מ (החלפת טקסט – "([א-ת]-) ([0-9])" ב־"$1$2")
מ (החלפת טקסט – "\.([א-ת][א-ת][א-ת])" ב־". $1")
שורה 140: שורה 140:
  
 
== תשלום כספי במקום מתן חופשה בפועל לעובדי משק בית זמניים ==<!-- פסקה זו מוטמעת באזהרה למעלה-->
 
== תשלום כספי במקום מתן חופשה בפועל לעובדי משק בית זמניים ==<!-- פסקה זו מוטמעת באזהרה למעלה-->
* עובדי ועובדות משק בית בשכר יומי, שבועי או שעתי, שהועסקו באופן זמני בתקופה שאינה עולה על 75 ימים רצופים (כלומר מועסקים אצל המעסיק פחות מחודשיים וחצי), ולא קיים בין הצדדים חוזה עבודה בכתב לתקופת עבודה העולה על 74 ימים, אינם זכאים לחופשה בפועל.עובדים  אלה זכאים ל'''תשלום תמורת חופשה'' בגובה של 4%  משכר העבודה הכולל שקיבלו באותה תקופה, וזאת במקום חופשה בפועל.
+
* עובדי ועובדות משק בית בשכר יומי, שבועי או שעתי, שהועסקו באופן זמני בתקופה שאינה עולה על 75 ימים רצופים (כלומר מועסקים אצל המעסיק פחות מחודשיים וחצי), ולא קיים בין הצדדים חוזה עבודה בכתב לתקופת עבודה העולה על 74 ימים, אינם זכאים לחופשה בפועל. עובדים  אלה זכאים ל'''תשלום תמורת חופשה'' בגובה של 4%  משכר העבודה הכולל שקיבלו באותה תקופה, וזאת במקום חופשה בפועל.
 
* תשלום תמורת חופשה יתווסף על השכר הרגיל של העובדים.
 
* תשלום תמורת חופשה יתווסף על השכר הרגיל של העובדים.
 
* עובדות ועובדים אלה אינם זכאים לצאת לחופשה (בתשלום) על חשבון ימי עבודה. במקרה שיצאו לחופשה על חשבון יום עבודה, המעסיק לא יהיה חייב לשלם את שכרם עבור אותו יום.
 
* עובדות ועובדים אלה אינם זכאים לצאת לחופשה (בתשלום) על חשבון ימי עבודה. במקרה שיצאו לחופשה על חשבון יום עבודה, המעסיק לא יהיה חייב לשלם את שכרם עבור אותו יום.

גרסה מ־08:41, 16 בספטמבר 2019

הקדמה:

עובדי משק בית זכאים לחופשה שנתית בין אם הם עובדים במשכורת חודשית ובין אם הם עובדים שעתיים או יומיים
עובדי משק בית בשכר יומי או שעתי שהועסקו באופן זמני בתקופה שאינה עולה על 75 ימים רצופים, אינם זכאים לימי חופשה בפועל, אלא לתשלום תמורת חופשה בגובה 4% משכר העבודה הכולל שקיבלו באותה תקופה
עובד שבינו לבין המעסיק התקיימו יחסי עבודה לאורך כל השנה (ינואר-דצמבר) והוא עבד לפחות 200 ימים במהלך השנה (כולל ימי מחלה בתשלום), זכאי לצבור בכל שנה את מספר ימי החופשה המפורט בטבלה בהמשך
המעסיק רשאי לבחור מתי ינצל העובד את ימי החופש שלו וכן לקבוע מראש ימים שבהם העובד יצא לחופשה, אך אסור למעסיק לדרוש מהעובד לצאת לחופשה שנתית על חשבון ימי חופשה שטרם צבר



כל העובדים במשק בית זכאים לחופשה שנתית בין אם עובדים במשכורת חודשית ובין אם הם עובדים שעתיים או עובדים יומיים.

  • עובדי משק בית המקבלים שכר חודשי או עובדים יומיים/שעתיים שבינם לבין המעסיק מתקיימים יחסי עבודה מעל 74 ימים או קיים בין הצדדים חוזה עבודה בכתב לתקופת עבודה העולה על 74 ימים, זכאים לימי חופשה בפועל ולתשלום דמי חופשה בגין היעדרותם מהעבודה עקב חופשה.
  • עובדי משק בית בשכר יומי, שבועי או שעתי, שהועסקו באופן זמני בתקופה שאינה עולה על 75 ימים רצופים (כלומר מועסקים אצל המעסיק פחות מחודשיים וחצי), ולא קיים בין הצדדים חוזה עבודה בכתב לתקופת עבודה העולה על 74 ימים, אינם זכאים לחופשה בפועל. עובדים אלה זכאים לתשלום תמורת חופשה בגובה של 4% משכר העבודה הכולל שקיבלו באותה תקופה, וזאת במקום חופשה בפועל.
אזהרה
עובד/ת במשק בית זכאי/ת לחופשה שנתית בפועל, ולא לתשלום כספי על חשבון החופשה
למרות הנוהג לשלם לעוזרות בית תשלום שנתי כ"דמי חופשה", החוק מחייב מעסיק להעניק לעובד/ת במשק בית חופשה שנתית בפועל, כלומר זכות להיעדר מהעבודה ולקבל שכר רגיל עבור ימי ההיעדרות. תשלום שנתי הניתן כתוספת לשכר במקום יציאה לחופשה חוקי רק אם העובד/ת זמני/ת.

מי זכאי?

  • כל העובדים במשק בית זכאים לחופשה שנתית (מלבד עובדים שעתיים או יומיים המועסקים באופן זמני כפי שצוין).

מספר ימי החופשה שצובר עובד שהתקיימו בינו לבין המעסיק יחסי עבודה לאורך כל השנה (מינואר עד דצמבר)

שימו לב
חישוב מספר ימי החופשה בדף זה מתייחס לעובדי משק בית הבאים:
  • עובדי בית במשכורת חודשית, או
  • עובדי משק בית שבינם לבין המעסיק קיימים יחסי עבודה למעלה מ- 74 יום, או
  • עובדי משק בית שבינם לבין המעסיק קיים הסכם עבודה בכתב לתקופה העולה על 74 יום.
  • מספר ימי החופשה להם זכאים עובדי משק הבית שצוינו, תלוי בשאלה אם התקיימו בין העובד למעסיק יחסי עבודה במהלך כל השנה (מינואר עד דצמבר), או שיחסי העבודה בין הצדדים התקיימו במהלך חלק מהשנה בלבד (כיוון שהחלו לעבוד רק לאחר תחילת השנה, או סיימו לעבוד לפני תום השנה).
  • על פי סעיף 3(ב) לחוק חופשה שנתית, עובד שבינו לבין המעסיק ההתקיימו יחסי עבודה לאורך כל השנה (ינואר-דצמבר) והוא עבד לפחות 200 ימים במהלך השנה (כולל ימי מחלה בתשלום), זכאי לצבור בכל שנה את מספר ימי החופשה המפורט בטבלה שמופיעה בהמשך.
  • אם העובד/ת עבד/ה במהלך השנה פחות מ -200 ימים בשנה, מספר ימי החופשה הוא יחסי למספר ימי העבודה של העובד/ת חלקי 200.
  • לעובד/ת משק בית העובד/ת פחות מ-5 ימים בשבוע אצל אותו המעסיק (למשל עובד/ת משק בית העובד/ת 1 או 2 ימים בשבוע אצל אותו מעסיק), על כל 7 ימי חופשה ברוטו (כולל שבת), יש להפחית יום אחד, כדי לחשב את מספר ימי החופשה נטו (ללא שבת).
  • לעובד/ת משק בית העובד/ת אצל אותו מעסיק 5 ימי עבודה בשבוע, על כל 7 ימי חופשה נטו (כולל שישי ושבת) יש להפחית 2 ימים, כדי לחשב את מספר ימי החופשה נטו.
טיפ
לחישוב מספר ימי החופשה לעובדת משק בית ניתן להיעזר במחשבון זכויות באתר "קו לעובד"


מספר ימי החופשה שצובר עובד משק בית שבינו לבין המעסיק התקיימו יחסי עבודה במהלך כל השנה והוא עבד 200 ימים או יותר במהלך השנה

שנות ותק מספר ימי היעדרות בפועל מהעבודה (ימי זכאות נטו ללא שבת) מספר ימי חופשה ברוטו (כולל שבת)
1- 4 שנים (* החל מיום 01.01.2017) 14 16
5 שנים 14 16
6 שנים 16 18
7 שנים 18 21
8 שנים 19 22
9 שנים 20 23
10 שנים 21 24
11 שנים 22 25
12 שנים 23 26
13 שנים 24 27
14 שנים ומעלה 24 28

(*) בהתאם לתיקון לחוק, ימי החופשה שנקבעו לעובדים עם ותק שבין שנה ל-4 שנים הם:

  • 14 ימים ברוטו כולל ימי המנוחה השבועית (או 12 ימי היעדרות נטו, לפי ימי העבודה בפועל) עד ה-30.06.2016
  • 15 ימים ברוטו כולל ימי המנוחה השבועית (או 13 ימי היעדרות נטו, לפי ימי העבודה בפועל) החל מה-01.07.2016 - עובד שהועסק לאורך כל שנת 2016 יצבור 14.5 ימים ברוטו (או 12.5 ימים נטו)
  • 16 ימים ברוטו כולל ימי המנוחה השבועית (או 14 ימי היעדרות נטו, לפי ימי העבודה בפועל) החל מ-01.01.2017
דוגמה
  • עובדת משק בית החלה לעבוד אצל מעסיק ב-01.01.2017, במשך 4 ימים בשבוע (208 ימי עבודה בשנה).
  • שנת 2018 היא שנת עבודתה ה-2, ולכן זכאית העובדת ל-16 ימי חופשה ברוטו עבור שנת 2018 (כולל 2 שבתות).
  • מספר ימי העבודה נטו, (ללא שבת) שהעובדת רשאית להיעדר על חשבון החופשה השנתית הוא 14.
דוגמה
  • עובדת משק בית הועסקה במשך 4 ימים בשבוע, החל מחודש ינואר 2016 ועד לחודש דצמבר 2017.
  • עבור שנת 2016 זכאית העובדת ל-12.5 ימי חופשה נטו (14.5 ימי חופשה ברוטו, כולל 2 שבתות).
  • עבור שנת 2017 זכאית העובדת ל-14 ימי חופשה נטו (16 ימי חופשה ברוטו).
  • סה"כ זכאית העובדת ל-26.5 ימי חופשה נטו (ימי היעדרות בפועל מעבודתה) עבור כל תקופת עבודתה.
  • אם העובדת עבדה אצל אותו המעסיק 5 ימי עבודה בשבוע, היא זכאית לאותו מספר ימי חופשה ברוטו, אך מספר ימי החופשה נטו יהיה קטן יותר. היות שמדובר על שבוע עבודה של 5 ימי עבודה, יש להפחית על כל שבוע חופשה ברוטו 2 ימים (שישי ושבת) והכל כפי שמפורט בטבלה זו.
דוגמה
  • עובדת משק בית החלה לעבוד אצל מעסיק ב-01.01.2017, במשך 5 ימים בשבוע.
  • שנת 2018 היא שנת עבודתה ה-2, ולכן זכאית העובדת ל-16 ימי חופשה ברוטו עבור שנת 2018 (כולל שני סופי שבוע של שישי ושבת).
  • מספר ימי העבודה נטו, (ללא שישי ושבת) שהעובדת רשאית להיעדר על חשבון החופשה השנתית הוא 12.

מספר ימי החופשה שצוברים עובדי משק בית שבינם לבין המעסיק התקיימו יחסי עבודה במהלך כל השנה והם עבדו פחות מ-200 ימים במהלך השנה

  • עובדות ועובדי משק בית שבינם לבין המעסיק התקיימו יחסי עבודה במהלך כל השנה הקלנדרית, אך הם עבדו אצל המעסיק פחות מ-200 ימים במהלך השנה (ימי מחלה בתשלום נחשבים לצורך כך כימי עבודה בפועל) זכאים לחלק יחסי ממספר ימי החופשה ברוטו הקבועים בחוק ומפורטים בטבלה זו.
  • עובדים עשויים לעבוד פחות מ-200 ימי עבודה בשנה אצל אותו מעסיק בשל סיבות שונות, למשל: מי שעובדים רק 1-2 ימים בשבוע אצל אותו מעסיק, עובדים ששהו במהלך השנה בחופשת מחלה ארוכה או נעדרו מהעבודה בשל תאונת עבודה וכו'.
  • היות שמספר ימי החופשה על פי החוק מתייחס לימי חופשה ברוטו לעובדים העובדים 6 ימים בשבוע, על כל-7 ימי חופשה ברוטו (כולל שבת), יש להפחית יום אחד כדי לחשב את ימי החופשה נטו (ללא שבת).
  • החישוב ייעשה באופן הבא:
חישוב חופשה שנתית 200.jpg
  • אם מתקבל מספר שאינו שלם בחישוב ימי החופשה למי שעבד פחות מ-200 ימים באותה שנה, המספר יעוגל כלפי מטה.
דוגמה
חישוב מספר ימי החופשה לעובדת שעבדה פחות מ-200 ימים מינואר עד דצמבר בשנה מסויימת
  • עובדת משק בית שהחלה לעבוד בשבוע הראשון של חודש ינואר.
  • העובדת עבדה פעמיים בשבוע, וסה"כ 100 יום בשנת העבודה הראשונה אצל המעסיק.
  • לעובדת מגיעים 8 ימי חופשה שנתית ברוטו לפי החישוב הבא: 100 ימי עבודה, חלקי 200, כפול 16 ימי חופשה. סה"כ: 8.
  • במקרה זה זכאית העובדת ל -7 ימי חופשה נטו (ללא שבת).

מספר ימי החופשה שצוברים עובדי משק בית שבינם לבין המעסיק התקיימו יחסי עבודה רק בחלק מהשנה הקלנדרית (מינואר עד דצמבר)

אזהרה
מספר ימי החופשה בחוק הם "ברוטו" ומתוכם יש לגזור את מספר ימי החופשה בפועל (נטו) שהעובד צובר
  • היות שמספר ימי החופשה על פי החוק מתייחס למספר ימי חופשה ברוטו לעובדים העובדים 6 ימים בשבוע, על כל 7 ימי חופשה ברוטו (כולל שבת), יש להפחית יום אחד כדי לחשב את ימי החופשה נטו (ללא שבת).
  • אם העובד/ת מועסק/ת אצל אותו מעסיק 5 ימים בשבוע, יש להפחית על כל 7 ימי חופשה ברוטו (כולל שישי ושבת) 2 ימים, כדי לחשב את ימי החופשה נטו (ללא שישי ושבת).
  • עובד/ת שעבד/ה במהלך השנה פחות מ-240 ימים זכאי/ת לחלק היחסי של מספר ימי החופשה. החישוב ייעשה באופן הבא:
חישוב חופשה שנתית 240.jpg
  • אם מתקבל מספר שאינו שלם בחישוב ימי החופשה למי שעבד פחות מ-240 ימים באותה שנה, המספר יעוגל כלפי מטה.
דוגמה
חישוב מספר ימי החופשה לעובדת שעבדה משרה חלקית חלק מהשנה
  • עובדת משק בית החלה לעבוד אצל המעסיק בחודש מרץ, 4 פעמים בשבוע.
  • סה"כ עבדה העובדת 160 יום בשנת העבודה הראשונה.
  • לעובדת מגיעים 10.66 ימי חופשה שנתית ברוטו לפי החישוב הבא: 160 ימי עבודה, חלקי 240, כפול 16 ימי חופשה.
  • היות שמספר ימי החופשה אינו שלם, מעגלים את המספר כלפי מטה, והעובדת תהיה זכאית ל 10 ימי חופשה ברוטו (כולל שבת).
  • במקרה זה זכאית העובדת ל 9 ימי חופשה נטו (10-1).
דוגמה
חישוב מספר ימי החופשה לעובדת שעבדה 5 ימים בשבוע אצל אותו מעסיק במשך חצי שנה
  • עובדת משק בית החלה לעבוד אצל המעסיק בחודש יולי, 5 פעמים בשבוע.
  • סה"כ עבדה העובדת 135 יום בשנת העבודה הראשונה.
  • לעובדת מגיעים 9 ימי חופשה שנתית ברוטו לפי החישוב הבא: 135 ימי עבודה, חלקי 240, כפול 16 ימי חופשה. סה"כ: 9
  • היות שהעובדת עובדת אצל אותו מעסיק 5 ימים בשבוע, מפחיתים על כל שבוע חופש ברוטו 2 ימים, והעובדת זכאית ל 7 ימי חופשה נטו

גובה התשלום עבור כל יום חופשה

  • עובדות ועובדים המשתכרים משכורת חודשית קבועה יקבלו שכר רגיל במהלך ימי החופשה.
  • עובדות ועובדים המשתכרים על בסיס שעתי או יומי: שכר העבודה לכל יום חופשה יהיה שווה לשכר היומי הממוצע שהשתכרו בשלושת החודשים המלאים, שקדמו ליציאתם לחופשה (השכר ב-3 החודשים שקדמו חלקי 90). אם ברבע השנה שקדם לחופשה היו חודשי עבודה לא מלאה, יש לחשב לפי רבע השנה של העבודה המלאה ביותר ב-12 החודשים שקדמו לחופשה (3 חודשים רצופים במשך השנה האחרונה, לפי בחירת העובד/ת, שבהם עבד/ה באופן מקסימלי).
אזהרה
לשון החוק קובעת כי לצורך חישוב השכר היומי הממוצע יש לחלק את שכר 3 החודשים שקדמו לחופשה ב-90. כתוצאה מכך גובה השכר היומי הממוצע של עובד שעבד פחות מ-90 ימים באותה תקופה עלול להיות נמוך משכרו היומי הרגיל.
לפיכך ישנם מעסיקים הנוהגים לחשב את השכר היומי הממוצע על ידי חלוקת השכר ברבעון האחרון במספר ימי העבודה שעבד העובד בפועל באותם חודשים (ולא חלקי 90).
  • כאמור, החישובים שצוינו לא חלים על עובדות ועובדים בשכר שעתי/יומי (ששכרם מחושב על בסיס תקופה הקצרה מחודש, למשל שכר לפי שעה או לפי יום עבודה), ואשר עבדו בתקופה שקצרה מ-75 ימים רצופים ושאין בינם לבין המעסיק חוזה בכתב לתקופת העסקה של למעלה מ-74 ימים רצופים. עובדים אלה זכאים בכל שנה לתשלום בסך 4% מהשכר הכולל שקיבלו באותה שנה מהמעסיק, ראו הסבר מפורט בסעיף הבא.

תשלום כספי במקום מתן חופשה בפועל לעובדי משק בית זמניים

  • עובדי ועובדות משק בית בשכר יומי, שבועי או שעתי, שהועסקו באופן זמני בתקופה שאינה עולה על 75 ימים רצופים (כלומר מועסקים אצל המעסיק פחות מחודשיים וחצי), ולא קיים בין הצדדים חוזה עבודה בכתב לתקופת עבודה העולה על 74 ימים, אינם זכאים לחופשה בפועל. עובדים אלה זכאים ל'תשלום תמורת חופשה בגובה של 4% משכר העבודה הכולל שקיבלו באותה תקופה, וזאת במקום חופשה בפועל.
  • תשלום תמורת חופשה יתווסף על השכר הרגיל של העובדים.
  • עובדות ועובדים אלה אינם זכאים לצאת לחופשה (בתשלום) על חשבון ימי עבודה. במקרה שיצאו לחופשה על חשבון יום עבודה, המעסיק לא יהיה חייב לשלם את שכרם עבור אותו יום.
דוגמה
  • עובדת משק בית שהועסקה לתקופה קצרה של חודשיים. במשך תקופה זו עבדה חמישה ימים בשבוע, 5 שעות בכל יום, והשכר שקיבלה היה 40 ש"ח לשעה.
  • סך הכל הועסקה בתקופה שאינה עולה על 74 ימים, ובפועל עבדה 45 ימים ולאחר מכן הופסקה העסקתה.
  • העובדת זכאית בסוף העסקתה לתשלום תמורת חופשה שנתית בסך 360 ש"ח
  • הסבר לחישוב: סה"כ השכר באותה תקופה הוא 9,000 (200 ש"ח ליום X‏ 45 ימים). 4% מסכום זה הוא 360 ש"ח.
  • חשוב להדגיש: תשלום "תמורת חופשה" ישולם רק לעובדים המועסקים במשך תקופה הקצרה מ-75 יום (כחודשיים וחצי) בלי קשר לשאלה כמה ימים בפועל עבדו במהלך תקופה זו. אם בין הצדדים מתקיימים יחסי עבודה מעל 75 יום (גם אם בפועל במהלך יחסי העבודה העובדים עבדו פחות מ-75 ימים) הם זכאים לימי חופשה (בתשלום) ולא ל"תמורת חופשה".
דוגמה
עובדת שהועסקה במשך חצי שנה, פעם אחת בשבוע, תיחשב כמי שהועסקה במשך תקופה העולה על 75 יום למרות בפועל עבדה רק 26 ימים בפועל (יום בשבוע X‏ 26 שבועות). עובדת זו תהיה זכאית לחופשה שנתית (ימי חופשה בפועל) ולא לתשלום "תמורת חופשה".

אופן העברת התשלום

צבירת ימי חופשה

  • חוק חופשה שנתית אוסר על צבירת חופשה. עם זאת, רשאי העובד בהסכמת המעסיק, לנצל רק חלק מימי החופשה שצבר (אך לפחות 7 ימים בשנה) ולצרף את היתרה שלא נוצלה לחופשה שתינתן בשתי שנות העבודה הבאות.
  • לפי לשון החוק, אם העובד צבר ימי חופשה בניגוד לחוק (כלומר מעבר למה שמותר לו לצבור) או לא ניצל אותם לצורך חופשה במהלך השנתיים שאחרי השנה שעבורה הם ניתנו, הוא עלול לאבד את זכאותו לחופשה בימים אלה.
    • על מנת שהעובד "יאבד" את ימי החופשה הצבורים לזכותו, ובכדי שמעסיק יהיה רשאי "למחוק" אותם, על המעסיק להראות כי נתן לעובד אפשרות לצאת לחופשה, וכי העובד לא יצא לחופשה מסיבות התלויות בו (למשל אם העובד סירב לצאת לחופשה).
  • חשוב להדגיש כי החובה להוציא את העובד לחופשה חלה על המעסיק. אם המעסיק מונע מהעובד לצאת לחופשה ולנצל את ימי החופשה שמגיעים לו, הוא לא יוכל למחוק את ימי החופשה הללו ממכסת החופשה הצבורה.


חופשה ביוזמת המעסיק

במקרים רבים המעסיק נעדר בשל נסיעה או מחלה ואינו זקוק לשירותי עובדת משק הבית.

  • המעסיק רשאי לקבוע כי במועד מסוים (כרצונו) תצא העובדת לחופשה ולא תבוא לעבודתה, אך עליו לשלם עבור יום זה דמי חופשה (שכר מלא ללא הוצאות נסיעה) למרות היעדרותה מהעבודה.
  • על המעסיק להודיע לעובדת על כך מראש.
  • אם אין לעובדת מספיק ימי חופשה צבורים, אסור למעסיק אסור לדרוש ממנה לצאת לחופשה זו על חשבונה או על חשבון ימי חופשה עתידיים שתצבור.
  • ראו הרחבה בפסקה על חופשה שנתית

פדיון ימי חופשה

  • עובד שלא ניצל את כל ימי החופשה שצבר, רשאי עם סיום העסקתו לפדות את ימי החופשה שלא ניצל (ושהיה רשאי לצבור) במהלך השנה הקלנדרית שבה סיים לעבוד וב-3 השנים הקלנדריות שקדמו לה.
  • לצורך חישוב מספר ימי הפדיון, יש לחשב את סך כל ימי החופשה שעמדו לזכות העובד ב-3 השנים הקלנדריות (מינואר עד דצמבר) האחרונות שקדמו לשנת סיום עבודתו, בצירוף הימים שנצברו לזכות העובד בשנת העבודה השוטפת (עד למועד סיום ההעסקה), ולהפחית מהם את מספר הימים שנוצלו על-ידי העובד כחופשה בתקופה זו. לקריאת פסק דין בנושא זה ראו כאן.
  • למידע נוסף ראו פדיון חופשה שנתית.


חשוב לדעת

  • עובדים במשרה חלקית צוברים את אותו מספר ימי חופשה כמו עובדים במשרה מלאה, אולם שווי יום חופשה שלהם יהיה נמוך יותר בהתאם לחלקיות המשרה. עם זאת ישנם מקומות עבודה שבהם מספר ימי החופשה שצובר העובד הם יחסיים להיקף משרתו, אולם במקרה כזה גם מספר ימי החופשה שינוכה ממכסת הימים הצבורים כאשר ינצל את החופשה, יהיה יחסי להיקף משרתו.
דוגמה
  • עובד בחצי משרה צובר בדיוק את אותו מספר ימי חופשה של עובד במשרה מלאה. אולם כאשר ייצא לחופשה ישולם לו על כל יום חופשה סכום השווה למחצית מהסכום שהיה משולם לו אילו עבד במשרה מלאה.
  • במקומות עבודה מסוימים צובר עובד בחצי משרה רק מחצית ממספר ימי החופשה (בהשוואה לעובד במשרה מלאה), אולם כאשר יצא לחופשה ינכה המעסיק ממכסת ימי החופשה הצבורים של העובד, רק חצי מהימים שניצל.
  • עובדים בשכר שעתי או יומי זכאים לחופשה שנתית רק אם עבדו 75 ימים רצופים לפחות, או אם יש להם הסכם עבודה בכתב עם המעסיק לתקופת עבודה העולה על 74 ימים רצופים (אם אינם עונים על תנאים אלה, הם עשויים להיות זכאים לתמורת חופשה). למידע נוסף, ראו חופשה שנתית לעובדים בשכר שעתי או יומי.



ארגוני סיוע

חקיקה ונהלים

פסקי דין