התנאים והנסיבות שבהם עובד רשאי לקחת חופשה ללא תשלום ומעסיק רשאי להוציא את העובד לחופשה כזו מוסדרים בחוזה עבודה אישי או בהסכם קיבוצי (לדוגמה עבור עובדי מדינה הנושא מוסדר בתקשי"ר).   

גרסה מ־20:22, 25 במרץ 2020

הקדמה:

עובד רשאי, בהסכמת המעסיק, לצאת לחופשה ללא תשלום (חל"ת) מבלי שיחסי העבודה יתנתקו
משך החופשה ללא תשלום יהיה בהתאם להסכמת הצדדים
העובד זכאי לחזור ולעבוד באותם התנאים שבהם עבד לפני שיצא לחופשה ללא תשלום
עובד שהוא תושב ישראל (או תושב ארעי) שיצא לחופשה כפויה ללא תשלום למשך 30 יום לפחות, עשוי להיות זכאי במקרים מסוימים לדמי אבטלה
על המעסיק חלה החובה לשלם ביטוח לאומי בחודשיים הראשונים לחופשה. לפרטים נוספים, ראו דמי ביטוח לאומי לעובד שכיר בחופשה ללא תשלום


שימו לב
עובדים שהוצאו לחל"ת בשל צמצומי כוח אדם עקב התפשטות נגיף הקורונה
עקב התפרצות נגיף הקורונה, חלק ממקומות העבודה נקטו צמצומים, שבמסגרתם הוצאו עובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת).
טיפ לקבלת דמי אבטלה לעובד שיצא לחל"ת

עובד המעוניין או זקוק לצאת לחופשה (לצורך טיול, בשל מצב בריאותי או בנסיבות אחרות) ולא עומדים לזכותו ימי חופשה שנתית צבורים (או שעומדים לרשותו ימי חופשה צבורים אך הוא אינו מעוניין לנצלם) יכול, בהסכמת המעסיק, לצאת לחופשה ללא תשלום (חל"ת) למשך תקופה המוסכמת בין הצדדים, וזאת מבלי שיחסי העבודה יתנתקו.

  • היציאה לחופשה ללא תשלום מותנית בהסכמת העובד והמעסיק, והיא יכולה להיות ביוזמת העובד או ביוזמת המעסיק.
  • בתקופה זו העובד אינו זכאי לתשלום שכר (לרבות אי זכאות תשלום בגין חופשה או מחלה), אך נשמרים יחסי עובד מעביד וחובת הנאמנות של העובד כלפי המעסיק נשמרת (כגון איסור פגיעה באינטרסים, חובת סודיות).
  • על-אף שישנם חוקי עבודה שונים המתייחסים למצב של חופשה ללא תשלום, האפשרות לצאת לחופשה ללא תשלום אינה זכות המעוגנת בחוק כלשהו, למעט במקרים מסוימים (כגון בחוק עבודת נשים המאפשר נטילת חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה).
  • יש להבדיל בין חופשה ללא תשלום בהסכמת שני הצדדים ל"חופשה כפויה ללא תשלום", הנעשית ביוזמת המעסיק וללא הסכמת העובד:
    • אם מעסיק כופה על עובד חופשה ללא תשלום לזמן בלתי מוגבל, הדבר נחשב כפיטורים ועל המעסיק לערוך לעובד שימוע לפני פיטורים ולשלם לעובד פיצויי פיטורים על פי הדין. לפסיקה בנושא זה ראו עע (ארצי) 10/03.
    • בכל מקרה חופשה כפויה ללא תשלום מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה והעובד יהיה זכאי ל פיצויי פיטורים אם יתפטר בשל ההרעה בתנאים (כאילו פוטר). במקרה זה על העובד חלה חובה ליידע את המעסיק על כוונתו להתפטר עקב ההרעה בתנאי העבודה, ולאפשר לו לחזור בו מכוונתו להוציאו לחל"ת.
  • לעתים התנאים והנסיבות שבהם עובד רשאי לקחת חופשה ללא תשלום ומעסיק רשאי להוציא את העובד לחופשה כזו מוסדרים בחוזה עבודה אישי או בהסכם קיבוצי (לדוגמה עבור עובדי מדינה הנושא מוסדר בתקשי"ר).

מי זכאי?

  • כל עובד יכול לצאת לחופשה ללא תשלום רק בהסכמת המעסיק.
  • ישנם מקרים שבהם האפשרות לצאת לחופשה ללא תשלום הוסדרה בהסכם קיבוצי, בחוזה אישי, או נקבעה מפורשות בחוק (כגון חוק עבודת נשים המאפשר נטילת חופשה ללא תשלום לאחר תום חופשת הלידה).

זכויות עובדים בחופשה ללא תשלום

  • ככלל, תקופת חופשה ללא תשלום אינה מובאת בחשבון לשם קביעת זכויות התלויות בוותק, כגון: דמי הבראה, ימי מחלה, או חופשה שנתית.
  • עם זאת, לצורך חישוב פיצויי פיטורים:
    • חופשה ללא תשלום שאורכה עד 14 ימים לכל שנת עבודה אינה פוגעת בוותק של העובד לצורך חישוב הפיצויים.
    • בחל"ת ארוכה יותר, התקופה שמעבר ל-14 ימים לכל שנת עבודה לא תיחשב כוותק במקום העבודה לצורך חישוב פיצויי הפיטורים.
דוגמה
  • עובד בעל ותק של 2 שנים אצל המעסיק, יצא ל-ל -90 יום חל"ת (3 חודשים).
  • בתום החל"ת , העובד חזר לעבודה ועבד שנה נוספת עד לפיטוריו.
  • סה"כ בין המעסיק לעובד התקיימו יחסי עובד -מעסיק במשך 3 שנים ו-3 חודשים .
  • מאחר וטרם יציאתו לחל"ת, עבד העובד 2 שנים אצל המעסיק, רק התקופה של 14 יום כפול 2 (ובסה"כ 28 יום מתוך 90 ימי החל"ת), תחשב כוותק לצורך פיצויי פיטורים.
  • על המעסיק לשלם לעובד פיצויי פיטורים עבור תקופה של 3 שנים ו 28 יום בלבד
.
  • חופשה ללא תשלום שניתנה לעובד בהסכמת המעסיק (להבדיל מחופשה ללא תשלום שלקח העובד ללא הסכמת המעסיק) אינה מנתקת את רצף העבודה לצורך קביעת עצם הזכאות לפיצויי פיטורים.
  • עובד שהוא תושב ישראל (או תושב ארעי, עם אשרה או רשיון לישיבת ארעי מסוג א1) הנמצא בחופשה כפויה ללא תשלום במשך 30 יום לפחות, זכאי במקרים מסוימים לדמי אבטלה. למידע נוסף, ראו דמי אבטלה לעובדים הנמצאים בחופשה ללא תשלום.
  • המעסיק אינו מחויב להפריש כספים לביטוח פנסיוני או לקרן השתלמות במהלך החופשה, אלא אם כן הוסכם אחרת בחוזה העבודה או בהסכם קיבוצי. אם הפסיק המעסיק את ההפרשות לביטוח הפנסיוני או לקרן ההשתלמות עליו לדווח על כך לגופים המנהלים את הביטוח או הקרן. למידע נוסף ראו דיווח של מעסיק על הפסקת תשלומים לקופת גמל לביטוח פנסיוני או לקרן השתלמות של עובדיו.
  • טיפ
    במהלך תקופת החל"ת ועד לחזרה לעבודה או עד למציאת מקום עבודה חלופי, חשוב לוודא כי הזכויות הפנסיוניות שצבר העובד במהלך העבודה לא ייפגעו בשל הפסקת ההפרשות עם הפסקת העבודה. ניתן לשמור על הזכויות באמצעות הסדר ריסק או באמצעות ביצוע הפרשות באופן עצמאי. למידע נוסף ראו שמירה על רצף זכויות פנסיוניות במהלך הפסקת עבודה.
    • עובד זכאי לחזור ולעבוד באותם התנאים שהיו כאשר עזב, אך לא בהכרח לאותה המשרה בדיוק. המעסיק, כחלק מזכותו הניהולית במקום העבודה, רשאי לבצע שינויים לגבי תפקיד העובד בזמן החופשה.

    תשלום דמי ביטוח לאומי במהלך חופשה ללא תשלום

    • על המעסיק חלה החובה לשלם את דמי הביטוח הלאומי עבור העובד ב-2 החודשים הקלנדריים המלאים שבהם העובד שוהה בחופשה.
    • התשלום שעל המעסיק להעביר בכל אחד משני החודשים הראשונים הוא בשיעור 348 ש"ח (6.57% משכר המינימום, נכון להיום).
    • התשלום הוא רק על 2 חודשים קלנדריים מלאים שבהם העובד שהה בחופשה. אם הוא עבד בחלק מחודש מסוים, דמי הביטוח הלאומי ינוכו משכרו.
    דוגמה
    • מעסיק הוציא את העובדים לחל"ת בתאריך 12.03.2020. המעסיק חייב לשלם עבורם את דמי הביטוח הלאומי עבור חודשים אפריל ומאי (שכן בחודש מרץ הם עדיין הועסקו, גם אם רק בחלק מהחודש). בנוסף, הוא ינכה ממשכורת חודש מרץ את דמי הביטוח הרגילים מהשכר.
    • אם העובדים יוחזרו לעבוד בתאריך 30.04.2020, אין חובה על המעסיק לשלם את דמי הביטוח הלאומי במהלך החופשה מכיוון שב-2 החודשים הללו (מרץ ואפריל) הם עבדו ודמי הביטוח הלאומי נוכו משכרם.
  • המעסיק רשאי לנכות את הסכומים ששילם מתשלומים עתידיים שמגיעים לעובד.
  • אם החל"ת נמשכת יותר מ-2 חודשים קלנדריים מלאים, על העובד לשלם בעצמו את דמי הביטוח הלאומי החל מהחודש השלישי. למידע על הסכומים שיש לשלם ראו דמי ביטוח לאומי לעובד שכיר בחופשה ללא תשלום.
  • עובדת נשואה שאין לה הכנסות, ובן זוגה מבוטח בביטוח לאומי, תהיה פטורה מתשלום דמי הביטוח הלאומי וכן מדמי ביטוח בריאות. הפטור יינתן גם למי שמוכרת במוסד לביטוח לאומי כידועה בציבור של בן זוגה, וכן לבת זוג מאותו מין, שהיא ובת זוגה רשומות כנשואות במרשם האוכלוסין או כידועות בציבור במוסד לביטוח לאומי.
  • למידע נוסף ראו דמי ביטוח לאומי לעובד שכיר בחופשה ללא תשלום.
  • חופשה ללא תשלום וחופשת מחלה

    • עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה טרם היציאה לחל"ת-
      • כשהחל"ת נעשה בהסכמה, נפסקת חופשת המחלה והמעסיק רשאי להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום.
      • כשמדובר בחופשה כפויה שאיננה מוגבלת בזמן, לא ניתן להוציא עובד שנמצא בחופשת מחלה לחל"ת, כל עוד עומדים לזכות העובד ימי מחלה צבורים ועל המעסיק להמשיך ולשלם לעובד דמי מחלה. הוצאת עובד לחופשה כפויה שאינה מוגבלת בזמן נחשבת כפיטורים, ועל פי סעיף 4 לחוק דמי מחלה למעסיק אסור לפטר עובד הנמצא בתקופת מחלה כל עוד יש ברשותו ימי מחלה צבורים .
    • עובד שחלה במהלך החל"ת-
      • עובד שנמצא בחופשה ללא תשלום ובמהלך החופשה חלה, אינו זכאי לתשלום דמי מחלה עבור תקופת מחלתו שכן בתקופת החל"ת יחסי העבודה מושהים.

    תהליך מימוש הזכות

    חשוב לדעת

    • עובד שיצא לחופשה ללא תשלום, עשוי להיות זכאי להחזר מס הכנסה בשנת המס שלאחר השנה שבה היה בחל"ת, וזאת אם לא קיבל החזרים אלה בשכר השוטף לאחר שובו מהחופשה.
      • הזכאות להחזר היא רק לעובדים שמתוך שכרם לפני החל"ת נוכה מס הכנסה.
      • הזכאות להחזר נובעת מהעובדה שמס ההכנסה שנוכה משכרו לפני החופשה חושב על בסיס ההנחה שהעובד יעבוד במשך כל חודשי השנה ויקבל תמורתם שכר, אך בפועל מספר חודשי העבודה שלו בשנת המס היה נמוך יותר בשל החל"ת, ושכרו השנתי פחת אף הוא. כתוצאה מכך גובה המס שעליו לשלם נמוך מזה שנוכה בפועל משכרו טרם יציאתו לחל"ת.
    • הפסקת ההפרשות לקרן פנסיה/ביטוח מנהלים בתקופת חופשה ללא תשלום עשויה לגרום לעובד לנזק בעקבות קטיעת הרצף הביטוחי. מומלץ לעתים לעובד למור על רצף הזכויות הפנסיוניות באמצעות הסדר ריסק או על ידי הפקדת כספים בעצמו. למידע נוסף ראו שמירה על רצף זכויות פנסיוניות במהלך הפסקת עבודה.

    ארגוני סיוע

    חקיקה ונהלים