שורה 1: שורה 1:
 
{{זכות/תחילת טור ימני}}
 
{{זכות/תחילת טור ימני}}
 
{{דגשים  
 
{{דגשים  
| מידע  = המחוקק קבע כללים המבטיחים כי המצווה הוא המחליט היחידי לגבי צוואתו.
+
| מידע  = המחוקק קבע כללים המבטיחים כי המצווה יהיה המחליט היחידי לגבי צוואתו.
 
| איסור = <!-- דוגמה: אסור לעשות -->
 
| איסור = <!-- דוגמה: אסור לעשות -->
 
| חשוב  = <!-- דוגמה: חשוב לדעת -->
 
| חשוב  = <!-- דוגמה: חשוב לדעת -->

גרסה מ־14:57, 31 ביולי 2011

תבנית:זכות/תחילת טור ימני

המחוקק קבע כללים המבטיחים כי המצווה יהיה המחליט היחידי לגבי צוואתו.
חוק הירושה קובע עקרונות שונים בכדי להבטיח שהצוואה תיעשה כולה מרצונו החופשי והאמיתי של המצווה, ללא כל השפעה או לחץ מצד גורמים חיצוניים וללא שום התחייבות מצד המצווה.

העקרונות, המפורטים להלן, חלים על כל סוגי הצוואות.

תבנית:זכות/סיום הקדמה

החופש לצוות

  • לכל אדם ניתן חופש מוחלט לצוות ולשנות או לבטל את צוואתו, לפי בחירתו האישית וללא חשש ממחויבות או מכבילה בנושא.
  • כל התחייבות לערוך, לשנות או לבטל צוואה, או שלא לעשות אחת מפעולות אלו – אינה תקפה ואין לפעול על פיה. הכוונה היא כי אין שום תוקף משפטי להתחייבות של אדם כי יעשה את אחת מהפעולות הללו ואף אחד אינו רשאי לדרוש כי יבוצען.

הצוואה היא מעשה אישי

  • בדומה לעיקרון החופש לצוות, גם כאן מקפיד המחוקק על שמירת הרצון החופשי של המצווה ועל כך שהצוואה תיעשה על ידו בלבד, באופן עצמאי. ניתן לחלק את ההסדר בחוק לשני חלקים:
  1. צוואה חייבת להיעשות על ידי המצווה עצמו ולא על ידי אף אדם אחר.
  2. הוראה כלשהי בצוואה הקובעת כי הצוואה תהיה תקפה אם אדם אחר יסכים לכך או ירצה בכך- בטלה.

אין להעביר לאדם אחר סמכויות לקבוע לגבי יורשים

  • המחוקק אוסר על המצווה להסמיך בצוואתו אדם אחר אשר יקבע מי יזכה ברכושו - על המצווה להחליט על כך בעצמו.
  • אסור למצווה לקבוע כי זוכה מסוים יירש אותו, אך לתת לאדם אחר לקבוע מה יהיה חלקו של אותו זוכה בירושה.

ביטול השפעות חיצוניות

  • כדי למנוע מצבים בהם השפעות חיצוניות שונות תבאנה לעיוות רצונו של המצווה, מתבטלת כל הוראה בצוואה אשר נעשתה בשל השפעה אסורה: באונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית.

אונס ואיום

  • "אונס" - כאשר הוראה כלשהי בצוואה נכתבה עקב כפייה, ולא מתוך רצונו החופשי של המצווה, המצווה היה אנוס לכתוב הוראה זו.
  • "איום" - במקרה שגורם חיצוני איים על המצווה ואיום זה גרם לו לכתוב הוראה כלשהי בצוואתו.
  • יש להוכיח קשר של סיבה ותוצאה בין האונס והאיום שהופעלו על המצווה לבין ההוראה בצוואה, על מנת שתבוטל.

השפעה בלתי הוגנת

  • לא כל השפעה היא בלתי הוגנת (למשל שכנוע אדם כי יכתוב צוואה או שיחות בין בני משפחה על הצוואה).
  • אין בפסיקה קביעה חד משמעית איזו השפעה תיחשב כבלתי הוגנת, וכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.
  • גם כאן, בכדי שתבוטל הוראה, יש להוכיח קשר של סיבה ותוצאה בין ההשפעה הבלתי הוגנת לבין ההוראה.

תחבולה ותרמית

  • הוראת צוואה שנעשתה כתוצאה מהונאת המצווה, או תוך שימוש בתחבולה כלשהי - תבוטל.
  • מעשים רבים יכולים להיות מוגדרים כתחבולה ותרמית, ובית המשפט יצטרך לקבוע בכל מקרה לגופו.

חוקים ותקנות

מקורות

תבנית:זכות/סיום טור ימני

תבנית:זכות/תחילת טור שמאלי

תבנית:זכות/ראו גם

תבנית:זכות/טפסים

תבנית:זכות/סיום טור שמאלי