סיגל רונן-כץ (שיחה | תרומות) (←תהליך מימוש הזכות) |
ראודה מורקוס (שיחה | תרומות) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
{{דגשים | {{דגשים | ||
| מידע = עובדת רשאית לקחת חופשה ללא תשלום (חל"ת) מתום [[חופשת לידה|חופשת הלידה]]. במקרים מסוימים זכאי גם בן-הזוג לקחת חל"ת | | מידע = עובדת רשאית לקחת חופשה ללא תשלום (חל"ת) מתום [[חופשת לידה|חופשת הלידה]]. במקרים מסוימים זכאי גם בן-הזוג לקחת חל"ת | ||
| − | |||
| − | |||
| חשוב = האפשרות לקחת חל"ת ניתנת גם ל[[חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה להורה מיועד|הורה מיועד]] (לפי [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים]]) ול[[חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה להורה מאמץ|הורה מאמץ]] | | חשוב = האפשרות לקחת חל"ת ניתנת גם ל[[חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה להורה מיועד|הורה מיועד]] (לפי [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים]]) ול[[חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה להורה מאמץ|הורה מאמץ]] | ||
| איסור = אין לפטר עובדת בתקופת החל"ת ובמשך 60 יום מתום החל"ת אלא [[בקשה להיתר לפיטורים או פגיעה בהיקף משרה לפי חוק עבודת נשים|בהיתר מאת משרד העבודה]] | | איסור = אין לפטר עובדת בתקופת החל"ת ובמשך 60 יום מתום החל"ת אלא [[בקשה להיתר לפיטורים או פגיעה בהיקף משרה לפי חוק עבודת נשים|בהיתר מאת משרד העבודה]] | ||
| שורה 19: | שורה 17: | ||
| [[נשים עובדות]] | | [[נשים עובדות]] | ||
| [[הריון ולידה]] | | [[הריון ולידה]] | ||
| + | | [[חופשת לידה]] | ||
| [[תכנית "חיסכון לכל ילד"]] | | [[תכנית "חיסכון לכל ילד"]] | ||
| [[הורים בעבודה]] | | [[הורים בעבודה]] | ||
| שורה 53: | שורה 52: | ||
** אם העובדת ניצלה רק חלק מהתקופה המקסימלית שבה היא זכאית להיות בחל"ת, יכול בן זוגה לצאת לחל"ת ביתרת התקופה. | ** אם העובדת ניצלה רק חלק מהתקופה המקסימלית שבה היא זכאית להיות בחל"ת, יכול בן זוגה לצאת לחל"ת ביתרת התקופה. | ||
** אם העובד יצא לחל"ת (ולא בת זוגו היולדת) וניצל רק חלק מהתקופה המקסימלית שבה הוא זכאי לשהות בחל"ת, יכולה בת הזוג לצאת לחל"ת ביתרת התקופה. | ** אם העובד יצא לחל"ת (ולא בת זוגו היולדת) וניצל רק חלק מהתקופה המקסימלית שבה הוא זכאי לשהות בחל"ת, יכולה בת הזוג לצאת לחל"ת ביתרת התקופה. | ||
| − | + | ||
| − | |||
== תהליך מימוש הזכות == | == תהליך מימוש הזכות == | ||
| − | * על העובדת או העובד | + | * על העובדת או העובד לתת למעסיק הודעה מוקדמת מראש על הכוונה לצאת לחל"ת: |
| − | ** '''בן הזוג של היולדת''' -בהתאם ל[https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/p176_013.htm תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד), תשמ"ט-1988] עובד | + | ** '''בן הזוג של היולדת''' -בהתאם ל[https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/p176_013.htm תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד), תשמ"ט-1988] עובד, בן זוגה של היולדת, המבקש לצאת לחל"ת לאחר לידה צריך לתת למעסיקו הצהרה חתומה 15 יום לפני צאתו לחל"ת,כפי שיפורט בהמשך . |
| − | ** '''היולדת''' -לגבי מועד ההודעה של העובדת על הכוונה לצאת לחל"ת, החוק שותק. במקרה שהחוק שותק, בדרך כלל הפרשנות היא שמדובר בזמן סביר | + | ** '''היולדת''' -לגבי מועד ההודעה של העובדת על הכוונה לצאת לחל"ת, החוק שותק. במקרה שהחוק שותק, בדרך כלל הפרשנות היא שמדובר בזמן סביר, המאפשר למעסיק להתארגן להמשך היעדרותה של העובדת. ייתכן וניתן להקיש מהתקנות שגם העובדת צריכה לתת הודעה לפחות 15 יום לפני תחילת החל"ת. |
** '''בכל מקרה, אם במקום העבודה נהוג לתת הודעה מוקדמת לפני יציאה לחל"ת העולה על 15 יום, תחול חובה זו גם על העובד וגם העובדת .''' | ** '''בכל מקרה, אם במקום העבודה נהוג לתת הודעה מוקדמת לפני יציאה לחל"ת העולה על 15 יום, תחול חובה זו גם על העובד וגם העובדת .''' | ||
* על העובד למסור למעסיק הצהרה חתומה על ידו ועל ידי בת זוגו , 15 יום לפני תחילת ההיעדרות מהעבודה. אם ילדו של העובד נמצא בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלת בת הזוג, רק העובד צריך לחתום על ההצהרה ולצרף להצהרה אישור רפואי בדבר הנכות או מחלת בת הזוג. לנוסח ההצהרה, ראו ב[https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/p176_013.htm#med0 תוספת לתקנות]). | * על העובד למסור למעסיק הצהרה חתומה על ידו ועל ידי בת זוגו , 15 יום לפני תחילת ההיעדרות מהעבודה. אם ילדו של העובד נמצא בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלת בת הזוג, רק העובד צריך לחתום על ההצהרה ולצרף להצהרה אישור רפואי בדבר הנכות או מחלת בת הזוג. לנוסח ההצהרה, ראו ב[https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/p176_013.htm#med0 תוספת לתקנות]). | ||
| שורה 75: | שורה 73: | ||
* עבור התקופה שלאחר החודשיים הראשונים, תחול חובת התשלום על העובדת ועליה להסדיר את התשלום בסניף [[המוסד לביטוח לאומי]] שבאזור מגוריה. | * עבור התקופה שלאחר החודשיים הראשונים, תחול חובת התשלום על העובדת ועליה להסדיר את התשלום בסניף [[המוסד לביטוח לאומי]] שבאזור מגוריה. | ||
* חובת תשלום דמי ביטוח עבור תקופת החל"ת תחול על העובדת רק לגבי חודשים מלאים שבהם שהתה בחופשה ללא תשלום, ולא תחול לגבי חודש שקיבלה עבורו דמי לידה או חודש שבמהלכו חזרה לעבודה אפילו ליום אחד. | * חובת תשלום דמי ביטוח עבור תקופת החל"ת תחול על העובדת רק לגבי חודשים מלאים שבהם שהתה בחופשה ללא תשלום, ולא תחול לגבי חודש שקיבלה עבורו דמי לידה או חודש שבמהלכו חזרה לעבודה אפילו ליום אחד. | ||
| + | |||
| + | == זכאות לדמי אבטלה == | ||
| + | * אם עובדת יצאה מרצונה לחל"ת לאחר חופשת הלידה והגישה תביעה ל[[דמי אבטלה]], פקיד התביעות יבדוק אם המעסיק מוכן לקבל את העובדת חזרה לעבודה לאחר החופשה. | ||
| + | ** אם המעסיק יצהיר כי הוא אינו יכול לקבל את העובדת חזרה לעבודה, תביעתה לדמי אבטלה תאושר. | ||
| + | ** אם המעסיק יצהיר כי הוא יכול לקבל את העובדת חזרה לעבודה אך היא אינה מוכנה לחזור, תביעתה לדמי אבטלה תידחה. | ||
| + | * אם יציאתה של העובדת לחל"ת נעשתה באחת מהנסיבות הבאות, תביעתה תאושר והיא תהיה זכאית לדמי אבטלה ללא המתנה של 90 יום: | ||
| + | ** היא נדרשה לעבוד שעות עבודה ארוכות, ללא אפשרות [[הגבלת שעות עבודה לאחר חופשת לידה|לקצר את שעות עבודתה]] (יש להציג אישור על כך מהמעסיק). | ||
| + | ** היא נדרשה לעבוד במשרה מפוצלת, גם אם יום אחד בשבוע (יש להציג אישור על כך מהמעסיק). | ||
| + | ** היא גרה במרחק 40 ק"מ או יותר ממקום העבודה, או שהיא גרה במרחק קצר מ- 40 ק"מ, אבל משך הנסיעה או הסדרי התחבורה אינם מתאימים לשעות הפעילות המקובלות של מסגרות הטיפול לגיל הרך. | ||
| + | ** המעסיק אינו יכול להחזיר את העובדת לתפקידה הקודם, או שחלה הרעה מוחשית בתנאי עבודתה בהשוואה לתנאים שבהם עבדה לפני הלידה. | ||
| + | ** מצב בריאותי שלה או של בן משפחתה. | ||
| + | * למידע נוסף ראו ב[https://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/afterbirth.aspx אתר המוסד לביטוח לאומי]. | ||
==הפסקת תשלומים לביטוח פנסיוני או לקרן השתלמות==<!--פסקה זו מוטמעת בתוך הערך "חופשה ללא תשלום לעובדת בהריון אשר נעדרה מעבודתה בשל סוג העבודה, מקומה או אופן ביצועה--> | ==הפסקת תשלומים לביטוח פנסיוני או לקרן השתלמות==<!--פסקה זו מוטמעת בתוך הערך "חופשה ללא תשלום לעובדת בהריון אשר נעדרה מעבודתה בשל סוג העבודה, מקומה או אופן ביצועה--> | ||
| שורה 86: | שורה 96: | ||
== חשוב לדעת == | == חשוב לדעת == | ||
* תקופת ההיעדרות של העובד/ת במהלך תקופת החל"ת אינה נחשבת כתקופת עבודה לצורך זכויות התלויות בוותק. כלומר, עם סיום [[חופשת לידה|חופשת הלידה]] שהעובד/ת זכאי/ת לה על פי החוק ותחילת החופשה ללא תשלום, העובד/ת מפסיק לצבור ותק. העובדים יחזרו לצבור את הוותק מיד עם שובם מהחל"ת. | * תקופת ההיעדרות של העובד/ת במהלך תקופת החל"ת אינה נחשבת כתקופת עבודה לצורך זכויות התלויות בוותק. כלומר, עם סיום [[חופשת לידה|חופשת הלידה]] שהעובד/ת זכאי/ת לה על פי החוק ותחילת החופשה ללא תשלום, העובד/ת מפסיק לצבור ותק. העובדים יחזרו לצבור את הוותק מיד עם שובם מהחל"ת. | ||
| − | |||
* בהתאם ל[https://www.nevo.co.il/law_html/law01/p176_001.htm#Seif1 סעיף 7(ג2)(1) לחוק עבודת נשים], במקרים הבאים עובד רשאי לצאת לחל"ת '''מבלי''' שהיעדרות זו תפגע בזכויות התלויות בוותק שלו: | * בהתאם ל[https://www.nevo.co.il/law_html/law01/p176_001.htm#Seif1 סעיף 7(ג2)(1) לחוק עבודת נשים], במקרים הבאים עובד רשאי לצאת לחל"ת '''מבלי''' שהיעדרות זו תפגע בזכויות התלויות בוותק שלו: | ||
** עובד שבת זוגו בחרה לפצל את חופשת הלידה שלה עקב אשפוזה בבית חולים למשך 15 יום לפחות. למידע נוסף ראו [[היעדרות בן הזוג מעבודה בשל אשפוז של היולדת (חל"ת)|היעדרות בן הזוג מעבודה בשל אשפוז של היולדת]]. | ** עובד שבת זוגו בחרה לפצל את חופשת הלידה שלה עקב אשפוזה בבית חולים למשך 15 יום לפחות. למידע נוסף ראו [[היעדרות בן הזוג מעבודה בשל אשפוז של היולדת (חל"ת)|היעדרות בן הזוג מעבודה בשל אשפוז של היולדת]]. | ||
** עובד שהתינוק נמצא עמו ובהחזקתו הבלעדית. העובד רשאי לצאת לחל"ת מהיום שבו התינוק נמצא בהחזקתו הבלעדית ולמשך יתרת חופשת הלידה של היולדת שלא נוצלה על ידה, או יתרת החופשה שהיתה שוהה בה אילו היתה זכאית לחופשת לידה. | ** עובד שהתינוק נמצא עמו ובהחזקתו הבלעדית. העובד רשאי לצאת לחל"ת מהיום שבו התינוק נמצא בהחזקתו הבלעדית ולמשך יתרת חופשת הלידה של היולדת שלא נוצלה על ידה, או יתרת החופשה שהיתה שוהה בה אילו היתה זכאית לחופשת לידה. | ||
| − | |||
<noinclude>{{הצגת מוקדי שירות|רשימה=}}</noinclude> | <noinclude>{{הצגת מוקדי שירות|רשימה=}}</noinclude> | ||
גרסה מ־13:38, 10 ביולי 2019
הקדמה:
עובדת רשאית לקחת חופשה ללא תשלום (חל"ת) מתום חופשת הלידה. במקרים מסוימים זכאי גם בן-הזוג לקחת חל"ת
אין לפטר עובדת בתקופת החל"ת ובמשך 60 יום מתום החל"ת אלא בהיתר מאת משרד העבודה
במקרה שעובדת פוטרה שלא כדין בתקופת החל"ת או במשך 60 יום לאחר תקופת החל"ת, היא זכאית לתבוע פיצויים מהמעסיק
למידע נוסף ראו סעיף 7(ד) לחוק עבודת נשים
עובדת (ובמקרים מסוימים גם בן זוגה) רשאית לקחת חופשה ללא תשלום מתום חופשת הלידה.
- משך החל"ת שהעובדת רשאית לקחת הוא רבע מתקופת עבודתה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ולא יותר משנה מיום הלידה.
אישה שעבדה 5 שנים באותו מקום עבודה, יצאה לחופשת לידה. בתום חופשת הלידה יצאה לחל"ת. אמנם הזכות חל"ת היא למשך 1/4 מתקופת עבודתה (כלומר שנה ו-3 חודשים, שהם 1/4 מתוך תקופה של 5 שנות עבודתה) אך בפועל תקופת החל"ת תסתיים בתום שנה מיום הלידה.
- למי שעבדה מעל שנה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה (ולכן זכאית לחופשת לידה של 26 שבועות), תקופת החל"ת חופפת את 11 השבועות שמעבר ל- 15 השבועות הראשונים של חופשת הלידה שבהם היא זכאית לדמי לידה, ובמקרים שיש בהם זכאות להארכה של חופשת הלידה - מעבר ל- 15 השבועות בתוספת ההארכה.
- עובדת שעבדה שנתיים אצל אותו מעסיק יצאה לחופשת לידה של 26 שבועות.
- העובדת זכאית לקחת חל"ת למשך רבע מהתקופה שעבדה, כלומר למשך חצי שנה (6 חודשים).
- מתוך 6 החודשים של החל"ת יופחתו 11 השבועות שהעובדת היתה בהם בחופשת לידה מעבר ל- 15 השבועות הראשונים.
- סעיף 7(ד)(1) לחוק עבודת נשים קובע כי לצורך חישוב תקופת החל"ת, חלקי חודש לא יילקחו בחשבון.
- עובדת שעבדה שנה ו-24 ימים במקום העבודה יצאה לחופשת לידה.
- בתום חופשת הלידה היא תהיה זכאית ל- 3 חודשי חל"ת ולא ל- 3 חודשים ו-6 ימים, שכן לצורך חישוב תקופת החל"ת לא מחשיבים חלק של החודש.
- עובדת שעבדה חצי שנה (6 חודשים) ו-20 ימים במקום העבודה יצאה לחופשת לידה.
- בתום חופשת הלידה היא תהיה זכאית ל- 1.5 חודשי חל"ת ולא ל- 1.5 חודשי חל"ת + 5 ימים, שכן לצורך חישוב תקופת החל"ת לא מחשיבים חלק של החודש.
- אם עובד/ת שיצא/ה לחל"ת חזר/ה לעבודה או הביע/ה רצון לחזור לעבודה לפני תום התקופה, אסור למעסיק לדחות את החזרה לעבודה ביותר מ-4 שבועות מיום שהעובד/ת התייצב/ה לעבודה או הביע/ה רצון לחזור לעבודה.
עובד/ת המועסק/ת ביותר ממקום עבודה אחד ויוצא/ת לחל"ת באחד ממקומות העבודה, יכול/ה לבחור אם לצאת לחל"ת גם במקום העבודה הנוסף או לחזור לעבוד בו לאחר חופשת הלידה.
מי זכאי?
- עובדת שיצאה לחופשת לידה.
- עובד שבת זוגו לא ניצלה את זכותה לקחת חל"ת ועומד באחד משני התנאים הבאים:
- בת זוגו הועסקה כעובדת לפחות 6 חודשים רצופים בסמוך ליציאתו לחופשה (כולל תקופות שבהן האישה הפסיקה לעבוד ונמשכו בהן יחסי העבודה).
- הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית או בטיפולו הבלעדי של העובד מחמת נכות או מחלה של בת זוגו.
- בני זוג זכאים יכולים לחלוק את הזכאות ביניהם:
- אם העובדת ניצלה רק חלק מהתקופה המקסימלית שבה היא זכאית להיות בחל"ת, יכול בן זוגה לצאת לחל"ת ביתרת התקופה.
- אם העובד יצא לחל"ת (ולא בת זוגו היולדת) וניצל רק חלק מהתקופה המקסימלית שבה הוא זכאי לשהות בחל"ת, יכולה בת הזוג לצאת לחל"ת ביתרת התקופה.
תהליך מימוש הזכות
- על העובדת או העובד לתת למעסיק הודעה מוקדמת מראש על הכוונה לצאת לחל"ת:
- בן הזוג של היולדת -בהתאם לתקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד), תשמ"ט-1988 עובד, בן זוגה של היולדת, המבקש לצאת לחל"ת לאחר לידה צריך לתת למעסיקו הצהרה חתומה 15 יום לפני צאתו לחל"ת,כפי שיפורט בהמשך .
- היולדת -לגבי מועד ההודעה של העובדת על הכוונה לצאת לחל"ת, החוק שותק. במקרה שהחוק שותק, בדרך כלל הפרשנות היא שמדובר בזמן סביר, המאפשר למעסיק להתארגן להמשך היעדרותה של העובדת. ייתכן וניתן להקיש מהתקנות שגם העובדת צריכה לתת הודעה לפחות 15 יום לפני תחילת החל"ת.
- בכל מקרה, אם במקום העבודה נהוג לתת הודעה מוקדמת לפני יציאה לחל"ת העולה על 15 יום, תחול חובה זו גם על העובד וגם העובדת .
- על העובד למסור למעסיק הצהרה חתומה על ידו ועל ידי בת זוגו , 15 יום לפני תחילת ההיעדרות מהעבודה. אם ילדו של העובד נמצא בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלת בת הזוג, רק העובד צריך לחתום על ההצהרה ולצרף להצהרה אישור רפואי בדבר הנכות או מחלת בת הזוג. לנוסח ההצהרה, ראו בתוספת לתקנות).
- המעסיק אינו רשאי למנוע מעובד/ת לצאת לחל"ת לאחר חופשת לידה, והעובד/ת רשאי/ת לצאת לחופשה ללא צורך בהסכמת המעסיק. אם המעסיק יפטר או יפגע בהיקף המשרה של העובד/ת, רשאי/ת העובד/ת להגיש נגדו תביעת פיצויים.
- עובדת זרה המעוניינת לצאת לחופשה ללא תשלום לאחר חופשת הלידה, חייבת להסדיר מראש את הארכת רישיון הביקור שלה בישראל. למידע נוסף ראו חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה לעובדת זרה.
פיטורי עובד/ת שיצא/ה לחל"ת
- למעסיק אסור לפטר עובדים בתקופת חל"ת לאחר חופשת לידה ובמשך 60 יום לאחר חזרתם מהחל"ת.
- תקופת ההודעה המוקדמת לפיטורים אינה נכללת בתקופה זו.
- אם המעסיק רוצה לפטר עובד/ת בתקופה זו, עליו להגיש בקשה להיתר לפיטורים או פגיעה בהיקף משרה לפי חוק עבודת נשים לשר העבודה והרווחה. השר ייתן היתר רק אם שוכנע כי הפיטורים אינם בקשר ללידה או להיעדרות.
- במקרה שעובדים פוטרו שלא כדין במהלך החל"ת או 60 יום לאחר החל"ת, הפיטורים נחשבים כלא היו והעובדים רשאים לתבוע פיצויים מהמעסיק בגובה השכר וההטבות שהיו זכאים להן, כאילו יחסי העובד-מעסיק המשיכו והעובדים מעולם לא פוטרו.
תשלום דמי ביטוח לאומי
- עבור החודשיים הראשונים מתום תשלום דמי הלידה חלה חובת תשלום דמי הביטוח לביטוח לאומי על המעסיק. המעסיק יוכל לקזז את סכום דמי הביטוח מהתשלומים שעליו להעביר לעובדת.
- עבור התקופה שלאחר החודשיים הראשונים, תחול חובת התשלום על העובדת ועליה להסדיר את התשלום בסניף המוסד לביטוח לאומי שבאזור מגוריה.
- חובת תשלום דמי ביטוח עבור תקופת החל"ת תחול על העובדת רק לגבי חודשים מלאים שבהם שהתה בחופשה ללא תשלום, ולא תחול לגבי חודש שקיבלה עבורו דמי לידה או חודש שבמהלכו חזרה לעבודה אפילו ליום אחד.
זכאות לדמי אבטלה
- אם עובדת יצאה מרצונה לחל"ת לאחר חופשת הלידה והגישה תביעה לדמי אבטלה, פקיד התביעות יבדוק אם המעסיק מוכן לקבל את העובדת חזרה לעבודה לאחר החופשה.
- אם המעסיק יצהיר כי הוא אינו יכול לקבל את העובדת חזרה לעבודה, תביעתה לדמי אבטלה תאושר.
- אם המעסיק יצהיר כי הוא יכול לקבל את העובדת חזרה לעבודה אך היא אינה מוכנה לחזור, תביעתה לדמי אבטלה תידחה.
- אם יציאתה של העובדת לחל"ת נעשתה באחת מהנסיבות הבאות, תביעתה תאושר והיא תהיה זכאית לדמי אבטלה ללא המתנה של 90 יום:
- היא נדרשה לעבוד שעות עבודה ארוכות, ללא אפשרות לקצר את שעות עבודתה (יש להציג אישור על כך מהמעסיק).
- היא נדרשה לעבוד במשרה מפוצלת, גם אם יום אחד בשבוע (יש להציג אישור על כך מהמעסיק).
- היא גרה במרחק 40 ק"מ או יותר ממקום העבודה, או שהיא גרה במרחק קצר מ- 40 ק"מ, אבל משך הנסיעה או הסדרי התחבורה אינם מתאימים לשעות הפעילות המקובלות של מסגרות הטיפול לגיל הרך.
- המעסיק אינו יכול להחזיר את העובדת לתפקידה הקודם, או שחלה הרעה מוחשית בתנאי עבודתה בהשוואה לתנאים שבהם עבדה לפני הלידה.
- מצב בריאותי שלה או של בן משפחתה.
- למידע נוסף ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.
הפסקת תשלומים לביטוח פנסיוני או לקרן השתלמות
- המעסיק אינו מחויב להפריש כספים לביטוח פנסיוני או לקרן השתלמות במהלך החופשה, אלא אם כן הוסכם אחרת בחוזה העבודה או בהסכם קיבוצי.
- אם הפסיק המעסיק את ההפרשות לביטוח הפנסיוני או לקרן ההשתלמות עליו לדווח על כך לגופים המנהלים את הביטוח או הקרן. למידע נוסף ראו דיווח של מעסיק על הפסקת תשלומים לקופת גמל לביטוח פנסיוני או לקרן השתלמות של עובדיו.
- במקרה כזה יכולה העובדת להבטיח כי זכויותיה הפנסיוניות נשמרות במהלך החופשה, וזאת באמצעות אחת משתי הדרכים הבאות:
- למידע נוסף ראו שמירת זכויות פנסיוניות במהלך הפסקת עבודה.
חשוב לדעת
- תקופת ההיעדרות של העובד/ת במהלך תקופת החל"ת אינה נחשבת כתקופת עבודה לצורך זכויות התלויות בוותק. כלומר, עם סיום חופשת הלידה שהעובד/ת זכאי/ת לה על פי החוק ותחילת החופשה ללא תשלום, העובד/ת מפסיק לצבור ותק. העובדים יחזרו לצבור את הוותק מיד עם שובם מהחל"ת.
- בהתאם לסעיף 7(ג2)(1) לחוק עבודת נשים, במקרים הבאים עובד רשאי לצאת לחל"ת מבלי שהיעדרות זו תפגע בזכויות התלויות בוותק שלו:
- עובד שבת זוגו בחרה לפצל את חופשת הלידה שלה עקב אשפוזה בבית חולים למשך 15 יום לפחות. למידע נוסף ראו היעדרות בן הזוג מעבודה בשל אשפוז של היולדת.
- עובד שהתינוק נמצא עמו ובהחזקתו הבלעדית. העובד רשאי לצאת לחל"ת מהיום שבו התינוק נמצא בהחזקתו הבלעדית ולמשך יתרת חופשת הלידה של היולדת שלא נוצלה על ידה, או יתרת החופשה שהיתה שוהה בה אילו היתה זכאית לחופשת לידה.
לא נמצאו מוקדים להצגה
ארגוני סיוע
גורמי ממשל
חקיקה ונהלים
- חוק עבודת נשים - סעיפים 7(ד), 7(ד1), 7(ד2), 7(ד3), 7(ד4).
- תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד), תשמ"ט-1988