(17 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
{{עצם העניין}}{{סוג ערך|זכות}}
 
{{עצם העניין}}{{סוג ערך|זכות}}
{{תקציר}}
+
{{תקציר |תוכן=
 
{{דגשים  
 
{{דגשים  
 
| מידע = עובדת רשאית לקחת חופשה ללא תשלום (חל"ת) מתום [[חופשת לידה|חופשת הלידה]]. במקרים מסוימים זכאי גם בן-הזוג לקחת חל"ת
 
| מידע = עובדת רשאית לקחת חופשה ללא תשלום (חל"ת) מתום [[חופשת לידה|חופשת הלידה]]. במקרים מסוימים זכאי גם בן-הזוג לקחת חל"ת
<!--| מידע2 = אורך החל"ת הינו רבע מהתקופה שבה עבדה אצל אותו מעסיק, אך לא יותר משנה מיום הלידה
 
| מידע3 = תקופת החל"ת חופפת ל-12 השבועות ללא תשלום (המהווים חלק מ-26 השבועות של [[חופשת לידה|חופשת הלידה]]), ואינה באה במקומם-->
 
 
| חשוב = האפשרות לקחת חל"ת ניתנת גם ל[[חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה להורה מיועד|הורה מיועד]] (לפי [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים]]) ול[[חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה להורה מאמץ|הורה מאמץ]]
 
| חשוב = האפשרות לקחת חל"ת ניתנת גם ל[[חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה להורה מיועד|הורה מיועד]] (לפי [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים]]) ול[[חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה להורה מאמץ|הורה מאמץ]]
 
| איסור = אין לפטר עובדת בתקופת החל"ת ובמשך 60 יום מתום החל"ת אלא [[בקשה להיתר לפיטורים או פגיעה בהיקף משרה לפי חוק עבודת נשים|בהיתר מאת משרד העבודה]]
 
| איסור = אין לפטר עובדת בתקופת החל"ת ובמשך 60 יום מתום החל"ת אלא [[בקשה להיתר לפיטורים או פגיעה בהיקף משרה לפי חוק עבודת נשים|בהיתר מאת משרד העבודה]]
שורה 10: שורה 8:
 
| ממשל = למידע נוסף ראו סעיף 7(ד) ל[https://www.nevo.co.il/law_html/law01/p176_001.htm#Seif1 חוק עבודת נשים]
 
| ממשל = למידע נוסף ראו סעיף 7(ד) ל[https://www.nevo.co.il/law_html/law01/p176_001.htm#Seif1 חוק עבודת נשים]
 
}}
 
}}
{{תקציר/סיום}}
+
}}
 
{{טפסים
 
{{טפסים
 
| 1 =  
 
| 1 =  
שורה 17: שורה 15:
 
}}
 
}}
 
{{ראו גם
 
{{ראו גם
| [[תעסוקה וזכויות עובדים]]
 
 
| [[נשים עובדות]]
 
| [[נשים עובדות]]
 
| [[הריון ולידה]]
 
| [[הריון ולידה]]
 +
| [[חופשת לידה]]
 
| [[תכנית "חיסכון לכל ילד"]]
 
| [[תכנית "חיסכון לכל ילד"]]
 
| [[הורים בעבודה]]
 
| [[הורים בעבודה]]
 +
| [[זכותון נשים עובדות]]
 
}}
 
}}
 
{{עצם העניין/סיום}}
 
{{עצם העניין/סיום}}
 
עובדת (ובמקרים מסוימים גם בן זוגה) רשאית לקחת חופשה ללא תשלום מתום [[חופשת לידה|חופשת הלידה]].
 
עובדת (ובמקרים מסוימים גם בן זוגה) רשאית לקחת חופשה ללא תשלום מתום [[חופשת לידה|חופשת הלידה]].
 
* משך החל"ת שהעובדת רשאית לקחת הוא רבע מתקופת עבודתה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ולא יותר משנה מיום הלידה.
 
* משך החל"ת שהעובדת רשאית לקחת הוא רבע מתקופת עבודתה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ולא יותר משנה מיום הלידה.
{{דוגמה| אישה שעבדה 5 שנים באותו מקום עבודה, יצאה לחופשת לידה. בתום חופשת הלידה יצאה לחל"ת שהסתיימה בתום שנה מיום הלידה.}}
+
{{דוגמה| אישה שעבדה 5 שנים באותו מקום עבודה, יצאה לחופשת לידה. בתום חופשת הלידה יצאה לחל"ת. אמנם הזכות חל"ת היא למשך 1/4 מתקופת עבודתה (כלומר שנה ו-3 חודשים, שהם 1/4 מתוך תקופה של 5 שנות עבודתה) אך בפועל תקופת החל"ת תסתיים בתום שנה מיום הלידה.}}
 +
 
 
* למי שעבדה מעל שנה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה (ולכן זכאית לחופשת לידה של 26 שבועות), תקופת החל"ת חופפת את 11 השבועות שמעבר ל- 15 השבועות הראשונים של חופשת הלידה שבהם היא זכאית ל[[דמי לידה]], ובמקרים שיש בהם זכאות ל[[חופשת לידה#הארכת חופשת הלידה|הארכה של חופשת הלידה]] - מעבר ל- 15 השבועות בתוספת ההארכה.  
 
* למי שעבדה מעל שנה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה (ולכן זכאית לחופשת לידה של 26 שבועות), תקופת החל"ת חופפת את 11 השבועות שמעבר ל- 15 השבועות הראשונים של חופשת הלידה שבהם היא זכאית ל[[דמי לידה]], ובמקרים שיש בהם זכאות ל[[חופשת לידה#הארכת חופשת הלידה|הארכה של חופשת הלידה]] - מעבר ל- 15 השבועות בתוספת ההארכה.  
 
{{דוגמה|  
 
{{דוגמה|  
שורה 42: שורה 42:
  
 
* אם עובד/ת שיצא/ה לחל"ת חזר/ה לעבודה או הביע/ה רצון לחזור לעבודה לפני תום התקופה, אסור למעסיק לדחות את החזרה לעבודה ביותר מ-4 שבועות מיום שהעובד/ת התייצב/ה לעבודה או הביע/ה רצון לחזור לעבודה.
 
* אם עובד/ת שיצא/ה לחל"ת חזר/ה לעבודה או הביע/ה רצון לחזור לעבודה לפני תום התקופה, אסור למעסיק לדחות את החזרה לעבודה ביותר מ-4 שבועות מיום שהעובד/ת התייצב/ה לעבודה או הביע/ה רצון לחזור לעבודה.
 +
{{טיפ| עובד/ת המועסק/ת ביותר ממקום עבודה אחד ויוצא/ת לחל"ת באחד ממקומות העבודה, יכול/ה לבחור אם לצאת לחל"ת גם  במקום העבודה הנוסף או לחזור לעבוד בו לאחר חופשת הלידה.}}
  
 
== מי זכאי? ==  
 
== מי זכאי? ==  
שורה 51: שורה 52:
 
** אם העובדת ניצלה רק חלק מהתקופה המקסימלית שבה היא זכאית להיות בחל"ת, יכול בן זוגה לצאת לחל"ת ביתרת התקופה.
 
** אם העובדת ניצלה רק חלק מהתקופה המקסימלית שבה היא זכאית להיות בחל"ת, יכול בן זוגה לצאת לחל"ת ביתרת התקופה.
 
** אם העובד יצא לחל"ת (ולא בת זוגו היולדת) וניצל רק חלק מהתקופה המקסימלית שבה הוא זכאי לשהות בחל"ת, יכולה בת הזוג לצאת לחל"ת ביתרת התקופה.
 
** אם העובד יצא לחל"ת (ולא בת זוגו היולדת) וניצל רק חלק מהתקופה המקסימלית שבה הוא זכאי לשהות בחל"ת, יכולה בת הזוג לצאת לחל"ת ביתרת התקופה.
* [[הורים מיועדים|הורים מיועדים]] לפי [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים]]  - ההטבה תינתן לאחד משני ההורים לפי בחירתם. אם אותו הורה לא ינצל את מלוא התקופה, יוכל ההורה השני לצאת לחל"ת ביתרת התקופה שלא נוצלה. למידע נוסף ראו [[חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה להורה מיועד]].
+
 
* [[אימוץ|הורים מאמצים]] - ההטבה תינתן לאחד משני ההורים לפי בחירתם. אם אותו הורה לא ינצל את מלוא התקופה, יוכל ההורה השני לצאת לחל"ת ביתרת התקופה שלא נוצלה. למידע נוסף ראו [[חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה להורה מאמץ]].
 
  
 
== תהליך מימוש הזכות ==
 
== תהליך מימוש הזכות ==
* על העובד/ת להודיע למעסיק על הכוונה לצאת לחל"ת.
+
* על העובדת או העובד לתת למעסיק הודעה מוקדמת מראש  על הכוונה לצאת לחל"ת:
* עובד שבת זוגו לא ניצלה את זכותה ומעוניין לצאת לחל"ת ימסור למעסיק הצהרה החתומה על-ידו, ועל-ידי בת זוגו - אם לא מדובר בנכות או במחלה של בת הזוג (לנוסח ההצהרה, ראו ב[https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/p176_013.htm#med0 תוספת לתקנות]).   
+
**  '''בן הזוג של היולדת''' -בהתאם ל[https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/p176_013.htm תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד), תשמ"ט-1988] עובד, בן זוגה של היולדת, המבקש לצאת לחל"ת לאחר לידה  צריך לתת למעסיקו הצהרה חתומה 15 יום לפני צאתו לחל"ת,כפי שיפורט בהמשך .
 +
**  '''היולדת''' -לגבי מועד ההודעה של  העובדת על הכוונה לצאת לחל"ת, החוק  שותק.  במקרה שהחוק שותק,  בדרך כלל הפרשנות היא שמדובר בזמן סביר, המאפשר למעסיק להתארגן להמשך היעדרותה של העובדת.  ייתכן וניתן להקיש מהתקנות שגם העובדת צריכה לתת הודעה לפחות 15 יום לפני תחילת החל"ת.  
 +
** '''בכל מקרה,  אם במקום העבודה נהוג לתת הודעה  מוקדמת לפני  יציאה לחל"ת העולה על  15 יום, תחול חובה זו גם על העובד וגם העובדת .'''
 +
* על העובד למסור  למעסיק הצהרה חתומה על ידו ועל ידי בת זוגו , 15 יום  לפני תחילת ההיעדרות מהעבודה. אם ילדו של העובד נמצא בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלת בת הזוג,  רק העובד צריך לחתום על ההצהרה ולצרף להצהרה אישור רפואי בדבר הנכות או מחלת בת הזוג. לנוסח ההצהרה, ראו ב[https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/p176_013.htm#med0 תוספת לתקנות]).   
 
* המעסיק אינו רשאי למנוע מעובד/ת לצאת לחל"ת לאחר חופשת לידה, והעובד/ת רשאי/ת לצאת לחופשה ללא צורך בהסכמת המעסיק. אם המעסיק יפטר או יפגע בהיקף המשרה של העובד/ת, רשאי/ת העובד/ת להגיש נגדו תביעת פיצויים.
 
* המעסיק אינו רשאי למנוע מעובד/ת לצאת לחל"ת לאחר חופשת לידה, והעובד/ת רשאי/ת לצאת לחופשה ללא צורך בהסכמת המעסיק. אם המעסיק יפטר או יפגע בהיקף המשרה של העובד/ת, רשאי/ת העובד/ת להגיש נגדו תביעת פיצויים.
 
* [[עובדים זרים|עובדת זרה]] המעוניינת לצאת לחופשה ללא תשלום לאחר חופשת הלידה, חייבת להסדיר מראש את הארכת רישיון הביקור שלה בישראל. למידע נוסף ראו [[חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה לעובדת זרה]].
 
* [[עובדים זרים|עובדת זרה]] המעוניינת לצאת לחופשה ללא תשלום לאחר חופשת הלידה, חייבת להסדיר מראש את הארכת רישיון הביקור שלה בישראל. למידע נוסף ראו [[חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה לעובדת זרה]].
שורה 63: שורה 66:
 
* '''למעסיק אסור לפטר עובדים בתקופת חל"ת לאחר חופשת לידה ובמשך 60 יום לאחר חזרתם מהחל"ת'''.
 
* '''למעסיק אסור לפטר עובדים בתקופת חל"ת לאחר חופשת לידה ובמשך 60 יום לאחר חזרתם מהחל"ת'''.
 
* תקופת [[הודעה מוקדמת לפיטורים|ההודעה המוקדמת]] לפיטורים אינה נכללת בתקופה זו.
 
* תקופת [[הודעה מוקדמת לפיטורים|ההודעה המוקדמת]] לפיטורים אינה נכללת בתקופה זו.
* אם המעסיק רוצה לפטר עובד/ת בתקופה זו, עליו להגיש [[בקשה להיתר לפיטורים או פגיעה בהיקף משרה לפי חוק עבודת נשים]] לשר הכלכלה. השר ייתן היתר רק אם שוכנע כי הפיטורים אינם בקשר ללידה או להיעדרות.  
+
* אם המעסיק רוצה לפטר עובד/ת בתקופה זו, עליו להגיש [[בקשה להיתר לפיטורים או פגיעה בהיקף משרה לפי חוק עבודת נשים]] לשר העבודה והרווחה. השר ייתן היתר רק אם שוכנע כי הפיטורים אינם בקשר ללידה או להיעדרות.  
 
* במקרה שעובדים פוטרו שלא כדין במהלך החל"ת או 60 יום לאחר החל"ת, הפיטורים נחשבים כלא היו והעובדים רשאים לתבוע פיצויים מהמעסיק בגובה השכר וההטבות שהיו זכאים להן, כאילו יחסי העובד-מעסיק המשיכו והעובדים מעולם לא פוטרו.
 
* במקרה שעובדים פוטרו שלא כדין במהלך החל"ת או 60 יום לאחר החל"ת, הפיטורים נחשבים כלא היו והעובדים רשאים לתבוע פיצויים מהמעסיק בגובה השכר וההטבות שהיו זכאים להן, כאילו יחסי העובד-מעסיק המשיכו והעובדים מעולם לא פוטרו.
  
שורה 70: שורה 73:
 
* עבור התקופה שלאחר החודשיים הראשונים, תחול חובת התשלום על העובדת ועליה להסדיר את התשלום בסניף [[המוסד לביטוח לאומי]] שבאזור מגוריה.
 
* עבור התקופה שלאחר החודשיים הראשונים, תחול חובת התשלום על העובדת ועליה להסדיר את התשלום בסניף [[המוסד לביטוח לאומי]] שבאזור מגוריה.
 
* חובת תשלום דמי ביטוח עבור תקופת החל"ת תחול על העובדת רק לגבי חודשים מלאים שבהם שהתה בחופשה ללא תשלום, ולא תחול לגבי חודש שקיבלה עבורו דמי לידה או חודש שבמהלכו חזרה לעבודה אפילו ליום אחד.
 
* חובת תשלום דמי ביטוח עבור תקופת החל"ת תחול על העובדת רק לגבי חודשים מלאים שבהם שהתה בחופשה ללא תשלום, ולא תחול לגבי חודש שקיבלה עבורו דמי לידה או חודש שבמהלכו חזרה לעבודה אפילו ליום אחד.
 +
 +
== זכאות לדמי אבטלה ==
 +
* אם עובדת יצאה מרצונה לחל"ת לאחר חופשת הלידה והגישה תביעה ל[[דמי אבטלה]], פקיד התביעות יבדוק אם המעסיק מוכן לקבל את העובדת חזרה לעבודה לאחר החופשה.
 +
** אם המעסיק יצהיר כי הוא אינו יכול לקבל את העובדת חזרה לעבודה, תביעתה לדמי אבטלה תאושר.
 +
** אם המעסיק יצהיר כי הוא יכול לקבל את העובדת חזרה לעבודה אך היא אינה מוכנה לחזור, תביעתה לדמי אבטלה תידחה.
 +
* אם יציאתה של העובדת לחל"ת נעשתה באחת מהנסיבות הבאות, תביעתה תאושר והיא תהיה זכאית לדמי אבטלה ללא המתנה של 90 יום:
 +
** היא נדרשה לעבוד שעות עבודה ארוכות, ללא אפשרות [[הגבלת שעות עבודה לאחר חופשת לידה|לקצר את שעות עבודתה]] (יש להציג אישור על כך מהמעסיק).
 +
** היא נדרשה לעבוד במשרה מפוצלת, גם אם יום אחד בשבוע (יש להציג אישור על כך מהמעסיק).
 +
** היא גרה במרחק 40 ק"מ או יותר ממקום העבודה, או שהיא גרה במרחק קצר מ- 40 ק"מ, אבל משך הנסיעה או הסדרי התחבורה אינם מתאימים לשעות הפעילות המקובלות של מסגרות הטיפול לגיל הרך.
 +
** המעסיק אינו יכול להחזיר את העובדת לתפקידה הקודם, או שחלה הרעה מוחשית בתנאי עבודתה בהשוואה לתנאים שבהם עבדה לפני הלידה.
 +
** מצב בריאותי שלה או של בן משפחתה.
 +
* למידע נוסף ראו ב[https://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/afterbirth.aspx אתר המוסד לביטוח לאומי].
  
 
==הפסקת תשלומים לביטוח פנסיוני או לקרן השתלמות==<!--פסקה זו מוטמעת בתוך הערך "חופשה ללא תשלום לעובדת בהריון אשר נעדרה מעבודתה בשל סוג העבודה, מקומה או אופן ביצועה-->
 
==הפסקת תשלומים לביטוח פנסיוני או לקרן השתלמות==<!--פסקה זו מוטמעת בתוך הערך "חופשה ללא תשלום לעובדת בהריון אשר נעדרה מעבודתה בשל סוג העבודה, מקומה או אופן ביצועה-->
שורה 81: שורה 96:
 
== חשוב לדעת ==
 
== חשוב לדעת ==
 
* תקופת ההיעדרות של העובד/ת במהלך תקופת החל"ת אינה נחשבת כתקופת עבודה לצורך זכויות התלויות בוותק. כלומר, עם סיום [[חופשת לידה|חופשת הלידה]] שהעובד/ת זכאי/ת לה על פי החוק ותחילת החופשה ללא תשלום, העובד/ת מפסיק לצבור ותק. העובדים יחזרו לצבור את הוותק מיד עם שובם מהחל"ת.
 
* תקופת ההיעדרות של העובד/ת במהלך תקופת החל"ת אינה נחשבת כתקופת עבודה לצורך זכויות התלויות בוותק. כלומר, עם סיום [[חופשת לידה|חופשת הלידה]] שהעובד/ת זכאי/ת לה על פי החוק ותחילת החופשה ללא תשלום, העובד/ת מפסיק לצבור ותק. העובדים יחזרו לצבור את הוותק מיד עם שובם מהחל"ת.
* עובדת שיצאה לחופשה ללא תשלום לאחר לידה כדי לטפל בתינוקה אינה זכאית ל[[דמי אבטלה]] בתקופת החופשה.
 
 
* בהתאם ל[https://www.nevo.co.il/law_html/law01/p176_001.htm#Seif1 סעיף 7(ג2)(1) לחוק עבודת נשים], במקרים הבאים עובד רשאי לצאת לחל"ת '''מבלי''' שהיעדרות זו תפגע בזכויות התלויות בוותק שלו:
 
* בהתאם ל[https://www.nevo.co.il/law_html/law01/p176_001.htm#Seif1 סעיף 7(ג2)(1) לחוק עבודת נשים], במקרים הבאים עובד רשאי לצאת לחל"ת '''מבלי''' שהיעדרות זו תפגע בזכויות התלויות בוותק שלו:
 
** עובד שבת זוגו בחרה לפצל את חופשת הלידה שלה עקב אשפוזה בבית חולים למשך 15 יום לפחות. למידע נוסף ראו  [[היעדרות בן הזוג מעבודה בשל אשפוז של היולדת (חל"ת)|היעדרות בן הזוג מעבודה בשל אשפוז של היולדת]].
 
** עובד שבת זוגו בחרה לפצל את חופשת הלידה שלה עקב אשפוזה בבית חולים למשך 15 יום לפחות. למידע נוסף ראו  [[היעדרות בן הזוג מעבודה בשל אשפוז של היולדת (חל"ת)|היעדרות בן הזוג מעבודה בשל אשפוז של היולדת]].
 
** עובד שהתינוק נמצא עמו ובהחזקתו הבלעדית. העובד רשאי לצאת לחל"ת מהיום שבו התינוק נמצא בהחזקתו הבלעדית ולמשך יתרת חופשת הלידה של היולדת שלא נוצלה על ידה, או יתרת החופשה שהיתה שוהה בה אילו היתה זכאית לחופשת לידה.  
 
** עובד שהתינוק נמצא עמו ובהחזקתו הבלעדית. העובד רשאי לצאת לחל"ת מהיום שבו התינוק נמצא בהחזקתו הבלעדית ולמשך יתרת חופשת הלידה של היולדת שלא נוצלה על ידה, או יתרת החופשה שהיתה שוהה בה אילו היתה זכאית לחופשת לידה.  
<!-- במקרה שהעובדת ביקשה לחזור לעבודה אצל אותו מעסיק שממנו יצאה לחל"ת והמעסיק סירב לקבלה בחזרה, היא תהיה זכאית לדמי אבטלה לאחר תקופת המתנה של 90 ימים הנספרת מיום היציאה לחל"ת.-->
+
 
 +
<noinclude>{{הצגת מוקדי שירות|רשימה=}}</noinclude>
  
 
== ארגוני סיוע ==
 
== ארגוני סיוע ==

גרסה מ־13:38, 10 ביולי 2019

הקדמה:

עובדת רשאית לקחת חופשה ללא תשלום (חל"ת) מתום חופשת הלידה. במקרים מסוימים זכאי גם בן-הזוג לקחת חל"ת
האפשרות לקחת חל"ת ניתנת גם להורה מיועד (לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים) ולהורה מאמץ
אין לפטר עובדת בתקופת החל"ת ובמשך 60 יום מתום החל"ת אלא בהיתר מאת משרד העבודה
במקרה שעובדת פוטרה שלא כדין בתקופת החל"ת או במשך 60 יום לאחר תקופת החל"ת, היא זכאית לתבוע פיצויים מהמעסיק
למידע נוסף ראו סעיף 7(ד) לחוק עבודת נשים


עובדת (ובמקרים מסוימים גם בן זוגה) רשאית לקחת חופשה ללא תשלום מתום חופשת הלידה.

  • משך החל"ת שהעובדת רשאית לקחת הוא רבע מתקופת עבודתה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ולא יותר משנה מיום הלידה.
דוגמה
אישה שעבדה 5 שנים באותו מקום עבודה, יצאה לחופשת לידה. בתום חופשת הלידה יצאה לחל"ת. אמנם הזכות חל"ת היא למשך 1/4 מתקופת עבודתה (כלומר שנה ו-3 חודשים, שהם 1/4 מתוך תקופה של 5 שנות עבודתה) אך בפועל תקופת החל"ת תסתיים בתום שנה מיום הלידה.
  • למי שעבדה מעל שנה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה (ולכן זכאית לחופשת לידה של 26 שבועות), תקופת החל"ת חופפת את 11 השבועות שמעבר ל- 15 השבועות הראשונים של חופשת הלידה שבהם היא זכאית לדמי לידה, ובמקרים שיש בהם זכאות להארכה של חופשת הלידה - מעבר ל- 15 השבועות בתוספת ההארכה.
דוגמה
  • עובדת שעבדה שנתיים אצל אותו מעסיק יצאה לחופשת לידה של 26 שבועות.
  • העובדת זכאית לקחת חל"ת למשך רבע מהתקופה שעבדה, כלומר למשך חצי שנה (6 חודשים).
  • מתוך 6 החודשים של החל"ת יופחתו 11 השבועות שהעובדת היתה בהם בחופשת לידה מעבר ל- 15 השבועות הראשונים.
דוגמה
  • עובדת שעבדה שנה ו-24 ימים במקום העבודה יצאה לחופשת לידה.
  • בתום חופשת הלידה היא תהיה זכאית ל- 3 חודשי חל"ת ולא ל- 3 חודשים ו-6 ימים, שכן לצורך חישוב תקופת החל"ת לא מחשיבים חלק של החודש.
דוגמה
  • עובדת שעבדה חצי שנה (6 חודשים) ו-20 ימים במקום העבודה יצאה לחופשת לידה.
  • בתום חופשת הלידה היא תהיה זכאית ל- 1.5 חודשי חל"ת ולא ל- 1.5 חודשי חל"ת + 5 ימים, שכן לצורך חישוב תקופת החל"ת לא מחשיבים חלק של החודש.
  • אם עובד/ת שיצא/ה לחל"ת חזר/ה לעבודה או הביע/ה רצון לחזור לעבודה לפני תום התקופה, אסור למעסיק לדחות את החזרה לעבודה ביותר מ-4 שבועות מיום שהעובד/ת התייצב/ה לעבודה או הביע/ה רצון לחזור לעבודה.
טיפ
עובד/ת המועסק/ת ביותר ממקום עבודה אחד ויוצא/ת לחל"ת באחד ממקומות העבודה, יכול/ה לבחור אם לצאת לחל"ת גם במקום העבודה הנוסף או לחזור לעבוד בו לאחר חופשת הלידה.

מי זכאי?

  • עובדת שיצאה לחופשת לידה.
  • עובד שבת זוגו לא ניצלה את זכותה לקחת חל"ת ועומד באחד משני התנאים הבאים:
    • בת זוגו הועסקה כעובדת לפחות 6 חודשים רצופים בסמוך ליציאתו לחופשה (כולל תקופות שבהן האישה הפסיקה לעבוד ונמשכו בהן יחסי העבודה).
    • הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית או בטיפולו הבלעדי של העובד מחמת נכות או מחלה של בת זוגו.
  • בני זוג זכאים יכולים לחלוק את הזכאות ביניהם:
    • אם העובדת ניצלה רק חלק מהתקופה המקסימלית שבה היא זכאית להיות בחל"ת, יכול בן זוגה לצאת לחל"ת ביתרת התקופה.
    • אם העובד יצא לחל"ת (ולא בת זוגו היולדת) וניצל רק חלק מהתקופה המקסימלית שבה הוא זכאי לשהות בחל"ת, יכולה בת הזוג לצאת לחל"ת ביתרת התקופה.


תהליך מימוש הזכות

  • על העובדת או העובד לתת למעסיק הודעה מוקדמת מראש על הכוונה לצאת לחל"ת:
    • בן הזוג של היולדת -בהתאם לתקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד), תשמ"ט-1988 עובד, בן זוגה של היולדת, המבקש לצאת לחל"ת לאחר לידה צריך לתת למעסיקו הצהרה חתומה 15 יום לפני צאתו לחל"ת,כפי שיפורט בהמשך .
    • היולדת -לגבי מועד ההודעה של העובדת על הכוונה לצאת לחל"ת, החוק שותק. במקרה שהחוק שותק, בדרך כלל הפרשנות היא שמדובר בזמן סביר, המאפשר למעסיק להתארגן להמשך היעדרותה של העובדת. ייתכן וניתן להקיש מהתקנות שגם העובדת צריכה לתת הודעה לפחות 15 יום לפני תחילת החל"ת.
    • בכל מקרה, אם במקום העבודה נהוג לתת הודעה מוקדמת לפני יציאה לחל"ת העולה על 15 יום, תחול חובה זו גם על העובד וגם העובדת .
  • על העובד למסור למעסיק הצהרה חתומה על ידו ועל ידי בת זוגו , 15 יום לפני תחילת ההיעדרות מהעבודה. אם ילדו של העובד נמצא בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלת בת הזוג, רק העובד צריך לחתום על ההצהרה ולצרף להצהרה אישור רפואי בדבר הנכות או מחלת בת הזוג. לנוסח ההצהרה, ראו בתוספת לתקנות).
  • המעסיק אינו רשאי למנוע מעובד/ת לצאת לחל"ת לאחר חופשת לידה, והעובד/ת רשאי/ת לצאת לחופשה ללא צורך בהסכמת המעסיק. אם המעסיק יפטר או יפגע בהיקף המשרה של העובד/ת, רשאי/ת העובד/ת להגיש נגדו תביעת פיצויים.
  • עובדת זרה המעוניינת לצאת לחופשה ללא תשלום לאחר חופשת הלידה, חייבת להסדיר מראש את הארכת רישיון הביקור שלה בישראל. למידע נוסף ראו חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה לעובדת זרה.

פיטורי עובד/ת שיצא/ה לחל"ת

  • למעסיק אסור לפטר עובדים בתקופת חל"ת לאחר חופשת לידה ובמשך 60 יום לאחר חזרתם מהחל"ת.
  • תקופת ההודעה המוקדמת לפיטורים אינה נכללת בתקופה זו.
  • אם המעסיק רוצה לפטר עובד/ת בתקופה זו, עליו להגיש בקשה להיתר לפיטורים או פגיעה בהיקף משרה לפי חוק עבודת נשים לשר העבודה והרווחה. השר ייתן היתר רק אם שוכנע כי הפיטורים אינם בקשר ללידה או להיעדרות.
  • במקרה שעובדים פוטרו שלא כדין במהלך החל"ת או 60 יום לאחר החל"ת, הפיטורים נחשבים כלא היו והעובדים רשאים לתבוע פיצויים מהמעסיק בגובה השכר וההטבות שהיו זכאים להן, כאילו יחסי העובד-מעסיק המשיכו והעובדים מעולם לא פוטרו.

תשלום דמי ביטוח לאומי

  • עבור החודשיים הראשונים מתום תשלום דמי הלידה חלה חובת תשלום דמי הביטוח לביטוח לאומי על המעסיק. המעסיק יוכל לקזז את סכום דמי הביטוח מהתשלומים שעליו להעביר לעובדת.
  • עבור התקופה שלאחר החודשיים הראשונים, תחול חובת התשלום על העובדת ועליה להסדיר את התשלום בסניף המוסד לביטוח לאומי שבאזור מגוריה.
  • חובת תשלום דמי ביטוח עבור תקופת החל"ת תחול על העובדת רק לגבי חודשים מלאים שבהם שהתה בחופשה ללא תשלום, ולא תחול לגבי חודש שקיבלה עבורו דמי לידה או חודש שבמהלכו חזרה לעבודה אפילו ליום אחד.

זכאות לדמי אבטלה

  • אם עובדת יצאה מרצונה לחל"ת לאחר חופשת הלידה והגישה תביעה לדמי אבטלה, פקיד התביעות יבדוק אם המעסיק מוכן לקבל את העובדת חזרה לעבודה לאחר החופשה.
    • אם המעסיק יצהיר כי הוא אינו יכול לקבל את העובדת חזרה לעבודה, תביעתה לדמי אבטלה תאושר.
    • אם המעסיק יצהיר כי הוא יכול לקבל את העובדת חזרה לעבודה אך היא אינה מוכנה לחזור, תביעתה לדמי אבטלה תידחה.
  • אם יציאתה של העובדת לחל"ת נעשתה באחת מהנסיבות הבאות, תביעתה תאושר והיא תהיה זכאית לדמי אבטלה ללא המתנה של 90 יום:
    • היא נדרשה לעבוד שעות עבודה ארוכות, ללא אפשרות לקצר את שעות עבודתה (יש להציג אישור על כך מהמעסיק).
    • היא נדרשה לעבוד במשרה מפוצלת, גם אם יום אחד בשבוע (יש להציג אישור על כך מהמעסיק).
    • היא גרה במרחק 40 ק"מ או יותר ממקום העבודה, או שהיא גרה במרחק קצר מ- 40 ק"מ, אבל משך הנסיעה או הסדרי התחבורה אינם מתאימים לשעות הפעילות המקובלות של מסגרות הטיפול לגיל הרך.
    • המעסיק אינו יכול להחזיר את העובדת לתפקידה הקודם, או שחלה הרעה מוחשית בתנאי עבודתה בהשוואה לתנאים שבהם עבדה לפני הלידה.
    • מצב בריאותי שלה או של בן משפחתה.
  • למידע נוסף ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.

הפסקת תשלומים לביטוח פנסיוני או לקרן השתלמות

חשוב לדעת

  • תקופת ההיעדרות של העובד/ת במהלך תקופת החל"ת אינה נחשבת כתקופת עבודה לצורך זכויות התלויות בוותק. כלומר, עם סיום חופשת הלידה שהעובד/ת זכאי/ת לה על פי החוק ותחילת החופשה ללא תשלום, העובד/ת מפסיק לצבור ותק. העובדים יחזרו לצבור את הוותק מיד עם שובם מהחל"ת.
  • בהתאם לסעיף 7(ג2)(1) לחוק עבודת נשים, במקרים הבאים עובד רשאי לצאת לחל"ת מבלי שהיעדרות זו תפגע בזכויות התלויות בוותק שלו:
    • עובד שבת זוגו בחרה לפצל את חופשת הלידה שלה עקב אשפוזה בבית חולים למשך 15 יום לפחות. למידע נוסף ראו היעדרות בן הזוג מעבודה בשל אשפוז של היולדת.
    • עובד שהתינוק נמצא עמו ובהחזקתו הבלעדית. העובד רשאי לצאת לחל"ת מהיום שבו התינוק נמצא בהחזקתו הבלעדית ולמשך יתרת חופשת הלידה של היולדת שלא נוצלה על ידה, או יתרת החופשה שהיתה שוהה בה אילו היתה זכאית לחופשת לידה.

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים